דשן גת גיליון משוב האחרון

1. הרבה מעבר לדשן
חברת דשן-גת, שהוקמה לפני כשלושה עשורים, הציעה מראשית ימיה תפיסת שירות
שהייתה אז מהפכנית והיום מהווה נורמה: ייצור דשן בהזמנה, לפי צרכיו הייחודיים של כל
לקוח ואספקה ישירות לשדה. יום בשטח עם אגרונום החברה
ברת דשן-גת פועלת בישראל מזה 30 שנה
ברציפות בישראל ובחו"ל, ומחזיקה כשליש
משוק הדשנים החקלאיים בארץ. לחברה שני
מפעלים בישראל. הראשון בדרום, בקרית גת, המספק את
כל מוצרי הדישון של החברה מתל-אביב ועד אילת. השני,
באזור התעשייה אלון תבור, המספק את מוצרי הדישון
מתל-אביב ועד קיבוץ דן. כמו כן, לדשן גת מפעלים
בספרד, המספקים דשנים לחקלאים המקומיים, במודל
שיווקי דומה לישראל. דשן-גת, בניהולו של המנכ"ל
קותי סולימני, פרושה בכל רחבי הארץ, עם צוות עובדים
מקצועי נרחב, שכולל אגרונומים ואנשי מכירות. לחברה
כיסוי ארצי, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת יישומים,
כאשר את מוצריה היא משווקת ישירות למושבים,
לקיבוצים, לחברות חקלאיות ולחברות גינון.
אננס בנורדיה
נפגשנו עם אגרונום שחר תבור ) 57 (, שאחראי על אזור
משקי המפרץ ועמק יזרעאל בדשן-גת, לסיור מגדלים
ולביקור במפעל הצפוני, כדי ללמוד מקרוב על צורכי
החקלאים בתחום הדישון.
בתחילת הסיור נפגשנו עם שחר ועם חיימי רוז'נסקי,
מנהל ענף החקלאות הצמחית במושב השיתופי נוֹרְדִיּהָ,
באזור השרון ליד העיר נתניה, השייך למועצה אזורית לב
השרון. המשק של נורדיה נראה כמו גלויות נוף מרהיבה:
מוקף עצים, חלקם בני עשרות שנים, הגדלים על אדמת
חמרה. חלקת אלוהים קטנה.
חיימי מגדל עבור המושב מטעי אפרסמון, אבוקדו ופרי
הדר בעיקר לייצוא וכן אננס בבתי רשת לשוק המקומי:
"מי שרוצה לייצא תוצרת איכותית לחו"ל צריך לעמוד
ח
אגרונום שחר תבור - "לתת ללקוחות שלנו
כמה שיותר ערכים מוספים"
אבי פז ועמוס דה-וינטר
66 חקלאות

2. אגר' שחר תבור:
"חקלאות זה מצד אחד
ענף מאוד מתקדם
ומצד שני ענף מאוד
מסורתי, שמאוד קשה
לעשות בו שינויים
מהותיים. בסופו של
דבר הצמחים הם
יצורים אבולוציוניים.
אמנם אנחנו יכולים
לנסות לשפר את
ממשק ההזנה אבל
בסופו של דבר הצמח
צריך את החנקן, הזרחן
והאשלגן, כדי לצמוח
ולהניב"
"
" בשורה של תקנים, בין היתר בתקן ה- ,Global G.A.P
תקן ה- BRC )תקן מזון(, תקן TESCO ותקני רשתות
אחרות. מגדל שעמד בתקן TESCO ללא רג’קטים מקבל
תעודת TESCO GOLD , תעודה שאני מקבל באופן
קבוע כבר כמה שנים.
“כדי לעמוד בתקנים עליך לעבור ביקורות על הגידול,
על תכנית הגידול ובין היתר על תכנית השקיה ודישון
מסודרת, שקיבלה המלצה על ידי אגרונום מוסמך. כאן
מדובר למעשה בתכנית שהוכנה כבר בתחילת העונה,
לפי הצרכים והמטרות שמציב המגדל".
