1. רווחיות ענף רפת החלב
1122 בשנת
1121 דצמבר
כסלו תשע"ג
Bet Hillel 7, Tel Aviv, 77077 ,בית הלל 7, תל-אביב
E-mail:zenovar@zenovar.com Tel: 03-5719693 Fax: 07-37407211
Web-site: www.zenovar.com
2. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
תוכן
2. מבוא ........................................................................................................................................... 3
חלק א: מתודולגיה וממצאים
1. המדגם ........................................................................................................................................ 4
2.1. שיטת הדגימה .............................................................................................................................................4
1.1. ביצוע המדגם ..............................................................................................................................................4
2.1. בדיקת תקפות.............................................................................................................................................6
1. מתודולוגיה ושיטת העבודה .............................................................................................................. 7
2.1. בניית בסיס הנתונים ....................................................................................................................................7
1.1. מידע תואם לרישום .....................................................................................................................................7
3. ממצאי הסקר ................................................................................................................................ 9
2.2. מגמות עיקריות ...........................................................................................................................................9
1.2. גורמי הייצור ............................................................................................................................................ 22
2.2. רווחיות – מגמות עיקריות.......................................................................................................................... 42
4.2. חשבון הרווחיות ומדדים ............................................................................................................................ 11
3.2. ניתוח הממצאים לפי מספר פרות לרפת........................................................................................................ 21
6.2. ניתוח הממצאים לפי רווח/הפסד לפרה ........................................................................................................ 41
7.2. ניתוח הממצאים לפי תנובת חלב לפרה ........................................................................................................ 61
3.2. ניתוח הממצאים לפי אזורים גיאוגרפיים ..................................................................................................... 71
9.2. ניתוח הממצאים לפי הוצאות ייצור ליטר חלב .............................................................................................. 31
12.2. נתונים אגרו טכניים נבחרים ..................................................................................................................... 91
חלק ב: לוחות סטטיסטיים
4. ריכוז נתונים ארצי ....................................................................................................................... 23
5. התפלגות לפי מספר פרות למשק...................................................................................................... 93
6. התפלגות לפי רווח/הפסד לפרה ....................................................................................................... 45
7. התפלגות לפי תנובת חלב לפרה ........................................................................................................ 96
8. התפלגות לפי אזורים גיאוגרפיים ..................................................................................................... 48
9. התפלגות לפי הוצאות ייצור לליטר ................................................................................................... 99
12. נספח א' – הגדרות ושיטת חישוב .................................................................................................. 522
22. נספח ב' – מחירון אינוונטר חי 2211 ............................................................................................... 212
2
3. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
2. מבוא
2.2.
מסמך זה מסכם את ממצאי סקר רווחיות ענף רפת החלב בישראל לשנת 2211. הממצאים
מתבססים על נתונים שנאספו על 322 משקים, המייצגים מבחינה סטטיסטית את כלל ענף
רפת החלב בישראל, על שני מגזריו – המשפחתי והשיתופי.
1.2.
המסמך בנוי משלושה חלקים: חלק א' המציג את המדגם, המתודולוגיה וממצאי הסקר. חלק ב'
המציג לוחות סטטיסטיים מפורטים והחלק האחרון אשר בו שני נספחים.
3.2.
תודה מיוחדת לגורמים ששיתפו פעולה :
4.2.
5.2.
בעלי המשקים המשפחתיים ומנהלי הרפתות
מרכזי ומנהלי הענף והתמחירנים בקיבוצים
מנהלי החשבונות
מנהלי מרכזי המזון
אפרים עזרא מנהל ספר העדר בהתאחדות מגדלי בקר לחלב
בעז חנוכי, מנהל תוכנת ניהול עדרים בהתאחדות מגדלי בקר לחלב
מר שייקה דרורי מנכ"ל מועצת החלב ודורית אשכנזי מנהלת מחלקת התכנון במועצה
ד"ר הילרי פוט האוניברסיטה העברית, ליווי סטטיסטי של הסקר
אינג' אמנון נוימרק על הסיוע בהכנת מחירון הנכסים הקבועים
חברי ועדת ההיגוי (א'-ב'):
אהוד אלפרט - יו"ר ועדת היישום
רחל בורשק - כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל
דליה הראל- עמדה בראש הועדה בתחילת הדרך
דני נאור- סגן מנהל אגף כלכלה בתנובה
מעיין נשר - משרד האוצר,אגף התקציבים
ד"ר גבי עדין - שה"מ, מנהל המחלקה לבקר
אורי צוק-בר - יו"ר הועדה, סמנכ"ל מחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות
ד"ר תניב רופא - מ"מ מנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות
לירון תמיר - כלכלן מועצת החלב
צוות העבודה (א'-ב'):
רועי לוי
שאול צבן
יאנינה צירינה
מור רוזמן
יואב רוטלר
ג'סיקה שי
3
4. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
1. המדגם
2.1.
שיטת הדגימה
המשקים המשתתפים בסקר נדגמו על ידי ד"ר הילרי פוט מהפקולטה לחקלאות ברחובות. שיטת הדגימה מבטאת
בצורה המיטבית ביותר את כלל אוכלוסיית משקי החלב בארץ, ואת מגמות השינוי בענף. המדגם נבחר תוך
התחשבות במשתנים הבאים:
א. מגזר – שיתופי או משפחתי
ב.
היקף ייצור החלב של המשק
ג.
אזור גיאוגרפי
לפי הגדרה, המדגם אינו כולל בתי ספר חקלאיים.
1.1.
ביצוע המדגם
לאור ההגדרות הנ"ל נבחרו 372 משקים, מתוכם 112 משפחתיים ו- 33 שיתופיים. בפועל, לאחר פרישת משקים
מסיבות שונות, נותרו בסקר 322 משקים מתוכם 33 משפחתיים ו- 13 שיתופיים.
2.1.1. ביקור תחילת שנה
הביקורים נערכו במהלך נובמבר, דצמבר 1211 וינואר 2211 ב- 372 הרפתות שנדגמו. במהלך הביקורים נאספו:
א. אינוונטר חי בתחילת השנה – מצבת הפרות ומצבת העגלות לפי גילאים
ב.
אינוונטר הנכסים
ג.
הרכב העובדים ברפת וחלוקת שעות העבודה
ד.
איסוף פרטי התקשרות עם הרפת, הנהלת החשבונות ומרכז המזון
1.1.1. ביקור סוף שנה
הביקורים נערכו במהלך דצמבר 2211 וינואר 1211 בכל 242 הרפתות שהשתתפו בסקר נכון למועד הביקור.
בביקור זה נאסף:
א. אינוונטר חי בסוף השנה – מצבת הפרות ומצבת העגלות לפי גילאים
ב.
אינוונטר נכסים שהתווסף במהלך 2211
ג.
עדכון פרטי ההתקשרות
ד.
איסוף נתונים כספיים ומקצועיים של שנת הסקר
3.1.1. מדגם בפועל
מתוך 372 הרפתות שעלו במדגם המקורי נדגמו בפועל 322 רפתות (%97). מתוכן 33 משפחתיות ו- 13 שיתופיות.
