Edva Lotan, profile picture
Uploaded byEdva Lotan
3,248 views

הגדה משפחתית

ההגדה המשפחתית שלנו, פסח תשע"ב למידע נוסף, פנו לבלוג

Embed presentation

‫הגדה‬ ‫של פסח‬ ‫2102‬ ‫תשע"ב‬
‫קדש‬ ‫(אם הסדר חל בערב שישי)‬ ‫וַ יְ הי ערב וַ יְ הי בֹקר יום הששי. וַ יְ כֻלו השמיִ ם וְ הארץ וְ כָׁ ל צבָׁ אם. וַ יְ כַ ל אֱ לֹהים ביום‬ ‫ַ ֹ‬ ‫ִ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ָׁ ָׁ ֶ‬ ‫ַ ָׁ ַ‬ ‫ַ ִ ִ‬ ‫ֶ ֹ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ֶ ֶ‬ ‫ֶ ְ‬ ‫השביעי מלַ אכת ֹו אֲ שר עשה וַ ִישבֹת ביום השביעי מכל מלַ אכת ֹו אֲ שר עשה. וַ יְ בָׁ רך‬ ‫ֶ ָׁ ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ְ ִ ִ ִ ָׁ ְ‬ ‫ַ ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ֶ ָׁ ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ְ ִ ִ ְ‬ ‫אֱ לֹהים את יום השביעי וַ יְ קדש אותו כי בו שבַ ת מכל מלַ אכת ֹו אֲ שר ברא אֱ לֹהים‬ ‫ִ‬ ‫ֶ ָׁ ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ִ ָׁ ְ‬ ‫ֹ ֹ ִ ֹ ָׁ‬ ‫ַ ֵּ‬ ‫ַ ְ ִ ִ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ‬ ‫לַ עֲ ש ֹות.‬ ‫סב ִרי מ ָׁרנָׁן וְ ַרבנָׁן וְ ַרב ֹותי.‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ְ‬ ‫ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ך העולָׁ ם ב ֹורא ְּ ִרי הָָׁ ְֶּ ן.‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֶ ְ ָׁ ֹ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬ ‫ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ך העולָׁ ם, אֲ שר בחַ ר בנו מכל עם וְ רוממנו מכל לָׁ ש ֹון‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ֹ ְ ָׁ‬ ‫ִ ָׁ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֶ ָׁ‬ ‫ֶ ְ ָׁ ֹ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬ ‫וְ ק ְדשנו במצ ֹותיו. וַ תתן לָׁ נו יְ י אֱ לֹהֵּ ינו באהֲ בָׁ ה שבתות לִ מנוחָׁ ה ומועֲ ִדים לְ שמחָׁ ה,‬ ‫ִ ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ֶ‬ ‫ְ ִ ְ ָׁ‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫חַ ָים וזְ מנים לְ שש ֹון, את יום השבת הזֶה וְ את יום חַ ָ המצ ֹות הזֶה, זְ מן חֵּ רותנו‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ ָׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ִ‬ ‫באהֲ בָׁ ה, מק ָׁרא קֹדש, זֵּכֶ ר לִ יציאת מצ ָׁריִ ם. כי בָׁ נו בָׁ חַ ְרת וְ אותנו קדשת מכל‬ ‫ֹ ָׁ ִ ַ ְ ָׁ ִ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ְ ַ‬ ‫העמים, וְ שבת ומועֲ די ק ְדשך באהֲ בָׁ ה וברצון, בשמחָׁ ה ובשש ֹון הנְ חַ לְ תנו. ברוךְ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ְ ָׁ ֹ ְ ִ ְ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ֹ ֵּ ָׁ ֶ ָׁ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ָׁ ַ ִ‬ ‫אתה יְ י, מקדש השבת וְ יִ שראל וְ הזמנים.‬ ‫ַ ְ ַ ִ‬ ‫ְ ָׁ ֵּ‬ ‫ַ ַ ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ֵּ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫העולָׁ ם, ב ֹורא מאורי האש.‬ ‫ְ ֹ ֵּ ָׁ ֵּ‬ ‫ֵּ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫(במוצ"ש מוסיפים) ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ךְ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫ֶ , בין‬ ‫ֵּ‬ ‫ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ך העולָׁ ם המב ִדיל בין קֹדש לְ חֹל, בין אור לְ חשךְ‬ ‫ֹ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ַ ְ‬ ‫ֶ ְ ָׁ ֹ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬ ‫יִ ש ָׁראל לָׁ עמים, בין יום השביעי לְ ששת יְ מי המעֲ שה. בין קדשת שבת לִ קדשת יום‬ ‫ֹ‬ ‫ְ ֻ ַ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֵּ ְ ֻ ַ‬ ‫ֵּ ַ ַ ֶ‬ ‫ֵּ ֶ‬ ‫ַ ְ ִ ִ‬ ‫ֵּ ֹ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ְ ֵּ‬ ‫טוב הבדלְ ת, וְ את יום השביעי מששת יְ מי המעֲ שה קדשת. הבדלְ ת וְ קדשת את‬ ‫ֵּ ַ ַ ֶ ִ ַ ְ ָׁ ִ ְ ַ ָׁ ִ ַ ְ ָׁ ֶ‬ ‫ַ ְ ִ ִ ִ ֵּ ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ ִ ְ ַ ָׁ‬ ‫אתה יְ י המב ִדיל בין קֹדש לְ קֹדש.‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ֵּ‬ ‫ָׁ ַ ַ ְ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫עמך יִ שראל בקדשתך. ברוךְ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ְ ָׁ ְ ָׁ ֵּ ִ ְ ֻ ָׁ ֶ ָׁ‬ ‫העולָׁ ם, שהֶ חיָׁנו וְ ק ְימנו וְ הָיענו לַ זמן הזֶה .‬ ‫ְ ַ ַ‬ ‫ִ ִ ָׁ‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ֶ ֱ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ךְ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬ ‫(אם הסדר חל ביום חול)‬ ‫סב ִרי מ ָׁרנָׁן וְ ַרבנָׁן וְ ַרב ֹותי‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ְ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֶ ְ ָׁ ֹ‬ ‫ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ך העולָׁ ם ב ֹורא ְּ ִרי הָָׁ ְֶּ ן.‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬ ‫ֹ ְ ָׁ‬ ‫ִ ָׁ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֶ ָׁ‬ ‫ֶ ְ ָׁ ֹ‬ ‫ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ך העולָׁ ם, אֲ שר בחַ ר בנו מכל עם וְ רוממנו מכל לָׁ ש ֹון‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬ ‫וְ ק ְדשנו במצ ֹותיו. וַ תתן לָׁ נו יְ י אֱ לֹהֵּ ינו באהֲ בָׁ ה מועֲ ִדים לְ שמחָׁ ה, חַ ָים וזְ מנים‬ ‫ַ ִ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ֶ‬ ‫ְ ִ ְ ָׁ‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫לְ שש ֹון, את יום חַ ָ המצ ֹות הזֶה, זְ מן חֵּ רותנו, מקרא קֹדש, זֵּכֶ ר לִ יציאת מצריִ ם. כי‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ ָׁ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ ְ ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ֵּ ָׁ ֶ בשמחָׁ ה ובשש ֹון הנְ חַ לְ תנו.‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫בָׁ נו בָׁ חַ ְרת וְ אותנו קדשת מכל העמים, ומועֲ די ק ְדשךָׁ‬ ‫ֹ ָׁ ִ ַ ְ ָׁ ִ ָׁ ָׁ ַ ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ברוך אתה יְ י, מקדש יִ שראל וְ הזמנים.‬ ‫ַ ְ ַ ִ‬ ‫ְ ָׁ ֵּ‬ ‫ָׁ ְ ַ ֵּ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬
‫בליל הסדר אנחנו חוגגים את פסח,‬ ‫חג שיש לו הרבה משמעויות:‬ ‫חג המצות,‬ ‫חג האביב‬ ‫וחג החירות‬ ‫חג האביב – תחילת השנה‬ ‫החקלאית, חג של התחדשות.‬ ‫חג החירות – לציין את החופש,‬ ‫העצמאות שלנו כאומה וכבני אדם.‬ ‫חג המצות – מספר את סיפור‬ ‫יציאת מצרים ותחילתו של עם‬ ‫ישראל.‬
‫שמחה רבה‬ ‫מילים: בלהה יפה | לחן: ידידה אגמון‬ ‫שמחה רבה, שמחה רבה,‬ ‫אביב הגיע, פסח בא!‬ ‫תפרו, תפרו, תפרו לי בגד עם כיסים.‬ ‫מילאו, מילאו, מילאו כיסי באגוזים.‬ ‫שמחה רבה...‬ ‫שאול אשאל, שאול אשאל ארבע קושיות‬ ‫שתה אשתה, שתה אשתה ארבע כוסות.‬ ‫שמחה רבה...‬ ‫וכוס גדולה, וכוס גדולה אימי תביא‬ ‫לאליה לאליהו הנביא.‬ ‫שמחה רבה...‬ ‫אגוזים נשחקה‬ ‫מילים: יצחק אלתרמן | לחן: יואל ולבה‬ ‫באגוזים נשחקה –‬ ‫חג הפסח בא!‬ ‫זוג או פרט,‬ ‫זוג או פרט,‬ ‫מה אצלי ביד?‬ ‫אם ניחשת ומצאת –‬ ‫הם כולם שלך.‬ ‫לא ניחשת, לא מצאת –‬ ‫תן לי את שלך!‬
‫סימני הסדר:‬ ‫ְ ַ‬ ‫ּורחץ‬ ‫ַ ֵ‬ ‫קדׁש‬ ‫יַחץ‬ ‫ַ‬ ‫ְַ ַ‬ ‫כרפס‬ ‫רחְ צָה‬ ‫ָ‬ ‫ַ ִּ‬ ‫מגיד‬ ‫מָ רֹור‬ ‫ַ‬ ‫ִּ‬ ‫מֹוציא, מצָ ה‬ ‫ֵ‬ ‫ׁשֻׁ לְ חָ ן עֹורְך‬ ‫ֵ‬ ‫כֹורְך‬ ‫ֵ‬ ‫בָרְך‬ ‫צָפּון‬ ‫ִּ ְ‬ ‫נרצָה‬ ‫ַ ֵ‬ ‫הלל‬
‫"הי ֹּום אתם יֹצאים בחֹדש האביב"‬ ‫ְ ּ ֶּ ׁ ָ ָ ִ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ַ ּ ֶּ‬ ‫ַ‬ ‫יציאת מצרים התרחשה בחודש ניסן, חודש האביב.‬ ‫בזמן האביב נערכו חגיגות ראשית העומר, וזו הייתה‬ ‫ראשית עונת היבול החקלאי. זוהי עונת המעבר בין‬ ‫החורף לקיץ, עונה של ראשית הצמיחה. האביב הוא‬ ‫סמל של התחדשות וחודש ניסן הוא החודש הראשון‬ ‫של השנה העברית.‬ ‫איך יודעים שבא אביב‬ ‫מילים ולחן: דתיה בן דור‬ ‫איך יודעים שבא אביב?‬ ‫מסתכלים סביב סביב‬ ‫ואם רואים שאין עוד בוץ בשבילים‬ ‫ואם רואים שנעלמו המעילים‬ ‫ואם פרג וגם חרצית‬ ‫לכבוד החג קישטו ארצי‬ ‫אז יודעים שבא אביב‬ ‫איך יודעים שבא אביב?‬ ‫מסתכלים סביב סביב‬ ‫ואם רואים המון ידיים חרוצות‬ ‫נושאות סלים כבדים עם יין ומצות‬ ‫ואם שרים "שמחה רבה" -‬ ‫"אביב הגיע, פסח בא"‬ ‫אז יודעים שבא אביב.‬
‫סוסים‬ ‫מילים: יחיאל היילפרין | לחן: יואל אנג'ל‬ ‫בא האביב, שמש חביב‬ ‫יפיץ אור וחם‬ ‫משחקים אנו‬ ‫בסוסים כל היום.‬ ‫סוסים נאים, רצים, באים‬ ‫כל עוד בם נשמה‬ ‫מושכות קח, ברגל הך!‬ ‫תרעד האדמה!‬ ‫ל ל ל...‬ ‫מושכות קח, ברגל הך!‬ ‫תרעד האדמה!‬ ‫סיחי-חן עליזים אנו‬ ‫קלי מרוץ פזיזים אנו,‬ ‫חלב אמא יונקים אנו‬ ‫אמא טובה נעימה לנו,‬ ‫לא נדע שוט ועל!‬ ‫בא האביב...‬ ‫סוסי-משא עזים אנו‬ ‫צעד צעד זזים אנו‬ ‫משא רב טעונים אנו‬ ‫לשוט ולרצועה נתונים אנו‬ ‫נתנהלה לאט לאט!‬ ‫בא האביב...‬
‫מגיד‬ ‫הא לַ חמא ענְ יָׁא ִדי אֲ כָׁ לו אבהתנָׁא‬ ‫ַ ְ ָׁ ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫בא ְרעא ְדמצ ָׁריִ ם. כל ִדכְּין יֵּיתי וְ יֵּיכֹל, כל‬ ‫ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ְ ַ ָׁ‬ ‫ִדצ ִריך יֵּיתי וְ יִ ְּסח. השתא הכָׁ א, לְ שנָׁה‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ַ ָׁ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ְ ְ ֵּ‬ ‫הבאה בא ְרעא ְדיִ ש ָׁראל. השתא עבדי,‬ ‫ַ ְ ֵּ‬ ‫ָׁ ַ ָׁ‬ ‫ְ ֵּ‬ ‫ְ ַ ָׁ‬ ‫ַ ָׁ ָׁ‬ ‫לְ שנָׁה הבאה בנֵּי חו ִרין.‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ָׁ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫עבדים היינו‬ ‫מילים: מן ההגדה | לחן: שלום פוסטולסקי‬ ‫עבדים היינו, היינו‬ ‫עתה בני חורין, בני חורין‬ ‫משה בתיבה‬ ‫מילים: קדיש יהודה (לייב) סילמן | לחן: יידי עממי‬ ‫דומם שטה תיבה קטנה‬ ‫על היאור הזך,‬ ‫ובתיבה משה הקטן,‬ ‫ילד יפה ורך.‬ ‫הס, הגלים השובבים,‬ ‫משה הקטן פה שט.‬ ‫לא יטבע, חיה יחיה‬ ‫ילד זה הקט.‬
‫מה נשתנה‬ ‫מילים: מן ההגדה | לחן: אפרים אבילאה‬ ‫מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?‬ ‫שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה‬ ‫הלילה הזה כולו מצה‬ ‫שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות‬ ‫הלילה הזה כולו מרור‬ ‫שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת‬ ‫הלילה הזה שתי פעמים‬ ‫שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין‬ ‫הלילה הזה כולנו מסובין‬ ‫לְ ְַּ ְרעֹה במצ ָׁריִ ם, וַ י ֹוציאנו‬ ‫ִ ֵּ‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫עֲ בָׁ ִדים היִ ינו‬ ‫ָׁ‬ ‫יי אֱ לֹהֵּ ינו משם ביָׁד חֲ זָׁקה ובזְ רוע נְ טויָׁה. וְ אלו לֹא‬ ‫ִ‬ ‫ִ ֹ ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ָׁ ְ‬ ‫הוציא הקדוש ברוך הוא את אֲ בותינו ממצ ָׁריִ ם, הֲ רי‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ֹ ִ‬ ‫אנו ובָׁ נֵּינו ובנֵּי בָׁ נֵּינו משעב ִדים היִ ינו לְ ְַּ ְרעֹה‬ ‫ָׁ‬ ‫ְ ֻ ְ ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ‬ ‫במצ ָׁריִ ם.‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫וַ אֲ ְּילו כלָׁ נו חֲ כָׁ מים, כלָׁ נו נְ בונִ ים, כלָׁ נו זְ קנִ ים, כלָׁ נו‬ ‫ֻ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֻ‬ ‫ֹ‬ ‫ֻ‬ ‫ִ‬ ‫ֻ‬ ‫ִ‬ ‫יו ְדעים את הת ֹו ָׁרה, מצוָׁ ה עלֵּ ינו לְ סְּר ביציאת‬ ‫ַ ֵּ ִ ִ ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ ִ‬ ‫מצ ַריִ ם. וְ כָׁ ל המ ְרבה לְ סְּר ביציאת מצריִ ם הֲ רי זֶה‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫ַ ֵּ ִ ִ ַ‬ ‫ַ ַ ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫משבח.‬‫ְ ֻ ָׁ‬
‫שלח את עמי‬ ‫מילים ולחן: עממי‬ ‫מהר, משה צווה פרעה:‬ ‫שלח נא את עמי!‬ ‫מיצוות האל אמור נא לו:‬ ‫שלח נא את עמי!‬ ‫קומה, לך נא‬ ‫אל כבד הלב הרע,‬ ‫צו לו בשמי:‬ ‫שלח נא את עמי.‬ ‫מסר משה את דבר שדי‬ ‫שלח נא את עמי!‬ ‫ולא אכך במכותי‬ ‫שלח נא את עמי!‬ ‫שמע נא זאת היא‬ ‫מיצוות האל‬ ‫הבה שלח נא‬ ‫את ישראל.‬ ‫הגיע ישראל לים‬ ‫שלח נא את עמי!‬ ‫טבעו מצריים עם ריכבם‬ ‫שלח נא את עמי!‬ ‫זה הוא‬ ‫כבד הלב ההוא‬ ‫ככה כן‬ ‫תמיד יאבדו.‬
‫כנֶּגֶּ ד א ְרבעה בָ נִ ים ִדב ָרה ת ֹו ָרה: אחָ ד חָ כָ ם,‬ ‫ֶּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ ְּ‬ ‫ַ ָּ ָ‬ ‫ְּ‬ ‫וְ אחָ ד ָרשע, וְ אחָ ד תם, וְ אחָ ד שאינו יודע‬ ‫ׁ ֶּ ֵ ֹ ֹ ֵ ַ‬ ‫ֶּ‬ ‫ָּ‬ ‫ֶּ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֶּ‬ ‫לִ שאול.‬ ‫ְׁ ֹ‬ ‫חָ כָ ם מה הוא אומר? מה העדות וְ החֻ קים‬ ‫ַ ִ‬ ‫ָׁ ֵּ ֹ‬ ‫ַ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ָׁ‬ ‫וְ המשְּטים אֲ שר צ ָׁוה יי אֱ לֹהֵּ ינו אתכֶ ם? וְ אף‬ ‫ַ‬ ‫ֶ ְ‬ ‫ֶ ִ‬ ‫ַ ִ ְ ָׁ ִ‬ ‫אתה אֱ מר לו כהלְ כות הְּסח: אין מְּטירין אחַ ר‬ ‫ַ‬ ‫ַ ְ ִ ִ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ֶ ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ ְ ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫הְּסח אֲ ְּיקומן.‬ ‫ִ ֹ ָׁ‬ ‫ַ ֶ ַ‬ ‫ָרשע מה הוא אומר? מה העֲ בֹדה הזֹאת לָׁ כֶ ם?‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫לָׁ כֶ ם - וְ לֹא לו. ולְ ְּי שהוציא את עצמו מן‬ ‫ַ ְ ֹ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ ֶ ֹ ִ‬ ‫ֹ‬ ‫הכלָׁ ל כְַּ ר בעקר. וְ אף אתה הקהֵּ ה את שנָׁיו‬ ‫ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ְ‬ ‫ַ ַ ָׁ‬ ‫ְ ִ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ְ‬ ‫וֶ אֱ מֹר לו: בעֲ בור זֶה עשה יי לִ י בצֵּ אתי ממצ ָׁריִ ם.‬ ‫ִ ִ ִ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ֹ ַ‬ ‫לִ י - וְ לֹא לו. אילו היָׁה שם, לֹא היָׁה נִ ְָ אל.‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ִ‬ ‫תם מה הוא אומר? מה זֹאת? וְ אמ ְרת אלָׁ יו: בחֹזֶק‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ ַ ָׁ ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָּ‬ ‫יָׁד הוציאנו יי ממצ ָׁריִ ם, מבית עֲ בָׁ ִדים.‬ ‫ִ ֵּ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ֹ ִ ָׁ‬ ‫וְ שאינו יודע לִ שאול - את ְּתח לו, שנֶאֱ מר:‬ ‫ַ‬ ‫ֹ ֶ‬ ‫ַ ְ ְ ַ‬ ‫ְׁ ֹ‬ ‫ׁ ֶּ ֵ ֹ ֹ ֵ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ֹ‬ ‫וְ הָ ְדת לְ בנְ ךָׁ‬ ‫ִ ַ ָׁ ִ ביום ההוא לֵּ אמֹר, בעֲ בור זֶה עשה‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫יי לִ י בצֵּ אתי ממצ ָׁריִ ם.‬ ‫ִ ִ ִ ְ‬ ‫ְ‬