נורדיה הוקם ב 2- בנובמבר 1948 על ידי חניכי תנועת
הנוער בית"ר וחיילי האצ"ל, אשר שירתו ביחידות
החי"ל בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, על
אדמות הכפר הערבי הנטוש ח'ירבת בית ליד. משקי
חרות בית"ר הייתה התנועה המיישבת במקום. שמו של
היישוב ניתן לו על שמו של מקס נורדאו, שהיה מאבות
התנועה הציונית. פרנסת היישוב מבוססת על חקלאות
ועל מפעלי תעשייה בבעלות היישוב, בהם מפעל קפיצי
נורדיה. ב 1994- הוקמה ביישוב שכונת הרחבה השווה
בגודלה ליישוב המקורי ונקראת “נאות נורדיה”. למרות
זאת, הוחלט לא לשנות את הסטטוס של נורדיה וזאת
בהתאם לתוכניות המתאר לגבי אזור השרון.
חיימי מגדל עבור המושב 400 דונם אפרסמון, 360
דונם אבוקדו )האס, פינקרטון ועוד(, כ 80- דונם פרי
הדר )אור, אורה ומורקוט( וכ 80- דונם אננס. האבוקדו
משווק דרך אבוקדו גרנות והאפרסמון דרך יאיר קפלן
)אפרסמור(.
חיימי שומר באדיקות על שטחי החקלאות בנורדיה,
נוכח העובדה שהעיר נתניה לוטשת כל הזמן את עיניה
לעבר השטחים סביבה ומעוניינת לספחם, להקמת
שכונות מגורים חדשות. חיימי לא משאיר דבר ליד
המקרה ונוטע אבוקדו ואפרסמון צעירים עד לפאתי
נתניה. חלק מעצי האבוקדו בנורדיה ותיקים וגבוהים,
וחלק מהקטיף מתבצע באפרונים. את חלקם יעקרו
ויחדשו באילנות אבוקדו צעירים.
הסיפור האישי של אגר' שחר תבור מעניין. הוא יליד
גת רמון ואביו היה אחד ממגדלי האבוקדו הראשונים
בארץ. "חילקתי את זמני בין הייטק לחקלאות. חצי
משנות העבודה הייתי בהייטק, חצי מהן בחקלאות
ובחקלאות תמיד נהניתי יותר. אני עובד כבר למעלה
מ 10- שנים כאגרונום בחברת דשן-גת", הוא מספר.
שחר: "חיימי ואני מכירים למעשה מאז שהתחלתי את
עבודתי בדשן-גת ויש ביננו קשר טוב במיוחד. למעשה,
חיימי הוא הלקוח הכי דרומי שלי. בשלב מסוים התקבלה
החלטה בדשן גת על ארגון מחדש של הטריטוריות של
כל אגרונום ואגרונום. על-פי החלוקה החדשה, חיימי
יצא מהשטח שבאחריותי. אמרתי לו: 'חיימי, יש לך
אפשרות להחליט, לעבור לאגרונום חדש או להמשיך
איתי'. הוא ביקש שנמשיך לעבוד ביחד וכך היה.
"בהיבט המקצועי, אנחנו עובדים כאן במשק נורדיה
בתהליך מאוד סדור. נעשות פה באופן קבוע בדיקות בכל
המטעים, בדרך כלל לקראת הסתיו, לקראת העונה, אז
אנו עורכים בדיקות עלים, בדיקות מים ובדיקות קרקע.
"מידי תקופה אנחנו עורכים בדיקות קרקע והאמת
שמצב הקרקע כאן בנורדיה הוא די טוב, כי מרבית השנים
חיימי השקה פה במים שפירים ואין לו את הבעיות
הנלוות שנתקל בהם מגדל המשקה במים מושבים.
"לאחרונה הוא החל להשקות במי בארות שנפסלו
לשתיה עקב רמות גבוהות מידי של חנקות. מיד עשינו
בדיקות, מצאנו את רמות החנקות במים המושבים
והפחתנו את רמת החנקן מהדישון, גם כדי שיעמוד
בתקן וכמובן שלא יצטרך להוציא כסף מיותר על דשן.
