SlideShare a Scribd company logo

Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world

•
•
T
Tagit Klimor

Hebrew

Education
1 of 32
Download to read offline
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ציפוף טבע עירוני:‬ ‫בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף‬ ‫134960350‬ ‫מגישים: דוד אלוף‬ ‫697889160‬ ‫מיכאל ליף‬ ‫קורס: ארץ עיר חי צומח 319602‬ ‫מרצה: ארכ' תגית כלימור‬ ‫1‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫3‬ ‫הקדמה‬ ‫4‬ ‫מבוא‬ ‫5‬ ‫מהו טבע‬ ‫5‬ ‫אקוספירה‬ ‫5‬ ‫המושג "אקולוגיה"‬ ‫5‬ ‫מערכת אקולוגית – אקוסיסטמה.‬ ‫6‬ ‫החשיבות של מגוון ביולוגי‬ ‫6‬ ‫היחס בין אדם לטבע‬ ‫6‬ ‫השפעות האדם על הטבע‬ ‫7‬ ‫עיור אל מול טבע‬ ‫8‬ ‫מערכת אקולוגית אל מול מערכת עירונית‬ ‫8‬ ‫ברות קיימא והקשר לטבע‬ ‫9‬ ‫תיאוריית הצוק האורבאני‬ ‫01‬ ‫החשיבות של טבע בעיר‬ ‫11‬ ‫החשיבות של צמחייה מקומית‬ ‫21‬ ‫הערך הנתפס של הנוף הטבעי‬ ‫21‬ ‫מקרה בוחן: ‪Vastra Hamnen‬‬ ‫31‬ ‫אסתטיקה ותפקוד ביולוגי‬ ‫41‬ ‫הנכונות לקבל טבע "אסתטי"‬ ‫41‬ ‫ההבניה של הנוף הטבעי‬ ‫41‬ ‫חלוקה סטרוקטוראלית של הנוף‬ ‫61‬ ‫המבנה הירוק העירוני‬ ‫61‬ ‫חשיבות הרצף האקולוגי בערים‬ ‫71‬ ‫עקרונות לשילוב הטבע בעיר‬ ‫71‬ ‫‪ – Smart Growth‬אסטרטגית שילוב צמחייה בעיצוב עירוני‬ ‫81‬ ‫אסטרטגיות לשילוב של טבע בבינוי‬ ‫91‬ ‫גגות ירוקים‬ ‫22‬ ‫שילוב מערכת אקולוגית בתוך בינוי לגובה‬ ‫22‬ ‫חשיבות מסת צמחייה במערכת הבניין‬ ‫32‬ ‫שילוב מסת צמחיה בבניין גבוה בצורה אנכית – ‪Vertical Landscaping‬‬ ‫82‬ ‫‪Green wall Project‬‬ ‫92‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫13‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫23‬ ‫רשימת תמונות‬ ‫2‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫הקדמה‬ ‫עבודה זו באה לבחון את השאלה "מהו ציפוף טבע עירוני?".‬ ‫הגידול באוכלוסייה האנושית בעולם, ניצול עד כדי הכחדה של משאבי טבע וההשלכות הסביבתיות‬ ‫השליליות של אורח החיים האנושי כיום הביאו לתפיסות רווחות המעודדות ציפוף עירוני, אינטגרציה של‬ ‫מערכות מן הטבע אל תוך הבינוי העירוני, "ברות קיימא", מחזור פסולת ועוד מיני רבות. לאור כל אלו,‬ ‫ובמיוחד בתקופה האחרונה, השואפת לעבר "עידן ירוק", ישנה נכונות לחפש אחר אלטרנטיבות לפיתוח‬ ‫עירוני, דבר הנתפס כהרסני לסביבה הטבעית.‬ ‫בעבודה זו אנו עוסקים רבות במושג "טבע" אשר הינו כללי, מעורפל אך מנגד מוכר לכול. המושג לעיתים‬ ‫יצויין בתור "סביבה טבעית", "מערכת טבעית", "אקוסיסטמה" ועוד, אך כל אלו נכללים תחת יריעת‬ ‫הפירושים הרחבה שלו. לא בכדי מושג זה הינו בר משמעויות רבות הניתנות לפרשנויות שונות כפי שנראה,‬ ‫וההתמודדות עם מושג כמו "טבע" אף מרתיעה מעט בגלל רוחבו.‬ ‫אנו מאמינים כי הדרך בה האדם תופס את מקומו בעולם משפיעה על הדרך בו אנו פועלים בו. לפיכך, בחרנו‬ ‫בחלק הראשון של העבודה, להתייחס לתפיסה האנושית את המושג "טבע" כסממן לאופן בו אנחנו‬ ‫מתחשבים בו בפעולותינו. כלומר, תפקוד אנושי על פי עקרונות אנתרופוצנטריים, שעל פיה רווחת האמונה‬ ‫בעליונות האנושית הטכנולוגית על שאר הטבע, הביא לניצול אינטנסיבי ולא מחושב במשאבי טבע וראוותנות‬ ‫טכנולוגית. לעומת זאת, התפיסה האקוצנטרית, הרואה באדם חלק מעולם הטבע מובילה לשאיפה לעבוד‬ ‫עם הטבע וניצול טכנולוגי עבור קיום סימביוטי בין האדם לסביבתו.‬ ‫מכאן השאיפה שלנו כאן, לחקור את היחס בין האדם לטבע, וכך בין העיר לטבע.‬ ‫העיר, כצורת התיישבות אנושית גדולה ומרוכזת, מהווה ביטוי תרבותי להישגיו של האדם, ואילו הטבע‬ ‫נתפס כהפך הגמור לעיר ברמה תפקודית, מרחבית וביולוגית. בין שני אלו קיימת מערכת יחסים מעניינת‬ ‫המושתת על ערכים אנתרופולוגיים, אבולוציוניים ואקולוגיים.‬ ‫קיימות תיאוריות רבות על ערכו של הטבע לאדם בכלל ובסביבה העירונית בפרט, ובאיזו מידה, אם בכלל,‬ ‫קיים ניגוד בין הסביבה המלאכותית לטבעית.‬ ‫בנוסף, במיוחד בקונטקסט של ציפוף עירוני נשאלת השאלה כיצד ניתן לצופף את העיר יחד עם יצירתם של‬ ‫שטחים טבעיים בתוכה?‬ ‫3‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫מבוא‬ ‫היחס בין עולם הטבע לעולם העירוני חשוב היום מאי פעם. מגמות העיור העכשוויות מצביעות על כך‬ ‫שבעתיד הנראה לעין, סביבה זו תגדל וכן גם השפעתה על מגוון מערכות החיים על כדור הארץ. כיום,‬ ‫הגישה הרווחת היא כי הסביבה העירונית מייצגת אנטיתזה לסביבה הטבעית הן מבחינת שימוש בחומרים‬ ‫מתכלים ופליטת מזהמים והן בהחלפת סביבה חומרית וביולוגית מגוונת בסביבת בטון וזכוכית הומוגנית‬ ‫וגנרית. כיוון שמגמת העיור הולכת וגדלה – העתיד של כל סביבות המחייה המוגדרות כ"טבע" נראה עגום.‬ ‫אך אין האדם יכול להתקיים לבדו בעולם והקשר שלו עם הסביבה הטבעית מתבטא במגוון היבטים –‬ ‫נפשיים, סימבוליים ותכליתיים עליהם נעמוד בעבודה זו. בשל כך, חייב להימצא איזון בין הניגודים לכאורה.‬ ‫אותו חוסר איזון הקיים כיום אינו מתבטא רק בכמות תכסית השטח ההולכת ונתפסת ע"י העיור. העיר כבר‬ ‫לא מתפתחת רק בצורה אופקית והמשמעות של גדילת הערים אינה רק בתפיסת שטח רב יותר. הערים‬ ‫כבר עשרות שנים הולכות וצומחות לגובה בטיפולוגיות בנייה שונות ומשונות ונהיות צפופות יותר.‬ ‫כיוון שהעיר תופסת חלק משמעותי גדל והולך מהמרחב, יש להעלות מס' שאלות שהובילו לשאלת המחקר‬ ‫שלנו –‬ ‫• האם שתי הסביבות חייבות להוות ניגוד האחת של השנייה?‬ ‫• האם לא ניתן למצוא פשרה בה הטבע מתקיים לצד העיר או אפילו בתוכה?‬ ‫• האם ישנן גישות ופעולות שכבר מגשימות הלכה למעשה את אותה הפשרה?‬ ‫• האם הטבע יכול להשתלב בתוך טיפולוגית בינוי גבוהה וצפופה?‬ ‫ניסינו לבחון שאלות אלו בעבודה ע"י ניתוח של מספר היבטים בקשר שבין שתי הסביבות. רצף העבודה‬ ‫מתחיל ממושגים ותפיסות תיאורטיות לגבי מהותו של הטבע, מאפייניו ויחסו לעיר ולסביבה מלאכותית ועד‬ ‫ליישומם בהיבטים פיסיים ואדריכליים של שילוב טבע בעיר ברמת העיר ועד לרמת הבניין.‬ ‫החלק הראשון והתיאורטי של העבודה מורכב מ-3 נושאים עיקריים -‬ ‫בתחילה ניסינו לפרק ולנתח מס' מושגי מפתח בסיסיים הנוגעים לסביבות אותם אנחנו רוצים לחקור מתוך‬ ‫מטרה לזהות מאפיינים והיבטים שונים אליהם נוכל להתייחס. לאחר מכן ניסינו לעמוד על ההשפעות של‬ ‫העיור האינטנסיבי על הסביבה ה"טבעית" ועל תפיסות תיאורתיות של הקשר ביניהן. בנושא האחרון בחלק‬ ‫זה של העבודה ניסינו להבין את הערך והמאפיינים של המושג טבע בכלל ושל טבע בתוך העיר בפרט.‬ ‫החלק השני של העבודה עוסק בעקרונות פיסיים ליישום התיאוריות והקשר הרצוי בין העיר והסביבה –‬ ‫ניסינו לעמוד על עקרונות שונים לשילוב טבע בעיר ולהבנת המבנה הפיסי והמערכתי שלו. לאחר מכן ניסינו‬ ‫לבחון את טיפולוגיות הבנייה הצפופות ולבחון דרכי שילוב פרקטיות הקיימות היום.‬ ‫4‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫בעבודה זו, אנו נתייחס לטבע על פי ההגדרה‬ ‫מהו טבע?‬ ‫האחרונה על פיה עולם הטבע מתקיים במה‬ ‫למושג רחב, כמו "טבע", יש מיני משמעויות.‬ ‫שמכונה "אקוספירה" 4 . )תמונה1(‬ ‫1‬ ‫אחת ההגדרות של טבע, מתוך מילון אבן שושן‬ ‫הינה: "טבע – שם כולל לכל הבריאה, תולדה,‬ ‫אקוספירה‬ ‫עולם ומלואו, כל הדברים הקיימים בעולם, עולם‬ ‫אקוספירה מהווה את החלק של כדור הארץ בו‬ ‫הצומח, החי, הדומם".‬ ‫5‬ ‫2‬ ‫מתקיימת אינטראקציה בין אורגניזמים ביוטיים‬ ‫אחת ההגדרות המצויות במילון אוקספורד הינה:‬ ‫המתקיימים בה לבין סביבתם האביוטית 6 .‬ ‫‪"…Condition of man before society is‬‬ ‫האקוספירה מורכבת ממכלול של מערכות‬ ‫‪organized, uncultivated or‬‬ ‫אקולוגיות )אקוסיסטמות( המתקיימות בה.‬ ‫‪undomesticated state of plants or‬‬ ‫".…‪animals‬‬ ‫המושג "אקלוגיה"‬ ‫הגדרה נוספת, מתוך הספר ‪The Green City‬‬ ‫המושג ‪ 7 Ecology‬עלה לראשונה מתוך עבודותיו‬ ‫מגדירה טבע כ-" ...המימד הרחב של תוצרים‬ ‫של הביולוג הגרמני, ארנסט הקל ) ‪Ernst‬‬ ‫אורגאניים ובלתי אורגאניים אשר אינם תוצרת‬ ‫‪ (Haeckel‬בשנות ה-06 של המאה ה-91.‬ ‫אנושית.... טבע מתייחס יותר לנוף )‪(landscape‬‬ ‫המילה נגזרת מהמילה היוונית "אויקוס" )‪(oikos‬‬ ‫מאשר לסביבה הבנויה. הוא כולל בתוכו את עולם‬ ‫שפירושה סביבת מחייה, בית או מקום דיור, יחד‬ ‫הסלעים, חול, חופים, מדברים, יערות, הרים ואת‬ ‫עם המילה "לוגוס" )‪ (logos‬שפירושה חקר.‬ ‫מגוון החי והצומח הנמצא בקרבם" 3 .‬ ‫אקולגיה היא, אם כן, חקר היחסים בין‬ ‫ניתן לראות מתוך הגדרות אלו, כי המושג טבע‬ ‫אורגניזמים לבין סביבת המחייה שלהם. הדגש‬ ‫הינו רחב ביותר. הוא יכול לכלול בתוכו את העולם‬ ‫הושם על אופן האינטראקציה בין האורגניזמים‬ ‫כולו, את האדם, ויש הסבורים כי מושג זה‬ ‫לבין סביבתם, ועל כן המאמץ של אקולוגים‬ ‫מתייחס לכל מה שאינו אנושי או תוצרת אדם.‬ ‫להעמיק ולהבין את אופי היחסים בין השניים.‬ ‫לכן, תפיסת העולם האקולוגית, על מגוון צורותיה,‬ ‫מבוססת על הטענה כי צורות חיים )בני אדם‬ ‫כלולים( אינם מתקיימים בנפרד מהסביבה‬ ‫המיידית שלהם 8 .‬ ‫מערכת אקולוגית - אקוסיסטמה‬ ‫מערכת אקולוגית, אקוסיסטמה, הינה מערך של‬ ‫זנים ממינים שונים אשר נמצאים באינטראקציה‬ ‫ביניהם יחד עם סביבתם האביוטית. הגודל של‬ ‫אקוסיסטמה אינו מוחלט, ועודנו שרירותי.‬ ‫גבולותיה של האקוסיסטמה נקבעים על פי‬ ‫המערכת שאותה נרצה לבחון. אקוסיסטמה יכולה‬ ‫3מתוך ‪ ,The Green City‬ע"מ ___ - ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫4 מכונה גם "ביוספירה", אך בעבודה זו, נעשה שימוש במילה‬ ‫"אקוספירה".‬ ‫תמונה 1 – הביוספירה ושאר מערכות הקיום של‬ ‫5 חיים‬ ‫כדו"א‬ ‫6 דומם, מה שאינו חי.‬ ‫7 ההגדרות בפרקים הבאים לקוחות מתוך ‪Living in the‬‬ ‫‪ environment‬ע"מ 521-09 – ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫1 א. אבן שושן, מילון אבן שושן, 6002 – ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫8הקטע מתוך ‪ Mitigating Natural Disasters‬מגזין‬ ‫2 4691 ,‪– Oxford dictionary of current English‬‬ ‫‪ ,Ekistics‬ע"מ 171 – ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫5‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫בתרבות המערבית רווחת כיום האמונה כי בני‬ ‫אדם הם תוצאה אבולוציונית של תהליכים בטבע.‬ ‫מכאן הכפיפות של האנושות לטבע והיותו חלק‬ ‫מהתהליכים שמתרחשים בתוכו. מצד שני, ישנה‬ ‫הטענה כי בני אדם מסוגלים להשפיע ולשנות את‬ ‫הסביבה שלהם עד כדי עליונות והתגברות על‬ ‫כוחות הטבע. דבר זה מראה כי האדם הוא "זר"‬ ‫או "נבדל" מתהליכים טבעיים מוכתבים.‬ ‫יחס האדם לטבע מקבל ביטויים שונים בתרבויות‬ ‫שונות. יחס זה יכול להיות חיובי או שלילי.‬ ‫החשיבות של מגוון ביולוגי‬ ‫פרופסור לסוציו-אקולוגיה באוניברסיטת ייל,‬ ‫לאורך זמן, תנאים סביבתיים השתנו רבות. עם‬ ‫סטיבן קלרט ) ‪ ( 9Stephen Kellert‬מציין כי ישנן‬ ‫זאת, זנים מסויימים נכחדו וזנים חדשים נוצרו.‬ ‫מספר גישות של האנושות לסביבה הטבעית‬ ‫התוצאה של שינויים אלו הינו מגוון ביולוגי, והוא‬ ‫ומסווג את גישות אלו כדלהלן:‬ ‫מכיל בתוכו את מכלול הזנים אשר יכולים לשרוד‬ ‫אסתטית – משיכה פיזית‬ ‫את התנאים העכשיוויים בכדו"א. מגוון ביולוגי‬ ‫בעלות – השתלטות ויכולת מניפולציה של כוחות‬ ‫מכיל בתוכו מגוון גנטי- שוני בתרכובת הגנטית‬ ‫טבע )‪.(Mastery‬‬ ‫של ייצורים חיים, מגוון של זנים, ומגוון אקולוגי-‬ ‫הומניסטית – התקשרות רגשית לטבע‬ ‫המגוון של קהילות הבאים במגע אחד עם השני‬ ‫מוסרית – התייחסות אתית לטבע‬ ‫בסביבתם האביוטית. אנו, בני האדם, תלויים‬ ‫נטורליסטית – היציאה אל חיק הטבע וחקירתו.‬ ‫במידה ניכרת על ההון הביולוגי המתקיים בעולם.‬ ‫שלילית – פחד וסלידה מהטבע‬ ‫מגוון בילוגי מעניק לנו משאבים כגון עצים,‬ ‫מדעית – הבנה וידע של הטבע על בסיס מדע‬ ‫אנרגיה, חומרי גלם, חומרים כימיים ותרופות.‬ ‫מדוייק‬ ‫מגוון ביולוגי מהווה בסיס חשוב בכלכלה‬ ‫פונקציונאלית – הטבע כמקור לחומרי גלם‬ ‫העולמית. בנוסף, האקוסיסטמות השונות‬ ‫ותשואות פיזיות.‬ ‫הנמצאות בטבע מספקות תהליכים כגון מיחזור‬ ‫)פסולת( וטיהור )מים(. התפיסה היא כי‬ ‫סיווג זה מסייע לנו להציג את היחסים השונים שבין‬ ‫האורגניזמים המתקיימים בטבע כיום מכילים‬ ‫האדם לבין הסביבה הטבעית שלו. מכאן ניתן לקבל‬ ‫בתוכם ידע נרכש על גבי מיליוני שנים של‬ ‫תמונה כיצד תושבים עירוניים עלולים להגיב לטבע,‬ ‫הסתגלות והתפתחות לשינויים סביבתיים בעבר,‬ ‫על מגוון צורותיו. קלרט הבחין כי לחינוך ישנו‬ ‫ומהווים את המקור להתפחותם של זנים עתידיים‬ ‫תפקיד עקרוני ביותר בכל הקשור למושג‬ ‫אשר יצטרכו להסתגל לשינויים סביבתיים בעתיד.‬ ‫‪ biophellia‬או "אהבת הטבע". קלרט מבחין כי ככל‬ ‫ניתן להסתכל על מגוון ביולוגי כדרך של הטבע‬ ‫שאדם משכיל יותר הוא מגלה אמפטיה גדולה יותר‬ ‫לייצב את עצמו לאורך זמן, ומכאן חשיבותו.‬ ‫לעולם החי, ודבר זה יכול להוביל לאותו אדם לגלות‬ ‫יש הרואים בעושר התרבותי האנושי כחלק ממגוון‬ ‫יותר עניין ואמפטיה אל הסביבה הטבעית: הערכה‬ ‫ביולוגי. המגוון התרבותי האנושי ) ‪Human‬‬ ‫זו עדיין שנויה במחלוקת, כי היא עומדת בסתירה‬ ‫‪ (Cultural Diversity‬ברחבי העולם מהווה עדות‬ ‫לטענה כי לבני אדם ישנה אהבה טבעית ומולדת‬ ‫ליכולתן של תרבויות להתפתח ולהסתגל לשינויים‬ ‫לטבע.‬ ‫סביבתיים לאורך ההיסטוריה, ומכאן חשיבות‬ ‫היחס בין האדם לסביבתו מנקודת מבט‬ ‫השפעות האדם על הטבע‬ ‫תרבותית.‬ ‫9 מתוך ‪Biophilia, Children and Restoring the‬‬ ‫היחס בין אדם לטבע‬ ‫‪connection to nature in the modern built‬‬ ‫‪ – environment‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫6‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫כיום, יותר מתמיד, העולם כולו עובר תהליך של‬ ‫האדם, כחלק פעיל באקוספירה, משפיע על‬ ‫צמיחה אינטנסיבית בסביבות העירוניות בכל‬ ‫סביבתו הטבעית ועל האקוסיסטמות השונות‬ ‫היבשות. עפ"י דוחות האו"ם 01 , ניתן לצפות‬ ‫בתוכה.‬ ‫לגדילה מאסיבית של האוכלוסיה העולמית, אשר‬ ‫כאשר מבחינים לדוגמא בעולם החיות, במיוחד‬ ‫מתוכה כ- %07 תהיה עירונית עד שנת 0502‬ ‫על יונקים גדולים אחרים, ניתן לכמת את מספרם‬ ‫כאשר רוב תהליך העיור יתרחש במדינות‬ ‫לכדי מספר מיליונים, ולא יותר. האוכלוסיה‬ ‫מתפתחות‬ ‫האנושית בעבר הרחוק לא היה שונה מזה. עם‬ ‫התבססותה של החקלאות, הדבר איפשר גידול‬ ‫עולה הטענה כי ערים הן הגורם השלילי ביותר‬ ‫של אוכלוסיה באופן מתמשך לאורך ההיסטוריה.‬ ‫מבחינת השלכות סביבתיות ברמה עולמית )ועל‬ ‫גידול זה גרר אחריו את הגידול במספר החיות‬ ‫מבוייתות וזני צומח למען מזון. כל אלו מוציאים‬ ‫את המערכות האקולוגיות מתוך איזון, כאשר‬ ‫ישנה דרישה וצריכה של משאבי טבע בתדירות‬ ‫ובכמות גדולות הרבה יותר. בנוסף, הניידות של‬ ‫תמונה 2 - כמות‬ ‫אוכלוסיה בערים עד‬ ‫האדם מהווה גורם המשפיע רבות על הסביבה‬ ‫שנת 0502 עפ"י דו"ח‬ ‫הטבעית. הניידות של החי והצומח שהאדם‬ ‫האו"ם‬ ‫מעביר איתו ממקום למקום מביא לשינויים בנופים‬ ‫מקומיים. לאורך ההיסטוריה, ניידות זו השפיעה‬ ‫רבות על המציאות האקולוגית כאשר נוצר מצב‬ ‫שבו אורגניזמים זרים מתחרים באורגניזמים‬ ‫מקומיים על משאבים סביבתיים. דבר זה יכול‬ ‫להוביל לירידה במגוון ביולוגי ,הכחדתם של זנים‬ ‫ביוטיים שונים וחוסר איזון באספקת משאבים‬ ‫הטבעיים במקום.‬ ‫כן החשיבות שיש בתכנון שלהן( .‬ ‫אם כך, נשאלת השאלה מהם גבולות ההשפעה‬ ‫אורח החיים האנושי הנוכחי, אם כך, מהווה גורם‬ ‫האנושית על העולם?‬ ‫מסכן לכל האורגניזמים החיים בעולם 11 . ערים‬ ‫המציאות כיום מראה כי ההשפעה האנושית אכן‬ ‫גדלות על חשבונם של שטחי טבע כתוצאה‬ ‫זולגת אל מעבר לגבולות המיידיים של החברה‬ ‫מגידול אוכלוסיה. גידול באוכלוסייה מביא‬ ‫האנושית. הימצאותם של חומרים כימיים בגופי‬ ‫לדרישה וניצולם של משאבים )טבעיים ובלתי‬ ‫מים ובקרקעות הרחק ממגע ידם של בני אדם‬ ‫מתחדשים( גדולים יותר, והימצאותן של יכולות‬ ‫מובילה לטענה כי שטחים שהם לחלוטין טבעיים‬ ‫טכנולוגית מאפשרת לכל אלו להתרחש בקנה‬ ‫כבר אינם קיימים.