סקר אקולוגי נערך בקטעים רבים בשטחים פתוחים בתחום יער שגב (2015) לצורך הכרת השטח לקראת נטיעה מתוכננת. תוארו טיפוסים של יער פתוח, שיחייה, בתה ועשבוניים בבתי גידול של סביבות קירטון ואבן גיר.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
An ecological survey of vegetation types dependence on rock-soil charasteristic was held in Segev forest (Western Galilee, Israel). Types of woodland, garigue, bata and perennial herbaceous vegetation formations were defined, growing in habitats of chalk and limestone. Nirforestecosoil.com
צומח ישראל כיום - שיווי משקל דינמי כביטוי של התנאים בבית הגידולNir Herr
הגורם העיקרי והיציב למיקום של מינים ותצורות צומח הוא תנאי בית הגידול, וזה גם הגורם לכתמיות בשטח. המערכת האקולוגית מתקנת השפעות אדם ארוכות טווח וקצרות טווח. כנס האגודה לאקולוגיה 2015.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
The primary and steady factor affecting vegetation type presence is habitat conditions.
Therefore, vegetation patchiness is driven mainly by habitat.
Habitat facilities is the main factor of the vegetation formations distribution
And of the patchiness in Israel. The ecological system repair human influences.
Ecological resilience contributes to overcome long or short term human disturbances.
Nirforestecosoil.com
"בדצמבר 2008 נערכה העתקה של עצי אלון התבור משני מקורות, לשטח הנטיעה בהר אחים הממוקם מעל עמק בית נטופה. הועתקו לשטח 1044 עצים, ומתוכם 28 ניטעו בתוך מצע של אפר פחם (אפר פחם תחתית מנופה 2-8 מ""מ + 25% קומפוסט). בחלק מהבורות מצע האפר כוסה בקרקע. בדצמבר 2008 נערכה העתקה של עצי אלון התבור משני מקורות, לשטח הנטיעה בהר אחים הממוקם מעל עמק בית נטופה. הועתקו לשטח 1044 עצים, ומתוכם 28 ניטעו בתוך מצע של אפר פחם (אפר פחם תחתית מנופה 2-8 מ""מ + 25% קומפוסט). בחלק מהבורות מצע האפר כוסה בקרקע, המדידה שתוצג להלן נעשתה בעצים שבהם המצע נשאר חשוף. השקיה בטפטוף ניתנה מאפריל עד אוקטובר בכמות כוללת של 1.9 מ""ק לעץ, כ-10.5 ליטר ממוצע לעץ ליום.
מדידות נערכו באוקטובר 2009. נמדדו 10 עצים במצע האפר ו- 10 עצי ביקורת (5 עצים בכל טיפול מכל אחד משני המקורות). תקציר התוצאות והמסקנות – העצים הם משני מקורות הנבדלים ביניהם בקוטר הגזע אבל לא היה הבדל בממוצע גודל העצים שנבדקו בין הטיפול על מצע האפר והביקורת. נמצא יתרון מובהק לעצים שגדלו על מצע האפר בצימוח צדדי שהתבטא בהגדלת קוטר העץ ובאורך צימוח ממוצע רב יותר. יתכן שקיים גם יתרון בצימוח לגובה אך הוא לא היה מובהק. הצימוח הרב יותר היה בעצים קטנים יותר (קוטר גזע קטן, שברובם גם הגיעו ממקור אחד) והשפעת הגודל התבטאה בעיקר בניסוי של מצע האפר. מדידת צפיפות השורשים הייתה במדגם קטן שלא אפשר ניתוח סטטיסטי, אולם נראה שהשורשים רבים יותר במצע האפר. גם בהתרשמות הכללית נראה יתרון לעצים שגדלו באפר הן בצימוח הענפים והן בצפיפות השורשים.
ואולם, בניסוי המשך שנערך בשני אתרים בעצים מועתקים ובשתילים, לא נמצא יתרון לגידול במצע האפר. על כך ראה במאמר של בנישו והר -2017
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
The Legend of Zelda: A Link to the Past was a successful and influential 1991 game that introduced concepts still used in the franchise today, such as an alternate "dark world" version of the overworld. It sold over 4.6 million units and is treasured by many who played it as children. The game's combat mechanics are flawed, with limited directional attacking, but charges attacks provide 360-degree range. The interconnected overworld segments and varied landscapes to explore. While the music lacks variation and enemy AI is predictable, the game brings nostalgia to original players.
The document is a glossary template for a games design course assignment, requiring students to research and define video game development terms. It includes terms related to video game testing (e.g. demo, beta, alpha), game engines (e.g. vertex shader, pixel shader, post processing), 3D modeling (e.g. normal map, UV map, procedural texture), physics, and other core concepts (e.g. collision, lighting, animation, sprites). Students must provide a short definition from an online source for each term along with an example of how it applies to their own work.
סקר צומח נערך בתחום יער נחל הבשור לצורך הכרת השטח ולהגדרת הנחיות לקראת נטיעה מתוכננת. רמת המשקעים היא כ-250 מ"מ באזור האקלימי הערבתי, אולם מרבית מיני הצמחים הינם ממוצא ים-תיכוני. בני השיח הם אירנו-טורניים ומדבריים. השטח הוא גבעות נמוכות ובתרונות במספר בתי גידול, חומר האב הוא בעיקר לס ולס חולי. בחלקו גם קונגלומרט ואבן חול גירנית נאוגניים. הצומח כולל אטד, שרביטן, אלת המסטיק, שלהבית קצרת שיניים, נואית קוצנית, עירית גדולה, חצב מצוי שום גבוה, ארכובית שבטבטית, חרחרבינה מגובבת,יבלית, חורשף חום קשקשים, מלחית, ומינים חד שנתיים, בעיקר מלעניאל מצוי.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
Vegetation survey was held in Nahal Habsor forest (North-Western Negev, Israel). The soil are brown lithosol above hard chalk and loess. The average annual precipitation is 250 mm but most of the species are Mediterranean Phytogeographic origin. The vegetation include shrubs, dwarf shrubs and hebaceous. Nirforestecosoil.com
This document contains a glossary of terms related to video game design and development. It includes 13 terms such as alpha, beta, demo, debug, bug, and animation. For each term, the student provided a short definition from an online source, described how the term relates to their own game production practice, and included an image or video example when possible. The goal of the assignment was to research and gather definitions for provided glossary terms and relate them to the student's own work.
סקר אקולוגי נערך בקטעים רבים בשטחים פתוחים בתחום יער שגב (2015) לצורך הכרת השטח לקראת נטיעה מתוכננת. תוארו טיפוסים של יער פתוח, שיחייה, בתה ועשבוניים בבתי גידול של סביבות קירטון ואבן גיר.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
An ecological survey of vegetation types dependence on rock-soil charasteristic was held in Segev forest (Western Galilee, Israel). Types of woodland, garigue, bata and perennial herbaceous vegetation formations were defined, growing in habitats of chalk and limestone. Nirforestecosoil.com
צומח ישראל כיום - שיווי משקל דינמי כביטוי של התנאים בבית הגידולNir Herr
הגורם העיקרי והיציב למיקום של מינים ותצורות צומח הוא תנאי בית הגידול, וזה גם הגורם לכתמיות בשטח. המערכת האקולוגית מתקנת השפעות אדם ארוכות טווח וקצרות טווח. כנס האגודה לאקולוגיה 2015.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
The primary and steady factor affecting vegetation type presence is habitat conditions.
Therefore, vegetation patchiness is driven mainly by habitat.
Habitat facilities is the main factor of the vegetation formations distribution
And of the patchiness in Israel. The ecological system repair human influences.
Ecological resilience contributes to overcome long or short term human disturbances.
Nirforestecosoil.com
"בדצמבר 2008 נערכה העתקה של עצי אלון התבור משני מקורות, לשטח הנטיעה בהר אחים הממוקם מעל עמק בית נטופה. הועתקו לשטח 1044 עצים, ומתוכם 28 ניטעו בתוך מצע של אפר פחם (אפר פחם תחתית מנופה 2-8 מ""מ + 25% קומפוסט). בחלק מהבורות מצע האפר כוסה בקרקע. בדצמבר 2008 נערכה העתקה של עצי אלון התבור משני מקורות, לשטח הנטיעה בהר אחים הממוקם מעל עמק בית נטופה. הועתקו לשטח 1044 עצים, ומתוכם 28 ניטעו בתוך מצע של אפר פחם (אפר פחם תחתית מנופה 2-8 מ""מ + 25% קומפוסט). בחלק מהבורות מצע האפר כוסה בקרקע, המדידה שתוצג להלן נעשתה בעצים שבהם המצע נשאר חשוף. השקיה בטפטוף ניתנה מאפריל עד אוקטובר בכמות כוללת של 1.9 מ""ק לעץ, כ-10.5 ליטר ממוצע לעץ ליום.
מדידות נערכו באוקטובר 2009. נמדדו 10 עצים במצע האפר ו- 10 עצי ביקורת (5 עצים בכל טיפול מכל אחד משני המקורות). תקציר התוצאות והמסקנות – העצים הם משני מקורות הנבדלים ביניהם בקוטר הגזע אבל לא היה הבדל בממוצע גודל העצים שנבדקו בין הטיפול על מצע האפר והביקורת. נמצא יתרון מובהק לעצים שגדלו על מצע האפר בצימוח צדדי שהתבטא בהגדלת קוטר העץ ובאורך צימוח ממוצע רב יותר. יתכן שקיים גם יתרון בצימוח לגובה אך הוא לא היה מובהק. הצימוח הרב יותר היה בעצים קטנים יותר (קוטר גזע קטן, שברובם גם הגיעו ממקור אחד) והשפעת הגודל התבטאה בעיקר בניסוי של מצע האפר. מדידת צפיפות השורשים הייתה במדגם קטן שלא אפשר ניתוח סטטיסטי, אולם נראה שהשורשים רבים יותר במצע האפר. גם בהתרשמות הכללית נראה יתרון לעצים שגדלו באפר הן בצימוח הענפים והן בצפיפות השורשים.
ואולם, בניסוי המשך שנערך בשני אתרים בעצים מועתקים ובשתילים, לא נמצא יתרון לגידול במצע האפר. על כך ראה במאמר של בנישו והר -2017
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
The Legend of Zelda: A Link to the Past was a successful and influential 1991 game that introduced concepts still used in the franchise today, such as an alternate "dark world" version of the overworld. It sold over 4.6 million units and is treasured by many who played it as children. The game's combat mechanics are flawed, with limited directional attacking, but charges attacks provide 360-degree range. The interconnected overworld segments and varied landscapes to explore. While the music lacks variation and enemy AI is predictable, the game brings nostalgia to original players.
The document is a glossary template for a games design course assignment, requiring students to research and define video game development terms. It includes terms related to video game testing (e.g. demo, beta, alpha), game engines (e.g. vertex shader, pixel shader, post processing), 3D modeling (e.g. normal map, UV map, procedural texture), physics, and other core concepts (e.g. collision, lighting, animation, sprites). Students must provide a short definition from an online source for each term along with an example of how it applies to their own work.
סקר צומח נערך בתחום יער נחל הבשור לצורך הכרת השטח ולהגדרת הנחיות לקראת נטיעה מתוכננת. רמת המשקעים היא כ-250 מ"מ באזור האקלימי הערבתי, אולם מרבית מיני הצמחים הינם ממוצא ים-תיכוני. בני השיח הם אירנו-טורניים ומדבריים. השטח הוא גבעות נמוכות ובתרונות במספר בתי גידול, חומר האב הוא בעיקר לס ולס חולי. בחלקו גם קונגלומרט ואבן חול גירנית נאוגניים. הצומח כולל אטד, שרביטן, אלת המסטיק, שלהבית קצרת שיניים, נואית קוצנית, עירית גדולה, חצב מצוי שום גבוה, ארכובית שבטבטית, חרחרבינה מגובבת,יבלית, חורשף חום קשקשים, מלחית, ומינים חד שנתיים, בעיקר מלעניאל מצוי.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
Vegetation survey was held in Nahal Habsor forest (North-Western Negev, Israel). The soil are brown lithosol above hard chalk and loess. The average annual precipitation is 250 mm but most of the species are Mediterranean Phytogeographic origin. The vegetation include shrubs, dwarf shrubs and hebaceous. Nirforestecosoil.com
This document contains a glossary of terms related to video game design and development. It includes 13 terms such as alpha, beta, demo, debug, bug, and animation. For each term, the student provided a short definition from an online source, described how the term relates to their own game production practice, and included an image or video example when possible. The goal of the assignment was to research and gather definitions for provided glossary terms and relate them to the student's own work.
סקר קרקע-צומח נערך במדרון ביר מכסור-חנתון בתחום יער שפרעם (2006) לצורך הכרת השטח לקראת העתקת העצים מצומת המוביל שבוצעה שם ונכתב עליה מאמר נפרד. תוארו טיפוסים של שיחייה, בתה ועשבוניים על קירטון ואבן גיר.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
A survey of vegetation types dependence on rock-soil charasteristic was held in Bir Macsur - Hanaton forest (Western Lower Galilee, Israel) toward oak transplanting from Hamovil junction. Types of garigue, bata and perennial herbaceous vegetation formations were defined, growing in habitats of chalk and limestone. Nirforestecosoil.com
מערך הצומח-סלע-קרקע ובתי הגידול. הר ריוב ושני, אקולוגיה וסביבה 2015 Nir Herr
מערך הצומח באזור אלונים-מנשה בהתאמה למבנה המרחבי של מערכת הסלע-קרקע ותכונות בית הגידול. מאמר ב"אקולוגיה וסביבה" 2015 כרך 6. מתבסס על החלק ראשון של עבודת הדוקטור.
יער הפארק של אלון התבור גדל על כיסי קרקע הנמצאים בקירטון ובנארי שמעליו, ונוצר בית גידול שבו השורשים נמצאים בכיסי הקרקע ואילו מאגר המים העיקרי הוא בנקבובי הסלע. החורש של אלון מצוי גדל בסביבה זו על קירטון רך ונקבובי יותר. השורשים חודרים לסדקי סלע דקים וקולטים את המים ישירות מהסלע, וכך מתאפשר ניצול הממד האנכי ובעקבותיו קיום של חורש צפוף. על סלעים קשים יותר מתפתחות חברות של שיחים, בני שיח ועשבוניים. השינוי ההדרגתי בתכונות הסלע גורם שינוי הדרגתי בתצורות הצומח.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
Vegetaion pattern in Alonim-Menashe region respectively the spatial system of the rock-soil and habitats properties. Ecology and Environment 6 (1): 52-40 Nirforestecosoil.com
סקר אקולוגי נערך ביער ביריה לאחר נזקי השלגים של דצמבר 2013 כהכנה לטיפול בנזקים תוך מניעת נזקים נוספים לתת היער. תוארו סלע-קרקע, צומח תת היער ובתי הגידול. תוארו טיפוסים של יער וחורש פזור, שיחייה, בתה ועשבוניים בבתי גידול של סביבות קירטון, חואר, אבן גיר ודולומיט.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
An ecological survey of vegetation types dependence on rock-soil charasteristic was held in Birya forest (Upper Galilee, Israel) after snow storm of Dec 2013. Types of forest, maquis, garigue, bata and herbaceous were defined, growing in habitats of chalk, marl, limestone and dolomite. Zoological section is included. Nirforestecosoil.com
This document summarizes the sprite development process for a 2D shooter game. The developer created sprites for player ships, basic enemies, harder enemies, boss enemies, player weapons, enemy weapons, and explosions. They started with the player ships and used them as a basis for the basic enemies. They then created harder enemies and a 3-stage boss sprite. Weapon sprites for players and enemies were also created. The background features a scrolling canyon environment. The game supports 2 players by duplicating the first player and changing colors. Players can use a plasma cannon or rockets as weapons.
Rock-soil-water system in Quercus ithaburensis forest in IsraelNir Herr
Nir herr english abstract and short article 1999
Rock and soil system and water regime in Quercus ithaburensis oak forest in Alonim region Israel
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
Habitats of forest mauis and natural vegetation in IsraelNir Herr
Presentation of the habitats of Quercus ithaburensis woodland and Q. calliprinos maquis and another vegetation types in Israel.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
התייבשות אורן ירושלים ביער יתיר היבט תת הקרקע - סיכום 2012Nir Herr
ביער יתיר חלה התייבשות עצים לאחר רצף שנות בצורת, שהתרכזה בעיקר במוקדים ביער. במסגרת מחקר משולב של מכון וייצמן, אגף הייעור ומרחב דרום בקק"ל נמצא שהגורם העיקרי לכך הוא הבדלים במבנה ותכונות מערכת הסלע-קרקע. בית גידול של סלע קירטוני עם קרקע רדודה ואבנית (פחות מ-1 מ'), מהווה יתרון להתפתחות העצים, חיוניותם שרידותם. הקירטון הנקבובי משמש כעתודת מים לקיץ, הקרקע הרדודה מאפשרת מגע הדוק של שורשי העצים עם הסלע, ומתחת לאבנים שבקרקע נשמרת רטיבות יחסית המסייעת להתפתחות שורשים ולקליטת מים על ידם. כתמי ההתיבשות נוצרו בקרקע עמוקה על גבי אבן גיר
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
חורשת הסרג'נטים - תכנון הממשק לשימור המערכת האקולוגית Nir Herr
חורשת הסרג'נטים ניטעה לפני כ-80 שנה. כחורשה של ייעור משקי בלב פרדסים. בינתיים הוקמו שכונות מגורים סביבה, ובתוך כך היא דוללה בשנת 2000 בקירוב מצפיפות של 500 עצים לדונם לכ-100 עצים לדונם. מאז היא חורשה בניהול יערני מבוקר, עם ריכוז יוצר דופן של מיני צמחים ייחודיים ונדירים, ופתוחה ומונגשת לקהל.
נעשה בחורשה סקר צומח בשנים 2008-2007 ונמצא ריכוז צמחים ייחודי, נדיר ויוצא דופן. באותה תקופה, החורשה הייתה עדיין צפופה למדי, וריכוז הצמחים שנמצא בה משקף את התנאים של אותו זמן. במהלך השנים התרחשו שריפות בחלק מהשטח ובוצעו דילולים שהיו בתחילה מדורגים בתכנון יערני שקול. ב-2015 נעשה דילול חזק מדי במהלך אחד, במטרה של פתיחת היער עבור התפתחות הצומח המקומי. הוא גרם לעקת דילול ונראה שלא היטיב עם תת היער ועם הצמחים המוגנים והנדירים. ובתוך כך התפתחה בעיה המאיימת על הצומח הנדיר ביער והוא החמציץ הנטוי
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את השפעתה של חופת האקליפטוסים על הצומח המקומי ועל בריכת החורף. לבחון את הגישה שיער נטוע, ובעיקר האקליפטוס, מפריע לכאורה לצומח המקומי. כיצד זה שהצומח הייחודי התפתח דווקא תחת יער צפוף, והאם פתיחת היער תשפר את עושר המינים הגבוה והנדיר מלכתחילה.
המסקנות מסתכמות בהיבטים הבאים:
•השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח באזור - מידת הכיסוי בחופת אקליפטוסים נמצאת במתאם גבוה במובהקות גבוהה למשתנים שונים של איכויות צומח, כולל מספר המינים, מספר המשפחות, ומספר המינים הנדירים והאדומים. במספר המינים האדומים (18 מתוך 21 באזור), המתאם גבוה מאד, וכיסוי האקליפטוסים הוא הגורם הסביבתי היחיד שיש לו מתאם לנושא זה.
•השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח בחורשה - על פי המדידות בחורשת הסרג'נטים, יש יתרון ליער האקליפטוס בצפיפויות בינוניות ואף בינוניות-גבוהות (כפונקציות אופטימום) עבור חלק ניכר מהמינים המוגנים והנדירים, ורק מיעוטם פוחתים עם עליית הצפיפות.
•דילול דרסטי והשפעתו על בריאות העצים הנותרים ועקת דילול - הדילול החזק מדי שנעשה שלא בהתאם לתוכנית ולא בהתאם לתורת ניהול היער כאמור, התבטא בתמותה של עצים נוספים, ככל הנראה כתוצאה מעקת דילול. כמו כן, מדד בריאות העצים יורד ככל שעוצמת הדילול (המתבטאת בהפחתה של מספר העצים) הייתה גדולה.
•השפעת אקליפטוסים על איכות בריכות עונתיות - השוואת נתוני בריכות עונתיות בשרון מראה שבסביבת אקליפטוסים רמת החמצון נמוכה יחסית והחומציות גבוהה, אולם, מספר המינים החיים בבריכות בסביבת האקליפטוס הינו רב יחסית. נראה שהתנאים בסביבה זו ובעיקר ההצללה החלקית מתאימים לאותם מינים, ולעושר המינים בכלל. בשלולית בחורשת הסרג'נטים נמצאו 28 מינים מ- 14 קבוצות (טקסונים) של בעלי חיים. זה מבטא מגוון בינוני-גבוה בהשוואה לבריכות אחרות באזור זה.
•החמציץ הנטוי התפשט באזורים מסוימים בחורשה, בעיקר במשולש שבסיסו בקרבת השלולית, ושם הוא מהווה בעיה משמעותית. ריסוס החמציץ בחורשה מיצה את עצמו וככל הנראה גרם נזק רב לצומח המקומי, וצפוי לגרום נזק נוסף לצומח ולסביבה
ניר הר עבודת דוקטור חלק א' – מבוא ומיפוי השוואתיNir Herr
החלק העוסק בהתאמת הצומח למבנה מערכת הסלע והקרקע באזור אלונים מנשה (ראה גם את עבודת הדוקטור המלאה ו\או חלק ב': משק המים בבית הגידול)
Oaks and vegetation in the rock and soil habitat in Alonim – Menashe region. PhD thesis by Nir Herr (part I).
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
מיפוי קרקעות והערכה של תהליכים הידרולוגים באגן וכמויות וקצבים של חלחול ונגר עילי נעשה במסגרת פרק הידרו-אקולוגי בתוך מחקר מקיף לשיקום וניהול אגן נחל ציפורי. הפרק ההידרואקולוגי הכולל נעשה על ידי מורן פיתוח וייעוץ
"הנחל ויובליו מתחילים בהרי נצרת, ובחלק מרכס תורען ועמק בית נטופה, דרך גבעות אלונים ועמק זבולון, עד שנשפך לנחל הקישון. גודל האגן כ-250,000 דונם (250 קמ""ר).
"
מטרות העבודה הן:
.1שיכלול מיפוי של חבורות הקרקע,
.2 חישובי אגירות פוטנציאלית בקרקעות ובמערכות הסלע-קרקע
.3הבנת מנגנונים של התווך הבלתי רווי, התקדמות חזיתות ההרטבה, החלחול למי התהום והיווצרות הנגר העילי.
.4הבנת הקשר בין מערכות סלע-קרקע וצומח.
.5הבנת הקשר בין פני השטח, נטיית שכבות סלע ואפיונן, לבין מפלסי מי תהום ונביעת מעיינות ובארות והערכת נתיבי הזרימה התת קרקעית
חורשת הסרג'נטים - תכנון הממשק לשימור המערכת האקולוגית Nir Herr
חורשת הסרג'נטים ניטעה לפני כ-80 שנה. כחורשה של ייעור משקי בלב פרדסים. בינתיים הוקמו שכונות מגורים סביבה, ובתוך כך היא דוללה בשנת 2000 בקירוב מצפיפות של 500 עצים לדונם לכ-100 עצים לדונם. מאז היא חורשה בניהול יערני מבוקר, עם ריכוז יוצר דופן של מיני צמחים ייחודיים ונדירים, ופתוחה ומונגשת לקהל.