"אנחנו יושבים בדרך כלל בתחילת כל עונה ומסתכלים
על המצב הכללי של החלקות, בוחנים את העונה
שהייתה, האם היו יבולים גבוהים או נמוכים, מסתכלים
ביחד על בדיקות העלים והקרקע, בודקים מה הפרמטרים
המאפיינים אותם לעומת מה שאנחנו מצפים מהם,
בודקים את הימצאות כל היסודות החיוניים: חנקן ) ,)N
זרחן ) P(, אשלגן ) K( ומיקרואלמנטים, שהם לא פחות
חשובים. כל הבדיקות הללו נעשות במעבדות של משרד
החקלאות ולגילוי נאות, חשוב לציין בפני הקוראים
שחיימי, כמו רוב החקלאים בארץ, מעסיק מדריכי גידול,
שמייעצים לו מה לעשות, איך לנהוג ובמה להשקיע”.
אז מה אתם למדים מהבדיקות האלה?
שחר: "אנחנו מסתכלים על בדיקות מים, קרקע,
המצב הכללי של השטח, האם היה יבול גבוה, אבל הדבר
הכי חשוב באמת הן בדיקות העלים. מה שאנחנו רוצים
זה לא רק עמידה ביעדים הקלאסיים )יחסי NPK (, אלא
גם מה השתנה בבדיקות משנה לשנה. למעשה, מעונה
לעונה אנחנו בודקים מה קרה אצלו במטע, כי הטווחים
הם מאוד רחבים. אנחנו יודעים מה היו המגמות בשנים
הקודמות ולאן אנחנו רוצים להגיע בעתיד, מה אנחנו
רוצים לתקן ובסופו של דבר אנחנו מגיעים להחלטות
תפעוליות לגבי העונה הקרובה - כלומר מה רצוי לעשות
במטעים השונים של חיימי, מבחינת תכנית הזנה לאותה
עונה”.
חיימי: "אני מקבל משחר תכנית השקיה ודישון
חודשית גזורה וזו גם התכנית שאחר כך באים החברה
מהרשתות ובודקים אותה, אותה תכנית שבודקים
האנשים של תקן הגלובאל ג.א.פ. מה שחשוב להם זה
נושא איכות הסביבה. למשל, הם לא רוצים שסתם
תדשן, כדי שלא תזרוק יתבצע דישון ביתר ובעיקר כדי
שלא תזהם את המים ואת הקרקע".
שחר: "חשוב גם לראות שהדשן מסופק ממקור אמין,
שאין בו מתכות מזהמות והוא כולל את כל אישורי
התקנים שאנו בדשן-גת מפיקים. למשל, עמידה בתקני
איכות סביבה של האיחוד האירופאי ובתקנים נוספים.
"מלבד זאת, ישנן שירותי מעטפת נוספים שהלקוחות
שלנו נהנים מהן. כך למשל, בתחילת השנה ערכנו כנס
של כל מגדלי האפרסמון באזור השרון ועמק חפר, גידול
מוטה יצוא. את הכנס ערכנו במרכז הכנסים בשפיים
וטיפלנו בנושאים שונים, כמו השקיה והזנה, הגדלת פרי
- כלומר גם נושאים שאינם בעיסוק הליבה של דשן-גת.
בכנס השתתף המדריך האזורי, ד"ר ליאו וינר, שדיבר על
אספקטים רבים אחרים בגידול אפרסמון. אנחנו מנסים
לתת ללקוחות שלנו כמה שיותר ערכים מוספים בעבודה
אתנו ועם כל זאת, הנושא המסחרי תמיד ברקע.
"מידי פעם יש כל מיני נושאים שאנחנו מתייעצים
ומקבלים החלטות לגביהם במהלך העונה. למשל, אם
אנחנו רואים שמתפתח יבול נמוך במיוחד. יש תהליך
שוטף של דו-שיח ואם קבעת תכנית פעולה ומשהו לאורך
הדרך השתנה אנחנו מיד מתייחסים לזה ועושים את
השינוי המתחייב בתוכנית ההזנה. את כל התהליך אנחנו
מתניעים בתחילת העונה, בסביבות פברואר-מרץ ואחר
כך שומרים על שגרה. בנוסף, חיימי ואני מתראים כל הזמן
באירועים שונים, בכנסים, בתערוכות וכדומה".