‫כנֶּגֶּ ד א ְרבע בנות ִדב ָרה ת ֹו ָרה: אחַ ת חֲ כָ מה,‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫ּ‬ ‫ּ ְּ‬ ‫ָּ ֹ‬ ‫ַ ַּ‬ ‫ְּ‬ ‫אחַ ת כּ ֹועסֶּ ת, אחַ ת תמה וְ אחַ ת שאינָה יודעת‬ ‫ׁ ֶּ ֵ ּ ֹ ַ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַּ ָּ‬ ‫ַ‬ ‫ֶּ‬ ‫ַ‬ ‫לִ שאֹל .‬ ‫ְׁ‬ ‫חֲ כָ מה מה היא אומרת? – מה העדות וְ החֻ קים‬ ‫ַ ִ‬ ‫ָׁ ֵּ ֹ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ֶ ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ָ‬ ‫וְ המשְּטים אֲ שר הו ִרישו אֲ בותינו וְ אמ ֹותינו לָׁ נו ?‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ִ ְ ָׁ ִ‬ ‫אף אתם אמרו לָׁ ה: על שום שאמ ֹותינו ָם הֵּ ן‬ ‫ַ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֶ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ ֶ ִ ְ‬ ‫עדות לְ אותו הנֵּס.‬ ‫ֹ ֹ ַ‬ ‫ֵּ ֹ‬ ‫כּ ֹועסֶּ ת מה היא אומרת? מה העֲ בודה הזֹאת לָׁ נו ?‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ ֹ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ֶ ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ֶּ‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫אף אתם אמרו לָׁ ה: ָם לָׁ ך חֵּ לֶ ק בלֵּ יל יְ ציאת‬ ‫ִ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ ֶ ִ ְ‬ ‫מצ ַריִ ם הזֶה, שנֶאֱ מר: "בשכַ ר נָׁ שים צ ְדקנִ י ֹות...‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ ְ‬ ‫נִ ְָ אֲ לו יִ ש ָׁראל ממצ ַריִ ם" וְ ַָ ם קולֵּ ך ָׁראוי לו‬ ‫ְ ֵּ ִ ִ ְ‬ ‫ש ִישמע מתרונֵּן בשירת החֵּ רות, שנֶאֱ מר על מ ְריָׁם‬ ‫ַ ַ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ְ ִ ַ‬ ‫ֶ ָׁ ַ ִ ְ ֹ‬ ‫הנביאה: "וַ תצֶ אנה כל הנשים אחֲריה בתְּים‬ ‫ַ ֶ ָׁ ְ ֻ ִ‬ ‫ָׁ ַ ָׁ ִ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ְ ִ ָׁ‬ ‫ובמחֹלֹת".‬ ‫ִ ְ‬ ‫תמה מה היא אומרת? מה זֹאת ? וַ אֲ מ ְרתם אלֶ יה:‬ ‫ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ֹ ֶ ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ַּ ָּ‬ ‫"בכָׁ ל ד ֹור וָׁ דור חַ יָׁב אדם לִ ְראות את עצמו כאלו‬ ‫ַ ְ ֹ ְ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫הוא יָׁצָׁ א ממצ ַריִ ם ." "אדם" – כל אדם, שנֶאֱ מר:‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ָׁ ָׁ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫"זָׁכָׁ ר ונְ קבָׁ ה ב ָׁראם ... וַ ִיק ָׁרא את שמם אדם".‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫שאינָה יודעת לִ שאֹל - אתם ְּתחו וְ אמרו לָׁ ה: כי‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ַ ֶ ִ ְ‬ ‫ְׁ‬ ‫ׁ ֶּ ֵ ּ ֹ ַ ַ‬ ‫שתְּים כלנו ביציאת מצריִ ם. מי יִ תן ובשמחַ ת‬ ‫ֵּ ְ ִ ְ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫ֻ ָׁ ִ ִ ַ‬ ‫ֻ ָׁ ִ‬ ‫חֵּ רותנו נִ היֶה קשובים לְ קולות כל באי עולָׁ ם .‬ ‫ֹ‬ ‫ָׁ ָׁ ֵּ‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ֵּ‬
‫ארבעה אחים‬ ‫מילים ולחן: נעמי שמר‬ ‫פגש חכם בחכמה‬ ‫ביום בהיר ונהדר‬ ‫אהב התם את התמימה‬ ‫יצאו מתוך ההגדה‬ ‫והרשע בתור אישה‬ ‫חכם ותם רשע גדול‬ ‫תפס מרשעת איומה‬ ‫וזה שלא ידע לשאול‬ ‫וזה שלא ידע לשאול‬ ‫וכשארבעת האחים‬ ‫לקח את היפה מכל‬ ‫יצאו לנוע בדרכים‬ ‫שילב ידו בתוך ידה‬ ‫מיד מכל ארבע רוחות‬ ‫וחזר איתה להגדה‬ ‫פרחים הגיעו וברכות‬ ‫לאן הובילו הדרכים?‬ ‫היכן ארבעת האחים?‬ ‫בשיר שלנו ידידי‬ ‫אסור לשאול יותר מדי‬
‫בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית‬ ‫והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים‬ ‫וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.‬ ‫...‬ ‫זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו‬ ‫במדינתו הריבונית.‬ ‫לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה‬ ‫הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו‬ ‫הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו‬ ‫מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.‬ ‫...‬ ‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על‬ ‫פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק‬ ‫והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני‬ ‫גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון,‬ ‫חינוך ותרבות;‬ ‫...‬ ‫אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני‬ ‫העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין‬ ‫המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל‬ ‫מוסדותיה, הזמניים והקבועים.‬ ‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן,‬ ‫וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי‬ ‫בארצו.‬ ‫ה' באייר תש"ח, 41 במאי 8491‬
‫ספירת מלאי‬ ‫מילים: יוסי בנאי | לחן: נעמי שמר‬ ‫מדינה אחת, פעמיים ים‬ ‫ואגם אחד וקדחת גם,‬ ‫שמש אחת עגולה,‬ ‫עם אחד חכם מלא סגולה,‬ ‫כאב ראש אחד ושלוש גלולות‬ ‫ושישה ימים ושבעה לילות.‬ ‫אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו‬ ‫שבשמיים ובארץ.‬ ‫עלייה גדולה מאלפיים שנות גולה,‬ ‫שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה.‬ ‫יום של ניצחון, יום של מפלה,‬ ‫רגע ביטחון, שלושים ימי מחלה.‬ ‫טרומפלדור בגליל וקונצ'רטו לחליל‬ ‫וחצי תריסר אלופים במיל'.‬ ‫אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו‬ ‫שבשמיים ובארץ.‬ ‫עם אחד עתיק, שני שרים בלי תיק,‬ ‫הראשון עצוב, השני מצחיק,‬ ‫ילדות אחת קשה, שנים של התשה‬ ‫ומי שרוצה עצמאות - בבקשה.‬ ‫מלחמות חמש, חטיבת חרמ"ש‬ ‫וחייל אחד משחק שש בש.‬ ‫אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו‬ ‫שבשמיים ובארץ.‬ ‫חיילים שלושה עייפים במשלט,‬ ‫ושבעים ילדים צוחקים במקלט.‬ ‫שלושה אסירי ציון יצאו לחופשי,‬ ‫אסיר עולם אחד בחודש השישי.‬ ‫יום הילד, יום הפרח ויום השנה.‬ ‫וגבעה עשרים וארבע עדין לא עונה.‬ ‫אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו‬ ‫שבשמיים ובארץ.‬
‫לַ אֲ בותינו וְ לָׁ נו? של ֹא אחָׁ ד‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫וְ היא שעמדה‬ ‫ֶ ָׁ ְ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫בלְ בָׁ ד עמד עלֵּ ינו לְ כַ ל ֹותנו, אלא שבכָׁ ל ד ֹור וָׁ דור‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ ְ‬ ‫ֶ ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ָׁ ַ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫עומ ִדים עלֵּ ינו לְ כַ לותנו, וְ הקדוש ברוך הוא מצילֵּ נו‬ ‫ַ ִ‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ְ‬ ‫מיָׁדם.‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫וַ י ֹּוצאנו יי ממצ ַרים‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ִ ֵ ּ‬ ‫ביָד חֲ זָ קה ובזְ רֹע‬ ‫ַ‬ ‫ִּ‬ ‫ָ‬ ‫ְּ‬ ‫נְ טויָה, ובמֹרא גדֹל,‬ ‫ָּ‬ ‫ְּ ָ‬ ‫ּ‬ ‫ובאֹתות ובמֹפתים.‬ ‫ְּ ְ ִ‬ ‫ֹ‬ ‫ְּ‬ ‫ַ‬ ‫ֵּ ַ ָׁ ְ‬ ‫וַ י ֹּוצאנו יי ממצ ַרים - לֹא על יְ די מלְ אך, וְ לֹא על יְ די‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ִ ֵ ּ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫ש ָׁרף, וְ לֹא על יְ די שלִ יחַ , אלא הקדוש ברוך הוא‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ֶ ָׁ‬ ‫ֵּ ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫בכבודו ובעצמו, שנֶאֱ מר: וְ עבַ ְרתי בארץ מצ ַרים בליְ לָׁ ה‬ ‫ַ ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ְ ֶ ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ ֹ ֹ ְ ַ ְ ֹ ֶ‬ ‫הזֶה, וְ הכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם וְ עד בהֵּ מה,‬ ‫ַ ְ ָׁ‬ ‫ֵּ ָׁ ָׁ‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫ִ ֵּ ִ ָׁ ְ ֹ ְ ֶ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ובכָׁ ל אֱ לֹהֵּ י מצ ַרים אעֱ שה שְָּׁ טים. אֲ נִ י יי.‬ ‫ְ ִ‬ ‫ֶ ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ָׁ ְ‬ ‫וְ עבַ ְרתי בארץ מצ ַרים בליְ לָׁ ה הזֶה - אֲ נִ י וְ לֹא מלְ אך‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ְ ֶ ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫וְ הכיתי כל בכור בארץ מצ ַרים - אֲ נִ י וְ לֹא ש ָׁרף‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ֵּ ִ ָׁ ְ ֹ ְ ֶ ֶ‬ ‫ובכָׁ ל אֱ לֹהֵּ י מצ ַרים אעֱ שה שְָּׁ טים - אֲ נִ י ולֹא השלִ יחַ .‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ֶ ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ְ‬ ‫אֲ נִ י יי - אֲ נִ י הוא ולֹא אחֵּ ר.‬ ‫ַ‬
‫ביָד חֲזָ קה - זו הדבֶ ר, כמה שנֶאֱ מר: הנֵּה יד יי‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ֹ ַ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ְּ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ֶ ַ ָׁ ֶ‬ ‫ְ ִ ְ ָׁ‬ ‫הויָׁה במקנְ ך אֲ שר בשדה, בסוסים, בחֲ מ ִֹרים, בָמלִ ים,‬ ‫ַ ְ ַ‬ ‫ֹ‬ ‫בבקר ובַ צֹאן, דבֶ ר כבֵּ ד מאֹד.‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ָׁ ָׁ‬ ‫ובזְ רֹע נְ טויָה - זו החֶ רב, כמה שנֶאֱ מר: וְ חַ ְרב ֹו‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ֹ ַ ֶ‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ִּ‬ ‫שלוְָּׁ ה ביָׁדו, נְ טויָׁה על יְ רושלַ יִ ם.‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ְ ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ובמֹרא גדֹל - זו ִָ לוי שכינָׁ ה, כמה שנֶאֱ מר: או‬ ‫ֹ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ֹ‬ ‫ָּ‬ ‫ְּ ָ‬ ‫הֲ נִ סה אֱ לֹהים לָׁ בֹא לָׁ קחַ ת לו ָוי מקרב ָ ֹוי במסֹת‬ ‫ְ ַ‬ ‫ֹ ֹ ִ ֶ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫באתֹת ובמוְּתים, ובמלְ חָׁ מה וביָׁד חֲ זָׁקה ובזְ רוע נְ טויָׁה,‬ ‫ִ ֹ ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ְ ֹ ְ ִ‬ ‫ְ ֹ‬ ‫ובמו ָׁראים ָדֹלִ ים, ככֹל אֲ שר עשה לָׁ כֶ ם יי אֱ לֹהֵּ יכֶ ם‬ ‫ֶ ָׁ ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ֹ ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫במצ ַרים לְ עינֶיך.‬ ‫ֵּ‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫ובאֹתות - זֶה המטֶ ה, כמהֹ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ְּ‬ ‫שנֶאֱ מר: וְ את המטה הזֶה תקח‬ ‫ִ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ ַ ֶ‬ ‫ְ ְ ָׁ‬ ‫ביָׁדך, אֲ שר תעֲ שה ב ֹו את האתֹת.‬ ‫ובמֹפתים - זֶה הדם, כמהֹ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ְּ ְ ִ‬ ‫שנֶאֱ מר: וְ נָׁ תתי מוְּתים בשמיִ ם‬ ‫ַ ָׁ ַ‬ ‫ֹ ְ ִ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ובָׁ ארץ.‬ ‫ָׁ ֶ‬ ‫דם וָ אש וְ תימרות עשן.‬ ‫ָ ָׁ‬ ‫ֵ ׁ ִ ְ ֹ‬ ‫ָּ‬
‫דבָׁ ר אחֵּ ר: ביָׁד חזָׁקה - שתיִ ם, ובזְ רֹע‬ ‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ֲ ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫נְ טויָׁה - שתיִ ם, ובמ ָֹׁרא ָדֹל - שתיִ ם,‬ ‫ְ ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ובאֹתות - שתיִ ם, ובמְֹּתים - שתיִ ם.‬ ‫ְ ַ‬ ‫ְ ְ ִ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫אלו עשר מכ ֹות שהֵּ ביא הקדוש ברוך‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ֶ ִ‬ ‫ֶ ֶ ַ‬ ‫ֵּ‬ ‫הוא על המצ ִרים במצ ַרים , וְ אלו הֵּ ן:‬ ‫ֵּ‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫ַ ִ ְ‬ ‫ַ‬ ‫צפֵ ְרדע‬ ‫ֵּ ַ‬ ‫ְ‬ ‫דם‬ ‫ָּ‬ ‫ערוב‬‫ָ ֹ‬ ‫כנִ ים‬ ‫ִּ‬ ‫שחין‬ ‫ְׁ ִ‬ ‫דבֶּ ר‬ ‫ֶּ ּ‬ ‫א ְרבה‬ ‫ַ ֶּּ‬ ‫ברד‬ ‫ָּ‬ ‫מכת בכורות‬ ‫ְּ ֹ ֹ‬ ‫ַ ַּ‬ ‫ׁ ֶּ ְ‬ ‫חשך‬ ‫ַרבי יְ הודה היָׁה נותן בהֶ ם סמנִ ים:‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ֹ ֵּ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫עד"ש באחַ "ב.‬ ‫ְ ַ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ְדצַ "ךְ‬
