‫(ע.צלם: בני גמזו לטובה; איפור: ליעוז גוטמן לסוכנות ‪ ;lubika‬שמלה: גליה להב)‬
                                                                                                                   ‫אני נותנת לאנשים‬
                                                                                                              ‫את החומר‬
                                                                                                             ‫שהם צריכים‬
                                                                                                                                   ‫אז הם באים‬
                                                                                                                                      ‫לעוד‬
                                                                                                         ‫אפילוג: טל נברו משתחררת מהצבא ונוסעת לבד לניו יורק. פרק ראשון: חתונה‬
                                                                                                            ‫בגיל 12, גירושים כעבור שנה וחצי. פרק שני: סיפור אהבה מטורף באיים‬
                                                                                                          ‫הקאריביים עם בחור אנונימי שפנה אליה בפייסבוק, חתונה שנייה, גלישות‬
                                                                                                          ‫וצלילות. פרק שלישי: טלפון אחד מהארץ הופך את עולמה. היא מאבדת את‬
                                                                                                           ‫אמה, נפרדת מבעלה השני ומתפרקת. הפרק הנוכחי: נברו חוזרת לישראל,‬
                                                                                                         ‫מקימה מכללה למדיה חברתית, סוחפת אחריה אלפי אנשים בפייסבוק, הופכת‬
                                                                                                                    ‫לכוכבת ניו מדיה, וגורמת לכם לקרוא את הראיון הזה‬




   ‫"עבדתי באדלר חומסקי‬                                                                                                               ‫צילום: יניב דרוקר‬   ‫יעל ולצר‬
 ‫61 שעות ביום. נהניתי מכל‬
     ‫רגע, אבל לא הצלחתי‬
        ‫להתחבר לתככים"‬


‫55‬                                                                                                       ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬
                                                                                                                                                                                ‫45‬
‫"אנשים לא אוהבים אותי,‬
                                  ‫הם אוהבים לקבל ממני ערך"‬




                                                                                                                                                       ‫ה‬
                               ‫התשוקה שלי. אני לא כותבת את המילה 'אני'‬       ‫היא הפעילה דף במייספייס בימים שישראלים‬        ‫צורך הוא אבי ההמצאה,‬
                               ‫כי אני רוצה שזה יהיה עליהם, שמי שקורא ייקח‬    ‫מעטים הכירו את האתר, וניהלה שני אתרים‬         ‫והדיכוי הוא אבי העצמאות.‬
                               ‫משהו, ילמד משהו. חשוב לא לפחד מתגובות‬         ‫בנושא גלישת גלים, כולל בלוג פופולרי‬           ‫טל נברו, 03, הבינה את זה‬
                               ‫שליליות. אם יש כאלה, עדיף שיהיו אצלך בדף‬      ‫(באנגלית) על מסעותיה בעולם. היא מפעילה‬        ‫כשעבדה במשרד הפרסום‬
                                                        ‫ולא במקומות אחרים.‬   ‫אנשים בפייסבוק כמו שמעטים יודעים לעשות,‬       ‫אדלר חומסקי, והקימה שם‬
                               ‫"אני כותבת מהבטן, וזה נוגע בהרבה אנשים.‬       ‫יש לה 51 אלף חברים ואוהדים, היא מקבלת‬         ‫את מחלקת המדיה החברתית. “עבדתי אצלם‬
                               ‫הם מתחברים אליי כמו שמתחברים לסופר. אני‬       ‫006 לייקים בממוצע על כל סטטוס שלה, והיא‬       ‫קצת פחות משנה, מול הלקוחות המובילים של‬
                               ‫משתפת בדברים אמיתיים, נותנת לאנשים את‬           ‫מדורגת בצמרת רשימת המשפיעים בפייסבוק.‬       ‫המשרד, עבודה של 61 שעות ביום. נהניתי מכל‬
                                       ‫החומר שהם צריכים, אז הם באים לעוד".‬   ‫מה “הנשק הסודי” שלך? איך את יודעת‬             ‫רגע, אבל היה לי קשה עם ההתנהלות האנושית‬
                                                          ‫מה מניע אותך?‬          ‫לגרום לאנשים להגיב אלייך בעוצמה כזו?‬      ‫הפנימית במשרד. לא הצלחתי להבין ולהתחבר‬
                               ‫“יש לי כמויות אדירות ועודפים של תשוקה‬         ‫“מאז שאני זוכרת את עצמי, אני הפסיכולוגית‬      ‫לתככים, לזה שכל אחד רוצה להיות כוכב, ושזה‬
                               ‫ואנרגיות לחיים, ואני חייבת להוציא ממני‬        ‫של כולם סביבי. אימא שלי נהגה לומר שנולדתי‬     ‫לגיטימי אם זה בא על חשבונך ועל חשבון זה‬
                               ‫החוצה ולתת גם לאחרים. הערך שאני מקבלת‬         ‫מבוגרת. תמיד לקחתי הכול על הכתפיים שלי.‬                                   ‫שהוא ינמיך אותך.‬
                                     ‫מזה לא נמדד במספרים, אלא בתחושות”.‬      ‫בצבא, כקצינה בפיקוד העורף, הייתי חברה‬         ‫“המון רעיונות שלי לא יצאו אל הפועל,‬
                                                                             ‫טובה של החיילים שלי יותר מאשר של קצינים‬       ‫רק בגלל שמישהו כזה או אחר חשש למעמדו‬
                                                         ‫משתחררת‬             ‫אחרים. כשחייתי בקאריביים סחפתי אנשים‬          ‫והנמיך אותי. זה ‘מד מן’ ממש. לא יאומן כמה‬
                               ‫סיפור החיים של נברו חוצה יבשות ומדינות,‬       ‫מכל העולם בכל השפות, עם תיעוד המסעות‬          ‫שיחות מנהלים שם ביום על ‘מי אמר’ ו’מי‬
                               ‫ונע בין קצוות של אושר עילאי לייאוש קיומי.‬     ‫שלנו. אלא שאנשים לא אוהבים אותי, הם‬           ‫פיטר’, ‘מי עשה את זה’ ו’למי הקרדיט’. כל הזמן‬
                               ‫היא נולדה בניו יורק, וכשהייתה בת שנה חזרו‬     ‫אוהבים לקבל ערך, ואז הם באים לקחת עוד.‬        ‫ניסיתי להבין, אבל לא הייתי בנויה לדברים‬
                               ‫הוריה לארץ. אביה השתלב בחברת חשמל, אמה‬        ‫אני לא מוציאה את הכביסה המלוכלכת שלי‬          ‫הלא יפים שקרו שם. לא היה לי עם מי לדבר‬
                               ‫באל על, והם עברו להתגורר בקריות, שם גרה‬       ‫החוצה, היא לא מעניינת ולא נותנת שום ערך,‬      ‫על זה, ולא היה טעם להתלונן, למרות שידעתי‬
                               ‫עד שחרורה מהצבא. שבועיים לאחר השחרור‬                            ‫אלא משתפת בתובנות שלי.‬      ‫בדיוק מי מנסה להכשיל אותי. מה היה יוצא לי‬
                               ‫נסעה לניו יורק, גרה בדירת גג גדולה בהארלם‬     ‫“אנשים כותבים לי בפייסבוק תודה, כי אני‬                    ‫מזה? ספגתי עד שלא יכולתי יותר.‬
                                 ‫והתפרנסה מציורים שציירה ומכרה לגלריות.‬      ‫חוסכת להם פסיכולוג. אני כותבת בצורה‬           ‫"כשהרגשתי מוכנה, עזבתי, ובאפריל האחרון‬
                               ‫היא חוותה שם התאהבות קצרה וסוחפת,‬             ‫שנוגעת באנשים כי זה לא על עצמי, אלא על‬        ‫הקמתי עם עוד שני שותפים את סומו, המכללה‬
                               ‫שהובילה במהירות לעמידה מתחת לחופה - פרק‬       ‫תובנות שמתוות דרך לכולם. אני אומרת להם,‬       ‫להכשרת משווקים במדיה החברתית” (באדלר–‬
                               ‫נישואים ראשון בחייה, שהסתיים כעבור שנה‬        ‫‘אם אני קמתי תקומו גם אתם, ותגידו שהולך‬                      ‫חומסקי סירבו להגיב לדברים).‬
                                       ‫וחצי, “כי רציתי את החופש שלי בחזרה.‬                           ‫להיות לכם יום טוב’.‬   ‫מאז עברו במכללה מאות עובדים של חברות‬
                               ‫"אין משהו שלא עשיתי בתקופה שאחרי‬              ‫"כמו באהבה, אין פה משהו חד צדדי. אני‬          ‫גדולות כמו קוקה קולה, נטוויז'ן, חברת החשמל‬
                               ‫הגירושים. זו הייתה תקופה משוגעת, מלאת‬         ‫יודעת מי זה כל אחד מ–006 האנשים שעשו לי‬       ‫וחדשות 2, שלמדו על פלטפורמות השיווק‬
                               ‫אירועים, מסיבות וחוויות. הבנתי שכל יום הוא‬    ‫לייק, אני מרגישה אותם, ונותנת בתמורה את‬       ‫במדיה החברתית. לנברו ניסיון מרשים בתחום.‬


