1. חלון למילון – מה ניתן ללמוד ממנו ? אבן שושן – מילון דיאכרוני רב מילים – מילון סינכרוני

2. ערך מילוני = המילה שאנו מחפשים עליה מידע הוא יכול להיות : שם עצם שם תואר פועל או כל חלק דיבר אחר : מילת יחס , מילת קישור וכדומה למשל : תשבץ אצילי אדיב אהבה הרגיש התפרסם קפיצה מחונך חוּנַך אך היכן אתמול בגלל

3. כל השמות - שמות העצם ושמות התואר - מופיעים ב כל המילונים בצורת היסוד שלהם , ללא צורני נטייה ( של רבים , נקבה , שייכות ). למשל : תשבץ ולא תשבצים אהבה ולא אהבתוֹ x x קפיצה ולא קפיצת ⁻ x אדיב ולא אדיבה אצילי ולא אציליים מחונך ולא מחונכות x x x

4. ומה עם מילים שנוצרו בדרך של הוספת מוספית לבסיס , או בדרך של הלחם בסיסים ? למשל כפית מדען חינוכי רכבל מילים אלה מופיעות כערך בפני עצמן , כי הן מילים לכל דבר – שמות עצם או שמות תואר מדעי כך נמצא במילון ערכים נפרדים לכל המילים הנגזרות משורש " מלל " כמו המילה " מילה ": מִלָּה , מִלּוּלִי , מִלּוּלִיוּת , מִלּוֹן , מִלּוֹנָאוּת , מִלּוֹנַאי , מִלּוֹנָאִי , מִלִּית , מֶלֶל , תַּמְליל

5.  תרגיל מס ' 1 העתיקו את המילים המסומנות ב אדום בקטע הבא , וכתבו באיזה ערך במילון תוכלו למצוא את פירושן . לדוגמה : ממלחיני - מלחין זמריר וג ' ינגל שיר הוא שיר וג ' ינגל הוא ג ' ינגל – אמר אחד ממלחיני השירים העבריים , ובזה הביע את דעתו על שילוב פזמונים ידועים בפרסומות מושרות . אחרים טענו באותו ויכוח שאין רע בהפיכת שיר של ממש לשיר פרסומת . אלה ואלה העמידו " שיר " נגד " ג ' ינגל " ולא נזקקו לחידוש העברי " זמריר ". ג ' ינגל (gingle) – מילה אנגלית שמקורה בצליל העולה מקשקוש מטבעות או חלקי מתכת אחרים . זמריר – מילה מחודשת שגורלה לא שפר עד כה אף שנתוני הפתיחה שלה היו טובים : יסודה במילה השכיחה זֶמֶר , והרי " ש הכפולה העמידה אותה ברשימת מילים אהודות בעלות אופי קליל : שבריר – חלק קטן וקל , צפריר – בעברית החדשה רוח בוקר קלה , צמרירי – קל כצמר , אוורירי – קל ושקוף כאוויר , ועוד . תעשיית הפרסום בארץ מונעת באוצר מילים שרובו מן האנגלית , ולאנשי המקצוע קשה ההסתגלות למילים עבריות . ואולם הג ' ינגל כבר חרג מזמן מתחום המונחים המקצועיים והיה לנחלת הכלל . שיר הוא שיר וזמריר הוא זמריר . מתוך " רגע של עברית " מאת רות אלמגור ־ רמון

6. ערך של פועל , לעומת זאת , מופיע בצורות שונות במילונים שונים : ב " אבן שושן " הערך הוא השורש של הפועל , וכל הפעלים מאותו שורש , בכל הבניינים , מופיעים באותו ערך . למשל : בערך השורש רגש נמצא את הפעלים : רָגַש נִרְגַּש הִרְגִּיש הֻרְגַּש רִגֵּש רֻגַּש הִתְרַגֵּש

8. ולבסוף , ב מילוני ההווה למיניהם , הפועל מופיע ב צורת הבינוני שלו : למשל : מְרַגֵּש [ פ '; מרגשת , ריגש , ירגש , לרגש ] < רגש > 1. מעורר התרגשות 2. מרעיש , מסעיר , מעורר

9. אבן ­ שושן הערך הוא השורש רב ­ מילים הערך הוא עבר - נסתר מילון ההווה הערך הוא צורת הבינוני דוגמה לפועל סִכֵּל בשלושה מילונים

10.  תרגיל מס ' 2 העתיקו את הפעלים המסומנים ב כתום בקטע הבא , וכתבו בטבלה באיזה ערך תוכלו למצוא את פירושן בכל אחד מהמילונים . לדוגמה : מִצְחַק ילדים כ שהצטרפה אמנות ה &quot; סטנד ־ אפ ־ קומדי &quot; לאמנויות הבימה נתבקשה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית למצוא מילים עבריות לסטנד ־ אפ ולסטנדאפיסט . השם סטנד ־ אפ ־ קומדי , מסבירים מומחים לתיאטרון , מבטא את צד האלתור שבאמנות הזאת , כאילו אומרים לו לבדרן &quot; קום אמור כל מה שעולה בדעתך כרגע &quot;. לא טקסט כתוב בפיו אלא טקסט מאולתר . בעברית העדיפו להדגיש את צד הצחוק שבמופע וגם להזכיר ברמז את המשחק . גם בעברית הקדומה יש חפיפה כלשהי בין צחוק ובין משחק . שרה אמנו ראתה את ישמעאל הקטן מְצַחֵק , כלומר מְשַחֵק , ובלשון ימי הביניים צחקן הוא שחקן . ומעתה מִצְחַק – סטנד ־ אפ ־ קומדי , וסטנאפיסט – מִצְחֲקָן . מתוך &quot; רגע של עברית &quot; מאת רות אלמגור ־ רמון הפועל אבן ־ שושן רב ־ מילים מילון ההווה הצטרפה צרף הצטרף מצטרף

