מדיניות פיתוח האוסף תיאוריה ומעשה בספרייה הלאומית

1. ‫מדיניות האוספים:‬
‫תיאוריה ומעשה‬
‫אביעד סטולמן‬

3. ‫למה מדיניות?‬
‫ניסוח המסגרת התיאורטית לדיון‬
‫יצירת בסיס לעבודה שוטפת בתחומים שונים‬
‫יצירת בסיס לעדכון עתידי‬

4. ‫מתוך המבוא למדיניות מאת ראש אגף האוספים‬
‫ועדות אחדות לבדיקת יעדיה ותפקידיה של הספרייה הלאומית,‬
‫ובעיקר הוועדה הבין- לאומית (6991-8991 ) וועדת זמיר (4002),‬
‫המליצו למסד עקרונית את נקודות החזקה האלה כתחומי ליבה של‬
‫הספרייה, ולחלק את החומר שהיה כלול באוסף היהדות לשני‬
‫חלקים מובחנים: יהדות וישראל. כך הוגדרו בחוק הספרייה‬
‫הלאומית (7002) ובתכנית האב של הספרייה שלושה תחומי ליבה‬
‫שבהם הספרייה אמורה למקד את פעולות האיסוף שלה, לאו דווקא‬
‫בעומק ובריכוז שווים: יהדות, ישראל, אסלאם והמזרח התיכון. על‬
‫פי ההגדרה החדשה, חומרים שתוכנם אינו שייך במובהק לתחומי‬
‫הליבה אך קשור אליהם או תומך בהם, ייכללו באוסף מדעי הרוח‬
‫הכלליים.‬

5. ‫תהליך גיבוש מדיניות האוסף‬
‫•‬
‫התחלה בשנת 0102‬
‫•‬
‫כתיבת מדיניות האוסף על ידי ארבעת האוצרים‬
‫•‬
‫הפצת המסמך לעשרות סוקרים‬
‫•‬
‫תיקון הטיוטות על פי המלצות הסוקרים‬
‫•‬
‫הקמת ועדת אוספים של הדירקטוריון‬
‫•‬
‫הפקת גרסה מתוקנת לעריכת לשון והתקנה סופית‬
‫•‬
‫אישור סופי של הדירקטוריון‬
‫•‬
‫מדיניות האוספים זמינה באתר האינטרנט של הספרייה‬

6. ‫תבנית פרקי מסמך המדיניות‬
‫• תיאור האוסף‬
‫• עקרונות האיסוף‬
‫• תבניות הפריטים (פורמטים) והגדרות רמות איסוף‬

7. ‫אוסף יהדות‬

8. ‫מה כולל אוסף היהדות בספרייה הלאומית‬
‫הספר העברי והיהודי: רוב מוחלט של הספרים המודפסים:‬
‫העבריים, היהודיים ואלו העוסקים ביהדות, מראשית הדפוס ואילך‬
‫כתבי-עת יהודיים: רוב מוחלט של כתבי-העת והעיתונים‬
‫העבריים והיהודיים שהתפרסמו מאז ומעולם‬
‫כתבי-יד עבריים: כשמונת אלפים כתבי-יד עבריים, כאלפיים כתובות‬
‫ועוד כ-000,57 תצלומי כתבי-יד מרחבי העולם‬
‫ארכיונים יהודיים: מאות ארכיונים אישיים של יהודים יידועי-שם‬
‫מוסיקה יהודית: ארכיון מוסיקאלי מקיף המכיל הקלטות‬
‫של קטעי תפילה, זמירות, טקסים ושירי עם, וכן ארכיונים אישיים‬

9. ‫בסיס תפיסת האוסף הקיימת‬

10. ‫תפיסת חזנוביץ'‬
‫א) תפיסת הספרייה כמוסד שתכליתו נצירת קפסולה תרבותית של היצירה היהודית‬
‫ב) הדגשת חשיבות איסוף החומר הספרותי-האינטלקטואלי‬
‫ג) הגדרה מצמצמת ועיליתנית של קהלי היעד של הספרייה‬
‫ד) הגדרת איסוף הרואה חזות הכול בחומר האצור בבניין הספרייה‬

11. ‫חידושים במדיניות אוסף יהדות‬
‫א) הגברת איסוף התרבות היהודית: החוק מתייחס ל " איסוף ושימור מורשת ותרבות בכלל,‬
‫ובזיקה לארץ ישראל, למדינת ישראל ולעם היהודי בפרט". הגדרה זו רחבה מהאתוס המקורי‬
‫מפני שהמונח "תרבות" נוגע לא רק להיבטים הרוחניים והאינטלקטואליים.‬
‫ב) איסוף וירטואלי: רמת הטכנולוגיה שהייתה זמינה כבר באמצע המאה ה-02 אפשרה לכל‬
‫ספרייה לשמר ואף להנגיש אוצרות ספרותיים בלי להחזיק בהם פיזית, למשל באמצעות תצלום‬
‫כתבי יד עבריים והנגשתם בזיעור (מיקרופילם) למשתמשי הספרייה.‬
‫ג) הרחבת קהלי היעד והנגשה דיגיטלית: חוק הספרייה הלאומית קובע כי עליה "לאפשר‬
‫לציבור, בישראל ומחוצה לה, נגישות הולמת וסבירה לאוספי הספרייה, בין היתר באמצעים‬
‫טכנולוגיים מתקדמים". קביעה זו מגדירה מחדש את קהל היעד ומרחיבה אותו.‬

