1. נותנים
"מדינות טוענות שצה"ל
הפר את החוק - וזה חלק
מהקרבות שהצבא מנהל".
אל"ם נוימן בלשכתו
דין
קצינים בכירים שחוששים להיעצר
בחו"ל, בחירת המטרות שחיל האוויר
תוקף והפקודות המבצעיות שמחכות
לסבב הבא # מחלקת הדין הבין־לאומי
מעורבת בסוגיות הרגישות ביותר
בצה"ל – היום יותר מתמיד #
ראיון ראשון עם בכירי המחלקה )
עידו גפן | צילום: ספיר ברונזברג
62
כ"א בסיוון התשע"ג /
/ 03 במאי 3102 72
2. "יש אנשים שלא מבינים את
התפקיד שלנו". סא"ל שמיר־בורר
(מימין) ואל"ם נוימן
"אחרי ‘עופרת יצוקה' התמודדנו לראשו־
נה עם גל של ועדות חקירה נגד צה"ל".
החיילים שהורשעו בפרשת "נוהל ילד"
ט
(בפנים מטושטשות) בבית־המשפ
צילום: יוסי אלוני, מעריב
בנובמבר האחרון פרסמו
כלי התקשורת בטורקיה על
פתיחת משפטם של ארבעה
קצינים ישראלים במילואים:
הרמטכל הקודם, ראל
(מיל') גבי אשכנזי, ראש אגף
המודיעין האחרון, האלוף
(מיל') עמוס ידלין, מפקד
חיל הים הקודם, האלוף
(מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, וראש להק המודיעין
לשעבר בחיל האוויר, תאל (מיל') אבישי לוי. כל
הארבעה כיהנו בתפקידיהם במהלך השתלטות
צהל על הספינה מאווי מרמרה, שניסתה
להפר את הסגר הישראלי ולהגיע לחופי רצועת
עזה במאי 0102. את המשט הוביל ארגון
IHHהטורקי, שהוצא מחוץ לחוק במספר
מדינות מסביב לעולם, ביניהן ישראל.
ארבעת הקצינים הישראלים הואשמו, בין
היתר, באחריות להרג תשעה מפעילי הארגון
ולפציעתם של נוספים במהלך אותה פעולה,
והתביעה ביקשה לגזור על כל אחד מהם
לא פחות מ־81 אלף שנות מאסר. מעבר
לכך, כשהרכב השופטים התכנס, ארבעת
הנאשמים לא זכו להתייצב בבית־המשפט
באיסטנבול כדי להשיב להאשמות שהופנו
נגדם. פתיחת המשפט, שממשיך להתנהל
עדיין בלעדיהם, סימנה הידרדרות נוספת
ביחסי טורקיה־ישראל.
ארבעה חודשים לאחר מכן, במארס
האחרון, ראש הממשלה נתניהו התקשר
לנשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן,
בתיווך נשיא ארצות הברית. שיחת
הטלפון התחילה את מגעי הפיוס בין
82
כא בסיוון התשעג /
שתי המדינות במטרה לסיים את הסכסוך. אותו
תיק מתוקשר, שעדיין עומד על תלו, הוא אחת
הסוגיות המדוברות במסגרת הדיאלוג המחודש –
ובמחלקת הדין הבין־לאומי (דבלא) בפרקליטות
הצבאית עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות.
למעשה, קציני המחלקה עסקו במשט הטורקי
כבר בתכנון ההשתלטות עליו – והם עוסקים
בהשלכותיו בזירה הבין־לאומית עד היום.
המשפט שנפתח באיסטנבול, בהקשר הזה, מעיד
על המציאות החדשה עמה הם מתמודדים. “פעם
מבצע צבאי היה נגמר ברגע שהפעולה מסתיימת.
היום זה לא ככה, אומר ראש מחלקת דבלא,
אלם נעם נוימן. “ההשתלטות על ה'מרמרה' לא
ארכה יותר מכמה שעות, אבל אנחנו מתמודדים
עם המבצע הזה עד היום, שלוש שנים אחרי. אחרי
הפעולה היו מדינות וארגונים שטענו שצהל
הפר את החוק הבין־לאומי, ואנחנו צריכים לתת
לזה מענה. כל זה אמנם קורה בשדה הדיפלומטי
והמשפטי, הוא אומר, “אבל זה חלק בלתי נפרד
מהקרבות שצהל מנהל.
במבט ראשון, המחלקה המשפטית הקטנה,
שמונה כ־02 קצינים בלבד, נראית רחוקה שנות
אור מכל מוצב ישראלי לאורך הגבולות. סביר
להניח שרוב החיילים לא שמעו עליה מעולם.