                                ‫"חיינו באושר שקיים רק בסיפורי האגדות. מתעוררים כל בוקר לנופים של האי המדהים, חיים‬
                                 ‫על גבינות ויין ואהבה. טיירי אהב אותי בצורה עיוורת. היו לנו ימים שלמים של רומנטיקה,‬
                               ‫לילות בבליס כשכולם רוקדים עד לזריחה. צללתי המון. חיינו חמש שנים של תשוקה מטורפת"‬

‫75‬   ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬   ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬
                                                                                                                                                                          ‫65‬
‫"אני נותנת לתחושת החופש‬
                                                                                                                                                       ‫לזרום לי בעורקים"‬


                                                                               ‫"מהודו חזרתי לארץ ישר לאשפוז של חודשיים בבית חולים, עם סלמונלה שלא עזבה אותי.‬
                                                                            ‫ההורים שלי היו מוטרפים מדאגה, ואני שכבתי בבית חולים באופוריה מוחלטת. הייתי במקום‬
                                                                                                               ‫אחר, ברמה תודעתית גבוהה יותר, במקום של אושר"‬
                                                                        ‫האמיתי הוא לא הספורט, אלא הדרך שבה אני‬            ‫כעבור כמה חודשים חזרה שוב לניו יורק.‬      ‫שיעור ושאני יכולה ללמוד ולהתמלא מכל דבר.‬




                               ‫(צילום: בועז סמוראי, שמלה: ארז עובדיה)‬
                                                                        ‫מגדירה לעצמי את החיים שלי. האקסטרים‬                 ‫בחרת בחיים של חוסר ודאות תמידי.‬                    ‫לקחתי תרמיל ונסעתי לבד להודו".‬
                                                                        ‫שלי הוא תשוקה שחיה לי בבטן ויוצאת החוצה,‬      ‫“אולי, אבל החופש הזה הוא המנוע שלי.‬                                           ‫למה לבד?‬
                                                                                              ‫שמלווה אותי יום יום.‬    ‫זה מה שנותן לי את הביטחון להמשיך ולנוע.‬       ‫"לא היה לי עם מי לנסוע. הייתי בניו יורק‬
                                                                        ‫"כל החיים שלי מתועדים. אני תמיד כותבת‬         ‫החיים שלי הם הפתעה. חוסר ביטחון וסקרנות‬       ‫בלי בעל ובלי חברים בכלל, שמעתי סיפור על‬
                                                                        ‫או מצלמת הכול, מגיל צעיר חיה בתחושה שאני‬                         ‫הם הדרייב שלי, הם הדלק".‬   ‫מקום בשם ג'לאל והרגשתי שאני חייבת לנסוע.‬
                                                                         ‫חייבת לזכור הכול כדי להעביר את זה הלאה".‬     ‫ואת הדלק הזה את לוקחת לים - גלישת‬             ‫הייתי רעבה, סקרנית, ילדה שרוצה לטרוף את‬
                                                                                                             ‫למי?‬             ‫גלים, צלילה. למה? זה סוג של בריחה?‬    ‫הכול. אחרי הטיסה הארוכה עליתי על אוטובוס‬
                                                                        ‫"למי שיקשיב. לילדים שיהיו לי, למשפחה‬          ‫“הים מסמל את כל מה שאני אוהבת ומאמינה‬         ‫לנסיעה של 22 שעות. בנסיעה הזו הבנתי כמה‬
                                                                        ‫שלי. החיים שלי בנויים כמו ספר, פרקים‬          ‫בו. זה חופש, חלום, אנרגיות ובריאות. כשאני‬     ‫זה מדהים להיות לבד, וכמה אפשר ללמוד‬
                                                                        ‫פרקים. הרבה פעמים אני מדפדפת בספר של‬          ‫צוללת אני משאירה את הרצינות והעסקים‬           ‫מזה. ישר התחלתי לדבר עם ההודי שישב לידי‬
                                                                        ‫עצמי, נזכרת מי הייתי, רואה איך התפתחתי,‬       ‫על החוף, נותנת לתחושת החופש לזרום לי‬                         ‫ולמדתי הודית במהלך הנסיעה.‬
                                                                        ‫מקבלת תובנות חדשות מדברים שעברתי. בכל‬         ‫בעורקים. זה עולם שאין בו חושים ואין משקל,‬     ‫"הודו הייתה תקופה נפלאה שבה כל החושים‬
                                                                        ‫בוקר אני מתעוררת לפרק חדש, לדף ריק, ואף‬                                   ‫אני מרחפת שם”.‬    ‫שלי פעלו - ריחות, מראות, הכול. נדדתי עם‬
                                                                                   ‫פעם לא יודעת מה תהיה העלילה".‬       ‫את לא פוחדת? יש בזה מקדם סיכון גבוה.‬         ‫תרמיל מצפון עד דרום, במונסונים הכי גדולים,‬
                                                                                                                      ‫"מאז שהייתי נערה, אני מוכנה להעז ולנסות‬       ‫ותמיד לבד. כשלא ידעתי איך להגיע, הייתי‬
                                                                                                    ‫מתאהבת‬            ‫הכול, כמה שיותר גבוה ורחוק, הרבה אקסטרים.‬     ‫עוצרת אופנוע, שואלת את הרוכב איך מגיעים,‬
                                                                        ‫בגיל 52, כשחיה בניו יורק, נפתח אחד‬            ‫אני צריכה את ההתרגשויות והריגושים, ולכן‬       ‫ולא פעם הוא היה לוקח אותי לשם. בהמשך גם‬
                                                                        ‫הפרקים המעניינים בחייה. יום אחד היא מצאה‬        ‫אני לא מונעת מעצמי כלום, הולכת אחרי הלב.‬    ‫שכרתי טוסטוס, ואת דרום הודו כבר עשיתי‬
                                                                        ‫במייספייס שלה הודעה מבחור אנונימי. הוא‬        ‫"אני לא מפחדת לנסות כלום. אני נהנית‬           ‫לגמרי לבד. בהמשך הכרתי את טיילור, בחור‬
                                                                        ‫סיפר שקוראים לו טיירי, שהוא צרפתי שגר‬         ‫מהתחושה הפיזית שהחיים מתנפצים לי על‬           ‫אמריקאי הורס, שכולו אור ואהבה, אבל לא‬
                                                                        ‫באיים הקאריביים, ושהתמונה שלה באתר מצאה‬       ‫הפנים כשאני גולשת, ומבועות האוויר כשאני‬       ‫סופר אף אחד ממטר. את התקופה האחרונה שלי‬
                                                                        ‫חן בעיניו. לכן, הוא כתב לה, כשיגיע בעוד‬       ‫צוללת. זה הביטוי המושלם לתחושה שאתה‬                                      ‫בהודו עשינו יחד.‬
                                                                           ‫כחודשיים לניו יורק, הוא יזמין אותה לקפה.‬   ‫לוקח את החיים ובולע אותם. אבל האקסטרים‬        ‫"חזרתי לארץ ישר לאשפוז של חודשיים בבית‬
                                                                        ‫נברו לא חיכתה. שבוע לאחר ההודעה,‬                                                            ‫חולים, עם סלמונלה שלא עזבה אותי, בגלל‬
                                                                        ‫שבמהלכו התקיימה שיחה קצרה בסקייפ, היא‬                                                       ‫חביתה מזוהמת עטופה בנייר עיתון, שקניתי‬
                                                                        ‫כתבה לו שלמרות שהיא לא יודעת מיהו ולא‬                                      ‫עם חבר טוב‬       ‫ממוכר בצד הדרך. ההורים שלי היו מוטרפים‬
                                                                        ‫יודעת איפה בדיוק האי הזה שעליו הוא מספר‬                                      ‫באנגווילה‬      ‫מדאגה, ואני שכבתי בבית החולים באופוריה‬
                                                                        ‫לה, היא מגיעה אליו לשבוע. "‪ ,”Oui Oui‬ענה‬                                                    ‫מוחלטת. הייתי במקום אחר, ברמה תודעתית‬
                                                                        ‫הבחור מיד. כמה שעות לפני הטיסה ביקשה‬                                                        ‫גבוהה יותר, במקום של אושר. חוויתי בהודו‬
                                                                        ‫מחברה קרובה שלה שאם לא ייווצר ביניהן קשר‬                                                    ‫חוויה מדהימה שהיה לי קשה לצאת ממנה. זה‬
                                                                        ‫תוך שלושה ימים, שתודיע על כך לאימא שלה,‬                                                     ‫היה חיבור מושלם לתשוקה. לא עשיתי סמים,‬
                                                                                       ‫שמתגוררת בחיפה, ולמשטרה.‬                                                     ‫הודו הייתה הסם שלי. הרגשתי שם כמו פרפר,‬
                                                                        ‫כשירדה מהמטוס, ראתה גבר גבוה לבוש‬                                                               ‫ריחפתי כל הזמן. זה היה החופש המושלם".‬

