דו"ח שנתי

1. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬
‫מצב זכויות האדם‬
‫בשטחים‬
‫סיכום לשנת 1102‬

2. :‫בצלם מבקש להודות למאות תורמיו מישראל ומחו"ל ובמיוחד לגופים הבאים, אשר נדיבותם מאפשרת את פעילותו של הארגון‬
Arca Foundation; Catholic Relief Services (CRS); Christian Aid (UK) / Development Cooperation Ireland;
Consulat Général de France à Jérusalem; DanChurchAid; Diakonia; Evangelischer Entwicklungsdienst (EED); European
Commission; Fondation Pro Victimis; Georg Waechter Memorial Foundation; ICCO & Kerk in Actie; Iris O'Brien Foundation;
Foundation Open Society Institute (FOSI); Moriah Fund; Naomi and Nehemia Cohen Foundation; NGO Development Center (NDC);
NIF-Ford Israel Fund; Rita Poretsky Foundation; Royal Norwegian Embassy; Samuel Sebba Charitable Trust;
Sigrid Rausing Trust; Stichting Niks voor niks; Swiss Development Cooperation; Tauber Family Foundation; Trócaire;
UK Foreign and Commonwealth Office; UNDP- Rule of Law & Access to Justice; War Child-Holland
10.3.11 , activestills.org ,‫תמונת השער: הכפר אום אל-ח’ייר בדרום הר חברון על רקע ההתנחלות כרמל. צילום: קרן מנור‬
‫עיצוב: לוטה עיצובים‬
ISSN 0792-4003

3. ‫תוכן העניינים‬
‫4‬ ‫פתח דבר‬
‫6‬ ‫המחיר בנפש: הרג אזרחים פלסטינים וישראלים‬
‫41‬ ‫לא עשבים שוטים: אלימות כוחות הביטחון‬
‫02‬ ‫הליך לא הוגן: מעצר ומאסר של פלסטינים‬
‫62‬ ‫רצועת עזה: הרס כלכלי וניתוק מהגדה המערבית‬
‫43‬ ‫של מי האדמה הזאת? ההתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים‬
‫04‬ ‫העלמת עין: אי מילוי חובת ההגנה על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים‬
‫64‬ ‫סיפוח במסווה של ביטחון: גדר ההפרדה‬
‫05‬ ‫מחאה אסורה: פגיעה בזכות להפגין‬
‫45‬ ‫חנק מכוון: הגבלות על בנייה פלסטינית והריסת בתים‬
‫85‬ ‫הקלות קלות: הגבלות על תנועת פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים‬
‫26‬ ‫מפה של הגדה המערבית‬

4. ‫ ירי גז מדמיע על מפגינים בבילעין. צילום: אייל הראובני, בצלם,11.1.7‬
‫פתח דבר‬
‫להגנה עליהן, מערכת כבישים שנסללה כדי לשרתן, וגדר ההפרדה‬ ‫הדוח שלפניכם סוקר מגוון רחב של סוגיות הנוגעות לפגיעה‬
‫הממוקמת בתוואי שנועד להנציח את ההתנחלויות ולהרחיבן.‬ ‫בזכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה מצד הרשויות‬
‫נוסף על כך, פלסטינים בשטחים סובלים מתופעה מתמשכת‬ ‫הישראליות במהלך שנת 1102. במסגרת העבודה השוטפת‬
‫של מעשי אלימות מצד מתנחלים קיצונים. אלה עולים מדי פעם‬ ‫של בצלם אנו מתמקדים בסוגיות שונות בתחום זכויות האדם‬
‫לכותרות, אך הטיפול שהם מקבלים מהרשויות הישראליות‬ ‫בשטחים, אוספים ממצאים לגביהן ובוחנים אותם, ומגבשים‬
‫ממשיך להיות סלחני, מקל ומפלה. גם ישראלים החיים בגדה‬ ‫המלצות קונקרטיות. הדוח השנתי מאפשר לנו לסקור את‬
‫המערבית חשופים לאלימות; במהלך השנה נדקרו ונורו למוות‬ ‫מצב זכויות האדם כמכלול ולהציג בפניכם תמונה מלאה ככל‬
‫בידי פלסטינים חמישה מבני משפחת פוגל בביתם שבהתנחלות‬ ‫האפשר.‬
‫איתמר, ואב ובנו נהרגו בתאונה שהתרחשה בעקבות יידוי אבנים‬ ‫התמונה קשה – לא בשל אירועים דרמטיים או הידרדרות קיצונית,‬
‫בידי פלסטינים על מכוניתם.‬ ‫אלא דווקא בגלל השגרה. שנת 1102 הייתה השנה ה-44 לכיבוש‬
‫ברצועת עזה חיים כמיליון וחצי פלסטינים הסובלים מהגבלות‬ ‫הגדה המערבית ורצועת עזה בידי ישראל. נראה כי הכיבוש –‬
‫קשות על חופש התנועה שלהם ועל יכולתם להתפרנס, לשקם‬ ‫שנועד להיות מצב זמני – הוא כיום מציאות מעוגנת היטב, ושום‬
‫את ההריסות ולחזור לחיי שגרה. אף שכיום פלסטינים יכולים‬ ‫שינוי אינו מסתמן באופק.‬
‫לצאת מהרצועה דרך מצרים, עדיין אין הם יכולים לנסוע‬ ‫בגדה המערבית נתונים כשניים וחצי מיליון פלסטינים תחת‬
‫לגדה המערבית. הניתוק מהגדה פוגע קשות בקשרי משפחה‬ ‫כיבוש ישראלי צבאי, בעוד שעל המתנחלים – החיים באותו‬
‫ובאפשרויות לפיתוח כלכלי ולרכישת השכלה. ישראל שולטת‬ ‫שטח עצמו – חל החוק הישראלי. ההפרות העיקריות של‬
‫באורח מלא בתנועת סחורות, ומגבילה באופן משמעותי את‬ ‫זכויות האדם בגדה נובעות מעצם קיומן של ההתנחלויות‬
‫האפשרות לייבא אל רצועת עזה חומרי גלם לבנייה, לתעשייה‬ ‫ומהשלכותיהן הישירות והעקיפות – לרבות ניצול נרחב של‬
‫ולחקלאות. בד בבד, היקף הייצוא שישראל מאפשרת מעזה‬ ‫משאבי קרקע ומים לצורכיהן, נוכחות גדולה של כוחות הביטחון‬
‫4‬

5. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬
‫למרבה הצער, דווקא הגורמים העוסקים בבקרה ובפיקוח על‬ ‫הוא מזערי. עקב זאת, רוב תושבי הרצועה תלויים עדיין בסיוע‬
‫הרשויות הפכו לאחרונה מטרה להתקפות הולכות וגוברות.‬ ‫הומניטארי ואינם יכולים להתפרנס בכוחות עצמם כפי שעשו בעבר.‬
‫ממשלת ישראל שותפה ליוזמה של שורה ארוכה של צעדים‬ ‫זכויות האדם הן ערך אוניברסאלי; לכל אדם – פלסטיני וישראלי‬
‫נגד מוסדות דמוקרטיים ונגד גורמים המבקרים את מדיניותה.‬ ‫כאחד – זכויות שוות, וכל רשות מחויבת לשמור עליהן ולכבדן.‬
‫חלק מן ההצעות כוונו ישירות כלפי ארגונים לזכויות אדם, ובהם‬ ‫כארגון ישראלי, עיקר פעולתו של בצלם מוקדש למאבק נגד‬
‫בצלם, ונגד מקורות המימון של ארגונים אלה.‬ ‫הפרת זכויות האדם בידי הרשויות הישראליות. בצד הפלסטיני‬
‫התקפות אלה מבהירות ביתר שאת עד כמה עבודתנו נחוצה. אני‬ ‫פועלים ארגונים אמיצים ומקצועיים המטפלים בהפרות זכויות אדם‬
‫גאה להיות חלק מבצלם, הפועל מתוך החברה הישראלית וכחלק‬ ‫הנגרמות על ידי הרשות הפלסטינית בגדה ועל ידי חמאס ברצועה.‬
‫בלתי נפרד ממנה, תוך התמודדות עם אתגרים רבים, למען ההגנה‬ ‫הפרות זכויות האדם הן תוצאה בלתי נמנעת של הכיבוש הצבאי,‬
‫על זכויות האדם ולחיזוק יסודותיה הדמוקרטיים של החברה. אני‬ ‫והתמשכותו רק מנציחה אותן ומקבעת את קיומן. אנו בבצלם נמשיך‬
‫גאה גם בהשתייכותנו לקהילה של ארגונים ושל יחידים החולקים‬ ‫לפעול כדי לצמצמן ככל האפשר, אולם ברור שכל עוד נמשך‬
‫עמנו את החזון של עתיד שבו נחיה כולנו, ישראלים ופלסטינים,‬ ‫הכיבוש לא יוכלו הפלסטינים לממש את זכויותיהם במלואן.‬
‫בכבוד ובביטחון. אני בטוחה כי אם נשלב אמונה וכוחות נוכל‬ ‫נפגעת נוספת מהכיבוש היא הדמוקרטיה הישראלית. ישראל‬
‫להגשים חזון זה.‬ ‫חולשת על חייהם של מיליוני בני אדם שאינם שותפים למערכת‬
‫המכתיבה את גורלם. מצב זה מסוכן עבור כל דמוקרטיה,‬
‫ובמקרה של ישראל – המחזיקה בשטחים תחת כיבוש מתמשך –‬
‫קיים צורך חיוני בגורמים עצמאיים שיוכלו לבקר בחופשיות את‬
‫התנהלות הממשלה והצבא בשטחים, ולדרוש מהם דין וחשבון‬
‫ג'סיקה מונטל, מנכל‬
‫על מעשיהם.‬
‫5‬