לפי משקלה הסטטיסטי של הרפת במדגם, קבעה ד"ר הילרי פוט מקדם ניפוח עבור כל רפת. המקדמים מבוססים
4
5. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
על נתוני מועצת החלב על שיווק החלב בפועל בשנת 2211 במחוזות ובמגזרים השונים. הטבלה שלהלן מציגה את
נתוני המדגם המנופחים ביחס לנתונים בפועל:
טבלה 2.2 נתוני המדגם המנופחים ביחס לנתונים בפועל
נתוני הייצור בפועל לשנת
2211
מגזר
נתוני הייצור במדגם בשקלול
מקדמי הניפוח
מחוז
מס" רפתות
אלפי ליטר
מס' רפתות
אלפי ליטר
יחסי הדגימה
מס' רפתות אלפי ליטר
גולן-גליל
גליל מערבי
השפלה וההר
481
377,650,241
691
377,650,241
%7.601
%0.001
27
764,586,96
28
764,586,96
%5.411
%0.001
עמקים
642
451,521,861
242
451,521,861
%3.89
%0.001
סה"כ
667
849,341,535
757
849,341,535
%7.89
%0.001
גולן-גליל
31
611,980,57
71
611,980,57
%8.031
%0.001
גליל מערבי
61
512,427,88
81
512,427,88
%5.211
%0.001
דרום
64
444,115,432
25
444,115,432
%2.311
%0.001
השפלה וההר
41
771,661,26
41
771,661,26
%5.79
%0.001
מרכז
22
484,928,601
32
484,928,601
%8.201
%0.001
עמקים
25
897,671,122
05
897,671,122
%3.69
%0.001
סה"כ
סה"כ כולל
931
851,997,58
931
851,997,58
%2.001
%0.001
מרכז
שיתופי
84
896,103,02
13
896,103,02
%1.46
%0.001
דרום
משפחתי
77
996,571,94
56
996,571,94
%1.58
%0.001
361
432,794,887
371
432,794,887
%4.601
%0.001
929
281,146,323,1
139
281,146,323,1
%1.001
%0.001
טבלה 2.2 נתוני המדגם המנופחים ביחס לנתונים בפועל
במגזר השיתופי יחס הדגימה הינו %112 בחלב ו- %4.612 במספר המשקים, כאשר במגזר המשפחתי %112
בכמות החלב ו %7.39 במספר המשקים. באיחוד המגזרים נראה יחס של %112 בחלב ו- %2.112 במספר
המשקים. ניתן לראות שיחסי הדגימה בפועל לפי מפתחות הניפוח האמורים לעיל מייצגים באופן מובהק את
הייצור הכולל ואת מספר הרפתות הפעילות.
5
6. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
3.1.
בדיקת תקפות
כאינדיקציה לתקפות ממצאי הסקר, הושוו נתוני שיווק החלב בליטרים ואחוזי השומן והחלבון שנתקבלו
מהנהלות החשבונות עם נתוני מועצת החלב לשנת 2211 כאשר ניתן לראות התאמה גבוהה בין הנתונים להלן:
א. השוואת אחוז שומן
מגזר
ממצאי סקר 2211
נתוני מועצת החלב 2211
פער
משקים משפחתיים
%357.3
%347.3
%010.0-
משקים שיתופיים
%807.3
%307.3
%500.0-
ממוצע ארצי
%137.3
%327.3
%700.0-
טבלה 1.2
ב.
השוואת אחוז חלבון
מגזר
ממצאי סקר 2211
נתוני מועצת החלב 2211
פער
משקים משפחתיים
%613.3
%013.3
%600.0-
משקים שיתופיים
%923.3
%823.3
%200.0-
ממוצע ארצי
%323.3
%913.3
%400.0-
טבלה 2.2
ברפתות המופיעות בספר העדר, הושוו נתוני תנועת ומצבת העדר שהתקבלו מהרפתות עם נתוני ספר העדר
מהתאחדות מגדלי הבקר לשנת 2211 כאשר ההתאמה הארצית הינה כ- %99.
7
7. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
1. מתודולוגיה ושיטת העבודה
2.1. בניית בסיס הנתונים
הנתונים המרכיבים את בסיס הנתונים של הסקר, נאספו ישירות מהמשקים ומהמעטפת המקצועית והפיננסית
במהלך הביקורים שנערכו במשקים בשנת הסקר.
א. ביקור בתחילת ובסוף השנה במשקים.
ב.
ביקורים לפי צורך במהלך ואחרי שנת הסקר בהנהלת חשבונות של המשק.
ג.
ביקורים לפי צורך במהלך ואחרי שנת הסקר במרכז המזון המספק מזון לרפת.
ד.
קשר רציף של טלפונים, פקסים ומיילים עם הגורמים הנ"ל.
1.1 מידע תואם לרישום
2.1.1. חלוקת ההוצאות
הנתונים הפיננסים בסקר מבוססים על נתוני המשקים, כפי שנרשמו בהנהלת חשבונות. חלוקת התשומות
לסעיפים ולסעיפי משנה נקבעה ע"י וועדת ההיגוי. לא בהכרח קיימת התאמה בין חלוקת תתי הסעיפים בסקר
וחלוקת תתי הסעיפים בהנהלת חשבונות, מה שיכול ליצור עיוות בתת-סעיף מסוים, בעוד נכונות ושלמות הסעיף
הראשי נשמרת.
בהוצאות המזון שהינן המרכיב הראשי בהוצאות הרפת, חולקו לפי אומדני הרפתן הוצאות רשומות בין הרפת ובין
מרכז המזון. עיקר ההוצאות הרשומות שחולקו הינן עבודה, אחזקת טרקטורים וסולר.
1.1.1 בדיקת סבירות
על מנת לבדוק סבירות בנתונים הכספיים של סעיפי התשומות והתפוקות, נאספו במקביל נתונים כמותיים של
אותו סעיף, שאושרו ע"י וועדת ההיגוי והראו התאמה והיגיון. בסעיפים מסוימים נאספו נתונים כמותיים בלבד,
וערכם הכספי נזקף בערכים נורמטיביים שנמסרו ע"י וועדת ההיגוי. זקיפה זו יצרה אחידות בין המשקים ופתרה
את העובדה שאין רישום מסודר במשקים לגבי תשומות אלו. ואלו הם הסעיפים:
א. עבודה עצמית - לפי דיווחי רפתן, ולאחר בדיקת סבירות כוללת מול ענפים נוספים הקיימים במשק.
ב.
פחת וריבית - תשתית, ציוד ותשתית חליבה ומרכז מזון, לפי אינוונטר הנכסים שנאסף בביקורים ברפת.
ג.
אינוונטר חי - זקיפת ריבית על ערך העדר, זקיפת עליית ערך בסעיף 'הכנסות מבשר' וזקיפת הכנסה
מעגלים שנמכרו או הועברו שלוחה.