‫כמה מעֲ לות טובות לַ מקום עלֵּ ינו!‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫דיֵּינו.‬‫ַ‬ ‫אלו הוציאנו ממצרים וְ לֹא עשה בהֶ ם שְָּׁ טים,‬ ‫ְ ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ִ ִ ְ ַ‬ ‫ֹ ִ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו עשה בהֶ ם שְָּׁ טים, ו לֹא עשה בֵּ אלֹהֵּ יהֶ ם,‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו עשה בֵּ אלֹהֵּ יהֶ ם, וְ לֹא ה ַרָ את בכוריהֶ ם,‬ ‫ֶ ְ ֹ ֵּ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו הרָ את בכוריהֶ ם וְ לֹא נָׁתן לָׁ נו את ממונָׁם,‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ ַ ֶ ְ ֹ ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו נָׁתן לָׁ נו את ממונָׁם וְ לֹא קרע לָׁ נו את היָׁם,‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ַ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו קרע לָׁ נו את היָׁם וְ לֹא הֶ עֱ בֵּ ירנו בתוכו בחָׁ רבָׁ ה,‬ ‫ְ ֹ ֹ ֶ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ַ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו הֶ עֱ בֵּ ירנו בתוכו בחָׁ רבָׁ ה וְ לֹא שקע צָרנו בתוכו‬ ‫ְ ֹ ֹ‬ ‫ֶַ ָׁ ֵּ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ְ ֹ ֹ ֶ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו שקע צָרנו בתוכו וְ לֹא סְּק צָׁ ְרכנו במ ְדבר א ְרבעים שנָׁה‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ָׁ ַ ָׁ ִ‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ ֵּ‬ ‫ְ ֹ ֹ‬ ‫ֶַ ָׁ ֵּ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו סְּק צָׁ ְרכנו במ ְדבר א ְרבעים שנָׁה ולֹא הֶ אֱ כילָׁ נו את המן‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ָׁ ַ ָׁ ִ‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו הֶ אֱ כילָׁ נו את המן וְ לֹא נָׁתן לָׁ נו את השבת,‬ ‫ַ ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו נָׁתן לָׁ נו את השבת, וְ לֹא ק ְרבָׁ נו לִ ְּנֵּי הר סינַי,‬ ‫ַ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו ק ְרבָׁ נו לִ ְּנֵּי הר סינַי, וְ לֹא נָׁתן לָׁ נו את הת ֹורה.‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו נָׁתן לָׁ נו את הת ֹורה וְ לֹא הכנִ יסנו לְ ארץ יִ שראל,‬ ‫ְ ָׁ ֵּ‬ ‫ֶ ֶ‬ ‫ִ ְ ָׁ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו הכנִ יסנו לְ ארץ יִ שראל וְ לֹא בָׁ נָׁה לָׁ נו את בית הבחירה‬ ‫ַ ְ ִ ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ָׁ ֵּ‬ ‫ֶ ֶ‬ ‫ִ ְ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫על אחַ ת, כמה וכמה , טובָׁ ה כְּולָׁ ה ומכֻ ְּלת לַ מקום עלֵּינו:‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ְ ֶ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫שהוציאנו ממצ ַרים , וְ עשה בָׁ הֶ ם שְָּׁ טים, וְ עשה בֵּ אלֹהֵּ יהֶ ם,‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ֶ ֹ ִ ָׁ‬ ‫וְ ה ַרָ את בכוריהֶ ם, וְ נָׁ תן לָׁ נו את ממונָׁ ם, וְ ק ַרע לָׁ נו את היָׁם,‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ְ ֹ ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫וְ הֶ עֱ בירנו בתוכו בחָׁ ָׁרבָׁ ה, וְ שקע צרנו בתוכו , וְ סְּק צָׁ ְרכנו‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ ֵּ‬ ‫ְ ֹ ֹ‬ ‫ֶַ ֵּ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ִ ֹ ֹ ֶ‬ ‫ִ ֶ‬ ‫במ ְדבר א ְרבעים שנָׁ ה, וְ הֶ אֱ כילָׁ נו את המן, וְ נָׁ תן לָׁ נו את‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ָׁ ַ ָׁ ִ‬ ‫השבת, וְ ק ְרבָׁ נו לִ ְּנֵּי הר סינַי, וְ נתן לָׁ נו את הת ֹו ָׁרה, וְ הכנִ יסנו‬ ‫ִ ְ ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ַָׁ ַ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ַ ָׁ‬ ‫לְ ארץ יִ ש ָׁראל, ובָׁ נה לָׁ נו את בית הבחירה לְ כַ ְּר על כל‬ ‫ָׁ‬ ‫ֵּ ַ‬ ‫ַ ְ ִ ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ְ ֵּ‬ ‫ֶ ֶ‬ ‫עֲ ֹונותינו.‬ ‫ֹ ֵּ‬
‫ַרבן ָמלִ יאל היָׁה אומר: כל של ֹא אמר שלשה ְדבָׁ ִרים‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ָׁ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ָׁ ַ ְ‬ ‫אלו בְּסח, לֹא יָׁצָׁ א יְ די חובָׁ תו, וְ אלו הֵּ ן:‬ ‫ֵּ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ֶ ַ‬ ‫ֵּ‬ ‫פסח, מצָ ה, ומרור.‬ ‫ּ ָ ֹ‬ ‫ַ‬ ‫ּ ֶּ ַ‬ ‫פסח שהיו אֲ בותינו אוכלִ ים בזְ מן שבית המקדש היָׁה קיָׁם, על‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ִ ְ ָׁ‬ ‫ִ ַ ֶ ֵּ‬ ‫ֹ ְ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֶ ָׁ‬ ‫ּ ֶּ ַ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ַ ָׁ ֵּ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫שום מה? על שום שְּסח הקדוש ברוך הוא על בתי אֲ בותינו‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ֶ ֶָׁ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫במצ ַרים , שנֶאֱ מר: וַ אֲ מ ְרתם זֶבַ ח ְּסח הוא לַ יי, אֲ שר ְּסח על‬ ‫ֶ ֶָׁ ַ ַ‬ ‫ֶ ַ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫בתי בני יִ ש ָׁראל במצ ַרים בנְָָׁ ְּ ֹו את מצ ַרים , וְ את בתינו הציל?‬ ‫ִ ִ‬ ‫ָׁ ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ֵּ ְ ִ ְ‬ ‫ָׁ ֵּ ְ‬ ‫וַ ִיקֹד העם וַ ִישתחוו.‬ ‫ְ ַ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫מצה זו שאנו אוכלִ ים, על שום מה? על שום שלֹא הסְּיק‬ ‫ִ ְ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ֹ ְ‬ ‫ַ ָּ‬ ‫ַ‬ ‫בצֵּ קם של אֲ בותינו לְ החֲ מיץ עד שנְָ לָׁ ה עֲ לֵּיהֶ ם מלךְ‬ ‫ֶ ֶ מלְ כֵּ י‬ ‫ֶ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫הוא, וְָ אלָׁ ם, שנֶאֱ מר: וַ יֹאְּו את הבצֵּ ק‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫המלָׁ כים, הקדוש ברוךְ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ַ ְ ִ‬ ‫אֲ שר הוציאו ממצ ַרים עֻ ָֹת מצ ֹות, כי לֹא חָׁ מץ, כי ָ ְֹרשו‬ ‫ִ‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ֹ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ממצ ַרים וְ לֹא יָׁכלו לְ התמהמה, וְ ָם צֵּ דה לֹא עשו לָׁ הֶ ם.‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ְ ַ ְ ֵּ ַ ַ‬ ‫ְ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫מרור זֶה שאנו אוכלִ ים, על שום מה? על שום שמ ְררו המצ ִרים‬ ‫ַ ִ ְ‬ ‫ֶ ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ֹ ְ‬ ‫ֶ ָׁ‬ ‫ָ ֹ‬ ‫את חַ יֵּי אֲ בותינו במצ ַרים , שנֶאֱ מר: וַ יְ מררו את חַ יֵּיהם בעֲ בֹדה‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ֲ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫קשה, בחֹמר ובלְ בֵּ נִ ים ובכָׁ ל עֲ בֹדה בשדה את כל עֲ בֹדתם אֲ שר‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ָׁ ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ְ ֶ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫עבדו בָׁ הֶ ם בְָּׁ רךְ‬ ‫ְ ֶ .‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫בכָׁ ל ד ֹור וָׁ דור חַ יָׁב אדם לִ ְראות את עצמו כאלו‬ ‫ַ ְ ֹ ְ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ִ ַ ָׁ ִ ָׁ ַ ֹ‬ ‫הוא יָׁצא ממצ ַָׁרים , שנֶאֱ מר: וְ הָ ְדת לְ בנְ ך ביום‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ ֶָׁ ִ ִ ְ‬ ‫ההוא לֵּ אמֹר, בעֲ בור זֶה עשה יי לִ י בצֵּ אתי‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ממצ ַרים. לֹא את אֲ בותינו בלְ בָׁ ד ָאל הקדוש‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ָׁ ַ‬ ‫ִ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ברוך הוא, אלא אף אותנו ָאל עמהֶ ם, שנֶאֱ מר:‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ָׁ ַ‬ ‫ֹ ָׁ‬ ‫ֶ ָׁ ַ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫וְ אותנו הוציא משם, לְ מען הביא אֹתנו, לָׁ תת לָׁ נו‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ַ ָׁ ִ‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ֹ ִ‬ ‫ֹ ָׁ‬ ‫את הארץ אֲ שר נִ שבע לַ אֲ בֹתנו.‬ ‫ֵּ‬ ‫ָׁ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ָׁ ֶ‬ ‫ֶ‬
‫אֲ נַחנו חַ יָׁבים לְ הודות,‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫לְ ְּיכָׁ ךְ‬ ‫ִ‬ ‫לְ הלֵּ ל, לְ שבחַ , לְ ְָּׁ אר, לְ רומם,‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫לְ הדר, לְ בָׁ רך, לְ עלה ולְ קלס לְ מי‬ ‫ִ‬ ‫ַ ֵּ‬ ‫ַ ֵּ‬ ‫ֵּ ְ‬ ‫ַ ֵּ‬ ‫שעשה לַ אֲ בותינו וְ לָׁ נו את כל‬ ‫ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֶ ָׁ ָׁ‬ ‫הנִ סים האלו: הוציאנו מעבדות‬ ‫ֵּ ַ ְ‬ ‫ֹ ִ ָׁ‬ ‫ָׁ ֵּ‬ ‫ַ ִ‬ ‫לְ חֵּ רות מיָָׁון לְ שמחָׁ ה, ומאבֶ ל‬ ‫ֵּ ֵּ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ֹ‬ ‫לְ יום טוב, ומאֲ ְֵּּ לָׁ ה לְ אור ָדול,‬ ‫ֹ ָׁ ֹ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ומשעבוד לִ ְָ אלה. וְ נֹאמר לְ ְָּׁ נָׁ יו‬ ‫ַ‬ ‫ֻ ָׁ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫שירה חֲדשה: הלְ לויָׁה.‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ִ ָׁ‬
‫נרצה‬ ‫חֲ סל סדור ְּסח כהלְ כָׁ תו,‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ ַ ְ ִ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ככָׁ ל משְּטו וְ חֻ קתו.‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ִ ְ ָׁ ֹ‬ ‫ְ‬ ‫כאֲ שר זָׁכינו לְ סדר אותו‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ַ ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫כן נִ זְ כה לַ עֲ ש ֹותו.‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ֵּ‬ ‫לְ שנָה הבאה‬ ‫ַ ָּ ָ‬ ‫ָׁ‬ ‫בירושלָ יִ ם הבנויָה.‬ ‫ַ ְּ ּ‬ ‫ִ ּ ּ ׁ ַָ‬
‫חד-גדיא – גרסת היפ-הופ‬ ‫מילים: בנימין כספי | לחן: לא ידוע‬ ‫חד-גדיא, חד-גדיא, חד-גדיא וחד-גדיא‬ ‫האזינו חבריא, מעשה בחד-גדיא‬ ‫הסיפור איש לא בדה, כך כתוב בהגדה‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫אבא אל השוק הלך וקנה גדי צח ורך‬ ‫זה הגדי, גדי עיזים, הוא קנה בשני זוזים‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫החתול ארוך שפם, מחשבה רעה זמם‬ ‫את הגדי תפס בכף וטרף אותו, טרף‬ ‫השתולל אז שביב האש, במקל לנקום ביקש‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫התלקח פיף ופף, המקל כליל נשרף‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫זאת ראה והתמרמר שכלבלב שבחצר‬ ‫לזולל הוא לא סלח ונשוך אותו נשך‬ ‫שטף מים, מים גל, על האש קפץ חיש קל‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫השתרע רגע קט והאש כתבה מיד‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫מן החוץ זינק מקל, על הכלב התנפל‬ ‫ובשצף רב חבט והיכה בו מכל צד‬ ‫בא השור אל האגם, כל המים הוא לגם‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫כל המים אשר בו, הוא הכניס לתוך קירבו‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫הטבח בחר קורבן, את השור הגרגרן‬ ‫הוא השחיץ את הסכין, ארוחת בשר הכין‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫משמים בא מלאך והפיל את הטבח‬ ‫שמאן רוחו עצור ושחט אז את השור‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫בשמים קול יקרא: "קץ לרשע, קץ לרע!"‬ ‫מן הארץ שוד יתם ושלום על העולם‬
‫אחד מי יודע‬ ‫תשעה מי יודע?‬ ‫אחד מי יודע?‬ ‫תשעה אני יודע:‬ ‫אחד אני יודע:‬ ‫תשעה ירחי לידה, שמונה ימי מילה,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫שבעה ימי שבתא, שישה סידרי מישנה,‬ ‫חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,‬ ‫שניים מי יודע?‬ ‫שלושה אבות, שני לוחות הברית.‬ ‫שניים אני יודע:‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫שני לוחות הברית,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫עשרה מי יודע?‬ ‫עשרה אני יודע:‬ ‫שלושה מי יודע?‬ ‫עשרה דיבריא, תישעה ירחי לידה,‬ ‫שלושה אני יודע:‬ ‫שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא,‬ ‫שלושה אבות, שני לוחות הברית‬ ‫שישה סידרי מישנה, חמישה חומשי תורה,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫ארבע אימהות, שלושה אבות‬ ‫שני לוחות הברית.‬ ‫ארבע מי יודע?‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫ארבע אני יודע:‬ ‫ארבע אימהות, שלושה אבות‬ ‫אחד עשר מי יודע?‬ ‫שני לוחות הברית‬ ‫אחד עשר אני יודע:‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫אחד עשר כוכביא, עשרה דיבריא,‬ ‫תשעה ירחי לידה, שמונה ימי מילה,‬ ‫חמישה מי יודע?‬ ‫שבעה ימי שבתא, שישה סידרי מישנה,‬ ‫חמישה אני יודע:‬ ‫חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,‬ ‫חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,‬ ‫שלושה אבות, שני לוחות הברית.‬ ‫שלושה אבות, שני לוחות הברית,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫שנים עשר מי יודע?‬ ‫שישה מי יודע?‬ ‫שנים עשר אני יודע:‬ ‫שישה אני יודע:‬ ‫שנים עשר שיבטיא, אחד עשר כוכביא,‬ ‫שישה סידרי משנה, חמישה חומשי תורה‬ ‫עשרה דיבריא, תשעה ירחי לידה,‬ ‫ארבע אימהות, שלושה אבות‬ ‫שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא,‬ ‫שני לוחות הברית,‬ ‫שישה סידרי משנה, חמישה חומשי תורה‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫ארבע אימהות, שלושה אבות,‬ ‫שני לוחות הברית.‬ ‫שבעה מי יודע?‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫שבעה אני יודע:‬ ‫שבעה ימי שבתא, שישה סידרי מישנה,‬ ‫שלושה עשר מי יודע?‬ ‫חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,‬ ‫שלושה עשר אני יודע:‬ ‫שלושה אבות, שני לוחות הברית,‬ ‫שלושה עשר מידיא, שנים עשר שיבטיא,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫אחד עשר כוכביא, עשרה דיבריא,‬ ‫תשעה ירחי לידה, שמונה ימי מילה,‬ ‫שמונה מי יודע?‬ ‫שבעה ימי שבתא, שישה סידרי מישנה,‬ ‫שמונה אני יודע:‬ ‫חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,‬ ‫שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא,‬ ‫שלושה אבות, שני לוחות הברית.‬ ‫שישה סידרי מישנה, חמישה חומשי תורה,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫ארבע אימהות, שלושה אבות‬ ‫שני לוחות הברית,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬
‫אליהו הנביא‬ ‫מילים: לאה נאור | לחן: נורית הירש‬ ‫בליל הסדר יקרה לי הנס‬ ‫אפתח את הדלת והוא יכנס‬ ‫אמלא את הכוס, את כוס זהבו‬ ‫ולא ארדם לפני שיבוא‬ ‫אליהו הנביא‬ ‫איך יבוא ומה יביא‬ ‫אליהו הנביא‬ ‫אליהו הנביא‬ ‫איך יבוא ומה יביא‬ ‫אליהו הנביא‬ ‫שנה שלמה חיכיתי לראות‬ ‫אם יש לו זקן כמו בתמונות‬ ‫זקן לבן ואזור של זהב‬ ‫ואור שמאיר מסביב לפניו‬ ‫אליהו הנביא...‬ ‫לפני שנה עוד הייתי קטן‬ ‫נרדמתי רק רגע לפני הזמן‬ ‫אך בפסח הזה, יקרה לי הנס‬ ‫אפתח את הדלת והוא יכנס‬ ‫אליהו הנביא...‬

