1. ‫פרק ראשון: האמנם טיהור אתני?‬
‫לדעת כותב הדברים שלפניכם, טיהור אתני הוא מדיניות מוגדרת הנקוטה בידי קבוצת אנשים שמטרתה לעקור באופן‬
‫שיטתי משֶ טח מסוים קבוצת אנשים אחרת, על יסוד מוצאה הדתי, האתני או הלאומי. מדיניות כזאת כרוכה באלימות‬
‫ופעמים רבות קשורה בפעילות צבאית. כל האמצעים כשרים ליישומה, מהפליה ועד השמדה, והיא גוררת הפרה של‬
‫זכויות אדם ושל חוקים הומניטריים בינלאומיים. רוב האמצעים לטיהור אתני הם הפרות בוטות של אמנת ג'נבה 1919‬
‫ושל פרוטוקולים נוספים מ-1119.‬
‫,‪Drazen Petrovic, "Ethnic Cleansing - An Attempt at Methodology", European Journal of International Law‬‬
‫06-243 .‪5/3 (1994), pp‬‬
‫ההגדרה של טיהור אתני‬
‫טיהור אתני הוא היום מושג מוגדר היטב. ממושג מופשט שנקשר כמעט אך ורק במאורעות ביוגוסלביה לשעבר, הורחבה‬
‫הגדרתו לפשע נגד האנושות, שהוא בר ענישה על פי החוק הבינלאומי. חוקרים שהבחינו בשימוש שעשו גנרלים‬
‫ופוליטיקאים סרבים מסוימים בצירוף המלים "טיהור אתני", נזכרו ש כבר נתקלו בו; במלחמת העולם השנייה הוא שימש‬
‫את הנאצים ובעלי בריתם, בין השאר המיליציות הקרואטיות ביוגוסלביה. אבל שורשי התופעה של נישול קיבוצי עתיקים‬
‫יותר כמובן - פולשים זרים נקטו אותו (או את תואמיו) ובוודאי יישמו את הרעיון דרך קבע נגד אוכלוסיות ילידיות, מימי‬
‫התנ"ך ועד שיא עידן הקולוניאליזם.‬
‫אנציקלופדיית הצ'ינסון (‪ )Hutchinson‬מגדירה טיהור אתני כגירוש בכוח על מנת להפוך להומוגנית אוכלוסייה מעורבת‬
‫מבחינה אתנית באזור או שטח מסוים. מדובר בפינוים של בתים רבים ככל האפשר, בכל דרך שעומדת לרשות המגרש,‬
‫לרבות אמצעים לא אלימים כמו אלה שננקטו כלפי המוסלמים בקרואטיה, שגורשו בעקבות הסכם דייטון, ההסכם שהביא‬
‫לסיום המלחמה בבוסניה הרצגובינה בנובמבר 1119.‬
‫הגדרה זאת מקובלת גם על מחלקת המדינה של ארצות הברית, ומומחיה מוסיפים שמהות הטיהור האתני היא גם‬
‫מחיקת ההיסטוריה של האזור המטוהר. השיטה השכיחה ביותר היא עקירת אוכלוסייה ממקומה ב"אווירה שמכשירה‬
‫פעולות נקם וגמול", תוך יצירת בעיית פליטים. מחלקת המדינה נדרשה במיוחד למה שהתחולל בסביבות מאי 1119‬
‫בעיר פק שבמערב קוסובו, שתושביה סולקו ממנה בתוך 94 שעות, תוצאה שמעידה על תכנון מוקדם ועל יישום שיטתי‬
‫של התוכנית. היו שם גם מקרי טבח פזורים שנועדו לזרז את המבצע. מה שנעשה בפק ב-1119 נעשה, כמעט באותו‬
‫אופן, במאות כפרים פלסטיניים ב-1919.‬
‫]9991 ‪[State department, Special Report on Ethnic Cleansing, 10 May‬‬
‫גם האו"ם משתמש בהגדרות דומות. מועצת האו"ם לזכויות אדם (‪ )UNHRC‬קושרת בין שאיפה של משטר או מדינה‬
‫להחיל שלטון אתני באזור מעורב - למשל חלום כינונה של סרביה הגדולה בשנות התשעים - לבין פעולות של גירוש‬