‬ ‫מידה רחב ובאופן נגיש ומהיר.‬ ‫יחד עם זאת, ערים מכילות בתוכן ריכוז של הון,‬ ‫עיור אל מול הטבע‬ ‫ידע ויכולת ארגונית. כל אלו מובילים לדרישה‬ ‫אל מול ה"טבע" אנו נציג את המושג של ה"עיר".‬ ‫לאיכות סביבתית גבוהה יותר.‬ ‫העיר נתפסת כסביבה שהיא מעשה ידי אדם,‬ ‫ומכאן זרותה לעולם הטבע בהתאם לתפיסה‬ ‫הקיומית כי האנושות הינה זרה לעולם הטבע.‬ ‫מקורה של ההתיישבות העירונית הינו‬ ‫בהתבססותה של החקלאות והביות של חיות‬ ‫01 ‪The Revision Population Database 2007, UN‬‬ ‫ומיני צומח אשר הובילו לביסוסן של התיישבויות‬ ‫‪ – Population Division‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫11 מתוך ‪Sustainable Housing design and the natural‬‬ ‫קבע אנושיות.‬ ‫‪ ,environment‬מגזין ‪ Ekistics‬ע"מ 632 – ראה‬ ‫ביבליוגרפיה.‬ ‫7‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫בחקר ההתיישבות האנושית - אקיסטיקה, או‬ ‫‪ ,Ekistics‬נמצא כי ישנם מס' גורמים בסיסיים‬ ‫21‬ ‫אשר מרכיבים יישובים אנושיים ברחבי העולם‬ ‫• טבע‬ ‫• בני אדם‬ ‫• חברה‬ ‫• מבנים ותשתיות פיזיות‬ ‫• תקשורת‬ ‫כל אלו מרכיבים, בצורות שונות ונשנות, את צורת‬ ‫ההתיישבות האנושית. מתוך כך, ניתן לראות כי‬ ‫תמונה 4 - אקוסיסטמה וההתערבות האנושית‬ ‫ה"טבע" מהווה מרכיב בסיסי לעיר, ושני אלו‬ ‫מנהלים מערכת יחסים מתמדת אחד עם השני.‬ ‫על מקורות אנרגיה בלתי מתחדשים, וניצול‬ ‫כמו כן, על פי התפיסה האקולוגית, ניתן להסיק כי‬ ‫משאבים בקצב מהיר יותר מאשר קצב‬ ‫לאדם ישנה השפעה על סביבתו )ולהיפך( בגלל‬ ‫התחדשותם. כך בעצם, פעולות אנושיות לא רק‬ ‫מערכת היחסים ההדדית שיש בין השניים.‬ ‫אינן מקיימות מחזוריות ברת קיימא, הן אף‬ ‫ניתן להעלות את השאלה מהו אופי היחסים בין‬ ‫פוגעות בתפקוד האקוסיסטמה הטבעית )תמונה‬ ‫העיר לטבע? מהן ההשפעות ההדדיות בין‬ ‫2(.‬ ‫השניים?‬ ‫מערכת אקולוגית אל מול מערכת עירונית‬ ‫ברות קיימא והקשר לטבע‬ ‫מתכננים וחוקרים אקולוגים רואים בתהליכים‬ ‫בגלל ההשפעות הפיזיות שיש לערים על‬ ‫המתרחשים בטבע כברי קיימא הודות לניצול‬ ‫הסביבה, ראוי לבחון את הקשר בין מבנים‬ ‫המחזורי של משאבים המתקיים בו 31 .‬ ‫ותשתיות פיזיות של ערים לבין הסביבה הטבעית,‬ ‫במיוחד לאור צמיחתן של הערים ברחבי העולם‬ ‫כיום.‬ ‫כאן המושג של "פיתוח בר קיימא" בא לידי ביטוי.‬ ‫פיתוח בר קיימא הוטבע תחילה כאסטרטגיה‬ ‫לשימור טבע.‬ ‫המושג של "ברות קיימא" או ‪Sustainability‬‬ ‫מוגדר על ידי ה-‪American Institute of ) AIA‬‬ ‫‪ (Architects‬כ-" יכולת של חברה להמשיך‬ ‫לתפקד בעתיד ללא הצורך להידחק להדרדרות‬ ‫מפאת ניצול יתר של משאבים שעל בסיס אלו‬ ‫חברה זו תלויה".‬ ‫תמונה3 - אקוסיסטמה, ‪K. Yeang‬‬ ‫הגדרה זו מדגישה את הקשר שיש בין חברה‬ ‫למשאבים המתחזקים אותה ומשקפת את‬ ‫התפיסה כי פיתוח בר קיימא בא לספק צרכים‬ ‫לעומת זאת, קן יינג מציין כי תהליכי העיור‬ ‫אנושיים ללא פגיעה סביבתית.‬ ‫המאסיביים והאורח חיים האנושי הנוכחי אינם‬ ‫כיום, מבנים צורכים כ-%04 מהאנרגיה בעולם.‬ ‫מהווים אורח חיים בר קיימא משום שאלו נשענים‬ ‫הם פולטים שליש מהפחמן כתוצאה משימוש‬ ‫באנרגיה מדלקים פוסיליים ובכך גורמים‬ ‫21 הקטע מתוך ‪ Mitigating Natural Disasters‬מגזין‬ ‫להימצאותם של חומצות באטמוספרה המובילות‬ ‫‪ ,Ekistics‬ע"מ 571 – ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫31 מתוך ‪ – Designing with nature‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫8‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫אותה גישה של רציונאליות דיאלוגית גורסת כי‬ ‫" ‪The model for sustainability is nature‬‬ ‫…‪ . 15 "itself‬כלומר, שהפרדיגמה של פיתוח בר‬ ‫קיימא הינו הטבע עצמו.‬ ‫עולם הטבע הינו יעיל במחינת תפקוד ו"עיצוב"‬ ‫)‪ (design‬ואינו מפיק פסולת )כלומר חומר שלא‬ ‫ניתן לנצלו אשר נופל אל מחוץ למערכת(.‬ ‫מכאן יש לבחון את הצורך בטבע בתוך העיר‬ ‫כדרך להתמודד עם ההפרעות של פעולות‬ ‫אנושיות, לרבות עיור מאסיבי על מנת להיענות‬ ‫לשאיפה לשמר את הטבע ואת אורח החיים הבר-‬ ‫קיימא.‬ ‫תיאוריית הצוק האורבאני‬ ‫אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא קביעת‬ ‫דרך מעניינת להסתכל על השילוב של העיר‬ ‫הגודל, הכמות והאיכות של שטחי ירק בתוך‬ ‫61‬ ‫והטבע מציעה תיאוריית ה"צוק האורבאני"‬ ‫הערים כיום.‬ ‫)‪ .(Urban Cliff Hypothesis‬ההנחה הרווחת‬ ‫הטבע, כפי שהוא נתפס עד לפני כעשור, הינו לא‬ ‫כיום, לפי המאמר, היא שהאדם פיתח בסביבה‬ ‫יותר מאשר מצע רחב מימדים לניצול אנושי.‬ ‫העירונית סיטואציה שאינה "טבעית" ואינה‬ ‫הטבע ניתן לשליטה על ידי האדם באמצעות ידע‬ ‫מתקיימת בטבע והיא חדשה לחלוטין. תיאוריית‬ ‫טכנולוגי. התפיסה המודרנית הרווחת כיום היא כי‬ ‫הצוק העירוני גורסת כי הנחה זו לא נכונה בכל‬ ‫הבנה מדעית ורציונאלית מובילה לטענה כי‬ ‫המקרים וכי בתחומים והיבטים מסוימים במקום‬ ‫הטבע הינו זר לאדם )ואפילו כפוף לו(. הטבע‬ ‫להסתפק בראייה מופשטת של "עיר" כניגוד‬ ‫מהווה משהו שניתן לפתרון )מתמטי/ מדעי( וכך‬ ‫ל"טבע" ניתן לראות את העיר כאנלוגיה מורכבת‬ ‫יש להבינו. אם בעבר הייתה סלידה מהטבע‬ ‫של נוף טבעי.‬ ‫כתוצאה מחוסר הבנה, כיום ההבנה של הטבע‬ ‫הביאה לשליטה )נראית לעין( וניצול של הטבע.‬ ‫עפ"י תיאוריה זו, כל הארכיטקטורה האביוטית‬ ‫גישה זו של ניצול הטבע על בסיס ידע מדעי‬ ‫)כלומר, מבנים הבנויים מחומרים לא אורגניים,‬ ‫מכונה רציונאליות אינסטרומנטלית. היכולת‬ ‫בעיקר מבני אבן( היא ניסיון לחקות את הנופים‬ ‫הטכנולוגית, אשר הביאה יתרונות רבים לטובתו‬ ‫הנוחים ביותר שהאדם הקדמון השתמש בהם‬ ‫של האדם, מהווה לעומת זאת, גורם הרסני‬ ‫למגורים.‬ ‫בקשר בין האדם לטבע. זאת בשל התפיסה הנ"ל‬ ‫אשר רואה בטבע כמערך של משאבים לניצול,‬ ‫התיאוריה נבעה מפרשנות של אנתרופולוגים‬ ‫ולא יותר מזה. אל מול גישה זו, ישנה הגישה של‬ ‫ופסיכולוגים סביבתיים של הסביבה הפרברית‬ ‫רציונאליות דיאלוגית, אשר רואה בטבע והאדם‬ ‫כחיקוי אנושי לתנאי הסוואנה ‪(Suburban‬‬ ‫כשותפים. מדובר בגישה אשר שואפת לייצור‬ ‫)‪ .Savanna‬הגישה הזו רואה בפרברים כמישורי‬ ‫דיאלוג בין האדם לבין הטבע. למרות היות האדם‬ ‫דשא רחבים עם עצים מפוזרים בדלילות. הבעיה‬ ‫עילאי לשאר עולם החי, הודות ליכולותיו השכליות‬ ‫והרגשיות, הוא עודנו תלוי בטבע על מנת‬ ‫51 מתוך ‪Sustainable Housing design and the natural‬‬ ‫להתקיים, ועל כן חשיבותו הרבה של הטבע‬ ‫‪ ,environment‬מגזין ‪ Ekistics‬ע"מ 242 – ראה‬ ‫בסביבת המחייה האנושית – הלא היא העיר‬ ‫ביבליוגרפיה.‬ ‫61 מתוך ‪Ecology in the Natural City: Testing the‬‬ ‫כיום.‬ ‫‪ Urban Cliff Hypothesis‬מגזין ‪ Ekistics‬ע"מ 48 – ראה‬ ‫ביבליוגרפיה.‬ ‫41 מתוך ‪ – Designing with nature‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫9‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫העירונית, משמעותה, שאנחנו גם בצורה לא‬ ‫מכוונת ולא מודעת מתכננים סביבה אשר‬ ‫מותאמת לזנים ומערכות אקולוגיות שאינן שלנו‬ ‫במישרין. כלומר, מבינה פילוסופית, הגישה‬ ‫הרווחת של העיר כמייצגת "אנחנו" )האדם(‬ ‫ו"הם" )הטבע( ויחסים של זרות ועויינות בין שנינו,‬ ‫אינה נכונה. הטבע חודר גם אל הסביבה‬ ‫גישת הצוק העירוני גורסת כי הסביבה העירונית‬ ‫העירונית ואם נהיה מודעים ע"י התכנון ליצור‬ ‫המודרנית יכולה, בהיבטים מוגבלים, להתפרש‬ ‫סביבה שתהווה "הזמנה" לטבע – הטבע יתמודד‬ ‫כהפשטה של סביבת המגורים הקדומה ביותר‬ ‫עם הסביבה הספק –מלאכותית שיצרנו ויתאים‬ ‫של האדם. בתקופה הפרה-היסטורית, האדם‬ ‫את המערכות האקולוגיות כדי להתמודד איתה.‬ ‫הקדמון חיפש מחסה במערות אבן טבעיות שהיו‬ ‫כלומר, אנחנו יכולים לתכנן עיר שתכיל בתוכה‬ ‫קיימות בסביבות של צוקים טבעיים – בעיקר‬ ‫טבע פראי.‬ ‫בקניונים ונהרות. מערות אלה נתנו לאדם הגנה‬ ‫עפ"י המאמר את ההשוואה בין הסביבה הצוקית‬ ‫מפני איתני הטבע וטורפים, אפשרו לו לאכסן‬ ‫והסביבה העירונית ניתן לבסס ע"י 2 מערכות‬ ‫בצורה מוגבלת משאבים והיו קרובים לסביבת‬ ‫השוואה – המערכות האקולוגיות הנוצרות בצורה‬ ‫הנהר שהציעה מי שתייה, חיות וצמחים לשימוש.‬ ‫ספונטנית ב-2 הסביבות ודפוסי השימוש של‬ ‫עפ"י ראייה זו, אין זה מפתיע שהזנים שהתפתחו‬ ‫האנשים במגורים פרה-היסטוריים ובתי מגורים‬ ‫והסתגלו לסביבת המגורים של הערים – היונים,‬ ‫כיום. לצורך הדיון בעבודה זו, לא ראינו צורך‬ ‫המכרסמים, החתולים ומיני צמחי נוי כגון השרכים‬ ‫לעמוד על ההשוואות הללו כפי שהן באות לידי‬ ‫– היו זנים שמלכתחילה ניתן לחקות את‬ ‫ביטוי במאמר.‬ ‫מקורותיהם לסביבה טבעית זו. כך, ניתן להגיד,‬ ‫המאמר מסתיים בקביעה שהמאמר אינו בא‬ ‫שעבור החיות, העיר המודרנית אינה מצב חדש‬ ‫להצדיק בשום צורה הפיכה של עוד סביבות‬ ‫ולא טבעי, אלא גרסה אחרת של סביבת מחייה‬ ‫טבעיות שונות לסביבה "צוקית" – כלומר דריסה‬ ‫טבעית מוכרת.‬ ‫של הטבע ע"י הגרסה המופשטת שלנו של הנוף‬ ‫ע"י פרשנות כזו ניתן לא רק לדון על כך שחלק‬ ‫האידיאלי. אלא הוא צריך לשמש ככלי לבחינת‬ ‫מהבעיות שמתגלות כיום בסביבות העירוניות,‬ ‫צורות חדשות של החדרת טבע לעיר קיימת.‬ ‫קיימות גם בסביבת המקור הטבעית. לדוגמה,‬ ‫כיסוי הקרקע במשטחים לא חדירים ויצירת‬ ‫הצפות של מי נגר קיימות גם בקניונים סלעיים‬ ‫החשיבות של טבע בעיר‬ ‫שם הקרקע אינה חדירה לחלחול מים.‬ ‫אך ההשוואה בין בסביבה הטבעית לחיקוי‬ ‫לאורך ההסטוריה, מתכנני ערים מיקמו אתרים של‬ ‫האנושי שלה יכול גם להציע גישות חדשות‬ ‫נוף טבעי בתוך הערים בצורה של פארקים, שדרות‬ ‫לשילוב והתאמה טובה יותר של הסביבה‬ ‫עם עצים וכו'. מקומות כאלו נועדו להקל רבות על‬ ‫העירונית למשתמשים לא אנושיים – החי‬ ‫הלחץ והמתחים הכרוכים בחיים עירוניים ולהעניק‬ ‫והצומח. צמחים אשר מסוגלים להתקיים‬ ‫נוף של טבע עבור אנשים אשר היו "כלואים‬ ‫ולהתרבות בסביבה הטבעית המקורית, יכולים‬ ‫כלכלית" בתוך העיר. סביבות אלו נתפסות כשונות‬ ‫לשמש השראה לקירות צמחייה בערים, מרצפות‬ ‫משאר הסביבה העירונית. הם מהווים מקומות‬ ‫ירוקות או גישות חדשות של גגות ירוקים.‬ ‫להתרחקות מחיי היומיום בעיר. בנוסף, שטחים‬ ‫נקודה נוספת שעולה מהמאמר היא שההנחה‬ ‫פתוחים אלה מהווים מקום הימצאותם של מגוון‬ ‫הרווחת כיום היא שאנחנו בונים את הסביבה‬ ‫רחב של חי וצומח. להלן מצויינים יתרונות עבור‬ ‫העירונית רק לצרכי האדם ומבחר מצומצם מאוד‬ ‫האוכלוסייה האנושית בעיר ועבור סביבה הטבעית‬ ‫של חיות וצמחיה המשרתות אותו. אך הימצאותם‬ ‫של מיני מזיקים וזנים לא רצויים בסביבה‬ ‫01‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ניתן לשלב את הסביבה הטבעית במסגרת‬ ‫•‬ ‫קלרט מציין את ההשפעה של סביבה טבעית על‬ ‫71‬ ‫מערכות לטיהור מים אפורים ומבקרים‬ ‫האדם‬ ‫מסויימים מים שחורים.‬ ‫• הישרדות, ביטחון והגנה‬ ‫• נוחות פיזית והפגת מתחים‬ ‫על יתרונות סביבתיים אלה עבור העיר, נרחיב‬ ‫• נוחות פסיכולוגית ורגשית‬ ‫בפרקים הבאים.‬ ‫• הסתגלות פיזית‬ ‫• הסתגלות מנטלית - פתרון בעיות, חקירה,‬ ‫החשיבות של צמחייה מקומית‬ ‫גילוי, יצירתיות ועוד.‬ ‫ניתנת חשיבות רבה לסוגי הצמחייה הגדלים‬ ‫מתוך עקרונות אלה נגזרים היתרונות של סביבה‬ ‫באיזורי טבע עירוניים. כאן, נדון בהבדל בין צמחייה‬ ‫טבעית עבור האדם בסביבה העירונית המודרנית‬ ‫שהיא טבעית לאיזור מסויים לעומת כזו המיובאת‬ ‫במספר תחומים –‬ ‫אליו. החשיבות של צמחייה מקומית היא קריטית‬ ‫בשיקולים של יצירת מערכות אקולוגיות בתוך העיר.‬ ‫יתרונות בריאותיים:‬ ‫זאת משום שהחי והצומח המקומיים התפתחו‬ ‫• פגיעות פחותה לבעיות בריאותיות‬ ‫יחדיו, ועל כן ההשפעה ההדדית שיש לשניים אלו‬ ‫• נוף לשטחים פתוחים וירוקים מהווים‬ ‫אחד על משנהו 81 .‬ ‫מורידים לחץ ומעלים תחושת נוחות‬ ‫בנוסף, השימוש בצמחייה מקומית משמרת היבטים‬ ‫החללים בנויים.‬ ‫אקולוגיים ואקלימיים בכך שצמחים מקומיים קלים‬ ‫• עידוד פעילות גופנית‬ ‫יותר לטיפול ומתקיימים בקלות יחסית גבוהה -‬ ‫• התפתחות קוגניטיבית טובה יותר בקרב‬ ‫צורכים פחות דשנים ופחות מים )חשוב ביותר עבור‬ ‫ילדים.‬ ‫איזורים המאופיינים במחסור של מים(.‬ ‫עם זאת, דרישה זו אינה תמיד עולה בקנה אחד עם‬ ‫יתרונות קהילתיים:‬ ‫הערכים האסתטיים שמקנים לשטחי טבע העיר,‬ ‫• קהילות עם מודעות סביבתית גבוהה‬ ‫ועל כן השוני בתפיסה האסתטית של צמחים‬ ‫מעריכה טוב יותר את רמת החיים שלה.‬ ‫למיניהם.‬ ‫• מחקרים השוואתיים בין שכונות עוני‬ ‫במקומות מדבריים, תושבי העיר עלולים להעדיף‬ ‫הממוקמות בקרבה לריכוזי צמחייה לעומת‬ ‫צמחייה מיובאת בגלל ערכיו האסתטיים על פני‬ ‫כאלו שלא מראים ממצאים שונים )חיוביים‬ ‫צמחייה מקומית. כאן נושא החינוך לגבי החשיבות‬ ‫יותר( בכל הקשור לרמות פשיעה, שימוש‬ ‫של צמחייה מקומית הינו חשוב ביותר.‬ ‫בסמים ועוד לטובת השכונות המקושרות‬ ‫כמקרה בוחן, יאנג מביא את אריזונה בארה"ב.‬ ‫לצמחיה.‬ ‫בשנות ה-05 אריזונה השתמשה בהשקייה‬ ‫אינטנסיבית כדי לתמוך במדשאות ובצמחייה‬ ‫יתרונות סביבתיים‬ ‫הרבה שהייתה קיימת בעיר. בשנות ה-06 חקיקה‬ ‫• שמירה על מגוון ביולוגי‬ ‫מתקדמת קבעה שיש צורך לאזן את ההשקייה‬ ‫• ויסות טמפרטורה בעיר‬ ‫המלאכותית עם יכולת ההתחדשות הטבעית של‬ ‫• אגירת מי נגר‬ ‫מאגרי המים האזוריים. החקיקה יצרה מצב שבו‬ ‫• יצירת רצף של שטחי טבע‬ ‫הצמחייה הבזבזנית במים ואנרגיה הוחלפה‬ ‫• ספיגה והחזרה של קרינת שמש‬ ‫למעשה בצמחייה מקומית שמותאמת לאקלים‬ ‫המדברי של האזור. כתוצאה מכך, העיר חזרה‬ ‫אל הזהות המקורית המקומית שלה.‬ ‫71 מתוך ‪Biophilia, Children and Restoring the‬‬ ‫‪connection to nature in the modern built‬‬ ‫81 מתוך ‪ – Ecodesign‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫‪ – environment‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫11‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫תכונה מעניינת על פי מחקרים 02 היא תכונה של‬ ‫השלכות לשימוש בצמחייה מקומית:‬ ‫מסתורין אשר באה לידי ביטוי בנופים טבעיים בעיר‬ ‫ראינו נכון לציין מספר השלכות חיוביות לשימוש‬ ‫בעלי העדפה עליונה. דבר זה יכול להיות קשור‬ ‫בצמחייה מקומית:‬ ‫לסיבות אבולוציוניות כאשר ציידים ראשונים ראו‬ ‫• העשרת המערכת האקולוגית המקומית‬ ‫בנופים אלו כמכילים בתוכם מגוון רחב של מזון‬ ‫• העצמת הייחוד המקומי בעידן הגלובאלי‬ ‫וטרף. נופים אלו מעוררים את סקרנותם של‬ ‫• חינוך והיכרות מעמיקה יותר עם הסביבה‬ ‫המבקרים בו ומזמינים לחקור אותם. יער עם שביל‬ ‫המקומית‬ ‫מעוקל מהווה דוגמא לנוף מסקרן כזה, המוביל את‬ ‫האינטגרציה של טבע אל תוך המערכת העירונית‬ ‫המבקר אל תוכו בהדרגתיות.‬ ‫צריכה לקחת בחשבון הן את הצרכים האקולוגיים‬ ‫בנוסף, גם מקומות מוכרים כגון חצר אחורית של‬ ‫המקומיים יחד עם השאיפות האנושיות המקומיות‬ ‫בית מהווים נופי טבע עם העדפה אנושית גבוהה‬ ‫להעדפה נופית כזו או אחרת.‬ ‫במיוחד. שטחים מוכרים אלו מהווים מה‬ ‫שמכונה"‪ ."Soft Fascination‬מדובר בשטחים‬ ‫הערך הנתפס של הנוף הטבעי‬ ‫נגישים אשר מהווים ריגוש רגעי במהלך היומיום.‬ ‫שטחים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בציוץ ציפורים,‬ ‫במיוחד בסביבה האורבאנית, היכן ששימושי קרקע‬ ‫תנועת עלים ברוח וכו'. אלו יכולים להגביר את‬ ‫נקבעים משיקולים כלכליים ממדרגה ראשונה,‬ ‫החווייה האסתטית של הנוף הטבעי ולהעצים את‬ ‫הערך הנתפס של טבע עירוני צריך להיות יותר‬ ‫האופי הרוחני של המקום.