מאת זאב ברקן מבוסס על הבלוג http://tanakhblogger.blogspot.com כל הזכויות שמורות

1. השיבוץ המקראי ביצירות אמנות עכשוויות מאת זאב ברקן מבוסס על הבלוג http://tanakhblogger.blogspot.com כל הזכויות שמורות

2. מבוא בביקורת הספרות מקובל המונח " שיבוץ מקראי " לתיאור השימוש בפסוקי מקרא ( בשלמותם או באופן חלקי ) ביצירות ספרות . השיבוץ המקראי , בין בספרות ובין באמנות הוויזואלית , מנצל את המכנה המשותף שבין יצרן האמנות לצרכנה - ההיכרות עם הטקסט המקראי - ליצירת אווירה של קירבה , אינטימיות , שיחה . באמצעות השיבוץ המקראי יצרן האמנות גם מצהיר על זהותו , על היות התנ " ך קרוב ללבו , ולעתים גם על בקיאותו בספר הספרים . במסגרת מחקרי אודות השפעת התנך על חיי היום יום בישראל נתקלתי בעשרות ( מתוך אלפי ) יצירות אמנות עכשוויות שבהן מופיע השיבוץ המקראי . מהתבוננות בקבוצת יצירות זו ניסיתי למפות ולהדגים תפקודים אחדים של השיבוץ המקראי , כגון : קישוט ( עיטור ), הסבר ( איור ), שווה ערך לציור , הפנייה למקור , רקע , שינוי ( אלתור ), מסגרת , בכתב יד או באותיות דפוס , משני או עיקרי , ציטוט , גופן תנכי , בכתב מראה , אותיות במקום קוים , שיבוץ שאינו שיבוץ . כל יצירה שמתפרסמת כאן היא באדיבות האמן שיצר אותה וכל הזכויות עליה שמורות לו

3. איור ביצירה " בלעם " של הצייר שמואל אנטולי שלסט ( מ " בית אות המוצר " בירושלים ) נראה הנביא " הגוי " בלעם רוכב על אתונו בראש הר שלמרגלותיו פרושים עד האופק אוהלי בני ישראל , וממחישים ( כבאיור ) את הפסוק שבתחתית הציור " מה טובו אוהליך ישראל " ( במדבר כד , ה ), שאותן אומר בלעם בנבואתו . .

4. עיקר פרט מתוך יצירה הרבה יותר גדולה מאת הצייר שמואל אנטולי שלסט . כאן השיבוץ המקראי (( דברים ו , ד ) הופך מאמצעי אמנותי משני בדרך כלל לאמצעי אמנותי ראשי , לעיקר היצירה . מרחוק רואים רק צבע אפור דמוי בטון . כשמתקרבים ניתן לראות שבתוך האפור הזה חקוקות מאות חזרות על המלים " שמע ישראל " שכל אחת מהן שונה מן האחרות . נדמה כי שלסט מתאר כאן את תפילות בני ישראל מנקודת מבטו של האל , שקולט את כולן בבת אחת , אך מבחין במיוחדות של כל תפילה .

5. קישוט / עיטור תהילה רונית , מהסטודיו לאומנות בחימר ב " בית אות המוצר הירושלמי " נוהגת לעטר יצירות רבות שלה בפסוקים מן התנ " ך . השילוב של הפסוק עם החימר מקשר אותנו אסוציאטיבית לכלי החרס המקראיים , ובעקיפין לשיבת ציון , כאומרת : שבנו ליצור כלי חרס כבראשונה .

6. שווה ערך לציור המנדלה היא ציור בתוך עיגול שנפוץ בעיקר בבודהיזם , אבל אצל אופירה אוריאל ( ממודיעין ) המנדלה עברה גיור ונעשתה יהודית באמצעות המגן דוד שחולש על מרכזה . אחת המשמעויות העיקריות של המגן דוד היא השמירה , הן על הגוף והן על הנפש , וניתן ללמוד על כך גם מן המלה הראשונה בביטוי " מגן דוד ". על פי המסורת היהודית אכן היה סמל זה מצויר על המגן שנשא עמו דוד במלחמותיו . באסלם נפוץ השימוש בסמל זה להגנה ( מפני עין הרע ומפני מזיקים שונים ) תחת השם " חותם שלמה " ( המלך היהודי ). ביצירה זו האמצעים הויזואליים שווי ערך לאמצעים הטקסטואליים והם מביעים ביחד את רעיון השמירה .