12. ‫רכישות משמעותיות באוסף היהדות בשנים האחרונות‬
‫•‬
‫קליטת ארכיונים אישיים ובכללם ארכיונו האישי של חיים גראדה, וכן עשרות ארכיונים מוסיקאליים‬
‫ובכללם של החזנים פנחס ספירו, ווליץ, אוסף משה קוסביצקי מיסודו של עקיבא צימרמן.‬
‫•‬
‫002 כתבי יד באות עברית כולל אוטוגרפים של ר' מנחם דה לונזאנו ושד"ל, כתבי יד של בעלי‬
‫התוספות, שרידי ספר תורה מן המאה ה-31 , מגילת אסתר מעוטרת, " הגניזה האפגנית", פנקס‬
‫פרנקפורט ופנקסי קהילות אחרים, כתבי יד ממרוקו, קוצ'ין, אשכנז, ספרד, איטליה, אלג'יר ועוד.‬
‫•‬
‫פרטי חולפות: מאות מסמכים מודפסים כולל פוסטרים מקהילות שונות בעיקר באירופה.‬
‫•‬
‫אלפי ספרים מודפסים נדירים שלא נקלטו בעבר באוספי הספרייה‬
‫•‬
‫כ-000,01 ספרים חדשים בשפות לועזיות ( בעיקר אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית)‬
‫•‬
‫אלפי כתבי יד מספריות אחרות שעברו דיגיטציה על ידי הספרייה הלאומית‬

13. ‫אוסף ישראל‬

14. ‫מה מצב אוסף ישראל הנוכחי?‬
‫•‬
‫האוסף כולל: הספר הישראלי, העיתונות‬
‫הישראלית, המוסיקה הישראלית, מפות‬
‫ארץ-ישראל, מאגרי מידע, ארכיונים של‬
‫יוצרים, אפמרה, תצלומים, אינטרנט;‬
‫פרסומים זרים אודות ישראל.‬

15. ‫עקרונות מדיניות אוסף ישראל‬
‫•‬
‫האוסף הלאומי של מדינת ישראל, נועד לכנס את אוצרות הידע‬
‫והתרבות שלה: התרבות העברית החדשה; הציונות כתנועה‬
‫הלאומית המודרנית של העם היהודי; החברה הישראלית‬
‫כפסיפס חי המשלב לתוכו מראשיתו תרבויות שונות, והיא כרוכה‬
‫בקשר טבעי ומתחייב מאליו אל ארץ ישראל.‬
‫•‬
‫תפיסת האוסף: תיעוד מלא של הפורמטים הראשיים – ספרים,‬
‫עיתונות, מוסיקה מוקלטת (בעיקר זמר עברי) אינטרנט; תיעוד‬
‫מייצג של אפמרה ותצלומים; אוסף מתמחה של ארכיונים.‬

16. ‫חידושים במדיניות אוסף ישראל‬
‫•‬
‫בתחומים שבהם מדיניות האוסף הפיסית אינה גורפת, האוסף‬
‫הוא היברידי ונועד לכלול אוספים נוספים ע" י שיתופי פעולה;‬
‫•‬
‫פנייה מאסיבית אל הציבור הרחב כקהל יעד מרכזי;‬
‫•‬
‫דגש על פורמטים הפונים אל הציבור הרחב: וידיאו, אפמרה,‬
‫תצלומים;‬
‫•‬
‫ייעול האיסוף השוטף ורציונליזציה שלו.‬

17. ‫רכישות משמעותיות באוסף ישראל‬
‫•‬
‫עשרות מפות נדירות של ארץ ישראל‬
‫•‬
‫כעשרים ארכיונים אישיים בתחום המוסיקה והתרבות הישראלית,‬
‫וביניהם: ישעיהו ליבוביץ, נעמי שמר, גיל אלדמע, דניאל שליט, יפה‬
‫ירקוני, שלום רוזנפלד, עזריה אלון, ישעיהו ליבוביץ, נעמי שמר, 08‬
‫מכתבי לאה גולדברג לטוביה ריבנר, אוסף מכתבי סופרים ומשוררים‬
‫כתב העת "עכשיו"‬
‫•‬
‫מאגרי מידע בתחום מדינת ישראל כולל "כותר"‬

