מצגת זו הוכנה לישיבת ממשלת ישראל ביוני 2000. ההזמנה לישיבה בוטלה ברגע האחרון ולכן ממשלת ישראל לא דנה בממצאים ובהמלצות הכלולות בה.
This presentation was prepared for the Israeli cabinet meeting in June 2000. The invitation to present it was canceled and the goverment didnt have the chance to hear about the outcomes of this process.
1. ישראל 5202
תרחישים אפשריים כבסיס
לתהליך הידברות
הוכן ביוני 0002 לישיבת ממשלה
על ידי קבוצת דיון
בחסות קרן פרידריך אברט בישראל
יוני 0002 ישראל 5202 1
2. רקע
• הקבוצה הוקמה ביוזמת ישראל הראל וד”ר יאיר הירשפלד שראו צורך
ביצירת הידברות בתוך החברה הישראלית תוך כדי ניהול המו”מ עם
הפלסטינים.
• כמודל אפשרי שימש תהליך דומה שנוהל בדרום אפריקה לאחר שיחרור
מנדלה ולפני הבחירות הכלליות הראשונות - התהליך ידוע כתהליך
“מונטפלור.)” (Montfleur
• קרן פרידריך אברט, שנתנה את חסותה לתהליך “מונטפלור” בדרא”פ,
נענתה לבקשה ונטלה תחת חסותה גם את התהליך בישראל.
• גם הקבוצה בישראל פעלה עפ”י מתודת “התכנון בעזרת תרחישים”
בהנחיית ד”ר יוסי ריין ומר יונתן לרנר מחברת.CSC
ישראל 5202 2
יוני 0002
3. רקע - תכנון בעזרת תרחישים
• “תכנון בעזרת תרחישים” מוכר בעולם העיסקי כמכשיר
יעיל לשבירת מסגרות החשיבה החד-ממדיות של מנהלים.
• עיקרה של המתודה - הצגת מספר תרחישים אלטרנטיביים
לגבי ההתפתחויות בסביבת הפעולה של הארגון ובתוכו.
• עם הזמן נמצאה המתודה כמתאימה גם לתכנון פרויקטים
ציבוריים רחבי היקף. הסתבר כי ניתן למצוא הסכמה בין
נציגי ארגונים וגופים שונים על “מה יכול לקרות”, גם אם
הם אינם מסכימים בתחילת התהליך על “מה צריך
לקרות.”
• כל משתתף נדרש לבחון האם התרחיש של האחר הוא
אפשרי.
• הנכונות לקבל את התרחיש של האחר גדלה כאשר האחר
מוכן לקבל את התרחיש שלי.
ישראל 5202 3
יוני 0002
5. חברי הקבוצה
)שהגיעו לקו הגמר...(
ד"ר דוד אוחנה – מכון ון-ליר •
ד"ר מור אלטשולר – חוקרת קבלה, מרכז "שלם" •
מר גבי בוטבול – המשנה למנכ"ל רשות השידור •
מר דוד ברודט – לשעבר מנכ"ל האוצר, יו"ר.YES •
מר גידי גרינשטיין – הקרן לשת"פ כלכלי.ECF •
ד"ר יאיר הירשפלד – אוניברסיטת חיפה, מנכ”לECF •
מר ישראל הראל – לשעבר מנכ"ל מועצת יש"ע, עמית מחקר במכון הרטמן •
מר מנחם לייבוביץ – מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת. •
ד"ר חנא סוויד – ראש המועצה המקומית עילבון. •
ד"ר רון פונדק – מכון טרומן •
מר חיים פלק – יו"ר צעירי המפד"ל •
גב' רעיה שטראוס - תעשיינית •
מר דני תמרי – לשעבר מזכ"ל הקיבוץ הדתי. •
ישראל 5202 5
יוני 0002
6. מספר הערות לגבי הרכב הקבוצה
• הרכב חברי הקבוצה שהגיעו לשלב ההסכמה הוא פרי
היכולת לגייס חברים ראויים לתהליך כה ארוך ופרי
הנכונות של חברים להמשיך בתהליך, במתכונתו זו,
עד סופו.