ד.
תקורות ומנהלה - בהמשך למגמה שהחלה בסקר 7111, סעיפי הוצאות אלו נקלטו לפי הערך הרשום
בהנהלת חשבונות, ולא ע"י זקיפה נורמטיבית.
7
8. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
3.1.1 שלוחת חלב
א. שלוחת העגלות – אין אפשרות להפריד בצורה טובה בין הוצאות התורמות לייצור חלב ובשר בשלוחת
הפרות והוצאות התורמות לחידוש העדר בשלוחת העגלות. אי לכך כל ההוצאות של שלוחת הפרות
והעגלות נזקפו לשלוחת החלב, כאשר החשבון לפרה מייצג חשבון לפרה ועגלה נלווית.
ב.
שלוחת הפיטום – ברפתות המפטמות עגלים עד לגיל 42-12 חודשים או עד 16 יום בוצעה הפרדה מוחלטת
משלוחת החלב. בצד ההכנסות נוכתה ההכנסה ממכירת עגלים ובוצעה זקיפה לפי מחירון, ובצד ההוצאות
נוכה החלק היחסי מכל סעיף הוצאה רלוונטי.
4.1.1 אומדן שינוי ערך אינוונטר חי
שינוי ערך האינוונטר החי הינו מרכיב בהכנסות מבשר, ומשפיע בכך על הרווחיות. השינוי נובע משינוי במספר
הראשים ובהרכב הגילאים בעדר. אופן החישוב של פרמטר זה בוצע כדלקמן:
א. נתונים כמותיים של בעלי החיים לפי התפלגות לגילאים נאספו בתחילת וסוף השנה בביקורים ברפת,
ואומתו מול נתוני ספר העדר.
ב.
בניית מחירון עבור פרות ועגלות בכל גיל משבוע ועד 41 חודשים, ואישורו ע"י וועדת ההיגוי.
ג.
הכפלת מספר הראשים בכל גיל במחיר המתאים במחירון.
ד.
סיכום ערך כל קבוצות הגילאים תיתן את ערך העדר הכולל.
ה.
ההפרש בין ערך העדר הכולל בסוף שנה וערכו בתחילת שנה מהווה את ערך שינוי האינוונטר החי.
5.1.1 מבנה הדו"ח
ממצאי הסקר מסוכמים בחלק א' פרק 2, כאשר נתונים מפורטים מסוכמים בחלק ב' בלוחות הסטטיסטיים
הבאים:
א. חשבון הרווחיות – ₪ לפרה בעדר
ב.
חשבון הרווחיות – אגורות לליטר חלב בתמורה
ג.
דו"ח אגרו-טכני
כל דו"ח הוצג עבור כל מגזר תחת הפילוחים הבאים:
א. מספר פרות למשק
ב.
רווח/הפסד לפרה
ג.
תנובת חלב לפרה
ד.
הוצאות ייצור לליטר חלב
ה. אזור גיאוגרפי
8
9. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
3. ממצאי הסקר
2.3 מגמות עיקריות
ממצאי הסקר מצביעים על ההתפתחויות הבאות במשק החלב הארצי לעומת שנת 9111 :
2.2.3 רווחיות
א. בתקופת הסקר חלה הטבה ברווחיות משק החלב, ובממוצע ארצי נרשם רווח של כ- 911 ש"ח לפרה, או כ-
12.1 אגורות לליטר חלב, לעומת הפסד של כ- 723 ₪ לפרה או הפסד של כ- 33.4 אגורות לליטר חלב בשנת
9111 (במחירי 2211).
ב.
ניתן לראות את ההטבה בשני המגזרים- במגזר המשפחתי ההפסדים קטנו ב- %4.12 בהשוואה לסקר
הקודם, ואילו במגזר השיתופי הרווחים גדלו ב- %79.41 (במונחי ₪ לפרה).
1.2.3 תפוקות והכנסות
א. תנובת החלב לפרה : נרשמה עלייה מכ- 176,12 לכ- 143,12 ליטר לפרה שהינה עלייה של כ- %6.2, בעקבות
שיפור התנובה לפרה במגזר השיתופי בגובה של כ- %7.1.
ב. מוצקים :
חלבון – עלייה מ %91.2 ב- 9111 ל- %12.2 ב- 2211
שומן – עלייה מ %27.2 ב- 9111 ל- %27.2 ב-2211
ג. עלייה ריאלית של כ-%6 במחיר המטרה לחלב מ- 9111 ל- 2211.
ד. העלייה בהכנסות מבשר בשיעור של כ- %92, יכולה לנבוע ממספר גורמים: קיטון באחוז היציאה המגדיל
את ערך העדר, אחוז גדול יות ר של מכירת פרות לחלב לעומת פרות לבשר, עלייה ריאלית במחירי הבשר
ועוד.
ה. כתוצאה מהנ"ל חל בממוצע הארצי גידול של כ- %79.1 בסך ההכנסות לפרה לעומת שנת 9111.
3.2.3 הוצאות
א. הוצאות מזון - עלייה של כ-%41.4 במונחי ₪ לפרה הנובעת מהתייקרות חומרי הגלם, והגדלת כמות מזון
לפרה – ק"ג חומר יבש ליום מ- 43.71 ל- 12.31 – עלייה של %2.1.
ב.
הוצאות עבודה – ירידה בהוצאות העבודה בשיעור של כ- %33.2 מ 2211 ל- 9111 במונחי ₪ לפרה,
הנובעות מעלייה נוספת בשיעור העבודה השכירה על חשבון העבודה העצמית ובירידה בימי העבודה
לפרה.
ג.
הוצאות הנהלה וכלליות - ירידה בשיעור של כ- %71.9, במונחי ₪ לפרה.
ד.
הוצאות הון - ירידה בשיעור של %79.9 לעומת שנת 9111, במונחי ₪ לפרה.
9
10. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
4.2.3 פער בין המגזרים
א. ממצאי הסקר מראים כי קיימת מגמת צמצום פערים בין המגזרים הנובעת מהסיבות הבאות:
קיטון ההפסדים במגזר המשפחתי בשיעור הגבוה מהעלייה ברווחיות במגזר השיתופי. %4.12 כנגד
%79.41.
בתקופת הסקר הפער בין הרווח הממוצע במגזר השיתופי להפסד הממוצע במגזר המשפחתי קטן
ועומד כיום על 336,4 ₪ לפרה, בעוד שבשנת 9111 (במחירי 2211) עמד על 721,3 ₪ לפרה.
07
12. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
2.1.3. מספר משקי החלב
לפי נתוני מועצת החלב לשנת 2211 ישנם 919 משקי חלב, נתון כמעט זהה לנתוני סקר 2211 מנופחים, כ- 129
משקים. לפי נתוני מועצת החלב לשנת 9111 היו 349 משקים, כלומר בפועל היה צמצום במספר המשקים מ- 9111
ל- 2211.