נעשה בחורשה סקר צומח בשנים 2008-2007 ונמצא ריכוז צמחים ייחודי, נדיר ויוצא דופן. באותה תקופה, החורשה הייתה עדיין צפופה למדי, וריכוז הצמחים שנמצא בה משקף את התנאים של אותו זמן. במהלך השנים התרחשו שריפות בחלק מהשטח ובוצעו דילולים שהיו בתחילה מדורגים בתכנון יערני שקול. ב-2015 נעשה דילול חזק מדי במהלך אחד, במטרה של פתיחת היער עבור התפתחות הצומח המקומי. הוא גרם לעקת דילול ונראה שלא היטיב עם תת היער ועם הצמחים המוגנים והנדירים. ובתוך כך התפתחה בעיה המאיימת על הצומח הנדיר ביער והוא החמציץ הנטוי
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את השפעתה של חופת האקליפטוסים על הצומח המקומי ועל בריכת החורף. לבחון את הגישה שיער נטוע, ובעיקר האקליפטוס, מפריע לכאורה לצומח המקומי. כיצד זה שהצומח הייחודי התפתח דווקא תחת יער צפוף, והאם פתיחת היער תשפר את עושר המינים הגבוה והנדיר מלכתחילה.
המסקנות מסתכמות בהיבטים הבאים:
•השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח באזור - מידת הכיסוי בחופת אקליפטוסים נמצאת במתאם גבוה במובהקות גבוהה למשתנים שונים של איכויות צומח, כולל מספר המינים, מספר המשפחות, ומספר המינים הנדירים והאדומים. במספר המינים האדומים (18 מתוך 21 באזור), המתאם גבוה מאד, וכיסוי האקליפטוסים הוא הגורם הסביבתי היחיד שיש לו מתאם לנושא זה.
•השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח בחורשה - על פי המדידות בחורשת הסרג'נטים, יש יתרון ליער האקליפטוס בצפיפויות בינוניות ואף בינוניות-גבוהות (כפונקציות אופטימום) עבור חלק ניכר מהמינים המוגנים והנדירים, ורק מיעוטם פוחתים עם עליית הצפיפות.
•דילול דרסטי והשפעתו על בריאות העצים הנותרים ועקת דילול - הדילול החזק מדי שנעשה שלא בהתאם לתוכנית ולא בהתאם לתורת ניהול היער כאמור, התבטא בתמותה של עצים נוספים, ככל הנראה כתוצאה מעקת דילול. כמו כן, מדד בריאות העצים יורד ככל שעוצמת הדילול (המתבטאת בהפחתה של מספר העצים) הייתה גדולה.
•השפעת אקליפטוסים על איכות בריכות עונתיות - השוואת נתוני בריכות עונתיות בשרון מראה שבסביבת אקליפטוסים רמת החמצון נמוכה יחסית והחומציות גבוהה, אולם, מספר המינים החיים בבריכות בסביבת האקליפטוס הינו רב יחסית. נראה שהתנאים בסביבה זו ובעיקר ההצללה החלקית מתאימים לאותם מינים, ולעושר המינים בכלל. בשלולית בחורשת הסרג'נטים נמצאו 28 מינים מ- 14 קבוצות (טקסונים) של בעלי חיים. זה מבטא מגוון בינוני-גבוה בהשוואה לבריכות אחרות באזור זה.
•החמציץ הנטוי התפשט באזורים מסוימים בחורשה, בעיקר במשולש שבסיסו בקרבת השלולית, ושם הוא מהווה בעיה משמעותית. ריסוס החמציץ בחורשה מיצה את עצמו וככל הנראה גרם נזק רב לצומח המקומי, וצפוי לגרום נזק נוסף לצומח ולסביבה
חורשת הסרג'נטים - תכנון הממשק לשימור המערכת האקולוגיתNir Herr
חורשת הסרג'נטים ניטעה לפני כ-80 שנה. כחורשה של ייעור משקי בלב פרדסים. בינתיים הוקמו שכונות מגורים סביבה, ובתוך כך היא דוללה בשנת 2000 בקירוב מצפיפות של 500 עצים לדונם לכ-100 עצים לדונם. מאז היא חורשה בניהול יערני מבוקר, עם ריכוז יוצר דופן של מיני צמחים ייחודיים ונדירים, ופתוחה ומונגשת לקהל.
נעשה בחורשה סקר צומח בשנים 2008-2007 ונמצא ריכוז צמחים ייחודי, נדיר ויוצא דופן. באותה תקופה, החורשה הייתה עדיין צפופה למדי, וריכוז הצמחים שנמצא בה משקף את התנאים של אותו זמן. במהלך השנים התרחשו שריפות בחלק מהשטח ובוצעו דילולים שהיו בתחילה מדורגים בתכנון יערני שקול. ב-2015 נעשה דילול חזק מדי במהלך אחד, במטרה של פתיחת היער עבור התפתחות הצומח המקומי. הוא גרם לעקת דילול ונראה שלא היטיב עם תת היער ועם הצמחים המוגנים והנדירים. ובתוך כך התפתחה בעיה המאיימת על הצומח הנדיר ביער והוא החמציץ הנטוי
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את השפעתה של חופת האקליפטוסים על הצומח המקומי ועל בריכת החורף. לבחון את הגישה שיער נטוע, ובעיקר האקליפטוס, מפריע לכאורה לצומח המקומי. כיצד זה שהצומח הייחודי התפתח דווקא תחת יער צפוף, והאם פתיחת היער תשפר את עושר המינים הגבוה והנדיר מלכתחילה.
המסקנות מסתכמות בהיבטים הבאים:
•השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח באזור - מידת הכיסוי בחופת אקליפטוסים נמצאת במתאם גבוה במובהקות גבוהה למשתנים שונים של איכויות צומח, כולל מספר המינים, מספר המשפחות, ומספר המינים הנדירים והאדומים. במספר המינים האדומים (18 מתוך 21 באזור), המתאם גבוה מאד, וכיסוי האקליפטוסים הוא הגורם הסביבתי היחיד שיש לו מתאם לנושא זה.
השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח בחורשה - על פי המדידות בחורשת הסרג'נטים, יש יתרון ליער האקליפטוס בצפיפויות בינוניות ואף בינוניות-גבוהות (כפונקציות אופטימום) עבור חלק ניכר מהמינים המוגנים והנדירים, ורק מיעוטם פוחתים עם עליית הצפיפות.•דילול דרסטי והשפעתו על בריאות העצים הנותרים ועקת דילול - הדילול החזק מדי שנעשה שלא בהתאם לתוכנית ולא בהתאם לתורת ניהול היער כאמור, התבטא בתמותה של עצים נוספים, ככל הנראה כתוצאה מעקת דילול. כמו כן, מדד בריאות העצים יורד ככל שעוצמת הדילול (המתבטאת בהפחתה של מספר העצים) הייתה גדולה.•השפעת אקליפטוסים על איכות בריכות עונתיות - השוואת נתוני בריכות עונתיות בשרון מראה שבסביבת אקליפטוסים רמת החמצון נמוכה יחסית והחומציות גבוהה, אולם, מספר המינים החיים בבריכות בסביבת האקליפטוס הינו רב יחסית. נראה שהתנאים בסביבה זו ובעיקר ההצללה החלקית מתאימים לאותם מינים, ולעושר המינים בכלל. בשלולית בחורשת הסרג'נטים נמצאו 28 מינים מ- 14 קבוצות (טקסונים) של בעלי חיים. זה מבטא מגוון בינוני-גבוה בהשוואה לבריכות אחרות באזור זה.•החמציץ הנטוי התפשט באזורים מסוימים בחורשה, בעיקר במשולש שבסיסו בקרבת השלולית, ושם הוא מהווה בעיה משמעותית. ריסוס החמציץ בחורשה מיצה את עצמו וככל הנראה גרם נזק רב לצומח המקומי, וצפוי לגרום נזק נוסף לצומח ולסביבה
ניר הר עבודת דוקטור חלק ב' – משק המים בבית הגידולNir Herr
החלק העוסק במשק המים של האלונים באזור אלונים מנשה והדיון במערכת הכוללת (ראה גם את עבודת הדוקטור המלאה ו\או חלק א': מבוא ומיפוי השוואתי)
water regime of oaks habitat in Alonim – Menashe region PhD thesis by Nir Herr (part II). לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
כחלק מתכנון ההשקיה בעצי אלון התבור שהועתקו למדרון ביר אל מכסור-חנתון, נערכו חישובים של צריכת המים הדרושה להם בשנה הראשונה ובשנה השניה. החישובים התבססו על צריכת מים שנמדדה בעצים שהועתקו למיכלים (כמדידה של כמויות השקייה עד נגירת מי נקז) ובעזרת מודל (על בסיס מדידות) של צריכת מים באלון התבור בוגרים (עפ""י הר, 2008). מסקנות, הערכות והנחיות: (א) השורשים הפעילים נמצאים בעומק של כ- 70-90 ס""מ. ההשקיה בטפטוף מגיעה באופן מלא בקירוב אל כל השורשים הפעילים בתוך יום מתחילת ההשקיה. היא כמעט ואינה מרטיבה את צוואר השורש. (ב) צריכת המים של העץ בכל התקופה שיקבל השקיה, הינה נמוכה בתחילת האביב, מתגברת בקיץ, ומגיעה לשיא באוגוסט-ספטמבר. מהשנה השנייה, לאחר ההתבססות הראשונית אפשר להקטין את ההשקיות באביב ובתחילת הקיץ ולהגדילן בהדרגה במהלך הקיץ.
ג. כמויות השקיה שניתנו בשנה הראשונה בחלקת ביר אל מכסור-חנתון, של 150 ליטר לעץ אחת לשבוע ועוד הצפות הרוויה היו מספקות, ואף בעודף. יש לבחון אם כמות זו תספיק בתקופת שיא הצריכה בקיץ בשנה השניה. כללית, יש להגדיל את כמויות השיא בכל שנה בהתאם להגדלת הנוף. ככל שיגדל מרווח הזמן בין ההשקיות (עד פעם ב- 10 ימים, שבועיים ויותר), הכמות שתינתן בהשקיה אחת תהיה בעודף שלא יוכל להיקלט. בבית הגידול של טרה רוסה מעל אבן הגיר, מרבית העודפים ישטפו אל סדקי הסלע. בבית הגידול של סלע קרטון, תהיה הרוויה של שכבת הסלע העליונה, שתשמש כמאגר, וחלק יחלחל בסדקים. בבית גידול של חוואר או קרקע כבדה עמוקה, יתכן שתהיה בעיה של אוורור באזור השורשים הפעילים. השפעות דומות צפויות להיות גם בעקבות השקיות הרוויה. בחלק מסביבות הגידול עלול להיווצר מחסור ועקת מים כתוצאה מריווח השקיות.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
סקר צומח לקראת נטיעה נערך ביער כיסופים. רמת המשקעים היא כ-270 מ"מ בתחום אזור הצומח של הספר הים תיכוני. הסקר נערך בשטח בתרונות הכולל קטעים נתרניים חסרי צומח, ובשטח שעבר מילוי ערוצים בעבר עם עומדי אקליפטוסים ואורנים שחלקם מנוון. הסלע הוא הוא כורכר פריך למדי המכוסה בלס חולי. הצומח הטבעי הוא שיחייה פתוחה של אטד ערבי, מתנן שעיר וזקנן שעיר. בני שיח הם לוטמית ערבית וקורנית מקורקפת על הכורכר, נואית קוצנית וקזוח כרכיבים ערבתיים, ולענה חד זרעית בקטעים חוליים יותר. עשבוניים רב שנתיים בולטים נוספים הם עירית גדולה, חצב גלוני וחצב מצוי. המעוצים ממקורות ים תיכוניים, אירנו טורניים וסהרו ערבי. העשבוניים בעיקר ממקור ים תיכוני.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
Vegetation survey was held (2012) in Kisufim forest (North-western Negev, Israel). The average annual precipitation is 270 mm, in the semi-arid region. The rock is Kurkar, coverd by soil of sandy loess.Most of area is badland, partly sodic, and part of it had smooted in the past before planting. Most of the area is a degrdaded eucaliptus forest. The natural vegetation is garigue of Lycium shawii and Thymelaea. the dwarf shrubs are Fumana arabica and Coridothymus capitatus above the Kurkar, Artemisia monosperma on sandy sections. The irano-turanian Noaea mucronata and Saharo-arabian Deverra tortuosa. Nirforestecosoil.com
מילות מפתח:
כיסופים, נחל אסף, הבשור, קרקע, צומח, בתי גידול, גיאובוטניקה, פיטוגאוגרפיה, ים-תיכוני, אירנו-טורני, סהרו ערבי, כורכר, לס חולי, בתרונות, קרקע נתרנית, נגב מערבי, שיחייה, מתנן שעיר, אטד ערבי, שרביטן, בתה, לוטמית ערבית, לענב חד זרעית, אשל, קורנית מקורקפת, נואית קוצנית, זקנן שעיר, עירית גדולה, חצב גלוני, חצב מצוי, כלנית מצויה, פעמונית גפורה, מחטנית, אקליפטוס, אורן ירושלים, אשל, טטרקליניס, מפות, תמונות, קק"ל, ניר הר,
soil, vegetation, habitats, geobotany, phytogeography, Mediterranean, Irano-Turanian, Saharo-Arabian, forestry, kurkar, Western Negev, garigue, shrubs, bata, dwarf shrubs, Thymelaea, Lycium shawii, Buglossoides tenuiflora, Fumana arabica, Artemisia monosperma, Coridothymus capitatus, Noaea mucronata, Tamarix, Helianthemum vesicarium, Hypernia hirta, Asphodelus ramosus, Urginea undulata, Urginea maritima, Anemone, Campanula sulphurea, Ifoga spicata, Eucaliptus, Pinus, Tetraclinis,images, maps, KKL, JNF, Nir Herr
ניר הר בתי גידול אלונים עבודת דוקטור - מלא 2008 Nir Herr
מבנה מערכת הסלע והקרקע והדינמיקה של משק המים בבית הגידול כגורמים אקולוגיים עיקריים בתפוצת אלון התבור והאלון המצוי באזור אלונים-מנשה. מחקר מקיף על תפוצת האלונים והצומח באזור בהתאמה למבנה הגאולוגי, ולימוד מעמיק של בתי הגידול במקביל, המסביר את התפוצה.
Rock and soil system and water dynamics as main ecological factors in oaks habitat in Alonim - Menashe region. PhD thesis by Nir Herr (2008).
חידושי המחקר התבטאו בהתאמת שיטות למדידת הרטיבות בסלע; התאמת הכיול של מפזר ניטרונים בסלע עם שונות מרחבית רבה בעזרת מדד של מכ"ם אנטנות בור; התאמה של תפרוסת צומח לגאולוגיה ולמבנה מערכת הסלע-קרקע ברמה מפורטת, תוך הבנת החוקיות המרחבית באזור המחקר; הבנת הדינמיקה של החלחול, ההצטברות וקליטת המים של עצי האלון בעומק ובזמן בבתי הגידול השונים, בעיקר בתווך של סלע קרטוני; הצגת משק המים של שני בתי גידול מרכזיים ביער ובחורש הים תיכוני בישראל. הותוו עקרונות המאפשרים השלכת תוצאות המחקר לאזורים נוספים, תוך התחשבות בסוג הסלע, מבנה מערכת הסלע-קרקע ותנאי האקלים והמיקרואקלים.
The research innovations included: adaptation of methods of moisture measurements in the rock; adaptation of the calibration of the neutron probe in the rock, characterized by a great spatial variability, by the aid of borehole antenna radar measurements; agreement between the vegetation dispersal and geology, and understanding the spatial constistency in the investigated region; understanding the dynamics of percolation, water accumulation and uptake in depth and in time of oak trees in the various habitats, mainly in chalk; presentation of the water regime in two major Mediterranean formations, woodland and maquis, in Israel; outlining principles that enable implementation of the research results in other regions, considering the type of rock, the structure of the rock-soil system and the climatic and microclimatic conditions.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
מדידה של צריכת המים נעשתה באלונים שהועתקו ב-2006 ממחלף המוביל למדרון ביר אל מכסור-חנתון. המדידה נעשתה במיכלים בשנים הראשונה עד השלישית אחרי ההעתקה והותאמה לעצים שהועתקו בשטח תוך משוב עם תגובת העצים. ומדידות טנסיומטרים שהוצבו בשטח. הערכות נוספות נעשו לאחר העתקה נוספת שנעשתה יחד עם נטיעת שתילים גדולים ביער נחל תות. שם הייתה עצירת צימוח שם ב-2014 שהובילה לחשיבה מחודשת.
את כמויות ההשקיה יש להתאים לבית הגידול. כשתשתית הסלע היא אבן גיר נדרשת השקיה רבה ותכופה יותר. בתקופה הראשונה אחרי הנטיעה נדרשת השקיה בכל יום, אותה ניתן לרווח החל מהחודש השני בהתאם לתגובת העצים וקריאות טנסיומטרים. ההשקיות בחנתון היו בתחילה אחת לשבועיים. מדידות הטנסיומטרים הראו שיש לצמצם את המרווחים. בנחל תות ניתנו כמויות מים קטנות מהנדרש, בעיקר בבית הגידול הקשה יחסית. בסיכום נראה שבשנה הראשונה, לאחר חודש הקליטה הראשונית, יש להשקות עד עד כ-20 ל' לעץ מועתק ליום. על פי אותן מדידות בשנה השניה ובהתאם למדידות טנסיומטרים באותה שנה, יש להשקות במאי בכמות של 40-30 ל' ליום לעץ ולהגיע באוגוסט ל-50-40 ל' לעץ ליום. נראה שבשנה השלישית רצוי להגיע להשקיה של 60 ל' לעץ ליום באוגוסט. לשתילים הגדולים בשנת הגידול השלישית יש לתת השקיות אחת לשבוע על פי חישוב של 15 ליטר ליום (75 ל' לעץ להשקיה שבועית), עם דשן חנקני לפי 85 ג' N צרוף לעץ לעונה.
מהלך ההעתקה בחנתון כולל ההשקיה של השנה הראשונה, מתואר כאן [קישור למאמר]. המשך המעקב בשנים השניה והשלישית מתואר כאן [קישור לעבודת בנישו]. משק המים של העצים הבוגרים בטבע מתואר כאן [מאמר 2016]
הדינמיקה של משק המים - הר שני וריוב - אקולוגיה וסביבה 2016Nir Herr
משק המים ביער אלון התבור ובחורש אלון מצוי כמערכת דינמית המתפתחת ומתקיימת בבית הגידול. התפרסם ב"אקולוגיה וסביבה 2016 כרך 7 חוברת 1. מאמר זה מהווה המשך למאמר של מערך הסלע
קרקע שהתפרסם ב-2016 בקישור.
עצי אלון התבור ביער הפארק בגבעות אלונים-מנשה, גדלים בכיסי קרקע בסלע קירטוני. גשמי החורף מחלחלים בסלע באיטיות ומצטברים בעומק של 3-1.5 מ'. באביב, העץ קולט מים מכיס הקרקע. במהלך הקיץ, המים שנאגרו בסלע הנקבובי נעים אל כיס הקרקע והשורשים בתנועה נימית. אלון מצוי הגדל בחורש באותו אזור, מעמיק שורש בסדקים של קירטון רך. החלחול כאן מהיר ומעמיק יותר, והמים נקלטים ישירות מהסלע.
הדיות באלון התבור מואץ מתחילת הלבלוב במחצית פברואר ועד לתחילת מאי. מכאן מתחי המים בקרקע ובעץ עולים, הפיוניות נסגרות חלקית בצהריים, קליטת המים פוחתת והדיות מתייצב. מסוף יוני ובמהלך הקיץ הדיות יורד בהדרגה, עד דעיכתו עם השלכת באמצע החורף. האלון המצוי ירוק העד קולט מים בקצב נמוך בחורף, הקצב מואץ עד תחילת מאי, ומיד לאחר מכן חלה ירידה הדרגתית עד החורף.
בשנים שחונות, הקליטה קטֵנה, ובשנים גשומות מאגר המים בסלע מתחדש ומאפשר קליטה של מים בשנים השחונות העוקבות.
על בסיס המחקר ניתן להעריך את מאזן המים של היערות והחורשים בארץ בהתאמה לתנאי הסביבה בהם הם מצויים, ואת יכולת ההשרדות במצב של התיבשות אקלימית עתידית. בתי גידול על קירטון נקבובי מאפשרים עמידות גדולה יותר בתקופות יובש ארוכות.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
Water regime dynamics un the rock-soil-tree system in Quercus ithaburensis woodland and in Quercus calliprinos maquis. Ecology and Environment 7 (1): 52-64
הידרוגיאולוגיה בקירטון חבורות עבדת והר הצופים ברמת מנשהNir Herr
דרשה הערכה של נתיבי הזרימה להזנת מעיינות בבשיפולי רמת מנשה ובמורדות לעמק יזרעאל, כדי להימנע מפגיעה בהם במהלך חפירת תעלות, המתוכננת לצורך הובלת צנרת ביוב לניקוז האזור כלפי מטה לכיוון העמק. כבסיס לחקר של המערכת ההידרוגיאולוגית מוצג סיכום של עבודות שעסקו בגאולוגיה ובהידרולוגיה של האזור ובחקר תהליכים הידרולוגיים בתווך הבלתי רווי של מערכת הסלע-קרקע, בעיקר של סביבת התצורות הקירטוניות של חבורת עבדת (אאוקן) ותצורת טקיה הנמצאת תחתיה.
בר (1983) שעבד בדרום רמת מנשה הגדיר שני תת אקוות של חב' יהודה, שביניהם קיימת חציצה של שכבות קירטוניות וחוואריות דפני (2012) כמעט מבטל כל תרומה של אקוות חב' עבדת. נראה שהערכתו אינה נכונה. וישקין (1973) התייחס הן לאקוות חב' יהודה והן לאקוות חב' עבדת, וביניהם אקוויקלוד של חב' הר הצופים, ועוד אקוות רדודות עליונות של יחידות צעירות מהנאוגן. גוטמן וגוטליב (1986) שעבדו בצפון רמת מנשה, הבדילו את אקוות חב' עבדת, שממנה נובעים מעיינות רמת מנשה מאקוות חב' יהודה. שדה ועמיתיו (2014) התרכזו בניתוח של עין כפר היושב על שבר דליה-כופריין.
המבנה הסטרוקטרלי של רמת מנשה: חשוב להבין את קיומה ומשמעותה של "הפרשה" של ארד (1955, 1965) שכונתה "אוכף דליה" על ידי בר (1983) (או "הרום הרוחבי", הר (2008). הר (2008), כהמשך לארד (1955), הציג את המבנה הכולל של סינקלינת אלונים-מנשה מנשה התחומה בין האנטיקלינות של כרמל ושומרון-נצרת. כשהסינקלינה עצמה מחולקת לרוחבה באותה פרשת מים שמקורה כנראה בקמר קדום קיימות שלוש מפות סטרוקטורליות: החל מהמפות על בסיס גג חב' יהודה של Arad (1965), המשך במפה של Fleischer & Gapsou (2002) ועד המפה על בסיס חב' הר הצופים של גורן, שכנאי ובן שבת (2014).
ספיקות וכיווני זרימה הוצגו בעבודות אלה. נתונים נוספים נלקחו מעבודות הר (2008) וממחקרים בקירטונים של חב' עבדת ברמת חובב של קבוצת רונית נתיב ז"ל.