‬ ‫מאשר אקולוגי עם כל היתרונות שבדבר. בראייה‬ ‫האינטגרציה של נוף טבעי אל תוך פרברים כמו ב-‬ ‫כלכלית צינית, טבע עירוני יכול להיתפס כהפרעה‬ ‫‪ Vastra Hammen‬שבשוודיה אשר מהווה דוגמא‬ ‫ברצף העירוני, ואף לשבש תהליכים עירוניים‬ ‫ליצירתם של שטחי "‪ "Soft Fascination‬בקרב‬ ‫בסיסיים כגון תנועה, לגרום לתגובות בריאותיות כמו‬ ‫האוכלוסייה העירונית.‬ ‫אלרגיות למיניהן ועוד. מכאן, לנכונות של הציבור‬ ‫מתן האפשרות המתמדת לאוכלוסייה עירונית‬ ‫העירוני להקצות שטחים ירוקים אלו מתבססת על‬ ‫להיחשף לטבע מהווה גירוי חשוב ביותר במיוחד‬ ‫שאלת העדפה.‬ ‫עבור התושב העירוני. )מסיבות אשר הוזכרו לעיל(.‬ ‫אם שטחי טבע עירוניים לא ייתפסו כמוקדי משיכה‬ ‫בעלי ערך ציבורי, הם יאבדו מערכם, דבר היכול‬ ‫מקרה בוחן - ‪Västra Hamnen‬‬ ‫להוביל להזנחה ובסופו של דבר לאבדן האיכויות‬ ‫וואסטרה האמנן )‪ (Västra Hamnen‬היא שכונה‬ ‫)הסביבתיות( הרצויות. ההזנחה של שטחי טבע‬ ‫בעיר השלישית בגודלה בשבדיה - ‪. 21 Malmö‬‬ ‫עירוניים מובילה לביטולם, ועל כן יש למנוע זאת.‬ ‫שינויים במבנה הכלכלי של העיר, שכיום מבוססת‬ ‫בתוך הנוף ישנם מרכיבים כגון מים, טופוגרפיה‬ ‫על תעשיית היי-טק, שירותים ולא על תעשיות‬ ‫וצמחייה אשר מעלים אסוציאציות של נוף טבעי‬ ‫כבדות, הובילו לשינוי ייעוד לאזור הנמל המערבי‬ ‫ומקנים ערך נופי גבוה לעומת נופים בנויים או נופים‬ ‫של העיר לכדי שכונת מגורים חדשה לכבוד יריד‬ ‫מוזנחים, אשר נתפסים כשליליים ובעלי ערך נופי‬ ‫המגורים והדיור אירופי שהתקיים שם בשנת 1002.‬ ‫נמוך 91 .‬ ‫השכונה החדשה כוללת מגורים, מסחר, משרדים‬ ‫ממחקרים שנערכו, עולה כי ישנה העדפה נופית של‬ ‫ושירותים עירוניים שונים. העיקרון המוביל בתכנון‬ ‫אנשים שאותה ניתן לייחס למרכיבים פיזיים של‬ ‫השכונה הייתה להפוך אותה לדוגמה בינלאומית‬ ‫הנוף:‬ ‫לבניית מגורים צפופה, אך בת-קיימא.‬ ‫• נוף בעל נקודת מגוז/ עם מוקד‬ ‫המתכננים הכניסו מנגנון חישוב שטחים ירוקים על‬ ‫• נוף בעל הגדרה חללית ברורה‬ ‫מנת להכריח כל יזם להקצות מס' מסויים של‬ ‫• נוף פתוח עם עצים בנקודות ספציפיות‬ ‫• נוף מיוער עם שטחים פנויים לסירוגין.‬ ‫02 מתוך ‪ – The Green City‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫12מתוך ‪– A Bridge of Sustainable Urban Greening‬‬ ‫ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫91 מתוך ‪ – Placing nature‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫21‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫אלמנטים נוספים במסגרת מערכת השטחים‬ ‫תמונה 5- מפת שכונת המגורים ב‪Vastra Hamnen‬‬ ‫הפתוחים כוללים שילוב של גגות ירוקים וקירות‬ ‫צמחייה, עליהם נרחיב בהמשך העבודה.‬ ‫בהתאם לגישת ה-‪ ,Soft Fascination‬מטרת‬ ‫התכנון הייתה שלכל תושב תהיה אינטראקציה‬ ‫כלשהי יומיומית עם הטבע - בין אם אקטיבית‬ ‫)משחק או טיול בטבע( ובין אם פסיבית )צפייה אל‬ ‫הטבע(.‬ ‫כמו כן, בקצות השכונה שולבו 2 פארקים בקנה‬ ‫מידה עירוני – אחד מהם פארק חדשני של צמחייה‬ ‫ימית.‬ ‫מלבד מערכת השטחים הפתוחים השכונה גם‬ ‫מיישמת עקרונות קיימות שונים כגון, שמירה על‬ ‫סביבה נטולת מכוניות שמעודדת הליכה רגלית,‬ ‫שימוש בחומרים מתכלים ולא מזהמים בבנייה‬ ‫וניצול אנרגיה לא מתכלה – אך לא נרחיב עליהם‬ ‫במסגרת עבודה זו.‬ ‫עם זאת, ראוי לציון כי לסכנה נתפסת ישנה השפעה‬ ‫על האופן בו אנו מעריכים שטחי טבע. באוסטרליה‬ ‫הכפרית, לדוגמא, הימצאותם של נחשים באזורים‬ ‫עם עשב גבוה מהווה גורם פחד אשר מוביל‬ ‫לסלידה מאזורים אלו בקרב אוכלוסייה מקומית.‬ ‫לעומת זאת, בעיר, תפיסת הסכנה היא לא מפני‬ ‫חיות בר תוקפניות או ארסיות )בלבד( אלא מפני‬ ‫תמונה 6- שכונת ‪Vastra Hamnen‬‬ ‫מעשי פשיעה ואלימות. מעשי פשיעה מהווים שיקול‬ ‫מרכזי בהערכתם של שטחי טבע עירוניים 22 .‬ ‫ראוי לציין כי מחקרים טוענים כי ישנו שוני בהעדפה‬ ‫הנופית של אוכלוסיות שונות למיניהן אשר מתבסס‬ ‫על שוני תרבותי, ואילו ישנם הטוענים כי להעדפה‬ ‫נופית ישנה משמעות אבולוציונית ועל כן היא הינה‬ ‫אוניברסאלית לאנושות.‬ ‫אסתטיקה ותפקוד ביולוגי‬ ‫כל בניין מגורים מכיל בתוכו גם מגוון של שטחים‬ ‫ישנה תפיסה הדוגלת בקשר בין היופי/ הערך‬ ‫ירוקים – החצר המרכזית עם חלוקה לאזורי משנה,‬ ‫האסתטי הנתפס של נופי טבע לבין תפקודם‬ ‫מרפסות וגינות גג. כדי ליצור מגוון דיור, בשכונה‬ ‫כמערכת אקולוגית. ככל שאיזור ניחן בעושר צמחי‬ ‫שולבו גם מס' בתים קטנים יותר בעלי חצרות‬ ‫מגוון, כך ההערכה האסתטית כלפיה עולה 32 . אך,‬ ‫קטנות. חצרות אלה נפתחות אל החצרות‬ ‫אל מול טענה אוניברסאלית זו, גיאוגרף בריטי,‬ ‫המשותפות העיקריות על מנת ליצור קשר בין‬ ‫השטחים הפתוחים בשכונה.‬ ‫22 מתוך ‪ – The Green City‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫32 מתוך ‪ The Green City‬ע"מ 49 – ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫31‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫תפגום בתפקודם האקולוגי. כלומר, ניתן להניח‬ ‫"שטחים פראיים" בתוך מה ש-‪ Nassauer‬מכנה‬ ‫"‪."orderly frames‬‬ ‫כאשר שטחי טבע ונוף מתוכננים מראש לכדי יצירת‬ ‫סביבה בטוחה, אסתטית ומסודרת, המקום מקבל‬ ‫את הטיפוס הנופי באירופה שנוצר בעקבות תפיסות‬ ‫תחושה קהילתית-חברתית ותורמת לזהות‬ ‫אמנותיות מהמאה ה-71 ניתן לפרש כדוגמה לטענה‬ ‫מקומית 52 .‬ ‫זו. עבודותיהם של ציירים כגון וויליאם טרנר‬ ‫אם הערך האסתטי של שטח זה יוכל להתעצם,‬ ‫ופרידריך, שהוקסמו מנופים טבעיים ספציפייים‬ ‫ישנו סיכוי כי שטחים אלו יהיו מוגנים יותר בעתיד‬ ‫הוטמעו לעיצוב נוף ציבורי בשל המשמעויות‬ ‫בגלל הנכונות של החברה לעשות בו שימוש והקשר‬ ‫הסמליות שהכילו בתוכם. מדובר בטיפול בנוף‬ ‫הרגשי אשר נוצר בין השניים.‬ ‫שהוא מלאכותי, ולאו דווקא משקף את הנוף הטבעי‬ ‫והמערכות האקולוגיות המקומיות אלא טעון סמליות‬ ‫עבור הציבור עבורו הוא תוכנן. עיצובם של פארקים‬ ‫ההבניה של הנוף הטבעי‬ ‫ושטחים פתוחים על פי תפיסה זו משקף גישה אשר‬ ‫אקולוגים וחוקרי טבע תופסים את הנוף הטבעי‬ ‫רק לוקחת בחשבון שיקולים אסתטיים אל תוך‬ ‫כיישות המובנית ממרכיבים שונים. להלן נציג שתי‬ ‫תכנונם, ללא כל התייחסות לתפקודם האקולוגי.‬ ‫פתיסות לגבי ההבניה של הנוף הטבעי.‬ ‫ניתן לראות סתירות בין ערכים אסתטיים של נוף‬ ‫פתוח לבין התפקוד הביו-אקולוגי שלהם: שטחי‬ ‫חלוקה סטרוקטוראלית של הנוף‬ ‫ביצות מהווים איזורים בעלי מגוון ביולוגי אדיר‬ ‫ניתן לחלק את הנוף )העירוני/הטבעי( ל- 4‬ ‫למרות חזותם ה"מלוכלכלת" והבלתי מושכת.‬ ‫מרכיבים 62 :‬ ‫ביערות, לדוגמא, מצויים שטחי קרקע מכוסי עובש,‬ ‫• חלקות )‪ -(Patches‬שטח פתוח טבעי‬ ‫עצים נרקבים וחלקי ענפים פזורים בכל עבר. אלו,‬ ‫בכל צורה או בכל קנה מידה.‬ ‫למרות חזותם הירודה, מהווים תשתית חיונית עבור‬ ‫• קצוות )‪ – (Edges‬הגבול של החלקה.‬ ‫התפקוד האקולוגי של יער זה כאשר עצים אלו‬ ‫נבדלים בגודל וצורה.‬ ‫משמשים למזון ומקלט עבור החי במקום.‬ ‫• מסדרונות )‪ – (Corridors‬מערכים‬ ‫הקונפליקטים בין ערכים אסתטיים האנושיים לבין‬ ‫לינאריים של איזורי טבע, נבדלים בצורה‬ ‫הערכים האקולוגיים צריכים להתאזן על מנת למצוא‬ ‫)ישר, מעוקל וכו'(.‬ ‫כיצד בני אדם )עירוניים( יוכלו לחיות יחד עם טבע‬ ‫• מטריצות )‪ – (Matrices‬שילוב של חלקה‬ ‫באותה סביבה עירונית.‬ ‫42‬ ‫ומסדרון.‬ ‫חוקרת אמריקנית, ‪ , Joan Nassauer‬טוענת כי‬ ‫חלוקה אקולוגית זו באה להגדיר את המבנה של‬ ‫אם לשטחי טבע ישנם, כלשונה, "‪,"cues to care‬‬ ‫המערכת האקולוגית ומגדירה את תפקידם של אלו‬ ‫כלומר, סיממנים לטיפול אנושי במקום, דבר זה יכול‬ ‫בהיררכיה הפונציונאלית שעל בסיסה פועלת‬ ‫להגביר את הערך האסתטי שלנו לאותו שטח. זאת‬ ‫המערכת האקולוגית בטבע.‬ ‫אומרת כי אנו, בני אדם, מעדיפים נופים "מסודרים",‬ ‫תפקוד אקולוגי אם כן מושתת על ארבעת מרכיבים‬ ‫מטופלים ונשלטים על פני שטחים "פראיים".‬ ‫אלו, ועל היחס ביניהם.‬ ‫הנכונות לקבל טבע "אסתטי"‬ ‫חלקות- ‪Patches‬‬ ‫ישנה עלייה בנכונות לקבל מערכות טבעיות אל תוך‬ ‫העיר, אך רק אם הן עונות על "הציפייה התרבותית"‬ ‫)‪ (Cultural Expectations‬של אותה חברה‬ ‫עירונית. כך ניתן לקרוא נופים טבעיים בעלי ערך‬ ‫52 מתוך ‪Sustainable Housing design and the natural‬‬ ‫‪ ,environment‬מגזין ‪ Ekistics‬ע"מ 142 – ראה‬ ‫אקולוגי גבוה ולשנותם בצורה מינימלית אשר לא‬ ‫ביבליוגרפיה.‬ ‫62 מתוך ‪ – The Green city‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫42 מתוך ‪ – Placing Nature‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫41‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ידי גורמים טבעיים כמו נחל, קצה הר ועוד, אלא גם‬ ‫חלקות של טבע עירוני יכולות להיות שארית של‬ ‫גורמים מלאכותיים כגון כבישים, ריכוז גבוה של‬ ‫איזור טבעי או איזור חדש בנוף העירוני המיועד‬ ‫מבנים ועוד. יחד עם זאת, קצוות טבעיים נבדלים‬ ‫לכך. חלקות נבדלות זו מזו בגודל וצורה. גודלן יכול‬ ‫זה מזה מבחינה צורנית, ועל כן שונותם בטבע‬ ‫להשתנות כמו לדוגמא שמורת טבע לאורך נחל‬ ‫מבחינה איכותנית. ניכרת החשיבות בטיפול בקצוות‬ ‫לעומת גינה פרטית. כל חיה וצמח מתאים עצמו‬ ‫למיניהם, והדבר הינו קריטי לתפקוד האקולוגי‬ ‫לאותה חלקה, ואילו היא )החלקה( מהווה עבור אלו‬ ‫שלו.ככל ששטחו של הקצה הינו גדול יותר, כך קצה‬ ‫סביבת מחייה.‬ ‫זה יכול להכיל בתוכו מגוון ביולוגי גדול יותר.‬ ‫חלקות גדולות יותר מתפקדות טוב יותר מבחינה‬ ‫כתוצאה מכך, ניתן להסיק כי ישנה השפעה של‬ ‫אקולוגית מאשר חלקות קטנות יותר משום שהן‬ ‫הצורניות של אותו קצה על תפקודו: קצה מעוקל‬ ‫מכילות בתוכן יותר מגוון ביולוגי. בנוסף, חלקות‬ ‫לעומת ישר )או לחילופין קצה בטבע לעומת קצה‬ ‫גדולות בעיר מגנות טוב יותר על האקוויפר ועל‬ ‫מלאכותי(.‬ ‫איכות מי נגר.‬ ‫קצה מהווה תווך חשוב ביותר כאשר מתייחסים‬ ‫תהליכים של עיור מביאים לחלוקתן וצמצומן של‬ ‫למפגש מערכת אקולוגית טבעית יחד עם העיר‬ ‫חלקות ובכך מפריעים לרצף של סביבות המחייה‬ ‫)המלאכותית(. ככל שקצה הינו רחב יותר, הוא יכול,‬ ‫הביולוגית ויוצרים מפגע סביבתי. בנוסף, אם חלקה‬ ‫בנוסף למגוון הביולוגי הגדול יותר שהוא יכול‬ ‫גדולה מחולקת גם המגוון הביולוגי בתוכה מחולקת,‬ ‫להכיל, להכיל גם תהליכים אקולוגיים טבעיים יחד‬ ‫מבודדת ועומדת בסכנת הכחדה )אם אכן ישנו נתק‬ ‫עם אלו הנובעים מהעיר הסמוכה. כך הוא בעצם‬ ‫פיסי בינה לבין חלקות אחרות מסביבה(.‬ ‫מהווה מסנן ומונע מזנים זרים לחלקה של אותו‬ ‫הפרגמנטציה של החלקה מעמידה את הכחדתם‬ ‫קצה לפלוש אליו ולהתחרות עם הזנים המקומיים‬ ‫של זנים כאלו ואחרים ברמה המקומית. הימצאותן‬ ‫בתוכה.‬ ‫של חלקות מבודדות מבטיחה נתק אקולוגי אשר‬ ‫יכול להוביל להיעלמותם של זנים וצמחים.‬ ‫מסדרונות – ‪Corridors‬‬ ‫חלקות קטנות אך בקרבה יחסית גבוהה יכולה‬ ‫כתוצאה משינויים בשימושי קרקע ופיתוח עירוני,‬ ‫לייצור רצף אקולוגי יעיל. קרבה יחסית היא קריטית‬ ‫חלקות של טבע באיזורים עירוניים הולכות‬ ‫והיא ניתנת לשינוי. קרבה זו נקבעת על בסיס‬ ‫ומתנתקות זו מזו, נעלמות, ונמצאות בסכנת קיום‬ ‫היכולת של זנים מסויימים להתפשט מחלקה‬ ‫מתמדת. דבר זה מוביל לירידה במגוון הביולוגי.‬ ‫לחלקה באופן טבעי ובקלות יחסית.‬ ‫אחת הדרכים לשמור על מגוון ביולוגי הוא להעצים‬ ‫ישנם זנים אשר הינם ספציפיים יותר למיקום של‬ ‫את הקשרים בין חלקה לחלקה דרך יצירתם של‬ ‫סביבת המחייה שלהם, אך לעומת אלו, ישנם זנים‬ ‫מסדרונות אקולוגיים. בצורה זו ניתן ליצור רשת של‬ ‫אשר יותר גנריים ויכולים להימצא או להסתגל‬ ‫מסדרונות בין החלקות )בסביבה העירונית(.‬ ‫למגוון רחב של סביבות מחייה על מנת להתקיים.‬ ‫מסדרונות אלו מאפשרים תנועה ומעבר של זני חי‬ ‫הזנים הספציפיים יותר הינם פגיעים יותר בקנ"מ‬ ‫ומיני צומח בין חלקות שונות, וכך נמנעת הכחדתם.‬ ‫הקטן יותר של הפרעה אקולוגית, ואילו הזנים‬ ‫בנוסף, מסדרונות אלו יכולים להוות דרך לשלוט‬ ‫הגנריים יותר פגיעים להפרעה כזו בקנ"מ גדול‬ ‫ולפקח על תנועת חיות בר בעיר, במיוחד כאשר‬ ‫יותר.‬ ‫הקונפליקטים והחיכוך בין חיות בר לבין בני אדם‬ ‫הם גבוהים כל כך כמו בסביבה אורבאנית. המטרה‬ ‫היא לייצור רשת אשר מכילה חלקות ומסדרונות עם‬ ‫קישוריות גבוהה מאד אשר מאפשרת סירקולציה‬ ‫קצוות – ‪Edges‬‬ ‫גבוהה ביותר ביניהם.‬ ‫אזור הקצה של חלקה שונה ברמה איכותנית מזו‬ ‫אפשרות אחת ליצירת מסדרונות אקולוגיים )או‬ ‫של פנים החלקה. ניתן לראות זאת בעיקר במבנה‬ ‫סביבתיים( יעילים הוא ניצול שטחים על דופן נחלים/‬ ‫והמגוון הביולוגי בקצה לעומת מרכזה של החלקה.‬ ‫נהרות. סביבות על גבי גדות נהר תומכות באופן‬ ‫לחלקות רבות יש קצוות אשר מוגדרים לא רק על‬ ‫51‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫מתוך מבנה ירוק זה, יש צורך לזהות מרכיבים‬ ‫מערכתיים בתוך המבנה הזה – כלומר, קשרים‬ ‫שונים בין שטחים ירוקים אלה ללא תלות בבעלות‬ ‫החוקית שלהם )כלומר, אם מדובר בשטח ירוק‬ ‫ציבורי או פרטי(.‬ ‫הם מציעים חלוקה של המבנה הירוק בעיר עפ"י‬ ‫קנה מידה ושימוש –‬ ‫קנה מידה בינעירוני –‬ ‫• שטחים חקלאיים‬ ‫• גופים ימיים.‬ ‫יעילותו של מסדרון על גדות גוף מים נמדדת על פי‬ ‫שני קירטיריונים עיקריים:‬ ‫קנה מידה עירוני –‬ ‫• רוחב – מסדרונות מים רחבים המכילים‬ ‫• פארקים, גינות ציבוריות ומתקני ספורט –‬ ‫צמחייה צפופה יכולים להוות מסנן של‬ ‫לפעילויות פנאי ומפגשים קהילתיים.‬ ‫מזהמים העלולים לחדור לגוף המים‬ ‫• אזורים עירוניים מרוצפים עם גינון –‬ ‫מאיזורים עירוניים.‬ ‫כיכרות, מדרחוב, טיילות ושדרות מיוערות.‬ ‫• קישוריות – הקישוריות בין מסדרונות‬ ‫• אזורי קבורה‬ ‫המתקיימים לאורכם של גופי מים חשובה‬ ‫• צמחייה לאורך קווי תחבורה )תעלות,‬ ‫ביותר כי במפגש של מסדרונות אלו ניתן‬ ‫כבישים, פסי רכבת או רחובות(.‬ ‫למצוא מגוון ביולוגי גודל יותר. החשיבות‬ ‫של קישוריות היא גם בויסות טמפרטורת‬ ‫קנה מידה מבני -‬ ‫המים ותמיכה נרחבת יותר בצורות חיים‬ ‫• שטחים פתוחים פרטיים – גינות של‬ ‫המתקיימות במים.‬ ‫מוסדות, מרכזי מסחר, אחוזות.‬ ‫• גינות פרטיות – מרפסות, חצרות בקנה‬ ‫מסדרונות מלאכותיים – מסילות ברזל, כבישים, קוי‬ ‫מידה של הבית הפרטי או המשותף.‬ ‫חשמל גם יכולים להוות מסדרונות אקולוגיים, אך‬ ‫אלו ניתנים להפרעה אנושית גדולה יותר, ולמפגעים‬ ‫של חיות בר כמו לאורך כבישים לדוגמא.‬ ‫חשיבות הרצף האקולוגי בערים‬ ‫מכל בעלי החיים בטבע, ייחודם של בני האדם נובע‬ ‫המבנה הירוק העירוני‬ ‫מהיכולת לבודד עצמם מהסביבה הטבעית שלהם‬ ‫‪The Urban Green Structure‬‬ ‫על מנת להתקיים הודות לטכנולוגיה והיכולת לייבא‬ ‫בספרם, ‪ Beer‬ו-‪ , 27 Higgins‬עושים חלוקות נוספות‬ ‫ולנייד סחורות למיניהם 82 . שאר עולם החי, לעומת‬ ‫של הסביבה הטבעית בעיר. הם נעזרים במושג‬ ‫זאת, אינו ניחן ביכולת זו, ועל כן ניכרת התלות שלו‬ ‫"המבנה הירוק העירוני", מושג מקובל בקרב‬ ‫בסביבה הטבעית המיידית שלו על מנת להתקיים‬ ‫הרשויות במדינות נורדיות אך נתון לפרשנויות‬ ‫ולשרוד. כאשר נוצר נתק פיסי בתוך הסביבה‬ ‫חוקיות ומקצועיות שונות. בספרם, הם מגדירים את‬ ‫הטבעית, נוצרת פגימה בתהליכים הטבעיים‬ ‫מבנה השטחים הירוקים בעיר כסך כל השטחים‬ ‫באקוסיסטמה. כלומר, אם הסביבה אשר הקנתה‬ ‫בנוף עירוני שאינם מכוסים או מרוצפים – כולל‬ ‫לחי המקומי מזון ומקלט נעלמת ללא אפשרות‬ ‫פארקים, גני משחקים וספורט, גינות פרטיות,‬ ‫להגירה או נדידה למקלט אחר, כך גם הזנים‬ ‫חלקות, חצרות שכונתיות ושטחים לאורך כבישים,‬ ‫השונים המתקיימים שם – נעלמים כליל. מכאן‬ ‫רחובות ומסילות. על מנת ליצור תשתית ירוקה‬ ‫החשיבות של שטחי טבע בעיר כמשרתים לא רק‬ ‫72מתוך ‪– A Bridge of Sustainable Urban Greening‬‬ ‫82‬ ‫מתוך ‪ – The Green City‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫61‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world
Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world