1.1.3. גודל העדר וגודל רפת ממוצעת
מספר הפרות הכולל בענף גדל בכ- %2.3. במגזר המשפחתי מספר הפרות הכולל עלה בכ- %4.6 ובמגזר השיתופי
מספר הפרות הכולל עלה ב- %3.9.
3.1.3. התפלגות שיווק החלב לפי מגזרים
כמות החלב המשווק הסתכמה על פי תוצאות סקר 2211 המנופחות לסך של 6.212,2 מיליוני ליטר, גידול של כ-
%12 לעומת נתוני סקר 9111.
התפלגות שיווק החלב בין המגזרים השתנתה במעט:
חלקו של המגזר המשפחתי בשנת 2211 ירד מ- %3.24 ל- %4.14.
חלקו של המגזר השיתופי עלה מ-%2.33 ל- %6.93.
4.1.3. חלב בתמורה לפרה
תנובת החלב לפרה: נרשמה עלייה מ 176,12 ליטר לפרה לשנהב- 9111 ל- 143,12 ליטר ב- 2211– עלייה של
כ- %6.2, בעקבות שיפור התנובה לפרה במגזר השיתופי בשיעור של כ- %7.1.
5.1.3. השוואת ממצאים לעומת סקרים קודמים
מניתוח נתונים אלו ניתן לראות את המגמות הבאות:
היקף הייצור למשק – במונחי חלב בתמורה למשק- עלה בכ- %3.7.
תנובת החלב לפרה גדלה ב- %7.1.
מצורפת טבלה המשווה ממצאי סקר זה לממצאי סקרים קודמים
בשנים 2111, 3111, 7111, 9111 :
27
14. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
3.3 רווחיות – מגמות עיקריות
א. ממצאי סקר 9111 מוצגים במחירי שנת 2211.
ב.
להלן המדדים אשר שימשו לתרגום מחירי 9111 לשנת 2211:
סוג מדד
חלב
בשר
מחיר לצרכן
מזון
משתנות
עבודה
מנהלה
הון
ג.
מקדם למידוד
%70.6
%43.53
%05.7
%93.51
%05.7
%09.7
%08.4
%76.6
הטבלה בעמוד הבא מסכמת את עיקרי הממצאים של סקר 2211, בכל הנוגע למרכיבי ההוצאות וההכנסות
העיקריים, בחשבון לפרה ובחשבון לליטר חלב בתמורה – בהשוואה לממצאי סקר 9111. ניתוח הממצאים
לגבי כל אחד מין המרכיבים הללו מוצג אחרי הטבלה.
47
16. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
2.3.3. הכנסות
2.2.2.2. הכנסות מחלב
בממוצע הארצי ההכנסות מחלב עלו בכ- %23.2 לעומת התוצאות שהתקבלו בסקר 9111 (במחירי 2211)
במונחי ₪ לפרה. זאת כתוצאה מעליית מחיר בשער המחלבה בשיעור של כ- %6, ועלייה בתנובת החלב של כ-
%7.1.
במגזר המשפחתי ההכנסה הריאלית מחלב לפרה קטנה בשיעור של כ- %61.2, בעוד שבמגזר השיתופי ההכנסה
הריאלית לפרה גדלה בשיעור של כ- %17.2, הנובע מהעלייה הריאלית ומעלייה בתנובה לפרה.
לאור האמור לעיל הפער בין המגזר השיתופי והמשפחתי גדל בכ- %2.24, והוא עומד כיום על 176,2 ₪ לפרה
לעומת 363,1 ₪ לפרה ב9111 (במונחי 2211).
1.2.2.2. הכנסות מבשר
בתקופת הסקר חלה בממוצע הארצי עלייה בהכנסות מבשר במונחי ₪ לפרה של כ- %93.32. במגזר המשפחתי
הגידול הוא של כ- %2.12 ובמגזר השיתופי של כ- %2.22.
ההתייעלות בהכנסות מבשר נובעת בעיקר מעליית ערך האינוונטר החי, הנובעת מקיטון באחוז יציאת פרות
המשקף את ה גידול העדרים מ- 9111 ל- 2211.
2.2.2.2. הכנסות אחרות
סעיף זה כולל: הכנסות ממכירת זבל, דמי שימוש במכון חליבה, הכנסות מפנסיון ופיצויים שונים - חלה בו ירידה
של כ- %3.46 בממוצע הארצי, מ- 632 ₪ לפרה ב- 9111 ל- 33 ₪ לפרה ב- 2211.
1.3.3. הוצאות
2.1.3.3. הוצאות מזון
בטבלה הבאה מוצגים נתונים ומדדים נבחרים לגבי צריכת המזון ועלותו :
ממוצע ארצי
פירוט
מגזר שיתופי
מגזר משפחתי
9002
1102
שינוי
9002
1102
שינוי
9002
1102
שינוי
ק"ג ח"י לליטר חלב מיוצר
49.0
59.0
%7.0
20.1
610.1
%4.0-
98.0
09.0
%1.1
ק"ג ח"י לפרה ליום
45.72
21.82
%1.2
57.72
46.72
%4.0-
63.72
94.82
%1.4
מחיר לק"ג ח"י בש"ח (*)
04.1
24.1
%7.1
04.1
93.1
%9.0-
93.1
54.1
%4.4
עלות מזון לליטר חלב באג' (**)
30.131
76.431
%8.2
33.241
47.041
%1.1-
69.221
75.031
%2.6
(*) 9111 ממודד (**) 9111 ממודד , ללא פחת ומחיר הון מרכז מזון
% חלבון בחומר יבש
04.41
82.41
%8.0-
90.41
13.41
%6.1
56.41
62.41
%7.2-
%מזון מרוכז מחומר יבש
98.65
35.45
%1.4-
09.85
01.35
%8.9-
32.55
26.55
%7.0
% מזון גס בחומר יבש
30.71
88.91
%7.61
31.61
08.81
%6.61
77.71
07.02
%5.61
% תחמיצים בחומר יבש
28.81
00.81
%4.4-
15.71
23.91
%3.01
09.91
00.71
%6.41-
62.7
95.7
%5.4
64.7
88.8
%0.91
01.7
86.6
%9.5-
% מזון עסיסי+ ירקות
+ אחר בחומר יבש
טבלה 4.2: מזון- נתונים נבחרים, בממוצע ארצי ובחלוקה למגזרים, מחירי 2211
77
17. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
ההוצאה השנתית למזון לפרה בתוספת עגלה נלווית גדלה ריאלית בשנת 2211 בשיעור של כ- %41.4
בממוצע הארצי, מ-912,42 ש"ח לפרה בשנת 9111 ל-719,42 ₪ לפרה ב-2211. גידול זה נבע מעליית מחירי
המזונות ועליית כמות המזון לפרה התבטאת בק"ג חומר יבש ליום בכ- %2.1.
במגזר המשפחתי ההוצאה למזון לפרה קטנה בשיעור של כ- %39.1.
במגזר השיתופי ההוצאה גדלה בשיעור של כ- %41.3.
