3. • המיצב הקרמי של מיה מוצ’בסקי פרנס מציג אוסף פרגמנטים לא
פונקציונאליים, עבודות רצפה ועבודות מדף. מוצ’בסקי פרנס
שורפת, מלבינה, טובלת בסיד. בהצבה על מדף לאורך הקיר היא
מייצרת נוף וזיכרונות ילדות המיתרגמים לאובייקטים פסטליים
מעודנים. המיצב מעורר סקרנות באשר לחומרים שמהם הוא עשוי
ולתהליך היצירה, האוביקטים בוחנים את גבולות החומר והמדיום.
מוצ'בסקי-פרנס משעתקת חפצי יומיום – רדיו טייפים, שטיח,
חישוקי הולה-הופ – ויוצרת אותם מחדש בעזרת החומר הקרמי.
• מוצ'בסקי פרנס נולדה ב-2791 בירושלים וגרה שם גם כיום. את לימודיה
בבצלאל סיימה ב-6991 ואחר כך למדה לתואר שני במחלקה לקרמיקה
וזכוכית באקדמיה המלכותית בלונדון. מאז 5002 היא מרצה בבצלאל. יש
לה סטודיו בסדנאות האמנים בירושלים. מוצ'בסקי זוכת פרס אנדי לשנת
3102 , מציגה את המיצב "קרוב לקיר" במוזיאון תל אביב.
4.
5. על קיר אחר מוצג מדף לבן באורך 4.5 מטר ועליו פס ורדרד-כתום ההולך וצר, הולך ומתבהר,
משמאל לימין. ברזולוציה הקרובה מתגלה לנו כי הפס הוורדרד מאוכלס בשורה של אובייקטים
המתבררים כשכפול של מכשיר רדיו-טייפ ישן (וליתר דיוק – משנת 5891). הקרמיקה משכפלת
זה מאות שנים כדים, פסלונים, רעפים, אך מה לה ולמכשיר רדיו-טייפ הקשור לתעשיית
האלקטרוניקה והפלסטיק?
מתוך, אורלי נזר, ערב רב
31/11/71
6.
7. • בכל הנוגע לפרקטיקה האמנותית, נקודת המוצא של
האמנית היא המחויבות העמוקה לחומר הקרמי
ולפיסול הקרמי, ומשם היא "מגמישה את הז'אנר" –
רותמת לטובתו מאפיינים השייכים לז'אנרים אחרים –
אינסטליישן, רדי מייד...דרך העבודה שלה מעלה
לשאלה את ההפרדה המוחלטת שעושים בתוך עולם
האמנות בין הפיסול הקרמי לבין שאר תחומי הפיסול.
האוביקטים ה"סדרתיים" בעבודתה – מושג הקשור
לעיצוב תעשייתי או לקדרות יצרנית – אך בתערוכה זו
הריבוי מתרחק משתי הפרקטיקות הללו.
8. עבודה נוספת המאתגרת את המדיום בצורה דומה:
מתוך הביאנלה לקרמיקה במוזיאון ארץ ישראל. 3102
חיימי פניכל יצר קו רקיע של עיר גדולה הבנויה ממגדלים ומתחמי מגורים צפופים. המגדלים
האפורים, הנראים מרחוק כמבני בטון עצומים וחזקים, מתגלים במבט קרוב כשרוולי כוסות
וכערמות כלים חד-פעמיים, שבירים ומחוררים יצוקים מחומר קרמי