‫ונקיטת אמצעים אלימים אחרים. דוח שפרסמה המועצה מגדיר טיהור אתני כפעילות הכרוכה בין השאר ב"הפרדת גברים‬
‫מנשים, מעצר גברים, פיצוץ בתים", ולאחר מכן באכלוסם מחדש של הבתים שעדיין עומדים על תלם בבני קבוצה אתנית‬
‫אחרת. במקומות מסוימים בקוסובו, מעיר הדוח, גילו המיליציות המוסלמיות התנגדות לכך, ובמקום שבו ההתנגדות‬
‫היתה עיקשת, הגירוש לווה בטבח. תוכנית ד' של ישראל 1919, שהוזכרה במבוא כוללת רשימה של אמצעי טיהור‬
‫שמתאימים אחד לאחד לתיאור בדוח האו"ם שהובא קודם, והיא מסגרת התייחסות מנהירה למקרי טבח שנלוו לגירוש‬
‫ההמוני.‬

2. ‫‪[United Nations, Report Following Security Council Resolution 819, 16 April‬‬
‫3991]‬
‫גם בעולם האקדמי והמחקרי אלה הן ההתייחסויות המקובלות לטיהור אתני. דראזן פטרוביץ' (‪ ,)Drazen Petrovic‬מומחה‬
‫למשפט בינלאומי מאוניברסיטת סרייבו, חיבר את אחד המחקרים המקיפים ביותר בנושא ההגדרות של טיהור אתני. הוא‬
‫קושר אותו עם לאומנות, כינון מדינות לאום ומאבקים לאומיים, ומפרספקטיבה זאת הוא חושף את הקשר ההדוק בין‬
‫הפוליטיקאים לצבא כמחולליו של הפשע, ומעיר על מקומם של מקרי טבח בו. לפי פטרוביץ', ההנהגה הפוליטית מאצילה‬
‫לדרג הצבאי את הסמכות לבצע טיהור אתני, בלי לספק לו בהכרח תוכניות שיטתיות או אפילו הנחיות מפורשות, אבל גם‬
‫בלי להשאיר ספק בנוגע למטרה הכללית.‬
‫‪[Drazen Petrowic, ‘Ethnic Cleansing – an Attempt at Methodology’, European‬‬
‫].06-243 .‪Journal of International Law, 5/3 (1994), pp‬‬
‫כך, בשלב מסוים, והדבר שוב משקף בדיוק את מה שהתחולל בארץ, ההנהגה הפוליטית מפסיקה לקחת חלק פעיל‬
‫במתרחש ומכונת הגירוש ממשיכה להתנהל כמו בולדוזר ענקי המּונע מכוח עצמו ועוצר רק משנשלמה משימתו. האנשים‬
‫הנגרסים תחתיו ומתים אינם בראש דאגותיהם של הפוליטיקאים שהכניסו אותו לפעולה. פטרוביץ' ואחרים מסבים את‬
‫תשומת לבנו להבחנה בין מקרי טבח שהם חלק מרצח עם ו מתוכננים מראש, לבין מקרי טבח "בלתי מתוכננים", שהם‬
‫תוצאה ישירה של השנאה ורגשות הנקם המועצמים על רקע ההנחיה הכללית מגבוה לבצע טיהור אתני.‬
‫י‬
‫נמצא שיש הלימה בין ההגדרה האנציקלופדית שלמעלה לבין פרי המאמץ המחקרי להמשיג את פשע הטיהור האתני. לפי‬
‫שתי העמדות, טיהור אתני הוא ניסיון להפוך ארץ מעורבת מבחינה אתנית להומוגנית על ידי גירוש קבוצה מסוימת של‬
‫אנשים, הפיכתם לפליטים, הריסת בתיהם ויישוב אלה מהם שלא חרבו לגמרי באוכלוסייה חדשה. יכולה להיות תוכנית-‬
‫על, אבל רוב החיילים המעורבים בטיהור אתני אינם זקוקים להוראות ישירות, הם יודעים למה מצפים מהם. מקרי טבח‬
‫נספחים לפעילות, אך אינם חלק מתוכנית להשמדת עם. הם אמצעי מפתח לזירוז בריחתה של האוכלוסייה שסומנה‬