More Related Content

PDF
whats is Grammar and TYPES OF GRAMMAR
byEhatsham Riaz
 
PPTX
Velasco ibarra
byJohnersao
 
PDF
Page0228
byjoelcimadevilla
 
PPTX
Burocracia
byEdita Pineda
 
PDF
Benjamin b
byfbcat
 
DOCX
Proyecto de aula.pptx ale h
bysalud4
 
PPTX
Interpretacion de evaluacion
bySergio Hernandez Hernandez
 
DOCX
Hoc lap trinh bat dau tu dau cho nguoi moi hoc
byBếp Đức Tâm - Bếp từ, bếp điện từ, máy hút mùi
 
whats is Grammar and TYPES OF GRAMMAR
byEhatsham Riaz
 
Velasco ibarra
byJohnersao
 
Page0228
byjoelcimadevilla
 
Burocracia
byEdita Pineda
 
Benjamin b
byfbcat
 
Proyecto de aula.pptx ale h
bysalud4
 
Interpretacion de evaluacion
bySergio Hernandez Hernandez
 
Hoc lap trinh bat dau tu dau cho nguoi moi hoc
byBếp Đức Tâm - Bếp từ, bếp điện từ, máy hút mùi
 

Viewers also liked

PDF
FINCON Unternehmensbroschuere
byIgor Stoedter
 
PPTX
áRbol genealógico de la familia
byabigail2828
 
PPTX
Bab 3 lukisan teknik ting 2
byZiana J
 
PPTX
Lukisan hamparan atau pengorakan
bySalma Ismail
 
RTF
PATRICK SHAW.resume-2
byPatrick Shaw
 
PPTX
Seni rupa terapan
byAnna Axis
 
DOC
Level 5 6-app_grid
byJanet Strong
 
PDF
CMTSAPFI
byMatt Taylor
 
PDF
Of059 oferta hoteles de playa 2012
byprestigio-mayorista
 
PPTX
Джаз-вечеринка, Благовещенск, 2012
byannelee-blg
 
PPT
Introd. à estética aula 3 - criação subjetiva ou forma signific
byfabiosouzalima
 
PPSX
يسلاسيلاDera
bynasserbe4em
 
FINCON Unternehmensbroschuere
byIgor Stoedter
 
áRbol genealógico de la familia
byabigail2828
 
Bab 3 lukisan teknik ting 2
byZiana J
 
Lukisan hamparan atau pengorakan
bySalma Ismail
 
PATRICK SHAW.resume-2
byPatrick Shaw
 
Seni rupa terapan
byAnna Axis
 
Level 5 6-app_grid
byJanet Strong
 
CMTSAPFI
byMatt Taylor
 
Of059 oferta hoteles de playa 2012
byprestigio-mayorista
 
Джаз-вечеринка, Благовещенск, 2012
byannelee-blg
 
Introd. à estética aula 3 - criação subjetiva ou forma signific
byfabiosouzalima
 
يسلاسيلاDera
bynasserbe4em
 

Similar to הגדה משפחתית

PDF
Hebrew - Prisoners of Hope - Google Cloud Translation.pdf
byFilipino Tracts and Literature Society Inc.
 
