הבית שלנו בטבע
- 1. הבית שלנו בטבע עבודה בטבע-תרפיה עם ילדי ביה"ס אתגר קיבוץ להבות חביבה
- 2. על טבע תרפיה היא שיטת טיפול אינטגרטיבית ייחודית, - ™ טבע-תרפיה התומכת בעבודה במרחב הפתוח, החי והדינאמי – באופן הקושר כוחות ריפוי הקיימים בטבע להעצמת תהליכי צמיחה והתפתחות אישית, ופועלת בצורה חוויתית מתוך הקשר והדיאלוג שבין אדם לטבע. על ביה"ס אתגר בית ספר אתגר - בית ספר לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בית הספר מכין את תלמידיו לחיים עצמאיים ופועל לפיתוח מיומנויות חברתיות וכישורי חיים שיעזרו להם לחיות חיים של איכות. בית הספר ממוקם בקיבוץ להבות חביבה. מתוך בית הספר נבחרה קבוצה של 10 משתתפים – . 5 בנים ו 5 בנות. בגילאי 15-21
- 3. Location, Location, Location… בעבודה בחוץ, לבחירת מיקום המפגש, חשיבות גדולה בהצלחתו. המיקום נבחר בהתאמה לאוכלוסיית היעד, לשלב שהקבוצה נמצאת בו, ולמטרות שהוגדרו לעבודת הקבוצה. המטרות הראשוניות שלי לעבודה עם קבוצה זו היו:
- 4. Location, Location, Location… בעבודה בחוץ, לבחירת מיקום המפגש, חשיבות גדולה בהצלחתו. המיקום נבחר בהתאמה לאוכלוסיית היעד, לשלב שהקבוצה נמצאת בו, ולמטרות שהוגדרו לעבודת הקבוצה. המטרות הראשוניות שלי לעבודה עם קבוצה זו היו: 1. היכרות
- 5. Location, Location, Location… בעבודה בחוץ, לבחירת מיקום המפגש, חשיבות גדולה בהצלחתו. המיקום נבחר בהתאמה לאוכלוסיית היעד, לשלב שהקבוצה נמצאת בו, ולמטרות שהוגדרו לעבודת הקבוצה. המטרות הראשוניות שלי לעבודה עם קבוצה זו היו: 1. היכרות 2. יצירת קבוצה
- 6. Location, Location, Location… בעבודה בחוץ, לבחירת מיקום המפגש, חשיבות גדולה בהצלחתו. המיקום נבחר בהתאמה לאוכלוסיית היעד, לשלב שהקבוצה נמצאת בו, ולמטרות שהוגדרו לעבודת הקבוצה. המטרות הראשוניות שלי לעבודה עם קבוצה זו היו: 1. היכרות 2. יצירת קבוצה 3. יצירת אמון
- 7. Location, Location, Location… בעבודה בחוץ, לבחירת מיקום המפגש, חשיבות גדולה בהצלחתו. המיקום נבחר בהתאמה לאוכלוסיית היעד, לשלב שהקבוצה נמצאת בו, ולמטרות שהוגדרו לעבודת הקבוצה. המטרות הראשוניות שלי לעבודה עם קבוצה זו היו: 1. היכרות 2. יצירת קבוצה 3. יצירת אמון 4. יצירת שפה משותפת לעבודה.
- 8. Location, Location, Location… בעבודה בחוץ, לבחירת מיקום המפגש, חשיבות גדולה בהצלחתו. המיקום נבחר בהתאמה לאוכלוסיית היעד, לשלב שהקבוצה נמצאת בו, ולמטרות שהוגדרו לעבודת הקבוצה. המטרות הראשוניות שלי לעבודה עם קבוצה זו היו: 1. היכרות 2. יצירת קבוצה 3. יצירת אמון 4. יצירת שפה משותפת לעבודה. המקום שנבחר לארבעת המפגשים הראשונים - היה הדשא המרכזי של הקיבוץ, סמוך מאוד לבית הספר. מקום מוכר למשתתפים מטיולים יומיומיים שהם עושים בקיבוץ במסגרת בית הספר. מפגשים ראשוניים במקום מוכר, מורידים את מפלס החרדה, ואת תחושת אי הוודאות, המאפיינת התחלות, במיוחד באוכלוסיה זו.