אקולוגיה של התחדשות צומח לאחר שריפה ביער מורדות נצרתNir Herr
נערך סקר אקולוגי-יערני בעומדי יער בתחום היער של מורדות נצרת לאחר שריפה. השריפה התרחשה באוקטובר 2021, והסקר נערך באביב שאחריו. הסקר היה משולב, כלל מדידות יערניות, ותיאור של מצב הצומח הטבעי באותם עומדי יער, ועל בסיס עומדי היער ובהתאמה לגורמי הסביבה. הרכב הצומח המקורי – תצורות הצומח בשטח לפני השריפה התחלקו בין חורשים (שנשלטו ע"י אלון מצוי, לבנה רפואי וחרוב) הצפופים יותר במפנה צפוני, קטע יער אלון התבור, שיחיות של אלת המסטיק, וקטעי עשבוניים רב שנתיים. באזור הר דבורה, קטעי חורש של אלון מצוי הינם רבים יותר.
עצמת השריפה: הייתה גבוהה במרבית המקומות. הנתונים עבורה נאספו לפי שלושה מדדים: (א)הערכה של כל עץ מה מידת העלווה הירוקה שלו בשלוש דרגות. (ב) הערכה של גודל השטח שנשרף (ג) הערכה של עוצמת השריפה על פי: (1) גובה השריפה על גזעי העצים והענפים, (2) מידת השריפה של עצי החורש, (3) מידת השריפה של שיחים. ממצא מעניין הוא שמידת שריפת העץ היתה גבוהה דווקא כשצפיפות היער הייתה נמוכה יחסית.
מידת ההתחדשות של מינים שונים: בעוצמת שריפה גבוהה יחסית, אלון מצוי בר זית, לבנה רפואי ושיחים מתחדשים מצוואר השורש. אלון התבור מתחדש מהענפים. חרוב ואלה א"י מתחדשים מהענפים בעוצמת שריפה לא גבוהה, ורק מצוואר השורש בעוצמה גבוהה. בעוצמת שריפה נמוכה, גם אלון מצוי עשוי להתחדש מהענפים.
מין בסכנת הכחדה ("אדום") - נמצא רק מין אחד, הוא אירוס נצרתי. הסקר נערך לאחר הפריחה כשהעלים היו כבר במצב של שלבי קמילה. ישנן עוד תצפיות קודמות של מספר פרטים או ריכוזים בקרבת הר כסולות שמיקומן מסומן במפות. התצפיות המזרחיות ביותר של המין הן בסביבת נחל ברק בן אבינועם שבין הר כסולות והר דבורה, בשכבת המינים האדומים של רט"ג. הפרטים שנמצאו הם שולי האוכלוסיה הגדולה הנמצאת על תצורת תמרת בהר יונה וסביבת נחל כסולות. רצוי לערוך סקר נוסף בזמן הפריחה בעיקר באזור הר כסולות . בסביבות הר דבורה ונחל דבורה לא נצפתה נוכחות של המין.
מינים נדירים – סומנו מינים הידועים כנדירים בגליל תחתון, חלקם מופיעים בריכוזים, כמו כנפה חרוקה או בולבוסן א"י, ואחרים בודדים. זה אינו קריטריון שיש דרישה לשמר על פיו, עם זאת, במקומות שנמצאים מינים אלה, ובכלל, רצוי לטפל בעונת הקיץ כשהחלק העל קרקעי של העשבוניים הרב שנתיים אינו במצב פעילות על פני השטח.
הגנה ושימור עצים בעת עבודות עפר ובניה באלון הגליל 1980-2024.pdfNir Herr
"במהלך פעולות הבניה שנעשו לאורך כ-40 שנה תוך הקמה של מספר שכונות באלון הגליל שהוקמה בתוך יער אלונים, נדרשו הגנות על עצים שלא ייפגעו. מרבית עצי האלון סומנו לשימור. אחרים הועתקו, מתוכם מרביתם נקלטו (על ההעתקות ראו https://www.nirforestecosoil.com/alon-hagalil-oak-transplanting-2023 )
בכל שלבי הבניה ככל שהיינו ערנייים ופעלנו בזמן להצלת העצים, הצלחנו בדרך כלל להציל עצים ולאפשר את קיומם, גם כאשר נחתכו מרבית שורשיהם. העצים ממשיכים לקלוט מים מסלע הקירטון הנקבובי מתחתם ומפתחים מערכת שורשים היקפית בעזרת קרקע שנשארת ו\או מוספת בפעולת השימור.
על פי נסיוננו באלון הגליל, ניתן לשמר עצים גם בצמידות לבתים, ומרבית העצים שורדים בטיפול נכון גם כאשר נעשית חפירה עמוקה לידם.
בשלב העבודות, ניתן לפרוס בד יוטה על השורשים עם הקרקע החפורה, להרטיב ולהשקות לפחות יומיים בשבוע, ובתוך כך להשקות גם בצד השני של העץ שלא נחפר.
וכאשר ניתן, במהלך העבודות או בסיומן, מוקם קיר תומך היקפי, מילוי קרקע, והשקיה קבועה כמתואר בדפים הבאים.
סקר קרקע-צומח נערך במדרון ביר מכסור-חנתון בתחום יער שפרעם (2006) לצורך הכרת השטח לקראת העתקת העצים מצומת המוביל שבוצעה שם ונכתב עליה מאמר נפרד. תוארו טיפוסים של שיחייה, בתה ועשבוניים על קירטון ואבן גיר.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
A survey of vegetation types dependence on rock-soil charasteristic was held in Bir Macsur - Hanaton forest (Western Lower Galilee, Israel) toward oak transplanting from Hamovil junction. Types of garigue, bata and perennial herbaceous vegetation formations were defined, growing in habitats of chalk and limestone. Nirforestecosoil.com
מערך הצומח-סלע-קרקע ובתי הגידול. הר ריוב ושני, אקולוגיה וסביבה 2015 Nir Herr
מערך הצומח באזור אלונים-מנשה בהתאמה למבנה המרחבי של מערכת הסלע-קרקע ותכונות בית הגידול. מאמר ב"אקולוגיה וסביבה" 2015 כרך 6. מתבסס על החלק ראשון של עבודת הדוקטור.
יער הפארק של אלון התבור גדל על כיסי קרקע הנמצאים בקירטון ובנארי שמעליו, ונוצר בית גידול שבו השורשים נמצאים בכיסי הקרקע ואילו מאגר המים העיקרי הוא בנקבובי הסלע. החורש של אלון מצוי גדל בסביבה זו על קירטון רך ונקבובי יותר. השורשים חודרים לסדקי סלע דקים וקולטים את המים ישירות מהסלע, וכך מתאפשר ניצול הממד האנכי ובעקבותיו קיום של חורש צפוף. על סלעים קשים יותר מתפתחות חברות של שיחים, בני שיח ועשבוניים. השינוי ההדרגתי בתכונות הסלע גורם שינוי הדרגתי בתצורות הצומח.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
Vegetaion pattern in Alonim-Menashe region respectively the spatial system of the rock-soil and habitats properties. Ecology and Environment 6 (1): 52-40 Nirforestecosoil.com
סקר אקולוגי נערך ביער ביריה לאחר נזקי השלגים של דצמבר 2013 כהכנה לטיפול בנזקים תוך מניעת נזקים נוספים לתת היער. תוארו סלע-קרקע, צומח תת היער ובתי הגידול. תוארו טיפוסים של יער וחורש פזור, שיחייה, בתה ועשבוניים בבתי גידול של סביבות קירטון, חואר, אבן גיר ודולומיט.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
An ecological survey of vegetation types dependence on rock-soil charasteristic was held in Birya forest (Upper Galilee, Israel) after snow storm of Dec 2013. Types of forest, maquis, garigue, bata and herbaceous were defined, growing in habitats of chalk, marl, limestone and dolomite. Zoological section is included. Nirforestecosoil.com
This document summarizes the sprite development process for a 2D shooter game. The developer created sprites for player ships, basic enemies, harder enemies, boss enemies, player weapons, enemy weapons, and explosions. They started with the player ships and used them as a basis for the basic enemies. They then created harder enemies and a 3-stage boss sprite. Weapon sprites for players and enemies were also created. The background features a scrolling canyon environment. The game supports 2 players by duplicating the first player and changing colors. Players can use a plasma cannon or rockets as weapons.
Rock-soil-water system in Quercus ithaburensis forest in IsraelNir Herr
Nir herr english abstract and short article 1999
Rock and soil system and water regime in Quercus ithaburensis oak forest in Alonim region Israel
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
Habitats of forest mauis and natural vegetation in IsraelNir Herr
Presentation of the habitats of Quercus ithaburensis woodland and Q. calliprinos maquis and another vegetation types in Israel.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
התייבשות אורן ירושלים ביער יתיר היבט תת הקרקע - סיכום 2012Nir Herr
ביער יתיר חלה התייבשות עצים לאחר רצף שנות בצורת, שהתרכזה בעיקר במוקדים ביער. במסגרת מחקר משולב של מכון וייצמן, אגף הייעור ומרחב דרום בקק"ל נמצא שהגורם העיקרי לכך הוא הבדלים במבנה ותכונות מערכת הסלע-קרקע. בית גידול של סלע קירטוני עם קרקע רדודה ואבנית (פחות מ-1 מ'), מהווה יתרון להתפתחות העצים, חיוניותם שרידותם. הקירטון הנקבובי משמש כעתודת מים לקיץ, הקרקע הרדודה מאפשרת מגע הדוק של שורשי העצים עם הסלע, ומתחת לאבנים שבקרקע נשמרת רטיבות יחסית המסייעת להתפתחות שורשים ולקליטת מים על ידם. כתמי ההתיבשות נוצרו בקרקע עמוקה על גבי אבן גיר
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
חורשת הסרג'נטים - תכנון הממשק לשימור המערכת האקולוגית Nir Herr
חורשת הסרג'נטים ניטעה לפני כ-80 שנה. כחורשה של ייעור משקי בלב פרדסים. בינתיים הוקמו שכונות מגורים סביבה, ובתוך כך היא דוללה בשנת 2000 בקירוב מצפיפות של 500 עצים לדונם לכ-100 עצים לדונם. מאז היא חורשה בניהול יערני מבוקר, עם ריכוז יוצר דופן של מיני צמחים ייחודיים ונדירים, ופתוחה ומונגשת לקהל.
נעשה בחורשה סקר צומח בשנים 2008-2007 ונמצא ריכוז צמחים ייחודי, נדיר ויוצא דופן. באותה תקופה, החורשה הייתה עדיין צפופה למדי, וריכוז הצמחים שנמצא בה משקף את התנאים של אותו זמן. במהלך השנים התרחשו שריפות בחלק מהשטח ובוצעו דילולים שהיו בתחילה מדורגים בתכנון יערני שקול. ב-2015 נעשה דילול חזק מדי במהלך אחד, במטרה של פתיחת היער עבור התפתחות הצומח המקומי. הוא גרם לעקת דילול ונראה שלא היטיב עם תת היער ועם הצמחים המוגנים והנדירים. ובתוך כך התפתחה בעיה המאיימת על הצומח הנדיר ביער והוא החמציץ הנטוי
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את השפעתה של חופת האקליפטוסים על הצומח המקומי ועל בריכת החורף. לבחון את הגישה שיער נטוע, ובעיקר האקליפטוס, מפריע לכאורה לצומח המקומי. כיצד זה שהצומח הייחודי התפתח דווקא תחת יער צפוף, והאם פתיחת היער תשפר את עושר המינים הגבוה והנדיר מלכתחילה.
המסקנות מסתכמות בהיבטים הבאים:
•השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח באזור - מידת הכיסוי בחופת אקליפטוסים נמצאת במתאם גבוה במובהקות גבוהה למשתנים שונים של איכויות צומח, כולל מספר המינים, מספר המשפחות, ומספר המינים הנדירים והאדומים. במספר המינים האדומים (18 מתוך 21 באזור), המתאם גבוה מאד, וכיסוי האקליפטוסים הוא הגורם הסביבתי היחיד שיש לו מתאם לנושא זה.
•השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח בחורשה - על פי המדידות בחורשת הסרג'נטים, יש יתרון ליער האקליפטוס בצפיפויות בינוניות ואף בינוניות-גבוהות (כפונקציות אופטימום) עבור חלק ניכר מהמינים המוגנים והנדירים, ורק מיעוטם פוחתים עם עליית הצפיפות.
•דילול דרסטי והשפעתו על בריאות העצים הנותרים ועקת דילול - הדילול החזק מדי שנעשה שלא בהתאם לתוכנית ולא בהתאם לתורת ניהול היער כאמור, התבטא בתמותה של עצים נוספים, ככל הנראה כתוצאה מעקת דילול. כמו כן, מדד בריאות העצים יורד ככל שעוצמת הדילול (המתבטאת בהפחתה של מספר העצים) הייתה גדולה.
•השפעת אקליפטוסים על איכות בריכות עונתיות - השוואת נתוני בריכות עונתיות בשרון מראה שבסביבת אקליפטוסים רמת החמצון נמוכה יחסית והחומציות גבוהה, אולם, מספר המינים החיים בבריכות בסביבת האקליפטוס הינו רב יחסית. נראה שהתנאים בסביבה זו ובעיקר ההצללה החלקית מתאימים לאותם מינים, ולעושר המינים בכלל. בשלולית בחורשת הסרג'נטים נמצאו 28 מינים מ- 14 קבוצות (טקסונים) של בעלי חיים. זה מבטא מגוון בינוני-גבוה בהשוואה לבריכות אחרות באזור זה.
•החמציץ הנטוי התפשט באזורים מסוימים בחורשה, בעיקר במשולש שבסיסו בקרבת השלולית, ושם הוא מהווה בעיה משמעותית. ריסוס החמציץ בחורשה מיצה את עצמו וככל הנראה גרם נזק רב לצומח המקומי, וצפוי לגרום נזק נוסף לצומח ולסביבה
ניר הר עבודת דוקטור חלק א' – מבוא ומיפוי השוואתיNir Herr
החלק העוסק בהתאמת הצומח למבנה מערכת הסלע והקרקע באזור אלונים מנשה (ראה גם את עבודת הדוקטור המלאה ו\או חלק ב': משק המים בבית הגידול)
Oaks and vegetation in the rock and soil habitat in Alonim – Menashe region. PhD thesis by Nir Herr (part I).
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
מיפוי קרקעות והערכה של תהליכים הידרולוגים באגן וכמויות וקצבים של חלחול ונגר עילי נעשה במסגרת פרק הידרו-אקולוגי בתוך מחקר מקיף לשיקום וניהול אגן נחל ציפורי. הפרק ההידרואקולוגי הכולל נעשה על ידי מורן פיתוח וייעוץ
"הנחל ויובליו מתחילים בהרי נצרת, ובחלק מרכס תורען ועמק בית נטופה, דרך גבעות אלונים ועמק זבולון, עד שנשפך לנחל הקישון. גודל האגן כ-250,000 דונם (250 קמ""ר).
"
מטרות העבודה הן:
.1שיכלול מיפוי של חבורות הקרקע,
.2 חישובי אגירות פוטנציאלית בקרקעות ובמערכות הסלע-קרקע
.3הבנת מנגנונים של התווך הבלתי רווי, התקדמות חזיתות ההרטבה, החלחול למי התהום והיווצרות הנגר העילי.
.4הבנת הקשר בין מערכות סלע-קרקע וצומח.
.5הבנת הקשר בין פני השטח, נטיית שכבות סלע ואפיונן, לבין מפלסי מי תהום ונביעת מעיינות ובארות והערכת נתיבי הזרימה התת קרקעית
חורשת הסרג'נטים - תכנון הממשק לשימור המערכת האקולוגית Nir Herr
חורשת הסרג'נטים ניטעה לפני כ-80 שנה. כחורשה של ייעור משקי בלב פרדסים. בינתיים הוקמו שכונות מגורים סביבה, ובתוך כך היא דוללה בשנת 2000 בקירוב מצפיפות של 500 עצים לדונם לכ-100 עצים לדונם. מאז היא חורשה בניהול יערני מבוקר, עם ריכוז יוצר דופן של מיני צמחים ייחודיים ונדירים, ופתוחה ומונגשת לקהל.
נעשה בחורשה סקר צומח בשנים 2008-2007 ונמצא ריכוז צמחים ייחודי, נדיר ויוצא דופן. באותה תקופה, החורשה הייתה עדיין צפופה למדי, וריכוז הצמחים שנמצא בה משקף את התנאים של אותו זמן. במהלך השנים התרחשו שריפות בחלק מהשטח ובוצעו דילולים שהיו בתחילה מדורגים בתכנון יערני שקול. ב-2015 נעשה דילול חזק מדי במהלך אחד, במטרה של פתיחת היער עבור התפתחות הצומח המקומי. הוא גרם לעקת דילול ונראה שלא היטיב עם תת היער ועם הצמחים המוגנים והנדירים. ובתוך כך התפתחה בעיה המאיימת על הצומח הנדיר ביער והוא החמציץ הנטוי
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את השפעתה של חופת האקליפטוסים על הצומח המקומי ועל בריכת החורף. לבחון את הגישה שיער נטוע, ובעיקר האקליפטוס, מפריע לכאורה לצומח המקומי. כיצד זה שהצומח הייחודי התפתח דווקא תחת יער צפוף, והאם פתיחת היער תשפר את עושר המינים הגבוה והנדיר מלכתחילה.
המסקנות מסתכמות בהיבטים הבאים:
•השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח באזור - מידת הכיסוי בחופת אקליפטוסים נמצאת במתאם גבוה במובהקות גבוהה למשתנים שונים של איכויות צומח, כולל מספר המינים, מספר המשפחות, ומספר המינים הנדירים והאדומים. במספר המינים האדומים (18 מתוך 21 באזור), המתאם גבוה מאד, וכיסוי האקליפטוסים הוא הגורם הסביבתי היחיד שיש לו מתאם לנושא זה.
•השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח בחורשה - על פי המדידות בחורשת הסרג'נטים, יש יתרון ליער האקליפטוס בצפיפויות בינוניות ואף בינוניות-גבוהות (כפונקציות אופטימום) עבור חלק ניכר מהמינים המוגנים והנדירים, ורק מיעוטם פוחתים עם עליית הצפיפות.
•דילול דרסטי והשפעתו על בריאות העצים הנותרים ועקת דילול - הדילול החזק מדי שנעשה שלא בהתאם לתוכנית ולא בהתאם לתורת ניהול היער כאמור, התבטא בתמותה של עצים נוספים, ככל הנראה כתוצאה מעקת דילול. כמו כן, מדד בריאות העצים יורד ככל שעוצמת הדילול (המתבטאת בהפחתה של מספר העצים) הייתה גדולה.
•השפעת אקליפטוסים על איכות בריכות עונתיות - השוואת נתוני בריכות עונתיות בשרון מראה שבסביבת אקליפטוסים רמת החמצון נמוכה יחסית והחומציות גבוהה, אולם, מספר המינים החיים בבריכות בסביבת האקליפטוס הינו רב יחסית. נראה שהתנאים בסביבה זו ובעיקר ההצללה החלקית מתאימים לאותם מינים, ולעושר המינים בכלל. בשלולית בחורשת הסרג'נטים נמצאו 28 מינים מ- 14 קבוצות (טקסונים) של בעלי חיים. זה מבטא מגוון בינוני-גבוה בהשוואה לבריכות אחרות באזור זה.
•החמציץ הנטוי התפשט באזורים מסוימים בחורשה, בעיקר במשולש שבסיסו בקרבת השלולית, ושם הוא מהווה בעיה משמעותית. ריסוס החמציץ בחורשה מיצה את עצמו וככל הנראה גרם נזק רב לצומח המקומי, וצפוי לגרום נזק נוסף לצומח ולסביבה
חורשת הסרג'נטים - תכנון הממשק לשימור המערכת האקולוגיתNir Herr
חורשת הסרג'נטים ניטעה לפני כ-80 שנה. כחורשה של ייעור משקי בלב פרדסים. בינתיים הוקמו שכונות מגורים סביבה, ובתוך כך היא דוללה בשנת 2000 בקירוב מצפיפות של 500 עצים לדונם לכ-100 עצים לדונם. מאז היא חורשה בניהול יערני מבוקר, עם ריכוז יוצר דופן של מיני צמחים ייחודיים ונדירים, ופתוחה ומונגשת לקהל.
נעשה בחורשה סקר צומח בשנים 2008-2007 ונמצא ריכוז צמחים ייחודי, נדיר ויוצא דופן. באותה תקופה, החורשה הייתה עדיין צפופה למדי, וריכוז הצמחים שנמצא בה משקף את התנאים של אותו זמן. במהלך השנים התרחשו שריפות בחלק מהשטח ובוצעו דילולים שהיו בתחילה מדורגים בתכנון יערני שקול. ב-2015 נעשה דילול חזק מדי במהלך אחד, במטרה של פתיחת היער עבור התפתחות הצומח המקומי. הוא גרם לעקת דילול ונראה שלא היטיב עם תת היער ועם הצמחים המוגנים והנדירים. ובתוך כך התפתחה בעיה המאיימת על הצומח הנדיר ביער והוא החמציץ הנטוי
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את השפעתה של חופת האקליפטוסים על הצומח המקומי ועל בריכת החורף. לבחון את הגישה שיער נטוע, ובעיקר האקליפטוס, מפריע לכאורה לצומח המקומי. כיצד זה שהצומח הייחודי התפתח דווקא תחת יער צפוף, והאם פתיחת היער תשפר את עושר המינים הגבוה והנדיר מלכתחילה.
המסקנות מסתכמות בהיבטים הבאים:
•השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח באזור - מידת הכיסוי בחופת אקליפטוסים נמצאת במתאם גבוה במובהקות גבוהה למשתנים שונים של איכויות צומח, כולל מספר המינים, מספר המשפחות, ומספר המינים הנדירים והאדומים. במספר המינים האדומים (18 מתוך 21 באזור), המתאם גבוה מאד, וכיסוי האקליפטוסים הוא הגורם הסביבתי היחיד שיש לו מתאם לנושא זה.
השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח בחורשה - על פי המדידות בחורשת הסרג'נטים, יש יתרון ליער האקליפטוס בצפיפויות בינוניות ואף בינוניות-גבוהות (כפונקציות אופטימום) עבור חלק ניכר מהמינים המוגנים והנדירים, ורק מיעוטם פוחתים עם עליית הצפיפות.•דילול דרסטי והשפעתו על בריאות העצים הנותרים ועקת דילול - הדילול החזק מדי שנעשה שלא בהתאם לתוכנית ולא בהתאם לתורת ניהול היער כאמור, התבטא בתמותה של עצים נוספים, ככל הנראה כתוצאה מעקת דילול. כמו כן, מדד בריאות העצים יורד ככל שעוצמת הדילול (המתבטאת בהפחתה של מספר העצים) הייתה גדולה.•השפעת אקליפטוסים על איכות בריכות עונתיות - השוואת נתוני בריכות עונתיות בשרון מראה שבסביבת אקליפטוסים רמת החמצון נמוכה יחסית והחומציות גבוהה, אולם, מספר המינים החיים בבריכות בסביבת האקליפטוס הינו רב יחסית. נראה שהתנאים בסביבה זו ובעיקר ההצללה החלקית מתאימים לאותם מינים, ולעושר המינים בכלל. בשלולית בחורשת הסרג'נטים נמצאו 28 מינים מ- 14 קבוצות (טקסונים) של בעלי חיים. זה מבטא מגוון בינוני-גבוה בהשוואה לבריכות אחרות באזור זה.•החמציץ הנטוי התפשט באזורים מסוימים בחורשה, בעיקר במשולש שבסיסו בקרבת השלולית, ושם הוא מהווה בעיה משמעותית. ריסוס החמציץ בחורשה מיצה את עצמו וככל הנראה גרם נזק רב לצומח המקומי, וצפוי לגרום נזק נוסף לצומח ולסביבה
ניר הר עבודת דוקטור חלק ב' – משק המים בבית הגידולNir Herr
החלק העוסק במשק המים של האלונים באזור אלונים מנשה והדיון במערכת הכוללת (ראה גם את עבודת הדוקטור המלאה ו\או חלק א': מבוא ומיפוי השוואתי)
water regime of oaks habitat in Alonim – Menashe region PhD thesis by Nir Herr (part II). לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
כחלק מתכנון ההשקיה בעצי אלון התבור שהועתקו למדרון ביר אל מכסור-חנתון, נערכו חישובים של צריכת המים הדרושה להם בשנה הראשונה ובשנה השניה. החישובים התבססו על צריכת מים שנמדדה בעצים שהועתקו למיכלים (כמדידה של כמויות השקייה עד נגירת מי נקז) ובעזרת מודל (על בסיס מדידות) של צריכת מים באלון התבור בוגרים (עפ""י הר, 2008). מסקנות, הערכות והנחיות: (א) השורשים הפעילים נמצאים בעומק של כ- 70-90 ס""מ. ההשקיה בטפטוף מגיעה באופן מלא בקירוב אל כל השורשים הפעילים בתוך יום מתחילת ההשקיה. היא כמעט ואינה מרטיבה את צוואר השורש. (ב) צריכת המים של העץ בכל התקופה שיקבל השקיה, הינה נמוכה בתחילת האביב, מתגברת בקיץ, ומגיעה לשיא באוגוסט-ספטמבר. מהשנה השנייה, לאחר ההתבססות הראשונית אפשר להקטין את ההשקיות באביב ובתחילת הקיץ ולהגדילן בהדרגה במהלך הקיץ.