11. הנה למשל הערך : תשבץ במילון &quot; אבן שושן &quot;: תַּשְבֵּץ מכיוון שזהו שם עצם , מיד אחרי הערך יופיע מינו הדקדוקי . ז ' לאחר מכן , בסוגריים מרובעים , יצוין מקור המילה , שנקרא &quot; גִזְרוֹן &quot; או אטימולוגיה . [ מן א . שבץ ] עכשיו הגיע תורן של הגדרות המילה , ממוספרות לפי סדר הופעתן בשפה . סדר זה נקרא סדר דיאכרוני . 1. מעשה משבצות : 2. כינוי לחידת מילים – מציאת מילים וקביעתן בתוך משבצות לפי רמזי מפתח הניתנים ליד החידה . מיד לאחר מספר ההגדרה מופיע הרובד הלשוני : התקופה שבה נכנסה המשמעות שבהגדרה לשפה . אם אין ציון של אות , המילה היא מתקופת התנ &quot; ך . האותיות המייצגות את שאר התקופות הן : ת = תלמודים ; ב = ימי הביניים ; ח = עברית חדשה . ח אם יש מובאה ( ציטוט ) מהמקורות , רושמים אותה אחרי ההגדרה . &quot; וּכְתֹנֶת תַּשְבֵּץ &quot; ( שמות כח ד ) ולבסוף מופיעות בסוגריים מרובעים נטיות המילה : בסמיכות , ברבים וכד '. [ תשבץ⁻ , תשבצוֹ ; תשבצים , תשבצי⁻ ]

18. בסוף הערך , לאחר ציון נטיות המילה , יופיעו צְרָפִים וניבים שהערך מופיע בהם . לדוגמה , הנה צרפי הערך &quot; זכות &quot; : הצרף הראשון בדוגמה זו הוא מילית יחס ב + זכות = בזכות שמשמעותו הודות ל ... לאחר מכן באים כל הצרפים שהמילה זכות היא בראשן , לפי סדר אלפבתי של המילה השניה , לדוגמה : זכות א בות , זכות הצ יבור לדעת , זכות הש תיקה . לאחר מכן באים כל הצרפים שהמילה זכות היא המילה השנייה בהן , לפי סדר אלפבתי של המילה הראשונה , לדוגמה : כ ל הזכויות שמורות , ש וויון זכויות שימו : צרפים שבהם המילה &quot; זכות &quot; היא בצורת היסוד שלה , יופיעו לפני צרפים שבהם יש למילה צורני נטייה ( רבים , שייכות ). לכן , לדוגמה : זכות ו יג ן עלינו בא אחרי זכות ית ר

20. אפשר להגדיר מילה בצורות שונות : א . הגדרה קלסית – הגדרה שיש בה הכללה ( מילה מכלילה ) ואחריה פירוט או הסבר . לדוגמה : הגדרה למילה כִּנוֹר המילה המכלילה : כלי נגינה פירוט : בעל ארבעה מיתרים וקשת , עשוי תיבת תהודה של עץ . ב . נרדפוּת - הגדרה באמצעות מילים נרדפות . לדוגמה : הגדרה למילה סַהַר מילים נרדפות : יָרֵחַ , לְבָנָה

21. ג . ניגודים ( או הפכים ) - הגדרה באמצעות שלילת המילה המנוגדת לערך . לדוגמה : הגדרה למילה נְסִיגָה שלילת הניגוד : ההפך מהתקדמות פִּרְאִי חסר תרבות מְכֹעָר לא יפה

23. היחס בין מילים זהות בצליל ובכתיב במילון יכול להיות יחס : א . פוליסמי : כאשר לשתי המילים אותו מקור או מוצָא לכן הן יופיעו במילון ב אותו ערך , כשתי הגדרות שונות ב . הומונימי : כאשר לשתי המילים מקור או מוצא שונה ואין ביניהן כל קשר משמעות לכן הן יופיעו במילון בשני ערכים נפרדים לדוגמה : היחס בין המילה &quot; מקצוע &quot; כמשלח יד ( הגדרה 1), לבין המילה &quot; מקצוע &quot; כשדה לימוד ( הגדרה 2) הוא יחס פוליסמ י היחס בין המילה &quot; מקצוע &quot; כמשלח יד ( הגדרה 1), לבין המילה &quot; מקצוע &quot; כצלע , קו ישר ( ערך 2) הוא יחס הומונימי

26. ועוד כמה תוספות לידיעה : יש מילים שמצוין לידן המשלב הלשוני , לדוגמה : במילון אבן שושן : פַּקְרֵס – סורגה סרוגה מלפנים בעלת שרוולים , סוודר ( ספרותי ) פִקְשוּש – החטאת המטרה ( עממי ) במילון רב מילים : סכריני – ( בלשון הדיבור ) נימוסי או סנטימנטלי ; מתקתק עננה – ( מליצית ) ענן או קבוצת עננים