‫95‬   ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬                                            ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬
                                                                                                                                                                                                                  ‫85‬
‫על התוכן של האתרים. עבדנו, גלשנו ועסקנו‬
                                                                             ‫בספורט אקסטרים, הכול נראה כמו סיפור אגדה‬
                                                                             ‫אמיתי. לא הפסקתי לרגע להיות ישראלית גאה,‬
                                                                             ‫אפילו הרגשתי כמו שגרירה. אהבתי להסביר‬
                                                                             ‫לכל אחד שהגיע לבקר על המזוזה בבית שלי,‬
                                                 ‫"כמה שיותר גבוה ורחוק,‬      ‫על הצבא, על המאכלים שלנו, על ההיסטוריה‬           ‫"אני מוכנה‬
                                                  ‫הרבה אקסטרים, כי אני‬       ‫של ישראל. היה לנו בבית דגל ישראל, הדלקתי‬       ‫לנסות הכול"‬
                                                    ‫צריכה את הריגושים"‬
                                                                                 ‫נרות כל שישי, שמרתי על הרוח היהודית”.‬

                                                                                                            ‫נגמרת‬
                                  ‫היו לה חיים בפנים, היא נראתה בריאה לרגע.‬   ‫הכול נעצר באוגוסט 9002. כמה ימים לאחר‬        ‫שרוואל רפוי, וקעקועי סמלים אינדיאניים‬
                               ‫“באותה תקופה לא הרשיתי לאף אחד לבכות‬          ‫שחזרה מחופשה בארץ, התקשר אליה אביה‬           ‫מכסים את גופו. היא סקרה במבט ראשון את‬
                               ‫לידה. גם אני לא בכיתי. למדתי מהי משמעת‬        ‫וביקש שתגיע בדחיפות לישראל. “הסתבר‬           ‫האי הקטן אנגווילה שבצפון הקאריביים, וגילתה‬
                               ‫פנימית. נלחמתי כדי שלא ייכנס עצב בכלל‬         ‫שאמי חלתה בסרטן ריאות נדיר וקטלני, שלמי‬      ‫נוף פראי, ים כחול עמוק ואנשים שמסתובבים‬
                               ‫לחלל שאימא שלי נמצאת בו, שתהיה בו רק‬          ‫שחולה בו יש ימים ספורים לחיות. עזבתי הכול‬    ‫עירומים על החוף. “הרגשתי כמו בסרט, אבל זה‬
                               ‫אופטימיות. גיליתי את הכוח הפנימי שיש בי‬       ‫וטסתי לארץ. עברתי לגור איתה בחיפה, ולא‬       ‫היה אמיתי. מרגע שנחתי על האי, לא נפרדתי‬
                               ‫בעת מצוקה. יצרתי עבורה עולם שמלא רק‬                    ‫זזתי ממנה חצי שנה עד שהיא נפטרה.‬    ‫מטיירי. בהתחלה חיינו על הקו ניו יורק–‬
                               ‫בטוב. קיבלתי חיזוק למשהו שידעתי בבטן כל‬       ‫“נכון, נתנו לה כמה ימים, אבל תאוות החיים‬       ‫קאריביים, ובנובמבר 6002 עברתי לגור באי.‬
                               ‫הזמן: חייבים לנצל את החיים האלה עד הסוף,‬      ‫הגדולה שלה השאירה אותה עוד חצי שנה‬           ‫"שנה וחצי אחרי שהכרנו התחתנו על המידס‬
                                    ‫כי אתה אף פעם לא יכול לדעת מה יקרה.‬      ‫בחיים. ראיתי איך היא נגמרת לי מול העיניים,‬   ‫ביי, החוף הכי יפה באנגווילה. חייתי בתוך‬
                               ‫"היום אני שומעת את כל השירים שהיא‬             ‫ולמרות שהיא עצמה לא רצתה לדעת שיש לה‬         ‫שוניות אלמוגים, לשונות ים שמתפרצות‬
                               ‫אהבה, במיוחד את ‘אם תלך’ של עידן רייכל או‬     ‫סרטן, לי מאותו רגע נגמרו החיים הקודמים,‬      ‫לחופים, צמחייה סבוכה. בבוקר החתונה טבלתי‬
                               ‫את ‘אף אחת’ של מירי מסיקה, שהיא השמיעה‬        ‫והתחילו חיים חדשים, עצובים, קשים. כל הלה–‬    ‫עם אימא שלי בים, היו גשם ושמש ושתי‬
                               ‫לאבא שלי בתקופת הגירושים שלהם (לפני‬                     ‫לה–לנד שחייתי בו התנפץ לי בפנים.‬           ‫קשתות. אפילו מהשמים בירכו אותנו”.‬


                                    ‫“אני לא מפחדת לנסות כלום. אני נהנית מהתחושה הפיזית שהחיים מתנפצים לי על הפנים‬
                                  ‫כשאני גולשת, ומבועות האוויר כשאני צוללת. זה הביטוי המושלם לתחושה שאתה לוקח את‬
                                             ‫החיים ובולע אותם. האקסטרים שלי הוא תשוקה שחיה לי בבטן ויוצאת החוצה"‬
                                          ‫המחלה, י"ו), ומייללת בלי בושה”.‬    ‫“ניסינו הכול, הגענו לכל רופא שרק חשבנו‬       ‫כמו ב"שיר אהבה אינדיאני" של עלמה‬
                                        ‫איפה היה בעלך טיירי בזמן הזה?‬        ‫שיוכל לעזור. כל הרופאים אמרו לי מיד שאין‬         ‫זוהר. אהבה שאפשרית רק בארץ רחוקה?‬
                               ‫“טיירי לא היה נוכח. הוא לא הצליח להכיל‬        ‫מצב שהיא תחיה, אבל לא הסכמתי לקבל את‬         ‫“זה היה כך. חיינו באושר שקיים רק בסיפורי‬
                               ‫את זה, ולא היה שם בשבילי. במשך כל התקופה‬      ‫זה. אמרתי להם, ‘תסתכלו עליה, היא ילדה. היא‬   ‫האגדות. מתעוררים כל בוקר לנופים של האי‬
                               ‫שאימא הייתה חולה הוא הגיע לארץ פעם אחת‬        ‫לא מעשנת, היא תוססת, היא מעקמת ברזל עם‬       ‫המדהים, חיים על גבינות ויין ואהבה. טיירי‬
                               ‫לחמישה ימים, ובקושי הצליח לעמוד בזה.‬          ‫השיניים, היא לא תמות. איך יכול להיות שבזמן‬   ‫ראה רק אותי, לא נשים אחרות, הוא אהב‬
                               ‫דווקא בשבוע האחרון לחייה הוא ביקש שאגיע‬       ‫שמשתילים לב מלאכותי ומחליפים את כל‬           ‫אותי בצורה עיוורת. היו לנו ימים שלמים של‬
                               ‫לחו”ל, כי הוא הבין שהוא חייב להציל את‬         ‫הדם בגוף לאנשים חולים, לאימא שלי לא יהיה‬     ‫רומנטיקה, לילות בבליס, המועדון הכי טוב‬
                               ‫הנישואים. לא רציתי לנסוע, אבל אימא אמרה‬       ‫פתרון?’. אבל לא היה פתרון. נתתי לאימא שלי‬    ‫בקאריביים, שאליו כולם באים בלבוש מינימלי‬
                               ‫לי ‘סעי, אם לא תסעי עוד אחשוב שאני באמת‬       ‫את חצי השנה האחרונה בחייה ככל שיכולתי.‬            ‫ואופנתי ורוקדים עד לזריחה. צללתי המון.‬
                               ‫עומדת למות’. נסעתי רק כדי שתקבל הוכחה‬         ‫כל הזמן רק אמרתי לה ‘אימא, תראי שיהיה‬        ‫“חיינו חמש שנים של תשוקה מטורפת,‬
                                                             ‫שהיא בסדר.‬            ‫בסדר’. בתוכי ידעתי שלא. נגמרתי מזה”.‬   ‫אהבה כמו בסרטים. גם התפרנסנו טוב. טיירי‬
                               ‫“טסתי לשבוע, ואחרי שלושה ימים אחיותיי‬                          ‫מאיפה שאבת את הכוח?‬         ‫הוא מעצב גרפי, ואני ייסדתי את טרופיקל–‬
                               ‫התקשרו ואמרו שאימא הפסיקה לדבר. מצאתי‬         ‫“מהרגעים הקטנים. יום אחד אחותי ואני לקחנו‬    ‫פרדייז–קיטסרפינג, אתר מכירות באינטרנט‬
                               ‫טיסה חלופית, וכשהתיישבתי על הכיסא במטוס‬       ‫אותה לקניות בסופר פארם. היא חבשה פאה, אבל‬    ‫של ציוד גלישה, שפעיל עד היום. הקמנו גם‬
                               ‫הרגשתי הכי רגועה בעולם. כמה דקות לפני‬         ‫התלבשה יפה ונראתה מדהים. פתאום מישהו שאל‬     ‫אתר תיירותי על האיים הקאריביים. היינו‬
                               ‫שהמראנו, פתחתי את המחשב בפעם האחרונה‬          ‫אותי אם זאת אחותי, והתחיל איתה. היית צריכה‬   ‫טסים המון בעולם, עושים כתבות על חופים‬
                               ‫לפני הטיסה. קפץ לי מייל שבו מישהו כתב‬         ‫לראות את החיוך שהתפשט לה על הפנים. את‬                        ‫ומראיינים גולשים מפורסמים.‬
                                            ‫לאבא שלי שהוא משתתף בצערו.‬       ‫מבינה, חולה סופנית שמתחילים איתה. פתאום‬      ‫“כל בוקר הייתי טובלת בים, ומתחילה לעבוד‬