ג. כמויות השקיה שניתנו בשנה הראשונה בחלקת ביר אל מכסור-חנתון, של 150 ליטר לעץ אחת לשבוע ועוד הצפות הרוויה היו מספקות, ואף בעודף. יש לבחון אם כמות זו תספיק בתקופת שיא הצריכה בקיץ בשנה השניה. כללית, יש להגדיל את כמויות השיא בכל שנה בהתאם להגדלת הנוף. ככל שיגדל מרווח הזמן בין ההשקיות (עד פעם ב- 10 ימים, שבועיים ויותר), הכמות שתינתן בהשקיה אחת תהיה בעודף שלא יוכל להיקלט. בבית הגידול של טרה רוסה מעל אבן הגיר, מרבית העודפים ישטפו אל סדקי הסלע. בבית הגידול של סלע קרטון, תהיה הרוויה של שכבת הסלע העליונה, שתשמש כמאגר, וחלק יחלחל בסדקים. בבית גידול של חוואר או קרקע כבדה עמוקה, יתכן שתהיה בעיה של אוורור באזור השורשים הפעילים. השפעות דומות צפויות להיות גם בעקבות השקיות הרוויה. בחלק מסביבות הגידול עלול להיווצר מחסור ועקת מים כתוצאה מריווח השקיות.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
סקר צומח לקראת נטיעה נערך ביער כיסופים. רמת המשקעים היא כ-270 מ"מ בתחום אזור הצומח של הספר הים תיכוני. הסקר נערך בשטח בתרונות הכולל קטעים נתרניים חסרי צומח, ובשטח שעבר מילוי ערוצים בעבר עם עומדי אקליפטוסים ואורנים שחלקם מנוון. הסלע הוא הוא כורכר פריך למדי המכוסה בלס חולי. הצומח הטבעי הוא שיחייה פתוחה של אטד ערבי, מתנן שעיר וזקנן שעיר. בני שיח הם לוטמית ערבית וקורנית מקורקפת על הכורכר, נואית קוצנית וקזוח כרכיבים ערבתיים, ולענה חד זרעית בקטעים חוליים יותר. עשבוניים רב שנתיים בולטים נוספים הם עירית גדולה, חצב גלוני וחצב מצוי. המעוצים ממקורות ים תיכוניים, אירנו טורניים וסהרו ערבי. העשבוניים בעיקר ממקור ים תיכוני.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
Vegetation survey was held (2012) in Kisufim forest (North-western Negev, Israel). The average annual precipitation is 270 mm, in the semi-arid region. The rock is Kurkar, coverd by soil of sandy loess.Most of area is badland, partly sodic, and part of it had smooted in the past before planting. Most of the area is a degrdaded eucaliptus forest. The natural vegetation is garigue of Lycium shawii and Thymelaea. the dwarf shrubs are Fumana arabica and Coridothymus capitatus above the Kurkar, Artemisia monosperma on sandy sections. The irano-turanian Noaea mucronata and Saharo-arabian Deverra tortuosa. Nirforestecosoil.com
מילות מפתח:
כיסופים, נחל אסף, הבשור, קרקע, צומח, בתי גידול, גיאובוטניקה, פיטוגאוגרפיה, ים-תיכוני, אירנו-טורני, סהרו ערבי, כורכר, לס חולי, בתרונות, קרקע נתרנית, נגב מערבי, שיחייה, מתנן שעיר, אטד ערבי, שרביטן, בתה, לוטמית ערבית, לענב חד זרעית, אשל, קורנית מקורקפת, נואית קוצנית, זקנן שעיר, עירית גדולה, חצב גלוני, חצב מצוי, כלנית מצויה, פעמונית גפורה, מחטנית, אקליפטוס, אורן ירושלים, אשל, טטרקליניס, מפות, תמונות, קק"ל, ניר הר,
soil, vegetation, habitats, geobotany, phytogeography, Mediterranean, Irano-Turanian, Saharo-Arabian, forestry, kurkar, Western Negev, garigue, shrubs, bata, dwarf shrubs, Thymelaea, Lycium shawii, Buglossoides tenuiflora, Fumana arabica, Artemisia monosperma, Coridothymus capitatus, Noaea mucronata, Tamarix, Helianthemum vesicarium, Hypernia hirta, Asphodelus ramosus, Urginea undulata, Urginea maritima, Anemone, Campanula sulphurea, Ifoga spicata, Eucaliptus, Pinus, Tetraclinis,images, maps, KKL, JNF, Nir Herr
ניר הר בתי גידול אלונים עבודת דוקטור - מלא 2008 Nir Herr
מבנה מערכת הסלע והקרקע והדינמיקה של משק המים בבית הגידול כגורמים אקולוגיים עיקריים בתפוצת אלון התבור והאלון המצוי באזור אלונים-מנשה. מחקר מקיף על תפוצת האלונים והצומח באזור בהתאמה למבנה הגאולוגי, ולימוד מעמיק של בתי הגידול במקביל, המסביר את התפוצה.
Rock and soil system and water dynamics as main ecological factors in oaks habitat in Alonim - Menashe region. PhD thesis by Nir Herr (2008).
חידושי המחקר התבטאו בהתאמת שיטות למדידת הרטיבות בסלע; התאמת הכיול של מפזר ניטרונים בסלע עם שונות מרחבית רבה בעזרת מדד של מכ"ם אנטנות בור; התאמה של תפרוסת צומח לגאולוגיה ולמבנה מערכת הסלע-קרקע ברמה מפורטת, תוך הבנת החוקיות המרחבית באזור המחקר; הבנת הדינמיקה של החלחול, ההצטברות וקליטת המים של עצי האלון בעומק ובזמן בבתי הגידול השונים, בעיקר בתווך של סלע קרטוני; הצגת משק המים של שני בתי גידול מרכזיים ביער ובחורש הים תיכוני בישראל. הותוו עקרונות המאפשרים השלכת תוצאות המחקר לאזורים נוספים, תוך התחשבות בסוג הסלע, מבנה מערכת הסלע-קרקע ותנאי האקלים והמיקרואקלים.
The research innovations included: adaptation of methods of moisture measurements in the rock; adaptation of the calibration of the neutron probe in the rock, characterized by a great spatial variability, by the aid of borehole antenna radar measurements; agreement between the vegetation dispersal and geology, and understanding the spatial constistency in the investigated region; understanding the dynamics of percolation, water accumulation and uptake in depth and in time of oak trees in the various habitats, mainly in chalk; presentation of the water regime in two major Mediterranean formations, woodland and maquis, in Israel; outlining principles that enable implementation of the research results in other regions, considering the type of rock, the structure of the rock-soil system and the climatic and microclimatic conditions.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
מדידה של צריכת המים נעשתה באלונים שהועתקו ב-2006 ממחלף המוביל למדרון ביר אל מכסור-חנתון. המדידה נעשתה במיכלים בשנים הראשונה עד השלישית אחרי ההעתקה והותאמה לעצים שהועתקו בשטח תוך משוב עם תגובת העצים. ומדידות טנסיומטרים שהוצבו בשטח. הערכות נוספות נעשו לאחר העתקה נוספת שנעשתה יחד עם נטיעת שתילים גדולים ביער נחל תות. שם הייתה עצירת צימוח שם ב-2014 שהובילה לחשיבה מחודשת.
את כמויות ההשקיה יש להתאים לבית הגידול. כשתשתית הסלע היא אבן גיר נדרשת השקיה רבה ותכופה יותר. בתקופה הראשונה אחרי הנטיעה נדרשת השקיה בכל יום, אותה ניתן לרווח החל מהחודש השני בהתאם לתגובת העצים וקריאות טנסיומטרים. ההשקיות בחנתון היו בתחילה אחת לשבועיים. מדידות הטנסיומטרים הראו שיש לצמצם את המרווחים. בנחל תות ניתנו כמויות מים קטנות מהנדרש, בעיקר בבית הגידול הקשה יחסית. בסיכום נראה שבשנה הראשונה, לאחר חודש הקליטה הראשונית, יש להשקות עד עד כ-20 ל' לעץ מועתק ליום. על פי אותן מדידות בשנה השניה ובהתאם למדידות טנסיומטרים באותה שנה, יש להשקות במאי בכמות של 40-30 ל' ליום לעץ ולהגיע באוגוסט ל-50-40 ל' לעץ ליום. נראה שבשנה השלישית רצוי להגיע להשקיה של 60 ל' לעץ ליום באוגוסט. לשתילים הגדולים בשנת הגידול השלישית יש לתת השקיות אחת לשבוע על פי חישוב של 15 ליטר ליום (75 ל' לעץ להשקיה שבועית), עם דשן חנקני לפי 85 ג' N צרוף לעץ לעונה.
מהלך ההעתקה בחנתון כולל ההשקיה של השנה הראשונה, מתואר כאן [קישור למאמר]. המשך המעקב בשנים השניה והשלישית מתואר כאן [קישור לעבודת בנישו]. משק המים של העצים הבוגרים בטבע מתואר כאן [מאמר 2016]
הדינמיקה של משק המים - הר שני וריוב - אקולוגיה וסביבה 2016Nir Herr
משק המים ביער אלון התבור ובחורש אלון מצוי כמערכת דינמית המתפתחת ומתקיימת בבית הגידול. התפרסם ב"אקולוגיה וסביבה 2016 כרך 7 חוברת 1. מאמר זה מהווה המשך למאמר של מערך הסלע
קרקע שהתפרסם ב-2016 בקישור.
עצי אלון התבור ביער הפארק בגבעות אלונים-מנשה, גדלים בכיסי קרקע בסלע קירטוני. גשמי החורף מחלחלים בסלע באיטיות ומצטברים בעומק של 3-1.5 מ'. באביב, העץ קולט מים מכיס הקרקע. במהלך הקיץ, המים שנאגרו בסלע הנקבובי נעים אל כיס הקרקע והשורשים בתנועה נימית. אלון מצוי הגדל בחורש באותו אזור, מעמיק שורש בסדקים של קירטון רך. החלחול כאן מהיר ומעמיק יותר, והמים נקלטים ישירות מהסלע.
הדיות באלון התבור מואץ מתחילת הלבלוב במחצית פברואר ועד לתחילת מאי. מכאן מתחי המים בקרקע ובעץ עולים, הפיוניות נסגרות חלקית בצהריים, קליטת המים פוחתת והדיות מתייצב. מסוף יוני ובמהלך הקיץ הדיות יורד בהדרגה, עד דעיכתו עם השלכת באמצע החורף. האלון המצוי ירוק העד קולט מים בקצב נמוך בחורף, הקצב מואץ עד תחילת מאי, ומיד לאחר מכן חלה ירידה הדרגתית עד החורף.
בשנים שחונות, הקליטה קטֵנה, ובשנים גשומות מאגר המים בסלע מתחדש ומאפשר קליטה של מים בשנים השחונות העוקבות.
על בסיס המחקר ניתן להעריך את מאזן המים של היערות והחורשים בארץ בהתאמה לתנאי הסביבה בהם הם מצויים, ואת יכולת ההשרדות במצב של התיבשות אקלימית עתידית. בתי גידול על קירטון נקבובי מאפשרים עמידות גדולה יותר בתקופות יובש ארוכות.
לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא:
Look in the site: http://nirforestecosoil.com/
Water regime dynamics un the rock-soil-tree system in Quercus ithaburensis woodland and in Quercus calliprinos maquis. Ecology and Environment 7 (1): 52-64
Similar to התיבשות אורנים ביער יתיר השפעות תת הקרקע - דצ 2012 (12)
הידרוגיאולוגיה בקירטון חבורות עבדת והר הצופים ברמת מנשהNir Herr
דרשה הערכה של נתיבי הזרימה להזנת מעיינות בבשיפולי רמת מנשה ובמורדות לעמק יזרעאל, כדי להימנע מפגיעה בהם במהלך חפירת תעלות, המתוכננת לצורך הובלת צנרת ביוב לניקוז האזור כלפי מטה לכיוון העמק. כבסיס לחקר של המערכת ההידרוגיאולוגית מוצג סיכום של עבודות שעסקו בגאולוגיה ובהידרולוגיה של האזור ובחקר תהליכים הידרולוגיים בתווך הבלתי רווי של מערכת הסלע-קרקע, בעיקר של סביבת התצורות הקירטוניות של חבורת עבדת (אאוקן) ותצורת טקיה הנמצאת תחתיה.
בר (1983) שעבד בדרום רמת מנשה הגדיר שני תת אקוות של חב' יהודה, שביניהם קיימת חציצה של שכבות קירטוניות וחוואריות דפני (2012) כמעט מבטל כל תרומה של אקוות חב' עבדת. נראה שהערכתו אינה נכונה. וישקין (1973) התייחס הן לאקוות חב' יהודה והן לאקוות חב' עבדת, וביניהם אקוויקלוד של חב' הר הצופים, ועוד אקוות רדודות עליונות של יחידות צעירות מהנאוגן. גוטמן וגוטליב (1986) שעבדו בצפון רמת מנשה, הבדילו את אקוות חב' עבדת, שממנה נובעים מעיינות רמת מנשה מאקוות חב' יהודה. שדה ועמיתיו (2014) התרכזו בניתוח של עין כפר היושב על שבר דליה-כופריין.
המבנה הסטרוקטרלי של רמת מנשה: חשוב להבין את קיומה ומשמעותה של "הפרשה" של ארד (1955, 1965) שכונתה "אוכף דליה" על ידי בר (1983) (או "הרום הרוחבי", הר (2008). הר (2008), כהמשך לארד (1955), הציג את המבנה הכולל של סינקלינת אלונים-מנשה מנשה התחומה בין האנטיקלינות של כרמל ושומרון-נצרת. כשהסינקלינה עצמה מחולקת לרוחבה באותה פרשת מים שמקורה כנראה בקמר קדום קיימות שלוש מפות סטרוקטורליות: החל מהמפות על בסיס גג חב' יהודה של Arad (1965), המשך במפה של Fleischer & Gapsou (2002) ועד המפה על בסיס חב' הר הצופים של גורן, שכנאי ובן שבת (2014).
ספיקות וכיווני זרימה הוצגו בעבודות אלה. נתונים נוספים נלקחו מעבודות הר (2008) וממחקרים בקירטונים של חב' עבדת ברמת חובב של קבוצת רונית נתיב ז"ל.
אקולוגיה של התחדשות צומח לאחר שריפה ביער מורדות נצרתNir Herr
נערך סקר אקולוגי-יערני בעומדי יער בתחום היער של מורדות נצרת לאחר שריפה. השריפה התרחשה באוקטובר 2021, והסקר נערך באביב שאחריו. הסקר היה משולב, כלל מדידות יערניות, ותיאור של מצב הצומח הטבעי באותם עומדי יער, ועל בסיס עומדי היער ובהתאמה לגורמי הסביבה. הרכב הצומח המקורי – תצורות הצומח בשטח לפני השריפה התחלקו בין חורשים (שנשלטו ע"י אלון מצוי, לבנה רפואי וחרוב) הצפופים יותר במפנה צפוני, קטע יער אלון התבור, שיחיות של אלת המסטיק, וקטעי עשבוניים רב שנתיים. באזור הר דבורה, קטעי חורש של אלון מצוי הינם רבים יותר.
עצמת השריפה: הייתה גבוהה במרבית המקומות. הנתונים עבורה נאספו לפי שלושה מדדים: (א)הערכה של כל עץ מה מידת העלווה הירוקה שלו בשלוש דרגות. (ב) הערכה של גודל השטח שנשרף (ג) הערכה של עוצמת השריפה על פי: (1) גובה השריפה על גזעי העצים והענפים, (2) מידת השריפה של עצי החורש, (3) מידת השריפה של שיחים. ממצא מעניין הוא שמידת שריפת העץ היתה גבוהה דווקא כשצפיפות היער הייתה נמוכה יחסית.
מידת ההתחדשות של מינים שונים: בעוצמת שריפה גבוהה יחסית, אלון מצוי בר זית, לבנה רפואי ושיחים מתחדשים מצוואר השורש. אלון התבור מתחדש מהענפים. חרוב ואלה א"י מתחדשים מהענפים בעוצמת שריפה לא גבוהה, ורק מצוואר השורש בעוצמה גבוהה. בעוצמת שריפה נמוכה, גם אלון מצוי עשוי להתחדש מהענפים.
מין בסכנת הכחדה ("אדום") - נמצא רק מין אחד, הוא אירוס נצרתי. הסקר נערך לאחר הפריחה כשהעלים היו כבר במצב של שלבי קמילה. ישנן עוד תצפיות קודמות של מספר פרטים או ריכוזים בקרבת הר כסולות שמיקומן מסומן במפות. התצפיות המזרחיות ביותר של המין הן בסביבת נחל ברק בן אבינועם שבין הר כסולות והר דבורה, בשכבת המינים האדומים של רט"ג. הפרטים שנמצאו הם שולי האוכלוסיה הגדולה הנמצאת על תצורת תמרת בהר יונה וסביבת נחל כסולות. רצוי לערוך סקר נוסף בזמן הפריחה בעיקר באזור הר כסולות . בסביבות הר דבורה ונחל דבורה לא נצפתה נוכחות של המין.
מינים נדירים – סומנו מינים הידועים כנדירים בגליל תחתון, חלקם מופיעים בריכוזים, כמו כנפה חרוקה או בולבוסן א"י, ואחרים בודדים. זה אינו קריטריון שיש דרישה לשמר על פיו, עם זאת, במקומות שנמצאים מינים אלה, ובכלל, רצוי לטפל בעונת הקיץ כשהחלק העל קרקעי של העשבוניים הרב שנתיים אינו במצב פעילות על פני השטח.
הגנה ושימור עצים בעת עבודות עפר ובניה באלון הגליל 1980-2024.pdfNir Herr
"במהלך פעולות הבניה שנעשו לאורך כ-40 שנה תוך הקמה של מספר שכונות באלון הגליל שהוקמה בתוך יער אלונים, נדרשו הגנות על עצים שלא ייפגעו. מרבית עצי האלון סומנו לשימור. אחרים הועתקו, מתוכם מרביתם נקלטו (על ההעתקות ראו https://www.nirforestecosoil.com/alon-hagalil-oak-transplanting-2023 )
בכל שלבי הבניה ככל שהיינו ערנייים ופעלנו בזמן להצלת העצים, הצלחנו בדרך כלל להציל עצים ולאפשר את קיומם, גם כאשר נחתכו מרבית שורשיהם. העצים ממשיכים לקלוט מים מסלע הקירטון הנקבובי מתחתם ומפתחים מערכת שורשים היקפית בעזרת קרקע שנשארת ו\או מוספת בפעולת השימור.
על פי נסיוננו באלון הגליל, ניתן לשמר עצים גם בצמידות לבתים, ומרבית העצים שורדים בטיפול נכון גם כאשר נעשית חפירה עמוקה לידם.
בשלב העבודות, ניתן לפרוס בד יוטה על השורשים עם הקרקע החפורה, להרטיב ולהשקות לפחות יומיים בשבוע, ובתוך כך להשקות גם בצד השני של העץ שלא נחפר.
וכאשר ניתן, במהלך העבודות או בסיומן, מוקם קיר תומך היקפי, מילוי קרקע, והשקיה קבועה כמתואר בדפים הבאים.
"בתוך כדי ביצוע של סקר התחדשות לאחר שריפה השתתפנו בכיבוי של שריפה מקומית ביער בית קשת. כך התאפשר תיעוד של התפתחות התחלתית של שריפה. השריפה עלתה מהוואדי ותפסה שיח של אלת המסטיק מתחת לעץ אורן. מוצגים שלבי התפתחות השריפה.
"
האש עלתה מהשיח שנשרף, בתוך 2 דקות תפסה ענף, בתוך דקה נוספת אחזה בכל העץ ובתוך דקה נוספת דעכה. עץ סמוך לא נדלק. בתנאים של צפיפות רבה יותר ו\או רוח חזקה יותר (ובעיקר במעלה מדרון) וללא צוותי כיבוי, האש עלולה להתפשט לכל היער כפי שקרה כחצי שנה קודם ביער מורדות נצרת הסמוך. גם גיזום של ענפים תחתונים והפרדת גובה בין שיחי תת היער לנוף העץ, היה מקטין את מידת התפתחות השריפה
"בתוך כדי ביצוע של סקר התחדשות לאחר שריפה השתתפנו בכיבוי של שריפה מקומית ביער בית קשת. כך התאפשר תיעוד של התפתחות התחלתית של שריפה. השריפה עלתה מהוואדי ותפסה שיח של אלת המסטיק מתחת לעץ אורן. מוצגים שלבי התפתחות השריפה.
"
האש עלתה מהשיח שנשרף, בתוך 2 דקות תפסה ענף, בתוך דקה נוספת אחזה בכל העץ ובתוך דקה נוספת דעכה. עץ סמוך לא נדלק. בתנאים של צפיפות רבה יותר ו\או רוח חזקה יותר (ובעיקר במעלה מדרון) וללא צוותי כיבוי, האש עלולה להתפשט לכל היער כפי שקרה כחצי שנה קודם ביער מורדות נצרת הסמוך. גם גיזום של ענפים תחתונים והפרדת גובה בין שיחי תת היער לנוף העץ, היה מקטין את מידת התפתחות השריפה
שימור והגנה על עצים במהלך פעולות בניה ולאחריהןNir Herr
"במהלך פעולות הבניה שנעשו לאורך כ-40 שנה תוך הקמה של מספר שכונות באלון הגליל שהוקמה בתוך יער אלונים, נדרשו הגנות על עצים שלא ייפגעו. מרבית עצי האלון סומנו לשימור. אחרים הועתקו, מתוכם מרביתם נקלטו (על ההעתקות ראו https://www.nirforestecosoil.com/alon-hagalil-oak-transplanting-2023 )
בכל שלבי הבניה ככל שהיינו ערנייים ופעלנו בזמן להצלת העצים, הצלחנו בדרך כלל להציל עצים ולאפשר את קיומם, גם כאשר נחתכו מרבית שורשיהם. העצים ממשיכים לקלוט מים מסלע הקירטון הנקבובי מתחתם ומפתחים מערכת שורשים היקפית בעזרת קרקע שנשארת ו\או מוספת בפעולת השימור.