Recommended

Urban nature (v.m.)
Urban nature (v.m.)Urban nature (v.m.)
Urban nature (v.m.)Valeriu Margescu
 
Roşu şi negru, alfabetul (v.m.)
Roşu şi negru, alfabetul (v.m.)Roşu şi negru, alfabetul (v.m.)
Roşu şi negru, alfabetul (v.m.)Valeriu Margescu
 
Urban Nature: The Final Frontier?
Urban Nature: The Final Frontier?Urban Nature: The Final Frontier?
Urban Nature: The Final Frontier?Regional Science Academy
 
Urban nature 2 (v.m.)
Urban nature 2 (v.m.)Urban nature 2 (v.m.)
Urban nature 2 (v.m.)Valeriu Margescu
 
Lecture on Urban Growth
Lecture on Urban GrowthLecture on Urban Growth
Lecture on Urban Growthfloodgroup
 
Terraced ricefields (v.m.)
Terraced ricefields (v.m.)Terraced ricefields (v.m.)
Terraced ricefields (v.m.)Valeriu Margescu
 
Urban Growth Model
Urban Growth ModelUrban Growth Model
Urban Growth ModelAlbert Chen
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףTagit Klimor
 

Recommended

Urban nature (v.m.)
Urban nature (v.m.)Urban nature (v.m.)
Urban nature (v.m.)Valeriu Margescu
 
Roşu şi negru, alfabetul (v.m.)
Roşu şi negru, alfabetul (v.m.)Roşu şi negru, alfabetul (v.m.)
Roşu şi negru, alfabetul (v.m.)Valeriu Margescu
 
Urban Nature: The Final Frontier?
Urban Nature: The Final Frontier?Urban Nature: The Final Frontier?
Urban Nature: The Final Frontier?Regional Science Academy
 
Urban nature 2 (v.m.)
Urban nature 2 (v.m.)Urban nature 2 (v.m.)
Urban nature 2 (v.m.)Valeriu Margescu
 
Lecture on Urban Growth
Lecture on Urban GrowthLecture on Urban Growth
Lecture on Urban Growthfloodgroup
 
Terraced ricefields (v.m.)
Terraced ricefields (v.m.)Terraced ricefields (v.m.)
Terraced ricefields (v.m.)Valeriu Margescu
 
Urban Growth Model
Urban Growth ModelUrban Growth Model
Urban Growth ModelAlbert Chen
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףTagit Klimor
 
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz AmirRehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz AmirTagit Klimor
 
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors InstituteOrli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors InstituteNachman Shelef
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 
גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגייםגלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגייםTikun Olam
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוניTagit Klimor
 
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9noaregev
 
התכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביב
התכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביבהתכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביב
התכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביבnoaregev
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתTagit Klimor
 