חיימי: "אני רוצה להוסיף שמעבר לפרמטרים המובנים
והברורים של מחיר הדשן, יש כאן גם פרמטרים של אמון
ולפעמים גם פרמטרים של סימפטיה. אז אתה אומר
חקלאות 67

3. לעצמך: 'אוקיי, אני אשלם אולי עוד כמה גרושים אבל
נעים לי לעבוד עם הבן אדם הזה.
"אני אחד מהבודדים בארץ שמגדל אננס ומדובר
בגידול שקשה לגדל. מלבד זאת, יש חתך מסוים של
אוכלוסייה בארץ שאוכל אננס. זה לא גידול כמו אפרסמון
שכולם צורכים ולכן ההיקפים קטנים. זה גם ענף קשה, אין
שיתוף פעולה בין המגדלים, למרות שאני חושב שכן צריך
לפתח את הענף הזה, אבל המגדלים מתייחסים אחד לשני
בחשדנות גדולה".
שחר: "מדובר בענף שכאמור אין בו שיתוף פעולה בין
המגדלים וגם אין הרבה ידע. יש את הידע שאתה מביא
מחו"ל, וזה לא ידע רב, מה גם שהוא לא תמיד רלבנטי
לארץ. אננס הוא לא גידול טבעי ארץ ישראלי, לא נעשו
עליו מחקרים ולעתים עליך לבצע בעצמך פעולות
ייחודיות, כדי ללמוד עליו.
"חיימי הוא מגדל האננס היחיד עמו אני עובד. בתחילת
הדרך אמרתי לעצמי: 'אוקיי, אני לא יודע מספיק על דישון
אננס. המחקרים הקלאסיים על דישון קובעים שיש לדשן
את הקרקע, כי במהלך הגידול הצמח מטמיע ומרחיק
מהקרקע חומרים חיוניים וע"י דישון אנחנו מחזירים את
החומרים האלה לקרקע. אבל מעבר לכך, לא ידעתי הרבה
על דישון אננס.
"אמרתי לחיימי, בא נהיה אנחנו חוקרי אננס ובלי
להיכנס ליותר מידי פרטים, אני יכול להגיד שבאמת עשינו
חיימי רוזנסקי, מנהל ענף החקלאות הצמחית
במושב נורדיה
במהלך השנים תהליכים לא שגרתיים. לקחנו חומר צמחי
לכל מיני מעבדות, למדנו את הגידול דרך מה שהשטח
אמר לנו ודרך תוצאות המעבדה שקיבלנו, על ידי כל מיני
בדיקות שביקשנו.
"בגדול, קיבלנו תוצאות והיום יש לנו איזושהי נקודת
התייחסות לגידול אננס, עם רגליים שעומדות על הקרקע,
לגבי השאלה מה הצמח הזה באמת רוצה. עשינו יחד
פעולה מקצועית, כדי לראות מה קורה. יש לנו תוצאות
שחיימי מתייחס אליהם במהלך הגידול. בגדול, מה שרציתי
לומר שאנחנו בדשן-גת בחרנו לתת התייחסות פרטנית
לצרכים המיוחדים של חיימי בגידול האננס וזו למעשה
ההתייחסות שלנו כלפי כל לקוח ולקוח. אנחנו רוצים לתת
ללקוח קשת רחבה של שירותים ולא רק לגידול הזה והזה
המוכרים לכולם. יש כאן את הגידול הייחודי הזה ונתנו
לו פתרון. אנחנו תמיד מנסים להסתכל על המגדל ועל
התועלות שאנחנו יכולים לתת לו, מעבר לעובדה שאנחנו
מספקים לו דשן תקני וטוב, אנחנו מנסים לתת לו גם את
המעטפת הייחודית שהוא זקוק לה".
חיימי: "אני רוצה להגיד שלא פעם ולא פעמיים נעזרתי
בשחר בהמון דברים שלא קשורים לדשן-גת. למשל,
לקחתי השנה קומפוסט לאננס ולפני כן התייעצתי איתו
כבעל מקצוע בנושא".