‫16‬   ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬   ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬
                                                                                                                                                                        ‫06‬
‫“המון רעיונות שלי‬
                                                                                                        ‫לא יצאו אל הפועל, רק‬
                                                                                                         ‫בגלל שמישהו כזה או‬
                                                                                                           ‫אחר באדלר חומסקי‬




                               ‫(צילום: פיני סילוק; איפור ושיער: רונית פרנקנטל; שמלה: ארז עובדיה)‬
                                                                                                         ‫חשש למעמדו והנמיך‬
                                                                                                               ‫אותי. זה ‘מד מן’‬
                                                                                                          ‫ממש. לא יאומן כמה‬
                                                                                                            ‫שיחות מנהלים שם‬
                                                                                                        ‫ביום על ‘מי אמר’ ו’מי‬
                                                                                                            ‫פיטר’, ‘מי עשה את‬
                                                                                                             ‫זה’ ו’למי הקרדיט’"‬




                                                                                                   ‫חודשים הוזמנתי על ידי איש עסקים סרבי‬          ‫חזר לצרפת וקיבל סרטן באשכים, כמובן שהוא‬      ‫“זה נורא לאבד אימא, והרגשתי נורא עם זה‬
                                                                                                   ‫להרצות בבלגרד בכנס בינלאומי. כשנחתי‬                  ‫מאשים אותי בזה. היום הוא אדם מחוק.‬    ‫שאחרי חצי שנה שלא זזתי ממנה, דווקא בימים‬
                                                                                                   ‫שם פינקו אותי ללא הרף, כתבו עליי בכל‬          ‫“קל היה להישבר באותה תקופה, אבל החלטתי‬                    ‫האחרונים שלה לא הייתי איתה”.‬
                                                                                                   ‫מקום, ואפילו יצאה לי משם עסקה גדולה אחרי‬      ‫שזה רק עוד שיעור בחיים, ושאני חייבת לצאת‬
                                                                                                                                     ‫ההרצאה”.‬    ‫ממנו מחוזקת, יציבה ושלמה. לימדתי את עצמי‬                                 ‫מתחזקת‬
                                                                                                   ‫בפייסבוק היא הכירה את בן זוגה הנוכחי,‬         ‫איך גם מהשבר הכי נמוך, מהתהום הכי שחורה,‬     ‫נברו נחתה ישר להלוויה, בעלה לא היה‬
                                                                                                   ‫אליאב אללוף, המדורג במקום הראשון ברשימת‬       ‫אני יכולה לעלות. מדי פעם אני חולמת שאני‬      ‫איתה. “הבנתי שנגמר לי פרק בחיים”. היא‬
                                                                                                   ‫משפיעי הפייסבוק בישראל וידוע גם כמיסטר‬        ‫חוזרת לקאריביים ופותחת שם גסטהאוס, אבל‬       ‫אמנם חזרה לפלורידה, אבל לזמן קצוב. “בזמן‬
                                                                                                   ‫לייק. “הפעם אני יודעת שיש שם מישהו‬            ‫כמו שאני יודעת לחלום ולהיות רומנטיקנית,‬      ‫שהייתי אצלו, אחרי השבעה, התפרקתי. רק אז‬
                                                                                                   ‫בשבילי. הוא גם הקול היציב שלי, זה שמושך‬       ‫אני גם עם שתי רגליים על הקרקע. התחלתי‬        ‫התחלתי לבכות. בכיתי? צרחתי מבכי. והוא רק‬
                                                                                                   ‫אותי בחזרה לקרקע. את חושבת שסיימתי עם‬                             ‫את הפרק הנוכחי בחיי".‬        ‫היה מביט בי במבט מפוחד ואומר ‘‪.’stop it‬‬
                                                                                                   ‫תאוות הנדודים ועם החלומות? יש רגעים שאני‬                                                   ‫“אני לא כועסת עליו, הוא לא יכול היה להכיל‬
                                                                                                   ‫אומרת לו ‘אליאב, אולי נעזוב הכול, נעשה גרין‬                         ‫הטירוף הבא‬             ‫אותי. ואני פשוט רציתי מישהו שיהיה איתי גם‬
                                                                                                   ‫קארד או טיול מסביב לעולם'? והוא מביט בי‬       ‫היא חזרה לארץ, השתלבה במשרד הפרסום‬           ‫ברגעים כאלה. אם אדם לא נמצא לצדי, אז‬
                                                                                                   ‫בהבנה: ‘טוב, טוב, תירגעי כבר. יש לך מכללה,‬    ‫אדלר–חומסקי, נמלטה משם כעבור שנה, ואז‬        ‫אני לא רוצה להיות איתו. פתאום גיליתי אדם‬
                                                                                                               ‫לקוחות’. ואז אני חוזרת למציאות.‬   ‫התחיל פרק הרשתות החברתיות, שבו הפכה‬          ‫חלש, אדם שהיה לו טוב כל זמן שהייתי גוש של‬
                                                                                                   ‫“כשהכרתי אותו עוד הייתי שבויה בסרט של‬         ‫לגורו. “ובכל זאת אני מנהלת מערכת יחסים‬       ‫אנרגיות חיוביות, ובמציאות אחרת, שאיננה‬
                                                                                                   ‫הגולש תכול העיניים שלי, בתוך בכי יומיומי‬      ‫מורכבת עם פייסבוק. רוב הזמן אנחנו מסתדרים,‬                          ‫אגדה, הוא לא מתמודד.‬
                                                                                                   ‫של געגועים ותקווה שהפרק הזה עוד לא נסגר.‬      ‫הוא מאוד נחמד אליי, מכיר לי אנשים חדשים,‬     ‫“הודעתי לו שזהו, שאני חוזרת לארץ‬
                                                                                                   ‫לא הפסקתי לטחון לו על החיים הקודמים שלי.‬      ‫חושף אותי להמון מידע, והוא גם העניק לי‬       ‫ושמתגרשים. המשכנו הלאה, איש לדרכו.‬
                                                                                                   ‫ככל שחלף הזמן סגרתי לגמרי את הפרק הקודם,‬      ‫מקצוע לחיים וחשיפה לתכנים שלי. אבל יש‬        ‫חילקנו את מה שהיה בינינו, ואני, מהמקום הכי‬
                                                                                                   ‫והבנתי שאני עכשיו בפרק טוב וארוך. מהקושי‬      ‫ימים שלא בא לי עליו. ימים שאני קמה בבוקר‬     ‫נמוך שיכולתי להיות בו, התחלתי את הפרק‬
                                                                                                   ‫הענק שנפל עליי צמחתי. הבנתי ש’חיים רק‬         ‫ואומרת לעצמי - מה אני צריכה את זה? איפה‬      ‫השני בחיי. נשארתי בלי אימא, בלי בעל, לא‬
                                                                                                   ‫פעם אחת’ זו לא רק אמירה. לכן, אם עד עכשיו‬             ‫הימים שהייתי גולשת מבוקר עד ערב?‬     ‫ידעתי איך מסתדרים. אגב, גם טיירי כבר‬
                                                                                                     ‫חייתי בטירוף, מעכשיו זה יהיה עוד יותר”. ‪‬‬   ‫"ואז אני מזכירה לעצמי שרק לפני כמה‬           ‫מזמן לא חי באגדה. הוא התמוטט כשעזבתי,‬