6. ‫המחיר בנפש:‬
‫הרג אזרחים פלסטינים‬
‫וישראלים‬
‫בגדה המערבית לא מתקיים מצב קבוע של לחימה ולכן בצלם‬ ‫פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים‬
‫אינו מתייחס לשאלת השתתפותם בלחימה של פלסטינים שנהרגו.‬
‫מ-11.1.1 ועד 11.21.13 הרגו כוחות הביטחון עשרה פלסטינים‬ ‫מ-11.1.1 ועד 11.21.13 הרגו כוחות הביטחון הישראליים 511‬
‫בגדה המערבית: אחד נפגע במהלך חילופי אש עם חיילים, שניים‬ ‫פלסטינים, בהם 81 קטינים מתחת לגיל 81.‬
‫נורו לאחר שככל הנראה ניסו לתקוף חיילים במחסום, ארבעה נורו‬ ‫501 פלסטינים נהרגו ברצועת עזה:‬
‫במהלך פעולות מעצר, אחד נורה כשנהג במכוניתו, אחד נהרג מירי‬ ‫73 מהם לא השתתפו בלחימה, 94 השתתפו בלחימה, 41 היו‬
‫חיילים לאחר שפלסטינים יידו עליהם אבנים, ואחד נהרג לאחר‬ ‫יעד להתנקשות ולגבי ארבעה אנשים נוספים לא ידוע לבצלם‬
‫שחייל ירה בראשו רימון גז מטווח קצר בזמן שיידה אבנים. כן נהרג‬ ‫אם השתתפו בלחימה. נוסף על כך, נהרג שוטר פלסטיני בעת‬
‫קטין פלסטיני במהלך עימותים עם כוחות הבטחון ועם מאבטחי‬ ‫ששהה בבניין ששייך לחיל הים של החמאס.‬
‫ההתנחלות בסילוואן. זהות היורה אינה ידועה.‬ ‫91 מההרוגים נורו בסמוך לגדר המערכת, מתוכם 11 שלא‬
‫השתתפו בלחימה. כמו כן, נהרגו באזור זה מירי כוחות הביטחון‬
‫מדיניות החקירות במהלך האינתיפאדה השנייה‬ ‫שני אזרחים מצרים שלא השתתפו בלחימה.‬
‫בתחילת האינתיפאדה השנייה הודיעה הפרקליטות הצבאית‬ ‫במסגרת מבצעי התנקשות שביצעה ישראל נהרגו 81 פלסטינים‬
‫כי, בניגוד לעבר, לא תיפתח חקירת מצח באופן אוטומטי‬ ‫– 41 מתוכם היו יעד להתנקשות וארבעה היו עוברי אורח.‬
‫במקרים שבהם חיילים הרגו אזרח פלסטיני. במקום זאת, נקבע‬ ‫28 פלסטינים נהרגו בהפצצות מהאוויר (נתון זה כולל גם ארבעה‬
‫כי היחידה שהייתה אחראית למותו של אזרח פלסטיני תערוך‬ ‫פלסטינים שנהרגו בסמוך לגדר המערכת ואת כל הפלסטינים‬
‫תחקיר מבצעי. ממצאי התחקיר יועברו לפרקליט הצבאי הראשי,‬ ‫שנהרגו במסגרת מבצעי ההתנקשות). מתוכם, 02 פלסטינים לא‬
‫ואלה – יחד עם מידע נוסף שיובא לידיעתו – ישמשו אותו בבואו‬ ‫השתתפו בלחימה.‬
‫להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית של אותו מקרה.‬
‫פלסטינים שנהרגו ברצועת עזה‬
‫אפריל 1102: מדיניות חקירות חדשה‬ ‫0102‬ ‫1102‬
‫באוקטובר 3002 הגישו בצלם והאגודה לזכויות האזרח‬
‫בישראל עתירה לבגץ, בדרישה שהפרקליטות הצבאית תורה‬ ‫81‬ ‫73‬ ‫לא השתתפו בלחימה‬
‫על חקירת מצח בכל מקרה שבו חיילים הרגו פלסטיני שלא‬ ‫64‬ ‫94‬ ‫השתתפו בלחימה‬
‫השתתף בלחימה. בין השאר טענו הארגונים כי יש לדחות את‬ ‫0‬ ‫1‬ ‫שוטרים פלסטינים‬
‫הטענה שלפיה המציאות בשטחים היא סכסוך מזוין – וכי‬
‫2‬ ‫41‬ ‫היוו יעד להתנקשות‬
‫חלק ניכר מפעולות הצבא בשטחים הן פעולות שיטור רגילות.‬
‫זאת ועוד, המשפט הבינלאומי קובע כללים החלים גם בעת‬ ‫2‬ ‫4‬ ‫לא ידוע‬
‫סכסוך מזוין, ומורים באילו נסיבות מותר לפתוח באש, באילו‬ ‫86‬ ‫501‬ ‫סהכ‬
‫6‬

7. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬
‫ בית משפחת זעלאן שנפגע בהפצצה בעזה. בהפצצה נהרגו בהג’ת זעלאן ובנו רמדאן בן העשר. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 11.21.9‬
‫7‬

8. ‫אזרחים, גם בעתות לחימה. כפי שנאמר בהודעה, אם ישתנו‬ ‫כלי נשק מותר להשתמש ועוד. על פי כללים אלה, ייתכנו‬
‫הנסיבות תחזור הפרקליטות הצבאית למדיניות שנקטה במהלך‬ ‫אמנם מצבים שבהם הריגתו של אדם שלא השתתף בלחימה‬
‫האינתיפאדה השנייה, ולכן אין בהודעת הפרקליטות כדי להבטיח‬ ‫לא תיחשב להפרה של החוק. ואולם מחובתה של הפרקליטות‬
‫את קיום חובותיה החוקיות של ישראל.‬ ‫הצבאית – האחראית לדאוג לכך שהצבא יפעל בהתאם לחוק –‬
‫בעיה נוספת טמונה בכוונת הפרקליטות הצבאית להמשיך‬ ‫להורות על חקירות פליליות כדי לבחון אם הצבא התנהל בהתאם‬
‫ולהסתמך על ממצאי התחקיר המבצעי לצורך ההכרעה אם לפתוח‬ ‫לכללים אלה.‬
‫בחקירה במקרים שבהם נהרגו אזרחים במהלך אירועי לחימה‬ ‫באפריל 1102, בטרם ניתן פסק הדין בעתירה, הודיעה פרקליטות‬
‫בגדה המערבית, ובכל המקרים שהתרחשו ברצועת עזה. התחקיר‬ ‫המדינה לבגץ כי בשל הרגיעה היחסית במצב הביטחוני בגדה‬
‫המבצעי אינו הכלי המתאים לבחינת הצורך בפתיחת חקירה‬ ‫המערבית הוחלט לשנות את מדיניות החקירות. לפי ההודעה כל‬
‫פלילית. ראשית, התחקיר הוא סיכום של דברי החיילים המעורבים‬ ‫מקרה בו ייהרג אזרח מעתה ואילך, כתוצאה מפעולה של כוחות‬
‫באירוע – אשר יאלצו לשאת באחריות אם יימצא שמי מהם פעל‬ ‫צהל באיוש יביא לפתיחה מיידית בחקירת מצח (דוגמת אירועים‬
‫בניגוד לדין – וככזה, אמינותו פחותה. שנית, התחקיר נעשה על‬ ‫של מוות אגב הפרות סדר ואירועי התפרעות במחסומים).‬
‫ידי אנשי צבא שלא הוכשרו לערוך חקירות. שלישית, התחקיר‬ ‫במקרים שבהם אזרח נהרג בפעילות בעלת אופי לחימתי של‬
‫נועד להפיק לקחים לצורך שיפור העבודה המבצעית, ולא לבדוק‬ ‫ממש (לדוגמא, אירועים בהם התנהלו חילופי אש, מהם נפגע‬
‫את מידת האחריות הפלילית של החיילים המעורבים באירוע.‬ ‫אזרח שלא היה מעורב בלחימה), תמשיך הפרקליטות הצבאית‬
‫כאמור, בשאר המקרים אמורה להיפתח חקירת מצח בלי קשר‬ ‫במדיניות הקודמת. שינוי זה חל בגדה המערבית בלבד, בעוד‬
‫לממצאי התחקיר המבצעי. ואולם על פי הודעות דובר צהל‬ ‫שברצועת עזה נותרה על כנה המדיניות הקודמת. המדינה‬
‫ופרסומים בתקשורת, ממשיך הצבא לערוך תחקירים מבצעיים‬ ‫הדגישה בתשובתה כי לתפיסתה עדיין מתקיים סכסוך מזוין‬
‫בכל מקרה שבו חיילים הרגו פלסטינים – זאת עוד לפני שחוקרי‬ ‫בגדה המערבית, ולכן ככל שיחולו שינויים במציאות הביטחונית‬
‫מצח הספיקו להגיע למקום האירוע ולחקור את החיילים ועדים‬ ‫השוררת באיוש, תיתכן חזרה למדיניות החקירות הקודמת.‬
‫נוספים. סדר דברים זה עלול לסכל את החקירה, מאחר שבמסגרת‬
‫התחקיר החיילים המעורבים מוסרים במשותף את גרסתם למה‬
‫שהתרחש באירוע, ובכך מתאפשר תיאום גרסאות. יתרה מזאת,‬ ‫”כל מקרה בו ייהרג אזרח מעתה ואילך,‬
‫עורכי התחקיר מורשים לבצע פעולות חקירה נוספות – ובהן‬
‫איסוף ראיות בשטח, בדיקת כלי הנשק ועוד – פעולות העלולות‬ ‫כתוצאה מפעולה של כוחות צהל באיוש‬
‫לשבש את חקירת מצח. נוסף על כך, עם סיום התחקיר‬
‫מתפרסמים ממצאיו, ואלה עלולים להשפיע על חוקרי מצח.‬
‫יביא לפתיחה מיידית בחקירת מצח‬
‫(דוגמת אירועים של מוות אגב הפרות‬
‫חוסר אחריות: היעדר דין וחשבון על מקרי מוות‬ ‫סדר ואירועי התפרעות במחסומים)“‬
‫הפרקליטות הצבאית מעבירה לבצלם מידע חלקי בלבד על‬
‫טיפולה במקרים פרטניים שהארגון העביר אליה, וגם מידע זה‬ ‫בעקבות הודעה זו דחה בית המשפט את העתירה. נשיאת בית‬
‫הועבר רק לאחר פניות חוזרות ונשנות.‬ ‫המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, קבעה כי נקודת המוצא‬
‫נתונים חלקיים אלה מעידים על היעדר מתן דין וחשבון במקרים‬ ‫לדיון בנושא חקירות מקרי מוות היא מרכזיותה וחשיבותה של‬
‫שבהם חיילים הרגו פלסטינים. מאז תחילת האינתיפאדה השנייה‬ ‫ההגנה על הזכות לחיים... גם בעת התרחשותה של התנגשות‬
‫ועד אפריל 1102, אז שונתה מדיניות החקירה, פנה בצלם‬ ‫אלימה, חלים כללים המחייבים את הכוחות הלוחמים לכבד חיי‬
‫לפרקליטות הצבאית בדרישה לפתוח בחקירת מצ”ח בנוגע‬ ‫אדם וככל הניתן לכבד את זכויותיהם הבסיסיות של האזרחים‬
‫ל-403 מקרים שבהם חיילים הרגו פלסטינים. מתוך פניות אלה,‬ ‫שאינם מעורבים בלחימה. השופטת בייניש הדגישה כי לעצם‬
‫הורתה הפרקליטות הצבאית על חקירה ב-37 מקרים בלבד. עד‬ ‫החקירה השלכה על ההגנה על הזכות לחיים – החקירה‬
‫עתה, ככל הידוע לבצלם, תשע חקירות הובילו לכתבי אישום,‬ ‫מאפשרת בראש ובראשונה העמדה לדין במקרים המתאימים,‬
‫ו-32 מהחקירות נסגרו בלא שננקטו צעדים כלשהם נגד החיילים.‬ ‫והטלת אחריות על החורגים מהדין. מעבר לכך, חקירה פלילית‬
‫ב-72 תיקים נוספים הסתיימה חקירת מצ”ח והם ממתינים‬ ‫פועלת לשמירת הרכיב הצופה פני עתיד של החובה להגן על‬
‫להכרעת הפרקליטות ו-41 תיקים עדיין בחקירה. באשר לשאר‬ ‫החיים, בכך שהיא מרתיעה פוגעים עתידיים, מונעת זילות היחס‬
‫המקרים, נמסר לבצלם כי ב-861 מהם לא תיפתח חקירה, וב-44‬ ‫לזכות לחיים ותורמת לאווירה של קיום שלטון החוק.‬
‫תיקים עדיין לא החליטה הפרקליטות אם לפתוח בחקירה. בנוגע‬
‫ל-41 תיקים נוספים, מסרה הפרקליטות לבצלם כי אלה לא‬
‫אותרו, וחמישה תיקים אחרים הועברו לרשויות חקירה אחרות.‬ ‫ביקורת: המדיניות החדשה תלויה בדבר‬
‫בנוסף, מאז שינוי המדיניות ועד סוף 1102, נפתחו חקירות‬ ‫בצלם מברך על השינוי במדיניות. ואולם המדיניות החדשה‬
‫מצ”ח בכל ארבעת המקרים שאירעו בגדה המערבית. ככל הידוע‬ ‫מבוססת על הנסיבות בשטח ועל הרגיעה היחסית בגדה, ולא‬
‫לבצלם, חקירות אלה עדיין מתנהלות.‬ ‫על שינוי בתפיסה העקרונית בנוגע לחובה לחקור הרג של‬
‫8‬

9. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬
‫חקירת מקרי מוות‬
‫%52‬ ‫(77)‬
‫נפתחה חקירה‬
‫%55‬
‫%2 (5) הועבר לרשות חקירה אחר‬
‫(41) לא אותר‬ ‫%4‬
‫%41‬ ‫(44)‬
‫(861)‬
‫הוחלט לא לפתוח בחקירה‬
‫לא התקבלה עדיין‬
‫החלטה האם לחקור‬
‫חיילים ירו למוות בשני צעירים במחנה הפליטים‬
‫קלנדיה‬
‫ב-11.8.1, בסביבות השעה 03:1 בלילה, נכנסו חיילים למחנה‬
‫הפליטים קלנדיה מכיוון צפון-מזרח למטרת מבצע שגרתי למעצר‬
‫מבוקשים, כלשון דובר צהל. מכיוון שהיה זה הערב הראשון של‬
‫חודש הרמדאן, היו רבים מתושבי המחנה ערים, ועסקו בהכנות‬
‫לקראת הארוחה שלפני תחילת הצום. במהלך הפעולה עצרו‬
‫החיילים שלושה מתושבי המחנה, בהם שני קטינים. קבוצות של‬
‫צעירים יידו אבנים לעבר החיילים, ואלה הגיבו בירי גז מדמיע‬
‫ מועתסם עדוואן. התמונה באדיבות המשפחה‬
‫‬ ‫ורימוני הלם.‬
‫על פי תחקיר שערך בצלם, לקראת השעה 00:3 לפנות בוקר החלו‬
‫ •מאאמון איבראהים, בן 42, נפצע פצעים קלים מרסיסים.‬ ‫חלק מהחיילים לצאת מהמחנה. כמה מתושבי המחנה עמדו בפתח‬
‫בתיהם, במרחק של כ-05 מטרים מהחיילים. קבוצת צעירים יידתה‬
‫מיד לאחר האירוע נערך תחקיר מבצעי בהשתתפות החיילים‬
‫אבנים על החיילים והפעם הגיבו החיילים בירי חי ובירי אינטנסיבי של‬
‫שהיו מעורבים בו. במקביל, ובהתאם למדיניות החדשה שהנהיגה‬
‫גז מדמיע. שלושה צעירים שהיו ברחוב באותה שעה נפגעו מהירי:‬
‫הפרקליטות באפריל 1102, נפתחה גם חקירת מצח לבדיקת‬
‫נסיבות מותם של עלי ח'ליפה ומועתסם עדוואן. במסגרת החקירה‬ ‫ •מועתסם עדוואן, בן 22, עמד בפתח ביתו ונפגע בראשו ובחזהו.‬
‫נגבתה, רק בחודש נובמבר, עדותו של הפצוע מאאמון איבראהים.‬ ‫ככל הנראה, עדוואן מת במקום.‬
‫ככל הידוע לבצלם, חקירה זו טרם הסתיימה.‬ ‫ •עלי ח'ליפה, בן 52, נפגע בבטנו ומת מפצעיו בבית החולים.‬
‫9‬

10. ‫ פיראס קסקס עם אשתו ואחת מבנותיהם. התמונה באדיבות המשפחה‬
‫העתירה, העבירה הפרקליטות הצבאית את הטיפול בתיק לפרקליטות‬ ‫טחנות הצדק לא טוחנות: הטיפול במקרה הריגתו‬
‫המדינה, בטענה שחוק השיפוט הצבאי אינו חל עוד על המעורבים‬
‫באירוע, שכן הם היו חיילי מילואים ומאז האירוע חלף זמן רב.‬
‫של אזרח פלסטיני לא חמוש‬
‫פרקליטות המדינה הודיעה לבג”ץ כי קיבלה את התיק לטיפולה רק‬ ‫פיראס קסקס, בן 23, נהרג ב-70.21.2 מירי חיילים בסמוך לשכונת‬
‫ב-11.3.7, ובית המשפט נתן לה ארכה של חודשיים כדי לבחון את‬ ‫א-טירה ברמאללה. קסקס, תושב הכפר בתיר שבאזור בית לחם, הגיע‬
‫חומר החקירה. לאחר מכן קיבלה הפרקליטות, לבקשתה, שתי ארכות‬ ‫עם משפחתו לביקור בבית קרוביו בא-טירה. לפי המידע שבידי בצלם,‬
‫נוספות לשם ביצוע השלמות חקירה.‬ ‫בשעות הצהריים של אותו יום טייל קסקס עם שני גיסיו בשטח פתוח‬
‫באוגוסט 1102 הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט כי לאחר‬ ‫הסמוך לבתי השכונה. השלושה הבחינו בקבוצת חיילים במרחק של‬
‫בחינת חומר החקירה בתיק הריגתו של פיראס קסקס, הוחלט להעמיד‬ ‫כ-005 מטרים מהם, בקו אווירי. מעדויות שגבה בצלם משני גיסיו של‬
‫לדין את הקצין שהיה אחראי להריגתו, בכפוף לשימוע שאמור להיערך‬ ‫קסקס, עולה כי החיילים פתחו באש חיה לעבר השלושה, ללא כל‬
‫לקצין במהלך חודש נובמבר. הפרקליטות לא מסרה מה יהיו סעיפי‬ ‫אזהרה מוקדמת, ועל אף שהשלושה לא היו חמושים ולא עשו דבר‬
‫האישום נגדו.‬ ‫שיכול היה לסכן את החיילים. קסקס נפגע מקליע שחדר לגבו ויצא‬
‫בינואר 2102, יותר מארבע שנים לאחר האירוע, הודיעה פרקליטות‬ ‫מבטנו. גיסיו פינו אותו לבית החולים ברמאללה, שם מת מפצעיו.‬
‫המדינה לבג”ץ כי בעקבות השימוע הוחלט שלא להגיש כתב אישום‬ ‫בצלם פנה לפרקליטות הצבאית פעמים אחדות בדרישה כי תורה על‬
‫נגד הקצין וכי הוחלט לסגור את התיק. במכתב שצורף להודעת‬ ‫חקירת מצ”ח לבדיקת נסיבות הריגתו של קסקס. רק כשנה לאחר‬
‫המדינה, כתבה עו”ד רקפת (סגל) מוהר מפרקליטות מחוז מרכז כי‬ ‫האירוע נפתחה חקירה. בצלם סייע למצ”ח בתיאום גביית עדויותיהם‬
‫אמנם הירי לא תאם את הוראות הפתיחה באש, אולם “מדובר היה‬ ‫של שני קרובי משפחתו של קסקס והעביר לחוקרים חומר רלוונטי‬
‫בסיטואציה מבצעית ייחודית, שבמסגרתה חשו החיילים… בסכנה‬ ‫שהיה ברשותו.‬
‫ממשית”. מסקנת הפרקליטות הייתה “שגם אם ההוראה לירות היתה‬ ‫ככל הידוע לבצלם, החקירה בתיק הסתיימה באפריל 9002,‬
‫שגויה, אין היא עולה כדי רשלנות”. נוסף על כך נמסר כי “קיים חסר‬ ‫וב-90.5.72 הועבר תיק החקירה לבחינת הפרקליטות לעניינים‬
‫ראייתי משמעותי, הנוגע ליכולת להוכיח את הקשר הסיבתי בין הירי‬ ‫מבצעיים. למרות פניות חוזרות ונשנות של בצלם אל הפרקליטות‬
‫למותו הנטען של פיראס קסקס”.‬ ‫בדרישה שתכריע בתיק, לא התקבלה כל החלטה, עד שבפברואר 1102‬
‫בצלם מתכוון להגיש ערר נגד החלטה זו של פרקליטות המדינה.‬ ‫הגיש בצלם עתירה לבג”ץ, באמצעות עו”ד גבי לסקי. לאחר הגשת‬
‫01‬

11. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬
‫ פגיעת רקטה בבית בעיר באר-שבע. צילום: בז רטנר, רויטרס, 11.8.02‬
‫‬ ‫ מתנדבי זק”א ליד בית משפחת פוגל לאחר שפלסטינים הרגו את שני ההורים‬ ‫ ‬
‫ושלושה מילדיהם בירי ובדקירות סכין. צילום: ניר אליאס, רויטרס, 11.3.31‬
‫זה נהרג גם חייל אחד כתוצאה מירי שגוי של כוחות הביטחון.‬ ‫אזרחים ישראלים וזרים שנהרגו בידי פלסטינים‬
‫חייל נוסף נהרג במהלך חילופי אש עם פלסטינים על גבול עזה,‬
‫גם הוא כתוצאה מירי שגוי של כוחות הביטחון.‬ ‫מ-11.1.1 ועד 11.21.13 הרגו פלסטינים 11 אזרחים ישראלים.‬
‫שני אזרחים זרים נהרגו:‬ ‫שמונה אזרחים ישראלים נהרגו בגדה המערבית:‬
‫אחד נחטף ונתלה בידי אזרחים פלסטינים ברצועת עזה. השנייה‬ ‫חמישה בני משפחה אחת – שני הורים, ילדם בן ה-11, ילדם‬
‫נהרגה מפיצוץ מטען חבלה בירושלים.‬ ‫בן הארבע ותינוקת בת פחות משנה – נדקרו ונורו למוות בידי‬
‫פלסטינים בביתם שבהתנחלות איתמר. אזרח אחד נורה בידי‬
‫שוטרים פלסטינים כאשר נכנס, בלי תיאום מראש עם הצבא,‬
‫פלסטינים שנהרגו בידי אזרחים ישראלים‬ ‫למתחם קבר יוסף בשכם שבשליטת הרשות הפלסטינית. שני‬
‫שני פלסטינים נהרגו מירי מתנחלים בגדה המערבית. בשני‬ ‫אזרחים נוספים – אב ובנו התינוק, בן פחות משנה – נהרגו לאחר‬
‫המקרים הגיעו המתנחלים לסביבת יישובים פלסטיניים, והירי‬ ‫שפלסטינים יידו אבנים על הרכב שבו נסעו בכביש 06.‬
‫בוצע, ככל הנראה, לאחר שיודו לעברם אבנים. פלסטיני נוסף,‬ ‫מלבד זאת, אזרח ישראלי נורה למוות במחנה הפליטים ג'נין.‬
‫תושב מזרח ירושלים, נדקר למוות במרכז העיר ירושלים בידי‬ ‫זהות היורה והרקע למעשה טרם התבררו.‬
‫אזרח ישראלי.‬ ‫שלושה אזרחים ישראלים נהרגו בידי פלסטינים בתוך שטח‬
‫ישראל:‬
‫שניים נהרגו – אחד בבאר שבע ואחד באשקלון – מפגיעת רקטות‬
‫עונש מוות ברצועת עזה‬ ‫שירו פלסטינים מרצועת עזה. קטין בן 61 נהרג מפגיעת טיל‬
‫מתחילת ינואר 1102 ועד סוף דצמבר 1102 בתי המשפט של‬ ‫נט שנורה מתוך רצועת עזה לעבר אוטובוס בתחומי המועצה‬
‫הרשות הפלסטינית בגדה המערבית דנו אדם אחד למוות, ובתי‬ ‫האזורית שער הנגב.‬
‫המשפט של חמאס ברצועת עזה דנו למוות שמונה בני אדם. אחד‬ ‫נוסף על כך, נהרגו שישה אזרחים ישראלים ואיש כוחות ביטחון‬
‫מהם, אזרח ישראלי, נידון למוות שלא בפניו. בתקופה זו הוציאה‬ ‫אחד בפיגוע באזור אילת, שזהות מבצעיו טרם פורסמה. במהלך‬
‫ממשלת חמאס להורג שלושה בני אדם: מוחמד אחמד אבו‬ ‫חילופי האש באותו אירוע נהרגו גם כמה אנשים שזהותם אינה‬
‫קניס, בן 15, ובנו ראמי, בן 22, הורשעו ב-40.11.92 בבית משפט‬ ‫ידועה לבצלם, בהם, ככל הנראה, חלק ממבצעי הפיגוע. באירוע‬
‫11‬