בכל זאת, חלק גדול מההחלטות שמתקבלות
כאן משפיעות באופן ישיר וברור על החייל
בשטח ועל המבצע הבא של צהל. “אנחנו
נלחמים על הלגיטימציה של צהל, וזה משליך
על חופש הפעולה המבצעי שלו, מוסיף ראש
ענף אסטרטגיה במחלקה, סאל דר ערן שמיר־
בורר. “אז זאת מלחמה שמתנהלת קצת אחרת
ממה שמכירים – בדרך כלל בכנסים בין־לאומיים,
עם חליפה ומילים יפות – אבל זאת מלחמה, והיא
בהחלט משפיעה על ישראל.
רק ההתחלה
התענוג המפוקפק של תביעה בחול אינו
נחלתם של אשכנזי, ידלין, מרום ולוי בלבד.
העמדתם לדין של לוחמים וקצינים מסביב לעולם
בגין פשעי מלחמה שביצעו לכאורה תופסת
הרבה מזמנה של המחלקה. יש קצינים שמכהנים
היום בתפקידים בכירים בצבא, שנמנעים לטוס
למדינות מסוימות בעקבות חוות הדעת שלנו.
יש גם כמה קצינים בכירים שהשתחררו ונמצאים
באותו מצב, מגלה סאל שמיר־בורר, ונמנע
מלנקוב בשמות. יש היום שורה של הליכים
נגד מפקדי צהל, ברחבי העולם. זה קורה אחרי
כל אירוע משמעותי, אם זה המשט או 'עופרת
יצוקה', הוא מבהיר, אבל ברוב המקרים אין
סכנה אמיתית שחיילים או קצינים ייעצרו, או
שיוגשו נגדם כתבי אישום. למשל, אם כותבים
בגוגל 'פושעי מלחמה ישראליים' באנגלית,
עולות רשימות של המון קצינים וחיילים – ולא
פעם מדובר בחייל פשוט שפרסם תמונה שלו על
מדים בפייסבוק עם תג של הצנחנים, וארגונים
האשימו אותו שהשתתף בפעילות מסוימת. אבל
משם ועד ממש להעמיד את אותם חיילים לדין –
הדרך ארוכה.
אנחנו כל הזמן עושים הערכות מצב בנוגע
לסיכונים משפטיים בחול, מוסיף שמיר־בורר.
כשאנחנו מבינים שיש סיכון שיעמידו לדין
בחול חייל או קצין, בהווה או בדימוס, אנחנו מיד
מעדכנים אותו – ובהתאם לנסיבות נוקטים בצעדים
נוספים. חשוב להגיד גם שאנחנו לא פועלים בעניין
הזה לבד, הוא מדגיש. משרד החוץ ומשרד
המשפטים איתנו במערכה. עם כל הניסיונות של
ארגונים אנטי־ישראליים להעמיד לדין חיילי צהל
בחול, עוד לא נעצר אף אחד – וזה הישג.
לא צריך להרחיק עד להאג או ז'נווה
כדי להבחין בפעילות של המחלקה.
לצד ההתעניינות הגוברת של העולם
בדין הבין־לאומי – ואולי בגללו –
צהל מייחס לזירה המשפטית חשיבות
גדולה יותר מבשנים קודמות, והעבודה
במחלקה גדלה בהתאם.
המערכה שהביאה את הדין הבין־לאומי
לכותרות בישראל אולי יותר מכולן, היא
מבצע עופרת יצוקה, שהסתיים בינואר
9002. אחרי תום הקרבות, דוח גולדסטון
של האום, יחד עם דוחות נוספים של
ארגוני זכויות אדם מהעולם – האשימו את
צהל בפשעי מלחמה, ואילצו את הצבא
להילחם בזירה אחרת לגמרי. צהל תמיד
היה מחויב לדין הבין־לאומי ולדיני הלחימה
בפרט, אבל אין ספק שבשנים האחרונות
העיסוק בנושא גדל בצורה ניכרת. התפתחה
חזית משפטית חדשה, מסביר אלם נוימן,
שהיה ראש ענף ביטחון וקשרי חוץ בזמן
המבצע, ולפני כן במלחמת לבנון השנייה. זה
תהליך עולמי שהולך ומתעצם בעשור האחרון.
מרגישים את זה לא רק בישראל אלא בעולם
כולו. לצורך העניין, גם האמריקאים באפגניסטן
מתמודדים עם זה.