‫לגירוש. לימים, המגורשים נמחקים מההיסטוריה הרשמית והעממית של הארץ ומּודרים מהזיכרון הקולקטיבי. לפי‬
‫ההגדרות המחקריות והמושכלות הללו, מה שקרה בארץן ב-1919, משלב התכנון ועד ה הוצאה אל הפועל, הוא מקרה‬
‫מובהק של טיהור אתני.‬
‫הגדרות עממיות‬
‫האנציקלופדיה האלקטרונית ויקיפדיה, שכל אדם יכול להוסיף או לשנות הגדרות שקיימות בה, משקפת, לא באופן‬
‫אמפירי אלא באופן אינטואיטיבי, תפיסות הרווחות בציבור בנוגע לרעיונות ומושגים למיניהם. גם בוויקיפדיה מאופיין‬
‫טיהור אתני בגירוש המוני [כך בערך באנגלית אם כי שפה דומה תימצא בערך בעברית] : "ברמה הכללית ביותר אפשר‬
‫להבין טיהור אתני כגירוש בכוח של אוכלוסייה 'לא רצויה' מטריטוריה נתונה, בשל אפליה דתית או אתנית, שיקולים‬
‫פוליטיים, אסטרטגיים או אידאולוגיים, או שילוב שלהם". בערך מופיעה גם רשימת מקרים של טיהור אתני במאה‬
‫העשרים, מגירוש הבולגרים מטורקיה ב-1919 והלאה. רשימה תמוהה-משהו, שכורכת בקטגוריה אחת את הטיהור‬
‫האתני שביצעו הנאצים ואת העתקת מקום מגוריה של אוכלוסיית המתיישבים היהודים בחבל עזה ב-1004 על ידי‬
‫מדינתם הריבונית, לאחר שהכריזה על אותם אזרחים כעל מתיישבים לא חוקיים. את המיון הזה מאפשר הרציונל‬
‫שעורכיו של האתר (כלומר כל מי שיש לו גישה אליו) בחרו למדיניותם - הם פשוט מוודאים שהתואר "לכאורה" מקדים כל‬
‫אחד מהמקרים הכלולים ברשימה.‬

3. ‫ויקיפדיה באנגלית מונה ברשימתה גם את הנכבה הפלסטינית, אבל אין לדעת אם העורכים רואים בה מקרה של טיהור‬
‫אתני מובהק (כפי שהם מתייחסים למשל אל המקרה היוגוסלבי), או שזה בעיניהם מקרה יותר מוטל בספק, אולי דומה‬
‫לזה של המתנחלים היהודים שישראל העבירה מרצועת עזה. אחד הקריטריונים לרצינות ההאשמה, המקובל על מקור זה‬
‫ועל אחרים, הוא העמדת מחוללי הטיהור האתני לדין בפני ערכא ה משפטית בינלאומית. אם נשפטו בבית דין בינלאומי,‬
‫האי בהירות מתפזרת ומעשיהם אינם עוד לכאורה בלבד. אבל כשחושבים על זה, יש מקרים מצמררים שמחולליהם היו‬
‫חייבים להישפט עליהם אבל הם מעולם לא עמדו למשפט. התחוללו גם פשעים מובהקים נגד האנושות שנדרש מאבק‬
‫ארוך עד שהעול ם הכיר בהם כבעובדות היסטוריות. הארמנים, למשל, חזו זאת מבשרם. ב-1919 יזם השלטון העות'מאני‬
‫דילול שיטתי של העם הארמני ועד 1919 מתו, לפי הערכות, כמיליון ארמנים. איש מעולם לא נתן את הדין על כך.‬
‫טיהור אתני כפשע‬
‫באמנֹות בינלאומיות, כמו זו שעל בסיסה נוסד בית הדין הפלילי הבינלאומי (‪ ,)ICC‬מוגדר טיהור אתני כפשע נגד האנושות‬
‫וככזה הוא שפיט על פי החוק הבינלאומי. לשם הבאתם לדין של מחוללי הגירוש האתני ביוגוסלביה לשעבר הוקם בית דין‬
‫78פלילי בינלאומי מיוחד בהאג ובמקרה של רואנדה הוקם בית דין כזה בארושה, טנזניה. במקרים אחרים הוגדר טיהור‬