                                                                                        ‫"הודו הייתה תקופה נפלאה שבה כל החושים שלי פעלו. נדדתי עם תרמיל מצפון עד דרום,‬
                                                                                    ‫במונסונים הכי גדולים, ותמיד לבד. כשלא ידעתי איך להגיע, הייתי עוצרת אופנוע, שואלת את‬
                                                                                     ‫הרוכב איך מגיעים, והוא היה לוקח אותי לשם. בהמשך שכרתי טוסטוס, ואת דרום הודו כבר‬
                                                                                       ‫עשיתי לגמרי לבד. זה היה חיבור מושלם לתשוקה. לא עשיתי סמים, הודו הייתה הסם שלי"‬
‫36‬   ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬                                                                       ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬
                                                                                                                                                                                                                                            ‫26‬

כתבה על טל נברו במגזין נשים בעסקים "ליידי גלובס"

  • 1.
    ‫(ע.צלם: בני גמזולטובה; איפור: ליעוז גוטמן לסוכנות ‪ ;lubika‬שמלה: גליה להב)‬ ‫אני נותנת לאנשים‬ ‫את החומר‬ ‫שהם צריכים‬ ‫אז הם באים‬ ‫לעוד‬ ‫אפילוג: טל נברו משתחררת מהצבא ונוסעת לבד לניו יורק. פרק ראשון: חתונה‬ ‫בגיל 12, גירושים כעבור שנה וחצי. פרק שני: סיפור אהבה מטורף באיים‬ ‫הקאריביים עם בחור אנונימי שפנה אליה בפייסבוק, חתונה שנייה, גלישות‬ ‫וצלילות. פרק שלישי: טלפון אחד מהארץ הופך את עולמה. היא מאבדת את‬ ‫אמה, נפרדת מבעלה השני ומתפרקת. הפרק הנוכחי: נברו חוזרת לישראל,‬ ‫מקימה מכללה למדיה חברתית, סוחפת אחריה אלפי אנשים בפייסבוק, הופכת‬ ‫לכוכבת ניו מדיה, וגורמת לכם לקרוא את הראיון הזה‬ ‫"עבדתי באדלר חומסקי‬ ‫צילום: יניב דרוקר‬ ‫יעל ולצר‬ ‫61 שעות ביום. נהניתי מכל‬ ‫רגע, אבל לא הצלחתי‬ ‫להתחבר לתככים"‬ ‫55‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫45‬
  • 2.
    ‫"אנשים לא אוהביםאותי,‬ ‫הם אוהבים לקבל ממני ערך"‬ ‫ה‬ ‫התשוקה שלי. אני לא כותבת את המילה 'אני'‬ ‫היא הפעילה דף במייספייס בימים שישראלים‬ ‫צורך הוא אבי ההמצאה,‬ ‫כי אני רוצה שזה יהיה עליהם, שמי שקורא ייקח‬ ‫מעטים הכירו את האתר, וניהלה שני אתרים‬ ‫והדיכוי הוא אבי העצמאות.‬ ‫משהו, ילמד משהו. חשוב לא לפחד מתגובות‬ ‫בנושא גלישת גלים, כולל בלוג פופולרי‬ ‫טל נברו, 03, הבינה את זה‬ ‫שליליות. אם יש כאלה, עדיף שיהיו אצלך בדף‬ ‫(באנגלית) על מסעותיה בעולם. היא מפעילה‬ ‫כשעבדה במשרד הפרסום‬ ‫ולא במקומות אחרים.‬ ‫אנשים בפייסבוק כמו שמעטים יודעים לעשות,‬ ‫אדלר חומסקי, והקימה שם‬ ‫"אני כותבת מהבטן, וזה נוגע בהרבה אנשים.‬ ‫יש לה 51 אלף חברים ואוהדים, היא מקבלת‬ ‫את מחלקת המדיה החברתית. “עבדתי אצלם‬ ‫הם מתחברים אליי כמו שמתחברים לסופר. אני‬ ‫006 לייקים בממוצע על כל סטטוס שלה, והיא‬ ‫קצת פחות משנה, מול הלקוחות המובילים של‬ ‫משתפת בדברים אמיתיים, נותנת לאנשים את‬ ‫מדורגת בצמרת רשימת המשפיעים בפייסבוק.‬ ‫המשרד, עבודה של 61 שעות ביום. נהניתי מכל‬ ‫החומר שהם צריכים, אז הם באים לעוד".‬ ‫מה “הנשק הסודי” שלך? איך את יודעת‬ ‫רגע, אבל היה לי קשה עם ההתנהלות האנושית‬ ‫מה מניע אותך?‬ ‫לגרום לאנשים להגיב אלייך בעוצמה כזו?‬ ‫הפנימית במשרד. לא הצלחתי להבין ולהתחבר‬ ‫“יש לי כמויות אדירות ועודפים של תשוקה‬ ‫“מאז שאני זוכרת את עצמי, אני הפסיכולוגית‬ ‫לתככים, לזה שכל אחד רוצה להיות כוכב, ושזה‬ ‫ואנרגיות לחיים, ואני חייבת להוציא ממני‬ ‫של כולם סביבי. אימא שלי נהגה לומר שנולדתי‬ ‫לגיטימי אם זה בא על חשבונך ועל חשבון זה‬ ‫החוצה ולתת גם לאחרים. הערך שאני מקבלת‬ ‫מבוגרת. תמיד לקחתי הכול על הכתפיים שלי.‬ ‫שהוא ינמיך אותך.‬ ‫מזה לא נמדד במספרים, אלא בתחושות”.‬ ‫בצבא, כקצינה בפיקוד העורף, הייתי חברה‬ ‫“המון רעיונות שלי לא יצאו אל הפועל,‬ ‫טובה של החיילים שלי יותר מאשר של קצינים‬ ‫רק בגלל שמישהו כזה או אחר חשש למעמדו‬ ‫משתחררת‬ ‫אחרים. כשחייתי בקאריביים סחפתי אנשים‬ ‫והנמיך אותי. זה ‘מד מן’ ממש. לא יאומן כמה‬ ‫סיפור החיים של נברו חוצה יבשות ומדינות,‬ ‫מכל העולם בכל השפות, עם תיעוד המסעות‬ ‫שיחות מנהלים שם ביום על ‘מי אמר’ ו’מי‬ ‫ונע בין קצוות של אושר עילאי לייאוש קיומי.‬ ‫שלנו. אלא שאנשים לא אוהבים אותי, הם‬ ‫פיטר’, ‘מי עשה את זה’ ו’למי הקרדיט’. כל הזמן‬ ‫היא נולדה בניו יורק, וכשהייתה בת שנה חזרו‬ ‫אוהבים לקבל ערך, ואז הם באים לקחת עוד.‬ ‫ניסיתי להבין, אבל לא הייתי בנויה לדברים‬ ‫הוריה לארץ. אביה השתלב בחברת חשמל, אמה‬ ‫אני לא מוציאה את הכביסה המלוכלכת שלי‬ ‫הלא יפים שקרו שם. לא היה לי עם מי לדבר‬ ‫באל על, והם עברו להתגורר בקריות, שם גרה‬ ‫החוצה, היא לא מעניינת ולא נותנת שום ערך,‬ ‫על זה, ולא היה טעם להתלונן, למרות שידעתי‬ ‫עד שחרורה מהצבא. שבועיים לאחר השחרור‬ ‫אלא משתפת בתובנות שלי.