- 9. מוטיב מרכזי בשיטתטבע תרפיה הוא עבודה עם טקסים קבועים, החוזרים על עצמם בכל מפגש ומפגש.
- 10. מוטיב מרכזי בשיטתטבע תרפיה הוא עבודה עם טקסים קבועים, החוזרים על עצמם בכל מפגש ומפגש. טקס פתיחה
- 11. מוטיב מרכזי בשיטתטבע תרפיה הוא עבודה עם טקסים קבועים, החוזרים על עצמם בכל מפגש ומפגש. טקס פתיחה האש מלווה אותנו מהמפגש הראשון
- 12. מוטיב מרכזי בשיטתטבע תרפיה הוא עבודה עם טקסים קבועים, החוזרים על עצמם בכל מפגש ומפגש. טקס פתיחה האש מלווה אותנו מהמפגש הראשון בכל מפגש שותים תה צמחים
- 13. מוטיב מרכזי בשיטתטבע תרפיה הוא עבודה עם טקסים קבועים, החוזרים על עצמם בכל מפגש ומפגש. טקס פתיחה האש מלווה אותנו מהמפגש הראשון בכל מפגש שותים תה צמחים טקס סיום
- 14. מפגש ראשון -היכרות שיחקנו במשחקים המוכרים לילדים – למשל מסירות בכדור.
- 17. מפגשים 2-3 עבודהבנושא "חצים וכיוונים" נושא זה נבחר מתוך תכנון מראש, שבמפגש החמישי, הקבוצה תצטרך לעקוב אחר מסלול חצים כדי למצוא את המקום שבו יקימו את הבית בטבע. התחלקנו לשתי קבוצות. כל קבוצה יצרה לקבוצה השנייה מסלול "סימני דרך". את החצים הכנו מחומרים מהטבע. כשמגיעים לחץ מוצאים פתק ובו משימה או שאלה )שאני הכנתי מראש(. המשימות והשאלות התאימו לשלב שבו הקבוצה היתה, ועזרו גם להיכרות, וגם ליצירת הקבוצה. זה נמשך שני מפגשים, כשבכל מפגש מצאנו בסוף "אוצר" – משהו מתוק לתה שבסוף המפגש. להבין איך קוראים 'חץ', ולאיזה כיוון הוא מראה, היתה משימה לא פשוטה בכלל עבור המשתתפים בקבוצה.
- 19. י. היה היחידמכל הקבוצה, שידע קצת לקרוא. על אף שהתקשה בקריאת מילים בסיסיות, באותם רגעים, הוא קיבל מקום חשוב בקבוצה, בנסיונותיו לקרוא את הפתקים והמשימות.
- 21. האוצר נמצא –מרשמלו !!!
- 22. מפגש 3 –הכל עדיין חדש – עדיין תלויים במדריך
- 23. מפגש 3 –הכל עדיין חדש – עדיין תלויים במדריך מי מוזג מים ?
- 24. מפגש 3 –הכל עדיין חדש – עדיין תלויים במדריך מי מוזג מים ? מי מדליק את האש ?
- 25. מפגש 3 –הכל עדיין חדש – עדיין תלויים במדריך מי מוזג מים ? מי שם סוכר בתה ? מי מדליק את האש ?
- 26. מפגש 3 –הכל עדיין חדש – עדיין תלויים במדריך מי מוזג תה ? מי מוזג מים ? מי שם סוכר בתה ? מי מדליק את האש ?