עלות המזון לליטר חלב, המבטאת גם את השינויים בניצולת המזון ובתנובת החלב לפרה, גדלה מכ-
21.222 אג' לליטר חלב ב- 9111 לכ- 76.422 אג' לליטר חלב ב- 2211.
במדד זה קיים פער של כ- 12 אג' לליטר חלב בין המגזרים כאשר היעילות במגזר השיתופי נובעת ממכלול
סיבות, כגון: יתרון משמעותי לגודל, ניהול יעיל יותר וחשיפה גבוהה יותר להדרכה וייעוץ.
במונחי חומר יבש לפרה ליום, ב- 9111 במגזר המשפחתי הצריכה הייתה כ- 37.71 ק"ג לעומת 62.71 ק"ג
בשיתופי, כ- 4.1 ק"ג ח"י פחות המשפחתי. ב-2211 התהפכה המגמה, במגזר המשפחתי הצריכה הייתה
46.71 ק"ג לעומת 94.31 ק"ג בשיתופי, כ- 33.1 ק"ג ח"י יותר מהמשפחתי.
מבחינת הרכב המזון, במנות הבליל חלו השינויים הבאים לעומת הסקר הקודם בממוצע הארצי:
משקל המזון המרוכז במנה ירד מ- %93.63 ל- %23.43 במונחי ח"י.
משקל התחמיצים במנה ירד מ- %13.32 ל- %32 במונחי ח"י.
משקל המזון הגס עלה מ%21.72 ל- %33.92 במונחי ח"י.
בסקר 2211 שונו קטגוריות המזונות כאשר בוטלה קטגורית "מזון אחר". סעיפי "מזון אחר" חולקו בין
שאר קטגוריות המזון.
1.1.3.3. הוצאות משתנות אחרות
ההוצאות המשתנות האחרות לפרה בסקר 2211 רשמו ירידה של כ- %39.1 בממוצע הארצי לעומת סקר 9111.
במגזר המשפחתי חלה ירידה של כ- %9.1 ובמגזר השיתופי חלה עלייה של כ- %2.1.
3.1.3.3. הוצאות עבודה
א. בשנת 2211 מספר ימי העבודה לפרה ועגלה נלווית הסתכם ב 61.3 ימי עבודה לעומת 22.3 ימי עבודה ב-
9111 – קיטון של כ- %6.1. במגזר השיתופי חלה ירידה של כ- %1, מ 12.7 ל- 39.6, בעוד במגזר המשפחתי
חלה עלייה כ- %7.1 - 14.9 לעומת 32.9. למרות המגמות ההפוכות בין המגזרים, ניתן לראות התייעלות
בתשומות העבודה הנובעת ככל הנראה מהמשך מגמת הגידול בסך הפרות למשק ומשיפורים טכנולוגיים
שחלו במשק החלב כגון מכון חליבה רובוטי.
ב.
במונחי ימי עבודה לאלף ליטר נרשמה התייעלות ארצית של כ – %7.1 - 47.1 לעומת 67.1 ימי עבודה לאלף
ליטר ב-9111. במגזר השיתופי ההתייעלות עמדה על %3 ואילו במשפחתי מגמה הפוכה – עלייה של כ- %2.
ג.
מגמת המעבר לעבודה שכירה על חשבון עבודה עצמית נמשכה, כאשר אחוז העבודה השכירה עלה מ-
%2.23 ל %9.43.
ד.
בדיקה נוספת שנערכה הינה – מה אחוז העבודה הזרה, הזולה יותר מסך העבודה ברפת. ניתן להבחין
במגמה ארצית של עלייה מ %4.21 ל %7.41 מסך העבודה, כאשר במגזר השיתופי נראה עלייה מ-%2.32 ל-
%1.32 ובמגזר המשפחתי ירידה מ- %3.32 ל %1.12.
77
18. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
ה. עלות יום עבודה
המחיר ליום עבודה ממוצע (עצמי ושכיר) בשנת 2211 היה כ- 2.124 ₪ בממוצע הארצי, לעומת
9.324 ₪ ב- 9111 (במחירי 2211) כלומר ירידה של כ- 3.1. המחיר ליום העבודה במגזר המשפחתי
בשנת 2211 הינו 6.972 ₪, לעומת כ- 2.792 ₪ ב- 9111 ממודד, כלומר ירידה של כ- %6.4. המחיר
הממוצע ליום עבודה במגזר השיתופי עומד ב- 2211 על 6.174 ₪ לעומת 134 ₪, כלומר עלייה
בשיעור של כ- %3.4.
מבחינה ארצית ניתן לראות שאחוז העבודה השכירה עלה, עובדה המסבירה את העלייה במחיר
ליום עבודה בממוצע הארצי.
ו.
להלן מספר תרשימים על ימי העבודה והרכבם לפי מגזרים:
תרשים 1.3 : ימי עבודה שכירה ועצמית לפרה-
ממוצע משפחתי
21
01
86.3
43.4
57.4
80.5
55.4
1102
9002
81.4
84.3
8
6
4
31.6
09.5
7002
5002
62.6
2
0
עבודה שכירה
עבודה עצמית
87
3002
20. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
4.1.3.3. הוצאות מנהלה
בסעיף זה חלה ירידה של כ- %71.9, לעומת הסקר הקודם בממוצע הארצי. במגזר השיתופי חלה ירידה מ- 332,2
ש" לפרה ב- 9111 ל- 671,2 ₪ לפרה ב- 2211, ובמגזר המשפחתי חלה ירידה מ- 247 ₪ לפרה ב- 9111 ל- 966 ₪
לפרה ב- 2211. סעיף ההוצאות הכלליות על מרכיביו נלמד בימים אלה על ידי הצוות, לצורך השימוש בו לחישוב
מחיר המטרה, וכדי לקבוע מתודולוגיה סדורה לסעיף זה.
5.1.3.3. עלויות ההון
בעלויות ההון לפרה חל קיטון ממוצע של כ- %79.9 בממוצע הארצי לעומת מחירי 9111. במגזר המשפחתי
חל קיטון של כ- %41.22 בעלויות ההון, גם במגזר השיתופי חל קיטון של כ- %71.3.
במגזר המשפחתי הוצאות ההון לפרה גבוהות ב- %92 מאלה של המגזר השיתופי. 716,2 ₪ לעומת 293,1
₪ לפרה, נתון המעיד גם הוא על יתרון לגודל ברפת.
4.3. חשבון הרווחיות ומדדים
2.4.3. מרכיבי ההוצאות
התרשימים הבאים מציגים את חלקו של כל מרכיב בסל ההוצאות לייצור החלב - נתוני סקר 2211 לעומת נתוני
סקר 9111. משקל הוצאות המזון עלה ב- %2.3 ומרכיב ההון ירד ב%2.3. ההוצאות המשתנות האחרות ירדו ב-
%6.4, והוצאות העבודה ירדו ב- %3.7.