‬ ‫בדיוק מי מנסה להכשיל אותי. מה היה יוצא לי‬ ‫נסעה לניו יורק, גרה בדירת גג גדולה בהארלם‬ ‫“אנשים כותבים לי בפייסבוק תודה, כי אני‬ ‫מזה? ספגתי עד שלא יכולתי יותר.‬ ‫והתפרנסה מציורים שציירה ומכרה לגלריות.‬ ‫חוסכת להם פסיכולוג. אני כותבת בצורה‬ ‫"כשהרגשתי מוכנה, עזבתי, ובאפריל האחרון‬ ‫היא חוותה שם התאהבות קצרה וסוחפת,‬ ‫שנוגעת באנשים כי זה לא על עצמי, אלא על‬ ‫הקמתי עם עוד שני שותפים את סומו, המכללה‬ ‫שהובילה במהירות לעמידה מתחת לחופה - פרק‬ ‫תובנות שמתוות דרך לכולם. אני אומרת להם,‬ ‫להכשרת משווקים במדיה החברתית” (באדלר–‬ ‫נישואים ראשון בחייה, שהסתיים כעבור שנה‬ ‫‘אם אני קמתי תקומו גם אתם, ותגידו שהולך‬ ‫חומסקי סירבו להגיב לדברים).‬ ‫וחצי, “כי רציתי את החופש שלי בחזרה.‬ ‫להיות לכם יום טוב’.‬ ‫מאז עברו במכללה מאות עובדים של חברות‬ ‫"אין משהו שלא עשיתי בתקופה שאחרי‬ ‫"כמו באהבה, אין פה משהו חד צדדי. אני‬ ‫גדולות כמו קוקה קולה, נטוויז'ן, חברת החשמל‬ ‫הגירושים. זו הייתה תקופה משוגעת, מלאת‬ ‫יודעת מי זה כל אחד מ–006 האנשים שעשו לי‬ ‫וחדשות 2, שלמדו על פלטפורמות השיווק‬ ‫אירועים, מסיבות וחוויות. הבנתי שכל יום הוא‬ ‫לייק, אני מרגישה אותם, ונותנת בתמורה את‬ ‫במדיה החברתית. לנברו ניסיון מרשים בתחום.‬ ‫"חיינו באושר שקיים רק בסיפורי האגדות. מתעוררים כל בוקר לנופים של האי המדהים, חיים‬ ‫על גבינות ויין ואהבה. טיירי אהב אותי בצורה עיוורת. היו לנו ימים שלמים של רומנטיקה,‬ ‫לילות בבליס כשכולם רוקדים עד לזריחה. צללתי המון. חיינו חמש שנים של תשוקה מטורפת"‬ ‫75‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫65‬
  • 3.
    ‫"אני נותנת לתחושתהחופש‬ ‫לזרום לי בעורקים"‬ ‫"מהודו חזרתי לארץ ישר לאשפוז של חודשיים בבית חולים, עם סלמונלה שלא עזבה אותי.‬ ‫ההורים שלי היו מוטרפים מדאגה, ואני שכבתי בבית חולים באופוריה מוחלטת. הייתי במקום‬ ‫אחר, ברמה תודעתית גבוהה יותר, במקום של אושר"‬ ‫האמיתי הוא לא הספורט, אלא הדרך שבה אני‬ ‫כעבור כמה חודשים חזרה שוב לניו יורק.‬ ‫שיעור ושאני יכולה ללמוד ולהתמלא מכל דבר.‬ ‫(צילום: בועז סמוראי, שמלה: ארז עובדיה)‬ ‫מגדירה לעצמי את החיים שלי. האקסטרים‬ ‫בחרת בחיים של חוסר ודאות תמידי.‬ ‫לקחתי תרמיל ונסעתי לבד להודו".‬ ‫שלי הוא תשוקה שחיה לי בבטן ויוצאת החוצה,‬ ‫“אולי, אבל החופש הזה הוא המנוע שלי.‬ ‫למה לבד?‬ ‫שמלווה אותי יום יום.‬ ‫זה מה שנותן לי את הביטחון להמשיך ולנוע.‬ ‫"לא היה לי עם מי לנסוע. הייתי בניו יורק‬ ‫"כל החיים שלי מתועדים. אני תמיד כותבת‬ ‫החיים שלי הם הפתעה. חוסר ביטחון וסקרנות‬ ‫בלי בעל ובלי חברים בכלל, שמעתי סיפור על‬ ‫או מצלמת הכול, מגיל צעיר חיה בתחושה שאני‬ ‫הם הדרייב שלי, הם הדלק".‬ ‫מקום בשם ג'לאל והרגשתי שאני חייבת לנסוע.‬ ‫חייבת לזכור הכול כדי להעביר את זה הלאה".‬ ‫ואת הדלק הזה את לוקחת לים - גלישת‬ ‫הייתי רעבה, סקרנית, ילדה שרוצה לטרוף את‬ ‫למי?‬ ‫גלים, צלילה. למה? זה סוג של בריחה?‬ ‫הכול. אחרי הטיסה הארוכה עליתי על אוטובוס‬ ‫"למי שיקשיב. לילדים שיהיו לי, למשפחה‬ ‫“הים מסמל את כל מה שאני אוהבת ומאמינה‬ ‫לנסיעה של 22 שעות. בנסיעה הזו הבנתי כמה‬ ‫שלי. החיים שלי בנויים כמו ספר, פרקים‬ ‫בו. זה חופש, חלום, אנרגיות ובריאות. כשאני‬ ‫זה מדהים להיות לבד, וכמה אפשר ללמוד‬ ‫פרקים. הרבה פעמים אני מדפדפת בספר של‬ ‫צוללת אני משאירה את הרצינות והעסקים‬ ‫מזה. ישר התחלתי לדבר עם ההודי שישב לידי‬ ‫עצמי, נזכרת מי הייתי, רואה איך התפתחתי,‬ ‫על החוף, נותנת לתחושת החופש לזרום לי‬ ‫ולמדתי הודית במהלך הנסיעה.‬ ‫מקבלת תובנות חדשות מדברים שעברתי. בכל‬ ‫בעורקים. זה עולם שאין בו חושים ואין משקל,‬ ‫"הודו הייתה תקופה נפלאה שבה כל החושים‬ ‫בוקר אני מתעוררת לפרק חדש, לדף ריק, ואף‬ ‫אני מרחפת שם”.‬ ‫שלי פעלו - ריחות, מראות, הכול. נדדתי עם‬ ‫פעם לא יודעת מה תהיה העלילה".‬ ‫את לא פוחדת? יש בזה מקדם סיכון גבוה.‬ ‫תרמיל מצפון עד דרום, במונסונים הכי גדולים,‬ ‫"מאז שהייתי נערה, אני מוכנה להעז ולנסות‬ ‫ותמיד לבד. כשלא ידעתי איך להגיע, הייתי‬ ‫מתאהבת‬ ‫הכול, כמה שיותר גבוה ורחוק, הרבה אקסטרים.‬ ‫עוצרת אופנוע, שואלת את הרוכב איך מגיעים,‬ ‫בגיל 52, כשחיה בניו יורק, נפתח אחד‬ ‫אני צריכה את ההתרגשויות והריגושים, ולכן‬ ‫ולא פעם הוא היה לוקח אותי לשם. בהמשך גם‬ ‫הפרקים המעניינים בחייה. יום אחד היא מצאה‬ ‫אני לא מונעת מעצמי כלום, הולכת אחרי הלב.‬ ‫שכרתי טוסטוס, ואת דרום הודו כבר עשיתי‬ ‫במייספייס שלה הודעה מבחור אנונימי. הוא‬ ‫"אני לא מפחדת לנסות כלום. אני נהנית‬ ‫לגמרי לבד. בהמשך הכרתי את טיילור, בחור‬ ‫סיפר שקוראים לו טיירי, שהוא צרפתי שגר‬ ‫מהתחושה הפיזית שהחיים מתנפצים לי על‬ ‫אמריקאי הורס, שכולו אור ואהבה, אבל לא‬ ‫באיים הקאריביים, ושהתמונה שלה באתר מצאה‬ ‫הפנים כשאני גולשת, ומבועות האוויר כשאני‬ ‫סופר אף אחד ממטר. את התקופה האחרונה שלי‬ ‫חן בעיניו. לכן, הוא כתב לה, כשיגיע בעוד‬ ‫צוללת. זה הביטוי המושלם לתחושה שאתה‬ ‫בהודו עשינו יחד.‬ ‫כחודשיים לניו יורק, הוא יזמין אותה לקפה.