- 27. במפגש מספר 4– עסקנו בנושא "עצמאות" סיפרתי לקבוצה שזה המפגש האחרון שלנו בדשא ובמפגש הבא נצא למסע – למצוא מקום שבו נוכל להקים את 'הבית שלנו בטבע'. כבר עברנו שלושה מפגשים באותו מקום, עם אותם טקסים, אותה מדורה, אותו התה... הרגשתי שהקבוצה מוכנה לקחת על עצמה קצת אחריות. נתתי להם משימה – להיות אחראים מהתחלה ועד הסוף על הכנת התה.
- 28. במפגש מספר 4– עסקנו בנושא "עצמאות" סיפרתי לקבוצה שזה המפגש האחרון שלנו בדשא ובמפגש הבא נצא למסע – למצוא מקום שבו נוכל להקים את 'הבית שלנו בטבע'. כבר עברנו שלושה מפגשים באותו מקום, עם אותם טקסים, אותה מדורה, אותו התה... הרגשתי שהקבוצה מוכנה לקחת על עצמה קצת אחריות. נתתי להם משימה – להיות אחראים מהתחלה ועד הסוף על הכנת התה. הם עמדו בה יפה !!
- 33. מפגש מספר 5– המסע נפתח בדשא אחר, גם הוא סמוך לבית הספר. סיפרתי לקבוצה סיפור - שיצאנו לטיול בספינה והיתה סערה בים. המחשנו את הסיפור עם הגוף, ולאחר שהטלטלנו בים, הגענו לאי, ביקשתי מהקבוצה לצייר את האי. של תחושותיהם / projection המטרה בציור – היא לאפשר חששותיהם / רצונותיהם / הפנטזיות שלהם – לגבי המקום שאליו נגיע, שאותו לא ראו מעולם. לאחר מכן, הם מצאו תיבה ובה פתק שבו כתוב 'לכו בעקבות החצים'
- 36. יוצאים בעקבות החציםלמצוא את "המקום שלנו בטבע"
- 37. יוצאים בעקבות החציםלמצוא את "המקום שלנו בטבע"
- 38. יוצאים בעקבות החציםלמצוא את "המקום שלנו בטבע"
- 39. יוצאים בעקבות החציםלמצוא את "המקום שלנו בטבע"
- 40. יוצאים בעקבות החציםלמצוא את "המקום שלנו בטבע"
- 41. יוצאים בעקבות החציםלמצוא את "המקום שלנו בטבע"
- 42. יוצאים בעקבות החציםלמצוא את "המקום שלנו בטבע"
- 43. יוצאים בעקבות החציםלמצוא את "המקום שלנו בטבע"
- 44. יוצאים בעקבות החציםלמצוא את "המקום שלנו בטבע"
- 45. יוצאים בעקבות החציםלמצוא את "המקום שלנו בטבע"
- 46. יוצאים בעקבות החציםלמצוא את "המקום שלנו בטבע"
- 47. יוצאים בעקבות החציםלמצוא את "המקום שלנו בטבע"
- 48. דבר ראשון במקוםהחדש – פורסים מחצלת. המחצלת מהווה 'מקום בטוח' בתוך סביבה לא נוחה
- 49. מה זה ?לאן הגענו ?
- 50.
- 51.
- 52. מפגש 6 –גבולות הבית והגוף במפגש השישי עסקנו בשאלה – מה יקרה למה שבנינו בזמן שבין המפגשים – האם אנחנו יכולים לשלוט במה יעשו אנשים שיגיעו למקום הזה כשאנחנו לא נמצאים ? מה ניתן לעשות כדי שיכבדו את מה שבנינו ולא יהרסו לנו ? מתוך זה נגענו גם בשאלות אלו: • האם הבית שלנו צריך גבולות ? • האם לגוף שלנו יש גבולות ? • האם אנחנו מרשים לכל אחד להיכנס למרחב שלנו ? • מה אנחנו מבקשים ממי שנכנס למרחב שלנו ?