על פי נסיוננו באלון הגליל, ניתן לשמר עצים גם בצמידות לבתים, ומרבית העצים שורדים בטיפול נכון גם כאשר נעשית חפירה עמוקה לידם.
בשלב העבודות, ניתן לפרוס בד יוטה על השורשים עם הקרקע החפורה, להרטיב ולהשקות לפחות יומיים בשבוע, ובתוך כך להשקות גם בצד השני של העץ שלא נחפר.
וכאשר ניתן, במהלך העבודות או בסיומן, מוקם קיר תומך היקפי, מילוי קרקע, והשקיה קבועה כמתואר בדפים הבאים.
"33 עצים, מרביתם אלון התבור הועתקו מאתר ""היישוב הישן"" באלון הגליל כחלק מתוכנית של בניית שכונה חדשה במקום. עצי האלון הם חלק מיער הפארק של אלון התבור ב""גבעות אלונים"", שאלון הגליל נמצאת בצפונו. האלונים באלון הגליל גדלים בבית גידול הכולל קרקע רדודה וכיסי קרקע על סלע קירטון (גיר רך) נקבובי המתואר בהמשך. נקבובי הקירטון משמשים כמאגר מים המתחדש עם גשמי החורף. במהלך הקיץ, המים מהסלע נעים באיטיות לכיס הקרקע ולשורשים, וכך מתאפשר קיום היער והעצים במהלך השנה, ואף בשנות בצורת. עוד על בית הגידול ראו בקישור https://www.nirforestecosoil.com/rock-soil-veg2015 ועל משק המים של העצים בבית הגידול: https://www.nirforestecosoil.com/oak-water-dynamic2016
אזור אלון הגליל מהווה מעבר בין הקירטון שבמערב לאבן הגיר שבמזרח ובצפון, וקיימים כאן מעברים בין שני סוגי הסלע (ראו במפה ממול) העצים (כתמים ירוקים במפה) גדלים על הקירטון (במפה בוורוד) ואילו על אבן הגיר (במפה משובץ) קיימות קרחות יער. אזור היישוב הישן הוא על גבול קרחת יער ולכן מספר עצי האלון בו לא היה רב.
"
ההעתקה נעשתה בעיקר על פי הניסיון שרכשנו בהעתקת כאלף אלונים כשנבנה מחלף המוביל המתוארת בקישור https://www.nirforestecosoil.com/oaks, ובעזרת מפרטים נוספים. עצים שהועתקו אז ב-2006 נראים כיום סמוך למחלפון יפתחאל החדש בכניסה לאלון הגליל, ונראים גם על הגבעה בדרך לחנתון. שלבי העבודה היו: גיזום, חפירת תיחום, חציבה לעקירה, חביקת רצועה, הנפה, עטיפת גוש השורשים, הובלה, ריסוס השורשים נגד פטריות, חפירת בורות והצפה, נטיעה תוך הזרמת מים וכיסוי. בהמשך, הנחת מערכת טפטוף, סיוד הגזע, ומשחת גיזום על פזעי גיזום וקילוף גדולים
ההעתקה נמשכה מספר ימים בתחילת מרץ 2023. במהלך אפריל, כל העצים מלבלבים ברמות שונות. הטיפול בעצים עבר לאחריות גנן היישוב ונדרש עוד גימור והמשך טיפול ומעקב בשנה זו ובשנים הבאות, כדי לקדם את קליטת העצים.
"נערך סקר אקולוגי בחלקה של יער שפרעם הגובלת בכפר ביר אל מכסור בגליל התחתון. המיקום הוא מצפון לשכונת אל מכמן בחלקו הצפוני של הכפר ביר אל מכסור במורדות הר חנתון וגבעת מכמן. הסקר נערך בתוך חלקה 12 של היער, הנטוע בעצי אורן קפריסאי (Pinus brutia), אורן הצנובר (הגלעין) (Pinus pinea), ברוש מצוי (Cupressus sempervirens) ואקליפטוס מערבי (.Eucalyptus occidentalis)
מטרת הסקר – הכרת המערכת הטבעית ביער ובתת היער בשטח של כ-14 דונם המיועד לפארק שכוני למטרות ספורט ונופש לרווחת התושבים. סקירת ערכי טבע, סקירת אפשרויות הפיתוח והשפעתן, ובחינה של מידת ההשפעה של פיתוח השטח כפארק לקהל על ערכי הטבע.
"
מבנה השטח – השטח מתנקז לעמק בית נטופה, ולנחל יפתחאל הזורם במרכזה, כחלק מאגן נחל ציפורי, שהוא חלק מהאגן הגדול של נחל הקישון. הגובה מעל פני הים יורד מ-260 מ' בחלקו המערבי ל-240 בחלקו המזרחי בשיפוע של 10.6% לכיוון מזרח. ערוץ מקומי עובר דרכו לכיוון זה.
מבנה גאולוגי מסלע וקרקע – השטח נמצא בתוך המיגבה (ההורסט) של שפרעם התחום על ידי קווי שבר שכיוונם מצפון מזרח לדרום מערב (סנה, 2008). המיגבה גורם להרמת שכבות קדומות של חבורת יהודה שאינן נפוצות בחלק זה של הגליל התחתון. נחשפות התצורות של דולומיט סכנין מתקופת הקנומן, מעליה אבן גיר של תצורת בענה מתקופת הטורון, ומעליהן התצורות של חבורת הר הצופים: קירטון תצורת מנוחה ומעליה קירטון וחוואר של תצורות ע'רב וטקיה (ראה מפה 1). על פי המפה ניתן לראות שבתחום שטח החורשה נחשפת רק תצורת בענה. התצורות הנוספות נמצאות בקרבתה. הקרקע על אבן הגיר של תצורת בענה, כמו גם על דולומיט סכנין היא טרה רוסה חומה-אדומה.
השטח חולק בסקר ל-8 יחידות הניתנות לאפיון. בכל אחת מהיחידות נעשו מדידות יערניות ונרשמו צמחים ובעלי חיים. מרבית היחידות הוגדרו כתואמות איכות בית גידול ב', כלומר, טוב למדי, אך לא מיטבי. יחידה 2 (צפונית למגרש הספורט מתאימה לבית גידול א', ואילו יחידה 6 , של אורן הצנובר מתאימה לבית גידול ג'. הסיבות לכך הן ככל הנראה, שבית הגידול של אבן גיר וטרה רוסה (בניגוד לבית גידול של קירטון) אינו מחזיק מידה רבה של מים בקיץ, דבר המקשה על התפתחות העצים. אורן הצנובר, המהווה חלק ניכר מהיער מתאים מצד אחד לגידול על אבן גיר, כיוון שהוא רגיש לגירניות בקרקע, ובסביבה זו הגירניות נמוכה. אולם, מצד שני, הוא רגיש במיוחד לבית גידול יובשני יחסית, ושנות הבצורת הרבות שהיו מאז הנטיעה הקשו עליו.
"הצומח בתת היער - בעיקר דגניים רב שנתיים, שעורת הבולבוסין ונשרן הדוחן. גיאופיטים - נורית אסיה ושום האבקנים. מינים נדירים בגליל התחתון – נמצאו פרטים בודדים של תולענית דוקרנית (חד שנתי) ומרמר מצוי (בן שיח). הם אינם מוגדרים כנדירים בארץ, אך חשוב להכיר את מיקומם ולמנוע פגיעה בהם. יש גם סחף קרקע ומינים פולשים של אילנתה בלוטית, שיטה כחלכלה ועוד.
זריעי אלונים - בעיקר אלון התבור נמצאו מספר פרטים. נראה שתנאי ההצללה החלקית הקיימים ביער במצבו זה, שאינו צפוף מדי, ומאפשר חדירת אור, וההצללה החלקית מאפשרת שמירה של רטיבות בקרקע – תנאים אלה מאפשרים ככל הנראה קליטה של נבטים ואף התבססותם, כפי שנמצא במקומות נוספים בארץ. כדאי לטפח את הזריעים, להגן עליהם בשרוול, ואפשר לתת להם תוספת מים מספר פעמים בקיץ.
"
"להמשך - עצי החורשה נמצאים בצפיפות טובה ואינם דורשים טיפול נוסף. עד תחילת עבודות הפיתוח, רצוי לערוך השלמה של הסקר באביב ולראות את הצומח בעונה זו. בכל מקרה, אין כמעט נוכחות של צומח מעוצה בר קיימא, כך שנראה שניתן
"סקר אקולוגי נערך בתל (חורבת) חוקוק עם הזואולוג רועי טלבי כחלק מסקר מקיף שנערך בתחום תכנית יער עמיעד. לקראת הכנת התוכנית לפיתוח אזור התל, הושם דגש מיוחד על סביבה זו.
מיפוי צומח נערך בשלבי הסקר הקודמים. בגבעה של תל חוקוק ובסביבתה הקרובה על קירטון של תצורת תמרת המכוסה נארי תואר יער פתוח של שיזף מצוי עם אלה אטלנטית ואשחר א""י במספר הרכבים. בסביבת המעיין תואר יער צפוף של שיזף ואלה אטלנטית. על בזלת הכיסוי, במרכז התל נמצא יער פזור דמוי סוואנה של שיזף מצוי עם שיזף השיח. כך גם על קרקעות עמוקות יחסית בסביבתו. הסקר נעשה כחלק מהסקר האקולוגי הכולל בתכנית יער עמיעד המוצג כאן: [קישור לסקר עמיעד שהוצג קודם]
"
האלה האטלנטית ובית גידולה – האלה גדלה במקומות מסולעים ומחדירה את שורשיה לנארי ולקירטון המשמש לה מאגר מים. אלה אטלנטית מגיעה כאן לאחוז כיסוי של 30% מתוך העצים ביער הפתוח במדרון שבו כלל העצים מכסים 10% , ולכיסוי של 48% של מתוך היער הצפוף ליד המעיין שכיסויו הכולל הוא 80%. נוכחות זו של אלה אטלנטית היא יוצאת דופן וראויה לציון בסביבה זו ומהווה מופע מיוחד יחד עם השיזף.
השיזף המצוי גדל על קרקעות העמוקות יותר, ובחשיפות שנעשו בחפירות הארכיאולוגיות נראו שורשי השיזף מרוכזים במגע בין הקרקע והסלע, כך שגם השיזף נהנה מהמים האגורים בסלע.
פעילות בעלי חיים – הנושא מוצג בהרחבה נוספת בסקר של רועי טלביהנמצא כאן: [קישור]
צבאים - על הגבעה ראינו גללי צבאים של זכרים ונקבות, מתחת לשיזף ובשטח פתוח יחסית בין עצי השיזף. כזכור, בסקר שלנו ברכס לבנים מצאנו (הסוקר רועי פדרמן) גללי צבאים בשני פוליגונים, בשטח הנמצא ביער פזור דמוי סוואנה של שיזף מצוי, בדומה למצב כאן. תצפיות מאתר BIOGIS מראות תפוצה של צבאים מצפון למוביל הארצי, רק תצפית אחת בקרבת הסקר שלנו, ואוכלוסיה נוספת דרומית לנחל צלמון (דרומית לכביש 807). מפה כללית של רט"ג מראה לכאורה שיש קישוריות בין האוכלוסיות באזור. יתכן שגדר המוביל הארצי מהווה מחסום, אבל קשר היה יכול להתקים דרך נחל צלמון, דרך נחל עמוד ובקטעים נוספים. יש לבחון את מידת התנועה החופשית של צבאים באזור, ובזו מידה הפרטים שסימניהם ניצפו כאן קשורים לשאר האוכלוסיות ובמה אפשר להקל עליהם.
מערות ומאורות - במתלולי הנארי נוצרות מערות בתוך "הנארי התחתון" בחיפוי "הנארי העליון" ומערות בגדלים וצורות שונות משמשות לפעילות דורבנים וגיריות, ומערות גדולות משמשות לטורפים כמו זאב ו\או צבוע, ואף נמצאו שרידי עיזים במאורת טורף.
עטלפים – בתוך מערה באתר החפירות נמצא עטלף חרקים פרסף גדול. תצפית דומה, של פרט בודד של אותו מין, נמצא מצפון לעין חוקוק
ליד המעיין והפלג שמענו בלילה קולות של שועלים ותנים.
זוחלים - נראתה פעילות של נחשים כמו צפע (פרט מת ונשל) וזעמן מטבעות נשל. לטאות בתנועה – נראו חרדון מצוי ונחושית עינונית. נמצאו תטולות של מניפנית הגליל. בתקרות של מערות פתוחות יחסית.
דו חיים - קרפדות וצפרדעים נמצאו בתוך קרקע לחה בעת חשיפת באר, הועברו לפלג זורם סמוך ונקלטו היטב
סקר אקולוגי בתחום תוכנית יער עמיעד (יערות עמיעד ורכס לבנים) 2023Nir Herr
נערך סקר קרקע-צומח-ומכלול אקולוגי כחלק משלבי התכנון של תוכנית יער עמיעד הכולל את יערות עמיעד (בגליל העליון המזרחי) ורכס לבנים (בגליל התחתון המזרחי, החל מנחל צלמון)
השטח נמצא בשיפולים המזרחיים של קמר הרי הגליל ולכיוון בקע הירדן והכנרת. השטחים שנסקרו יכולים ללמד על החוקיות בצומח ובאקולוגיה של כלל השטח. ככל שמתרחקים מציר הקמר ומתקרבים לכנרת, מתבטאות חבורות גאולוגיות צעירות יותר. החל מחבורת יהודה העתיקה וחבורת הר הצופים בסביבת מחלף צלמון דרך חבורת עבדת מתקופת האאוקן (תצורות תמרת ומעליה תצורת בר כוכבא) הקיימת במרבית השטח, ועד תצורות צעירות מתקופת הנאוגן בקרבת הכנרת. ובנוסף, מצויים שטחים המכוסים בבזלת הכיסוי. חילופי מסלע גורמים לחילופי צומח. בנוסף לכך, הירידה לכיוון הכנרת מתבטאת בעליית הטמפרטורות, הגורמת לכשעצמה לשינויי צומח, בעיקר להגדלת רכיב השיזפים בתצורת הצומח דמוית הסוואנה. מכלול הגורמים הפיסיים מאפשר מגוון ביולוגי רב במערך שטחי הסקר.
התוכנית הכוללת הכרה של תצורות וטיפוסי הצומח ומיקום של מינים מוגנים ובסכנת הכחדה של צמחים ובעלי חיים, יוצרת תשתית של הכרת השטח כרקע לכל תכנון עתידי תוך שמירה על המערכת האקולוגית. ייעודי השטח המתוכננים מותאמים לתכונות השטח ולצרכים. השטח כפי שהוא כיום כולל שטחים פתוחים ומעט עומדים של יערות נטועים, ובו משולבים מספר יישובים, שטחים חקלאיים ומספר קטן של כבישים. תכנון נכון יאפשר שימור של המערכת האקולוגית לצד הנגשתה לטובת התושבים והמבקרים.
שלב ראשון של הסקר נערך כבר ב-2013 בקרבת מחלף (אז עדיין צומת) צלמון המוצג כאן [https://www.nirforestecosoil.com/livnim-ridge-eco-survey] בחורבת חוקוק הנכלל בתחום הסקר הנוכחי נערך סקר אקולוגי מפורט יותר המוצג בנפרד כאן [קישור]
מערכת השורשים במרחב המרוצף - Urban tree root development under pavements Is...Nir Herr
נערכו חישופי שורשים תחת מדרכות וכבישים בתל אביב, בעיקר במקומות המיועדים לתחנות הרכבת הקלה ברח' אבן גבירול. במסגרת העבודות נדרשה עקירה של עצי מיש שניטעו כ-14 שנים לפני כן ב"תעלת גידול". העקירות המתוכננות איפשרו חישוף ולימוד של מערכות השורשים. למדנו ותיעדנו את השורשים, בליווי בדיקות קרקע. כך התאפשר להבין את התפרשות מערכות השורשים ואת הגורמים לאופן גידולם. התובנות העיקריות הן:
מלבד ציצת שורשים דקים מתחת לעצים עד לעומק של כ-50 ס"מ, שהוא תוצאה של הטפטוף בהשקיות תכופות סביב הגזע, בכל המצבים התפתחה מערכת שורשים רחבה ומעמיקה (לפחות עד עומק החפירות של 2.0-1.5 מ'), המתבססת בעיקר בקרקע המקומית הכוללת רכיב חרסיתי.
יתכן ש"תעלת גידול" נותנת מצע נוח התחלתי לגידול שורשים, אולם, עיקר התפרסות השורשים אינו מתקיים בה, אלא מתחתיה ובניצב לה, לשכבות האוצרות יותר מים, ולמקורות מים מזדמנים נוספים. נוכחנו שמלבד תנאים התחלתיים של "בית הגידול הראשוני" (בבור הנטיעה ואף בתעלת הגידול), חשוב קיום תנאים מתאימים בבית הגידול הכוללני, שהעץ יכול לפתח בו שורשים לרוחב ולעומק.
"שורשים מגיעים גם אל מתחת לכביש ובסדקי האספלט וקולטים מים גם משם. חישופי השורשים נעשים כהמשך לימוד של סביבת היער העירוני ופיתוח מערכת נטיעה והשקיה ביער העירוני המוצג בקישור:
https://www.nirforestecosoil.com/urban-forest-israeli-maquis
"
We studied the root systems of urban sidewalk trees, in relation to soil structure and properties, and compared them to root systems of trees in Israel’s natural maquis. Understanding the rock-soil-root interactions and hydrodynamics in natural habitats, can shed light on how trees grow in urban environments, which are difficult to study in situ and explain how urban trees survive the long and dry summers.
Natural forests and maquis in Israel grow mainly in rocky environments, with their roots inhibiting soil pockets surrounded by porous chalk which serves as a water reservoir. In summer, stored water diffuses from the chalk's capillary pores towards the soil pockets and into the roots. If the habitat is composed of dolomite, water stored at the bottom of karstic pockets is taken up by the roots. In the coastal plain where the soil is sandy red loam (Hamra), a deep layer of clay preserves water, is where most root hairs are found.
Our excavations for exposing root systems of sidewalk trees in Tel Aviv revealed that roots can extend over 10 m from the trees, and reach depths over 2.75 m, mostly in the clay layer of the Hamra. Our observations resolved a local debate concluding that urban tree growth is predominantly limited by water availability, and not by the lack of aeration.
Understanding that urban tree root systems under sidewalks, follow similar principles of roots in natural maquis ecosystems, could be the basis for future planning of tree planting and irrigation design in the city.
נערך סקר להכרה ומיפוי של שטחים הניתנים לנטיעה, באזור שבין אלקוש ונטועה, מדרום לפסוטה ומצפון לה, בטווח הגבהים 685-470 מעפה"י בכמות משקעים של כ-820 מ"מ בשנה. האזור נמצא מערבית לציר קמר הגליל, ובהתאם לכך, נטיית השכבות באזור הסקר הוא מערבה. מערכת העתקים מבתרת את השטח, בעיקר בכיוון בכיוון צפ'-מז' – דר'-מע', התואמת את כיוון השבירה העיקרי בגליל, וגם קוי שבר הניצבים לכיוון זה. השבירה יוצרת כאן מבנה מדורג, כך שהאזור הדרום מזרחי מונמך ביחס לאזור שמצפון לו, ולכן השתמרו בו שכבות צעירות יחסית, של חבורת הר הצופים, ובעיקר תצורת מנוחה מתקופת הסנון. בשאר השטח מתבטאת בעיקר תצורת בענה מתקופת הטורון.
תופעה מוכרת מסביבה זו היא המסה קרסטית נרחבת בדולומיט סכנין, שגרם לקריסתו. כתוצאה מכך נגרמה נחיתה של תצורת בענה שמעליה לתוך המפלס המקורי של תצורת סכנין. מצב זה גרם ככל הנראה לסידוק רב ואף ריסוק של תצורת בענה ולגבישי דולומיט בחלק מהסדקים, ולכך ישנן השלכות לתכונות בתי הגידול. כנראה שגם עמק עקרב הגובל בתחום הסקר נוצר כתוצאה מהמסה זו. תופעה נוספת שנגרמה מכך היא "חצרות סנוניות" שבהן בנוסף לתצורת בענה גם תצורות מחבורת הר הצופים שמעליה קרסו פנימה, והן הנראות על פני השטח. חצר כזו נמצאת ככל הנראה בצפון השטח בסמוך לנטועה. כתוצאה ממערכת מורכבת זו שלא הובנה כראוי, כנראה שהמיפוי הגאולוגי נותן מתווה כללי אך אינו מדויק.
נמצאה חלוקה מעניינת בין חורשים, יערות פארק, שיחיות, בתות, עשבוניים, וקטעים של חורש במופע מדוכא מרעיה. חורש אלון מצוי התפתח על גבי אבן גיר (המכיל ככל הנראה רכיבים דולומיטיים) שהתפתחו בו כיסי קרקע קרסטיים. על אבן גיר שאינה קרסטית מתפתחות תצורות עשבוניות בלבד, גם על מסלע חוורי שולט צומח עשבוני. הבתה מתפתחת על מסלע קירטוני.
נטיעה יכולה להיעשות ביחידות העשבוניים. ביחידת העשבוניים של מיני חרחבינה, עירית וקייצנית על קירטון חוורי רצוי להמנע מנטיעת מינים הרגישים לגירניות בקרקע. ניתן לטעת ביחידת הבתה, וביחידת השיחיה הנמצאת על שטח המופר בחלקו. ביחידת החורש המדוכא ובריכוזים נוספים של מינם מדוכאים, ניתן להגן על פרטים בעזרת גידור פרטני ולאחר גיזום
נערך סקר אקולוגי בשטח המיועד לנטיעה ביער כפר קיש. בתוך השטח הכולל של כ-30 קמ"ר, 7,579 דונם הם בייעודי נטיעה, באגני הניקוז של נחל קמה, נחל קיש ונחל רכש, המתנקזים לנחל תבור. סקר צומח נערך באביב 2018, וסקר משלים אחרי חורף גשום נערך ב-2019 וכלל סקר ציפורים
המסלע הוא על פני כל חתך הסלע המתחיל בבזלת התחתונה (מיוקן תיכון), דרך תצורות בירה וגשר (מיוקן עליון) ועד בזלת הכיסוי (פליוקן). תצורת בירה כוללת בתוכה שכבות של קירטון, חוור ואבן גיר (חלקם בהרכב דולומיטי) המשתנות ביניהן כתוצאה מתקופות בעלות אופי ימי ותקופות של אגם מים מתוקים-מליחים בזמן ההיווצרות. שינויים אלה גרמו להתפתחות של מגוון בתי גידול בשטח. שכבה של קירטון המכוסה נארי בראשי הגבעות משויכת ככל הנראה לתצורת גשר, ושכבה חווארית מתחתה היא החלק העליון של תצורת בירה.
סביבה זו של בזלות וסלעים בעלי אופי חוורי, ברמת משקעים של כ- 500-450 מ"מ, הביאו להתפתחות תצורות צומח מיעוטות צומח מעוצה, ובמיוחד מיעוט של עצים שאינם מגיעים ל-10% כיסוי באף אחת מהיחידות המדרוניות. הוגדרו יחידות צומח של יער פזור, בעיקר בשליטת אלה אטלנטית (1292 דונם), יער דמוי סוואנה בשליטת שיזף מצוי (594 ד') (כולל שכבת נחלים), שיחייה פזורה של שיזף השיח (459 ד'), בתה בינונית (763 ד'), בתה פתוחה של סירה קוצנית (527 ד') ועשבוניים רב שנתיים בשליטת שומר ושעורת הבולבוסין (3,813 ד').