‬ ‫לוקח את החיים ובולע אותם. אבל האקסטרים‬ ‫"חזרתי לארץ ישר לאשפוז של חודשיים בבית‬ ‫נברו לא חיכתה. שבוע לאחר ההודעה,‬ ‫חולים, עם סלמונלה שלא עזבה אותי, בגלל‬ ‫שבמהלכו התקיימה שיחה קצרה בסקייפ, היא‬ ‫חביתה מזוהמת עטופה בנייר עיתון, שקניתי‬ ‫כתבה לו שלמרות שהיא לא יודעת מיהו ולא‬ ‫עם חבר טוב‬ ‫ממוכר בצד הדרך. ההורים שלי היו מוטרפים‬ ‫יודעת איפה בדיוק האי הזה שעליו הוא מספר‬ ‫באנגווילה‬ ‫מדאגה, ואני שכבתי בבית החולים באופוריה‬ ‫לה, היא מגיעה אליו לשבוע. "‪ ,”Oui Oui‬ענה‬ ‫מוחלטת. הייתי במקום אחר, ברמה תודעתית‬ ‫הבחור מיד. כמה שעות לפני הטיסה ביקשה‬ ‫גבוהה יותר, במקום של אושר. חוויתי בהודו‬ ‫מחברה קרובה שלה שאם לא ייווצר ביניהן קשר‬ ‫חוויה מדהימה שהיה לי קשה לצאת ממנה. זה‬ ‫תוך שלושה ימים, שתודיע על כך לאימא שלה,‬ ‫היה חיבור מושלם לתשוקה. לא עשיתי סמים,‬ ‫שמתגוררת בחיפה, ולמשטרה.‬ ‫הודו הייתה הסם שלי. הרגשתי שם כמו פרפר,‬ ‫כשירדה מהמטוס, ראתה גבר גבוה לבוש‬ ‫ריחפתי כל הזמן. זה היה החופש המושלם".‬ ‫95‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫85‬
  • 4.
    ‫על התוכן שלהאתרים. עבדנו, גלשנו ועסקנו‬ ‫בספורט אקסטרים, הכול נראה כמו סיפור אגדה‬ ‫אמיתי. לא הפסקתי לרגע להיות ישראלית גאה,‬ ‫אפילו הרגשתי כמו שגרירה. אהבתי להסביר‬ ‫לכל אחד שהגיע לבקר על המזוזה בבית שלי,‬ ‫"כמה שיותר גבוה ורחוק,‬ ‫על הצבא, על המאכלים שלנו, על ההיסטוריה‬ ‫"אני מוכנה‬ ‫הרבה אקסטרים, כי אני‬ ‫של ישראל. היה לנו בבית דגל ישראל, הדלקתי‬ ‫לנסות הכול"‬ ‫צריכה את הריגושים"‬ ‫נרות כל שישי, שמרתי על הרוח היהודית”.‬ ‫נגמרת‬ ‫היו לה חיים בפנים, היא נראתה בריאה לרגע.‬ ‫הכול נעצר באוגוסט 9002. כמה ימים לאחר‬ ‫שרוואל רפוי, וקעקועי סמלים אינדיאניים‬ ‫“באותה תקופה לא הרשיתי לאף אחד לבכות‬ ‫שחזרה מחופשה בארץ, התקשר אליה אביה‬ ‫מכסים את גופו. היא סקרה במבט ראשון את‬ ‫לידה. גם אני לא בכיתי. למדתי מהי משמעת‬ ‫וביקש שתגיע בדחיפות לישראל. “הסתבר‬ ‫האי הקטן אנגווילה שבצפון הקאריביים, וגילתה‬ ‫פנימית. נלחמתי כדי שלא ייכנס עצב בכלל‬ ‫שאמי חלתה בסרטן ריאות נדיר וקטלני, שלמי‬ ‫נוף פראי, ים כחול עמוק ואנשים שמסתובבים‬ ‫לחלל שאימא שלי נמצאת בו, שתהיה בו רק‬ ‫שחולה בו יש ימים ספורים לחיות. עזבתי הכול‬ ‫עירומים על החוף. “הרגשתי כמו בסרט, אבל זה‬ ‫אופטימיות. גיליתי את הכוח הפנימי שיש בי‬ ‫וטסתי לארץ. עברתי לגור איתה בחיפה, ולא‬ ‫היה אמיתי. מרגע שנחתי על האי, לא נפרדתי‬ ‫בעת מצוקה. יצרתי עבורה עולם שמלא רק‬ ‫זזתי ממנה חצי שנה עד שהיא נפטרה.‬ ‫מטיירי. בהתחלה חיינו על הקו ניו יורק–‬ ‫בטוב. קיבלתי חיזוק למשהו שידעתי בבטן כל‬ ‫“נכון, נתנו לה כמה ימים, אבל תאוות החיים‬ ‫קאריביים, ובנובמבר 6002 עברתי לגור באי.‬ ‫הזמן: חייבים לנצל את החיים האלה עד הסוף,‬ ‫הגדולה שלה השאירה אותה עוד חצי שנה‬ ‫"שנה וחצי אחרי שהכרנו התחתנו על המידס‬ ‫כי אתה אף פעם לא יכול לדעת מה יקרה.‬ ‫בחיים. ראיתי איך היא נגמרת לי מול העיניים,‬ ‫ביי, החוף הכי יפה באנגווילה. חייתי בתוך‬ ‫"היום אני שומעת את כל השירים שהיא‬ ‫ולמרות שהיא עצמה לא רצתה לדעת שיש לה‬ ‫שוניות אלמוגים, לשונות ים שמתפרצות‬ ‫אהבה, במיוחד את ‘אם תלך’ של עידן רייכל או‬ ‫סרטן, לי מאותו רגע נגמרו החיים הקודמים,‬ ‫לחופים, צמחייה סבוכה. בבוקר החתונה טבלתי‬ ‫את ‘אף אחת’ של מירי מסיקה, שהיא השמיעה‬ ‫והתחילו חיים חדשים, עצובים, קשים. כל הלה–‬ ‫עם אימא שלי בים, היו גשם ושמש ושתי‬ ‫לאבא שלי בתקופת הגירושים שלהם (לפני‬ ‫לה–לנד שחייתי בו התנפץ לי בפנים.‬ ‫קשתות. אפילו מהשמים בירכו אותנו”.‬ ‫“אני לא מפחדת לנסות כלום. אני נהנית מהתחושה הפיזית שהחיים מתנפצים לי על הפנים‬ ‫כשאני גולשת, ומבועות האוויר כשאני צוללת. זה הביטוי המושלם לתחושה שאתה לוקח את‬ ‫החיים ובולע אותם. האקסטרים שלי הוא תשוקה שחיה לי בבטן ויוצאת החוצה"‬ ‫המחלה, י"ו), ומייללת בלי בושה”.‬ ‫“ניסינו הכול, הגענו לכל רופא שרק חשבנו‬ ‫כמו ב"שיר אהבה אינדיאני" של עלמה‬ ‫איפה היה בעלך טיירי בזמן הזה?‬ ‫שיוכל לעזור. כל הרופאים אמרו לי מיד שאין‬ ‫זוהר. אהבה שאפשרית רק בארץ רחוקה?‬ ‫“טיירי לא היה נוכח. הוא לא הצליח להכיל‬ ‫מצב שהיא תחיה, אבל לא הסכמתי לקבל את‬ ‫“זה היה כך. חיינו באושר שקיים רק בסיפורי‬ ‫את זה, ולא היה שם בשבילי. במשך כל התקופה‬ ‫זה. אמרתי להם, ‘תסתכלו עליה, היא ילדה. היא‬ ‫האגדות. מתעוררים כל בוקר לנופים של האי‬ ‫שאימא הייתה חולה הוא הגיע לארץ פעם אחת‬ ‫לא מעשנת, היא תוססת, היא מעקמת ברזל עם‬ ‫המדהים, חיים על גבינות ויין ואהבה. טיירי‬ ‫לחמישה ימים, ובקושי הצליח לעמוד בזה.‬ ‫השיניים, היא לא תמות. איך יכול להיות שבזמן‬ ‫ראה רק אותי, לא נשים אחרות, הוא אהב‬ ‫דווקא בשבוע האחרון לחייה הוא ביקש שאגיע‬ ‫שמשתילים לב מלאכותי ומחליפים את כל‬ ‫אותי בצורה עיוורת. היו לנו ימים שלמים של‬ ‫לחו”ל, כי הוא הבין שהוא חייב להציל את‬ ‫הדם בגוף לאנשים חולים, לאימא שלי לא יהיה‬ ‫רומנטיקה, לילות בבליס, המועדון הכי טוב‬ ‫הנישואים. לא רציתי לנסוע, אבל אימא אמרה‬ ‫פתרון?’. אבל לא היה פתרון. נתתי לאימא שלי‬ ‫בקאריביים, שאליו כולם באים בלבוש מינימלי‬ ‫לי ‘סעי, אם לא תסעי עוד אחשוב שאני באמת‬ ‫את חצי השנה האחרונה בחייה ככל שיכולתי.‬ ‫ואופנתי ורוקדים עד לזריחה. צללתי המון.‬ ‫עומדת למות’. נסעתי רק כדי שתקבל הוכחה‬ ‫כל הזמן רק אמרתי לה ‘אימא, תראי שיהיה‬ ‫“חיינו חמש שנים של תשוקה מטורפת,‬ ‫שהיא בסדר.‬ ‫בסדר’. בתוכי ידעתי שלא. נגמרתי מזה”.