סאל שמיר־בורר: אחרי 'עופרת יצוקה'
התמודדנו לראשונה עם דברים שלא קרו בעבר,
עם גל של ועדות חקירה והליכים משפטיים נגד
צהל וישראל. זה בהחלט חידד את החשיבות של
המשפט הבין־לאומי, את ההבנה של ההשפעה
שלו על הלגיטימציה של פעולות צהל. קשה
לנבא את העתיד, הוא אומר, אבל בהחלט
אפשר להעריך שהעיסוק המשפטי הזה רק ילך
ויתעצם עם הזמן.'
סאל ערן שמיר־בורר:
יש היום שורה של הליכים
משפטיים נגד מפקדי צהל ברחבי
העולם, אבל בהרבה מקרים אין
סכנה אמיתית. אם כותבים בגוגל
‘פושעי מלחמה ישראליים' באנגלית,
עולות רשימות של חיילים
אנחנו מתמודדים עם
המבצע הזה עד היום,
שלוש שנים אחרי.
אחרי ההשתלטות על
המאווי מרמרה
צילום: רומן פורצקי
המשך בעמוד הבא
/ 03 במאי 3102 92
3. בינתיים, בארצות הברית
מערך הדין הבין־לאומי של הצבא
האמריקאי מתהדר ביועץ לכל חטיבה
צהל אינו היחיד שנלחם בשדה הקרב המשפטי יותר מבעבר. הייעוץ המשפטי בשורותיו של צבא ארצות
הברית התרחב גם הוא בעשור האחרון – בעיקר מאז תחילת המערכה הצבאית בעיראק ובאפגניסטן.
הגוף שאחראי על התחום המשפטי בצבא האמריקאי, ובתוכו הדין הבין־לאומי, הוא .GAJהוא
דומה במבנהו ובסמכויותיו לפרקליטות הצבאית. עם זאת, ישנם הבדלים בין שתי היחידות: אם יועצים
משפטיים של מחלקת דבלא מגיעים עד רמת האוגדה – קציני הפרקליטות האמריקאים מגיעים לכל
חטיבה סדירה, ובחלק מהמקרים אפילו לרמת הגדוד. זאת ועוד: בחיל הנחתים (המארינס), למשל, קציני
הפרקליטות לא מסתפקים בתואר ראשון במשפטים – ועוברים הכשרת לוחם מלאה, במטרה להיות
חלק מהכוחות הלוחמים בשטח, וחלקם ממשיכים ומתקדמים בדרגתם במערך הלוחם. כשלמדתי
בארצות הברית הכרתי יועץ משפטי בדרגת אלם שהיה שופט בפרקליטות, ואחר כך הפך למפקד חטיבה
באפגניסטן, מספר אלם נוימן.
הסיבה העיקרית לפער בין צהל למקבילו האמריקאי בכל הקשור לייעוץ משפטי, הוא מסביר, נובעת
מהמרחק הגיאוגרפי שבין מטה צבא ארהב למקומות בהם פועלים הכוחות הלוחמים. כדי לספק ייעוץ
זמין ומידי לכוח הפועל בעיראק או באפגניסטן, יש צורך ביועצים בקרבת מקום – או לפחות באותה
יבשת. מגד שנמצא באפגניסטן לא יכול לקבל ייעוץ משפטי ממישהו שיושב בווירג'יניה, מסביר רען
אסטרטגיה. אצלנו הצבא הרבה יותר קטן. כל נקודה שיושבים בה כוחות צהל נמצאת במרחק נסיעה
של כמה שעות.
ירדנו לשטח, וזה היה מאוד
אינטנסיבי. לוחמים בשטחי
הכינוס במהלך עמוד ענן
צילום: רוני אביב
צילום: ליאור עפרון
המשך מעמוד קודם
אלם נעם נוימן:
החלטות בזמן אמת
“לא נכון ולא צריך שיהיה יועץ
משפטי צמוד לכל מגד שרוצה
לירות או לפעול. יש נהלים
ופקודות, והם מגדירים למפקדים
מתי מותר לתקוף ומה צריך לקחת
בחשבון, לפני שהעסק מתחיל
מפקדים חשבו שאסור לתקוף
מטרה בבית־ספר אם מתבצע משם
ירי. בפועל זה לא נכון. לוחם
בפשיטה במהלך עופרת יצוקה
צילום: רומן פורצקי
03
כא בסיוון התשעג /
המצב נראה אחרת אחרי עמוד ענן,
המבצע האחרון ברצועת עזה; חלק מזה
גם בזכות הפקת הלקחים מתחילת שנת
9002. לכל אורך ימי הלחימה, שהיו לפני
כחצי שנה, יועצים משפטיים מהפרקליטות
הצבאית ליוו ונתנו ייעוץ משפטי שוטף לכלל
הגורמים בשטח ובמטה – החל מפורום מטכל,
פיקוד הדרום ואוגדת עזה. חלקם של היועצים
המשפטיים במערכות קודמות, לשם השוואה,
היה קטן בהרבה, ביניהן מלחמת לבנון השנייה.