Tk tech-green-biblio-10-11
Tk tech-green-biblio-10-11Tk tech-green-biblio-10-11
Tk tech-green-biblio-10-11Tagit Klimor
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתTagit Klimor
 
רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנויTagit Klimor
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאTagit Klimor
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםTagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאTagit Klimor
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםTagit Klimor
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםTagit Klimor
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתTagit Klimor
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםTagit Klimor
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתTagit Klimor
 

More Related Content

Similar to Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world

Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz AmirRehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz AmirTagit Klimor
 
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors InstituteOrli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors InstituteNachman Shelef
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 
גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגייםגלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגייםTikun Olam
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוניTagit Klimor
 
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9noaregev
 
התכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביב
התכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביבהתכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביב
התכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביבnoaregev
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתTagit Klimor
 
Tk tech-green-biblio-10-11
Tk tech-green-biblio-10-11Tk tech-green-biblio-10-11
Tk tech-green-biblio-10-11Tagit Klimor
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתTagit Klimor
 

Similar to Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world (11)

Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz AmirRehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
Rehabilitation of quarries worldwide - Ifergan Dikla & Dominitz Amir
 
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors InstituteOrli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
Orli Ronen-Rotem on Sustainable Development for the Israeli Mayors Institute
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספר
 
גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגייםגלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוני
 
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
התכנית למובילי קיימות - אתר הדגמה לחקלאות אורבנית במזא"ה 9
 
התכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביב
התכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביבהתכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביב
התכנית למובילי קיימות - פרויקט קומפוסטציה שכונתית במעוז אביב
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתית
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללת
 
Tk tech-green-biblio-10-11
Tk tech-green-biblio-10-11Tk tech-green-biblio-10-11
Tk tech-green-biblio-10-11
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
 

More from Tagit Klimor

רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנויTagit Klimor
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאTagit Klimor
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםTagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאTagit Klimor
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםTagit Klimor
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםTagit Klimor
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתTagit Klimor
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםTagit Klimor
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתTagit Klimor
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםTagit Klimor
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבTagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאTagit Klimor
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטןTagit Klimor
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתTagit Klimor
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותTagit Klimor
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירTagit Klimor
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםTagit Klimor
 
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העירתרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העירTagit Klimor
 

More from Tagit Klimor (20)

רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומיים
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדבר
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבניים
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחב
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטן
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאיר
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
 
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העירתרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים העיר
 