- 53. בניית שער כניסה כשיש למקום כניסה, אפשר להרגיש מתי אנחנו בפנים ומתי אנחנו בחוץ. גם זרים שיגיעו למקום יוכלו להרגיש שהם נכנסו למרחב שיש לו גבולות.
- 58. זה היה רגעמרגש במיוחד – כל חברי הקבוצה נכנסו ונעמדו מתחת לשער בזמן שאני קשרתי.
- 61. טקס הפתיחה מתרחב במפגש ה 7- , שבא אחרי בניית השער, הרחבנו את טקס הפתיחה שלנו – המשתתפים לא נכנסו מייד, אלא עמדו בטור לפני שער הכניסה, ונכנסו אחד אחד. כל משתתף שנכנס נעמד מסביב לחבל שהיה פרוס מראש על המחצלת, ומשנעמד הוא מזמין ילד נוסף להיכנס. אלו שכבר בפנים מחזיקים קצב לכל הקבוצה. כשכולם בפנים, עומדים מסביב לחבל, מרימים את החבל וממשיכים לטקס הפתיחה המוכר מהמפגשים הקודמים.
- 71. ממשיכים לעבוד לנקותאת הבית שלנו בטבע יוצרים שביל אבנים אוספים פסולת שהיתה במקום
- 72.
- 81. מפגש 7 –בונים תנור בוץ כשיש בבית תנור שהאש דולקת בו, ואפשר לבשל בו – זה מסמל עבור חברי הקבוצה שבבית שלנו תהיה דאגה ל כמו – BASIC NEEDS חום, הגנה, ומזון.
- 85. המפגש היחיד שעשינותה על גזייה – תנור הבוץ צריך להתייבש
- 86. מפגש - 8הכנת פיתות עבדנו שלושה מפגשים על הכנת פיתות. שוב, כמו כל דבר חדש, במפגש הראשון אני, ואילנית, סייעת מביה"ס שליוותה את המפגשים, מדגימים, ועושים בשבילם. מהמפגש הבא - האחריות עוברת לקבוצה.
- 98.
- 99. מפגשים 9-10 הקבוצהמתאמנת בכל שלבי הכנת פיתות.
- 111. מפגשים 11-12 מקשטיםאת הבית
- 115. הבעת רצון 'מה אני רוצה ? ' אחד האתגרים המרכזיים בעבודה עם אוכלוסייה זו, היה להגיע למצב שלא רק שהם יעשו בעצמם, אלא שהם גם יביעו בעצמם רצון. כמעט בכל מפגש שאלתי אותם – 'מה אתם הייתם רוצים שיהיה בבית ?' בודדים ענו על השאלה, הרוב שתקו. ניכר היה ששאלה זו קשה להם.
- 116. זה סיפור מדהיםעל ב. ב. מתקשה בדיבור, אבל באחד המפגשים הצליח לומר שהוא רוצה שתהיה מיטה בבית. 'בבקשה', אמרתי, 'לך תבנה מיטה' וככה, בלי לדעת איך, הוא התחיל לנקות את השטח עם מעדר, ואחר כך התחיל לבנות לו מיטה מאבנים ומחוטים.
- 118. לקראת סוף המפגשב. שאל אותי, 'איך שמיכה ?' 'איך כרית ?'. באמת לא ידעתי מה לומר לו, וכבר נגמר הזמן, אמרתי לו – 'לא יודע, נחשוב...'
- 119. מסתורין כאן משתלבתבתוך ה'טבע-תרפיה' אחת האמונות שלי – שהעולם בא ועוזר למי שמביע את הרצון שלו, למי ששם את ההתכוונות שלו. והאופן שבו העזרה מגיעה, זה בדיוק המסתורין, רק צריך לפקוח עיניים. לא תאמינו מה היה מונח ליד גדר בית הספר בדיוק בשבוע לאחר מכן...