02
21. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
תרשים 6.3 : התפלגות הוצאות הייצור ב- 1102
הון, %1.31
מנהלה, %5.3
עבודה, %3.31
מזון, %2.75
משתנות אחרות,
%9.21
תרשים 5.3: התפלגות הוצאות הייצור ב- 9002
הון, %8.31
מנהלה, %1.4
עבודה, %3.41
מזון, %3.45
משתנות אחרות,
%5.31
72
23. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
5.3. ניתוח הממצאים לפי מספר פרות לרפת
בתקופת הסקר נמשכה מגמת איחוד הרפתות, וכתוצאה מזה מספר הראשים למשק עלה מ 41.412 ל- 23.222,
עלייה של כ-%9.3.
2.5.3. המגזר השיתופי
טבלה 6.2 – שיתופי- התפלגות לפי גודל עדר
שיתופי
מעל 114
מ 213 עד 114
עד 113
פירוט
371
64
97
84
משקים מעובד באחוזים
%001
%62
%64
%82
חלב בתמורה מעובד באחוזים
%001
%34
%83
%91
סה''כ הכנסות
988,72
311,82
231,82
229,62
סה''כ הוצאות
906,52
722,52
959,52
357,52
רווח/הפסד כללי
182,2
688,2
371,2
961,1
מספר משקים מעובד (מנופח)
טבלה 6.2 נתוני רווחיות המגזר השיתופי בהתפלגות לפי מספר פרות למשק
א. במגזר השיתופי – מבחינת הרכב הייצור משקלן של הרפתות הגדולות, נשאר דומה לסקר 9111, ועומד על
%14, כך שהרפתות הגדולות המהוות רק %61 מייצרות כ-%14 מסך החלב המשווק במגזר.
ב.
בשונה מסקר 9111 ובדומה לסקרים הקודמים לו, ניתן לראות יתרון לגודל כך שככל שהעדר גדל
הרווחיות לפרה גדלה. בקבוצת הרפתות הגדולות הרווח מעל לכפול מקבוצת הרפתות הקטנות.
1.5.3. המגזר המשפחתי
טבלה 7.2- משפחתי- התפלגות לפי גודל עדר
פירוט
מספר משקים מעובד (מנופח)
משקים מעובד באחוזים
חלב בתמורה מעובד באחוזים
סה''כ הכנסות
סה''כ הוצאות
משפחתי
657
%001
%001
940,32
324,52
מעל 112
601
%41
%82
890,42
986,52
מ 28 עד 112
97
%01
%31
855,32
475,62
מ 26 עד 18
512
%92
%72
726,22
181,52
מ64 עד 16
942
%33
%42
969,12
478,42
עד 54
701
%41
%8
313,32
001,52
רווח/הפסד כללי
473,2-
195,1-
610,3-
455,2-
509,2-
687,1-
טבלה 7.2 נתוני רווחיות המגזר המשפחתי בהתפלגות לפי מספר פרות למשק
א. במגזר המשפחתי, להבדיל מהש יתופי, לא רואים יתרון לגודל, והקבוצות הכי פחות מפסידות הן דווקא
הקבוצות הקיצוניות – הרפתות הגדולות והקטנות ביותר במגזר. בדומה לסקר קודם קבוצת הרפתות של
112-23 פרות הינה מובילה בהפסד, כשב-9111 הייתה הקבוצה מדורגת שנייה בהפסד.
ב.
בהשוואה בין שתי קבוצות הגודל הקיצוניות (עד 34 פרות ומעל 112 פרות) עולים הפערים העיקריים
הבאים :
הכנסות מחלב: פער של כ- 774 שקלים שמקורו בפער של כ-412 ליטר בתנובת החלב לפרה.
32
24. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
הכנסות מבשר: פער של כ-491 שקלים הנובע ממכירות בשר גבוהות יותר.
הוצאות העבודה: בסעיף הוצאה זה קבוצת הרפתות הגדולות יעילה יותר משמעותית כך
שהעלויות קטנות ב-621,2 שקלים. הפער נובע מפער של כ-3.2 ימי עבודה לפרה ומהבדל משמעותי
באחוז העבודה השכירה- %4.73 ברפתות הגדולות ו- %7.62 ברפתות הקטנות.
בהוצאות הישירות האחרות קבוצת הרפתות הקטנות יעילה יותר.
ג.
בחינת הרווחיות לפני זקיפת עלויות ההון מלמדת כי בסקר הנוכחי, להבדיל מהסקר הקודם, בו כל
הרפתות סיימו ברווח חוץ מקבוצת הרפתות הקטנות, בסקר זה אף קבוצת רפתות לא סיימה את השנה
בהפסד, טרם זקיפה.
6.3. ניתוח הממצאים לפי רווח/הפסד לפרה
בעוד במגזר המשפחתי הרווחיות נשארה זהה לשנת 9111, במגזר השיתופי חלה ירידה מ-362,1 ₪ ל- 231,1 ₪
לפרה. במגזר השיתופי בסקר 9111 כ-%22 מהרפתות סיימו את השנה בהפסד, ב2211 כ- %21 מהמשקים סיימו
בהפסד. לעומת זאת אחוז הרפתות המפסידות במגזר המשפחתי כמעט ולא השתנה – %93 לעומת %16.
2.6.3. המגזר השיתופי
טבלה 3.2- שיתופי- התפלגות לפי רווח/הפסד לפרה
פירוט
מספר משקים מעובד (מנופח)
משקים מעובד באחוזים
חלב בתמורה מעובד באחוזים
סה''כ הכנסות
סה''כ הוצאות
שיתופי
371
%001
%001
988,72
906,52
רווח מעל
1113
45
%13
%63
874,92
628,42
מ 2111
עד 1113
25
%03
%03
859,72
825,52
מ 2112
עד 1111
32
%31
%41
007,62
943,52
רווח עד
1112
9
%5
%4
107,82
715,82
הפסד
כלשהו
63
%12
%61
543,52
068,62
רווח/הפסד כללי
182,2
256,4
034,2
153,1
581
515,1-
טבלה 3.2 נתוני רווחיות המגזר השיתופי בהתפלגות לפי רווח/הפסד לפרה
א. על אף שמשקלה של קבוצת הרפתות המפסידות גדל במגזר השיתופי מ- %22 ל-%21, ההפסד הממוצע
ירד מ-991,1 ₪ לפרה ל- 323,2 ₪ לפרה.
ב.
במגזר השיתופי – משקלן של הרפתות המרוויחות ביותר קטן מ- %14 ל %22, אך הרווח הממוצע עלה מ-
764,4 ₪ לפרה ל- 136,4 ₪ לפרה.
ג.
משקל קבוצת הרפתות המרוויחות מעל 111,2 ₪ לפרה ירד מ- %13 ל%47, בעוד משקל מספר הרפתות
המרוויחות עד 111,2 ₪ לפרה ירד מ- %7 ל- %3.
ד.
הפער ברווחיות נובע משלושה גורמים מרכזיים:
הכנסות מחלב- קיים פער של כ- 311,2 ₪ לפרה.