Urban nature - examining the relationship of nature and city in the world

  • 1. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ציפוף טבע עירוני:‬ ‫בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף‬ ‫134960350‬ ‫מגישים: דוד אלוף‬ ‫697889160‬ ‫מיכאל ליף‬ ‫קורס: ארץ עיר חי צומח 319602‬ ‫מרצה: ארכ' תגית כלימור‬ ‫1‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 2. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫3‬ ‫הקדמה‬ ‫4‬ ‫מבוא‬ ‫5‬ ‫מהו טבע‬ ‫5‬ ‫אקוספירה‬ ‫5‬ ‫המושג "אקולוגיה"‬ ‫5‬ ‫מערכת אקולוגית – אקוסיסטמה.‬ ‫6‬ ‫החשיבות של מגוון ביולוגי‬ ‫6‬ ‫היחס בין אדם לטבע‬ ‫6‬ ‫השפעות האדם על הטבע‬ ‫7‬ ‫עיור אל מול טבע‬ ‫8‬ ‫מערכת אקולוגית אל מול מערכת עירונית‬ ‫8‬ ‫ברות קיימא והקשר לטבע‬ ‫9‬ ‫תיאוריית הצוק האורבאני‬ ‫01‬ ‫החשיבות של טבע בעיר‬ ‫11‬ ‫החשיבות של צמחייה מקומית‬ ‫21‬ ‫הערך הנתפס של הנוף הטבעי‬ ‫21‬ ‫מקרה בוחן: ‪Vastra Hamnen‬‬ ‫31‬ ‫אסתטיקה ותפקוד ביולוגי‬ ‫41‬ ‫הנכונות לקבל טבע "אסתטי"‬ ‫41‬ ‫ההבניה של הנוף הטבעי‬ ‫41‬ ‫חלוקה סטרוקטוראלית של הנוף‬ ‫61‬ ‫המבנה הירוק העירוני‬ ‫61‬ ‫חשיבות הרצף האקולוגי בערים‬ ‫71‬ ‫עקרונות לשילוב הטבע בעיר‬ ‫71‬ ‫‪ – Smart Growth‬אסטרטגית שילוב צמחייה בעיצוב עירוני‬ ‫81‬ ‫אסטרטגיות לשילוב של טבע בבינוי‬ ‫91‬ ‫גגות ירוקים‬ ‫22‬ ‫שילוב מערכת אקולוגית בתוך בינוי לגובה‬ ‫22‬ ‫חשיבות מסת צמחייה במערכת הבניין‬ ‫32‬ ‫שילוב מסת צמחיה בבניין גבוה בצורה אנכית – ‪Vertical Landscaping‬‬ ‫82‬ ‫‪Green wall Project‬‬ ‫92‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫13‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫23‬ ‫רשימת תמונות‬ ‫2‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 3. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫הקדמה‬ ‫עבודה זו באה לבחון את השאלה "מהו ציפוף טבע עירוני?".‬ ‫הגידול באוכלוסייה האנושית בעולם, ניצול עד כדי הכחדה של משאבי טבע וההשלכות הסביבתיות‬ ‫השליליות של אורח החיים האנושי כיום הביאו לתפיסות רווחות המעודדות ציפוף עירוני, אינטגרציה של‬ ‫מערכות מן הטבע אל תוך הבינוי העירוני, "ברות קיימא", מחזור פסולת ועוד מיני רבות. לאור כל אלו,‬ ‫ובמיוחד בתקופה האחרונה, השואפת לעבר "עידן ירוק", ישנה נכונות לחפש אחר אלטרנטיבות לפיתוח‬ ‫עירוני, דבר הנתפס כהרסני לסביבה הטבעית.‬ ‫בעבודה זו אנו עוסקים רבות במושג "טבע" אשר הינו כללי, מעורפל אך מנגד מוכר לכול. המושג לעיתים‬ ‫יצויין בתור "סביבה טבעית", "מערכת טבעית", "אקוסיסטמה" ועוד, אך כל אלו נכללים תחת יריעת‬ ‫הפירושים הרחבה שלו. לא בכדי מושג זה הינו בר משמעויות רבות הניתנות לפרשנויות שונות כפי שנראה,‬ ‫וההתמודדות עם מושג כמו "טבע" אף מרתיעה מעט בגלל רוחבו.‬ ‫אנו מאמינים כי הדרך בה האדם תופס את מקומו בעולם משפיעה על הדרך בו אנו פועלים בו. לפיכך, בחרנו‬ ‫בחלק הראשון של העבודה, להתייחס לתפיסה האנושית את המושג "טבע" כסממן לאופן בו אנחנו‬ ‫מתחשבים בו בפעולותינו. כלומר, תפקוד אנושי על פי עקרונות אנתרופוצנטריים, שעל פיה רווחת האמונה‬ ‫בעליונות האנושית הטכנולוגית על שאר הטבע, הביא לניצול אינטנסיבי ולא מחושב במשאבי טבע וראוותנות‬ ‫טכנולוגית. לעומת זאת, התפיסה האקוצנטרית, הרואה באדם חלק מעולם הטבע מובילה לשאיפה לעבוד‬ ‫עם הטבע וניצול טכנולוגי עבור קיום סימביוטי בין האדם לסביבתו.‬ ‫מכאן השאיפה שלנו כאן, לחקור את היחס בין האדם לטבע, וכך בין העיר לטבע.‬ ‫העיר, כצורת התיישבות אנושית גדולה ומרוכזת, מהווה ביטוי תרבותי להישגיו של האדם, ואילו הטבע‬ ‫נתפס כהפך הגמור לעיר ברמה תפקודית, מרחבית וביולוגית. בין שני אלו קיימת מערכת יחסים מעניינת‬ ‫המושתת על ערכים אנתרופולוגיים, אבולוציוניים ואקולוגיים.‬ ‫קיימות תיאוריות רבות על ערכו של הטבע לאדם בכלל ובסביבה העירונית בפרט, ובאיזו מידה, אם בכלל,‬ ‫קיים ניגוד בין הסביבה המלאכותית לטבעית.‬ ‫בנוסף, במיוחד בקונטקסט של ציפוף עירוני נשאלת השאלה כיצד ניתן לצופף את העיר יחד עם יצירתם של‬ ‫שטחים טבעיים בתוכה?‬ ‫3‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 4. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫מבוא‬ ‫היחס בין עולם הטבע לעולם העירוני חשוב היום מאי פעם. מגמות העיור העכשוויות מצביעות על כך‬ ‫שבעתיד הנראה לעין, סביבה זו תגדל וכן גם השפעתה על מגוון מערכות החיים על כדור הארץ. כיום,‬ ‫הגישה הרווחת היא כי הסביבה העירונית מייצגת אנטיתזה לסביבה הטבעית הן מבחינת שימוש בחומרים‬ ‫מתכלים ופליטת מזהמים והן בהחלפת סביבה חומרית וביולוגית מגוונת בסביבת בטון וזכוכית הומוגנית‬ ‫וגנרית. כיוון שמגמת העיור הולכת וגדלה – העתיד של כל סביבות המחייה המוגדרות כ"טבע" נראה עגום.‬ ‫אך אין האדם יכול להתקיים לבדו בעולם והקשר שלו עם הסביבה הטבעית מתבטא במגוון היבטים –‬ ‫נפשיים, סימבוליים ותכליתיים עליהם נעמוד בעבודה זו. בשל כך, חייב להימצא איזון בין הניגודים לכאורה.‬ ‫אותו חוסר איזון הקיים כיום אינו מתבטא רק בכמות תכסית השטח ההולכת ונתפסת ע"י העיור. העיר כבר‬ ‫לא מתפתחת רק בצורה אופקית והמשמעות של גדילת הערים אינה רק בתפיסת שטח רב יותר. הערים‬ ‫כבר עשרות שנים הולכות וצומחות לגובה בטיפולוגיות בנייה שונות ומשונות ונהיות צפופות יותר.‬ ‫כיוון שהעיר תופסת חלק משמעותי גדל והולך מהמרחב, יש להעלות מס' שאלות שהובילו לשאלת המחקר‬ ‫שלנו –‬ ‫• האם שתי הסביבות חייבות להוות ניגוד האחת של השנייה?‬ ‫• האם לא ניתן למצוא פשרה בה הטבע מתקיים לצד העיר או אפילו בתוכה?‬ ‫• האם ישנן גישות ופעולות שכבר מגשימות הלכה למעשה את אותה הפשרה?‬ ‫• האם הטבע יכול להשתלב בתוך טיפולוגית בינוי גבוהה וצפופה?‬ ‫ניסינו לבחון שאלות אלו בעבודה ע"י ניתוח של מספר היבטים בקשר שבין שתי הסביבות. רצף העבודה‬ ‫מתחיל ממושגים ותפיסות תיאורטיות לגבי מהותו של הטבע, מאפייניו ויחסו לעיר ולסביבה מלאכותית ועד‬ ‫ליישומם בהיבטים פיסיים ואדריכליים של שילוב טבע בעיר ברמת העיר ועד לרמת הבניין.‬ ‫החלק הראשון והתיאורטי של העבודה מורכב מ-3 נושאים עיקריים -‬ ‫בתחילה ניסינו לפרק ולנתח מס' מושגי מפתח בסיסיים הנוגעים לסביבות אותם אנחנו רוצים לחקור מתוך‬ ‫מטרה לזהות מאפיינים והיבטים שונים אליהם נוכל להתייחס. לאחר מכן ניסינו לעמוד על ההשפעות של‬ ‫העיור האינטנסיבי על הסביבה ה"טבעית" ועל תפיסות תיאורתיות של הקשר ביניהן. בנושא האחרון בחלק‬ ‫זה של העבודה ניסינו להבין את הערך והמאפיינים של המושג טבע בכלל ושל טבע בתוך העיר בפרט.‬ ‫החלק השני של העבודה עוסק בעקרונות פיסיים ליישום התיאוריות והקשר הרצוי בין העיר והסביבה –‬ ‫ניסינו לעמוד על עקרונות שונים לשילוב טבע בעיר ולהבנת המבנה הפיסי והמערכתי שלו. לאחר מכן ניסינו‬ ‫לבחון את טיפולוגיות הבנייה הצפופות ולבחון דרכי שילוב פרקטיות הקיימות היום.‬ ‫4‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 5. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫בעבודה זו, אנו נתייחס לטבע על פי ההגדרה‬ ‫מהו טבע?‬ ‫האחרונה על פיה עולם הטבע מתקיים במה‬ ‫למושג רחב, כמו "טבע", יש מיני משמעויות.‬ ‫שמכונה "אקוספירה" 4 . )תמונה1(‬ ‫1‬ ‫אחת ההגדרות של טבע, מתוך מילון אבן שושן‬ ‫הינה: "טבע – שם כולל לכל הבריאה, תולדה,‬ ‫אקוספירה‬ ‫עולם ומלואו, כל הדברים הקיימים בעולם, עולם‬ ‫אקוספירה מהווה את החלק של כדור הארץ בו‬ ‫הצומח, החי, הדומם".‬ ‫5‬ ‫2‬ ‫מתקיימת אינטראקציה בין אורגניזמים ביוטיים‬ ‫אחת ההגדרות המצויות במילון אוקספורד הינה:‬ ‫המתקיימים בה לבין סביבתם האביוטית 6 .‬ ‫‪"…Condition of man before society is‬‬ ‫האקוספירה מורכבת ממכלול של מערכות‬ ‫‪organized, uncultivated or‬‬ ‫אקולוגיות )אקוסיסטמות( המתקיימות בה.‬ ‫‪undomesticated state of plants or‬‬ ‫".…‪animals‬‬ ‫המושג "אקלוגיה"‬ ‫הגדרה נוספת, מתוך הספר ‪The Green City‬‬ ‫המושג ‪ 7 Ecology‬עלה לראשונה מתוך עבודותיו‬ ‫מגדירה טבע כ-" ...המימד הרחב של תוצרים‬ ‫של הביולוג הגרמני, ארנסט הקל ) ‪Ernst‬‬ ‫אורגאניים ובלתי אורגאניים אשר אינם תוצרת‬ ‫‪ (Haeckel‬בשנות ה-06 של המאה ה-91.‬ ‫אנושית.... טבע מתייחס יותר לנוף )‪(landscape‬‬ ‫המילה נגזרת מהמילה היוונית "אויקוס" )‪(oikos‬‬ ‫מאשר לסביבה הבנויה. הוא כולל בתוכו את עולם‬ ‫שפירושה סביבת מחייה, בית או מקום דיור, יחד‬ ‫הסלעים, חול, חופים, מדברים, יערות, הרים ואת‬ ‫עם המילה "לוגוס" )‪ (logos‬שפירושה חקר.‬ ‫מגוון החי והצומח הנמצא בקרבם" 3 .‬ ‫אקולגיה היא, אם כן, חקר היחסים בין‬ ‫ניתן לראות מתוך הגדרות אלו, כי המושג טבע‬ ‫אורגניזמים לבין סביבת המחייה שלהם. הדגש‬ ‫הינו רחב ביותר. הוא יכול לכלול בתוכו את העולם‬ ‫הושם על אופן האינטראקציה בין האורגניזמים‬ ‫כולו, את האדם, ויש הסבורים כי מושג זה‬ ‫לבין סביבתם, ועל כן המאמץ של אקולוגים‬ ‫מתייחס לכל מה שאינו אנושי או תוצרת אדם.‬ ‫להעמיק ולהבין את אופי היחסים בין השניים.‬ ‫לכן, תפיסת העולם האקולוגית, על מגוון צורותיה,‬ ‫מבוססת על הטענה כי צורות חיים )בני אדם‬ ‫כלולים( אינם מתקיימים בנפרד מהסביבה‬ ‫המיידית שלהם 8 .‬ ‫מערכת אקולוגית - אקוסיסטמה‬ ‫מערכת אקולוגית, אקוסיסטמה, הינה מערך של‬ ‫זנים ממינים שונים אשר נמצאים באינטראקציה‬ ‫ביניהם יחד עם סביבתם האביוטית. הגודל של‬ ‫אקוסיסטמה אינו מוחלט, ועודנו שרירותי.‬ ‫גבולותיה של האקוסיסטמה נקבעים על פי‬ ‫המערכת שאותה נרצה לבחון. אקוסיסטמה יכולה‬ ‫3מתוך ‪ ,The Green City‬ע"מ ___ - ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫4 מכונה גם "ביוספירה", אך בעבודה זו, נעשה שימוש במילה‬ ‫"אקוספירה".‬ ‫תמונה 1 – הביוספירה ושאר מערכות הקיום של‬ ‫5 חיים‬ ‫כדו"א‬ ‫6 דומם, מה שאינו חי.‬ ‫7 ההגדרות בפרקים הבאים לקוחות מתוך ‪Living in the‬‬ ‫‪ environment‬ע"מ 521-09 – ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫1 א. אבן שושן, מילון אבן שושן, 6002 – ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫8הקטע מתוך ‪ Mitigating Natural Disasters‬מגזין‬ ‫2 4691 ,‪– Oxford dictionary of current English‬‬ ‫‪ ,Ekistics‬ע"מ 171 – ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫5‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 6. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫בתרבות המערבית רווחת כיום האמונה כי בני‬ ‫אדם הם תוצאה אבולוציונית של תהליכים בטבע.‬ ‫מכאן הכפיפות של האנושות לטבע והיותו חלק‬ ‫מהתהליכים שמתרחשים בתוכו. מצד שני, ישנה‬ ‫הטענה כי בני אדם מסוגלים להשפיע ולשנות את‬ ‫הסביבה שלהם עד כדי עליונות והתגברות על‬ ‫כוחות הטבע. דבר זה מראה כי האדם הוא "זר"‬ ‫או "נבדל" מתהליכים טבעיים מוכתבים.‬ ‫יחס האדם לטבע מקבל ביטויים שונים בתרבויות‬ ‫שונות. יחס זה יכול להיות חיובי או שלילי.‬ ‫החשיבות של מגוון ביולוגי‬ ‫פרופסור לסוציו-אקולוגיה באוניברסיטת ייל,‬ ‫לאורך זמן, תנאים סביבתיים השתנו רבות. עם‬ ‫סטיבן קלרט ) ‪ ( 9Stephen Kellert‬מציין כי ישנן‬ ‫זאת, זנים מסויימים נכחדו וזנים חדשים נוצרו.‬ ‫מספר גישות של האנושות לסביבה הטבעית‬ ‫התוצאה של שינויים אלו הינו מגוון ביולוגי, והוא‬ ‫ומסווג את גישות אלו כדלהלן:‬ ‫מכיל בתוכו את מכלול הזנים אשר יכולים לשרוד‬ ‫אסתטית – משיכה פיזית‬ ‫את התנאים העכשיוויים בכדו"א. מגוון ביולוגי‬ ‫בעלות – השתלטות ויכולת מניפולציה של כוחות‬ ‫מכיל בתוכו מגוון גנטי- שוני בתרכובת הגנטית‬ ‫טבע )‪.(Mastery‬‬ ‫של ייצורים חיים, מגוון של זנים, ומגוון אקולוגי-‬ ‫הומניסטית – התקשרות רגשית לטבע‬ ‫המגוון של קהילות הבאים במגע אחד עם השני‬ ‫מוסרית – התייחסות אתית לטבע‬ ‫בסביבתם האביוטית. אנו, בני האדם, תלויים‬ ‫נטורליסטית – היציאה אל חיק הטבע וחקירתו.‬ ‫במידה ניכרת על ההון הביולוגי המתקיים בעולם.‬ ‫שלילית – פחד וסלידה מהטבע‬ ‫מגוון בילוגי מעניק לנו משאבים כגון עצים,‬ ‫מדעית – הבנה וידע של הטבע על בסיס מדע‬ ‫אנרגיה, חומרי גלם, חומרים כימיים ותרופות.‬ ‫מדוייק‬ ‫מגוון ביולוגי מהווה בסיס חשוב בכלכלה‬ ‫פונקציונאלית – הטבע כמקור לחומרי גלם‬ ‫העולמית. בנוסף, האקוסיסטמות השונות‬ ‫ותשואות פיזיות.‬ ‫הנמצאות בטבע מספקות תהליכים כגון מיחזור‬ ‫)פסולת( וטיהור )מים(. התפיסה היא כי‬ ‫סיווג זה מסייע לנו להציג את היחסים השונים שבין‬ ‫האורגניזמים המתקיימים בטבע כיום מכילים‬ ‫האדם לבין הסביבה הטבעית שלו. מכאן ניתן לקבל‬ ‫בתוכם ידע נרכש על גבי מיליוני שנים של‬ ‫תמונה כיצד תושבים עירוניים עלולים להגיב לטבע,‬ ‫הסתגלות והתפתחות לשינויים סביבתיים בעבר,‬ ‫על מגוון צורותיו. קלרט הבחין כי לחינוך ישנו‬ ‫ומהווים את המקור להתפחותם של זנים עתידיים‬ ‫תפקיד עקרוני ביותר בכל הקשור למושג‬ ‫אשר יצטרכו להסתגל לשינויים סביבתיים בעתיד.‬ ‫‪ biophellia‬או "אהבת הטבע". קלרט מבחין כי ככל‬ ‫ניתן להסתכל על מגוון ביולוגי כדרך של הטבע‬ ‫שאדם משכיל יותר הוא מגלה אמפטיה גדולה יותר‬ ‫לייצב את עצמו לאורך זמן, ומכאן חשיבותו.‬ ‫לעולם החי, ודבר זה יכול להוביל לאותו אדם לגלות‬ ‫יש הרואים בעושר התרבותי האנושי כחלק ממגוון‬ ‫יותר עניין ואמפטיה אל הסביבה הטבעית: הערכה‬ ‫ביולוגי. המגוון התרבותי האנושי ) ‪Human‬‬ ‫זו עדיין שנויה במחלוקת, כי היא עומדת בסתירה‬ ‫‪ (Cultural Diversity‬ברחבי העולם מהווה עדות‬ ‫לטענה כי לבני אדם ישנה אהבה טבעית ומולדת‬ ‫ליכולתן של תרבויות להתפתח ולהסתגל לשינויים‬ ‫לטבע.‬ ‫סביבתיים לאורך ההיסטוריה, ומכאן חשיבות‬ ‫היחס בין האדם לסביבתו מנקודת מבט‬ ‫השפעות האדם על הטבע‬ ‫תרבותית.‬ ‫9 מתוך ‪Biophilia, Children and Restoring the‬‬ ‫היחס בין אדם לטבע‬ ‫‪connection to nature in the modern built‬‬ ‫‪ – environment‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫6‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 7. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫כיום, יותר מתמיד, העולם כולו עובר תהליך של‬ ‫האדם, כחלק פעיל באקוספירה, משפיע על‬ ‫צמיחה אינטנסיבית בסביבות העירוניות בכל‬ ‫סביבתו הטבעית ועל האקוסיסטמות השונות‬ ‫היבשות. עפ"י דוחות האו"ם 01 , ניתן לצפות‬ ‫בתוכה.‬ ‫לגדילה מאסיבית של האוכלוסיה העולמית, אשר‬ ‫כאשר מבחינים לדוגמא בעולם החיות, במיוחד‬ ‫מתוכה כ- %07 תהיה עירונית עד שנת 0502‬ ‫על יונקים גדולים אחרים, ניתן לכמת את מספרם‬ ‫כאשר רוב תהליך העיור יתרחש במדינות‬ ‫לכדי מספר מיליונים, ולא יותר. האוכלוסיה‬ ‫מתפתחות‬ ‫האנושית בעבר הרחוק לא היה שונה מזה. עם‬ ‫התבססותה של החקלאות, הדבר איפשר גידול‬ ‫עולה הטענה כי ערים הן הגורם השלילי ביותר‬ ‫של אוכלוסיה באופן מתמשך לאורך ההיסטוריה.‬ ‫מבחינת השלכות סביבתיות ברמה עולמית )ועל‬ ‫גידול זה גרר אחריו את הגידול במספר החיות‬ ‫מבוייתות וזני צומח למען מזון. כל אלו מוציאים‬ ‫את המערכות האקולוגיות מתוך איזון, כאשר‬ ‫ישנה דרישה וצריכה של משאבי טבע בתדירות‬ ‫ובכמות גדולות הרבה יותר. בנוסף, הניידות של‬ ‫תמונה 2 - כמות‬ ‫אוכלוסיה בערים עד‬ ‫האדם מהווה גורם המשפיע רבות על הסביבה‬ ‫שנת 0502 עפ"י דו"ח‬ ‫הטבעית. הניידות של החי והצומח שהאדם‬ ‫האו"ם‬ ‫מעביר איתו ממקום למקום מביא לשינויים בנופים‬ ‫מקומיים. לאורך ההיסטוריה, ניידות זו השפיעה‬ ‫רבות על המציאות האקולוגית כאשר נוצר מצב‬ ‫שבו אורגניזמים זרים מתחרים באורגניזמים‬ ‫מקומיים על משאבים סביבתיים. דבר זה יכול‬ ‫להוביל לירידה במגוון ביולוגי ,הכחדתם של זנים‬ ‫ביוטיים שונים וחוסר איזון באספקת משאבים‬ ‫הטבעיים במקום.‬ ‫כן החשיבות שיש בתכנון שלהן( .‬ ‫אם כך, נשאלת השאלה מהם גבולות ההשפעה‬ ‫אורח החיים האנושי הנוכחי, אם כך, מהווה גורם‬ ‫האנושית על העולם?‬ ‫מסכן לכל האורגניזמים החיים בעולם 11 . ערים‬ ‫המציאות כיום מראה כי ההשפעה האנושית אכן‬ ‫גדלות על חשבונם של שטחי טבע כתוצאה‬ ‫זולגת אל מעבר לגבולות המיידיים של החברה‬ ‫מגידול אוכלוסיה. גידול באוכלוסייה מביא‬ ‫האנושית. הימצאותם של חומרים כימיים בגופי‬ ‫לדרישה וניצולם של משאבים )טבעיים ובלתי‬ ‫מים ובקרקעות הרחק ממגע ידם של בני אדם‬ ‫מתחדשים( גדולים יותר, והימצאותן של יכולות‬ ‫מובילה לטענה כי שטחים שהם לחלוטין טבעיים‬ ‫טכנולוגית מאפשרת לכל אלו להתרחש בקנה‬ ‫כבר אינם קיימים.