12. ‫מעבר לכך, מתוך כלל המקרים שבהם נידונו אנשים למוות‬ ‫השלום בעזה בשיתוף פעולה עם ישראל ובגרימת מותם של‬
‫בגדה המערבית וברצועת עזה, הומר בשני מקרים עונש המוות‬ ‫פלסטינים והוצאו להורג בתלייה. עבד אל-כרים מוחמד עבד‬
‫במאסר, ובחמישה מקרים נוספים שוחררו האסירים. שמונה‬ ‫שריר, בן 53, הורשע ב- 01.01.92 בשיתוף פעולה עם ישראל‬
‫נידונים למוות נרצחו בתוך בתי הכלא ושלושה נוספים נרצחו‬ ‫והוצא להורג בידי כיתת יורים.‬
‫לאחר שנמלטו מהכלא במהלך מבצע עופרת יצוקה. חמישה‬ ‫מאז הקמת הרשות הפלסטינית בשנת 5991 נידונו למוות 17‬
‫נידונים למוות נוספים נמלטו מהכלא, שישה נשפטו שלא‬ ‫בני אדם בבתי המשפט שלה, בעבירות של שיתוף פעולה עם‬
‫בפניהם ואינם עצורים ובנוגע לשניים נוספים לא ידוע לבצלם‬ ‫ישראל, של בגידה ושל רצח. מאז השתלט על רצועת עזה ביוני‬
‫היכן הם מוחזקים.‬ ‫7002 דן חמאס 72 בני אדם נוספים למוות בגין עבירות דומות.‬
‫כיום מוחזקים בבתי הכלא של הרשות ושל חמאס 74 בני אדם‬ ‫לפי החוק הפלסטיני, יישום של גזר דין מוות מחייב אישור של‬
‫שנידונו למוות ואשר חיים בחוסר ודאות לגבי גורלם. תשעה‬ ‫נשיא הרשות הפלסטינית. מחמוד עבאס סירב לאשר הוצאות‬
‫מהם נמצאים בבתי כלא בגדה המערבית והשאר ברצועת עזה.‬ ‫להורג, ולפיכך לא הוצא איש להורג בגדה המערבית מאז‬
‫בצלם מגנה את השימוש בעונש מוות, אשר אינו מוסרי ומהווה‬ ‫כניסתו לתפקיד בינואר 5002. עד אז הוצאו להורג בידי הרשות‬
‫הפרה של הזכות לחיים. לעונש כזה אין מקום בספר החוקים,‬ ‫הפלסטינית 31 בני אדם שנידונו למוות. ברצועת עזה חידש‬
‫יהיו הנסיבות אשר יהיו.‬ ‫שלטון חמאס בשנת 0102 את ההוצאות להורג בטענה שתוקף‬
‫על הרשות הפלסטינית ועל ממשלת חמאס למחוק את עונש‬ ‫כהונתו של עבאס פג, ולכן ממשלת חמאס אינה מכירה בו כנשיא‬
‫המוות מספר החוקים שלהן. עד אז, על שלטון חמאס להימנע‬ ‫ואינה נדרשת לאישורו. מאז ועד סוף שנת 1102 הוצאו להורג‬
‫מביצוע ההוצאות להורג.‬ ‫ברצועה שמונה נידונים למוות.‬
‫האם זה אינו ביתו של ואאיל אל-ביטאר. לאחר מכן עצרו החיילים‬
‫את אל-ביטאר מחוץ לביתו, ללא כל התנגדות מצדו. באותה פעולה‬
‫עצרו החיילים ארבעה פעילי חמאס נוספים, שאף הם שוחררו יום‬
‫קודם לכן ממאסר בכלא של הרשות.‬
‫בהודעת דובר צהל שפורסמה ביום האירוע נמסר כי במהלך‬
‫מעצר מבוקשים הלילה, נהרג פלסטיני ששהה בביתו של אחד‬
‫המחבלים. זאת אף על פי שעומר אל-קוואסמה נהרג בתוך‬
‫ביתו שלו. בהודעה נוספת שפרסם דובר צהל ב-11.1.91 הובאו‬
‫ממצאי התחקיר המבצעי שנערך בנוגע לאירוע. בתחקיר נקבע‬
‫כי הירי הראשוני לעבר האזרח בוצע בעקבות תנועה מפתיעה‬
‫ומחשידה שביצע וגרמה לחייל לחוש בסכנת חיים, בפרט על רקע‬
‫המידע שהיה ברשות הכוח ביחס לפעולותיו ומסוכנותו של וואל‬
‫ביטאר, פעיל חמאס בכיר, אשר היה יעד המעצר ושהה במבנה.‬ ‫ עומר אל-קוואסמה. התמונה באדיבות המשפחה‬
‫דובר צהל הביע צער על מותו של עומר אל-קוואסמה אך הדגיש‬
‫כי הירי נעשה על פי הוראות הפתיחה באש. עם זאת החליט אלוף‬
‫טעות בזיהוי? חיילים ירו למוות בעומר‬
‫הפיקוד שלא להאריך את שירות הקבע של אחד משני החיילים שירו‬
‫באל-קוואסמה.‬ ‫אל-קוואסמה במיטתו‬
‫צעד זה אינו מספיק ומצביע על זלזול מחפיר בחיי אדם. מהשתלשלות‬ ‫עומר אל-קוואסמה, בן 66, גר עם אשתו ובנו בשכונת א-שיח'‬
‫האירועים ומתגובות דובר צהל עולה כי החיילים נכנסו לדירתו של‬ ‫בחברון. בקומה מתחתם גר ואאיל אל-ביטאר – פעיל חמאס‬
‫אל-קוואסמה בטעות. גם אם סברו החיילים שאל-קוואסמה הוא‬ ‫שהוגדר כמבוקש על-ידי הצבא. אל-ביטאר שוחרר מהכלא של‬
‫האדם שאותו ביקשו לעצור, וגם אם עשה תנועה חשודה כלשהי,‬ ‫הרשות הפלסטינית ב-11.1.6.‬
‫עדיין אין בכך כדי להצדיק ירי מאסיבי לעברו במטרה להרגו.‬ ‫למחרת שחרורו, ב-11.1.7, בסביבות השעה 54:3 לפנות בוקר, פרצו‬
‫בהתחשב בעובדה שבביתו נכחו באותו רגע חיילים רבים, ניתן היה‬ ‫חיילים לבית משפחת אל-קוואסמה והגיעו עד לפתח חדר השינה‬
‫למנוע את הסכנה – אם אכן הייתה כזו – בדרכים אחרות.‬ ‫בלי שבני הבית יחושו בנוכחותם. שני חיילים ירו למוות בעומר אל-‬
‫בצלם פנה לפרקליטות הצבאית לעניינים מבצעיים בדרישה‬ ‫קוואסמה. מתחקיר שערך בצלם עולה כי הוא נורה כשהוא שוכב‬
‫לחקור את מותו של עומר אל-קוואסמה. בינואר 2102, שנה לאחר‬ ‫במיטתו. על פי הדוח הרפואי, אל-קוואסמה נפגע מיריות בראשו,‬
‫האירוע, הודיעה הפרקליטות הצבאית לבצלם כי כבר כשבועיים‬ ‫באזור החזה ובגפיים.‬
‫לאחר האירוע הוחלט שלא לפתוח בחקירת מצח וכי “עדכון בנושא‬ ‫אשתו של אל-קוואסמה מסרה לבצלם כי מיד לאחר הירי הורה לה‬
‫יישלח בהמשך”.‬ ‫אחד החיילים להציג בפניו את תעודת הזהות של בעלה ושאל אותה‬
‫21‬

13. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬
‫חמאס מיקם מחסני תחמושת בלב אוכלוסייה‬
‫אזרחית בעזה; הצבא הפציץ את המחסנים והרג‬
‫ופצע אזרחים, בהם ילדים‬
‫ב-11.21.9, מעט אחרי השעה 00:2 בלילה, ירה כלי טיס של חיל האוויר‬
‫שני טילים אל מתחם השייך לזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין‬
‫אל-קסאם, מצפון-מערב לעיר עזה. לאחר כדקה נורה על המתחם טיל‬
‫נוסף שגרם לפיצוץ גדול ולשריפה. עוצמתו הרבה של הפיצוץ נבעה‬
‫ככל הנראה מפיצוצי משנה של תחמושת שאוחסנה בתוך המתחם. על‬
‫פי המידע שבידי בצלם, זמן קצר לפני התקיפה נורו מאזור זה רקטות‬
‫לעבר ישראל.‬
‫הטילים ופיצוצי המשנה פגעו בבתים הסמוכים למתחם. אחד הבתים,‬
‫המרוחק ממנו שני מטרים בלבד, קרס על יושביו. אבי המשפחה, בהג'ת‬
‫ העד מקדאד זעלאן בבית המשפחה שנפגע בהפצצה בעזה.‬ ‫‬
‫צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 11.21.9‬ ‫א-זעלאן, בן 73, נפגע קשה ומת בתוך זמן קצר. בנו רמדאן, בן העשר,‬
‫נפצע אנושות ומת מפצעיו בשעות הערב של אותו יום – ובן נוסף,‬
‫יומיים לאחר תקיפה זו, ב-11.21.11 לפנות בוקר, שב הצבא ותקף מבנה‬ ‫יוסף, בן שמונה, נפצע קשה. בתים נוספים בקרבת המתחם נפגעו גם‬
‫בשכונת א-זייתון שבתוך העיר עזה, ששימש גם הוא, ככל הנראה,‬ ‫הם ואחד מהם אף נהרס. כך תיאר אחיינו של בהג'ת זעלאן, מקדאד‬
‫לאחסון תחמושת. בעקבות פגיעת הטיל במבנה התרחשו כמה פיצוצי‬ ‫א-זעלאן בן 91, שביתו צמוד לבית שקרס, את שהתרחש באירוע:‬
‫משנה שגרמו לפגיעה קשה בבניין מגורים הצמוד אליו. כתוצאה מכך‬
‫נפצעה קשה סונדוס בדוואן, בת 11, ואביה נפצע קל. דובר צהל פרסם‬
‫[...] שמעתי את הדוד שלי בהג'ת אומר: מקדאד, לך‬ ‫ ‬
‫ב-11.21.21 סרט המראה את רגע התקיפה ואת פיצוצי המשנה. בסרט‬
‫לילדים. קפצתי מיד מעל הגדר שמפרידה בין הבית שלנו‬
‫נראה הבניין שהותקף, ובצמוד לו ביתה של משפחת בדוואן. בהודעה‬
‫לבית של דוד בהג'ת. [מתחת להריסות] בהג'ת חיבק את‬
‫המלווה את הסרט נאמר כי בצהל מדגישים כי חומרים אלו מוכיחים‬
‫הבן התינוק שלו אחמד ואת אשתו סעדה. סעדה צעקה‬
‫כיצד ארגון הטרור חמאס בוחר לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית‬
‫לי תציל את אחמד. אחמד היה מתחת להריסות. הוצאתי‬
‫בעזה, ומשתמש בה כ'מגן אנושי'.‬
‫אותו ויצאתי משם [...] חזרתי אל סעדה כדי להוציא אותה‬
‫אחסון תחמושת בלב אוכלוסייה אזרחית ושיגור רקטות מאזורים‬ ‫מתחת להריסות, ותוך כדי היה פיצוץ שלישי שהרעיד את‬
‫כאלה אינם חוקיים והם מסכנים את האזרחים החיים בהם. זאת, הן‬ ‫כל האזור. ההריסות כיסו אותי ואת סעדה. התחלתי לחפש‬
‫בשל הסכנה שהתחמושת תתפוצץ והן מכיוון שמתחמים המשמשים‬ ‫את בני הדודים שלי בחדר הסמוך ואז מצאתי את רמדאן‬
‫לאחסון תחמושת נחשבים למטרה צבאית לגיטימית, ולפיכך חשופים‬ ‫(בן עשר) ויוסף (בן שמונה), מעולפים מהעשן של הטילים‬
‫להתקפה. במקמו את התחמושת בלב אוכלוסייה אזרחית הפר חמאס‬ ‫וההריסות. מצאתי גם את רימא (בת שלוש) בפינה של‬
‫את העיקרון הבסיסי במשפט ההומניטארי הבינלאומי, ולפיו חובה‬ ‫החדר, יושבת מכווצת מפחד. אימאן (בת חמש) ישנה ולא‬
‫לשמור על האזרחים מחוץ למעגל הלחימה.‬ ‫נפגעה וקלטתי שהיא בחיים. חזרתי עוד פעם כדי להרים‬
‫עם זאת, העובדה שחמאס הפר את כללי המשפט הבינלאומי ומיקם‬ ‫את סעדה מתחת להריסות ואז ראיתי שדודי בהג'ת בחיים.‬
‫מבנים עם תחמושת בתוך שכונת מגורים אינה מקנה לישראל זכות‬ ‫הוא אמר לי אתה אחראי לבנים שלי. הרמתי את פלג גופו‬
‫אוטומטית להפציצם. מתקנים אלה נחשבים אמנם למטרה צבאית‬ ‫העליון, הנחתי אותו בחיקי והתחלתי להרים את ההריסות‬
‫לגיטימית, אולם על ישראל מוטלת חובה להימנע ככל הניתן מפגיעה‬ ‫סביבו, אבל לא הצלחתי. אחרי כן התחלתי ללחוץ על החזה‬
‫באזרחים. לפיכך, היא רשאית לפגוע במטרות כאלה רק לאחר שנקטה‬ ‫שלו כדי לעזור לו לנשום, ואז הרמתי את ההריסות מסביבו‬
‫את כל האמצעים הנדרשים כדי למזער ככל האפשר את הפגיעה‬ ‫והנחתי אותו בצד, עד שהוא נפטר.‬
‫באזרחים, ובכלל זה, להזהירם לפני הפצצה כדי לאפשר להם לעזוב‬
‫את המקום. הבחירה להפציץ דווקא באמצע הלילה, כאשר סביר להניח‬ ‫זמן קצר לאחר האירוע פרסם דובר צהל הודעה ולפיה חיל האוויר‬
‫שהתושבים נמצאים בבתיהם, מגבירה את הסיכוי לפגיעה באזרחים.‬ ‫פגע במטרות ברצועת עזה. כמה שעות מאוחר יותר, הבהיר דובר‬
‫בסרט שפרסם דובר צהל המתעד את התקיפה השנייה, ניתן לראות‬ ‫צהל כי פיצוצים נוספים שנגרמו, נגרמו כתוצאה מנוכחות אמצעי‬
‫בבירור מבנה אזרחי הצמוד למטרה שהפציץ חיל האוויר. לפיכך, לא‬ ‫לחימה שאוחסנו בקרבת מוקדי פעילות טרור שהותקפו. צהל מצר על‬
‫ניתן לטעון שהצבא לא ידע על הימצאות אזרחים באזור.‬ ‫הפגיעה בבלתי מעורבים אך חוזר ומדגיש כי האחריות היא על ארגון‬
‫בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה להורות על חקירת הנסיבות‬ ‫הטרור חמאס, שבוחר לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית ומשתמש‬
‫של שני האירועים.‬ ‫בה כ'מגן אנושי'.‬
‫31‬