‫אתני כפשע מלחמה (למשל, פעולות ממשלת סודן בדרפור) גם כאשר לא נפתח כל הליך משפטי.‬
‫הספר הזה נכתב מתוך אמונה עמוקה שעל הטיהור האתני של פלסטין להשתרש בזיכרוננו ובתודעתנו כפשע נגד‬
‫האנושות, שמקומו אינו ברשימת הפשעים "לכאורה". אין שום עמימות בכל הנוגע למבצעים. זו קבוצה מאוד מוגדרת של‬
‫אנשים - גיבורי מלחמת העצמאות של ישראל, שרוב הקוראים מכירים את שמותיהם. בראשם עמד המנהיג הבולט ביותר‬
‫של התנועה הציונית, יושב ראש ההסתדרות הציונית ויושב ראש הסוכנות היהודית דוד בן-גוריון, שבביתו הפרטי נקשר‬
‫הקשר וגובשו כל הפרקים המוקדמים והמאוחרים של הטיהור האתני. הוא נעזר בקבוצה קטנה של אנשים שאליהם אני‬
‫מתייחס בספר כאל מין מועצת חכמים, שהוקמה אד הוק כדי להגות ולתכנן את נישול הפלסטינים. באחד המסמכים‬
‫הנדירים שמתעד פגישה שלהם הם מכונים "הוועדה המייעצת". במסמך אחר מופיעים 99 שמותיהם, ואף שנמחקו בידי‬
‫הצנזור פרט ל"הלל" – כינויו של ישראל גלילי) ניתן לשחזר את הרכב הגרעין הזה, שתיכן את התוכניות לטיהור האתני‬
‫והשגיח על ביצוען עד שהושלמה המשימה לשרש חצי מאוכלוסייתה הילידית של פלסטין.‬
‫בוועדה היו חברים בראש ובראשונה כל הקצינים הבכירים של צבא המדינה שבדרך, כיגאל ידין (אז ראש מטה ההגנה‬
‫בפועל) ומשה דיין. אליהם ששמור להן באתוס המקומי מקום של כבוד, כיגאל אלון, אז מפקד הפלמ"ח, ויצחק שדה,‬
‫ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון ועד זה לא כבר ראש מטה ההגנה. אנשי צבא אלה התערבבו במי שהיום היינו מכנים‬
‫ה"מזרחנים" - מומחים לעולם הערבי באופן כללי ולפלסטינים בפרט , מכוח לימודי המזרח התיכון שלמדו או על יסוד‬
‫מדינות מוצאם. גם לשמות של מקצתם נשוב בהמשך.‬
‫[ארכיון בן-גוריון, חטיבת ההתכתבות, 19.90.10-1919.90.9, מסמכים, 91-11. בהתכתבות הזו בין דוד בן גוריון‬
‫וישראל גלילי נדונה רציחתם של ארבעים מנהיגים פלסטינים עד ידי "ההגנה".]‬
‫לקצינים ולמומחים סייעו מפקדים מקומיים, כמו מטהר אזור צפת משה קלמן וכמו משה כרמל, מפקד החזית הצפונית‬
‫שגירש רבים מתושבי הגליל. יצחק רבין פעל גם בלוד וברמאללה וגם ב אזור ירושלים רבתי. עלינו לחשוב עליהם לא רק‬
‫כעל גיבורי מערכות ישראל. הם אמנם מילאו תפקיד בהקמת מדינה ליהודים ומובן מאליו שאנו מעריצים אותם, שכן הם‬
‫הגנו עלינו מפני התקפות מבחוץ, חילצו אותנו ממשברים, ומעל לכול העניקו לנו מקלט מרדיפות בחלקים שונים של‬
‫העולם. אבל ההיסטוריה תבחן בסופו של חשבון את משקל הישגיהם אלה לעומת מה שמונח על הכף הנגדית של‬

4. ‫המאזניים - הפשעים שהם ביצעו נגד אוכלוסיית המקום. עם המפקדים המקומיים נמנה גם מטהר אזור הדרום שמעון‬
‫אבידן, שעליו אמר עמיתו רחבעם זאבי שלחם לצדו, שנים רבות לאחר מעשה: "מפקדים כמו שמעון אבידן, מפקד חטיבת‬