‬ ‫אהבה כמו בסרטים. גם התפרנסנו טוב. טיירי‬ ‫“טסתי לשבוע, ואחרי שלושה ימים אחיותיי‬ ‫מאיפה שאבת את הכוח?‬ ‫הוא מעצב גרפי, ואני ייסדתי את טרופיקל–‬ ‫התקשרו ואמרו שאימא הפסיקה לדבר. מצאתי‬ ‫“מהרגעים הקטנים. יום אחד אחותי ואני לקחנו‬ ‫פרדייז–קיטסרפינג, אתר מכירות באינטרנט‬ ‫טיסה חלופית, וכשהתיישבתי על הכיסא במטוס‬ ‫אותה לקניות בסופר פארם. היא חבשה פאה, אבל‬ ‫של ציוד גלישה, שפעיל עד היום. הקמנו גם‬ ‫הרגשתי הכי רגועה בעולם. כמה דקות לפני‬ ‫התלבשה יפה ונראתה מדהים. פתאום מישהו שאל‬ ‫אתר תיירותי על האיים הקאריביים. היינו‬ ‫שהמראנו, פתחתי את המחשב בפעם האחרונה‬ ‫אותי אם זאת אחותי, והתחיל איתה. היית צריכה‬ ‫טסים המון בעולם, עושים כתבות על חופים‬ ‫לפני הטיסה. קפץ לי מייל שבו מישהו כתב‬ ‫לראות את החיוך שהתפשט לה על הפנים. את‬ ‫ומראיינים גולשים מפורסמים.‬ ‫לאבא שלי שהוא משתתף בצערו.‬ ‫מבינה, חולה סופנית שמתחילים איתה. פתאום‬ ‫“כל בוקר הייתי טובלת בים, ומתחילה לעבוד‬ ‫16‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫06‬
  • 5.
    ‫“המון רעיונות שלי‬ ‫לא יצאו אל הפועל, רק‬ ‫בגלל שמישהו כזה או‬ ‫אחר באדלר חומסקי‬ ‫(צילום: פיני סילוק; איפור ושיער: רונית פרנקנטל; שמלה: ארז עובדיה)‬ ‫חשש למעמדו והנמיך‬ ‫אותי. זה ‘מד מן’‬ ‫ממש. לא יאומן כמה‬ ‫שיחות מנהלים שם‬ ‫ביום על ‘מי אמר’ ו’מי‬ ‫פיטר’, ‘מי עשה את‬ ‫זה’ ו’למי הקרדיט’"‬ ‫חודשים הוזמנתי על ידי איש עסקים סרבי‬ ‫חזר לצרפת וקיבל סרטן באשכים, כמובן שהוא‬ ‫“זה נורא לאבד אימא, והרגשתי נורא עם זה‬ ‫להרצות בבלגרד בכנס בינלאומי. כשנחתי‬ ‫מאשים אותי בזה. היום הוא אדם מחוק.‬ ‫שאחרי חצי שנה שלא זזתי ממנה, דווקא בימים‬ ‫שם פינקו אותי ללא הרף, כתבו עליי בכל‬ ‫“קל היה להישבר באותה תקופה, אבל החלטתי‬ ‫האחרונים שלה לא הייתי איתה”.‬ ‫מקום, ואפילו יצאה לי משם עסקה גדולה אחרי‬ ‫שזה רק עוד שיעור בחיים, ושאני חייבת לצאת‬ ‫ההרצאה”.‬ ‫ממנו מחוזקת, יציבה ושלמה. לימדתי את עצמי‬ ‫מתחזקת‬ ‫בפייסבוק היא הכירה את בן זוגה הנוכחי,‬ ‫איך גם מהשבר הכי נמוך, מהתהום הכי שחורה,‬ ‫נברו נחתה ישר להלוויה, בעלה לא היה‬ ‫אליאב אללוף, המדורג במקום הראשון ברשימת‬ ‫אני יכולה לעלות. מדי פעם אני חולמת שאני‬ ‫איתה. “הבנתי שנגמר לי פרק בחיים”. היא‬ ‫משפיעי הפייסבוק בישראל וידוע גם כמיסטר‬ ‫חוזרת לקאריביים ופותחת שם גסטהאוס, אבל‬ ‫אמנם חזרה לפלורידה, אבל לזמן קצוב. “בזמן‬ ‫לייק. “הפעם אני יודעת שיש שם מישהו‬ ‫כמו שאני יודעת לחלום ולהיות רומנטיקנית,‬ ‫שהייתי אצלו, אחרי השבעה, התפרקתי. רק אז‬ ‫בשבילי. הוא גם הקול היציב שלי, זה שמושך‬ ‫אני גם עם שתי רגליים על הקרקע. התחלתי‬ ‫התחלתי לבכות. בכיתי? צרחתי מבכי. והוא רק‬ ‫אותי בחזרה לקרקע. את חושבת שסיימתי עם‬ ‫את הפרק הנוכחי בחיי".‬ ‫היה מביט בי במבט מפוחד ואומר ‘‪.’stop it‬‬ ‫תאוות הנדודים ועם החלומות? יש רגעים שאני‬ ‫“אני לא כועסת עליו, הוא לא יכול היה להכיל‬ ‫אומרת לו ‘אליאב, אולי נעזוב הכול, נעשה גרין‬ ‫הטירוף הבא‬ ‫אותי. ואני פשוט רציתי מישהו שיהיה איתי גם‬ ‫קארד או טיול מסביב לעולם'? והוא מביט בי‬ ‫היא חזרה לארץ, השתלבה במשרד הפרסום‬ ‫ברגעים כאלה. אם אדם לא נמצא לצדי, אז‬ ‫בהבנה: ‘טוב, טוב, תירגעי כבר. יש לך מכללה,‬ ‫אדלר–חומסקי, נמלטה משם כעבור שנה, ואז‬ ‫אני לא רוצה להיות איתו. פתאום גיליתי אדם‬ ‫לקוחות’. ואז אני חוזרת למציאות.‬ ‫התחיל פרק הרשתות החברתיות, שבו הפכה‬ ‫חלש, אדם שהיה לו טוב כל זמן שהייתי גוש של‬ ‫“כשהכרתי אותו עוד הייתי שבויה בסרט של‬ ‫לגורו. “ובכל זאת אני מנהלת מערכת יחסים‬ ‫אנרגיות חיוביות, ובמציאות אחרת, שאיננה‬ ‫הגולש תכול העיניים שלי, בתוך בכי יומיומי‬ ‫מורכבת עם פייסבוק. רוב הזמן אנחנו מסתדרים,‬ ‫אגדה, הוא לא מתמודד.‬ ‫של געגועים ותקווה שהפרק הזה עוד לא נסגר.‬ ‫הוא מאוד נחמד אליי, מכיר לי אנשים חדשים,‬ ‫“הודעתי לו שזהו, שאני חוזרת לארץ‬ ‫לא הפסקתי לטחון לו על החיים הקודמים שלי.‬ ‫חושף אותי להמון מידע, והוא גם העניק לי‬ ‫ושמתגרשים. המשכנו הלאה, איש לדרכו.‬ ‫ככל שחלף הזמן סגרתי לגמרי את הפרק הקודם,‬ ‫מקצוע לחיים וחשיפה לתכנים שלי. אבל יש‬ ‫חילקנו את מה שהיה בינינו, ואני, מהמקום הכי‬ ‫והבנתי שאני עכשיו בפרק טוב וארוך. מהקושי‬ ‫ימים שלא בא לי עליו. ימים שאני קמה בבוקר‬ ‫נמוך שיכולתי להיות בו, התחלתי את הפרק‬ ‫הענק שנפל עליי צמחתי. הבנתי ש’חיים רק‬ ‫ואומרת לעצמי - מה אני צריכה את זה? איפה‬ ‫השני בחיי. נשארתי בלי אימא, בלי בעל, לא‬ ‫פעם אחת’ זו לא רק אמירה. לכן, אם עד עכשיו‬ ‫הימים שהייתי גולשת מבוקר עד ערב?‬ ‫ידעתי איך מסתדרים. אגב, גם טיירי כבר‬ ‫חייתי בטירוף, מעכשיו זה יהיה עוד יותר”. ‪‬‬ ‫"ואז אני מזכירה לעצמי שרק לפני כמה‬ ‫מזמן לא חי באגדה. הוא התמוטט כשעזבתי,‬ ‫"הודו הייתה תקופה נפלאה שבה כל החושים שלי פעלו. נדדתי עם תרמיל מצפון עד דרום,‬ ‫במונסונים הכי גדולים, ותמיד לבד. כשלא ידעתי איך להגיע, הייתי עוצרת אופנוע, שואלת את‬ ‫הרוכב איך מגיעים, והוא היה לוקח אותי לשם. בהמשך שכרתי טוסטוס, ואת דרום הודו כבר‬ ‫עשיתי לגמרי לבד. זה היה חיבור מושלם לתשוקה. לא עשיתי סמים, הודו הייתה הסם שלי"‬ ‫36‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫ליידי גלובס פברואר 2102‬ ‫26‬