שחר: "תראה, במבט ארוך טווח, ברור לי שחיימי
אגר' שחר תבור:
"אנחנו יודעים מה
היו המגמות בשנים
הקודמות ולאן אנחנו
רוצים להגיע בעתיד,
מה אנחנו רוצים לתקן
ובסופו של דבר אנחנו
מגיעים להחלטות
תפעוליות לגבי העונה
הקרובה - כלומר מה
רצוי לעשות מבחינת
תכנית הזנה"
"
"
68 חקלאות

4. עושה בסופו של יום את מה שטוב לעסק שלו ואני חושב
שעלי ללכת איתו, גם אם זה אומר שלטווח הקרוב הוא
יקנה ממני קצת פחות דשן. חקלאות זה לא דבר שנגמר
אחרי שנה, חקלאות זה לטווח ארוך, דבר שנמשך לאורך
המון שנים. חקלאות זה מצד אחד ענף מאוד מתקדם
ומצד שני ענף מאוד מסורתי, שמאוד קשה לעשות בו
שינויים מהותיים. בסופו של דבר הצמחים הם יצורים
אבולוציוניים. אמנם אנחנו יכולים לנסות לשפר את
ממשק ההזנה אבל בסופו של דבר הצמח צריך את החנקן,
הזרחן והאשלגן, כדי לצמוח ולהניב".
בשנים האחרונות אנחנו רואים עליה במודעות הציבור
לנושא של חקלאות אורגנית. איפה זה מוצא אתכם?
שחר: "אנחנו בוחנים את כל נושא ההזנה האורגנית,
כי אם נסתכל לטווח הארוך המגמה היא שנושא מחזור
חומרים ויצור קומפוסטים רק ילך ויגבר.בענפי המטע
לדעתי גם לטווח הארוך הנושא של פיזור קומפוסט
יישאר יחסית שולי. לעומת זאת, בשטחים הפתוחים זה
יכול להיות אקטואלי. מה שכן, החקלאי - מטעמים של
מחזור זרעים - יכול מפעם לפעם לקבל החלטה האם לתת
לשטח קומפוסט או לא. חשוב לזכור, שפיזור קומפוסט
באופן קבוע יכול להוות בעיה, כי יש סכנה של המלחת
קרקע. אנו מאמינים בחקלאות בת קיימא,דישון ע"פ צרכי
הצמח ולא הקרקע".
עופר חקלאי במטע השקדים - ניסוי בהזנה
מה היתרון היחסי של דשן-גת, בהשוואה למתחרים?
שחר: "דשן-גת השנה מציינת 30 שנות פעילות.
כלומר, מדובר בחברה די וותיקה.
"מכלול המוצרים והשרות המוענקים ללקוח דשן גת
מביאים לידי ביטוי מוחשי את המחויבות של החברה
להצלחת לקוחותיה.
"אנחנו יכולים לתת ללקוחות נוסחאות ייחודיות ע"פ
דרישת הלקוח ובנוסף להביא לו את הדשן עד למשק.
הלקוח מקבל אצלנו הרבה יותר מדשן - הדרכה ויעוץ
אגרונומי, סל מוצרים מגוון ושלם, העמדת כלים מקדמת
הטכנולוגיה לשירות החקלאי.
"בכך ביצעה דשן-גת מהפיכה בצורת ההתייחסות
ללקוח, שבבסיסה אומרת: אתה תזמין את מה שמתאים
לך ואנחנו נייצר אותו ותקבל אותו בשדה. עם הזמן גם
המתחרים קיבלו את הקונספט הזה, כי הם ראו שמדובר
בהצלחה והם היום חיים עם הקונספט שדשן-גת יישמה
לראשונה בשוק הדשנים הארץ".
נתיבי הדשן
מנורדיה אנחנו ממשיכים למפעל דשן-גת, שבאזור
התעשיה אלון תבור. את המפעל מנהל תומר חנינה והוא
ממוקם סמוך למפעל תנובה במקום. במפעל מסביר לנו
עופר חקלאי: "לאחר
כמה שנים בהשקיה
משקית רגילה, החלטנו
ביחד עם שה"מ ודשן
גת ללמוד גם את כל
נושא הדישון - עד
כמה תוספת של דישון
יכולה להשפיע על
כמויות הפרי".