‫גבעתי, טיהר את החזית שלו מעשרות כפרים וערים". על ידו סייע יצחק פונדק, שסיפר להארץ ב-9004: "היו [בחזית]‬
‫מאתיים כפרים ואלה אינם עוד. היה עלינו להשמידם, אחרת היו פה בדרום פלסטין ערבים כמו שיש בגליל. היו לנו עוד‬
‫מיליון פלסטינים".‬
‫[ראו ידיעות אחרונות, 4 בפברואר 4119; הארץ, 94 במאי 9004].‬
‫והיו גם קציני מודיעין שדה. אלה עסקו לא רק באיסוף מידע על ה"אויב", אלא אף מילאו תפקיד מכריע בטיהור והשתתפו‬
‫בחלק מהמעשים המזוויעים ביותר שנלוו לנישול השיטתי של הפלסטינים. להם היתה הסמכות האחרונה להכריע אילו‬
‫כפרים יוחרבו ומי מתושביהם יּוצא להורג. ניצולים פלסטינים זוכרים אותם כמי שחרצו את גורל התושבים לשבט או לחסד‬
‫אחרי כיבוש כפר או שכונה - הם קבעו מי ייעצר ומי תישמר חירותו, מי יחיה ומי יומת. על הביצועים שלהם ב-1919 ניצח‬
‫איסר הראל, לימים ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וראש השב"כ. לישראלים רבים מוכרת דמותו - איש נמוך‬
‫ומוצק, שב-1919 היה רק אלוף משנה ובכל זאת הקצין הגבוה ביותר שפיקח על כל פעולות החקירה, חיבור הרשימות‬
‫השחורות והפעלת רכיבי הדיכוי שהסדירו את חיי הפלסטינים שחיו תחת הכיבוש הישראלי.‬
‫[תיאור מפורט של כל אלה עוד יבוא בהמשך. הפקודות במצב דלת מה-09 במרץ הותירו את הסמכות להרוס למפקדים‬
‫המקומיים ובמקרים מסויימים ניתנו הוראות מפורטות יותר, ראה ארכיון צה"ל 1911919 מסמך 999, 19 אפריל 1919.]‬
‫לסיכום, מן הראוי לחזור ולהזכיר שמכל נקודת ראות - משפטית, מחקרית, עממית - טיהור אתני מוכר היום בלא עוררין‬
‫כפשע נגד האנושות שמעורבים בו פשעי מלחמה. ואולם בשלב זה עלי להוסיף שבמבט לאחור, וכדי לתת סיכוי לכך‬
‫ששלום ישכון בארץ - יש לשקול לדעתי את החלת חוק ההתיישנות על הטיהור האתני של פלסטין. כמובן, הדבר מותנה‬
‫בכך שייאכף גם כאן הפתרון הפוליטי החיוני לפיוס, דהיינו שיבה ללא תנאי של הפליטים לבתיהם. זה הפתרון המגולם‬
‫בהחלטה 919 של האו"ם מ-99 בדצמבר 1919, ולמשך תקופה קצרה, קצרה מדי, תמכה בכך ארה"ב. אלא שעד אביב‬
‫1919 התחלפה מדיניותה בתמיכה עיוורת בישראל, והמתווכים מוושינגטון חדלו להיות חסרי פניות. מאז הם התעלמו‬
‫באופן כללי מהעמדה הפלסטינית, ובייחוד מדבֵקותה בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים.‬
‫שחזור של טיהור אתני‬
‫היצמדות להגדרות של טיהור אתני עשויה לכאורה לפטור אותנו מהצורך להיכנס בעובי הקורה - להעמיק במקורות‬
‫‪h‬הציונות או ב פירושים מסוימים שלה כמניע האידאולוגי לטיהור האתני שחוללו המתיישבים הציונים בארץ. הנושא‬
‫החשוב הזה כבר זכה בדיון מקיף ומאיר עיניים של חוקרים פלסטינים וישראלים לא מעטים, כגון וליד ח'אלידי, נור‬
‫מסאלחה, גרשון שפיר, ברוך קימרלינג ואחרים. בטרם אתמקד ברקע המיידי שקדם לפעילות שאני עומד לתאר, אזכיר‬