PDF
דוגמאות עימוד
byelikremer
 
PDF
יהוה.pdf
byOded Rotter
 
PDF
דקה 5 לעיתונות
byNiv Calderon
 
PDF
Kalendario 5773
byEnric H. March
 
PPT
הברית החדשה - מבוא לנצרות - הרצליה
byNimrod Harani
 
PDF
הגדה המצוירת על ידי אנשים עם צרכים מיוחדים
byמיוחדת - מתנה עם ערך
 
PDF
הגדה לפסח מאת אנשים עם צרכים מיוחדים
byguestc464e1
 
PDF
ראש השנה תשעג
byYossi Fatael
 
PDF
פסח תשעג 2013
byYossi Fatael
 
PDF
Section 8: Syllables
byRandy McKinion
 
PDF
וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ
byRabbi Ari Kahn
 
PPTX
Tehilim vbm course 5
byAkiva Berger
 
PDF
Holy bible new testament in hebrew
byWorldBibles
 
DOC
H A G A D A S H E L P E S S A H 2010
bynunital
 
PDF
The omer in the mystical teachings of the vilna gaon
byRabbi Ari Kahn
 
PDF
Itro
byChabad of Tel Zion
 
PDF
Gate of-meditations-rosh hashanah a yon kipur
byHannael Alcobis
 
PDF
שיחת הגאולה פר' תזריע - 842
byהגאולה
 
PDF
Heb o bb-sefer-zohar-la-am_aharei-mot
bycaretano
 
Hebrew - Prisoners of Hope - Google Cloud Translation.pdf
byFilipino Tracts and Literature Society Inc.
 