‬ ‫מידה רחב ובאופן נגיש ומהיר.‬ ‫יחד עם זאת, ערים מכילות בתוכן ריכוז של הון,‬ ‫עיור אל מול הטבע‬ ‫ידע ויכולת ארגונית. כל אלו מובילים לדרישה‬ ‫אל מול ה"טבע" אנו נציג את המושג של ה"עיר".‬ ‫לאיכות סביבתית גבוהה יותר.‬ ‫העיר נתפסת כסביבה שהיא מעשה ידי אדם,‬ ‫ומכאן זרותה לעולם הטבע בהתאם לתפיסה‬ ‫הקיומית כי האנושות הינה זרה לעולם הטבע.‬ ‫מקורה של ההתיישבות העירונית הינו‬ ‫בהתבססותה של החקלאות והביות של חיות‬ ‫01 ‪The Revision Population Database 2007, UN‬‬ ‫ומיני צומח אשר הובילו לביסוסן של התיישבויות‬ ‫‪ – Population Division‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫11 מתוך ‪Sustainable Housing design and the natural‬‬ ‫קבע אנושיות.‬ ‫‪ ,environment‬מגזין ‪ Ekistics‬ע"מ 632 – ראה‬ ‫ביבליוגרפיה.‬ ‫7‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 8. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫בחקר ההתיישבות האנושית - אקיסטיקה, או‬ ‫‪ ,Ekistics‬נמצא כי ישנם מס' גורמים בסיסיים‬ ‫21‬ ‫אשר מרכיבים יישובים אנושיים ברחבי העולם‬ ‫• טבע‬ ‫• בני אדם‬ ‫• חברה‬ ‫• מבנים ותשתיות פיזיות‬ ‫• תקשורת‬ ‫כל אלו מרכיבים, בצורות שונות ונשנות, את צורת‬ ‫ההתיישבות האנושית. מתוך כך, ניתן לראות כי‬ ‫תמונה 4 - אקוסיסטמה וההתערבות האנושית‬ ‫ה"טבע" מהווה מרכיב בסיסי לעיר, ושני אלו‬ ‫מנהלים מערכת יחסים מתמדת אחד עם השני.‬ ‫על מקורות אנרגיה בלתי מתחדשים, וניצול‬ ‫כמו כן, על פי התפיסה האקולוגית, ניתן להסיק כי‬ ‫משאבים בקצב מהיר יותר מאשר קצב‬ ‫לאדם ישנה השפעה על סביבתו )ולהיפך( בגלל‬ ‫התחדשותם. כך בעצם, פעולות אנושיות לא רק‬ ‫מערכת היחסים ההדדית שיש בין השניים.‬ ‫אינן מקיימות מחזוריות ברת קיימא, הן אף‬ ‫ניתן להעלות את השאלה מהו אופי היחסים בין‬ ‫פוגעות בתפקוד האקוסיסטמה הטבעית )תמונה‬ ‫העיר לטבע? מהן ההשפעות ההדדיות בין‬ ‫2(.‬ ‫השניים?‬ ‫מערכת אקולוגית אל מול מערכת עירונית‬ ‫ברות קיימא והקשר לטבע‬ ‫מתכננים וחוקרים אקולוגים רואים בתהליכים‬ ‫בגלל ההשפעות הפיזיות שיש לערים על‬ ‫המתרחשים בטבע כברי קיימא הודות לניצול‬ ‫הסביבה, ראוי לבחון את הקשר בין מבנים‬ ‫המחזורי של משאבים המתקיים בו 31 .‬ ‫ותשתיות פיזיות של ערים לבין הסביבה הטבעית,‬ ‫במיוחד לאור צמיחתן של הערים ברחבי העולם‬ ‫כיום.‬ ‫כאן המושג של "פיתוח בר קיימא" בא לידי ביטוי.‬ ‫פיתוח בר קיימא הוטבע תחילה כאסטרטגיה‬ ‫לשימור טבע.‬ ‫המושג של "ברות קיימא" או ‪Sustainability‬‬ ‫מוגדר על ידי ה-‪American Institute of ) AIA‬‬ ‫‪ (Architects‬כ-" יכולת של חברה להמשיך‬ ‫לתפקד בעתיד ללא הצורך להידחק להדרדרות‬ ‫מפאת ניצול יתר של משאבים שעל בסיס אלו‬ ‫חברה זו תלויה".‬ ‫תמונה3 - אקוסיסטמה, ‪K. Yeang‬‬ ‫הגדרה זו מדגישה את הקשר שיש בין חברה‬ ‫למשאבים המתחזקים אותה ומשקפת את‬ ‫התפיסה כי פיתוח בר קיימא בא לספק צרכים‬ ‫לעומת זאת, קן יינג מציין כי תהליכי העיור‬ ‫אנושיים ללא פגיעה סביבתית.‬ ‫המאסיביים והאורח חיים האנושי הנוכחי אינם‬ ‫כיום, מבנים צורכים כ-%04 מהאנרגיה בעולם.‬ ‫מהווים אורח חיים בר קיימא משום שאלו נשענים‬ ‫הם פולטים שליש מהפחמן כתוצאה משימוש‬ ‫באנרגיה מדלקים פוסיליים ובכך גורמים‬ ‫21 הקטע מתוך ‪ Mitigating Natural Disasters‬מגזין‬ ‫להימצאותם של חומצות באטמוספרה המובילות‬ ‫‪ ,Ekistics‬ע"מ 571 – ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫31 מתוך ‪ – Designing with nature‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫8‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 9. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫אותה גישה של רציונאליות דיאלוגית גורסת כי‬ ‫" ‪The model for sustainability is nature‬‬ ‫…‪ . 15 "itself‬כלומר, שהפרדיגמה של פיתוח בר‬ ‫קיימא הינו הטבע עצמו.‬ ‫עולם הטבע הינו יעיל במחינת תפקוד ו"עיצוב"‬ ‫)‪ (design‬ואינו מפיק פסולת )כלומר חומר שלא‬ ‫ניתן לנצלו אשר נופל אל מחוץ למערכת(.‬ ‫מכאן יש לבחון את הצורך בטבע בתוך העיר‬ ‫כדרך להתמודד עם ההפרעות של פעולות‬ ‫אנושיות, לרבות עיור מאסיבי על מנת להיענות‬ ‫לשאיפה לשמר את הטבע ואת אורח החיים הבר-‬ ‫קיימא.‬ ‫תיאוריית הצוק האורבאני‬ ‫אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא קביעת‬ ‫דרך מעניינת להסתכל על השילוב של העיר‬ ‫הגודל, הכמות והאיכות של שטחי ירק בתוך‬ ‫61‬ ‫והטבע מציעה תיאוריית ה"צוק האורבאני"‬ ‫הערים כיום.‬ ‫)‪ .(Urban Cliff Hypothesis‬ההנחה הרווחת‬ ‫הטבע, כפי שהוא נתפס עד לפני כעשור, הינו לא‬ ‫כיום, לפי המאמר, היא שהאדם פיתח בסביבה‬ ‫יותר מאשר מצע רחב מימדים לניצול אנושי.‬ ‫העירונית סיטואציה שאינה "טבעית" ואינה‬ ‫הטבע ניתן לשליטה על ידי האדם באמצעות ידע‬ ‫מתקיימת בטבע והיא חדשה לחלוטין. תיאוריית‬ ‫טכנולוגי. התפיסה המודרנית הרווחת כיום היא כי‬ ‫הצוק העירוני גורסת כי הנחה זו לא נכונה בכל‬ ‫הבנה מדעית ורציונאלית מובילה לטענה כי‬ ‫המקרים וכי בתחומים והיבטים מסוימים במקום‬ ‫הטבע הינו זר לאדם )ואפילו כפוף לו(. הטבע‬ ‫להסתפק בראייה מופשטת של "עיר" כניגוד‬ ‫מהווה משהו שניתן לפתרון )מתמטי/ מדעי( וכך‬ ‫ל"טבע" ניתן לראות את העיר כאנלוגיה מורכבת‬ ‫יש להבינו. אם בעבר הייתה סלידה מהטבע‬ ‫של נוף טבעי.‬ ‫כתוצאה מחוסר הבנה, כיום ההבנה של הטבע‬ ‫הביאה לשליטה )נראית לעין( וניצול של הטבע.‬ ‫עפ"י תיאוריה זו, כל הארכיטקטורה האביוטית‬ ‫גישה זו של ניצול הטבע על בסיס ידע מדעי‬ ‫)כלומר, מבנים הבנויים מחומרים לא אורגניים,‬ ‫מכונה רציונאליות אינסטרומנטלית. היכולת‬ ‫בעיקר מבני אבן( היא ניסיון לחקות את הנופים‬ ‫הטכנולוגית, אשר הביאה יתרונות רבים לטובתו‬ ‫הנוחים ביותר שהאדם הקדמון השתמש בהם‬ ‫של האדם, מהווה לעומת זאת, גורם הרסני‬ ‫למגורים.‬ ‫בקשר בין האדם לטבע. זאת בשל התפיסה הנ"ל‬ ‫אשר רואה בטבע כמערך של משאבים לניצול,‬ ‫התיאוריה נבעה מפרשנות של אנתרופולוגים‬ ‫ולא יותר מזה. אל מול גישה זו, ישנה הגישה של‬ ‫ופסיכולוגים סביבתיים של הסביבה הפרברית‬ ‫רציונאליות דיאלוגית, אשר רואה בטבע והאדם‬ ‫כחיקוי אנושי לתנאי הסוואנה ‪(Suburban‬‬ ‫כשותפים. מדובר בגישה אשר שואפת לייצור‬ ‫)‪ .Savanna‬הגישה הזו רואה בפרברים כמישורי‬ ‫דיאלוג בין האדם לבין הטבע. למרות היות האדם‬ ‫דשא רחבים עם עצים מפוזרים בדלילות. הבעיה‬ ‫עילאי לשאר עולם החי, הודות ליכולותיו השכליות‬ ‫והרגשיות, הוא עודנו תלוי בטבע על מנת‬ ‫51 מתוך ‪Sustainable Housing design and the natural‬‬ ‫להתקיים, ועל כן חשיבותו הרבה של הטבע‬ ‫‪ ,environment‬מגזין ‪ Ekistics‬ע"מ 242 – ראה‬ ‫בסביבת המחייה האנושית – הלא היא העיר‬ ‫ביבליוגרפיה.‬ ‫61 מתוך ‪Ecology in the Natural City: Testing the‬‬ ‫כיום.‬ ‫‪ Urban Cliff Hypothesis‬מגזין ‪ Ekistics‬ע"מ 48 – ראה‬ ‫ביבליוגרפיה.‬ ‫41 מתוך ‪ – Designing with nature‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫9‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 10. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫העירונית, משמעותה, שאנחנו גם בצורה לא‬ ‫מכוונת ולא מודעת מתכננים סביבה אשר‬ ‫מותאמת לזנים ומערכות אקולוגיות שאינן שלנו‬ ‫במישרין. כלומר, מבינה פילוסופית, הגישה‬ ‫הרווחת של העיר כמייצגת "אנחנו" )האדם(‬ ‫ו"הם" )הטבע( ויחסים של זרות ועויינות בין שנינו,‬ ‫אינה נכונה. הטבע חודר גם אל הסביבה‬ ‫גישת הצוק העירוני גורסת כי הסביבה העירונית‬ ‫העירונית ואם נהיה מודעים ע"י התכנון ליצור‬ ‫המודרנית יכולה, בהיבטים מוגבלים, להתפרש‬ ‫סביבה שתהווה "הזמנה" לטבע – הטבע יתמודד‬ ‫כהפשטה של סביבת המגורים הקדומה ביותר‬ ‫עם הסביבה הספק –מלאכותית שיצרנו ויתאים‬ ‫של האדם. בתקופה הפרה-היסטורית, האדם‬ ‫את המערכות האקולוגיות כדי להתמודד איתה.‬ ‫הקדמון חיפש מחסה במערות אבן טבעיות שהיו‬ ‫כלומר, אנחנו יכולים לתכנן עיר שתכיל בתוכה‬ ‫קיימות בסביבות של צוקים טבעיים – בעיקר‬ ‫טבע פראי.‬ ‫בקניונים ונהרות. מערות אלה נתנו לאדם הגנה‬ ‫עפ"י המאמר את ההשוואה בין הסביבה הצוקית‬ ‫מפני איתני הטבע וטורפים, אפשרו לו לאכסן‬ ‫והסביבה העירונית ניתן לבסס ע"י 2 מערכות‬ ‫בצורה מוגבלת משאבים והיו קרובים לסביבת‬ ‫השוואה – המערכות האקולוגיות הנוצרות בצורה‬ ‫הנהר שהציעה מי שתייה, חיות וצמחים לשימוש.‬ ‫ספונטנית ב-2 הסביבות ודפוסי השימוש של‬ ‫עפ"י ראייה זו, אין זה מפתיע שהזנים שהתפתחו‬ ‫האנשים במגורים פרה-היסטוריים ובתי מגורים‬ ‫והסתגלו לסביבת המגורים של הערים – היונים,‬ ‫כיום. לצורך הדיון בעבודה זו, לא ראינו צורך‬ ‫המכרסמים, החתולים ומיני צמחי נוי כגון השרכים‬ ‫לעמוד על ההשוואות הללו כפי שהן באות לידי‬ ‫– היו זנים שמלכתחילה ניתן לחקות את‬ ‫ביטוי במאמר.‬ ‫מקורותיהם לסביבה טבעית זו. כך, ניתן להגיד,‬ ‫המאמר מסתיים בקביעה שהמאמר אינו בא‬ ‫שעבור החיות, העיר המודרנית אינה מצב חדש‬ ‫להצדיק בשום צורה הפיכה של עוד סביבות‬ ‫ולא טבעי, אלא גרסה אחרת של סביבת מחייה‬ ‫טבעיות שונות לסביבה "צוקית" – כלומר דריסה‬ ‫טבעית מוכרת.‬ ‫של הטבע ע"י הגרסה המופשטת שלנו של הנוף‬ ‫ע"י פרשנות כזו ניתן לא רק לדון על כך שחלק‬ ‫האידיאלי. אלא הוא צריך לשמש ככלי לבחינת‬ ‫מהבעיות שמתגלות כיום בסביבות העירוניות,‬ ‫צורות חדשות של החדרת טבע לעיר קיימת.‬ ‫קיימות גם בסביבת המקור הטבעית. לדוגמה,‬ ‫כיסוי הקרקע במשטחים לא חדירים ויצירת‬ ‫הצפות של מי נגר קיימות גם בקניונים סלעיים‬ ‫החשיבות של טבע בעיר‬ ‫שם הקרקע אינה חדירה לחלחול מים.‬ ‫אך ההשוואה בין בסביבה הטבעית לחיקוי‬ ‫לאורך ההסטוריה, מתכנני ערים מיקמו אתרים של‬ ‫האנושי שלה יכול גם להציע גישות חדשות‬ ‫נוף טבעי בתוך הערים בצורה של פארקים, שדרות‬ ‫לשילוב והתאמה טובה יותר של הסביבה‬ ‫עם עצים וכו'. מקומות כאלו נועדו להקל רבות על‬ ‫העירונית למשתמשים לא אנושיים – החי‬ ‫הלחץ והמתחים הכרוכים בחיים עירוניים ולהעניק‬ ‫והצומח. צמחים אשר מסוגלים להתקיים‬ ‫נוף של טבע עבור אנשים אשר היו "כלואים‬ ‫ולהתרבות בסביבה הטבעית המקורית, יכולים‬ ‫כלכלית" בתוך העיר. סביבות אלו נתפסות כשונות‬ ‫לשמש השראה לקירות צמחייה בערים, מרצפות‬ ‫משאר הסביבה העירונית. הם מהווים מקומות‬ ‫ירוקות או גישות חדשות של גגות ירוקים.‬ ‫להתרחקות מחיי היומיום בעיר. בנוסף, שטחים‬ ‫נקודה נוספת שעולה מהמאמר היא שההנחה‬ ‫פתוחים אלה מהווים מקום הימצאותם של מגוון‬ ‫הרווחת כיום היא שאנחנו בונים את הסביבה‬ ‫רחב של חי וצומח. להלן מצויינים יתרונות עבור‬ ‫העירונית רק לצרכי האדם ומבחר מצומצם מאוד‬ ‫האוכלוסייה האנושית בעיר ועבור סביבה הטבעית‬ ‫של חיות וצמחיה המשרתות אותו. אך הימצאותם‬ ‫של מיני מזיקים וזנים לא רצויים בסביבה‬ ‫01‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 11. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ניתן לשלב את הסביבה הטבעית במסגרת‬ ‫•‬ ‫קלרט מציין את ההשפעה של סביבה טבעית על‬ ‫71‬ ‫מערכות לטיהור מים אפורים ומבקרים‬ ‫האדם‬ ‫מסויימים מים שחורים.‬ ‫• הישרדות, ביטחון והגנה‬ ‫• נוחות פיזית והפגת מתחים‬ ‫על יתרונות סביבתיים אלה עבור העיר, נרחיב‬ ‫• נוחות פסיכולוגית ורגשית‬ ‫בפרקים הבאים.‬ ‫• הסתגלות פיזית‬ ‫• הסתגלות מנטלית - פתרון בעיות, חקירה,‬ ‫החשיבות של צמחייה מקומית‬ ‫גילוי, יצירתיות ועוד.‬ ‫ניתנת חשיבות רבה לסוגי הצמחייה הגדלים‬ ‫מתוך עקרונות אלה נגזרים היתרונות של סביבה‬ ‫באיזורי טבע עירוניים. כאן, נדון בהבדל בין צמחייה‬ ‫טבעית עבור האדם בסביבה העירונית המודרנית‬ ‫שהיא טבעית לאיזור מסויים לעומת כזו המיובאת‬ ‫במספר תחומים –‬ ‫אליו. החשיבות של צמחייה מקומית היא קריטית‬ ‫בשיקולים של יצירת מערכות אקולוגיות בתוך העיר.‬ ‫יתרונות בריאותיים:‬ ‫זאת משום שהחי והצומח המקומיים התפתחו‬ ‫• פגיעות פחותה לבעיות בריאותיות‬ ‫יחדיו, ועל כן ההשפעה ההדדית שיש לשניים אלו‬ ‫• נוף לשטחים פתוחים וירוקים מהווים‬ ‫אחד על משנהו 81 .‬ ‫מורידים לחץ ומעלים תחושת נוחות‬ ‫בנוסף, השימוש בצמחייה מקומית משמרת היבטים‬ ‫החללים בנויים.‬ ‫אקולוגיים ואקלימיים בכך שצמחים מקומיים קלים‬ ‫• עידוד פעילות גופנית‬ ‫יותר לטיפול ומתקיימים בקלות יחסית גבוהה -‬ ‫• התפתחות קוגניטיבית טובה יותר בקרב‬ ‫צורכים פחות דשנים ופחות מים )חשוב ביותר עבור‬ ‫ילדים.‬ ‫איזורים המאופיינים במחסור של מים(.‬ ‫עם זאת, דרישה זו אינה תמיד עולה בקנה אחד עם‬ ‫יתרונות קהילתיים:‬ ‫הערכים האסתטיים שמקנים לשטחי טבע העיר,‬ ‫• קהילות עם מודעות סביבתית גבוהה‬ ‫ועל כן השוני בתפיסה האסתטית של צמחים‬ ‫מעריכה טוב יותר את רמת החיים שלה.‬ ‫למיניהם.‬ ‫• מחקרים השוואתיים בין שכונות עוני‬ ‫במקומות מדבריים, תושבי העיר עלולים להעדיף‬ ‫הממוקמות בקרבה לריכוזי צמחייה לעומת‬ ‫צמחייה מיובאת בגלל ערכיו האסתטיים על פני‬ ‫כאלו שלא מראים ממצאים שונים )חיוביים‬ ‫צמחייה מקומית. כאן נושא החינוך לגבי החשיבות‬ ‫יותר( בכל הקשור לרמות פשיעה, שימוש‬ ‫של צמחייה מקומית הינו חשוב ביותר.‬ ‫בסמים ועוד לטובת השכונות המקושרות‬ ‫כמקרה בוחן, יאנג מביא את אריזונה בארה"ב.‬ ‫לצמחיה.‬ ‫בשנות ה-05 אריזונה השתמשה בהשקייה‬ ‫אינטנסיבית כדי לתמוך במדשאות ובצמחייה‬ ‫יתרונות סביבתיים‬ ‫הרבה שהייתה קיימת בעיר. בשנות ה-06 חקיקה‬ ‫• שמירה על מגוון ביולוגי‬ ‫מתקדמת קבעה שיש צורך לאזן את ההשקייה‬ ‫• ויסות טמפרטורה בעיר‬ ‫המלאכותית עם יכולת ההתחדשות הטבעית של‬ ‫• אגירת מי נגר‬ ‫מאגרי המים האזוריים. החקיקה יצרה מצב שבו‬ ‫• יצירת רצף של שטחי טבע‬ ‫הצמחייה הבזבזנית במים ואנרגיה הוחלפה‬ ‫• ספיגה והחזרה של קרינת שמש‬ ‫למעשה בצמחייה מקומית שמותאמת לאקלים‬ ‫המדברי של האזור. כתוצאה מכך, העיר חזרה‬ ‫אל הזהות המקורית המקומית שלה.‬ ‫71 מתוך ‪Biophilia, Children and Restoring the‬‬ ‫‪connection to nature in the modern built‬‬ ‫81 מתוך ‪ – Ecodesign‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫‪ – environment‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫11‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 12. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫תכונה מעניינת על פי מחקרים 02 היא תכונה של‬ ‫השלכות לשימוש בצמחייה מקומית:‬ ‫מסתורין אשר באה לידי ביטוי בנופים טבעיים בעיר‬ ‫ראינו נכון לציין מספר השלכות חיוביות לשימוש‬ ‫בעלי העדפה עליונה. דבר זה יכול להיות קשור‬ ‫בצמחייה מקומית:‬ ‫לסיבות אבולוציוניות כאשר ציידים ראשונים ראו‬ ‫• העשרת המערכת האקולוגית המקומית‬ ‫בנופים אלו כמכילים בתוכם מגוון רחב של מזון‬ ‫• העצמת הייחוד המקומי בעידן הגלובאלי‬ ‫וטרף. נופים אלו מעוררים את סקרנותם של‬ ‫• חינוך והיכרות מעמיקה יותר עם הסביבה‬ ‫המבקרים בו ומזמינים לחקור אותם. יער עם שביל‬ ‫המקומית‬ ‫מעוקל מהווה דוגמא לנוף מסקרן כזה, המוביל את‬ ‫האינטגרציה של טבע אל תוך המערכת העירונית‬ ‫המבקר אל תוכו בהדרגתיות.‬ ‫צריכה לקחת בחשבון הן את הצרכים האקולוגיים‬ ‫בנוסף, גם מקומות מוכרים כגון חצר אחורית של‬ ‫המקומיים יחד עם השאיפות האנושיות המקומיות‬ ‫בית מהווים נופי טבע עם העדפה אנושית גבוהה‬ ‫להעדפה נופית כזו או אחרת.‬ ‫במיוחד. שטחים מוכרים אלו מהווים מה‬ ‫שמכונה"‪ ."Soft Fascination‬מדובר בשטחים‬ ‫הערך הנתפס של הנוף הטבעי‬ ‫נגישים אשר מהווים ריגוש רגעי במהלך היומיום.‬ ‫שטחים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בציוץ ציפורים,‬ ‫במיוחד בסביבה האורבאנית, היכן ששימושי קרקע‬ ‫תנועת עלים ברוח וכו'. אלו יכולים להגביר את‬ ‫נקבעים משיקולים כלכליים ממדרגה ראשונה,‬ ‫החווייה האסתטית של הנוף הטבעי ולהעצים את‬ ‫הערך הנתפס של טבע עירוני צריך להיות יותר‬ ‫האופי הרוחני של המקום.