14. ‫לא ”עשבים שוטים“:‬
‫אלימות כוחות הביטחון‬
‫ב-142 מהמקרים פנה בצלם לפרקליטות הצבאית בנוגע‬ ‫במהלך השנים תיעדו בצלם וארגונים אחרים מאות מקרים‬
‫להתנהגות של חיילים. מהמידע שנמסר לארגון עולה כי ב-002‬ ‫שבהם חיילים ושוטרים סטרו לפלסטינים, בעטו בהם, הטיחו‬
‫מהמקרים נפתחו חקירות מצ”ח, אולם 431 מתוכן נסגרו בלי‬ ‫בהם עלבונות, השפילו אותם ועיכבו אותם לשווא במחסומים.‬
‫שננקטו צעדים נגד החיילים המעורבים. שבע מהחקירות הובילו‬ ‫בחלק מהמקרים תועדה גם אלימות קשה יותר.‬
‫להגשת כתבי אישום. אחד מכתבי האישום בוטל. ב-81 מקרים‬ ‫גורמים רשמיים מתנערים ממעשים אלה בטענה שמדובר‬
‫נוספים החליטה הפרקליטות הצבאית שלא לפתוח כלל בחקירה.‬ ‫ב”עשבים שוטים”. לדבריהם, יש להוקיע את החיילים הנוהגים‬
‫לגבי כל שאר המקרים לא נמסר לבצלם מידע בנוגע לטיפול בתיק.‬ ‫כך, שכן מעשיהם אינם משקפים את מדיניות הצבא. ואולם‬
‫ב-442 מקרים פנה בצלם למחלקה לחקירות שוטרים בנוגע‬ ‫בפועל בוחרת המערכת שלא להבהיר לכוחות בשטח, באופן‬
‫להתנהגות של שוטרים ושוטרי מג”ב. מהמידע שנמסר לבצלם‬ ‫חד-משמעי, כי חל איסור על כל הפעלת אלימות כלפי תושבי‬
‫עולה כי ב-641 מקרים נפתחו חקירות, אך 311 מתוכן נסגרו בלי‬ ‫השטחים. תלונות רבות על אלימות מצד אנשי כוחות הביטחון,‬
‫שננקטו צעדים נגד השוטרים המעורבים. 21 מהחקירות הובילו‬ ‫שהוגשו על-ידי בצלם וארגונים אחרים, כמעט ולא טופלו. בכך‬
‫להגשת כתבי אישום. ב-77 מקרים נוספים החליטה מח”ש שלא‬ ‫העבירו הרשויות לכוחות המשרתים בשטח מסר ולפיו למרות‬
‫לפתוח כלל בחקירה. לגבי כל שאר המקרים לא נמסר לבצלם‬ ‫שהמערכת מתנגדת למעשים אלה באופן עקרוני, אין בכוונתה‬
‫מידע בנוגע לטיפול בתיק.‬ ‫למצות את הדין עם החיילים והשוטרים שביצעו אותם.‬
‫חלק מהמקרים לא נחשפים‬
‫חלק ממקרי ההתעללות לא נחשפים, מאחר שפלסטינים‬
‫המערכת בוחרת שלא להבהיר לכוחות‬
‫רבים מעדיפים להימנע מהקשיים הכרוכים בדיווח עליהם.‬ ‫בשטח באופן חד משמעי כי כל אלימות‬
‫זאת מאחר שעצם הגשת התלונה נגד חייל או שוטר ישראלי‬
‫היא הליך מסורבל, העלול להימשך שעות ארוכות. גם במקרים‬
‫כלפי תושבי השטחים היא אסורה‬
‫שבהם חוקר מצ”ח מזמן את המתלונן כדי למסור עדות, הוא‬
‫נאלץ לפעמים להמתין שעות אחדות בכניסה למת”ק. אחרים,‬ ‫מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 0002 ועד סוף‬
‫בעיקר אלה שנכנסו לישראל בלי אישור, נמנעים בכלל מהגשת‬ ‫דצמבר 1102 פנה בצלם לרשויות אכיפת החוק בנוגע ל-584‬
‫תלונה גם במקרים של אלימות חמורה – מחשש שייעצרו בגין‬ ‫מקרים, שבהם העלה תחקיר בצלם חשד כי אנשי כוחות הביטחון‬
‫הפרת החוק. עוד רבים אינם מתלוננים מכיוון שאינם מאמינים‬ ‫נקטו אלימות כלפי פלסטינים. בצלם דרש כי במקרים אלה‬
‫שמערכות אכיפת החוק הישראליות ימצו את הדין עם האחראים‬ ‫תיפתח חקירה לבדיקת נסיבות האירוע, וכי אם יימצא שהחוק‬
‫לפגיעה בהם.‬ ‫אכן הופר, יועמדו האחראים לדין:‬
‫41‬

15. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬
‫ חיילים עוצרים מפגין בכפר א-נבי סלאח לאחר הלווייתו של מוסטפא א-תמימי. צילום: אן פק, ‪11.12.11 , activestills.org‬‬
‫51‬

16. ‫ נאייף עביאת. צילום: סוהא זייד, בצלם‬
‫חיילים הכו והשפילו רועה צאן‬
‫מהכפר כיסאן‬
‫נאייף עביאת, בן 42, הוא תושב הכפר כיסאן, דרומית לבית‬
‫לחם. באזור זה הוקמו בשנות ה-08 וה-09 כמה התנחלויות‬
‫ומאחזים, והוא מוגדר כשטח ‪ C‬המצוי בשליטה ישראלית מלאה.‬
‫עביאת מסר לבצלם כי רבים מתושבי כפרו, המתפרנסים מגידול‬
‫צאן, סובלים מהטרדות תכופות של הצבא ושל רכזי הביטחון‬
‫בהתנחלויות – הפועלים לדבריו להדרת רגליהם מהאזורים‬
‫הסמוכים להתנחלויות.‬
‫בבוקר יום שישי, 11.3.4, רעה עביאת את עדר הצאן של‬
‫משפחתו באזור שמדרום לכפר. בשעות הצהריים הוא אסף‬
‫את הכבשים והחל לצעוד בכביש המוביל לביתו. ליד כביש זה‬
‫הוקם המאחז איבי הנחל.‬
‫בדרכו, עצרו לידו שלושה ג’יפים צבאיים ושלושה חיילים‬
‫התקרבו אליו. לדברי עביאת, שאל אותו אחד החיילים מה הוא‬
‫עושה שם. עוד לפני שהספיק לענות, החל החייל לבעוט בו.‬
‫כתוצאה מכך, נפל עביאת ארצה, מרפקו נפגע והוא החל לדמם.‬
‫שני החיילים האחרים ערכו עליו חיפוש, קשרו את ידיו באזיקים‬
‫וכיסו את עיניו. לאחר מכן זרקו אותו החיילים על רצפת הג’יפ‬
‫והחלו לנסוע. עביאת מסר לבצלם כי הנסיעה נמשכה כשעתיים,‬
‫ובמהלכה לעגו לו החיילים וקיללו אותו. לבסוף עצר הג’יפ‬
‫במחנה הצבאי עציון, שם השאירו אותו החיילים בחצר במשך‬
‫כמה שעות, כשידיו עדיין כבולות ועיניו מכוסות. החיילים שהיו‬
‫לידו המשיכו לקללו וללעוג לו, ועביאת סיפר שאחד החיילים אף‬
‫דחף עגבנייה לפיו.‬
‫לדברי עביאת, רועי צאן שהיו באזור אספו את הכבשים שלו‬
‫והחזירו אותן לכפר. הוא נחקר בתחנת המשטרה במחנה עציון‬
‫לגבי מעשיו בסמוך לכביש. כעבור שעות אחדות שוחרר עביאת,‬
‫אך נדרש להגיע כעבור יומיים לחקירה נוספת. עביאת חזר‬
‫לתחנה בשעות הבוקר, כפי שנצטווה, והמתין במקום עד לשעה‬
‫00:41. אז הורו לו החיילים לחזור לביתו, בלי שנחקר כלל.‬
‫בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בשמו של עביאת בדרישה‬
‫כי תלונתו תיחקר. בעקבות כך נפתחה חקירת מצ”ח.‬
‫61‬

17. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬
‫ שוטרי מגב עוצרים מפגין פלסטיני במחנה הפליטים שועפאט שבמזרח ירושלים. צילום: עמאר עוואד, רויטרס, 11.5.51‬
‫71‬

18. ‫ שכונת סילוואן במזרח ירושלים. צילום: אורן זיו, ‪27.2.09 ,activestills.org‬‬
‫והתיז גז פלפל בפניו. א-רווידי אמר לבצלם: “הרגשתי שאני נחנק,‬ ‫שוטרי מג“ב הכו תושב סילוואן, מזרח ירושלים‬
‫כאילו שאני עומד למות. העיניים צרבו לי מאוד”.‬
‫וחיד א-רווידי הוא תושב שכונת‬
‫בהמשך, סיפר א-רווידי, הכניסו אותו השוטרים לג’יפ וכיסו את עיניו.‬
‫סילוואן שבמזרח ירושלים, בן‬
‫הוא מסר כי שמע את אימו מנסה להגיע אליו ומבקשת מהשוטרים‬
‫43, נשוי ואב לחמישה. ביום‬
‫לשחררו, אך השוטרים הורו לה בצעקות להתרחק. תושבים שהגיעו‬
‫חמישי, 11.9.51, בסביבות‬
‫למקום הרחיקו את האם מחשש כי השוטרים יפגעו בה. הג’יפ עזב את‬
‫המקום ועצר לאחר נסיעה קצרה, אז ירדו ממנו השוטרים.‬ ‫השעה 00:91, נסע א-רווידי‬
‫יחד עם אמו, אשתו ושניים‬
‫א-רווידי ביקש מהשוטרים לרדת מהג’יפ כיוון שהוא מתקשה לנשום‬
‫מילדיו – בני שלוש ושנה –‬
‫והם נענו לבקשתו. לדבריו, אחד השוטרים הורה לו לעמוד זמן רב‬
‫כשגבו אל קיר. הוא סיפר כי ביקש מהשוטרים להזמין אמבולנס‬ ‫לשכונה סמוכה כדי לבקר את‬
‫כיוון שחש ברע בעקבות המכות, אולם בקשתו נתקלה בזלזול. לדברי‬ ‫אחותו שילדה ימים ספורים‬
‫א-רווידי אחד השוטרים אמר לו שאפשר לסיים את העניין אם יסכים‬ ‫קודם לכן. באותה שעה יידו‬
‫תושבים בשכונה אבנים לעבר‬ ‫ וחיד א-רווידי.‬
‫לחזור לביתו כאילו לא קרה דבר – אך הוא סירב והתעקש להגיע לבית‬ ‫צילום: עאמר ערורי, בצלם‬
‫החולים, ואף דרש להגיש תלונה על האלימות שהופעלה נגדו ועל‬ ‫שוטרי מג”ב, ובני המשפחה‬
‫השפלתו.‬ ‫נתקלו בדרכם בג’יפ של מג”ב‬
‫לאחר-מכן נלקח א-רווידי לתחנת המשטרה בעיר העתיקה, שם‬ ‫שחסם את הכביש.‬
‫נאמר לו כי הוא חשוד בתקיפת שוטרים ובהפרעה במילוי תפקידם.‬ ‫השוטרים הורו לא-רווידי לעצור ודרשו לראות את תעודות הזהות של‬
‫הוא הכחיש את החשדות נגדו וחתם על גרסתו. לאחר מכן הוא‬ ‫היושבים במכונית. אימו לא נשאה עליה תעודת זהות. בזמן שא-רווידי‬
‫הועבר לתחנת המשטרה במגרש הרוסים, שם נבדק על-ידי רופא‬
‫ניסה לשכנע את השוטר לאפשר להם להמשיך בדרכם, התקרב אליהם‬
‫שהורה להעבירו לבדיקות בבית החולים שערי צדק. לאחר שנבדק‬
‫ג’יפ נוסף של מג”ב ותושבים יידו לעברו אבנים. א-רווידי חשש שהמכונית‬
‫בבית החולים הוחזר א-רווידי לתחנת המשטרה, ולמחרת הובא לדיון‬
‫ובה ילדיו תיפגע מן האבנים ולכן התקדם מעט בנסיעה – כעשרה מטרים‬
‫בהארכת מעצרו בבית משפט השלום.‬
‫לדבריו – אז נחסם על-ידי ג’יפ משטרתי אחר. מהג’יפ יצא שוטר שהורה לו‬
‫שופט בית משפט השלום בירושלים, חיים לי-רן, דחה את בקשת‬
‫לצאת מהמכונית ולפתוח את דלתותיה. א-רווידי יצא וביקש מבני משפחתו‬
‫המשטרה להאריך את מעצרו של א-רווידי בשלושה ימים לצורכי‬
‫חקירה. בהחלטתו כתב השופט: “מתקשה אני להבין מדוע התפתח‬ ‫להמתין מחוץ למכונית בזמן שהשוטרים בודקים אותה. במהלך הבידוק‬
‫האירוע בצורה בה התפתח, ושתוצאתו היא עמידתו לפני היום של‬ ‫נזרקו אבנים נוספות לעבר השוטרים וכמה מהן פגעו במכוניתו של א-רווידי.‬
‫חשוד מוכה כשסימן כחול תחת עינו הימנית וחולצתו מוכתמת בדם”.‬ ‫לדברי א-רווידי, הוא פנה לשוטרים וביקש מהם לאפשר לו להרחיק‬
‫א-רווידי הגיש תלונה במח”ש נגד השוטרים שתקפו אותו. ממח”ש‬ ‫את מכוניתו, אך בתגובה הם החלו לצעוק עליו, לקלל אותו ולהכותו‬
‫נמסר לבצלם כי התלונה בחקירה.‬ ‫בכל חלקי גופו. אחד השוטרים הפיל אותו לארץ, אזק את ידיו לאחור‬
‫81‬

19. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬
‫כחודש לאחר האירוע, פנה בצלם למח”ש בשמם של קבאג’ה וח’,‬ ‫שוטרי מג“ב הכו שני קטינים במחסום הקונטיינר‬
‫דיווח על האירוע ודרש כי תיפתח חקירה בעניין. כעבור כשלושה‬
‫חודשים הודיעה מח”ש לבצלם כי המתלוננים אינם מעוניינים להגיש‬ ‫ביום שישי, 01.21.71, ערכו‬
‫תלונה, ולכן החליטה שלא לפתוח בחקירה. בדיקת בצלם העלתה‬ ‫נערים תושבי המחוזות חברון,‬
‫כי משפחתו של קבאג’ה דווקא מעוניינת שבנה יעיד. הדבר נמסר‬ ‫רמאללה ושכם, טיול ביריחו‬
‫למח”ש, ובעקבות כך חידשה המחלקה את הטיפול במקרה וחוקר‬ ‫לציון סיום קורס מחשבים‬
‫מטעמה גבה את עדותו של קבאג’ה.‬ ‫משותף. בסביבות השעה‬
‫00:91 הגיע האוטובוס שבו‬
‫נסעו למחסום “הקונטיינר”‬
‫הסמוך לעיירה אבו דיס, אשר‬
‫לאחר מכן לקחו אותם השוטרים,‬ ‫אויש על ידי שוטרי מג”ב.‬
‫בזה אחר זה, אל שטח נסתר הנמצא‬ ‫אחד השוטרים עלה לאוטובוס‬
‫והחל לאסוף את תעודות‬
‫מאחורי מבנה במחסום, ושם הכו אותם‬ ‫הזהות של חברי הקבוצה.‬
‫ אמיר קבאג’ה.‬
‫צילום: מוסא אבו השהש, בצלם‬
‫בין הנערים היה אמיר קבאג’ה, בן 61, תושב תרקומיא שבמחוז חברון.‬
‫הוא סיפר לתחקירן בצלם כי הטיול היה מוצלח ביותר וכי האווירה‬
‫באוקטובר 1102 הודיעה מח”ש לבצלם כי לאחר שהתלונה נבחנה,‬ ‫באוטובוס הייתה מרוממת. לדבריו, השוטר הגיע אליו בשעה שהתלוצץ‬
‫הוחלט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית.‬ ‫עם חבריו, לקח ממנו את תעודת הזהות והורה לו לרדת מהאוטובוס.‬
‫ואולם עיון בתיק החקירה שהועבר לבצלם העלה כי הטיפול בתלונה‬ ‫בהמשך הורה השוטר גם לח’, אחד מחבריו של קבאג’ה שהתבדח עמו,‬
‫היה שטחי וכי לא נעשה ניסיון אמיתי לרדת לחקר האמת. תיק‬ ‫לרדת מן האוטובוס.‬
‫החקירה כולל רק את עדותו של המתלונן אמיר קבאג’ה ואת דו”ח‬ ‫על-פי דבריהם של שני הנערים, הורו להם השוטרים לשבת תחת סככה‬
‫המשימה מיום האירוע. מח”ש הסתפקה בעובדה שבדו”ח המשימה‬ ‫הסמוכה למחסום. לאחר מכן לקחו אותם השוטרים, בזה אחר זה, אל‬
‫לא צוין האירוע ולא טרחה לגבות את עדויותיהם של שוטרי מג”ב‬
‫ִ‬ ‫שטח נסתר הנמצא מאחורי מבנה במחסום, ושם הכו אותם השוטרים.‬
‫שנכחו במחסום באותו מועד או של מפקד המחסום, זאת על אף‬ ‫קבאג’ה סיפר לבצלם כי כאשר שב לאוטובוס הוא חש מושפל ונבוך‬
‫שפרטיהם האישיים מופיעים בדו”ח המשימה.‬ ‫לאחר שהותקף בנוכחותם של חבריו וקרובי משפחתו. לדבריו,‬
‫הטיפול בתלונה הועבר לאגודה לזכויות האזרח בישראל, שהגישה‬ ‫האווירה הטובה ששררה באוטובוס לפני שהגיעו למחסום התחלפה‬
‫ב-11.21.4 ערר לפרקליט המדינה על החלטת מח”ש שלא לפתוח‬ ‫בעצב ובשתיקה ונעכרה אף יותר לאחר שאל האוטובוס שב גם ח’,‬
‫בחקירה פלילית בתיק, ודרשה כי החקירה תיפתח מחדש ותבוצע‬ ‫כשסימני מכות על גופו. לתחקירן בצלם אמר קבאג’ה כי לעולם לא‬
‫כנדרש.‬ ‫ישכח את שאירע לו באותו יום ואת הצער והמבוכה שנגרמו לו.‬
‫ מחסום הקונטיינר. צילום: יהודית שפיצר, מחסום ווטש, 01.3.11‬
‫91‬