דוגמאות עימוד
byelikremer
 
יהוה.pdf
byOded Rotter
 
דקה 5 לעיתונות
byNiv Calderon
 
Kalendario 5773
byEnric H. March
 
הברית החדשה - מבוא לנצרות - הרצליה
byNimrod Harani
 
הגדה המצוירת על ידי אנשים עם צרכים מיוחדים
byמיוחדת - מתנה עם ערך
 
הגדה לפסח מאת אנשים עם צרכים מיוחדים
byguestc464e1
 
ראש השנה תשעג
byYossi Fatael
 
פסח תשעג 2013
byYossi Fatael
 
Section 8: Syllables
byRandy McKinion
 
וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ
byRabbi Ari Kahn
 
Tehilim vbm course 5
byAkiva Berger
 
Holy bible new testament in hebrew
byWorldBibles
 
H A G A D A S H E L P E S S A H 2010
bynunital
 
The omer in the mystical teachings of the vilna gaon
byRabbi Ari Kahn
 
Itro
byChabad of Tel Zion
 
Gate of-meditations-rosh hashanah a yon kipur
byHannael Alcobis
 
שיחת הגאולה פר' תזריע - 842
byהגאולה
 
Heb o bb-sefer-zohar-la-am_aharei-mot
bycaretano
 

הגדה משפחתית

  • 1.
  • 2.
    ‫קדש‬ ‫(אם הסדר חל בערב שישי)‬ ‫וַ יְ הי ערב וַ יְ הי בֹקר יום הששי. וַ יְ כֻלו השמיִ ם וְ הארץ וְ כָׁ ל צבָׁ אם. וַ יְ כַ ל אֱ לֹהים ביום‬ ‫ַ ֹ‬ ‫ִ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ָׁ ָׁ ֶ‬ ‫ַ ָׁ ַ‬ ‫ַ ִ ִ‬ ‫ֶ ֹ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ֶ ֶ‬ ‫ֶ ְ‬ ‫השביעי מלַ אכת ֹו אֲ שר עשה וַ ִישבֹת ביום השביעי מכל מלַ אכת ֹו אֲ שר עשה. וַ יְ בָׁ רך‬ ‫ֶ ָׁ ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ְ ִ ִ ִ ָׁ ְ‬ ‫ַ ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ֶ ָׁ ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ְ ִ ִ ְ‬ ‫אֱ לֹהים את יום השביעי וַ יְ קדש אותו כי בו שבַ ת מכל מלַ אכת ֹו אֲ שר ברא אֱ לֹהים‬ ‫ִ‬ ‫ֶ ָׁ ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ִ ָׁ ְ‬ ‫ֹ ֹ ִ ֹ ָׁ‬ ‫ַ ֵּ‬ ‫ַ ְ ִ ִ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ‬ ‫לַ עֲ ש ֹות.‬ ‫סב ִרי מ ָׁרנָׁן וְ ַרבנָׁן וְ ַרב ֹותי.‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ְ‬ ‫ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ך העולָׁ ם ב ֹורא ְּ ִרי הָָׁ ְֶּ ן.‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֶ ְ ָׁ ֹ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬ ‫ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ך העולָׁ ם, אֲ שר בחַ ר בנו מכל עם וְ רוממנו מכל לָׁ ש ֹון‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ֹ ְ ָׁ‬ ‫ִ ָׁ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֶ ָׁ‬ ‫ֶ ְ ָׁ ֹ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬ ‫וְ ק ְדשנו במצ ֹותיו. וַ תתן לָׁ נו יְ י אֱ לֹהֵּ ינו באהֲ בָׁ ה שבתות לִ מנוחָׁ ה ומועֲ ִדים לְ שמחָׁ ה,‬ ‫ִ ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ֶ‬ ‫ְ ִ ְ ָׁ‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫חַ ָים וזְ מנים לְ שש ֹון, את יום השבת הזֶה וְ את יום חַ ָ המצ ֹות הזֶה, זְ מן חֵּ רותנו‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ ָׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ִ‬ ‫באהֲ בָׁ ה, מק ָׁרא קֹדש, זֵּכֶ ר לִ יציאת מצ ָׁריִ ם. כי בָׁ נו בָׁ חַ ְרת וְ אותנו קדשת מכל‬ ‫ֹ ָׁ ִ ַ ְ ָׁ ִ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ְ ַ‬ ‫העמים, וְ שבת ומועֲ די ק ְדשך באהֲ בָׁ ה וברצון, בשמחָׁ ה ובשש ֹון הנְ חַ לְ תנו. ברוךְ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ְ ָׁ ֹ ְ ִ ְ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ֹ ֵּ ָׁ ֶ ָׁ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ָׁ ַ ִ‬ ‫אתה יְ י, מקדש השבת וְ יִ שראל וְ הזמנים.‬ ‫ַ ְ ַ ִ‬ ‫ְ ָׁ ֵּ‬ ‫ַ ַ ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ֵּ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫העולָׁ ם, ב ֹורא מאורי האש.‬ ‫ְ ֹ ֵּ ָׁ ֵּ‬ ‫ֵּ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫(במוצ"ש מוסיפים) ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ךְ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫ֶ , בין‬ ‫ֵּ‬ ‫ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ך העולָׁ ם המב ִדיל בין קֹדש לְ חֹל, בין אור לְ חשךְ‬ ‫ֹ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ַ ְ‬ ‫ֶ ְ ָׁ ֹ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬ ‫יִ ש ָׁראל לָׁ עמים, בין יום השביעי לְ ששת יְ מי המעֲ שה. בין קדשת שבת לִ קדשת יום‬ ‫ֹ‬ ‫ְ ֻ ַ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֵּ ְ ֻ ַ‬ ‫ֵּ ַ ַ ֶ‬ ‫ֵּ ֶ‬ ‫ַ ְ ִ ִ‬ ‫ֵּ ֹ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ְ ֵּ‬ ‫טוב הבדלְ ת, וְ את יום השביעי מששת יְ מי המעֲ שה קדשת. הבדלְ ת וְ קדשת את‬ ‫ֵּ ַ ַ ֶ ִ ַ ְ ָׁ ִ ְ ַ ָׁ ִ ַ ְ ָׁ ֶ‬ ‫ַ ְ ִ ִ ִ ֵּ ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ ִ ְ ַ ָׁ‬ ‫אתה יְ י המב ִדיל בין קֹדש לְ קֹדש.‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ֵּ‬ ‫ָׁ ַ ַ ְ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫עמך יִ שראל בקדשתך. ברוךְ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ְ ָׁ ְ ָׁ ֵּ ִ ְ ֻ ָׁ ֶ ָׁ‬ ‫העולָׁ ם, שהֶ חיָׁנו וְ ק ְימנו וְ הָיענו לַ זמן הזֶה .‬ ‫ְ ַ ַ‬ ‫ִ ִ ָׁ‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ֶ ֱ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ךְ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬ ‫(אם הסדר חל ביום חול)‬ ‫סב ִרי מ ָׁרנָׁן וְ ַרבנָׁן וְ ַרב ֹותי‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ְ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֶ ְ ָׁ ֹ‬ ‫ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ך העולָׁ ם ב ֹורא ְּ ִרי הָָׁ ְֶּ ן.‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬ ‫ֹ ְ ָׁ‬ ‫ִ ָׁ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֶ ָׁ‬ ‫ֶ ְ ָׁ ֹ‬ ‫ברוך אתה יְ י אֱ לֹהֵּ ינו מלֶ ך העולָׁ ם, אֲ שר בחַ ר בנו מכל עם וְ רוממנו מכל לָׁ ש ֹון‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬ ‫וְ ק ְדשנו במצ ֹותיו. וַ תתן לָׁ נו יְ י אֱ לֹהֵּ ינו באהֲ בָׁ ה מועֲ ִדים לְ שמחָׁ ה, חַ ָים וזְ מנים‬ ‫ַ ִ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ֶ‬ ‫ְ ִ ְ ָׁ‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫לְ שש ֹון, את יום חַ ָ המצ ֹות הזֶה, זְ מן חֵּ רותנו, מקרא קֹדש, זֵּכֶ ר לִ יציאת מצריִ ם. כי‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ ָׁ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ ְ ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ֵּ ָׁ ֶ בשמחָׁ ה ובשש ֹון הנְ חַ לְ תנו.‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫בָׁ נו בָׁ חַ ְרת וְ אותנו קדשת מכל העמים, ומועֲ די ק ְדשךָׁ‬ ‫ֹ ָׁ ִ ַ ְ ָׁ ִ ָׁ ָׁ ַ ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ברוך אתה יְ י, מקדש יִ שראל וְ הזמנים.‬ ‫ַ ְ ַ ִ‬ ‫ְ ָׁ ֵּ‬ ‫ָׁ ְ ַ ֵּ‬ ‫ָׁ ְ ַ ָׁ‬
  • 3.
    ‫בליל הסדר אנחנוחוגגים את פסח,‬ ‫חג שיש לו הרבה משמעויות:‬ ‫חג המצות,‬ ‫חג האביב‬ ‫וחג החירות‬ ‫חג האביב – תחילת השנה‬ ‫החקלאית, חג של התחדשות.‬ ‫חג החירות – לציין את החופש,‬ ‫העצמאות שלנו כאומה וכבני אדם.‬ ‫חג המצות – מספר את סיפור‬ ‫יציאת מצרים ותחילתו של עם‬ ‫ישראל.‬
  • 4.
    ‫שמחה רבה‬ ‫מילים: בלהה יפה | לחן: ידידה אגמון‬ ‫שמחה רבה, שמחה רבה,‬ ‫אביב הגיע, פסח בא!‬ ‫תפרו, תפרו, תפרו לי בגד עם כיסים.‬ ‫מילאו, מילאו, מילאו כיסי באגוזים.‬ ‫שמחה רבה...‬ ‫שאול אשאל, שאול אשאל ארבע קושיות‬ ‫שתה אשתה, שתה אשתה ארבע כוסות.‬ ‫שמחה רבה...‬ ‫וכוס גדולה, וכוס גדולה אימי תביא‬ ‫לאליה לאליהו הנביא.‬ ‫שמחה רבה...‬ ‫אגוזים נשחקה‬ ‫מילים: יצחק אלתרמן | לחן: יואל ולבה‬ ‫באגוזים נשחקה –‬ ‫חג הפסח בא!‬ ‫זוג או פרט,‬ ‫זוג או פרט,‬ ‫מה אצלי ביד?‬ ‫אם ניחשת ומצאת –‬ ‫הם כולם שלך.‬ ‫לא ניחשת, לא מצאת –‬ ‫תן לי את שלך!‬
  • 5.
    ‫סימני הסדר:‬ ‫ְ ַ‬ ‫ּורחץ‬ ‫ַ ֵ‬ ‫קדׁש‬ ‫יַחץ‬ ‫ַ‬ ‫ְַ ַ‬ ‫כרפס‬ ‫רחְ צָה‬ ‫ָ‬ ‫ַ ִּ‬ ‫מגיד‬ ‫מָ רֹור‬ ‫ַ‬ ‫ִּ‬ ‫מֹוציא, מצָ ה‬ ‫ֵ‬ ‫ׁשֻׁ לְ חָ ן עֹורְך‬ ‫ֵ‬ ‫כֹורְך‬ ‫ֵ‬ ‫בָרְך‬ ‫צָפּון‬ ‫ִּ ְ‬ ‫נרצָה‬ ‫ַ ֵ‬ ‫הלל‬
  • 6.
    ‫"הי ֹּום אתםיֹצאים בחֹדש האביב"‬ ‫ְ ּ ֶּ ׁ ָ ָ ִ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ַ ּ ֶּ‬ ‫ַ‬ ‫יציאת מצרים התרחשה בחודש ניסן, חודש האביב.‬ ‫בזמן האביב נערכו חגיגות ראשית העומר, וזו הייתה‬ ‫ראשית עונת היבול החקלאי. זוהי עונת המעבר בין‬ ‫החורף לקיץ, עונה של ראשית הצמיחה. האביב הוא‬ ‫סמל של התחדשות וחודש ניסן הוא החודש הראשון‬ ‫של השנה העברית.‬ ‫איך יודעים שבא אביב‬ ‫מילים ולחן: דתיה בן דור‬ ‫איך יודעים שבא אביב?‬ ‫מסתכלים סביב סביב‬ ‫ואם רואים שאין עוד בוץ בשבילים‬ ‫ואם רואים שנעלמו המעילים‬ ‫ואם פרג וגם חרצית‬ ‫לכבוד החג קישטו ארצי‬ ‫אז יודעים שבא אביב‬ ‫איך יודעים שבא אביב?‬ ‫מסתכלים סביב סביב‬ ‫ואם רואים המון ידיים חרוצות‬ ‫נושאות סלים כבדים עם יין ומצות‬ ‫ואם שרים "שמחה רבה" -‬ ‫"אביב הגיע, פסח בא"‬ ‫אז יודעים שבא אביב.‬
  • 7.
    ‫סוסים‬ ‫מילים: יחיאל היילפרין| לחן: יואל אנג'ל‬ ‫בא האביב, שמש חביב‬ ‫יפיץ אור וחם‬ ‫משחקים אנו‬ ‫בסוסים כל היום.‬ ‫סוסים נאים, רצים, באים‬ ‫כל עוד בם נשמה‬ ‫מושכות קח, ברגל הך!‬ ‫תרעד האדמה!‬ ‫ל ל ל...‬ ‫מושכות קח, ברגל הך!‬ ‫תרעד האדמה!‬ ‫סיחי-חן עליזים אנו‬ ‫קלי מרוץ פזיזים אנו,‬ ‫חלב אמא יונקים אנו‬ ‫אמא טובה נעימה לנו,‬ ‫לא נדע שוט ועל!‬ ‫בא האביב...‬ ‫סוסי-משא עזים אנו‬ ‫צעד צעד זזים אנו‬ ‫משא רב טעונים אנו‬ ‫לשוט ולרצועה נתונים אנו‬ ‫נתנהלה לאט לאט!‬ ‫בא האביב...‬
  • 8.
    ‫מגיד‬ ‫הא לַ חמא ענְ יָׁא ִדי אֲ כָׁ לו אבהתנָׁא‬ ‫ַ ְ ָׁ ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫בא ְרעא ְדמצ ָׁריִ ם. כל ִדכְּין יֵּיתי וְ יֵּיכֹל, כל‬ ‫ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ְ ַ ָׁ‬ ‫ִדצ ִריך יֵּיתי וְ יִ ְּסח. השתא הכָׁ א, לְ שנָׁה‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ַ ָׁ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ְ ְ ֵּ‬ ‫הבאה בא ְרעא ְדיִ ש ָׁראל. השתא עבדי,‬ ‫ַ ְ ֵּ‬ ‫ָׁ ַ ָׁ‬ ‫ְ ֵּ‬ ‫ְ ַ ָׁ‬ ‫ַ ָׁ ָׁ‬ ‫לְ שנָׁה הבאה בנֵּי חו ִרין.‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ָׁ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫עבדים היינו‬ ‫מילים: מן ההגדה | לחן: שלום פוסטולסקי‬ ‫עבדים היינו, היינו‬ ‫עתה בני חורין, בני חורין‬ ‫משה בתיבה‬ ‫מילים: קדיש יהודה (לייב) סילמן | לחן: יידי עממי‬ ‫דומם שטה תיבה קטנה‬ ‫על היאור הזך,‬ ‫ובתיבה משה הקטן,‬ ‫ילד יפה ורך.‬ ‫הס, הגלים השובבים,‬ ‫משה הקטן פה שט.‬ ‫לא יטבע, חיה יחיה‬ ‫ילד זה הקט.‬
  • 9.
    ‫מה נשתנה‬ ‫מילים: מן ההגדה | לחן: אפרים אבילאה‬ ‫מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?‬ ‫שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה‬ ‫הלילה הזה כולו מצה‬ ‫שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות‬ ‫הלילה הזה כולו מרור‬ ‫שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת‬ ‫הלילה הזה שתי פעמים‬ ‫שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין‬ ‫הלילה הזה כולנו מסובין‬ ‫לְ ְַּ ְרעֹה במצ ָׁריִ ם, וַ י ֹוציאנו‬ ‫ִ ֵּ‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫עֲ בָׁ ִדים היִ ינו‬ ‫ָׁ‬ ‫יי אֱ לֹהֵּ ינו משם ביָׁד חֲ זָׁקה ובזְ רוע נְ טויָׁה. וְ אלו לֹא‬ ‫ִ‬ ‫ִ ֹ ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ָׁ ְ‬ ‫הוציא הקדוש ברוך הוא את אֲ בותינו ממצ ָׁריִ ם, הֲ רי‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ֹ ִ‬ ‫אנו ובָׁ נֵּינו ובנֵּי בָׁ נֵּינו משעב ִדים היִ ינו לְ ְַּ ְרעֹה‬ ‫ָׁ‬ ‫ְ ֻ ְ ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ‬ ‫במצ ָׁריִ ם.‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫וַ אֲ ְּילו כלָׁ נו חֲ כָׁ מים, כלָׁ נו נְ בונִ ים, כלָׁ נו זְ קנִ ים, כלָׁ נו‬ ‫ֻ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֻ‬ ‫ֹ‬ ‫ֻ‬ ‫ִ‬ ‫ֻ‬ ‫ִ‬ ‫יו ְדעים את הת ֹו ָׁרה, מצוָׁ ה עלֵּ ינו לְ סְּר ביציאת‬ ‫ַ ֵּ ִ ִ ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ ִ‬ ‫מצ ַריִ ם. וְ כָׁ ל המ ְרבה לְ סְּר ביציאת מצריִ ם הֲ רי זֶה‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫ַ ֵּ ִ ִ ַ‬ ‫ַ ַ ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫משבח.‬‫ְ ֻ ָׁ‬
  • 10.
    ‫שלח את עמי‬ ‫מילים ולחן: עממי‬ ‫מהר, משה צווה פרעה:‬ ‫שלח נא את עמי!‬ ‫מיצוות האל אמור נא לו:‬ ‫שלח נא את עמי!‬ ‫קומה, לך נא‬ ‫אל כבד הלב הרע,‬ ‫צו לו בשמי:‬ ‫שלח נא את עמי.‬ ‫מסר משה את דבר שדי‬ ‫שלח נא את עמי!‬ ‫ולא אכך במכותי‬ ‫שלח נא את עמי!‬ ‫שמע נא זאת היא‬ ‫מיצוות האל‬ ‫הבה שלח נא‬ ‫את ישראל.‬ ‫הגיע ישראל לים‬ ‫שלח נא את עמי!‬ ‫טבעו מצריים עם ריכבם‬ ‫שלח נא את עמי!‬ ‫זה הוא‬ ‫כבד הלב ההוא‬ ‫ככה כן‬ ‫תמיד יאבדו.‬
  • 11.