‬ ‫מאשר אקולוגי עם כל היתרונות שבדבר. בראייה‬ ‫האינטגרציה של נוף טבעי אל תוך פרברים כמו ב-‬ ‫כלכלית צינית, טבע עירוני יכול להיתפס כהפרעה‬ ‫‪ Vastra Hammen‬שבשוודיה אשר מהווה דוגמא‬ ‫ברצף העירוני, ואף לשבש תהליכים עירוניים‬ ‫ליצירתם של שטחי "‪ "Soft Fascination‬בקרב‬ ‫בסיסיים כגון תנועה, לגרום לתגובות בריאותיות כמו‬ ‫האוכלוסייה העירונית.‬ ‫אלרגיות למיניהן ועוד. מכאן, לנכונות של הציבור‬ ‫מתן האפשרות המתמדת לאוכלוסייה עירונית‬ ‫העירוני להקצות שטחים ירוקים אלו מתבססת על‬ ‫להיחשף לטבע מהווה גירוי חשוב ביותר במיוחד‬ ‫שאלת העדפה.‬ ‫עבור התושב העירוני. )מסיבות אשר הוזכרו לעיל(.‬ ‫אם שטחי טבע עירוניים לא ייתפסו כמוקדי משיכה‬ ‫בעלי ערך ציבורי, הם יאבדו מערכם, דבר היכול‬ ‫מקרה בוחן - ‪Västra Hamnen‬‬ ‫להוביל להזנחה ובסופו של דבר לאבדן האיכויות‬ ‫וואסטרה האמנן )‪ (Västra Hamnen‬היא שכונה‬ ‫)הסביבתיות( הרצויות. ההזנחה של שטחי טבע‬ ‫בעיר השלישית בגודלה בשבדיה - ‪. 21 Malmö‬‬ ‫עירוניים מובילה לביטולם, ועל כן יש למנוע זאת.‬ ‫שינויים במבנה הכלכלי של העיר, שכיום מבוססת‬ ‫בתוך הנוף ישנם מרכיבים כגון מים, טופוגרפיה‬ ‫על תעשיית היי-טק, שירותים ולא על תעשיות‬ ‫וצמחייה אשר מעלים אסוציאציות של נוף טבעי‬ ‫כבדות, הובילו לשינוי ייעוד לאזור הנמל המערבי‬ ‫ומקנים ערך נופי גבוה לעומת נופים בנויים או נופים‬ ‫של העיר לכדי שכונת מגורים חדשה לכבוד יריד‬ ‫מוזנחים, אשר נתפסים כשליליים ובעלי ערך נופי‬ ‫המגורים והדיור אירופי שהתקיים שם בשנת 1002.‬ ‫נמוך 91 .‬ ‫השכונה החדשה כוללת מגורים, מסחר, משרדים‬ ‫ממחקרים שנערכו, עולה כי ישנה העדפה נופית של‬ ‫ושירותים עירוניים שונים. העיקרון המוביל בתכנון‬ ‫אנשים שאותה ניתן לייחס למרכיבים פיזיים של‬ ‫השכונה הייתה להפוך אותה לדוגמה בינלאומית‬ ‫הנוף:‬ ‫לבניית מגורים צפופה, אך בת-קיימא.‬ ‫• נוף בעל נקודת מגוז/ עם מוקד‬ ‫המתכננים הכניסו מנגנון חישוב שטחים ירוקים על‬ ‫• נוף בעל הגדרה חללית ברורה‬ ‫מנת להכריח כל יזם להקצות מס' מסויים של‬ ‫• נוף פתוח עם עצים בנקודות ספציפיות‬ ‫• נוף מיוער עם שטחים פנויים לסירוגין.‬ ‫02 מתוך ‪ – The Green City‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫12מתוך ‪– A Bridge of Sustainable Urban Greening‬‬ ‫ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫91 מתוך ‪ – Placing nature‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫21‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 13. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫אלמנטים נוספים במסגרת מערכת השטחים‬ ‫תמונה 5- מפת שכונת המגורים ב‪Vastra Hamnen‬‬ ‫הפתוחים כוללים שילוב של גגות ירוקים וקירות‬ ‫צמחייה, עליהם נרחיב בהמשך העבודה.‬ ‫בהתאם לגישת ה-‪ ,Soft Fascination‬מטרת‬ ‫התכנון הייתה שלכל תושב תהיה אינטראקציה‬ ‫כלשהי יומיומית עם הטבע - בין אם אקטיבית‬ ‫)משחק או טיול בטבע( ובין אם פסיבית )צפייה אל‬ ‫הטבע(.‬ ‫כמו כן, בקצות השכונה שולבו 2 פארקים בקנה‬ ‫מידה עירוני – אחד מהם פארק חדשני של צמחייה‬ ‫ימית.‬ ‫מלבד מערכת השטחים הפתוחים השכונה גם‬ ‫מיישמת עקרונות קיימות שונים כגון, שמירה על‬ ‫סביבה נטולת מכוניות שמעודדת הליכה רגלית,‬ ‫שימוש בחומרים מתכלים ולא מזהמים בבנייה‬ ‫וניצול אנרגיה לא מתכלה – אך לא נרחיב עליהם‬ ‫במסגרת עבודה זו.‬ ‫עם זאת, ראוי לציון כי לסכנה נתפסת ישנה השפעה‬ ‫על האופן בו אנו מעריכים שטחי טבע. באוסטרליה‬ ‫הכפרית, לדוגמא, הימצאותם של נחשים באזורים‬ ‫עם עשב גבוה מהווה גורם פחד אשר מוביל‬ ‫לסלידה מאזורים אלו בקרב אוכלוסייה מקומית.‬ ‫לעומת זאת, בעיר, תפיסת הסכנה היא לא מפני‬ ‫חיות בר תוקפניות או ארסיות )בלבד( אלא מפני‬ ‫תמונה 6- שכונת ‪Vastra Hamnen‬‬ ‫מעשי פשיעה ואלימות. מעשי פשיעה מהווים שיקול‬ ‫מרכזי בהערכתם של שטחי טבע עירוניים 22 .‬ ‫ראוי לציין כי מחקרים טוענים כי ישנו שוני בהעדפה‬ ‫הנופית של אוכלוסיות שונות למיניהן אשר מתבסס‬ ‫על שוני תרבותי, ואילו ישנם הטוענים כי להעדפה‬ ‫נופית ישנה משמעות אבולוציונית ועל כן היא הינה‬ ‫אוניברסאלית לאנושות.‬ ‫אסתטיקה ותפקוד ביולוגי‬ ‫כל בניין מגורים מכיל בתוכו גם מגוון של שטחים‬ ‫ישנה תפיסה הדוגלת בקשר בין היופי/ הערך‬ ‫ירוקים – החצר המרכזית עם חלוקה לאזורי משנה,‬ ‫האסתטי הנתפס של נופי טבע לבין תפקודם‬ ‫מרפסות וגינות גג. כדי ליצור מגוון דיור, בשכונה‬ ‫כמערכת אקולוגית. ככל שאיזור ניחן בעושר צמחי‬ ‫שולבו גם מס' בתים קטנים יותר בעלי חצרות‬ ‫מגוון, כך ההערכה האסתטית כלפיה עולה 32 . אך,‬ ‫קטנות. חצרות אלה נפתחות אל החצרות‬ ‫אל מול טענה אוניברסאלית זו, גיאוגרף בריטי,‬ ‫המשותפות העיקריות על מנת ליצור קשר בין‬ ‫השטחים הפתוחים בשכונה.‬ ‫22 מתוך ‪ – The Green City‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫32 מתוך ‪ The Green City‬ע"מ 49 – ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫31‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 14. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫תפגום בתפקודם האקולוגי. כלומר, ניתן להניח‬ ‫"שטחים פראיים" בתוך מה ש-‪ Nassauer‬מכנה‬ ‫"‪."orderly frames‬‬ ‫כאשר שטחי טבע ונוף מתוכננים מראש לכדי יצירת‬ ‫סביבה בטוחה, אסתטית ומסודרת, המקום מקבל‬ ‫את הטיפוס הנופי באירופה שנוצר בעקבות תפיסות‬ ‫תחושה קהילתית-חברתית ותורמת לזהות‬ ‫אמנותיות מהמאה ה-71 ניתן לפרש כדוגמה לטענה‬ ‫מקומית 52 .‬ ‫זו. עבודותיהם של ציירים כגון וויליאם טרנר‬ ‫אם הערך האסתטי של שטח זה יוכל להתעצם,‬ ‫ופרידריך, שהוקסמו מנופים טבעיים ספציפייים‬ ‫ישנו סיכוי כי שטחים אלו יהיו מוגנים יותר בעתיד‬ ‫הוטמעו לעיצוב נוף ציבורי בשל המשמעויות‬ ‫בגלל הנכונות של החברה לעשות בו שימוש והקשר‬ ‫הסמליות שהכילו בתוכם. מדובר בטיפול בנוף‬ ‫הרגשי אשר נוצר בין השניים.‬ ‫שהוא מלאכותי, ולאו דווקא משקף את הנוף הטבעי‬ ‫והמערכות האקולוגיות המקומיות אלא טעון סמליות‬ ‫עבור הציבור עבורו הוא תוכנן. עיצובם של פארקים‬ ‫ההבניה של הנוף הטבעי‬ ‫ושטחים פתוחים על פי תפיסה זו משקף גישה אשר‬ ‫אקולוגים וחוקרי טבע תופסים את הנוף הטבעי‬ ‫רק לוקחת בחשבון שיקולים אסתטיים אל תוך‬ ‫כיישות המובנית ממרכיבים שונים. להלן נציג שתי‬ ‫תכנונם, ללא כל התייחסות לתפקודם האקולוגי.‬ ‫פתיסות לגבי ההבניה של הנוף הטבעי.‬ ‫ניתן לראות סתירות בין ערכים אסתטיים של נוף‬ ‫פתוח לבין התפקוד הביו-אקולוגי שלהם: שטחי‬ ‫חלוקה סטרוקטוראלית של הנוף‬ ‫ביצות מהווים איזורים בעלי מגוון ביולוגי אדיר‬ ‫ניתן לחלק את הנוף )העירוני/הטבעי( ל- 4‬ ‫למרות חזותם ה"מלוכלכלת" והבלתי מושכת.‬ ‫מרכיבים 62 :‬ ‫ביערות, לדוגמא, מצויים שטחי קרקע מכוסי עובש,‬ ‫• חלקות )‪ -(Patches‬שטח פתוח טבעי‬ ‫עצים נרקבים וחלקי ענפים פזורים בכל עבר. אלו,‬ ‫בכל צורה או בכל קנה מידה.‬ ‫למרות חזותם הירודה, מהווים תשתית חיונית עבור‬ ‫• קצוות )‪ – (Edges‬הגבול של החלקה.‬ ‫התפקוד האקולוגי של יער זה כאשר עצים אלו‬ ‫נבדלים בגודל וצורה.‬ ‫משמשים למזון ומקלט עבור החי במקום.‬ ‫• מסדרונות )‪ – (Corridors‬מערכים‬ ‫הקונפליקטים בין ערכים אסתטיים האנושיים לבין‬ ‫לינאריים של איזורי טבע, נבדלים בצורה‬ ‫הערכים האקולוגיים צריכים להתאזן על מנת למצוא‬ ‫)ישר, מעוקל וכו'(.‬ ‫כיצד בני אדם )עירוניים( יוכלו לחיות יחד עם טבע‬ ‫• מטריצות )‪ – (Matrices‬שילוב של חלקה‬ ‫באותה סביבה עירונית.‬ ‫42‬ ‫ומסדרון.‬ ‫חוקרת אמריקנית, ‪ , Joan Nassauer‬טוענת כי‬ ‫חלוקה אקולוגית זו באה להגדיר את המבנה של‬ ‫אם לשטחי טבע ישנם, כלשונה, "‪,"cues to care‬‬ ‫המערכת האקולוגית ומגדירה את תפקידם של אלו‬ ‫כלומר, סיממנים לטיפול אנושי במקום, דבר זה יכול‬ ‫בהיררכיה הפונציונאלית שעל בסיסה פועלת‬ ‫להגביר את הערך האסתטי שלנו לאותו שטח. זאת‬ ‫המערכת האקולוגית בטבע.‬ ‫אומרת כי אנו, בני אדם, מעדיפים נופים "מסודרים",‬ ‫תפקוד אקולוגי אם כן מושתת על ארבעת מרכיבים‬ ‫מטופלים ונשלטים על פני שטחים "פראיים".‬ ‫אלו, ועל היחס ביניהם.‬ ‫הנכונות לקבל טבע "אסתטי"‬ ‫חלקות- ‪Patches‬‬ ‫ישנה עלייה בנכונות לקבל מערכות טבעיות אל תוך‬ ‫העיר, אך רק אם הן עונות על "הציפייה התרבותית"‬ ‫)‪ (Cultural Expectations‬של אותה חברה‬ ‫עירונית. כך ניתן לקרוא נופים טבעיים בעלי ערך‬ ‫52 מתוך ‪Sustainable Housing design and the natural‬‬ ‫‪ ,environment‬מגזין ‪ Ekistics‬ע"מ 142 – ראה‬ ‫אקולוגי גבוה ולשנותם בצורה מינימלית אשר לא‬ ‫ביבליוגרפיה.‬ ‫62 מתוך ‪ – The Green city‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫42 מתוך ‪ – Placing Nature‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫41‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 15. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ידי גורמים טבעיים כמו נחל, קצה הר ועוד, אלא גם‬ ‫חלקות של טבע עירוני יכולות להיות שארית של‬ ‫גורמים מלאכותיים כגון כבישים, ריכוז גבוה של‬ ‫איזור טבעי או איזור חדש בנוף העירוני המיועד‬ ‫מבנים ועוד. יחד עם זאת, קצוות טבעיים נבדלים‬ ‫לכך. חלקות נבדלות זו מזו בגודל וצורה. גודלן יכול‬ ‫זה מזה מבחינה צורנית, ועל כן שונותם בטבע‬ ‫להשתנות כמו לדוגמא שמורת טבע לאורך נחל‬ ‫מבחינה איכותנית. ניכרת החשיבות בטיפול בקצוות‬ ‫לעומת גינה פרטית. כל חיה וצמח מתאים עצמו‬ ‫למיניהם, והדבר הינו קריטי לתפקוד האקולוגי‬ ‫לאותה חלקה, ואילו היא )החלקה( מהווה עבור אלו‬ ‫שלו.ככל ששטחו של הקצה הינו גדול יותר, כך קצה‬ ‫סביבת מחייה.‬ ‫זה יכול להכיל בתוכו מגוון ביולוגי גדול יותר.‬ ‫חלקות גדולות יותר מתפקדות טוב יותר מבחינה‬ ‫כתוצאה מכך, ניתן להסיק כי ישנה השפעה של‬ ‫אקולוגית מאשר חלקות קטנות יותר משום שהן‬ ‫הצורניות של אותו קצה על תפקודו: קצה מעוקל‬ ‫מכילות בתוכן יותר מגוון ביולוגי. בנוסף, חלקות‬ ‫לעומת ישר )או לחילופין קצה בטבע לעומת קצה‬ ‫גדולות בעיר מגנות טוב יותר על האקוויפר ועל‬ ‫מלאכותי(.‬ ‫איכות מי נגר.‬ ‫קצה מהווה תווך חשוב ביותר כאשר מתייחסים‬ ‫תהליכים של עיור מביאים לחלוקתן וצמצומן של‬ ‫למפגש מערכת אקולוגית טבעית יחד עם העיר‬ ‫חלקות ובכך מפריעים לרצף של סביבות המחייה‬ ‫)המלאכותית(. ככל שקצה הינו רחב יותר, הוא יכול,‬ ‫הביולוגית ויוצרים מפגע סביבתי. בנוסף, אם חלקה‬ ‫בנוסף למגוון הביולוגי הגדול יותר שהוא יכול‬ ‫גדולה מחולקת גם המגוון הביולוגי בתוכה מחולקת,‬ ‫להכיל, להכיל גם תהליכים אקולוגיים טבעיים יחד‬ ‫מבודדת ועומדת בסכנת הכחדה )אם אכן ישנו נתק‬ ‫עם אלו הנובעים מהעיר הסמוכה. כך הוא בעצם‬ ‫פיסי בינה לבין חלקות אחרות מסביבה(.‬ ‫מהווה מסנן ומונע מזנים זרים לחלקה של אותו‬ ‫הפרגמנטציה של החלקה מעמידה את הכחדתם‬ ‫קצה לפלוש אליו ולהתחרות עם הזנים המקומיים‬ ‫של זנים כאלו ואחרים ברמה המקומית. הימצאותן‬ ‫בתוכה.‬ ‫של חלקות מבודדות מבטיחה נתק אקולוגי אשר‬ ‫יכול להוביל להיעלמותם של זנים וצמחים.‬ ‫מסדרונות – ‪Corridors‬‬ ‫חלקות קטנות אך בקרבה יחסית גבוהה יכולה‬ ‫כתוצאה משינויים בשימושי קרקע ופיתוח עירוני,‬ ‫לייצור רצף אקולוגי יעיל. קרבה יחסית היא קריטית‬ ‫חלקות של טבע באיזורים עירוניים הולכות‬ ‫והיא ניתנת לשינוי. קרבה זו נקבעת על בסיס‬ ‫ומתנתקות זו מזו, נעלמות, ונמצאות בסכנת קיום‬ ‫היכולת של זנים מסויימים להתפשט מחלקה‬ ‫מתמדת. דבר זה מוביל לירידה במגוון הביולוגי.‬ ‫לחלקה באופן טבעי ובקלות יחסית.‬ ‫אחת הדרכים לשמור על מגוון ביולוגי הוא להעצים‬ ‫ישנם זנים אשר הינם ספציפיים יותר למיקום של‬ ‫את הקשרים בין חלקה לחלקה דרך יצירתם של‬ ‫סביבת המחייה שלהם, אך לעומת אלו, ישנם זנים‬ ‫מסדרונות אקולוגיים. בצורה זו ניתן ליצור רשת של‬ ‫אשר יותר גנריים ויכולים להימצא או להסתגל‬ ‫מסדרונות בין החלקות )בסביבה העירונית(.‬ ‫למגוון רחב של סביבות מחייה על מנת להתקיים.‬ ‫מסדרונות אלו מאפשרים תנועה ומעבר של זני חי‬ ‫הזנים הספציפיים יותר הינם פגיעים יותר בקנ"מ‬ ‫ומיני צומח בין חלקות שונות, וכך נמנעת הכחדתם.‬ ‫הקטן יותר של הפרעה אקולוגית, ואילו הזנים‬ ‫בנוסף, מסדרונות אלו יכולים להוות דרך לשלוט‬ ‫הגנריים יותר פגיעים להפרעה כזו בקנ"מ גדול‬ ‫ולפקח על תנועת חיות בר בעיר, במיוחד כאשר‬ ‫יותר.‬ ‫הקונפליקטים והחיכוך בין חיות בר לבין בני אדם‬ ‫הם גבוהים כל כך כמו בסביבה אורבאנית. המטרה‬ ‫היא לייצור רשת אשר מכילה חלקות ומסדרונות עם‬ ‫קישוריות גבוהה מאד אשר מאפשרת סירקולציה‬ ‫קצוות – ‪Edges‬‬ ‫גבוהה ביותר ביניהם.‬ ‫אזור הקצה של חלקה שונה ברמה איכותנית מזו‬ ‫אפשרות אחת ליצירת מסדרונות אקולוגיים )או‬ ‫של פנים החלקה. ניתן לראות זאת בעיקר במבנה‬ ‫סביבתיים( יעילים הוא ניצול שטחים על דופן נחלים/‬ ‫והמגוון הביולוגי בקצה לעומת מרכזה של החלקה.‬ ‫נהרות. סביבות על גבי גדות נהר תומכות באופן‬ ‫לחלקות רבות יש קצוות אשר מוגדרים לא רק על‬ ‫51‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬
  • 16. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫מתוך מבנה ירוק זה, יש צורך לזהות מרכיבים‬ ‫מערכתיים בתוך המבנה הזה – כלומר, קשרים‬ ‫שונים בין שטחים ירוקים אלה ללא תלות בבעלות‬ ‫החוקית שלהם )כלומר, אם מדובר בשטח ירוק‬ ‫ציבורי או פרטי(.‬ ‫הם מציעים חלוקה של המבנה הירוק בעיר עפ"י‬ ‫קנה מידה ושימוש –‬ ‫קנה מידה בינעירוני –‬ ‫• שטחים חקלאיים‬ ‫• גופים ימיים.‬ ‫יעילותו של מסדרון על גדות גוף מים נמדדת על פי‬ ‫שני קירטיריונים עיקריים:‬ ‫קנה מידה עירוני –‬ ‫• רוחב – מסדרונות מים רחבים המכילים‬ ‫• פארקים, גינות ציבוריות ומתקני ספורט –‬ ‫צמחייה צפופה יכולים להוות מסנן של‬ ‫לפעילויות פנאי ומפגשים קהילתיים.‬ ‫מזהמים העלולים לחדור לגוף המים‬ ‫• אזורים עירוניים מרוצפים עם גינון –‬ ‫מאיזורים עירוניים.‬ ‫כיכרות, מדרחוב, טיילות ושדרות מיוערות.‬ ‫• קישוריות – הקישוריות בין מסדרונות‬ ‫• אזורי קבורה‬ ‫המתקיימים לאורכם של גופי מים חשובה‬ ‫• צמחייה לאורך קווי תחבורה )תעלות,‬ ‫ביותר כי במפגש של מסדרונות אלו ניתן‬ ‫כבישים, פסי רכבת או רחובות(.‬ ‫למצוא מגוון ביולוגי גודל יותר. החשיבות‬ ‫של קישוריות היא גם בויסות טמפרטורת‬ ‫קנה מידה מבני -‬ ‫המים ותמיכה נרחבת יותר בצורות חיים‬ ‫• שטחים פתוחים פרטיים – גינות של‬ ‫המתקיימות במים.‬ ‫מוסדות, מרכזי מסחר, אחוזות.‬ ‫• גינות פרטיות – מרפסות, חצרות בקנה‬ ‫מסדרונות מלאכותיים – מסילות ברזל, כבישים, קוי‬ ‫מידה של הבית הפרטי או המשותף.‬ ‫חשמל גם יכולים להוות מסדרונות אקולוגיים, אך‬ ‫אלו ניתנים להפרעה אנושית גדולה יותר, ולמפגעים‬ ‫של חיות בר כמו לאורך כבישים לדוגמא.‬ ‫חשיבות הרצף האקולוגי בערים‬ ‫מכל בעלי החיים בטבע, ייחודם של בני האדם נובע‬ ‫המבנה הירוק העירוני‬ ‫מהיכולת לבודד עצמם מהסביבה הטבעית שלהם‬ ‫‪The Urban Green Structure‬‬ ‫על מנת להתקיים הודות לטכנולוגיה והיכולת לייבא‬ ‫בספרם, ‪ Beer‬ו-‪ , 27 Higgins‬עושים חלוקות נוספות‬ ‫ולנייד סחורות למיניהם 82 . שאר עולם החי, לעומת‬ ‫של הסביבה הטבעית בעיר. הם נעזרים במושג‬ ‫זאת, אינו ניחן ביכולת זו, ועל כן ניכרת התלות שלו‬ ‫"המבנה הירוק העירוני", מושג מקובל בקרב‬ ‫בסביבה הטבעית המיידית שלו על מנת להתקיים‬ ‫הרשויות במדינות נורדיות אך נתון לפרשנויות‬ ‫ולשרוד. כאשר נוצר נתק פיסי בתוך הסביבה‬ ‫חוקיות ומקצועיות שונות. בספרם, הם מגדירים את‬ ‫הטבעית, נוצרת פגימה בתהליכים הטבעיים‬ ‫מבנה השטחים הירוקים בעיר כסך כל השטחים‬ ‫באקוסיסטמה. כלומר, אם הסביבה אשר הקנתה‬ ‫בנוף עירוני שאינם מכוסים או מרוצפים – כולל‬ ‫לחי המקומי מזון ומקלט נעלמת ללא אפשרות‬ ‫פארקים, גני משחקים וספורט, גינות פרטיות,‬ ‫להגירה או נדידה למקלט אחר, כך גם הזנים‬ ‫חלקות, חצרות שכונתיות ושטחים לאורך כבישים,‬ ‫השונים המתקיימים שם – נעלמים כליל. מכאן‬ ‫רחובות ומסילות. על מנת ליצור תשתית ירוקה‬ ‫החשיבות של שטחי טבע בעיר כמשרתים לא רק‬ ‫72מתוך ‪– A Bridge of Sustainable Urban Greening‬‬ ‫82‬ ‫מתוך ‪ – The Green City‬ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫ראה ביבליוגרפיה.‬ ‫61‬ ‫ציפוף טבע עירוני – בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף | מיכאל ליף ודדי אלוף‬