הכנסות מבשר- קיים פער של 392,2 ₪ לפרה הנובע מעליית ערך ומכירת פרות גבוהה יותר.
בכל סעיפי ההוצאה ובייחוד באחזקה, מזון ועבודה, קבוצת הרפתות הרווחיות יותר יעילה יותר.
42
25. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
1.6.3. המגזר המשפחתי
טבלה 9.2- משפחתי- התפלגות לפי רווח/הפסד לפרה
פירוט
מספר משקים מעובד (מנופח)
משקים מעובד באחוזים
חלב בתמורה מעובד באחוזים
סה''כ הכנסות
סה''כ הוצאות
משפחתי
657
%001
%001
940,32
324,52
רווח מעל 1112
83
%5
%6
310,72
431,42
רווח עד 1112
47
%01
%21
418,42
444,42
הפסד עד 1111
002
%62
%72
910,32
742,42
הפסד מעל
1111
444
%95
%55
892,22
723,62
רווח/הפסד כללי
473,2-
978,2
073
822,1-
030,4-
טבלה 9.2 נתוני רווחיות המגזר המשפחתי בהתפלגות לפי רווח/הפסד לפרה
א.
במגזר המשפחתי ניתן לראות שמשקל הרפתות המפסידות ביותר נשאר כמעט זהה, אך ההפסד הממוצע ירד
מ- 167,4 ₪ לפרה ל- 121,4 ₪ לפרה.
ב.
בדומה ל- 9111 בה סיימו %7.32 מהרפתות המשפחתיות ברווח, גם בסקר 2211 כ-%32 מהרפתות סיימו
ברווח.
ג.
בהתפלגות על פי רווח/הפסד ניתן למצוא מספר פרמטרים בולטים שהובילו לפער:
תנובת חלב לפרה- פער של כ- 961,2 ליטר לפרה בין קבוצת הרפתות המפסידות לבין קבוצת הרפתות
המרוויחות .
הכנסות מחלב – פער של כ- 371,1 ₪ לפרה לטובת הרפתות הרווחיות.
הכנסות מבשר- פער של כ- 214,1 ₪ לפרה הנובע בעיקר משינוי ערך אינוונטר חי גבוה משמעותית.
יעילות גבוהה יותר בצד ההוצאות ובעיקר בהוצאות המזון, האחזקה והפחת.
52
26. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
7.3. ניתוח הממצאים לפי תנובת חלב לפרה
2.7.3. המגזר השיתופי
טבלה 12.2- שיתופי- התפלגות לפי תנובת חלב לפרה בליטר לשנה
פירוט
מספר משקים מעובד (מנופח)
משקים מעובד באחוזים
חלב בתמורה מעובד באחוזים
סה''כ הכנסות
סה''כ הוצאות
שיתופי
371
%001
%001
988,72
906,52
מעל
115,22
99
%75
%95
174,92
564,62
רווח/הפסד כללי
182,2
מ 111,22 עד
115,22
23
%81
%02
286,72
628,42
700,3
מ 115,12
עד 111,22
22
%31
%31
696,52
179,42
עד 115,12
12
%21
%8
001,22
670,32
658,2
627
779-
טבלה 12.2 נתוני רווחיות המגזר השיתופי בהתפלגות לפי תנובת חלב לפרה
א. במגזר השיתופי ניתן לראות קורלציה ברורה בין תנובת החלב לפרה לרווחיות הרפת. בעוד הרפתות עם ממוצע
תנובה הנמוך מ- 113,12 ליטר לפרה לשנה מפסידות, הרפתות עם ממוצע של 113,22 ליטר מציגות רווח של
מעל 111,2 ₪ לפרה.
ב.
במגזר השיתופי תנובת החלב הממוצעת לפרה עלתה מ- 341,22 ל- 633,22 ליטר לפרה לשנה. עובדה זו
מסבירה את עליית משקל הרפתות עם התנובה הגבוהה מ- 113,22 ליטר מ- %62 ל – %73.
1.7.3. המגזר המשפחתי
טבלה 22.2- משפחתי- התפלגות לפי תנובת חלב לפרה
פירוט
מספר משקים מעובד (מנופח)
משקים מעובד באחוזים
חלב בתמורה מעובד באחוזים
סה''כ הכנסות
סה''כ הוצאות
רווח/הפסד כללי
משפחתי
657
%001
%001
940,32
324,52
473,2-
מעל 111,12
843
%64
%55
378,42
718,62
449,1-
מ 115,9 עד
111,12
011
%51
%51
156,22
907,42
850,2-
מ 115,8 עד
115,9
732
%13
%41
939,02
339,32
499,2-
עד 115,8
16
%8
%6
676,81
794,22
128,3-
טבלה 22.2 נתוני רווחיות המגזר המשפחתי בהתפלגות לפי תנובת חלב לפרה
א. גם במגזר המשפחתי ניתן לראות קורלציה ברורה בין תנובת החלב לפרה ברפת לרווחיות הרפת, בדומה
לממצאי המגזר השיתופי. בעוד הרפתות עם ממוצע תנובה הנמוך מ- 113,3 ליטר לפרה לשנה מפסידות כ-
213,2 ש"ח לפרה, הרפתות עם ממוצע של 111,12 ליטר לפרה לשנה מציגות הפסד של כ- 472,1 ₪ לפרה.
ב.
במגזר המשפחתי תנובת החלב הממוצעת לפרה ירדה מ- 269,9 ליטר ב- 9111 ל- 129,9 ליטר לפרה ב- 2211.
עובדה זו מסבירה את ירידת משקל הרפתות עם התנובה הגבוהה מ- 111,12 מ- %74 ל - %64.
72
27. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
8.3 ניתוח הממצאים לפי אזורים גיאוגרפיים
2.8.3. המגזר השיתופי
טבלה 12.2- שיתופי- התפלגות לפי אזורים גיאוגרפיים
פירוט
מספר משקים מעובד (מנופח)
משקים מעובד באחוזים
חלב בתמורה מעובד באחוזים
סה''כ הכנסות
סה''כ הוצאות
שיתופי
371
%001
%001
988,72
906,52
מרכז
32
%31
%41
313,72
072,62
עמקים
05
%92
%82
647,72
600,52
רווח/הפסד כללי
182,2
340,1
047,2
דרום
25
%03
%03
842,72
329,42
השפלה
וההר
41
%8
%8
786,92
665,62
גולן גליל
71
%01
%9
718,82
667,72
גליל מערבי
81
%01
%11
376,82
286,52
523,2
121,3
150,1
299,2
טבלה 12.2 נתוני רווחיות המגזר השיתופי בהתפלגות לפי אזורים גיאוגרפיים
א. במגזר השיתופי בולטות לרעה הרפתות ברמת הגולן ובמרכז הארץ, אשר מציגות רווחיות נמוכה משמעותית
משאר המחוזות. הירידה המשמעותית ביותר היא במחוז מרכז מ- 739,1 ₪ לפרה ב- 9111 ל-241,2 ₪ לפרה
ב- 2211. העלייה המשמעותית ביותר היא במחוז גליל מערבי בו נראית עלייה מ- 224,2 ₪ לפרה ב- 9111 ל-
199,1 ₪ לפרה ב- 2211.