ממש ירדנו לשטח, משחזר הרמח. לאוגדה,
לפיקוד, למרכזי האש. היינו נוכחים בהערכות
מצב, והיינו חלק מתהליך אישור המטרות לתקיפה.
נערכנו גם לקראת כניסה קרקעית לרצועה מבחינת
נהלים של ביצוע מעצרים, או מתן מענה הומניטרי
לאוכלוסייה האזרחית. זה היה מאוד אינטנסיבי.
המון החלטות בזמן אמת, הרבה שאלות משפטיות
מורכבות שצריך לתת עליהן תשובה.
עמוד ענן נחשב למבצע מוצלח מבחינה
מבצעית. לצד זאת, עם תום הלחימה נשמעו
קולות שטענו שמעורבות הפרקליטות הצבאית
בשדה הקרב הייתה גדולה מדי, והגבילה את
הצבא יתר על המידה. אמרו שהמבצע כולו נוהל
על ידי משפטנים, אבל זה רחוק מהמציאות, קובע
ראש המחלקה. דיני המלחמה באמת מגבילים את
הצבא, אבל זה בגלל שצהל הוא צבא של מדינה
דמוקרטית, וזה התפקיד שלנו לייעץ לו, להבהיר
מהם הכללים.
המשפט הבין־לאומי מאפשר מרחב פעולה בזמן
לחימה, מה מותר ואסור, הוא מוסיף, ובפועל –
הצבא הוא זה שלפעמים לוקח על עצמו מגבלות
נוספות, לא בהכרח משפטיות. לדוגמה, על פי
החוק הבין־לאומי מותר לתקוף מטרה צבאית,
גם אם צפויים להיפגע אזרחים – אבל רק במידה
והנזק האגבי (פגיעה באזרחים בלתי מעורבים
בלחימה – עג) לא מופרז ביחס ליתרון המבצעי
בתקיפה. לדוגמה, חיסול מחבל בכיר בארגון
טרור, הוא מסביר. ב'עמוד ענן' היו מפקדים
שידעו שמותר להם לתקוף מטרות מסוימות, אבל
היו שיקולים אחרים – מוסריים או תועלתניים –
שהביאו אותם להימנע מזה.
מסגד? מותר לתקוף
העיסוק בדין הבין־לאומי, שהתגבר בשנים
האחרונות כחלק ממגמה עולמית, לא עבר בלי
ביקורת ציבורית. פעמים רבות נשמעו טענות
על משפטיציה בשדה הקרב: מודעות גדולה
מדי של הדרג הלוחם והפיקודי של צהל לזירת
בתי־המשפט, מודעות שלטענת המבקרים מונעת
מהחייל בשטח לבצע את תפקידו במלחמה:
להילחם, ולהביא להכרעה.
במחלקת הדין הבין־לאומי מודעים לביקורת,
ומסבירים כי הם שואפים דווקא להטמיע את חוקי
המשפט הבין־לאומי באמצעות ההיערכות והפקודות
שלקראת הלחימה – ובזמן הקרב עצמו, לספק ייעוץ
משפטי שוטף עד דרג האוגדה. לא נכון ולא צריך
שיהיה יועץ משפטי צמוד לכל מגד שרוצה לירות
או לפעול, קובע הרמח. יש נהלים ופקודות,
והם מגדירים למפקדים בשטח בצורה מאוד ברורה
מתי מותר לתקוף ומה צריך לקחת בחשבון, הוא
מבהיר. בגלל זה חלק חשוב מהעבודה שלנו הוא
להשתלב בעבודת המטה שקודמת ללחימה, לסייע
בניסוח הפקודות, ולוודא שנותנים שם מענה לדין
הבין־לאומי – עוד לפני שהעסק מתחיל.
בהתאם למגמת הפרקליטות להקדים את העיסוק
המשפטי לזמנים שלפני הלחימה ולא להפריע
במהלכה – אחד האתגרים של מחלקת דבלא הוא
לחבר בין הזירה המשפטית למפקדים בשטח. אלה,
גילו הקצינים, לא פעם נרתעים מעיסוק בשאלות
משפטיות. יש מפקדים שלא תמיד מבינים למה
אמנות האג (הסכמים בין־לאומיים שנוסחו ב־9981
ו־7091 – עג) שנכתבו לפני למעלה ממאה שנה,
קשורות למציאות של היום, משתף אלם נוימן.
