1. ידעתי שאני אוהבת נשים בגיל צעיר. הייתי קצת מאוהבת לפחות בשתי בנות בתיכון. במיוחד
במיכאלה, שאמנם לא ידעה על קיומי, למרות שלמדנו כמעט שלוש שנים באותה כיתה, אבל לי זה
.לא הפריע לפתח סיפורים שלא היו ולא נבראו אודות אהבת אמת פורחת ומשגשגת
בצבא הסיפור שונה לחלוטין. ידעתי שאני אחרת. גברים לא עניינו אותי. לא מבחינה פיזית או
רגשית. לא שנאתי אותם, אבל גם לא התעניינתי במיוחד במה שיש
הקב"ן עימו נפגשתי כדי לקבל את העזרה לה שיוועתי, פטר אותי במשפט" זה רק שלב"
אלא שהרגשות לא הלכו לשום מקום. לא רציתי שילכו. נשים ריגשו וכישפו אותי . הפנטו אותי.
.שברו את ליבי. לילות שלמים חלמתי על הרכות שלהן, על המגע
האינטרנט, על מרחב האפשרויות , היה גן של שושני עדן. צ'טים, פורומים, אתרי גטאות מיוחדים
למי שרוצים אבל לא מעזים. התחלתי לצאת לדייטים עם נשים, התנסיתי בכמה אפיזודות מיניות
חסרות עניין, אבל ידעתי בדיוק מה אני מחפשת. שנים של פנטזיות וחלומות שרטטו לי באופן
. ברור את קווי דמותה. חיכיתי לה, ויום אחד דפנה הגיעה
האהבה שלנו חזקה כדי להתעלות על כולם. אנחנו חיות ביחד עשר שנים. יש לנו בית מקסים
בצפון תל אביב. שכונה קטנה , גינה מטופחת, לברדור משוגע, מטבח מצויד ומערכת קולנוע
. ביתית מהסרטים. החיים נראים בדיוק כפי שדמיינתי
?כמה אנשים יכולים להגיד את זה על עצמם
טוב. כמעט כל החיים שלי מושלמים. בגיל עשרים וארבע, ההורים שלי קיבלו את ההסבר מניח
הדעת לפיו בית יפה כזה בצפון תל אביב הוא לא משהו שמשכורת של גרפיקאית יכול לממן, ולכן
אני צריכה לחלוק אותו עם דפנה, אשת הייטק מבוססת ונעימה
אחרי שנתיים ההורים התחילו להרים גבה. אחרי ארבע שנים התחילו להציק עם שאלות : מה
!. עם בחורים? יש לך כבר מישהו? מה עם אהבה? מתי תתחתני
את העובדה שדפנה ואני נסענו לטיולים בחו"ל, חגגנו ארוחות חג משותפות בחיק שתי המשפחות
שלנו, ובאופן כללי צמד המילים גל-דפנה נאמרו בנשימה אחת – הם פתרו .לעצמם בהסבר המוזר
.אך מניח הדעת – הן פשוט חברות מאוד טובות
יום אחד, אחרי עשר שנים של תירוצים, הסברים, שקרים וחצאי אמיתות, ישבתי עם אימי במטבח
., שתינו קפה ואמרתי לה שאני נוסעת עם דפנה לאיטליה
2. :אימי הרימה את עיני אלי לי בטון חד וקשוח
"מספיק עם דפנה"
.שתינו ידענו . לא הייתה דרך חזרה .