המלצות לנטיעה ושימור – עצים בכיסוי גבוה יחסית יש רק בערוצי הנחלים, ומקומות אלה בדרך כלל אינם מומלצים לנטיעה. במספר מקומות ישנן תופעות של התחתרות וסחף קרקע בערוצים, ובהם רצוי לטפל, אפשר באמצעות סכרונים ונטיעות מתאימות. רצוי לרכז נטיעות במקומות שבהם אין כמעט צומח מעוצה, ואף קיימת רעיית יתר המשפיעה על הרכב המינים העשבוניים, כמו בעיקר ברמת סירין, באגן נחל קמה, ואף במקומות באגן נחל קיש. במקומות אחרים, ניתן לתכנן נטיעות בחלקים מהשטח, תוך שמירה על קטעים בלתי נטועים בכל אחד מטיפוסי הצומח שהוגדרו, ובכל אחד מהפוליגונים של יחידות אלו.
מינים נדירים ואדומים מסומנים במפה וקיימים בשכבות מידע. רצוי להמנע מנטיעות בקרבת אותם מינים, וכאשר תיעשה לידם נטיעה, יש לסמן את מיקומם מראש בעונת הפריחה.
"נערך סקר בכ-40,000 דונם של הפזורה הבדואית בין נבטים ורמת חובב בתחום של אגני הנחלים נבטים עד צאן מטרת הסקר היא הכרת השטח, בעיקר בשטחים המעובדים בתוכו.
השטח מתאפיין לרוב בגבעות מתונות, עם מדרונות שחלקם סלעיים, וחלקם כוללים שכבת קרקע, וביניהם ערוצים. טווח הגבהים הוא 445-330 מ' מעפה""י בשיפועי נחלים של 1-2.5% ושיפועי מדרונות של 6-16%. על הגבעות פזורים עשרות כפרירים בגדלים שונים. כל אגני הנחלים שנסקרו הם אגני משנה של חלקו הדרומי של אגן נחל באר שבע. תצורת הסלע ברוב השטח היא גיר קירטוני עד קירטון רך-בינוני של תצורת עדולם מתקופת האאוקן. הצומח הטבעי הוא לרוב בתה פתוחה עד פזורה, בשלטון של נואית קוצנית על המדרונות, וחמד המדבר על שטחי הלס. בערוצים נמצאות גם שיחייה פתוחה או פזורה בשליטת מתנן שעיר.
האוכלוסייה הבדואית החיה בשטח זה יצרו סיכרונים ולימנים בערוצים (חלקם על בסיס מערכות עתיקות), בהם מגדלים כרמי זיתים ומספר מינים נוספים של עצי פרי. בחלק מהמקומות המטעים מטופחים ויוצרים עומדים מלאים, ובחלקם נמצאים רק עצים בודדים. נראה שישנם גם גידולים מושקים שיש בהם השקעה רבה. בנוסף, ישנו עיבוד קרקע (קילטור בעיקר) וזריעה של דגניים (בעיקר שעורה), הן בלימנים בקטעים ללא עצים, והן במדרונות בקרקע רדודה (לעתים עומק הקרקע הוא סנטימטרים ספורים בלבד). בשנה זו שלא הייתה גשומה, בחלק מהמקומות לא הייתה זריעה, ובשטחים הזרועים, גובה הצמחים היה עד כ-15-10 ס""מ, ולרוב באחוז נביטה נמוך"
"הסקר כולל 24 תרשימי צומח בקטעים של מספר דונמים כל אחד, כולל רישום ותיאור של תנאי השטח, ועוד רישום צמחים בקטעים נוספים. נרשמו 101 מינים מ-29 משפחות, בעיקר ממשפחות המורכבים, הדגניים, פרפרניים והשושניים, בעיקר ממוצא ים תיכוני, אירנו טורני וסהרו ערבי.
תצפיות בעלי חיים ערכנו בסביבות אותם אתרי דיגום, ותצפיות רבות נוספות לאורך נתיבי התנועה. התצפיות נרשמו ב-GPS, כ-136 תצפיות. בסיכום שטחי שימושי השטח, השטחים המעובדים מהווים קרוב למחצית השטח.
הסומנו שטחים לשימור, הן כשטחי ""אל געת"" כדי לשמור על ערכי טבע, והן שטחים שקיים בהם סחף קרקע הדורש טיפול לעצירת התופעה. "
הגליל התחתון הדרומי מהירדן לים – מערך גאולוגי עדכני ומגוון בתי הגידול של הצומ...Nir Herr
רקע
הגליל התחתון הדרומי, מקו המגע עם עמק יזרעאל בדרום ועד שבר בית קשת בצפון, מהווה מערכת גאולוגית ייחודית. המבנה הגאולוגי החשוף כולל תצורות סלע מכ-100 מיליוני השנים האחרונות, שתפרושתן המרחבית היא תולדה של פעילות טקטונית צעירה יחסית בעיקרה. מערך המסלע הוביל ליצירה של מגוון בתי-גידול והתפתחות מגוון של תצורות צומח בהתאמה.
מטרות המחקר
הכרת מערך המסלע, בתי הגידול והצומח באזור להבנת המערכת האקולוגית הכוללת.
שיטות
המבנה הגאולוגי נלמד בעזרת עבודות מיפוי קודמות ובסקרים סייסמיים. הצומח נלמד בסקרים אקולוגיים מחקריים לרוחב האזור, ובסקרי טבע ונוף של מכון דש"א. הבנת המערך הכולל נעשתה בעזרת אורדינציות וניתוח משווה.
תוצאות
התקמרות הגליל כחלק משדרת ההר המרכזית (קימוט "הקשת הסורית") חושפת במרכז השטח תצורות של חבורת יהודה (קנומן-טורון). אגפי הקמר חושפים תצורות צעירות יותר של חבורות הר הצופים (סנון) ועבדת (אאוקן). טקטוניקה צעירה (נאוגן) בסמיכות להעתק ים המלח, יצרה מערך העתקים ואגנים אשר השתפלותם לוותה בפעילות וולקנית. חדירת ים אל האגנים לפני כ-5 מיליוני שנים הותירה משקעים חוואריים.
יער פתוח של אלון התבור גדל על סלעי קירטון עם כיסי קרקע על גבי חבורת עבדת בגבעות אלונים ובאזור בית קשת, משני צידי הקמר. חורש אלון מצוי גדל ומעמיק שורש הן בסדקי קירטון רך, והן בקרקע בחללים קרסטיים. בחלק המזרחי, יער פזור דמוי-סוואנה של שיזף מצוי ושיחיות של שיזף השיח מפותחים על בזלות, ואלה אטלנטית פזורה על קירטון חווארי. בתות של סירה קוצנית ובני-שיח אחרים גדלים בעיקר על קירטון של חבורת הר הצופים, ועשבוניים רב-שנתיים על אבן גיר ובקרקע רדודה על בזלת.
דיון ומסקנות
המחקר הגאולוגי העדכני מציג את פסיפס המסלע באזור ואת החוקיות שיצרה אותו, ומאפשר לקבל תמונה של מערך תנאי השטח. הצומח מגיב לתנאי הסביבה, ובעיקר למשק המים בבית הגידול, כל מין והתאמותיו. ככל שיש יותר מים במערכת, מתפתחות תצורות צומח גבוהות יותר. כשניתן להעמיק שורש ולנצל את המימד האנכי מתפתח חורש. כיסי קרקע מאפשרים התפתחות של יער פתוח. במצבים אחרים מתפתחות שיחיות או בתות, ובבתי הגידול היובשניים גדלים עשבוניים בלבד.
Partial shading as significant factor in biodiversity of plants in Israel 2022Nir Herr
The document discusses how partial shading impacts biodiversity in Israel. It presents case studies showing that shading benefits both woody and herbaceous species as well as rare species. While open areas are commonly thought to support more biodiversity, the studies found that partial shading of around 70-85% provides optimal conditions for plant establishment and growth. In forests with partial shading understories, biodiversity indices like number of plant formations and structural complexity are higher than in open reserves. Certain species like oaks and irises are found in greater numbers in areas with moderate forest coverage of around 40%, which provides enough light and moisture. Overall, the document argues that partial shading is an important factor for biodiversity in Israel rather
נערך סיור במסגרת כנס החברה הגיאולוגית 2022 סקרנו את סינקלית אלונים-מנשה לכל אורכה מדרום לצפון. הסינקלינה מחולקת לשני אגנים על ידי הרום הרוחבי. בחלק הדרומי, באגן חורשן, השכבות נוטות למרכז הסינקלינה הן מהאנטיקלינות של הכרמל ואום אל פחם והן מהרום הרוחבי.מרכז האגן משמר את השכבות הגבוהות ביותר בחתך. באגן הצפוני, החוקיות של נטית השכבות דומה, אולם, העתקי הגבול של עמק יזרעאל ושל הגליל התחתון יוצרים שינויים מקומיים נוספים. כיסוי הקרקע והתצורות הצעירות בסביבת עמק יזרעאל מכסים חלק מהמקומות העמוקים באגן זה.
"מטרות הסיור:
1. הכרת אפיוניה המיוחדים של סינקלינת אלונים-מנשה.
2. הכרת התצורות הגיאולוגיות, שינויי המופעים (הפציאס) שלהן כתוצאה משינויי עומק והשפעתם של אלו על נקבוביות הקירטון (עד אבן גיר).
3. הבנת תהליכים גאומורפולוגיים ופדוגנטיים- בעיקר היווצרות הנארי ותכונותיו, אשר עיצבו את הנוף ויצרו את מבנה מערכת הסלע-קרקע.
4. הבנת הדינמיקה של משק המים במערכת הסלע-קרקע-צומח והשפעתה על תצורות הצומח המתפתחות בכל מערכת.
5. הכרת תצורות הצומח ומיקומן בהתאמה לתשתית הגאולוגית.
"
מסלול הסיור – הסיור התחיל בהר חורשן, בחורש המפותח במרכז החלק המערבי של הסינקלינה, המשיך בחתך לרוחב הסינקלינה לגבעות חגית ובחתך לאורכה דרך המיגבה הרוחבי באזור אליקים. לאחר מכן, חצית עמק יזרעאל והתמקדות בתחנות עם יער אלון התבור בכיסי קרקע בנארי על קירטון של תצורת תמרת, חורש אלון מצוי על תצורת מראשה, ושיחיות, בתות ועשבוניים על קירטון קשה עד אבן גיר במופעי אבן הגיר של תצורות תמרת ועדולם.
נערך סקר אקולוגי ביער עזוז-בארותיים בסביבת החורשה ובערוצים הסמוכים וסביבתם, בשלוש עונות ואף ביניהן. הסקר נערך לצורך לימוד תנאי הסביבה של האזור המתוכנן כאתר קולט קהל כאתר מורשת וטבע ייחודית באזור מדברי זה בניהול קק"ל. האזור חולק לכ-18 תאי שטח בהתאם לאפיונים הגיאוגרפיים והתכסית, של מיקום ביחס לערוץ הנחל, פשט ההצפה, שלח הנחל והמדרונות והצומח הגדל בהם. תאי השטח שימשו בסיס לתצוגות במספר נושאים, להשוואות ועיבודים. בכל אחד מהם מוצגות תצורות וטיפוסי הצומח על מפות ובליווי תמונות בכל אחת מהעונות. מוצגות מפות של תכונות קרקע על פי בדיקות מעבדה שערכנו. מוצגות טבלאות, מפות ותמונות של בעלי חיים, עם דגש על תצפיות ציפורים. ונערכו עיבודים של השוואות בין פרמטרים שונים, כמו אורדינציה של הצומח ביחס לתנאי הסביבה ומפות השוואתיות של תצפיות במועדים שונים בנושאים שונים. לצורך הבנה מעמיקה של הממצאים, הבנה של בתי הגידול, הכוללים את נדבכי הסלע-קרקע-צומח, וההקשר של בעלי החיים לסביבות אלו.
הקמת יער עירוני ע"פ חורש טבעי - שלב מתקדם וחישוף שורשים.pdfNir Herr
כהמשך ללימוד בתי הגידול של עצים במרחב המרוצף <קישור> כחלק מפיתוח שיטה לפיתוח מערכת שורשים רחבה ומעמיקה בעזרת תובנות מבתי הגידול של החורש הטבעי, מוצג המשך הלימוד והפיתוח.
בניגוד לארצות צפוניות בהן קיימים גשמי קיץ, הבעיה בארץ היא מחסור במים ולא מחסור באוויר, ובכך יש להתמקד, לצד הקמה של מערכות השקיה שיפתחו מערכות שורשים מיטבית ולא ייפגעו על ידי שורשים צפופים ורדודים. אנו לומדים את מבנה הקרקע והסלע ואת השונות בהם בעיר בעזרת שכבות מידע, ומבצעים חישופי שורשים בקטעים שבהם מתחייבת עקירת עצים לצורך חידוש תשתיות <קישור לקובץ התפתחות מערכת השורשים במרחב המרוצף> ראינו שבעצים שגודלו ב"תעלת גידול" התפתחה מערכת שורשים דקה וצפופה מתחת לצוואר השורש כתוצאה מממעגל הטפטוף הקטן שהיה סביב העץ, אבל שורשים פרצו לאורך תעלת הגידול ומתחתה על הקרקע החרסיתית בעומק, ואף בניצב לתעלת הגידול למרחק של מספר מטרים. נמשיך לקדם את מערכת ההשקיה הדו שלבית שבה לאחר 3-2 שנים של השקיה בשני עומקים בבור הנטיעה, נפעיל את מערכת ההשקיה לטווח ארוך הבנויה מזקפים שבהם יהיה טפטוף מים עד לעומק במרחק מהגזע. אנו בונים גם כיצד להימנע מהידוק (הנדרש על ידי מהנדסי התכן) באזור השורשים.
נערך סקר ביער קצרין, בקטעים המוגדרים בייעודים יערניים, למטרות של לימוד השטח וכרקע לתכנון נטיעה. נמצאו תצורות צומח של יער פארק של אלון התבור עם מיני שיזף, שיחיית שיזף השיח, ועשבוניים רב שנתיים. יער הפארק מוגדר כיער פזור עם 4% עצים ו-6% שיחים; שיחיית שיזף השיח היא שיחייה פתוחה עם 13% מיני מעוצים. ביחידות העשבוניים נמצאים רק כ-1.7-3.5% מעוצים. מגוון מיני המעוצים נמוך, וכמעט שלא קיימת שכבה של בתת בני שיח.
השטח נמצא בתחום המשקעים של 600-520 מ"מ ובתחום הגבהים 500-220 מעל פני הים בשטח רמתי בנטייה קלה לדרום מערב. יער הפארק הוא קצהו של יער אלון התבור של יער יהודיה המפותח על גבי בזלת דלווה, שהקרקע בה רדודה יחסית וכוללת כיסי קרקע. תצורת הצומח העשבונית נמצאת בעיקר על הקרקע העמוקה של בזלת מוויסה. ועל בזלת דלווה בסמוך למגע בין שתי הבזלות גדלה השיחייה של שיזף השיח.
מינים ראויים לציון, חלקם נדירים, מוגנים, או מצויים אך נדירים בגולן, נמצאו בשלושה בתי גידול: (1) בגבעות קטנות מסולעות בתחום בזלת מוויסה בחלק הצפוני של תחום הסקר, (2) בקטעים אבניים של שרידי דולמנים בגוש הדרום מערבי, (3) בסביבת בית הגידול הלח של שיח אברהם. אזור מופר גדול בתחום הסקר הוא חלק ניכר משטח האש שמצפון לקצרין שנרמס על ידי רק"מ.
שלוחות של המסדרון האקולוגי הארצי עוברות בנחלים הגדולים המקיפים את השטח, הוא גובל במסדרונות ואינו נכלל בהן כיום. בעתיד, הוא יוכל להוות שוליים ואף הרחבה למסדרונות.
התיבשות אורנים ביער יתיר השפעות תת הקרקע - דצ 2012
1. 1
לימוד תכונות תת הקרקע ומערכת השורשים
כגורמים עיקריים בהתייבשות עצי אורן ירושלים ביער יתיר
ניר הר, אגף הייעור, קק"ל
יקיר פרייזלר ותמיר קליין, המחלקה למדעי הסביבה, מכון ויצמן למדע.
דצמבר 2102
בהשתתפות אייל רוטנברג וצוות מכון ויצמן; יצחק משה, שמואל ספרינצין, עבד אלקיאן, שמעון מסס, חיים
פרג'ון, גרמן פודרניוב ממרחב דרום; אירה מור מאגף הייעור.
תקציר
ביער יתיר חלה התייבשות רבה ותמותה )כ 25,111- עצים( של עצי אורן ירושלים בוגרים לאחר רצף של שנות
בצורת. מרבית התמותה אירעה בתוך זמן קצר של כשנתיים. חלק מההתייבשות התרחשה בכתמים ונעשה מאמץ
מחקרי לזהות את הגורמים להתייבשויות בדרך של השוואת מקטעים יבשים עם מקטעים חיים סמוכים, הגדלים
לכאורה באותם תנאים סביבתיים. בעבודה משותפת של מכון ויצמן, מרחב דרום ואגף הייעור בקק"ל, נבחרו
חלקות דיגום, נערך סקר מקדים, נחפרו תעלות, נמדדו שורשים, נאספו דגימות של קרקע וסלע ותוארה מערכת
הסלע-קרקע-שורשים ביחס למיקום העצים. לאחר ניתוח מרבית התוצאות נראים הדברים הבאים:
המקטעים שבהם התייבשו העצים הם בעלי מאפייני קרקע שונים מאשר המקומות שבהם העצים נשארו
חיים.
הגורמים החיוביים של סביבת העצים החיים מתאפיינת בסלע קירטוני, קרקע רדודה ואבנית.
נראה שגורם הבסיס הוא הסלע הקירטוני הגורם לכך שהקרקע נשארת רדודה, אבנית, ובעלת רמות ניכרות
)אך בשיעור מתון( של סידן, נתרן ומליחות.
בסביבה זו, הקירטון הנקבובי משמש כעתודת מים לקיץ, הקרקע הרדודה מאפשרת מגע הדוק של השורשים
עם הסלע, והאבניות תורמת לשמירת רטיבות והתפתחות השורשים.
ניתן להגדיר את המליחות והנתרניות בסביבה זו כגורמים נוכחים ברמה סבילה, שמשקלם מועט ביחס
ליתרונות של בית הגידול בהיבטים של משק המים.
בחלקות ההתייבשות מידות העצים קטנות יחסית. נראה שדילול מועט עקב מידותיהם הקטנות השאיר מספר
עצים רב יחסית, כשעליית צפיפות לא השפיעה על קוטר העצים )בניגוד להשפעתה על הקוטר במקטעים
החיים כיום(. יתכן שהצפיפות השפיעה על ההשרדות כגורם משני.
ניתן להצביע על תנאי בית הגידול שלא רצוי לטעת בהם אורנים בסביבה זו: בקרקע עמוקה שאינה אבנית
מעל תשתית של אבן גיר או קירטון קשה. תכונות בתי הגידול המתאימים לנטיעה הם כאמור בקרקע שאינה
עמוקה )פחות מ 0- מ'(, אבנית בעומק ) 21-01% אבניות(, על גבי סלע קירטוני.
עקרונות אלה ניתנים להתאמה למקומות נוספים בארץ שיש בהם התייבשויות של אורנים.
אג הייעור
ריכוז שורשים בשטח המגע
בין הקרקע הרדודה והקירטון
קבוצת עצים יבשים על רקע יער ירוק לפני חפירת הדיגום סיור מומחים להבנת המערכת
2. 2
א. מבוא
ביער יתיר נראתה התייבשות רבה של אורנים בוגרים. התופעה התאפיינה בכתמיות, ובכך שמרבית ההתייבשות
התרחשה בתוך זמן של כשנתיים. אורן ירושלים הוא המין הבוגר הנפוץ ביער, ומתוך כך, מרבית ההתייבשויות )כ-
25 עצים( חלו במין זה. לצורך לימוד של התופעה, נעשה צילום אוויר של היער ובאמצעותו נבחרו אתרים ,,,,
שבהם קיימות קבוצות של עצי אורן ירושלים יבשים לצד קבוצות אורנים ירוקים. לאחר בדיקה בשטח נקבעו אתרים
להמשך בדיקה ומחקר. על פי השוואת הנתונים ברמת העומד נראה שמרבית העצים שהתייבשו הם מגיל של 55 שנה
ומעלה, אולם בתוך העומדים ההתייבשות אינה אחידה. ההתייבשות חלה לאחר רצף של שנות בצורת ונראה שהגורם
הישיר לכך הוא מחסור של מים זמינים בקרקע במהלך הקיץ. תופעה של התייבשות הדרגתית של אורן ירושלים
לאחר תקופות של שנים שחונות מוכרת ותועדה גם במקומות אחרים בארץ )דורמן וחוב', 2,02 (. ההתייבשות כאן
מתאפיינת בעיקר בכתמיות ובתמותה שהתרחשה תוך זמן קצר יחסית )מרבית התמותה חלה בתוך כשנתיים(
בסיורים המוקדמים, נראה היה שהתייבשות העצים חלה יותר על קרקע עמוקה ופחות בשטחים סלעיים. הוחלט
שיש לבדוק את תת הקרקע כדי לבחון את הנושא לעומק. המחקר נעשה בעבודה משותפת של קבוצת דן יקיר
במחלקה למדעי הסביבה במכון ויצמן, ומרחב דרום ואגף הייעור בקק"ל. העבודה בשטח נעשתה בצוות שכלל שני
מחפרונים וכעשרה אנשים )משלושת הגופים האלה( שעסקו במקביל בדיגום, מדידה ורישום, הכנה וארגון, וכריתת
עצים . על בסיס התוצאות נעשה סיכום ראשון שהראה כיוונים והעלה שאלות. לאחר בדיקה נוספת של חתכי הקרקע
וקיום סיורים ודיונים עם מומחים נוספים, ניתן עתה לערוך עיבוד נוסף, לסכם ולהציג מסקנות על סמך העבודה
שנעשתה עד כה.
השערת העבודה
קיימים גורמים בתת הקרקע המביאים לתמותת עצי אורן בוגרים בשטחים מסוימים, והם שונים מתנאים הקיימים
בשטחים סמוכים שבהם נמצאים עצים מאותו גיל הנשארים ירוקים. בדיקת אתרים שבהם ישנו מקטע עם התייבשות
מלאה או רבה לצד מקטע חי וירוק והשוואה ביניהם, תוכל להביא להבנת הסיבות לתמותה.
המטרות
.0 מציאת קשר בין מכלול תת הקרקע ורכיבים בתוכו, למיקום של מוקדי התייבשות בחלקות אורן ירושלים ביער
יתיר, כדי למצוא את תרומתו של תת הקרקע לתופעה של התייבשות העצים.
.2 הכרת המבנה והתכונות של מערכת הסלע-קרקע ומיקום השורשים ביחס אליה ביער אורן ירושלים בוגר,
בסביבה היובשנית של יער יתיר.
.5 מציאת הסיבות להתייבשות העצים ביער יתיר בדרך של לימוד מערכת בית הגידול ותגובת היער אליו, כך שניתן
יהיה להעריך את התהליכים שמתרחשים ביער זה, ניתן יהיה להשליך את התובנות ליערות נוספים וייווצר בסיס
לתכנון של המשך הפעילות ביער זה וביערות אורן נוספים בסביבה זו ובכלל.