‫לקוראים את הטיעונים המרכזיים של חוקרים אלה. ספר שראוי להתחיל בו הוא ספרו של נור מסאלחה ‪Expulsion of the‬‬
‫‪ ,Palestinians‬ה מראה בבהירות כמה עמוק טבוע מושג הטרנספר בחשיבה הפוליטית הציונית בעבר ובהווה. בעיני ראשי‬
‫התנועה הציונית, מאבי התנועה תיאודור הרצל ועד מנהיגיו המרכזיים של הפרויקט הציוני, טיהור הארץ היה אופציה‬
‫קבילה. כפי שאמר אחד מהוגיה הליברלים ביותר של התנועה ליאו מוצקין ב-1919:‬
‫מחשבתנו אז היתה, כי ההתיישבות צריכה ללכת בשני כיוונים: ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל וישוב‬
‫ערבי ארץ-ישראל על שטחים שמחוץ לארץ-ישראל. אותה העברה של אוכלוסיה ניכרת, הנראית בתחילתה‬

5. ‫תמוהה מאוד מבחינה כלכלית, לא ייתה דבר שלא ניתן להתגשם. ארגון מסויים לא היה מצריך סכומים‬
‫גדולים יותר מדי כדי ליישב יושבי כפר ערבי...על כברת קרקע אחרת ולקשרם אל המקום.‬
‫[אלכסנדר ביין, ספר מוצקין, ירושלים: הוצאת ההנהלה הציונית, 1119 עמ' 969]‬
‫‪m‬‬
‫[ראה גם‬
‫”‪Nur Masalha, Expulsion of the Palestinians: The Concept of “Transfer‬‬
‫,‪in Zionist Political Thought, 1882-1948 and the Politics of Denial‬‬
‫.]2991 ,‪Washington: Institute for Palestine Studies‬‬
‫העובדה שרבים מהמגרשים היו מהגרים חדשים שזה מקרוב באו לארץ, וחלק מפרויקט קולוניאלי, מקשרת את מקרה‬
‫פלסטין להיסטוריה הקולוניאליסטית של הטיהור האתני בצפון אמריקה ובדרומה, באפריקה ובאוסטרליה, ששם‬
‫מתיישבים לבנים ביצעו פשעים כאלה באופן שגרתי. היבט מסקרן זה היה נושא לכמה מחקרים מצוינים. גרשון שפיר‬
‫‪m‬וברוך קימרלינג לימדו אותנו על הקשר בין הציונות לקולוניאליזם. קשר זה יכול להעלות על הדעת קודם כול ניצול ולא‬
‫גירוש, אלא שמרגע ש עבודה עברית הפכה לחלק מרכזי בחזון, לא היה עוד מקום לפועלים או לחקלאים הערבים. וליד‬
‫ח'אלידי וסמיח פרסון מקשרים את מרכזיותה של אידאולוגיית הטרנספר בעיקר לתקופת סוף המנדט, והם מציגים את‬
‫השאלה איך זה שהאו"ם הפקיד את גורלם של פלסטינים כה רבים בידי תנועה שטרנספר היה חלק בלתי נפרד‬
‫מהאידאולוגיה שלה.‬
‫[ראה:‬
‫:‪Samih Farsoun and C.E. Zacharia, Palestine and the Palestinians (Boulder‬‬
‫‪Westview Press, 1997); Baruch Kimmerling, Zionism and Territory: The Socio‬‬‫‪Territorial Dimension of Zionist Politics: Berkeley, University of‬‬
‫,‪California Press, Research Series, no. 51, 1983);Gershon Shafir, Land‬‬
‫,4191-2881 ,‪Labor and the Origins of the Israel-Palestinian Conflict‬‬
‫‪Cambridge: Cambridge University Press, 1989; Uri Ram, ‘The Colonialism‬‬
‫‪Perspective in Israeli Sociology’ in Ilan Pappe (ed.) The Israel/Palestine‬‬