7. הפנייה בעבודת רקמה של הציירת הירושלמית דבורית בן שאול שני פלשתים מתבוננים המומים זה בזה לנוכח חידת שמשון :" מה מתוק מדבש ומה עז מארי " – ( שופטים יד יח ). השיבוץ המקראי מפנה לסיפור שמשון שבלעדיו לא היה קל לפענח את משמעות היצירה . בנוסף - הוא רקום בחוט בצבע דבש .

8. רקע עובדיה אגסי (1997-1920) השתמש בציורים רבים שלו בפסוקי תנ " ך בכתב עברי מרובע כברקע . הוא בחר את אורך הטקסט לפי השטח שהיה נחוץ לו להבלטת הדמות ולצורך זה אף קטע מלה בסוף שורה , אם הייתה ארוכה מדי , והמשיך אותה בשורה הבאה . שיטת ציור זו ייחודית לו . התמונה " קריעת ים סוף " מתפרסמת כאן ברשות האספן הפרטי המחזיק ביצירות של עובדיה אגסי , וכל הזכויות עליה שמורות לו . הערה : המידע אודות אגסי באדיבות ד " ר יגאל בן נון שכתב על אגסי מאמר בשם " חזיונות עובדיה ".

9. מסגרת ביצירות אחדות של דבורית בן שאול מופיעים פסוקי תנ " ך כמסגרת לציור , אך לא מדובר במסגרת קישוטית אלא ביחסים מורכבים של משמעות שנוצרים בין הטקסט לבין הצורות שאותן הוא אופף . ביצירה שלפנינו , שנקראת " דבש אוהבים ", מדובר לכאורה באיור לפסוק שמופיע למעלה " ויאהב שמשון אישה בנחל שורק ושמה דלילה " ( שופטים טז , ד ), אך ל " מסגרת " נכנס גם פסוק ( מימין למטה ) מ " שיר השירים " ( ח , ג ) ובהמשכו פסוק משיר השירים ( ז , ח ) ומשמאל פסוק משיר השירים ( ד , יא ). על פי ההקשר נדמה כי את משפטי האהבה האלה משמיע שמשון לדלילה , כאשר שמשון מייצג " כל - גבר " ודלילה מייצגת " כל - אישה " ( ולאו דווקא " שיקצה " פלשתית ) וכך יוצא " שיר השירים " מן המסגרת הלאומית , שבה אנו רגילים להתייחס אליו , ונעשה ל " שיר השירים " הבינלאומי . התזכורת הזאת , שהתנ " ך הוא בינלאומי , בהחלט עכשווית על רקע השימוש הלאומני בתנ " ך שהוא השימוש הבולט באמצעי התקשורת .

10. אלתור אבנר בר חמא שינה מלה אחת (" זהב " במקום " זבת ") בפסוק " ארץ זבת חלב ודבש " שמופיע בשמות ג , ח ובמקומות רבים נוספים . שם היצירה : " השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך " (2005). אל מול המלה ארץ הציב את מפת ארץ ישראל . אל מול המלה חלב את שדה החיטה שהרי המשמעות המקורית של המלה " חלב " במקורה המקראי הוא " חלב חטים " ולא חלב של פרה . נשאלת השאלה איה הדבש ? - והיא הפואנטה , שבגללה היצירה מקבלת משמעות של ביקורת אקטואלית על המצב המדיני - חברתי , ביקורת שמאפיינת את יצירתו של אבנר בר חמא . " ארץ זהב " הוא גם הכינוי ( ביידיש ) לארה " ב ; משתמע שיש לבר חמא גם השגות על האמריקניזציה של א " י .

11. כתב יד " הילד / ה הפנימי / ת " הוא מושג בפסיכולוגיה פופולרית שמשתמשים בו כיום לעתים קרובות בסדנאות לפיתוח המודעות העצמית . בציור של דבורית בן שאול שנקרא " יום הולדת לילדה הפנימית " או " דיוקן עצמי עם מלאכים " מופיעים פסוקים מהתנ " ך שעוסקים בהתעוררות , ופונים , לגרסת היוצרת ( בגוף שני , יחיד , נקבה ) אל אותה " הילדה הפנימית " שבה , שבנו : " לבשי בגדי תפארתך ... התנערי מעפר קומי " ( ישעיהו נב , א - ב ) " עורי עורי שיר דברי " ( שופטים ה , יב ) - פנייה לדבורה הנביאה שהציירת נקראת על שמה . " קומי אורי " ( ישעיהו ס , א ) הופעת השיבוץ המקראי בכתב ידה של היוצרת משדרת אותנטיות , כי לכל אחד יש כתב יד אישי וייחודי משלו , שמבטא את ה " ילד הפנימי " שבו . בנוסף , ניתן לפרש את בחירת הטקסטים המקראיים המסוימים האלה כעוסקים בקריאה להתעוררות לא רק של בתולת ישראל הנרדמת , או השכינה , או הרוחניות הציבורית , אלא גם של ה " ילד הפנימי ", הפרטי , האישי ; או כקריאה להתבוננות עכשווית בזיכרונות המוקדמים ביותר שיש לכל אחד מאתנו , כולל בזיכרונות הראשונים של המפגש עם התנ " ך ...