    ‫כנֶּגֶּ ד אְרבעה בָ נִ ים ִדב ָרה ת ֹו ָרה: אחָ ד חָ כָ ם,‬ ‫ֶּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ ְּ‬ ‫ַ ָּ ָ‬ ‫ְּ‬ ‫וְ אחָ ד ָרשע, וְ אחָ ד תם, וְ אחָ ד שאינו יודע‬ ‫ׁ ֶּ ֵ ֹ ֹ ֵ ַ‬ ‫ֶּ‬ ‫ָּ‬ ‫ֶּ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֶּ‬ ‫לִ שאול.‬ ‫ְׁ ֹ‬ ‫חָ כָ ם מה הוא אומר? מה העדות וְ החֻ קים‬ ‫ַ ִ‬ ‫ָׁ ֵּ ֹ‬ ‫ַ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ָׁ‬ ‫וְ המשְּטים אֲ שר צ ָׁוה יי אֱ לֹהֵּ ינו אתכֶ ם? וְ אף‬ ‫ַ‬ ‫ֶ ְ‬ ‫ֶ ִ‬ ‫ַ ִ ְ ָׁ ִ‬ ‫אתה אֱ מר לו כהלְ כות הְּסח: אין מְּטירין אחַ ר‬ ‫ַ‬ ‫ַ ְ ִ ִ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ֶ ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ ְ ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫הְּסח אֲ ְּיקומן.‬ ‫ִ ֹ ָׁ‬ ‫ַ ֶ ַ‬ ‫ָרשע מה הוא אומר? מה העֲ בֹדה הזֹאת לָׁ כֶ ם?‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫לָׁ כֶ ם - וְ לֹא לו. ולְ ְּי שהוציא את עצמו מן‬ ‫ַ ְ ֹ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ ֶ ֹ ִ‬ ‫ֹ‬ ‫הכלָׁ ל כְַּ ר בעקר. וְ אף אתה הקהֵּ ה את שנָׁיו‬ ‫ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ְ‬ ‫ַ ַ ָׁ‬ ‫ְ ִ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ְ‬ ‫וֶ אֱ מֹר לו: בעֲ בור זֶה עשה יי לִ י בצֵּ אתי ממצ ָׁריִ ם.‬ ‫ִ ִ ִ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ֹ ַ‬ ‫לִ י - וְ לֹא לו. אילו היָׁה שם, לֹא היָׁה נִ ְָ אל.‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ִ‬ ‫תם מה הוא אומר? מה זֹאת? וְ אמ ְרת אלָׁ יו: בחֹזֶק‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ ַ ָׁ ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָּ‬ ‫יָׁד הוציאנו יי ממצ ָׁריִ ם, מבית עֲ בָׁ ִדים.‬ ‫ִ ֵּ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ֹ ִ ָׁ‬ ‫וְ שאינו יודע לִ שאול - את ְּתח לו, שנֶאֱ מר:‬ ‫ַ‬ ‫ֹ ֶ‬ ‫ַ ְ ְ ַ‬ ‫ְׁ ֹ‬ ‫ׁ ֶּ ֵ ֹ ֹ ֵ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ֹ‬ ‫וְ הָ ְדת לְ בנְ ךָׁ‬ ‫ִ ַ ָׁ ִ ביום ההוא לֵּ אמֹר, בעֲ בור זֶה עשה‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫יי לִ י בצֵּ אתי ממצ ָׁריִ ם.‬ ‫ִ ִ ִ ְ‬ ‫ְ‬
  • 12.
    ‫כנֶּגֶּ ד אְרבע בנות ִדב ָרה ת ֹו ָרה: אחַ ת חֲ כָ מה,‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫ּ‬ ‫ּ ְּ‬ ‫ָּ ֹ‬ ‫ַ ַּ‬ ‫ְּ‬ ‫אחַ ת כּ ֹועסֶּ ת, אחַ ת תמה וְ אחַ ת שאינָה יודעת‬ ‫ׁ ֶּ ֵ ּ ֹ ַ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַּ ָּ‬ ‫ַ‬ ‫ֶּ‬ ‫ַ‬ ‫לִ שאֹל .‬ ‫ְׁ‬ ‫חֲ כָ מה מה היא אומרת? – מה העדות וְ החֻ קים‬ ‫ַ ִ‬ ‫ָׁ ֵּ ֹ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ֶ ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ָ‬ ‫וְ המשְּטים אֲ שר הו ִרישו אֲ בותינו וְ אמ ֹותינו לָׁ נו ?‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ִ ְ ָׁ ִ‬ ‫אף אתם אמרו לָׁ ה: על שום שאמ ֹותינו ָם הֵּ ן‬ ‫ַ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֶ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ ֶ ִ ְ‬ ‫עדות לְ אותו הנֵּס.‬ ‫ֹ ֹ ַ‬ ‫ֵּ ֹ‬ ‫כּ ֹועסֶּ ת מה היא אומרת? מה העֲ בודה הזֹאת לָׁ נו ?‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ ֹ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ֶ ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ֶּ‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫אף אתם אמרו לָׁ ה: ָם לָׁ ך חֵּ לֶ ק בלֵּ יל יְ ציאת‬ ‫ִ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ ֶ ִ ְ‬ ‫מצ ַריִ ם הזֶה, שנֶאֱ מר: "בשכַ ר נָׁ שים צ ְדקנִ י ֹות...‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ ְ‬ ‫נִ ְָ אֲ לו יִ ש ָׁראל ממצ ַריִ ם" וְ ַָ ם קולֵּ ך ָׁראוי לו‬ ‫ְ ֵּ ִ ִ ְ‬ ‫ש ִישמע מתרונֵּן בשירת החֵּ רות, שנֶאֱ מר על מ ְריָׁם‬ ‫ַ ַ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ְ ִ ַ‬ ‫ֶ ָׁ ַ ִ ְ ֹ‬ ‫הנביאה: "וַ תצֶ אנה כל הנשים אחֲריה בתְּים‬ ‫ַ ֶ ָׁ ְ ֻ ִ‬ ‫ָׁ ַ ָׁ ִ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ְ ִ ָׁ‬ ‫ובמחֹלֹת".‬ ‫ִ ְ‬ ‫תמה מה היא אומרת? מה זֹאת ? וַ אֲ מ ְרתם אלֶ יה:‬ ‫ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ֹ ֶ ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ַּ ָּ‬ ‫"בכָׁ ל ד ֹור וָׁ דור חַ יָׁב אדם לִ ְראות את עצמו כאלו‬ ‫ַ ְ ֹ ְ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫הוא יָׁצָׁ א ממצ ַריִ ם ." "אדם" – כל אדם, שנֶאֱ מר:‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ָׁ ָׁ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫"זָׁכָׁ ר ונְ קבָׁ ה ב ָׁראם ... וַ ִיק ָׁרא את שמם אדם".‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫שאינָה יודעת לִ שאֹל - אתם ְּתחו וְ אמרו לָׁ ה: כי‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ַ ֶ ִ ְ‬ ‫ְׁ‬ ‫ׁ ֶּ ֵ ּ ֹ ַ ַ‬ ‫שתְּים כלנו ביציאת מצריִ ם. מי יִ תן ובשמחַ ת‬ ‫ֵּ ְ ִ ְ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫ֻ ָׁ ִ ִ ַ‬ ‫ֻ ָׁ ִ‬ ‫חֵּ רותנו נִ היֶה קשובים לְ קולות כל באי עולָׁ ם .‬ ‫ֹ‬ ‫ָׁ ָׁ ֵּ‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ֵּ‬
  • 13.
    ‫ארבעה אחים‬ ‫מילים ולחן: נעמי שמר‬ ‫פגש חכם בחכמה‬ ‫ביום בהיר ונהדר‬ ‫אהב התם את התמימה‬ ‫יצאו מתוך ההגדה‬ ‫והרשע בתור אישה‬ ‫חכם ותם רשע גדול‬ ‫תפס מרשעת איומה‬ ‫וזה שלא ידע לשאול‬ ‫וזה שלא ידע לשאול‬ ‫וכשארבעת האחים‬ ‫לקח את היפה מכל‬ ‫יצאו לנוע בדרכים‬ ‫שילב ידו בתוך ידה‬ ‫מיד מכל ארבע רוחות‬ ‫וחזר איתה להגדה‬ ‫פרחים הגיעו וברכות‬ ‫לאן הובילו הדרכים?‬ ‫היכן ארבעת האחים?‬ ‫בשיר שלנו ידידי‬ ‫אסור לשאול יותר מדי‬
  • 15.
    ‫בארץ-ישראל קם העםהיהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית‬ ‫והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים‬ ‫וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.‬ ‫...‬ ‫זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו‬ ‫במדינתו הריבונית.‬ ‫לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה‬ ‫הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו‬ ‫הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו‬ ‫מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.‬ ‫...‬ ‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על‬ ‫פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק‬ ‫והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני‬ ‫גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון,‬ ‫חינוך ותרבות;‬ ‫...‬ ‫אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני‬ ‫העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין‬ ‫המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל‬ ‫מוסדותיה, הזמניים והקבועים.‬ ‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן,‬ ‫וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי‬ ‫בארצו.‬ ‫ה' באייר תש"ח, 41 במאי 8491‬
  • 16.
    ‫ספירת מלאי‬ ‫מילים: יוסי בנאי | לחן: נעמי שמר‬ ‫מדינה אחת, פעמיים ים‬ ‫ואגם אחד וקדחת גם,‬ ‫שמש אחת עגולה,‬ ‫עם אחד חכם מלא סגולה,‬ ‫כאב ראש אחד ושלוש גלולות‬ ‫ושישה ימים ושבעה לילות.‬ ‫אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו‬ ‫שבשמיים ובארץ.‬ ‫עלייה גדולה מאלפיים שנות גולה,‬ ‫שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה.‬ ‫יום של ניצחון, יום של מפלה,‬ ‫רגע ביטחון, שלושים ימי מחלה.‬ ‫טרומפלדור בגליל וקונצ'רטו לחליל‬ ‫וחצי תריסר אלופים במיל'.‬ ‫אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו‬ ‫שבשמיים ובארץ.‬ ‫עם אחד עתיק, שני שרים בלי תיק,‬ ‫הראשון עצוב, השני מצחיק,‬ ‫ילדות אחת קשה, שנים של התשה‬ ‫ומי שרוצה עצמאות - בבקשה.‬ ‫מלחמות חמש, חטיבת חרמ"ש‬ ‫וחייל אחד משחק שש בש.‬ ‫אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו‬ ‫שבשמיים ובארץ.‬ ‫חיילים שלושה עייפים במשלט,‬ ‫ושבעים ילדים צוחקים במקלט.‬ ‫שלושה אסירי ציון יצאו לחופשי,‬ ‫אסיר עולם אחד בחודש השישי.‬ ‫יום הילד, יום הפרח ויום השנה.‬ ‫וגבעה עשרים וארבע עדין לא עונה.‬ ‫אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו‬ ‫שבשמיים ובארץ.‬
  • 17.
    ‫לַ אֲ בותינווְ לָׁ נו? של ֹא אחָׁ ד‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫וְ היא שעמדה‬ ‫ֶ ָׁ ְ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫בלְ בָׁ ד עמד עלֵּ ינו לְ כַ ל ֹותנו, אלא שבכָׁ ל ד ֹור וָׁ דור‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ ְ‬ ‫ֶ ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ָׁ ַ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫עומ ִדים עלֵּ ינו לְ כַ לותנו, וְ הקדוש ברוך הוא מצילֵּ נו‬ ‫ַ ִ‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ְ‬ ‫מיָׁדם.‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫וַ י ֹּוצאנו יי ממצ ַרים‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ִ ֵ ּ‬ ‫ביָד חֲ זָ קה ובזְ רֹע‬ ‫ַ‬ ‫ִּ‬ ‫ָ‬ ‫ְּ‬ ‫נְ טויָה, ובמֹרא גדֹל,‬ ‫ָּ‬ ‫ְּ ָ‬ ‫ּ‬ ‫ובאֹתות ובמֹפתים.‬ ‫ְּ ְ ִ‬ ‫ֹ‬ ‫ְּ‬ ‫ַ‬ ‫ֵּ ַ ָׁ ְ‬ ‫וַ י ֹּוצאנו יי ממצ ַרים - לֹא על יְ די מלְ אך, וְ לֹא על יְ די‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ִ ֵ ּ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫ש ָׁרף, וְ לֹא על יְ די שלִ יחַ , אלא הקדוש ברוך הוא‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ֶ ָׁ‬ ‫ֵּ ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫בכבודו ובעצמו, שנֶאֱ מר: וְ עבַ ְרתי בארץ מצ ַרים בליְ לָׁ ה‬ ‫ַ ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ְ ֶ ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ ֹ ֹ ְ ַ ְ ֹ ֶ‬ ‫הזֶה, וְ הכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם וְ עד בהֵּ מה,‬ ‫ַ ְ ָׁ‬ ‫ֵּ ָׁ ָׁ‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫ִ ֵּ ִ ָׁ ְ ֹ ְ ֶ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ובכָׁ ל אֱ לֹהֵּ י מצ ַרים אעֱ שה שְָּׁ טים. אֲ נִ י יי.‬ ‫ְ ִ‬ ‫ֶ ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ָׁ ְ‬ ‫וְ עבַ ְרתי בארץ מצ ַרים בליְ לָׁ ה הזֶה - אֲ נִ י וְ לֹא מלְ אך‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ְ ֶ ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫וְ הכיתי כל בכור בארץ מצ ַרים - אֲ נִ י וְ לֹא ש ָׁרף‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ֵּ ִ ָׁ ְ ֹ ְ ֶ ֶ‬ ‫ובכָׁ ל אֱ לֹהֵּ י מצ ַרים אעֱ שה שְָּׁ טים - אֲ נִ י ולֹא השלִ יחַ .‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ֶ ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ְ‬ ‫אֲ נִ י יי - אֲ נִ י הוא ולֹא אחֵּ ר.‬ ‫ַ‬
  • 18.
    ‫ביָד חֲזָ קה- זו הדבֶ ר, כמה שנֶאֱ מר: הנֵּה יד יי‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ֹ ַ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ְּ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ֶ ַ ָׁ ֶ‬ ‫ְ ִ ְ ָׁ‬ ‫הויָׁה במקנְ ך אֲ שר בשדה, בסוסים, בחֲ מ ִֹרים, בָמלִ ים,‬ ‫ַ ְ ַ‬ ‫ֹ‬ ‫בבקר ובַ צֹאן, דבֶ ר כבֵּ ד מאֹד.‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ָׁ ָׁ‬ ‫ובזְ רֹע נְ טויָה - זו החֶ רב, כמה שנֶאֱ מר: וְ חַ ְרב ֹו‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ֹ ַ ֶ‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ִּ‬ ‫שלוְָּׁ ה ביָׁדו, נְ טויָׁה על יְ רושלַ יִ ם.‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ְ ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ובמֹרא גדֹל - זו ִָ לוי שכינָׁ ה, כמה שנֶאֱ מר: או‬ ‫ֹ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ֹ‬ ‫ָּ‬ ‫ְּ ָ‬ ‫הֲ נִ סה אֱ לֹהים לָׁ בֹא לָׁ קחַ ת לו ָוי מקרב ָ ֹוי במסֹת‬ ‫ְ ַ‬ ‫ֹ ֹ ִ ֶ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫באתֹת ובמוְּתים, ובמלְ חָׁ מה וביָׁד חֲ זָׁקה ובזְ רוע נְ טויָׁה,‬ ‫ִ ֹ ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ְ ֹ ְ ִ‬ ‫ְ ֹ‬ ‫ובמו ָׁראים ָדֹלִ ים, ככֹל אֲ שר עשה לָׁ כֶ ם יי אֱ לֹהֵּ יכֶ ם‬ ‫ֶ ָׁ ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ֹ ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫במצ ַרים לְ עינֶיך.‬ ‫ֵּ‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫ובאֹתות - זֶה המטֶ ה, כמהֹ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ְּ‬ ‫שנֶאֱ מר: וְ את המטה הזֶה תקח‬ ‫ִ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ ַ ֶ‬ ‫ְ ְ ָׁ‬ ‫ביָׁדך, אֲ שר תעֲ שה ב ֹו את האתֹת.‬ ‫ובמֹפתים - זֶה הדם, כמהֹ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ְּ ְ ִ‬ ‫שנֶאֱ מר: וְ נָׁ תתי מוְּתים בשמיִ ם‬ ‫ַ ָׁ ַ‬ ‫ֹ ְ ִ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ובָׁ ארץ.‬ ‫ָׁ ֶ‬ ‫דם וָ אש וְ תימרות עשן.‬ ‫ָ ָׁ‬ ‫ֵ ׁ ִ ְ ֹ‬ ‫ָּ‬
  • 19.
    ‫דבָׁ ר אחֵּר: ביָׁד חזָׁקה - שתיִ ם, ובזְ רֹע‬ ‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ֲ ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫נְ טויָׁה - שתיִ ם, ובמ ָֹׁרא ָדֹל - שתיִ ם,‬ ‫ְ ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ובאֹתות - שתיִ ם, ובמְֹּתים - שתיִ ם.‬ ‫ְ ַ‬ ‫ְ ְ ִ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫אלו עשר מכ ֹות שהֵּ ביא הקדוש ברוך‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ֶ ִ‬ ‫ֶ ֶ ַ‬ ‫ֵּ‬ ‫הוא על המצ ִרים במצ ַרים , וְ אלו הֵּ ן:‬ ‫ֵּ‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫ַ ִ ְ‬ ‫ַ‬ ‫צפֵ ְרדע‬ ‫ֵּ ַ‬ ‫ְ‬ ‫דם‬ ‫ָּ‬ ‫ערוב‬‫ָ ֹ‬ ‫כנִ ים‬ ‫ִּ‬ ‫שחין‬ ‫ְׁ ִ‬ ‫דבֶּ ר‬ ‫ֶּ ּ‬ ‫א ְרבה‬ ‫ַ ֶּּ‬ ‫ברד‬ ‫ָּ‬ ‫מכת בכורות‬ ‫ְּ ֹ ֹ‬ ‫ַ ַּ‬ ‫ׁ ֶּ ְ‬ ‫חשך‬ ‫ַרבי יְ הודה היָׁה נותן בהֶ ם סמנִ ים:‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ֹ ֵּ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫עד"ש באחַ "ב.‬ ‫ְ ַ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ְדצַ "ךְ‬
  • 20.