ב. השיטות
.0 איתור חלקות מחקר להשוואה בין מקטעים חיים ויבשים. על בסיס ניתוח של צילום אוויר ובדיקה בשטח נמצאו
21 חלקות מתאימות, שבכל אחת סומן מקטע בגודל של כ 0- דונם של עצים שרובם ככולם יבשים ומקטע סמוך
של עצים חיים. חולית הסקר של המרחב ערכה סקרי מדגם באתרים. האתרים נמדדו ב- GPS והועלו על מפה.
.2 חפירת תעלות במקטעי העצים היבשים ובמקטעי העצים הירוקים- באורך 7-5 מ' בכל מקטע בעזרת מחפרון
פטיש ומחפרון כף. החפירה הייתה בקרקע כולל חדירה לסלע האם. לפני החפירה נכרתו עצים צמודים לתעלה
ונדגמה מהם פרוסת גזע.
.3 מדידה ותיעוד של קיר התעלה: פריסת סרט מדידה לאורך התעלה, סימון שלושה חתכי עומק ופריסת סרט
מדידה לאורכם. רישום מבנה התעלה, מיקום העצים הסמוכים ומיקום החתכים, ולאחר מכן הצבת הנתונים
שנאספו על גבי התרשים. צילום כל החתכים.
.4 בחתכי העומק רישום אחוז האבניות בתוך מסגרת 21 X 21 ס"מ בעזרת לוחות הערכה (NILS Program) . מדידת
קוטר השורשים מגודל של 1.5 מ"מ ומעלה באמצעות מד קוטר ) קליפר( דיגיטלי ) Fuji. Japan דיוק
± 0.03 מ"מ( ומיונם ל 5- קבוצות קוטר. המסגרת הוצבה ברציפות לאורך כל החתך בפני הקרקע עד תחתית
החפירה. צפיפות השורשים חושבה על פי קבוצות הקוטר.
.5 001 ,01 ,51 , דיגום קרקע וסלע בשקיות פלסטיק סגורות, עם שקית פלסטיק חיצונית. עומקי הדיגום היו 21
ס"מ, עמוק מ 001- ודגימת סלע מהתחתית. המדגמים הועברו למעבדת שירות השדה במשרד החקלאות בגילת.
3. 3
בתוך 24-02 שעות נערכה בדיקת רטיבות ובהמשך נערכו הבדיקות הבאות: )א( מוליכות חשמלית כפונקציה של
המשמש מדד לקרקע נתרנית. )ג( קביעת הרכב מכני SAR ולאחר מכן חישוב Ca+Mg - ו Na מליחות )ב( קביעת
של הקרקע באנליזה גרנולומטרית )ד( במעבדת המחלקה במכון ויצמן נערכה בדיקה של צפיפות הסלע בשיטת
הרגב )הפרפין(.
6. הצגת הנתונים נעשתה בתרשימים מפורטים של כל תעלה בנפרד ובטבלאות מסכמות.
7. נעשו מדידות נוספות בשטח לרישום המבנה הפדולוגי המפורט של חתך הקרקע ודיגום נוסף בהתאם לאופקי
הקרקע.
0. עיבודים סטטיסטיים: מתאמים )קורלציות על
פי פירסון( על בסיס כל הנתונים; מתאמים
נפרדים של המקטעים החיים והיבשים;
מזווגים של סדרות נתונים תואמות t מבחני
של שני המקטעים בכל החלקות; רגרסיות
לינארית ובלתי לינאריות, ונעשה ניתוח מפלה
לאפיון רב (Discriminant Function Analysys)
גורמי של שתי הקבוצות.
תמונה 4 )מימין(: דיגום בחלקת
עצים יבשים
תמונה 5: דיגום בחלקה של עצים
חיים
ג. תוצאות ועיבודים סטטיסטיים
0. ריכוז התוצאות
התוצאות השונות רוכזו בגליונות אקסל לפי מיון לאתרים, מצב העצים )מקטע ירוק לצד מקטע יבש בכל אתר(
. ועומקי המדידה. ריכוז מרבית הממוצעים )חלקם בשתי קבוצות עומק( מוצג בטבלה 0
טבלה 1: ריכוז תוצאות. חלקן הוא על פי שתי קבוצות עומק – רדוד עד , 0 ס"מ ועמוק מכך. משתנים קטגוריים מוצגים בערכים
בינריים או סודרים. שמות האתרים )החלקות( הם על פי מספור ישן וחדש. מקרא: מס' עצים גובה וקוטר הם מסקר המדגם
המוקדם. קוטר גזע בס"מ, גובה עץ במ'; בענה ומנוחה הן תצורות גאולוגיות; המשתנה א. גיר-קרטון )קירטוניות( הוא בסקלת 5
דרגות של נקבוביות צפויה ) 0=אבן גיר, 2= קרטון קשה, 5=קרטון רך(. מפנים: מפנה דרומי= 0, מפנה צפוני= 5. עומק הקרקע
הוא מדד למידת הנתרניות האפקטיבית )מחושב כ- SAR . בס"מ, השורשים במידות של שטח חתך כולל מ"מ 2 שורשים למ 2 קרקע
בערכי מא"קל'. Na, Ca, Mg ,)dS/m( מליחות בערכי מוליכות חשמלית .)Na/(Ca+Mg(
אתר
ישן
אתר
חדש
חי-
ירוק מת
חיוניו
גיל ת
מס'
עצים
מקור
מס
עצים
בד'
גובה
קוטר
אחוז כיסוי
בענה
מנוחה
א. גיר-קרטון
צפיפות סלע
מפנה
עומק
קרקע
אבן
רדוד
אבן
עמוק
שורש
רדוד
שורש
עמוק
מלח
רדוד
מלח
עמוק
Na
רדוד
Na
עמוק
Ca
+Mg
רדוד
Ca
+Mg
עמוק
SAR
רדוד
SAR
עמוק
חול
רדוד
חול
עמוק
חרסית
רדוד
חרסית
עמוק
מרקם
רדוד
מרקם
עמוק
רטיבות
רדוד
רטיבות
עמוק
גיר
פעיל
1 1 L 1 3.9 42 64 32 14 20 83 0 1 3 2 73 29 97 31.5 0.6 1.6 3.1 6.4 18.8 9.52 13.4 3 8.73 18 16 39.5 44.1 5 4.1 5.82 6.13 16
1 1 D 0 1.4 42 64 38 10 15 61 0 1 3 2 153 4.4 16 29.5 0.69 0.4 0.7 0.7 3.3 3.17 3.23 0.5 2.57 18 17 34 43 7 3 9.65 13.81 12
3 3 L 1 3.8 42 50 20 14 21 71 0 1 2 2.6 1 73 5.6 34 29.0 11.17 0.8 1.5 2.2 6.46 5.24 7.36 1.4 4 13 12 41.5 46.4 3 2.46 10.03 11.44 16
3 3 D 0 0.5 42 48 32 9 15 55 0 1 2 1 125 3.3 11 28.9 0.15 0.7 1.6 2.7 10.5 4.59 4.53 1.8 7.31 23 11 34.5 44.7 6.5 3.33 8.42 11.98 13
7 5 L 1 2.2 43 42 34 8 14 61 1 0 1 2.4 2 100 0 33 69.6 4.27 1 0.9 2.5 3.84 6.92 4.12 1.3 2.68 19 14 37 43 5 2 9 8.39 11
7 5 D 0 0.5 43 60 26 8 20 55 1 0 1 2.6 2 70 2.8 30 25.1 0.02 0.7 1.7 3.1 13.9 4.44 5.4 2.1 7.04 23 17 30 35.8 6 4.03 8.32 5.8 12
9 6 L 1 2.1 43 36 28 9 17 62 1 0 2 2.5 3 67 6.1 65 25.4 29.40 0.6 2 1.5 6.76 4.23 11.5 1 2.82 26 19 29.5 39 7 7 6.54 6.33 8.7
9 6 D 0 1.3 43 44 30 9 18 72 1 0 2 2.5 3 90 6.2 48 20.3 0.23 1.2 2.8 6.2 27.5 5.21 6.33 3.8 12.8 16 12 40 47.7 4.5 3.02 9.27 10.24 12
11 7 L 1 4 43 18 12 13 25 37 1 0 2 2.3 1 17 74 91 121.6 4.27 0.7 1.4 2.2 6.42 4.87 6.84 1.4 4.08 21 19 34.9 38.9 5.57 4.57 9.55 4.13 6
11 7 D 0 0.4 43 24 22 9 18 52 1 0 2 1 25 70 100 22.8 0.00 0.4 0.9 0.5 2.05 3.4 4.14 0.4 1.19 32 24 21 25 8 5.37 3.22 3.7 6
16 12 L 1 2.8 44 64 48 9 14 60 1 0 1 1 110 0.6 0.9 107.8 0.14 0.9 1.1 3.3 8.78 5.43 2.62 1.9 7.69 24 13 32.5 44.3 6 3.33 8.67 12.86 11
16 12 D 0 0.6 44 72 50 8 13 54 1 0 1 2.7 1 133 0 0 82.7 1.01 0.7 4.4 4.5 32.3 3 10.9 3.7 13.9 19 10 36 46 7 4 13.47 14.93 13
19 14 L 1 3.1 46 60 28 7 15 53 1 0 1 1 115 0.8 1.9 17.9 0.31 0.4 0.8 0.9 3.04 3.06 4.79 0.7 1.97 18 15 39 43.5 5.5 3 10.13 12.52 13
19 14 D 0 1.8 46 60 22 11 19 60 1 0 1 1 105 0 18 21.9 0.13 0.3 0.6 0.6 2.92 2.49 2.46 0.5 2.67 21 19 34 38.5 6.5 7 11.5 11.04 17
20 15 L 1 2.8 36 58 26 8 15 56 1 0 2 2.2 2 44 26 20 68.3 0.00 0.7 2 2 6.03 4.95 14.6 1.3 2.21 25 35 32.5 23 6.5 8 5.22 3.45 17
20 15 D 0 0.2 36 54 22 8 14 36 1 0 2 2 95 0 63 5.5 0.00 0.8 0.7 1.8 2.56 5.93 4.27 1 1.75 18 11 34.5 48 6.5 2 8.82 11.6 14
25 16 L 1 3.3 41 68 44 10 15 68 0 1 3 2.1 1 20 73 100 16.4 0.16 2.5 4.7 6.8 19.9 20.4 28.6 2.1 6.21 39 35 13 14.5 8 6.56 4.72 3.36 14
25 16 D 0 0 41 86 22 8 15 36 1 0 1 2.2 1 40 63 70 10.0 12.63 0.9 2.2 2.8 12.5 6.7 8.15 1.4 4.75 48 36 12 14.3 8 5.37 3.98 5.69 14
29 18 L 1 4 36 48 34 8 14 57 1 0 1 2.6 1 70 1 26 19.4 3.04 0.8 0.9 2 2.96 6.33 5.95 1.1 1.72 25 18 32 41 6 4 9.36 5.53 13
29 18 D 0 1.1 36 34 28 8 14 53 1 0 1 2.3 1 117 0 3.8 14.1 1.41 0.7 1.5 1.5 3.24 5.9 3.73 0.8 3.34 21 21 38 37 6 6 12.88 12.04 9.5
30 19 L 1 3.7 42 68 36 6 12 50 1 0 2 2.5 3 107 0 51 29.0 2.33 0.7 1.8 3.1 13.5 3.19 4.27 2.4 9.48 9.8 17 41.5 38.7 3 4.67 10.95 8.25 17
30 19 D 0 0.6 42 32 26 7 13 38 1 0 2 3 78 0 0 19.4 0.70 0.4 0.4 1 1.64 2.87 2.18 0.8 1.57 17 13 40 44 4 4 9.36 13.46 14
יער יתיר סתיו 2011 . ריכוז נתונים בחלקות של חקר תת הקרקע
הרכב מכני רטיבות וגיר בקרקע כימיה של הקרקע מדידות בקרקע ומפנה סלע מידות ואפיון היער מצב עצים אתר
4. 4
.2 מתאמים )קורלציות(
נערכו מתאמים בתוכנת SPSS והתקבלו טבלאות של ערכי r עם ציון רמת המובהקות של כל אחד. המתאמים נעשו
בנפרד על הנתונים של המקטעים החיים, ועל הנתונים של המקטעים היבשים. כמו כן, נבחן המתאם של כל גורם
בין הקטעים היבשים לבין הקטעים החיים )ראה טבלה 2(. המתאמים הקובעים הם אלה שברמת מובהקות 1.15
לפחות. יש לזכור שהמתאם מבטא התאמה במידת שינוי הערכים של שני המשתנים אחד ביחס לשני.
ניתן לראות שהמתאם של מרבית הגורמים מתקבל בחלקות החיות ובחלקות היבשות באופן שונה:
מספר העצים )צפיפות( משפיע על הקוטר רק בעצים החיים כיום ולא באלה שהתייבשו, ואילו מול הפרמטרים
האחרים )אבניות, שורשים, מליחות, נתרן( הוא קשור בעיקר בעצים היבשים.
מדד הקירטוניות )ראה במקרא של טבלה 0( ותצורת מנוחה הקירטונית קשורים במובהק רק לחלקות החיות.
מתאמים רבים התקבלו בין הפרמטרים השונים של מליחות-נתרניות-סידניות, מרביתם במובהקות גבוהה, הן
בחלקות החיות והן ביבשות. הם מצביעים על קשר סיבתי גבוה ביניהן.
טבלה 2: הצגת המתאמים שהתקבלו מובהקים בתוך קבוצת הקטעים היבשים, בתוך קבוצת הקטעים החיים וביניהם.
מוצגות שלוש רמות של מובהקות ) P=0.1, 0.05, 0.01 ( )ראה מקרא צבעים(. מתאמים בין פרמטרים שונים בתוך הקטעים
החיים מוצגים בגווני ירוק. מתאמים )חיוביים ושליליים( בין פרמטרים בתוך החלקות היבשות מוצגים בגווני אדום-ורוד.
מתאמים של אותו פרמטר בין החלקות החיות לבין היבשות מוצגים בגווני כחול. המתאמים הקובעים הם אלה שמובהקים
ברמה של p=0.05 לפחות )בצבעים ירוק כהה, אדום כהה וכחול כהה(. המתאמים של p=0.01 מבטאים עוצמה חזקה יותר
ברמת אמינות גבוהה. המתאמים של p=0.1-0.051 )אדום וירוק בהירים( הם להתרשמות והשלמת התמונה בלבד.
.3 רגרסיות לינאריות לקירטוניות הסלע
רגרסיות של מספר רכיבים בקרקע אל המדד של הקרטוניות )המתייחס לטווח שבין גיר לקירטון ומבטא את
מידת הנקבוביות והרכות של הסלע( נעשו בתוכנת אקסל ומוצגות באיור 0. ניתן לראות שהקטעים החיים
מגיעים עד קירטוניות 3 )קירטון רך( והיבשים מגיעים רק עד לקירטוניות 2.2 )קירטון בינוני(. מרבית
הפרמטרים בקטעים הירוקים משתנים באופן משמעותי עם עליית הקירטוניות )עומק הקרקע יורד, האבניות
עולה, המליחות והנתרן עולים וכו'( ואילו בחלקות היבשות כמעט דבר אינו משתנה. אפשר לראות שבמקטעים
הירוקים קו הרגרסיה של עומק הקרקע מתחיל מתחת ל 011- ס"מ בקירטוניות 0 )אבן גיר( ומשם הוא יורד
משמעותית עם עליית הקירטוניות, ואילו במקטעים היבשים עומק הקרקע נשאר על 011 ס"מ בקירוב בשינוי
מועט. כך גם המליחות, Na ו- Ca נשארים בחלקות היבשות בסביבת הסף התחתון של נתוני המקטעים החיים.
תוינויחליג== םדוק םיצע סמ==== יחכונ םיצע סמ==== הבוג== רטוק==== יוסיכ זוחאהחונמ 'צת)ןוטריק-ריג.א( תוינוטריק==== עקרק קמוע======----==== הדודר תוינבא---====== הקומע תוינבא==== םידודר םישרוש== םיקומע םישרושארקמ==== הדודר תוחילמתוקהבומ תומר יפל םימאתמ==== הקומע תוחילמםייח ןיבםישבי ןיב==== דודר ןרתנהכומנ תוקהבומ0.1>p<0.05קומע ןרתנתלבוקמ תוקהבומ0.05>p<0.01דודר ןדיסההובג תוקהבומp<0.01==== קומע ןדיס====קהבומ ילילש םאתמ==== SAR דודרםישביל םייח ןיבSAR קומעהכומנ תוקהבומדודר תיסרחתלבוקמ תוקהבומקומע תיסרחההובג תוקהבומ סמיצע םכונ הבוגרטוק זוחאיוסיכהחונמ 'צתתוינוטריקעקרק קמוע תוינבאהדודר תוינבאהקומע םישרושםידודר םישרושםיקומע תוחילמהדודר תוחילמהקומעדודר ןרתנקומע ןרתנ תיסרחקומעדודר ןדיסקומע ןדיסSAR דודרSAR קומע תיסרחדודר
6. 6
4. רגרסיות בלתי
לינאריות לעומק
הקרקע
יחס של מספר משתנים אל
עומק הקרקע, מוצג באיור 2
בדרך של רגרסיות בלתי
לינאריות. מוצגים משתנים
של מדידות יערניות
)חיוניות, קוטר, גובה
וצפיפות עצים( לצד
המליחות בעומק. החיוניות
מתבססת על הנתונים של
כל העצים. המשתנים
האחרים מופרדים לנתוני
המקטעים החיים ולמקטעים
היבשים.
עבור כל משתנה נבחרה
הפונקציה שנתנה את ריבוע
הגבוה r2 מקדם המתאם
ביותר. במרבית המקרים
התקבלו פונקציות שאינן
לינאריות )הנוסחאות
והמתאם מוצגות להלן( והן
מדגימות את אופן השינוי
של אותם משתנים ביחס
לעומק הקרקע.
1 קוטר בס מ גובה במ X דרגות יוניות )dSm- 1 מס עצים ד מלי ות )מוליכות שמלית ב X דרגות יוניות
א. יוניות מספר
עצים ומלי ות הקרקע
בי ס לעומק הקרקע
ב לקות יות
וב לקות יבשות
סוגי הרגרסיות:
נתוני המדגם:
ב. יוניות קוטר
וגובה עצים בי ס
לעומק הקרקע
ב לקות יות
וב לקות יבשות
נתוני המדגם:
סוגי הרגרסיות:
גובה עצים במקטעים היבשים
איור 2: רגרסיות של משתני מצב העצים
אל משתנה עומק הקרקע
בגרף ב'
נוסחאות הפונקציות הבלתי לינאריות
ורמת המתאם
בגרף א'
7. 7
מתוך כך ניתן לראות:
החיוניות מציגה פונקציה פולינומית עם ירידה דרסטית בעומקי הקרקע הגדולים. מבנה זה של
הפונקציה עשוי להסביר את מיעוט המתאמים של החיוניות עם גורמים אחרים )ראה להשוואה בטבלה
0(. ומצד שני, יש בכך הקבלה לגרפים של איור 0 – שם מרבית גורמי הקרקע עולים בהדרגה עם
עליית הקרטוניות במקטעים הירוקים, ובמקום שבו עומק הקרקע מגיע לשיא והמשתנים הכימיים
מגיעים למינימום, שם נכחו העצים שהתייבשו, כמעט ללא שינוי נוסף במרבית המשתנים.
קצב הירידה של קוטר וגובה העצים הירוקים ככל שהקרקע עמוקה יותר באתר, הינו משמעותי בעיקר
בעומקים הרדודים, והוא משמעותי יותר במקטעי העצים החיים יותר מאשר במקטעים היבשים )גובה
העצים היבשים כלל אינו משתנה עם השינוי בעומק(.
ניתן לראות שמספר העצים )הצפיפות( עולה עם עומק הקרקע. אולם, במרבית הטווח של עומקי
הקרקע, בכל עומק קרקע נתון, הצפיפות בעצים הירוקים גדולה יותר. ובמקביל לכך, כאמור, קוטר
וגובה העצים הירוקים יורד משמעותית, ואילו הקוטר של העצים היבשים יורד רק מעט. להשוואה
אפשר לראות בטבלה 0 כיצד ישנו מתאם הפוך במובהקות גבוהה בין מספר העצים והקוטר בעצים
הירוקים, ואין מתאם כזה בעצים היבשים. השאלה מדוע הצפיפות עולה בקרקעות העמוקות, שנקשרו
עם חיוניות נמוכה ותמותת עצים, ובאיזו מידה הצפיפות יכולה להשפיע כגורם ישיר, תידון בפרק הדיון.
ומול הירידה בכל הפרמטרים העציים בקרקע המעמיקה, ניכרת גם ירידה במליחות, וגם היא חדה
יותר במקטעי העצים הירוקים. כך לכאורה, כשהמליחות כגורם שלילי לכאורה יורדת, יורדים גם מדדי
מצב העצים. מהם הגורמים הראשוניים מהם הגורמים המשניים וכיצד ניתן ליישב את השאלות שעלו
כאן, הדברים ידונו בהמשך.
תמונות 6-0 מדגימות חלק מהעקרונות שהוצגו בגרפים.
תמונה 6: מקטע של עצים ירוקים. הקרקע רדודה, הסלע קירטוני
ונראה אף סלע על פני השטח. העצים גבוהים יחסית, צפופים למדי
ונופם נוגע זה בזה. השורשים נמצאים בעיקר בשטח המגע בין
הקרקע והסלע.
גדמים של עצים נוספים
שהוסרו לצורך החפירה
תמונות 8 - 7: מקטעים של עצים יבשים. הקרקע עמוקה יחסית והשורשים אינם
מגיעים לתחתיתה. קימות קרחות עקב תמותה קודמת. העצים אינם גבוהים
והקוטר מועט יחסית.
הצפיפות דומה בקירוב לזו
של העצים החיים. עקב
מימדיהם הקטנים יחסית
של העצים, עצים רבים
אינם נוגעים זה בזה.
גדם
8. 8
.5 מב נים מזווגים
חלקות המחקר הוקמו כך שבכל אחת תוכל
להיערך השוואה בין המקטע החי והמקטע היבש
באותם תנאים סביבתיים בקירוב. חלק מהשונות
בתוך כלל הנתונים של המקטעים הירוקים ובתוך
המקטעים היבשים נובע מכך שבחלקות שונות
ישנם תנאים סביבתיים שונים. ההשוואה המזווגת
מבודדת את הנתון הנבחן בהנחה שמרבית תנאי
הרקע באתר )בחלקה( הינם דומים.
באיור 3 מוצגות השוואות של נתונים ומבחני t
מזווגים שנערכו עבור שלושה פרמטרים. ניתן
לערוך את מבחני ה- t כחד צדדיים כיוון שעל סמך
הניתוחים שהוצגו עד כה אנו יכולים להעלות את
ההשערות החד צדדיות הבאות: ) 0( עומק הקרקע
גדול יותר במקטעי העצים היבשים; ) 2( מדד
הקירטוניות )מאבן גיר לקירטון( גבוה יותר
במקטעי העצים החיים; ) 3( האבניות בעומק
גדולה יותר במקטעי העצים החיים.
המבחנים עבור שלושת הפרמטרים האלה
התקבלו מובהקים )ברמה של p=0.05 (. עבור
עומק הקרקע והאבניות התקבלה גם מובהקות דו
צדדית.