‫].08-55 .‪Question, London and New York: Routledge 1989, pp‬‬
‫בשלב הראשון חשוב לי יותר להדגיש את התכנון השיטתי שבאמצעותו הפכה התנועה הציונית אזור מעורב מבחינה‬
‫אתנית למרחב טהור מבחינה אתנית, מלחשוף את הנטייה האידאולוגית שלהם. זאת מטרת הפרקים הפותחים. לקראת‬
‫סוף הספר אשוב לקשר האידאולוגי, ואנתח אותו כהסבר היחיד המניח את הדעת שיש בידינו לטיהור האתני של‬
‫הפלסטינים על ידי ישראל, שנמשך בדרכים שונות עד היום.‬
‫י‬
‫המשימה השנייה, הנעימה אף פחות, היא ניסיון לשחזר את השיטות שנקטה ישראל בביצוע תוכנית האב שלה לגירוש‬
‫ולהרס, ולבחון איך ובאיזו מידה הן קשורות לטיהור אתני טיפוסי. טענתי היא שאילו לא היינו שומעים על האירועים‬
‫ביוגוסלביה לשעבר אלא מכירים רק את מקרה פלסטין, היינו בהחלט עשויים לחשוב שההגדרות של ארה"ב ושל האו"ם‬
‫לטיהור אתני מבוססות על הנכבה, עד הפרט האחרון.‬

6. ‫בטרם נצלול להיסטוריה של הטיהור האתני בפלסטין וננסה להעריך את ההשלכות שלו עד ימינו אנו, כדאי לעצור רגע‬
‫ולחשוב על מספרים יחסיים. מספרם של הפלסטינים שנעקרו, כשלושת רבעי מיליון, הוא צנוע יחסית למספרם של‬
‫המיליונים שטרונספרו באירופה עקב מלחמת העולם השנייה, או של המנושלים באפריקה של ראשית המאה העשרים‬
‫ואחת. אבל כדי להתחיל להבין את גודל הטרגדיה שטלטלה את אוכלוסיית הארץ הזאת ב-1919, לפעמים צריכים לחשוב‬
‫באחוזים. כ-01 אחוז מתושביה המקומיים של פלסטין גורשו, כ-01 אחוז מהכפרים והערים שלהם נשמו, ורק מעטים‬
‫מקרב המגורשים הצליחו לשוב לבתיהם.‬
‫מעבר לכך, מה שבאמת מעורר השתוממות במקרה של פלסטין הוא הפער העצום בין המציאות לייצוגה. קשה מאוד‬
‫להבין, וכמובן להסביר, איך פשע שבוצע בעת החדשה, בצומת היסטורי שזימן כתבים זרים ומשקיפי או"ם לסביבת‬
‫ההתרחשות, התקבל בהתעלמות כזאת. שהרי אין להכחיש שהטיהור האתני של 1919 נמחק כמעט כליל מהזיכרון‬
‫הקולקטיבי העולמי ואינו מעיק על מצפון העולם. דמיינו לעצמכם שלא כל כך מזמן, במדינה כלשהי שאתם מכירים, חצי‬
‫מהאוכלוסייה היתה מסולקת בתוך שנה, חצי מהכפרים והערים היו נהרסים וכמעט כל מה שנותר מהם היה חורבות.‬
‫כעת, העלו בדמיונכם את האפשרות שהדבר איכשהו לא עשה את דרכו אל ספרי ההיסטוריה, ושכל הניסיונות‬
‫הדיפלומטיים לפתור את הסכסוך הרוחש באותה מדינה מתעלמים לחלוטין מהגירוש ומהחורבן, ולפחות עוקפים אותם.‬
‫אני חיפשתי לשווא מקרה כזה או גורל דומה בהיסטוריה של העולם כפי שאנו מכירים אותו אחרי מלחמת העולם השנייה.‬
‫יש אירועים אחרים, מוקדמים יותר, שזה היה גורלם, כמו הטיהור האתני של הלא הונגרים בסוף המאה התשע עשרה,‬
‫רצח העם הארמני בעשור השני של המאה העשרים, והשואה של הצוענים בתקופת הכיבוש הנאצי. אני מקווה שפלסטין‬
‫לא תוסיף להופיע ברשימה הזאת בעתיד.‬