    ‫כמה מעֲ לותטובות לַ מקום עלֵּ ינו!‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫דיֵּינו.‬‫ַ‬ ‫אלו הוציאנו ממצרים וְ לֹא עשה בהֶ ם שְָּׁ טים,‬ ‫ְ ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ִ ִ ְ ַ‬ ‫ֹ ִ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו עשה בהֶ ם שְָּׁ טים, ו לֹא עשה בֵּ אלֹהֵּ יהֶ ם,‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו עשה בֵּ אלֹהֵּ יהֶ ם, וְ לֹא ה ַרָ את בכוריהֶ ם,‬ ‫ֶ ְ ֹ ֵּ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו הרָ את בכוריהֶ ם וְ לֹא נָׁתן לָׁ נו את ממונָׁם,‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ ַ ֶ ְ ֹ ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו נָׁתן לָׁ נו את ממונָׁם וְ לֹא קרע לָׁ נו את היָׁם,‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ַ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו קרע לָׁ נו את היָׁם וְ לֹא הֶ עֱ בֵּ ירנו בתוכו בחָׁ רבָׁ ה,‬ ‫ְ ֹ ֹ ֶ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ַ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו הֶ עֱ בֵּ ירנו בתוכו בחָׁ רבָׁ ה וְ לֹא שקע צָרנו בתוכו‬ ‫ְ ֹ ֹ‬ ‫ֶַ ָׁ ֵּ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ְ ֹ ֹ ֶ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו שקע צָרנו בתוכו וְ לֹא סְּק צָׁ ְרכנו במ ְדבר א ְרבעים שנָׁה‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ָׁ ַ ָׁ ִ‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ ֵּ‬ ‫ְ ֹ ֹ‬ ‫ֶַ ָׁ ֵּ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו סְּק צָׁ ְרכנו במ ְדבר א ְרבעים שנָׁה ולֹא הֶ אֱ כילָׁ נו את המן‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ָׁ ַ ָׁ ִ‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו הֶ אֱ כילָׁ נו את המן וְ לֹא נָׁתן לָׁ נו את השבת,‬ ‫ַ ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו נָׁתן לָׁ נו את השבת, וְ לֹא ק ְרבָׁ נו לִ ְּנֵּי הר סינַי,‬ ‫ַ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו ק ְרבָׁ נו לִ ְּנֵּי הר סינַי, וְ לֹא נָׁתן לָׁ נו את הת ֹורה.‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו נָׁתן לָׁ נו את הת ֹורה וְ לֹא הכנִ יסנו לְ ארץ יִ שראל,‬ ‫ְ ָׁ ֵּ‬ ‫ֶ ֶ‬ ‫ִ ְ ָׁ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ַ‬ ‫ִ‬ ‫דיֵּינו.‬ ‫ַ‬ ‫אלו הכנִ יסנו לְ ארץ יִ שראל וְ לֹא בָׁ נָׁה לָׁ נו את בית הבחירה‬ ‫ַ ְ ִ ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ָׁ ֵּ‬ ‫ֶ ֶ‬ ‫ִ ְ ָׁ‬ ‫ִ‬ ‫על אחַ ת, כמה וכמה , טובָׁ ה כְּולָׁ ה ומכֻ ְּלת לַ מקום עלֵּינו:‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ְ ֶ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫שהוציאנו ממצ ַרים , וְ עשה בָׁ הֶ ם שְָּׁ טים, וְ עשה בֵּ אלֹהֵּ יהֶ ם,‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ֶ ֹ ִ ָׁ‬ ‫וְ ה ַרָ את בכוריהֶ ם, וְ נָׁ תן לָׁ נו את ממונָׁ ם, וְ ק ַרע לָׁ נו את היָׁם,‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ְ ֹ ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫וְ הֶ עֱ בירנו בתוכו בחָׁ ָׁרבָׁ ה, וְ שקע צרנו בתוכו , וְ סְּק צָׁ ְרכנו‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ ֵּ‬ ‫ְ ֹ ֹ‬ ‫ֶַ ֵּ‬ ‫ִ ַ‬ ‫ִ ֹ ֹ ֶ‬ ‫ִ ֶ‬ ‫במ ְדבר א ְרבעים שנָׁ ה, וְ הֶ אֱ כילָׁ נו את המן, וְ נָׁ תן לָׁ נו את‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ָׁ ַ ָׁ ִ‬ ‫השבת, וְ ק ְרבָׁ נו לִ ְּנֵּי הר סינַי, וְ נתן לָׁ נו את הת ֹו ָׁרה, וְ הכנִ יסנו‬ ‫ִ ְ ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ַָׁ ַ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ַ ָׁ‬ ‫לְ ארץ יִ ש ָׁראל, ובָׁ נה לָׁ נו את בית הבחירה לְ כַ ְּר על כל‬ ‫ָׁ‬ ‫ֵּ ַ‬ ‫ַ ְ ִ ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ְ ֵּ‬ ‫ֶ ֶ‬ ‫עֲ ֹונותינו.‬ ‫ֹ ֵּ‬
  • 21.
    ‫ַרבן ָמלִ יאלהיָׁה אומר: כל של ֹא אמר שלשה ְדבָׁ ִרים‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫ָׁ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֵּ‬ ‫ָׁ ַ ְ‬ ‫אלו בְּסח, לֹא יָׁצָׁ א יְ די חובָׁ תו, וְ אלו הֵּ ן:‬ ‫ֵּ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ֶ ַ‬ ‫ֵּ‬ ‫פסח, מצָ ה, ומרור.‬ ‫ּ ָ ֹ‬ ‫ַ‬ ‫ּ ֶּ ַ‬ ‫פסח שהיו אֲ בותינו אוכלִ ים בזְ מן שבית המקדש היָׁה קיָׁם, על‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ִ ְ ָׁ‬ ‫ִ ַ ֶ ֵּ‬ ‫ֹ ְ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֶ ָׁ‬ ‫ּ ֶּ ַ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ַ ָׁ ֵּ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫שום מה? על שום שְּסח הקדוש ברוך הוא על בתי אֲ בותינו‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ֶ ֶָׁ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ‬ ‫במצ ַרים , שנֶאֱ מר: וַ אֲ מ ְרתם זֶבַ ח ְּסח הוא לַ יי, אֲ שר ְּסח על‬ ‫ֶ ֶָׁ ַ ַ‬ ‫ֶ ַ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫בתי בני יִ ש ָׁראל במצ ַרים בנְָָׁ ְּ ֹו את מצ ַרים , וְ את בתינו הציל?‬ ‫ִ ִ‬ ‫ָׁ ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ֵּ ְ ִ ְ‬ ‫ָׁ ֵּ ְ‬ ‫וַ ִיקֹד העם וַ ִישתחוו.‬ ‫ְ ַ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫מצה זו שאנו אוכלִ ים, על שום מה? על שום שלֹא הסְּיק‬ ‫ִ ְ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ֹ ְ‬ ‫ַ ָּ‬ ‫ַ‬ ‫בצֵּ קם של אֲ בותינו לְ החֲ מיץ עד שנְָ לָׁ ה עֲ לֵּיהֶ ם מלךְ‬ ‫ֶ ֶ מלְ כֵּ י‬ ‫ֶ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ָׁ‬ ‫הוא, וְָ אלָׁ ם, שנֶאֱ מר: וַ יֹאְּו את הבצֵּ ק‬ ‫ַ ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫המלָׁ כים, הקדוש ברוךְ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ַ ְ ִ‬ ‫אֲ שר הוציאו ממצ ַרים עֻ ָֹת מצ ֹות, כי לֹא חָׁ מץ, כי ָ ְֹרשו‬ ‫ִ‬ ‫ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ֹ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ממצ ַרים וְ לֹא יָׁכלו לְ התמהמה, וְ ָם צֵּ דה לֹא עשו לָׁ הֶ ם.‬ ‫ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ִ ְ ַ ְ ֵּ ַ ַ‬ ‫ְ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫מרור זֶה שאנו אוכלִ ים, על שום מה? על שום שמ ְררו המצ ִרים‬ ‫ַ ִ ְ‬ ‫ֶ ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ֹ ְ‬ ‫ֶ ָׁ‬ ‫ָ ֹ‬ ‫את חַ יֵּי אֲ בותינו במצ ַרים , שנֶאֱ מר: וַ יְ מררו את חַ יֵּיהם בעֲ בֹדה‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ֲ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ִ ְ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫קשה, בחֹמר ובלְ בֵּ נִ ים ובכָׁ ל עֲ בֹדה בשדה את כל עֲ בֹדתם אֲ שר‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ָׁ ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫ְ ֶ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫עבדו בָׁ הֶ ם בְָּׁ רךְ‬ ‫ְ ֶ .‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫בכָׁ ל ד ֹור וָׁ דור חַ יָׁב אדם לִ ְראות את עצמו כאלו‬ ‫ַ ְ ֹ ְ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ִ ַ ָׁ ִ ָׁ ַ ֹ‬ ‫הוא יָׁצא ממצ ַָׁרים , שנֶאֱ מר: וְ הָ ְדת לְ בנְ ך ביום‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ ֶָׁ ִ ִ ְ‬ ‫ההוא לֵּ אמֹר, בעֲ בור זֶה עשה יי לִ י בצֵּ אתי‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫ממצ ַרים. לֹא את אֲ בותינו בלְ בָׁ ד ָאל הקדוש‬ ‫ַ ָׁ ֹ‬ ‫ָׁ ַ‬ ‫ִ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫ברוך הוא, אלא אף אותנו ָאל עמהֶ ם, שנֶאֱ מר:‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ָׁ ַ‬ ‫ֹ ָׁ‬ ‫ֶ ָׁ ַ‬ ‫ָׁ ְ‬ ‫וְ אותנו הוציא משם, לְ מען הביא אֹתנו, לָׁ תת לָׁ נו‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫ַ ַ ָׁ ִ‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ֹ ִ‬ ‫ֹ ָׁ‬ ‫את הארץ אֲ שר נִ שבע לַ אֲ בֹתנו.‬ ‫ֵּ‬ ‫ָׁ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָׁ ָׁ ֶ‬ ‫ֶ‬
  • 22.
    ‫אֲ נַחנו חַיָׁבים לְ הודות,‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫לְ ְּיכָׁ ךְ‬ ‫ִ‬ ‫לְ הלֵּ ל, לְ שבחַ , לְ ְָּׁ אר, לְ רומם,‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֵּ‬ ‫ַ ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫לְ הדר, לְ בָׁ רך, לְ עלה ולְ קלס לְ מי‬ ‫ִ‬ ‫ַ ֵּ‬ ‫ַ ֵּ‬ ‫ֵּ ְ‬ ‫ַ ֵּ‬ ‫שעשה לַ אֲ בותינו וְ לָׁ נו את כל‬ ‫ָׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ ֵּ‬ ‫ֶ ָׁ ָׁ‬ ‫הנִ סים האלו: הוציאנו מעבדות‬ ‫ֵּ ַ ְ‬ ‫ֹ ִ ָׁ‬ ‫ָׁ ֵּ‬ ‫ַ ִ‬ ‫לְ חֵּ רות מיָָׁון לְ שמחָׁ ה, ומאבֶ ל‬ ‫ֵּ ֵּ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ֹ‬ ‫לְ יום טוב, ומאֲ ְֵּּ לָׁ ה לְ אור ָדול,‬ ‫ֹ ָׁ ֹ‬ ‫ֵּ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ומשעבוד לִ ְָ אלה. וְ נֹאמר לְ ְָּׁ נָׁ יו‬ ‫ַ‬ ‫ֻ ָׁ‬ ‫ִ ִ ְ‬ ‫שירה חֲדשה: הלְ לויָׁה.‬ ‫ַ‬ ‫ָׁ ָׁ‬ ‫ִ ָׁ‬
  • 24.
    ‫נרצה‬ ‫חֲ סל סדור ְּסח כהלְ כָׁ תו,‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ ַ ְ ִ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ככָׁ ל משְּטו וְ חֻ קתו.‬ ‫ָׁ ֹ‬ ‫ִ ְ ָׁ ֹ‬ ‫ְ‬ ‫כאֲ שר זָׁכינו לְ סדר אותו‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ַ ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫כן נִ זְ כה לַ עֲ ש ֹותו.‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫ֵּ‬ ‫לְ שנָה הבאה‬ ‫ַ ָּ ָ‬ ‫ָׁ‬ ‫בירושלָ יִ ם הבנויָה.‬ ‫ַ ְּ ּ‬ ‫ִ ּ ּ ׁ ַָ‬
  • 25.
    ‫חד-גדיא – גרסתהיפ-הופ‬ ‫מילים: בנימין כספי | לחן: לא ידוע‬ ‫חד-גדיא, חד-גדיא, חד-גדיא וחד-גדיא‬ ‫האזינו חבריא, מעשה בחד-גדיא‬ ‫הסיפור איש לא בדה, כך כתוב בהגדה‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫אבא אל השוק הלך וקנה גדי צח ורך‬ ‫זה הגדי, גדי עיזים, הוא קנה בשני זוזים‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫החתול ארוך שפם, מחשבה רעה זמם‬ ‫את הגדי תפס בכף וטרף אותו, טרף‬ ‫השתולל אז שביב האש, במקל לנקום ביקש‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫התלקח פיף ופף, המקל כליל נשרף‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫זאת ראה והתמרמר שכלבלב שבחצר‬ ‫לזולל הוא לא סלח ונשוך אותו נשך‬ ‫שטף מים, מים גל, על האש קפץ חיש קל‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫השתרע רגע קט והאש כתבה מיד‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫מן החוץ זינק מקל, על הכלב התנפל‬ ‫ובשצף רב חבט והיכה בו מכל צד‬ ‫בא השור אל האגם, כל המים הוא לגם‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫כל המים אשר בו, הוא הכניס לתוך קירבו‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫הטבח בחר קורבן, את השור הגרגרן‬ ‫הוא השחיץ את הסכין, ארוחת בשר הכין‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫משמים בא מלאך והפיל את הטבח‬ ‫שמאן רוחו עצור ושחט אז את השור‬ ‫חד-גדיא...‬ ‫בשמים קול יקרא: "קץ לרשע, קץ לרע!"‬ ‫מן הארץ שוד יתם ושלום על העולם‬
  • 26.
    ‫אחד מי יודע‬ ‫תשעה מי יודע?‬ ‫אחד מי יודע?‬ ‫תשעה אני יודע:‬ ‫אחד אני יודע:‬ ‫תשעה ירחי לידה, שמונה ימי מילה,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫שבעה ימי שבתא, שישה סידרי מישנה,‬ ‫חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,‬ ‫שניים מי יודע?‬ ‫שלושה אבות, שני לוחות הברית.‬ ‫שניים אני יודע:‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫שני לוחות הברית,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫עשרה מי יודע?‬ ‫עשרה אני יודע:‬ ‫שלושה מי יודע?‬ ‫עשרה דיבריא, תישעה ירחי לידה,‬ ‫שלושה אני יודע:‬ ‫שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא,‬ ‫שלושה אבות, שני לוחות הברית‬ ‫שישה סידרי מישנה, חמישה חומשי תורה,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫ארבע אימהות, שלושה אבות‬ ‫שני לוחות הברית.‬ ‫ארבע מי יודע?‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫ארבע אני יודע:‬ ‫ארבע אימהות, שלושה אבות‬ ‫אחד עשר מי יודע?‬ ‫שני לוחות הברית‬ ‫אחד עשר אני יודע:‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫אחד עשר כוכביא, עשרה דיבריא,‬ ‫תשעה ירחי לידה, שמונה ימי מילה,‬ ‫חמישה מי יודע?‬ ‫שבעה ימי שבתא, שישה סידרי מישנה,‬ ‫חמישה אני יודע:‬ ‫חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,‬ ‫חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,‬ ‫שלושה אבות, שני לוחות הברית.‬ ‫שלושה אבות, שני לוחות הברית,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫שנים עשר מי יודע?‬ ‫שישה מי יודע?‬ ‫שנים עשר אני יודע:‬ ‫שישה אני יודע:‬ ‫שנים עשר שיבטיא, אחד עשר כוכביא,‬ ‫שישה סידרי משנה, חמישה חומשי תורה‬ ‫עשרה דיבריא, תשעה ירחי לידה,‬ ‫ארבע אימהות, שלושה אבות‬ ‫שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא,‬ ‫שני לוחות הברית,‬ ‫שישה סידרי משנה, חמישה חומשי תורה‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫ארבע אימהות, שלושה אבות,‬ ‫שני לוחות הברית.‬ ‫שבעה מי יודע?‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫שבעה אני יודע:‬ ‫שבעה ימי שבתא, שישה סידרי מישנה,‬ ‫שלושה עשר מי יודע?‬ ‫חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,‬ ‫שלושה עשר אני יודע:‬ ‫שלושה אבות, שני לוחות הברית,‬ ‫שלושה עשר מידיא, שנים עשר שיבטיא,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫אחד עשר כוכביא, עשרה דיבריא,‬ ‫תשעה ירחי לידה, שמונה ימי מילה,‬ ‫שמונה מי יודע?‬ ‫שבעה ימי שבתא, שישה סידרי מישנה,‬ ‫שמונה אני יודע:‬ ‫חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,‬ ‫שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא,‬ ‫שלושה אבות, שני לוחות הברית.‬ ‫שישה סידרי מישנה, חמישה חומשי תורה,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬ ‫ארבע אימהות, שלושה אבות‬ ‫שני לוחות הברית,‬ ‫אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.‬
  • 27.
    ‫אליהו הנביא‬ ‫מילים: לאהנאור | לחן: נורית הירש‬ ‫בליל הסדר יקרה לי הנס‬ ‫אפתח את הדלת והוא יכנס‬ ‫אמלא את הכוס, את כוס זהבו‬ ‫ולא ארדם לפני שיבוא‬ ‫אליהו הנביא‬ ‫איך יבוא ומה יביא‬ ‫אליהו הנביא‬ ‫אליהו הנביא‬ ‫איך יבוא ומה יביא‬ ‫אליהו הנביא‬ ‫שנה שלמה חיכיתי לראות‬ ‫אם יש לו זקן כמו בתמונות‬ ‫זקן לבן ואזור של זהב‬ ‫ואור שמאיר מסביב לפניו‬ ‫אליהו הנביא...‬ ‫לפני שנה עוד הייתי קטן‬ ‫נרדמתי רק רגע לפני הזמן‬ ‫אך בפסח הזה, יקרה לי הנס‬ ‫אפתח את הדלת והוא יכנס‬ ‫אליהו הנביא...‬