"
"
חקלאות 69

5. שחר על תהליך ייצור הדשן. "כעיקרון, בזכות טכנולוגית
היצור המתקדמת, את המפעל הזה ניתן להפעיל עם כח
אדם מצומצם, מה שהופך את הפעילות ליעילה מאוד.
מה שהכי חשוב בתהליך הוא הדיוק. סמוך לריאקטורים
מבני בטון מחולקים לתאי ענק )בדומה לחומרים במרכז
מזון(, כאשר בכל תא חומר בסיס אחר.
מהמכלים מופנה הדשן באמצעות מערכת ממוחשבת
הנשלטת ע"י בקר לתחנת החלוקה, המאפשרת למלא
תמיסות דשן בשתי משאיות במקביל. המיכל הגדול
במיכלית מחולק לתאים גדולים וקטנים, כאשר בכל
תא דשן המיועד ללקוח ספציפי. בנוסף, מכל תא נלקח
בקבוק דגימה, כדי לוודא שהדשן אכן עומד באיכות
ובדרישות ) NPK ( ודי בפרמטר אחד שאינו מתאים
כדי לפסול אותו.
שחר: "מעבר לייצור הדשן יש לנו עוד כמה מאפייני
שירות שאנו מעמידים לרשות הלקוחות. כך למשל
הקמנו כאן - מרכז קשר לקוחות. מלבד זאת, יש לנו
מערכת CRM שתומכת באגרונומים ואנשי המכירות
של דשן-גת בשטח.
“מטלה נוספת של מרכז קשרי הלקוחות הוא בתחום
השמירה על הקשר עם הלקוח, כאשר המרכז מוודא
שאכן ההזמנה שהתקבלה היא ההזמנה שהתכוון
אליה הלקוח. מרכז קשרי לקוחות אחראי גם על
משלוח המידעונים שלנו ללקוחות, עדכון ותפעול
אתרי הפייסבוק והאינטרנט וכן קשר ישיר עם לקוחות
החברה לעדכונים שונים.
“לאחרונה יצאה דשן-גת באפליקציה לסמארטפון,
שהלקוח נכנס אליה והוא יכול לראות את היסטוריית
ההזמנות שלו. שוב, זה חשוב כי עיון באפליקציה
מקטין את מרווח הטעויות בהזמנה. לקוחותינו יכולים
להוריד את האפליקציה מה- appstore , תחת השם:
.deshengat
“אמצעי בקרה נוסף נעשה אחרי קבלת ההזמנה,
אנחנו שולחים SMS שמאשר את ההזמנה, עם פירוט
הכמויות, כך שללקוח יש הזדמנות נוספת לראות שמה
שהזמין גם מופיע במחשב, כי מה שנמצא במחשב אחר
כך מיוצר. בנוסף אם אנחנו רואים משהו חריג בהזמנה,
אנחנו מיד מבררים עם הלקוח האם הוא באמת התכוון
לאותה הזמנה רשומה.”.
מטעים ודבורים
מאלון תבור אנחנו ממשיכים לעופר חקלאי, תושב
מושב ארבל, המגדל 270 דונם מטעי שקדים, 250 דונם
פרי הדר וכ 400- כוורות דבש. השטח די רחוק מארבל
)חצי שעה נסיעה מהמושב( וכאן מומלץ כשאתה יוצא
לעבודה לא לשכוח דבר. מלבד זאת, אי אפשר להשאיר
מאחור מחסן, טרקטור או ציוד כלשהו, מחשש לגניבות.
המטעים של עופר פשוט מדהימים וכשמו כן הוא
חקלאי חקלאי! עופר לא מפסיק לנטוע ולחדש את
המטעים. לאחרונה ביצע הרכבות הדרים - הרכבה של
רוכב אור על כנה של אשכולית אדומה. חקלאי ידע
שיחסוך שנתיים במידה ויעשה את ההרכבות בעצמו.
הוא לימד את הפועלים התאילנדים להרכיב והתוצאה:
99% הצלחה. במקביל הוא ממשיך לנטוע אילנות
שקדים צעירים והעצים שלו נראים מעולה, כחיילים
במסדר צבאי.