.6 ניתו מפלה
( (Discriminant Function Analysys
ניתוח זה מיועד לנבא את השתייכותו של פרט
)במקרה זה סביבתה של קבוצת עצים אחת(
לקבוצה מסוימת )במקרה זה, לקבוצת העצים
החיים או לקבוצת העצים היבשים(. על פי
פרמטרים שונים שנמדדו. השיטה יוצרת
קומבינציה לינארית של המשתנים המנבאים כך
שהיא מפלה )מסווגת( בין הקבוצות. הקומבינציה
שנוצרת היא למעשה משתנה חדש שיש לו נוסחה
שמורכבת מהמשתנים המקוריים. המודל
המתקבל הינו מובהק כאשר החפיפה בין מיקומם
של הפרטים בקבוצות תהיה מזערית.
המבחן נערך בתוכנת SPSS ותוצאותיו מוצגות
באיור 4. ניתן היה לבחון צירופים שונים של חלק
מהגורמים. רצוי שלא להכניס גורמים רבים שיש
קורלציה גבוהה ביניהם. המודל המוצג הוא על
בסיס של ניתוח בצעדים, המכניס משתנים על פי
סדר מובהקותם. נכנסו בו המשתנים הבאים )לפי
סדר העדיפויות כמפורט באיור 4ב(: Ca בעומק,
קירטוניות, עומק קרקע, חרסית בעומק הרדוד, מליחות בעומק, מיקום בתצורת מנוחה )כן או לא(, SAR בעומק
ו- Na בעומק. עומק הקרקע, Na ו- SAR משפיעים כגורמים שליליים, כלומר כגורמים הפועלים לקבלה של
מקטעים יבשים.
המודל התקבל במובהקות גבוהה p=0.006 , ההפרדה בין המקטעים הינה מלאה ואין כל חפיפה ביניהם. על פי
הגדרות של סיכום ההרצה התקבל ש 011%- מהמקרים סווגו באופן מלא.
רתאשדח יח קמועעקרק קמוע תמעקרק173153373125510070667907172512110133141251051570110163045187011719107140-2.607t ךרע0.013P ידדצ דח0.026P ידדצ וד רתאשדח .א יח-ריגטרק-ריג .א תמטרק13022315155121062020720201210101411101527121629141810131920122.193t ךרע0.026P ידדצ דחP ידדצ וד רתאשדח ןבא יחקומע ןבא תמקומע196.6715.67334.1710.83533.333066548.33791.33100120.940141.8917.781520016100701826.253.751950.8902.458t ךרע0.016P ידדצ דח0.033P ידדצ וד רויא3 :םיגווזמ םינ במ . ןותנהש ךכ םיגצומ םירטמרפ השולשהקלח לכ לש שביה עטקמה ןותנ לומ גצומ קוריה עטקמה לש . םיעטקב רטמרפה לש הלוע רדס יפל אוה תוקלחה תגצה רדסםייחה . רדסה יפל ףרג לכ דיל הלבטב םיגצומ םיירפסמה םינותנהתוקלחה ירפסמ לש . יתש בוהצב תושגדומ עקרקה קמוע תלבטב ןפודה תואצוי תוקלחה( עטקב רתוי לודג ןהב עקרקה קמועשיחה.) ןחבמ השענ תואלבטהמ תחא לכ ינותנ לעt םאה הלאשה תניחבל לש הלאל םייחה םיעטקה לש םינותנה תרדס ןיב קהבומ לדבה שיםישביה םיעטקה .הלבט לכל תחתמ תומושר ןחבמה תואצות. םיקוריה םיעטקה ינותנ לש הלוע רדס יפל תוקל א. קהבומידדצ ד ג .תוינבאעקרק קמוע קמוע(ס מ) ריג ןבאמ גורידןוטריקל ר ב .תוינוטריק עקרקב תוינבא זו א קהבומידדצ וד קהבומידדצ וד(ריג ןבא 1 ןוטריק ר 3)
9. 9
ד. דיון
המערכת היערנית- אקולוגית ביער יתיר
הינה מערכת מורכבת. היא ניתנת
לניתוח באמצעות שילוב של שיטות
דיגום, מדידה וניתוחים סטטיסטיים
שונים המציגים היבטים שונים של
המערכת והקשרים ישירים ועקיפים
הקיימים בה.
הניתוח המפלה מראה שעל פי מספר
גורמים סביבתיים בולטים של רכיבי
הקרקע, כל מקטעי המדידה נחלקים
לשתי קבוצות ברורות – קבוצת
המקטעים החיים וקבוצת המקטעים
היבשים. כלומר, ניתן לאפיין באופן
מובהק את בתי הגידול המתאימים
לגידול האורנים, ובנפרד מהם, את בתי
הגידול שבהם עצים בוגרים לא שרדו
אחרי רצף של שנות בצורת. הגורמים
העיקריים המשפיעים כאן בניתוח הרב
גורמי דומים בקירוב לגורמים שנבדקו
בנפרד )ראה להלן(
) המבט בטבלת המתאמים )טבלה 2
מראה מספר דברים: ) 0( יש שוני
בתגובה של המקטעים החיים
והמקטעים המתים. כך למשל -
הקירטוניות, עומק הקרקע והאבניות
קשורים עם גורמי קרקע אחרים כמעט
אך ורק בחלקות החיות. ומצד שני,
שטח השורשים קשור עם גורמי קרקע
רק בחלקות היבשות ) 2( יש קשר הדוק
בין כל גורמי המליחות והנתרניות בכל
) העומקים בשני סוגי החלקות. ) 3
מספר העצים )הצפיפות( הנוכחי והקודם גורם לקוטר קטן של העצים החיים ברמת מובהקות גבוהה והוא אינו
משפיע כך )אין קשר מובהק( על העצים שהתייבשו. כלומר, החוקיות המוכרת שצפיפות גורמת להקטנת קוטר לא
השפיעה על העצים שהתייבשו בסופו של דבר )הקוטר בעצים היבשים קטן יותר ]ראה להלן[ אבל אינו מושפע משינוי
בצפיפות(. מצד שני, הקטנת קוטר כן מתרחשת הן בעצים החיים והן ביבשים עקב קרקע עמוקה. הנושא יידון
בהמשך. ) 4( שאלה נוספת להמשך הדיון היא כיצד זה שמדד החיוניות אינו נמצא במתאם עם אף גורם של העצים
הירוקים והוא קשור רק לגובה ולאחוז הכיסוי של העצים היבשים.
גרפי הרגרסיה )איורים 0-2 ( מבהירים מספר דברים:
.0 עומק הקרקע באתר יורד עם עליית המרכיב הקירטוני בסלע במקטעים החיים החל מעומק של כ 011- ס"מ כשסלע
האם הוא אבן גיר, עד לעומק של כ 51- ס"מ כשהסלע הוא קירטון רך, ואילו במקטעים היבשים הוא כמעט ואינו
משתנה – שם נשמר עומק קרקע מרבי של כ 011- ס"מ. זאת בזיקה לכך שנעדר מהן סלע של קירטון רך.
.2 מליחות ו- Na עולים במקטעים החיים עם עליית המרכיב הקירטוני בסלע האם. במקטעים היבשים רכיבים אלה אינם
עולים והם נשארים ברמה נמוכה, וזאת מאותה סיבה, שחלקות אלו אינן מגיעות במדד הקירטוניות לסלע של קירטון
רך.
.3 Ca עולה במקטעים החיים עם עליית המרכיב הקירטוני ואילו במקטעים היבשים הוא נשאר על רמה נמוכה ואינו
משתנה. הסידן בהחלט קשור לקירטוניות והוא תוצר של התרוחחות הסלע הקירטוני )חלק מהדיגום בעומק נעשה
ארקמ: םייח םיעטקםישבי םיעטקP = 0.006 רויא4: הלפמ ותינ(AnalysysFunction Discriminant( בלושמ יתביבס הנתשמ יפל תוקלחה יעטק ןוימלןהירפסמו תוקל ה ריצ בלושמה הנתשמה ריצ א . בלושמה יתביבסה הנתשמה ריצ לע תוקלחה םוקימ ףרגב . םע ןהלש תויצלרוקהו בלושמה הנתשמה תא םינובה םינתשמה לדומל םתמורת תדימ תא תאטבמה הנתשמה
10. 11
באופק C של הקרקע שבה היא נמצאת במגע הדוק עם הסלע(. הוא אינו משתנה במקטעים היבשים מאותה סיבה
שצוינה, שאין במקטעים אלה סלע קירטון רך והקרקע עמוקה יחסית. לסידן אין משמעות ישירה, הוא ממתן את
ההשפעה השלילית של הנתרן בסביבה הקירטונית )מקטין את ה- SAR שהוא ערך מחושב של ) Na/(Ca+Mg (. וכאשר
אין רמה משמעותית של נתרן כשהקירטוניות נמוכה, גם הסידן נמוך והוא אף אינו נחוץ. אולם, אפשר להשתמש בו
כאינדיקטור לקירטוניות הסלע.
.4 לסיכום המכלול של הקשרים בין רכיבי הסלע והקרקע - המליחות והנתרניות הן תוצר של הסביבה הקירטונית )ראה
איור 5( והמקטעים החיים מקבלים אותם כחלק מהמערכת. גם כשהמליחות גבוהה יחסית היא אינה מגיעה לערכים
גבוהים מדי )עד dS/m 4.5 ( והשפעתה כנראה אינה משמעותית. יתכן שבמצבים של עצים חיים שנשארו קטנים במצב
גבולי על קרקע עמוקה, המליחות הנמוכה שם מסייעת להשרדותם. על פי הניתוח המפלה )איור 4( נמצא שנתרן ו-
SAR משפיעים על המודל השלם כגורם שלילי קטן. יתכן שהדבר בא לידי ביטוי בעיקר באותם מצבים גבוליים. עם
זאת, נראה שהסידן הגבוה יחסית במקטעים הירוקים מנטרל כאמור את השפעת הנתרן, ולמעשה אפשר להגדיר את
כל גורמי המליחות וההרכב הכימי כגורמים נוכחים סבילים והם יכולים לשמש כאינדיקטור לבית הגידול המשופר.
.5 הגרף של חיוניות העצים ביחס לעומק הקרקע יכול להסביר את הפרדוקס לכאורה של מיעוט הגורמים הנמצאים
במתאם לינארי עם הגורם הזה. התנהגותו של גורם החיוניות כפונקציה פולינומית )ראה איור 2( מתבטאת בכך שעד
לעומק קרקע של כ 01- ס"מ היא כמעט ואינה משתנה, ומשם היא נוחתת כמעט ל 1- )כלומר, מצב של עצים יבשים(
בקרקע העמוקה. תגובה זו לא באה לידי ביטוי במתאם שהוא פונקציה לינארית שאינה משקפת את החוקיות של גורם
זה.
.6 ולגבי הפרדוקס השני שהוזכר לעיל, מדוע עולה מספר העצים דווקא בקרקע העמוקה והוא מגיע לערך מרבי גבוה יותר
בחלקות היבשות – זאת בעוד שקרקע עמוקה נקשרת עם התייבשות עצים כפי שהוצג לעיל. ניתן לראות שבעומקי
הקרקע הבינוניים, בחלקות הירוקות ישנם יותר עצים, אולי כיוון שבחלקות היבשות מספר העצים שעדיין עומדים פחת
מאז שהעצים מתו. במקביל לכך אפשר לראות כנאמר לעיל, שעם העליה בצפיפות העצים ישנה ירידה משמעותית
תוחילמעקרקבהדודר עקרקעקרקב תוינבאNaעקרקבCaעקרקבSAR (תוינרתנ תיביטקפא )ןותמםיהובג םיצעלודג רטוק עלסינוטריק יבובקנרטוק הניטקמ תופיפצריג ןבא הקומע עקרקתיסחיתיתיסרח רתוי אלתינדיסתינבא אלהחולמ אלםיכומנ םיצעןטק רטוק תוינויחהכומנ לולידטעומ רפסמבר םיצעהתומת תופיפצהינשמ םרוגכ תושביתהל ילובג בצמברבעמ יבצמ . תיילע דדמתוינוטריקה רויא5: הקימניד םיעיפשמ םימרוג לשםיליבס םיחכונ םימרוגו םיינשמו םיינושאר םיצעה תודרשיהו תוינויח לע םתעפשהו ריתי רעיב עוטנ םילשורי ןרוא רעי לש לודיגה תיבבהכירע :רה רינקק רועייה ףגא"ל ןיב םייטנג םילדבהתויסולכואה , ןכתי תועיטנ םיפקשמש ושענש םיאולימ לש םיעטקבםיליתש תתומת.
11. 11
בקוטר העצים הירוקים, ואילו הירידה בקוטר העצים שהתייבשו הינה מעטה. )איור 2(. כמו כן, כאמור, הקשר ההפוך
של צפיפות מול קוטר בעצים הירוקים נמצא במובהקות גבוהה במיוחד ) p=0.007 ( ואילו בעצים היבשים אין קשר
מובהק כזה כלל )טבלה 2(. מתוך כך, ועל רקע נתוני הקוטר והגובה הנמוכים בחלקות היבשות אפשר להעלות את
ההשערה הבאה )ראה איור 5(: העצים היבשים כיום )כולל עצים חיים כיום בחיוניות נמוכה(, היו קטנים כאשר בוצעו
דילולים ולכן הם דוללו רק מעט )יתכן גם שבקטעים סלעיים ניטעו פחות שתילים(. הם נשארו צפופים אבל כמעט שלא
התחרו ביניהם עקב מימדיהם הקטנים. העצים בחלקות החיות גדלו והתחרו ביניהם ולכן כל מצב של צפיפות גרם
לקוטר קטן יחסית של העצים. בעצים היבשים ניתן לראות בטבעות שנתיות בגדמים שנכרתו בשנת ביצוע המחקר,
שלא היה צימוח משמעותי ב 21- השנה האחרונות )הדגמה של ג. שילר בסיור(. הועלתה השערה שעצירת הגדילה
הייתה כתוצאה מאי ביצוע של דילולים בזמן. יתכן שבמצב הגבולי של בית הגידול היובשני, הצפיפות אכן תרמה
לבלימת הצימוח, וכיוון שלא היה צימוח גם לא היה שינוי בקוטר. לאור זאת, יתכן שהצפיפות פועלת כאן כגורם משני –
היא קיימת יותר בבתי הגידול הקשים והיא עשויה להאיץ את תהליכי ההתנוונות וההתיבשות. נראה שהיא אינה מהווה
גורם ראשוני כיוון שמערך של נתוני הסלע והקרקע נקשר בהתייבשות העצים, אוכלוסיות העצים החיים צפופות יותר,
והצפיפות באוכלוסיות היבשות לא גרמה לירידה בקוטר.
ב ינה של הגרפים ומב ני ה- t המזווגים )איור 3( המטרה בבחירה של זוגות של חיים ויבשים באותן חלקות הייתה
להשוות בתוך כל חלקה שנמצאת בתנאי סביבה דומים בקירוב. החלקות השונות נמצאות בתנאים שונים ולכן אין
להסתפק בהשוואות של כלל המקטעים החיים לכלל המקטעים היבשים ונדרשה השוואה מזווגת של כל מקטע חי
בחלקה למקטע היבש באותה חלקה. ואכן, נמצא באופן מובהק שסדרת המקטעים של העצים החיים שונה מסדרת
העצים היבשים התואמת, בפרמטרים של עומק קרקע, קירטוניות הסלע והאבניות בעומק.
מודל התרומה ה יובית של רכיבי הסלע והקרקע מוצג באיור 5. הגורם הראשוני הוא סלע הקירטון והוא גם הגורם
הראשון בתרומה להישרדות העצים. התאמתו של אורן ירושלים לסלעי קירטון מוכרת מבתי הגידול הטבעיים של עץ
; זה )רבינוביץ-וין 0070 Schiller, 1982 (. הסלע הנקבובי משמש כמאגר מים כפי שנמצא בבתי גידול קירטוניים באזור
הים תיכוני )הר, 2110 (. האורן כמעט ואינו קולט מים במהלך הקיץ ) Schiller & Cohen, 1995 ( אבל אספקת המים
בדיפוזיה מהסלע הכרחית להישרדות השורשים והעץ. Raz-Yaseef et al. (2010) מצאו שמרבית מי הגשם נשארים
במערכת הקרקע בתנאים של יער יתיר. Klein et al. (2012) הראו שאחוז חרסית גבוה בעומק הקרקע מעכב את
החילחול כלפי מטה ומאפשר את קליטתם על ידי השורשים מעל לאופק החרסיתי. כאן נראה שנוכחות סלע הקירטון
הוא גורם מעכב של חלחול המים, ויותר מכך, הוא תורם מים לקרקע ולשורשים בשלבים של התיבשות הקרקע.
המוליכות ההידראולית הנמוכה של הקירטון ומיעוט הסדקים בסלע יוצרים תנאי שטיפה מוגבלים וכתוצאה מכך לא
נוצרת קרקע עמוקה. כתוצאה מפריכות הסלע, הקרקע נשארת אבנית ובעלת ריכוז סידן גבוה, והיא נשארת אף
מלוחה יחסית ונתרנית. לקרקע הרדודה יש יתרון בכך שהשורשים, שבכל מקרה אינם מעמיקים, יכולים להיות במגע
ישיר עם הסלע. לאבניות יש יתרון בשיפור השמירה על הרטיבות בקרקע. כך יוצא שנוצרת סביבה שיש בה מאסף של
גורמים חיוביים להישרדות ולצימוח של העצים. המליחות )שאינה גבוהה מדי( אינה מהווה בעיה משמעותית, אבל
כנראה שמליחות נמוכה מסייעת להישרדות במצבים גבוליים. והנתרן גם הוא אינו מהווה בעיה ניכרת הודות לאפקט
הממתן של הסידן. כאשר הסלע הוא אבן גיר, הדינמיקה הפדולוגית )תהליכי הווצרות הקרקע( והפיסיולוגית פועלת
בכיוון שונה, שאינו תומך בהשרדות עצי האורן הבוגרים במצבים של יובש מתמשך. גורמים משניים נוספים המוצגים
במודל נדונו לעיל.
ה . סיכום ומסקנות
המקטעים שבהם התייבשו העצים הם בעלי מאפייני קרקע שונים מאשר המקומות שבהם העצים נשארו חיים.
הגורמים החיוביים של סביבת העצים החיים מתאפיינת בסלע קירטוני, קרקע רדודה ואבנית.
נראה שגורם הבסיס הוא הסלע הקירטוני הגורם לכך שהקרקע נשארת רדודה, אבנית, ובעלת רמות מתונות אך
ניכרות של סידן, נתרן ומליחות.
בסביבה זו, הקירטון הנקבובי משמש כעתודת מים לקיץ, הקרקע הרדודה מאפשרת מגע הדוק של השורשים עם
הסלע והאבניות תורמת לשמירת רטיבות והתפתחות השורשים.
יתכן שהמליחות בסביבה זו מהווה גורם שלילי מסוים אבל אינה מהווה משקל נגד משמעותי לגורמי הסלע
והקרקע החיוביים. יתכן שבמצבים של בתי גידול גבוליים, מליחות נמוכה מסייעת להשרדות. הסידן בקרקע
ממתן את ה- SAR ואת השפעת הנתרן )העלול לפגוע במרקם הקרקע(. בסיכום, המליחות ונתרניות מהווים
גורמים נוכחים סבילים.
צפיפות עצים הינה מעט גבוהה יותר בעצים החיים, והיא גרמה לקוטר גזע קטן בעצים אלה. צפיפות לא
השפיעה על הקוטר בעצים שהתייבשו. הצפיפות גבוהה יותר במקומות שהקרקע עמוקה וחיוניות העצים נמוכה.
12. 12
נראה שהעצים שם לא התפתחו מלכתחילה ולכן הדילול היה מועט. אי הקטנה של הקוטר בעצים היבשים
הצפופים יחסית מרמזת על כך שהצפיפות לא היוותה גורם מגביל ראשוני אבל יתכן שהיא השפיעה על קליטת
משאבים בבית הגידול היובשני והיוותה גורם משני בהאצת ההתיבשות.
העבודה הנוכחית בחנה את ההשפעה של תת הקרקע כאשר תנאי הסביבה האחרים דומים בקירוב. קיימים
.) גורמים מרחביים נוספים שעשויים להשפיע על התייבשות העצים ביער, כמו פנות המדרון )שילר וחוב', 2110
ומיקום בקרבת ערוצים של זרימת מים.
הבדלים גנטיים שנמצאו בין חלקות של עצים חיים וחלקות עצים יבשים במחקר מקביל (Korol et al, 2012) ,
עשויים לנבוע מנטיעת מילואים בעקבות תמותה במקומות יובשניים מלכתחילה. אפשרות נוספת היא שהקושי
בהנבטת זרעים מעצים יבשים גרמו לברירה של קו גנטי מסוים.
ניתן להצביע על תנאי בית הגידול שלא כדאי לטעת בהם אורנים בסביבה זו: בקרקע עמוקה מעל תשתית של
אבן גיר או קירטון קשה. תכונות בתי הגידול המתאימים הם כאמור בקרקע שאינה עמוקה )פחות מ 0- מ'(,
אבנית בעומק, על גבי סלע קירטוני.
כיוון שהעקרונות של קרקע שאינה עמוקה על גבי סלע קירטוני כבית גידול איכותי מוכרים גם באזור הים
התיכוני, נראה שמסקנות שנגיע אליהם כאן של התאמת בתי גידול יהיו ניתנים ליישום תוך התאמות למקומות
נוספים בארץ.
תודות – לשותפים במחקר הכולל ובעבודה בשטח: דן יקיר, אייל רוטנברג וצוות מכון ויצמן; לאוניד קורול ממכון
וולקני; יצחק משה, שמואל ספרינצין, עבד אלקיאן, שמעון מסס, חיים פרג'ון וגרמן פודרניוב ממרחב דרום; אירה מור
מאגף הייעור. לשותפים בייעוץ ודיון בשטח: גבי שילר, ז'וזה גרינצוויג, חיים קיגל, נעם גרינבאום, מיכאל דורמן, יבגני
פודולסקי.
ו . ספרות מצוטטת
2. התייבשות עצים ביערות אורן ירושלים בישראל – מבט מגובה דורמן מ. סבוראי ט. פרבולוצקי א. 12
231 :)3( רב. אקולוגיה וסביבה 3 -. 237
2. מבנה מערכת הקרקע והסלע והדינמיקה של משק המים בבית הגידול כגורמים אקולוגיים הר נ. 8
עיקריים בתפוצת אלון התבור והאלון המצוי באזור אלונים-מנשה. עבודת דוקטור, הפקולטה לחקלאות,
האוניברסיטה העברית בירושלים.
רבינוביץ-וין א. 1171 . סלע המצע כגורם הקובע את תכונות הקרקע והרכב חברות הצמחים בגליל. עבודת
דוקטור, המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
2. השפעת פנות המדרון על הדיות של אורן ירושלים ביער יתיר. שילר ג. אונגר ד. כהן ש. משה י. עצמון נ. 1
: יער 00 04 -. 00
Klein T., Rotenberg E., Cohen-Hilaleh E., Raz-Yaseef N., Tatarinov F., Preisler Y., Ogée J., Cohen S., Yakir D., 2012. Quantifying transpirable soil water and its relations to tree water use dynamics in a water-limited pine forest. Ecohydrol (2012).
Korol L, Sklyar G, Moshe Y, 2012. Tree mortality in Yatir Forest: Investigation of genetic variations in two contrasting groups. Final report.
Raz-Yaseef, N, Yakir D, Rotenberg E, Schiller G, Cohen S. 2010. Ecohydrology of a semi- arid forest: partitioning among water balance components and its implications for predicted precipitation changes.
Ecohydrology 3: 143–54.
Shiller G, 1982. Significance of bedrock as a site factor for Aleppo pine. Forest Ecology and Management 4: 213-223.
Shiller G, Cohen Y, 1995. Water regime of pine forest under Mediterranean climate. Agricultural and Forest Meteorology 74: 181-193.