1.8.3. המגזר המשפחתי
טבלה 22.2- משפחתי- התפלגות לפי אזורים גיאוגרפיים
פירוט
מספר משקים מעובד (מנופח)
משקים מעובד באחוזים
חלב בתמורה מעובד באחוזים
סה''כ הכנסות
סה''כ הוצאות
משפחתי
657
%001
%001
940,32
324,52
מרכז
28
%11
%31
635,32
987,52
עמקים
242
%23
%13
207,22
150,52
דרום
931
%81
%61
033,12
491,42
השפלה
וההר
691
%62
%72
068,32
713,62
גולן גליל
56
%9
%9
657,32
435,52
גליל
מערבי
13
%4
%4
855,42
582,62
רווח/הפסד כללי
473,2-
352,2-
943,2-
468,2-
754,2-
877,1-
727,1-
טבלה 22.2 נתוני רווחיות המגזר המשפחתי בהתפלגות לפי אזורים גיאוגרפיים
ב.
במגזר המשפחתי קרובים ברווחיות שני המחוזות הצפוניים – "גליל מערבי ו"גולן-גליל" שדווקא היו
המחוזות המפסידים ביותר ב- 9111.
ג.
שונות התוצאות בין הסקרים מראה כי לא ניתן לקשור באופן מובהק בין מחוז הרפת לרווחיות.
72
28. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
9.3. ניתוח הממצאים לפי הוצאות ייצור ליטר חלב
2.9.3. המגזר השיתופי
טבלה 42.2- שיתופי- התפלגות לפי הוצאות ייצור ₪ לליטר חלב
פירוט
מספר משקים מעובד (מנופח)
משקים מעובד באחוזים
חלב בתמורה מעובד באחוזים
סה''כ הכנסות
סה''כ הוצאות
שיתופי
371
%001
%001
988,72
906,52
עד 2.1
63
%12
%72
611,92
903,42
מ 2.1 עד 1.1
43
%02
%91
927,72
418,42
מ 1.1 עד 2.1
64
%62
%52
199,72
375,52
מ 2.1 ומעלה
75
%33
%92
788,62
302,72
רווח/הפסד כללי
182,2
808,4
519,2
814,2
513-
טבלה 42.2 נתוני רווחיות המגזר השיתופי בהתפלגות לפי הוצאות ייצור לליטר חלב
1.9.3. המגזר המשפחתי
טבלה 32.2- משפחתי- התפלגות לפי הוצאות ייצור ₪ לליטר חלב
פירוט
מספר משקים מעובד (מנופח)
משקים מעובד באחוזים
חלב בתמורה מעובד באחוזים
סה''כ הכנסות
סה''כ הוצאות
רווח/הפסד כללי
משפחתי
657
%001
%001
940,32
324,52
473,2-
עד 2.1
49
%21
%51
733,32
888,22
944
מ 2.1 עד 4.1
59
%21
%31
619,32
472,42
853-
מ 4.1 עד
3.1
85
%8
%01
394,32
093,52
698,1-
מ3.1 עד 6.1
811
%61
%71
812,32
690,62
878,2-
מעל 6.1
193
%25
%54
765,22
292,62
527,3-
טבלה 32.2 נתוני רווחיות המגזר המשפחתי בהתפלגות לפי הוצאות ייצור לליטר חלב
א. כצפוי, ניתן לראות קשר ישיר בין הוצאות הייצור לרווחיות, חיזוק נוסף לכך שהיעילות העיקרית הינה
בהוצאות הייצור.
82
29. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
12.3. נתונים אגרו טכניים נבחרים
ממוצע ארצי
שינוי %
1102
9002
פירוט:
% עגלות מפרות
% יציאת פרות
% תמותת פרות
מ"ר סככה לפרה
ימי עבודה לפרה
ק"ג חומר יבש לליטר חלב
מגזר משפחתי
1102 שינוי %
9002
מגזר שיתופי
שינוי %
1102
9002
%97.47
%80.57
%93.0
%67.96
%16.37
%15.5
%78.87
%52.67
%23.3-
%21.33
%67.82
%71.31-
%82.03
%01.82
%91.7-
%24.53
%71.92
%56.71-
%46.2
%09.2
%98.9
%40.3
%78.3
%33.72
%33.2
%63.2
%13.1
19.33
31.63
%35.6
61.34
76.44
%15.3
24.62
93.92
%52.11
11.8
60.8
%86.0-
53.9
24.9
%97.0
01.7
89.6
%37.1-
49.0
749.0
%17.0
10.1
610.1
%65.0
98.0
009.0
%21.1
2.12.3. תנועת עדר
ירידה של כ- %72.22 ביציאת הפרות בממוצע הארצי לעומת 9111. במגזר המשפחתי חלה ירידה של כ-
%1.7 לעומת 9111, ובמגזר השיתופי ירידה של כ- %6.72 לעומת 9111. ניתן לראות שקיים פער בין
המגזרים: במגזר המשפחתי אחוז העגלות מפרות עומד על כ- %6.27, בעוד שבמגזר השיתופי הוא %1.67.
אחוז העגלות מפרות בעדר - נרשמה בממוצע הארצי עלייה של כ %4.1, אולם קיים שוני בין המגזרים.
במגזר המשפחתי אחוז העגלות מפרות עלה ב- %3.3 ואילו במגזר השיתופי ירד בכ- %2.2.
אחוז תמותת הפרות בעדר עלה בכ- %9.9 בממוצע הארצי לעומת הסקר הקודם, כאשר כאן הייתה עלייה
במגזר המשפחתי בכ- %2.71 וירידה משמעותית פחות במגזר השיתופי בשיעור של כ- %2.2.
הגידול באחוז העגלות מפרות והקיטון באחוז יציאת הפרות, מוסבר על ידי הגדלת העדר הנובע מגידול
במכסות.
1.12.3. הון פעיל ודומם
הון דומם לפרה – לא כולל מרכז מזון עומד על כ- 392,12 ₪ כאשר להבדיל מסקרים קודמים הוחלט על
ידי וועדת ההיגוי לא לכלול את מרכז המזון בתוך מדד זה. מספר הרפתות במדגם המייצרות מזון בעצמן
הינו נתון משתנה, והכללתו יכולה ליצור עיוות במדד.
מ"ר סככה לפרה עלה בממוצע הארצי בכ- %23.6, כאשר במגזר המשפחתי הגידול הינו בשיעור של כ-
%23.2 ובמגזר השיתופי בכ- %1.22.
92
31. רווחיות ענף רפת החלב – 2211
4.רווחיות ייצור החלב
ריכוז נתונים ארצי
לוח 2.4 חשבון רווחיות לפי ₪ לפרה
לוח 1.4 חשבון רווחיות לפי אג' לליטר
לוח 2.4 נתונים ומדדים אגרו טכניים
73