שחר: "ברמת המערכת אנחנו כל הזמן נמצאים
בקשר עם המדריכים החקלאיים של שה"מ משרד
החקלאות. כך למשל, אנחנו שותפים עכשיו לניסוי
בהזנה, ביחד עם מדריכי שה"מ, משרד החקלאות ועם
עופר במטעי השקדים. אנחנו יודעים שיבולי השקדים
בארה"ב גבוהים יותר מבארץ ואנחנו מנסים לברר
אם הסיבה לכך היא רמת דישון בחנקן גבוהה יותר
מההמלצות המקובלות כיום.
"עופר מנוי אצלנו על תמיכה שוטפת במערכת
בקרת ההשקיה שלו - שילוב של טנסיומטרים ומשאבי
תמיסת קרקע.מעבר לביקורים בשטח, אנחנו יכולים
לשבת כל אחד בביתו על המחשב, מסתכלים ביחד
על הנתונים המגיעים מהחלקות ומקבלים ביחד את
ההחלטות התפעוליות הנכונות. בנוסף, אנחנו עורכים
כאן בדיקות עלים, קרקע ומים.
"זוהי מעטפת נוספת שדשן-גת מעניקה ללקוחותיה".
המטעים של חקלאי ממוקמים עמוק בשטח, סמוך
לפוריה. כל השקדים מורכבים על כנות אפרסק. "אני
הולך לעשות נטיעות עם כנות GIM , כנות אפרסק
עמידות בפני נמטודות”, אומר לנו עופר. “המשק שלי
הוא משק של מטעים ודבורים.
“כשהגעתי למושב ארבל התחלתי עם כבשים, למה?
כי אמרו לי שאי אפשר בלי לגדל בעלי חיים. ואז יצא
שבכל פעם שהייתי צריך להחליט מי הולך לשחיטה
יצאתי מדעתי. מכרתי את העדר ובמקומו קניתי
מכוורת.
“כשהבנים שלי הביעו רצון לחזור למשק החקלאי
הבנתי שעלי להגיע ליחידת משק גדולה יותר, כדי
שיהיה להם בשביל מה להישאר. חקלאי בודד בקושי
יכול להתפרנס מ 60- דונם וכך החלטתי להרחיב
את המשק. כל האזור כאן היה אזור פלחה של ארבל
ושמעתי שיש תכנון להקים למעלה מאגר מים. מיד
ביררתי היכן יעברו קווי המים העתידיים והחלפתי את
האדמות שלי באדמות כאן, ליד קווי המים. אחר כך
הגיעו המים אבל לפני זה נאלצתי למתוח קו של 1,500
מטר שלי, כי כבר הקמתי כאן מטע”.
מדוע בחרת לערוך ניסוי עם דשן-גת?
עופר: "זה התחיל מבעיית השקיה שהייתה לי.
החלטנו על הניסוי די בהתחלת הגידול בכנה 677 .
באותה תקופה לא היה כל כך ברור איך משקים אותה.
שאלתי מדריכים שונים בנושא וקיבלתי תשובות
גרועות והאמת שאז לא היו מדדים למתן תשובות. אז
ביקשתי שנעשה חלקת ניסוי. עשינו חלקת ניסוי בשטח
20 דונם לטובת ניסוי השקיה, עם חמש חלקות, בכל
חלקה שתי חזרות, כמו בספרים. כולל שקילות יבולים
שנתית, מדידת היקפי גזעים ועם מדידת כמויות בכל
האינטרוולים, כדי לנסות להבין כיצד הגידול מגיב
למים שפירים ולמים מושבים.
"הניסוי הזה, שנערך עם 'נטפים' הסתיים. עברו
מספר שנים בהשקיה משקית רגילה ואז החלטנו ביחד
עם שה"מ ללמוד גם את כל נושא הדישון ובגדול, עד
כמה תוספת של דישון יכולה להשפיע על כמויות
הפרי".
הניסוי של עופר חקלאי, בשיתוף פעולה עם דשן-
גת ושה"מ, משרד החקלאות טרם הסתיים. עופר ושחר
ממשיכים לעקוב ביחד אחר בדיקות העלים, הקרקע
והמים וכמובן, להקפיד על שקילות היבולים השנתיים
ועובי הגזעים בחלקות השונות.
70 חקלאות