18. ‫אוסף האסלאם‬

19. ‫מצב נוכחי של אוסף האסלאם‬
‫•‬
‫000,001 כרכים בערבית, פרסית, ותורכית‬
‫•‬
‫000,002 כרכים של ספרות מחקרית בתחומי אסלאם שפה וספרות, לימודי מזרח התיכון‬
‫•‬
‫002+ כתבי-עת בערבית ובפרסית‬
‫•‬
‫מאגרי מידע ומשאבים אלקטרוניים‬
‫•‬
‫004,2 כתבי יד באות הערבית‬

20. ‫מה נכלל במדיניות הפיתוח של אוסף האסלאם?‬
‫•‬
‫דת האסלאם מאז המאה השביעית ועד היום‬
‫•‬
‫ההיסטוריה והתרבויות של העולם המוסלמי, באופן מדורג.‬
‫•‬
‫השפות העיקריות של האסלאם הקלאסי כולל הערבית, הפרסית, והטורקית‬
‫•‬
‫כל היבטי התרבות והחברה הערבית פלסטינית‬
‫•‬
‫כיסוי נרחב של המזרח התיכון וצפון אפריקה הן בתחום מדעי הרוח והן בתחום מדעי החברה‬

21. ‫חידושים באוסף האסלאם‬
‫•‬
‫שיטת רכישות מדורגת המגבילה את הרכישות בתחומי אסיה (בדרומה ובמזרחה)‬
‫•‬
‫הרחבת כיסוי המזרח התיכון בתקופה המודרנית ( כולל עד ימינו אלה)‬
‫•‬
‫הגדרת תת- אוסף המוקדש לחברה הפלסטינית ולתרבותה‬
‫•‬
‫הגברת ההשקעה שלנו במקורות לשם הנגשתם לציבור באתר הספרייה הלאומית‬

22. ‫רכישות לדוגמא מאז החל תהליך ההתחדשות‬
•
Arab-Israeli Relations, 1917-1970
•
British Mandate in Palestine, Arab-Jewish Relations, and the U.S. Consulate at Jerusalem, 1925-1941
•
Confidential Print Middle East
•
Early Western Qur'ans
•
Encyclopedia of Islam 2
•
Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics
•
Encyclopedia of Islamic Art and Architecture
•
Encyclopedia of the Qur'an
•
Encyclopedia of Women and Islamic Cultures
•
Iraq 1914-1974
•
Kotobarabia
•
Middle East Newstand
•
Ottoman Legacy of Levinus Warner (Manuscript collection online)
•
Oxford Bibliographies Online – Islamic Studies

23. ‫אוסף מדעי הרוח‬

24. ‫תפקידי אוסף מדעי הרוח‬
‫•‬
‫ייצוג הולם למדעי הרוח‬
‫•‬
‫תמיכה לאוספי יהדות, ישראל ואסלאם‬
‫•‬
‫מידע כללי לקהל הרחב בתחומים מגוונים מעולמות דעת ודיסציפלינות שונות‬

25. ‫מדיניות פיתוח אוסף מדעי הרוח‬
‫•‬
‫אוסף קוהרנטי ושלם‬
‫•‬
‫אוסף בעל יכולות תמיכה נרחבות בתחומי יהדות, אסלאם וישראל‬

26. ‫תחומי ההתמחות של אוסף מדעי הרוח‬
‫•‬
‫מזרח קדום – עמים ותרבויות מאיראן עד אנטוליה, ומארמניה ועד מצרים‬
‫•‬
‫אגן הים התיכון - התרבות הגרקו-רומית, שלהי העת העתיקה-התק' הביזנטית,‬
‫דתות פגאניות, ערבים במרחב לפני עליית האסלאם.‬
‫•‬
‫נצרות - נצרות על זרמיה וגווניה השונים ברחבי המזרח ובמערב בכל‬
‫התקופות. דת (תיאולוגיה, פולמוסים, פרשנות), תרבות, וקהילות נוצריות.‬
‫•‬
‫תרבות המערב:‬
‫•‬
‫התחום הגיאוגרפי: אנגליה, צרפת, ספרד, גרמניה, אוסטריה, ארצות‬
‫השפלה, איטליה, יוון, איי הים התיכון, הבלקן‬
‫•‬
‫נושאים: לימודים קלאסיים, היסטוריה בכל התקופות, פילוסופיה‬
‫•‬
‫תולדות הספר והספרייה‬
‫•‬
‫ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע‬
‫•‬
‫אוספי האו" ם והשוק האירופי‬

27. ‫רכישות משמעותיות באוסף מדעי הרוח‬
:‫עשרות מאגרי מידע אלקטרוניים וביניהם‬
•
•
Cambridge Histories Online
•
Eighteenth century Collections Online
•
Encyclopedia of Religion
•
ACLS Humanities E-Books
•
The Dreyfus Affair in the Making of Modern France
•
Mirabile
•
T&F HSS Journals
•
Cambridge Journals Online
•