- 121. ב. חוגג אתהתגשמות הרצון והעשייה שלו
- 125. מפגש 13 מרחיביםאת מגוון הדברים אותם אנו יכולים לעשות בעצמנו. מתחילים להתכונן למפגש שיא שבו נזמין אורחים לבית שלנו בטבע, נראה להם את מה שבנינו, ונכין להם ארוחה מכל מה שאנחנו יודעים לעשות.
- 132. מפגשים 13-14 אנימתחיל להעביר לקבוצה אחריות על הדבר היחיד שנותר באחריותי הבלעדית עד כה – הובלת הטקסים. בסופו של דבר, גם כחלק מהכנה לפרידה, הם יוכלו להוביל בעצמם את הטקסים. המסר – אתם לא באמת צריכים אותי כדי לעמוד בפני עצמכם.
- 135. עוד במפגשים 13-14 בכל בית יש תמונות על הקירות. גם אנחנו מכינים תמונות ויוצרים מסגרות מענפים. את הענפים מחברים עם אזיקונים כי לקשור זה קשה. )גם אזיקונים היה קשה(.
- 139. היה בקבוצה ילדשהיה מתרחק ממני, או מגן על גופו, בכל פעם שהתקרבתי, אפילו כדי לקחת חפץ שהיה איכשהו בכיוון שלו. כשהוא הכין את התמונה הזאת עם הכיתוב - 'ליובל אני אוהב אותך'. זה ריגש אותי מאוד.
- 144. מזמינים אורחים שנתהלימודים עמדה להסתיים, אנחנו כבר בחודש יוני... אפשר הרי לעבוד עוד ועוד על בית כזה בטבע, ובכל זאת, חשוב שתהיה נקודה שאומרים 'זהו, סיימנו, הבית גמור' וכשמסיימים לבנות בית – מה יותר טבעי, מאשר להזמין אורחים, שיראו כמה יפה הבית שבנינו. התחלנו להתכונן לאירוע שיא – מפגש שבו כל ילד יזמין חבר אחד מבית הספר ואני אזמין ילדים שכל השנה ביקשו לבוא ולא יכלו להיות חלק מהקבוצה, וגם נזמין אורחים מההנהלה, כי בעצם אף אחד לא ראה עדיין, מה עשינו בכל יום רביעי במפגשי 'טבע תרפיה'.
- 145. יוצרים הזמנות לאורחים. מקושטות בחומרים מהטבע.
- 157. במקביל להכנת ההזמנות,אני ממשיך להעביר לקבוצה את האחריות על הטקסים, מתוך כוונה לערוך מעין הופעה לאורחים שלנו.
- 159. יום השיא התקייםמפגש אחד לפני מפגש הפרידה של הקבוצה. זה היה מפגש ארוך )כפול בזמן( שבחלקו הראשון הקבוצה הכינה את כל מה שצריך לקבלת אורחים – ניקינו וסידרנו את הבית והכנו ארוחה לכבודם מכל מה שלמדנו להכין במפגשים. בחלקו השני של המפגש - האורחים הגיעו. הראנו להם את המקום שבנינו לאורך השנה, כיבדנו אותם )ואותנו( בארוחה, עשינו להם הופעה של הטקסים, בהובלת חברי הקבוצה, כמובן. אפילו לימדנו אותם את התנועות של טקס הסיום הקבוע של המפגשים שלנו, וסיימנו במעגל גדול של כולנו מבצעים את טקס הסיום. אין מילים לתאר את ההתרגשות שהיתה באותו יום, ואת כל המשמעויות העמוקות שיש, כשאני מזמין אורחים למרחב שיש לי בו תחושת הישג. הזמנת האורחים משלימה את המהלך, ונותנת תוקף בתוכי, כמשתתף, להישג שלי - גם גאוותי האישית כמארח, וגם הפידבק הישיר שמתקבל מהאורחים.
- 169. זהו, הכל מוכןלקראת האורחים, ואפשר גם לנוח...
- 171.
- 176. נראה שכיף לאורחיםשלנו אצלנו...
- 180.