2. ביחידה זו בחרתי להתייחס למספר עבודות של האמן אורי גרשט (7691),
מתוך תערוכה בשם "רסיסי זמן" אותה הציג בגלריה נגא ,בספטמבר 8002
3.
4. בתערוכה גרשט מציג צילומים ו- 3 עבודות וידאו, המתייחסים קודם כל לציור, ואז גם
לצילום, לטלוויזיה ולקולנוע.
שתיים מתוך שלוש עבודות הוידאו נתונות בתוך מסגרת שחורה. מרחוק, וגם
מקרוב, הן נראות כמו ציור טבע דומם: פירות על אדן חלון, פרחים בתוך אגרטל
במראה קלאסי.
רימון וכרוב תלויים על חוט באוויר, דלעת חתוכה וקישוא מונחים על אדן החלון,
טבע דומם זה מתכתב עם תולדות האמנות ומתייחס לציור של חואן קוטן מהמאה ה-
71.
הסצנה מופרת בפתאומיות על ידי התרחשות דרמטית בהילוך איטי: קליע המבקע
רימון, אגרטל פרחים מתפוצץ לרסיסים.
לאט-לאט הכל חוזר לסדרו, הפרות חוזרים לנקודת המוצא המאורגנת שלהם, וחוזר
חלילה.
תנועת הקליע, המפלח את הרימון, משחזרת את הדימוי שמן הסתם ייזכר כדימוי
שהגדיר ועיצב את תודעת שנות האלפיים: המטוס המבקע את מגדלי התאומים ב-
11 בספטמבר. בדומה למגדלי התאומים, שאננים ובטוחים בעצמם, עד לרגע האסון,
כך ניחתת המכה על הטבע הדומם. שאף הוא, בזמנו, היה ז'אנר ציורי שסימן שפע,
שובע ויש חומרי. בהפתעה מוחלטת, בבת אחת, מתרחשת הקטסטרופה.
5. המדיום הראשוני ממנו נוצרה היצירה הוא צילום המאתגר את המדיום עצמו בכך
שהוא נראה כציור טבע דומם קלאסי, כאשר התוכן העמוק יותר הוא התרחשות
קטסטרופלית שבאה במפתיע, אסון שמפר את השלווה וכולו מתועד בצילום סטיילס
ווידאו.
יצירותיו של גרשט נעות בתוך גבולות הצילום תוך התכתבות עם מדיות נוספות, ציור
והתערבות צילום הווידיאו.