12. ציטוט לפנינו פרט מתוך היצירה " כי האדם עץ השדה " של האמנית לורה בכר , אמנית שמתגוררת ביישוב מיתר שליד באר שבע , ויוצרת את עבודותיה על גבי נייר שהיא עצמה מייצרת מצמחי מדבר . לורה מרבה לצטט בעבודותיה פסוקי תנ " ך , כמו כאן , בציטוט שירו של נתן זך , שמשבץ בתוכו את המלים מן הפסוק " כי האדם עץ השדה ". פסוק זה מופיע במלואו בספר דברים ( כ יט ):" כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור ".

13. פסוקים בכתב מראה בתערוכה " תחת השמש " (2006) עשרות עבודות תצריב של משה גרשוני ובכל אחת מהן מוצג בכתב - מראה לבן על רקע שחור ( באותיות כתב ולא באותיות דפוס ) חלק משני פסוקים שיכולים לשמש כמוטו של הגישה הפסימיסטית לחיים ( קהלת ד , ב - ג ): " ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה : וטוב משניהם את אשר עדן לא היה , אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש ". בשביל להבין כתב מראה צריך להבין כתב רגיל . זוהי המחשה מצוינת לכך שהצופה ביצירת אמנות מביא אתו את הידע שלפיו הוא מבין את היצירה . אילו היה גרשוני מסתפק בכתב רגיל לא היינו נעצרים לתהות מה הוא רוצה להגיד , זה היה לנו מובן מאליו . כאן הידיעה המוקדמת שהצופה מביא אתו להבנת היצירה כוללת גם את ההיכרות שלו עם התנ " ך בכלל ועם קהלת בפרט . כתב מראה הוא כתב " הפוך " מהכתב הרגיל . גם הדעה שמביע קהלת בפסוק הנ " ל היא הפוכה מהדעה הרגילה . יוצא שהיצירה עוסקת במה שנקרא בסלנג " הפוך על הפוך ", שהוא מאפיין של התרבות העכשווית שסוגדת לתחכום ול " קומבינה ". בנוסף יש ביצירה מינימליזם שמזכיר את היום הראשון לבריאה : אור חושך ומלה – במקור מלה מדוברת , ואילו כאן – בכתב , כתב חידה ...

14. גופן תנכי מיכאל סגן - כהן (1944-1999) ביצירתו " הנני " (1978) כתב את המלה " הנני " בפונט האופייני לתנ " ך כולל הניקוד . המלה " הנני " מופיעה עשרות פעמים בתנ " ך , כך שלא ברור לאיזה פסוק מכוון אותנו האמן , אך ביומניו כתב שהתכוון לסיפור העקדה ושאת המלה " הנני " שאב מבראשית כב , ז : " ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ". במלה " הנני " לא משתמשים כמעט בדיבור היום יומי . הצגתה בתוך יצירת אמנות מעבירה מיד מסר של קשר לתנ " ך . כך שגם הצורה ( הפונט ) וגם בחירת המלה משרתים את אותה מטרה של הפנייה לתנ " ך . היצירה מופיעה במסגרת שחורה שמזכירה מודעת אבל . אותיות במקום קוים הרב בן ציון בר עמי מרחובות הוא אמן מיקרוגרפיה . הוא ממשיך אמנות יהודית שהחלה לכל המאוחר במאה האחת עשרה , ונמשכת ברציפות עד עצם היום הזה . במיקרוגרפיה משתמשים באותיות במקום בקווים , ולרוב האותיות לקוחות מן המקרא . בחירת הטקסט קשורה בדרך כלל לצורה המצוירת . כמו ביצירה שלו שנקראת " חלום יעקב ".

15. שיבוץ שאינו שיבוץ ביצירתו של מאיר סלומון ( שמתגורר בתל אביב ) " מנה מנה " מצוייר פסוק שאינו שיבוץ אלא המחשה של סצנה מקראית - חלום בלשאצר אודות הכתובת שעל הקיר , חלום שאותו פתר לו דניאל ( דניאל ה , כה ).