20. ‫הליך לא הוגן: מעצר‬
‫ומאסר של פלסטינים‬
‫נוסף על כך, מחזיק הצבא עצירים בשני מתקני כליאה בתוך‬ ‫העצירים והאסירים הפלסטינים מוחזקים ברובם במתקנים‬
‫הגדה – במחנה עציון ובמחנה חווארה. במתקנים אלה אין‬ ‫של שירות בתי הסוהר, השוכנים כולם בשטח ישראל, למעט‬
‫מחזיקים נשים ולא קטינים מתחת לגיל 61. בדרך כלל מוחזקים‬ ‫כלא עופר הסמוך לרמאללה. נכון ל-11.21.13 הוחזקו במתקני‬
‫העצירים במתקני המעצר לצורכי חקירה בלבד, ובתוך זמן קצר‬ ‫השבס השונים 182,4 פלסטינים, בהם 691,3 אסירים ו-580,1‬
‫הם מועברים למתקני כליאה אחרים או משוחררים.‬ ‫עצורים עד תום ההליכים.‬
‫נתונים על פלסטינים שהוחזקו במתקני כליאה של השב”ס במשמורת כוחות הביטחון – 1102‬
‫עצירים‬ ‫עצורים עד‬ ‫עצורים מכוח חוק‬ ‫עצורים‬ ‫אסירים‬ ‫סהכ כלואים‬ ‫נכון לתאריך‬ ‫חודש‬
‫מינהליים‬ ‫תום ההליכים‬ ‫כליאתם של לוחמים‬ ‫שפוטים‬
‫בלתי חוקיים‬
‫912‬ ‫126‬ ‫3‬ ‫181‬ ‫816,4‬ ‫246,5‬ ‫11.1.13‬ ‫ינואר‬
‫412‬ ‫236‬ ‫2‬ ‫261‬ ‫045,4‬ ‫055,5‬ ‫11.2.82‬ ‫פברואר‬
‫712‬ ‫546‬ ‫71‬ ‫041‬ ‫474,4‬ ‫394,5‬ ‫11.3.72‬ ‫מארס‬
‫912‬ ‫756‬ ‫2‬ ‫421‬ ‫183,4‬ ‫383,5‬ ‫11.4.03‬ ‫אפריל‬
‫822‬ ‫036‬ ‫2‬ ‫451‬ ‫123,4‬ ‫533,5‬ ‫11.5.13‬ ‫מאי‬
‫242‬ ‫516‬ ‫2‬ ‫631‬ ‫524,4‬ ‫024,5‬ ‫11.6.03‬ ‫יוני‬
‫342‬ ‫126‬ ‫2‬ ‫221‬ ‫014,4‬ ‫893,5‬ ‫11.7.13‬ ‫יולי‬
‫272‬ ‫246‬ ‫2‬ ‫421‬ ‫461,4‬ ‫402,5‬ ‫11.8.13‬ ‫אוגוסט‬
‫682‬ ‫616‬ ‫1‬ ‫131‬ ‫532,4‬ ‫962,5‬ ‫11.9.03‬ ‫ספטמבר‬
‫872‬ ‫906‬ ‫1‬ ‫131‬ ‫357,3‬ ‫277,4‬ ‫11.01.13‬ ‫אוקטובר*‬
‫382‬ ‫036‬ ‫1‬ ‫961‬ ‫027,3‬ ‫308,4‬ ‫11.11.03‬ ‫נובמבר‬
‫703‬ ‫526‬ ‫1‬ ‫251‬ ‫691,3‬ ‫182,4‬ ‫11.21.13‬ ‫דצמבר‬
‫* במהלך חודש זה שוחררו 774 אסירים פלסטינים במסגרת עסקת שליט.‬
‫02‬

21. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬
‫ חיילים עוצרים נער פלסטיני בחברון. צילום: מנאל אל-ג’עברי, בצלם, 21.1.1‬
‫12‬

22. ‫הגיע מספרם ל-703. כ-%92 מהם הוחזקו במעצר בין חצי שנה‬ ‫מעצר מנהלי‬
‫לשנה, וכ-%42 נוספים – בין שנה לשנתיים. 71 עצירים הוחזקו‬
‫בין שנתיים לארבע שנים וחצי ברציפות ועציר אחד הוחזק יותר‬ ‫מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט, שמטרתו המוצהרת היא‬
‫מחמש שנים. נכון לדצמבר 1102, מוחזק קטין פלסטיני אחד‬ ‫למנוע מאדם לבצע פעולה העלולה לסכן את ביטחון הציבור.‬
‫במעצר מנהלי.‬ ‫בניגוד להליך הפלילי, לעצירים המנהליים לא נמסרת סיבת‬
‫המעצר והם אינם יודעים במה הם חשודים. העציר מובא‬
‫אמנם בפני שופט האמור לאשר את צו המעצר, אולם רוב‬
‫המשפט הבינלאומי מתיר שימוש במעצר מנהלי רק‬ ‫החומר שמגישה התביעה חסוי. כך אין העצירים יודעים אילו‬
‫במקרים חריגים‬ ‫ראיות קיימות נגדם, ולכן אין ביכולתם לנסות להפריך אותן.‬
‫יתרה מכך, עצירים מנהליים אינם יכולים לדעת מתי יצאו‬
‫על פי המשפט הבינלאומי, מותר לעצור אדם במעצר מנהלי‬
‫לחופשי: למרות שכל צו מעצר מוגבל לחצי שנה, אין הגבלה‬
‫רק במקרים יוצאי דופן, כאשר הוא עצמו מהווה סכנה וכשאין‬
‫על מספר הפעמים שניתן להאריכו. אמצעי זה מפר את הזכות‬
‫בנמצא אמצעים אחרים, פוגעניים פחות, למניעתה. לעציר זכות‬
‫לחירות ואת הזכות להליך משפטי הוגן, שכן העציר נכלא לזמן‬
‫ערעור על המעצר. ישראל משתמשת במעצרים מנהליים בניגוד‬
‫ממושך, בלי שיוגש נגדו כתב אישום, בלי שינוהל נגדו משפט‬
‫לכללים אלה, תוך פגיעה חמורה בזכויות העצירים. בכך שמה‬
‫בו תידרש המדינה להוכיח את ההאשמות נגדו ובלי שתתקבל‬
‫מדיניותה ללעג את ההגנות בחוק הישראלי ובמשפט הבינלאומי,‬
‫הכרעה שיפוטית בסיומו.‬
‫אשר נועדו להבטיח את הזכות לחירות ולהליך הוגן, את זכות‬
‫הטיעון ואת חזקת החפות.‬ ‫במהלך השנים עצרה ישראל אלפי פלסטינים במעצר מנהלי‬
‫לתקופות שנעו בין כמה חודשים לשנים אחדות. המדינה עצרה‬
‫במעצר מנהלי גם כמה אזרחים ישראלים, בהם מתנחלים,‬
‫לשחרר או להעמיד לדין‬ ‫לתקופות קצרות של כמה חודשים. במהלך האינתיפאדה‬
‫השינויים במספר הפלסטינים המוחזקים במעצר מנהלי אינם‬ ‫השנייה עבר מספר הפלסטינים שישראל החזיקה בכל רגע‬
‫מצביעים על שינויים במדיניות, והחוק הצבאי המאפשר לבצע‬ ‫נתון במעצר מנהלי את קו האלף.‬
‫מעצרים אלה נותר כשהיה. נכון לסוף שנת 1102, מעל ל-003‬ ‫משנת 8002 ניכרת ירידה במספר המעצרים המנהליים‬
‫איש עדיין מוחזקים במעצר במשך חודשים ואף שנים בלי לדעת‬ ‫שמבצעת ישראל בגדה המערבית. בינואר 8002 הוחזקו 318‬
‫מתי ישוחררו, ובלא כל אפשרות להגן על עצמם. על ישראל‬ ‫עצירים מנהליים, ואילו בדצמבר 0102 ירד מספרם ל-402.‬
‫לשחרר את כל העצירים המנהליים או להעמידם לדין על פי‬ ‫עם זאת, בשנת 1102 חלה עלייה במספר העצירים המנהליים:‬
‫סטנדרטים של הליך הוגן.‬ ‫בינואר 1102 הוחזקו 912 עצירים מנהליים, ובדצמבר 1102‬
‫מספר הפלסטינים שישראל החזיקה במעצר מנהלי בשנים האחרונות‬
‫0001‬
‫069‬ ‫538 368‬ ‫748‬
‫מספר עצורים (נכון לחודש דצמבר בכל שנה)‬
‫008‬
‫387‬
‫006‬
‫946‬ ‫645‬
‫004‬
‫703‬
‫002‬ ‫872‬
‫43‬ ‫402‬
‫0‬ ‫1002‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫4002‬ ‫5002‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬
‫שנה‬
‫22‬