זה בעיקר נובע מחוסר ידע על דיני הלחימה
שהתפתחו לאורך השנים. ב'עופרת יצוקה', למשל,
מפקדים חשבו שאסור להם לתקוף מטרה שנמצאת
בבית־ספר או במסגד, אפילו אם מתבצע משם ירי.
בפועל זה לא נכון. יש כללים והוראות של מתי
ובאילו תנאים אפשר לתקוף מבנה שיורים ממנו.
ב'עמוד ענן' הדברים האלה כבר היו כתובים מראש
בפקודות ובנהלים.
העיסוק בדין הבין־לאומי לא נגמר במתן ייעוץ
לשדרת הפיקוד בזמן מלחמה ושלום, אלא גם
בבדיקה של מקרים בהם חיילים חשודים שהפרו
את החוק הבין־לאומי. הבדיקה נעשית על־ידי
זרוע אחרת של הפרקליטות – התביעה הצבאית –
שאחראית לבדוק את אותם מקרים, ובמקרה הצורך,
להעמיד חיילים לדין. חשוב לזכור שבעבודת
הפרקליטות אנחנו משרתים בראש ובראשונה את
האינטרסים של צהל ומדינת ישראל, ולא את אלו
של הקהילה הבין־לאומית, מחדד סאל שמיר־
בורר, ואנחנו עושים את זה באמצעות העובדה
שאנחנו שומרים על שלטון החוק. לפעמים זה גם
מבלבל אחרים. כשמרססים על ביתו של הפרקליט
הצבאי הראשי (הפצר) את המילה 'בוגד' (כפי
שנעשה ב־0102 לפצר הקודם, האלוף (מיל')
אביחי מנדלבליט – עג), זה מראה שיש אנשים
שלא מבינים את התפקיד שלנו, או לא מבינים את
החשיבות של הפרקליטות.
אלם נוימן: צריך להבין שאם יתחילו לפקפק
ביכולות של המערכת להעמיד לדין בעצמה חיילים
שעברו על הדין הבין־לאומי, גופים אחרים יתחילו
לחקור במקומנו. היום הפרקליטות הצבאית זוכה
למעמד מקצועי גבוה בעולם המשפטי בחול, אבל
אם בעתיד יחשבו שצהל לא חוקר פשעי מלחמה,
מדינות אחרות יגידו 'אם אתם לא חוקרים אנחנו
נעשה את זה'.
סאל שמיר־בורר: מעבר לזה, לנו כמדינה יש
אינטרס לשמור על המשפט הבין־לאומי. בראש
ובראשונה כי ישראל היא מדינה שומרת חוק, וכי
צהל הוא צבא ערכי במדינה דמוקרטית. בדיוק
בגלל זה היו מקרים שבפרקליטות הצבאית החליטו
לפתוח בחקירת מצח בניגוד לעמדה של מפקדים
אחרים, כי הבינו שמבחינה משפטית יש חשדות
לכאורה לביצוע מעשים פליליים. אני מניח שגם
מפקדים מבינים למה אנחנו עושים את כל זה, הוא
אומר, ומתייחס לפרשת נוהל ילד כדי להבהיר
את כוונותיו. כזכור, במסגרת הפרשה שני לוחמים
מגבעתי הורשעו כי במהלך מבצע עופרת יצוקה
אילצו ילד פלסטיני בן תשע לפתוח תיק שנחשד
כממולכד. כשחיילים משתמשים בילד לפתוח
תיק בחשד שהוא ממולכד – דבר שמנוגד
לפקודות – זה אינטרס של הצבא להעמיד
אותם לדין. מעבר לזה, העובדה שעשינו את זה
בעצמנו מסייעת למנוע פתיחת הליכים נגדם
במדינות אחרות, כמו טורקיה.
מאחורי העבודה הקשה של המחלקה
עומדת ההחלטה של אותם קצינים, עורכי
דין במקצועם, לוותר על הצעות מפתות
בשוק האזרחי ולהמשיך לייצג את צהל
בעולם. האנשים שעובדים כאן יודעים
שהם יכולים להשתחרר ולהרוויח משכורות
פי כמה יותר גבוהות בתנאים יותר קלים,
מודה הרמח. אנשים נשארים פה בזכות
ההבנה של החשיבות של העשייה שלהם.
אנחנו נותנים לצבא ייעוץ משפטי,
מסייעים לו לנצח בכל החזיתות, וזאת
בהחלט משימה חשובה. 0
/ 03 במאי 3102 13