• במשך השנה נטלו חלק בתהליך עוד כעשרה איש
שעזבו את הקבוצה מסיבות שונות.
• ההרכב של חברי הקבוצה שהגיעו לשלב ההסכמה
אינו יכול, ואינו מתיימר, לייצג נאמנה את כל
המגזרים בחברה הישראלית .
אנו מאמינים כי הרקע והדעות השונים של חברי הקבוצה
מחזקים את תוקף התוצאות של התהליך
ישראל 5202 6
יוני 0002
7. לדעת כל חברי הקבוצה אי ן א פש רו ת להצי ג תמונה זו כע ת.
“אנחנו על הטיטאניק”
יוני 0002 ישראל 5202 7
9. תרחיש א’ - מעבר לספינת עבדים
•בשנת 5202 תהיה ישראל מדינה
רודנית, שבה כופה הרוב היהודי את
מרותו בכוח הרוב בכנסת ובכוח הזרוע .
•שני העימותים )החיצוני
והפנימי(מזינים זה את זה .
•מצבה הכלכלי של ישראל מתערער
בגלל אי היציבות, ונוכח הגירת רבים,
המסוגלים למצוא אלטרנטיבות
במקומות אחרים.
ישראל 5202 9
יוני 0002
10. תרחיש ב’ - ספינה תועה בימים
•בשנת 5202 היתה ישראל למדינה במעבר,
המחפשת לה זהות חדשה .
•את התהליך מוליכה קואליציה יהודית-ערבית
המוכנה לצמצם מאד את הזהות היהודית של
המדינה.
•מנגד, גדל הניכור בין הקבוצות השונות בציבור
היהודי לבין המדינה .
•בעולם הערבי יש מי שרואים בתוצאה משום
התגשמות התקווה, שגורל ישראל יהיה כגורל
הצלבנים.
ישראל 5202 01
יוני 0002
11. תרחיש ג’ - מעבר לשלוש סירות
•בשנת 5202 הוקמו שלושה קנטונים - יהודי/חילוני,
יהודי/חרדי וערבי.
•הקנטונים השונים היו עסוקים בהגדרת הזיקה יבנם לבין
עצמם ובקביעת הזיקה בין הקנטונים השונים לבין
המשטר המרכזי.
•תהליך זה לא הסתיר את המגמה העיקרית - היפרדות
מדינת ישראל ליחידות קטנות ומנוכרות זו לזו
יוני 0002 ישראל 5202 11
12. כמה הערות בטרם נגיע
ל”חוף מבטחים”
• כמו בדרום אפריקה, גם חברי הקבוצה בישראל נתקלו בקשיים בניסיון ליצור
את “התרחיש הרביעי” מאחר ותרחיש זה מתיימר לתאר את האופן שבו יחיו
כל הקבוצות והזרמים בהרמוניה יחסית.
• בעוד שלגבי שלושת התרחישים הראשונים לא היתה כמעט מחלוקת בין
חברי הקבוצה - כל אחד מצא תרחיש קרוב יותר להשקפתו והיה מוכן
להסכים שגם האחרים סבירים - היה קשה יותר להגיע לתרחיש אחד של
חיים בהרמוניה.
• דיון בתרחיש כזה הופך למו”מ על דמותה וזהותה הרצויים של מדינת
ישראל. במו”מ כזה פוחתת הנכונות לקבל את דעתו של האחר.
• יתר על כן, במו”מ כזה יש השפעה גדולה יותר להרכב הקבוצה ולמידת
הייצוג של קבוצות וזרמים שונים.
ישראל 5202 21
יוני 0002
13. ויחד עם זאת, הגענו להסכמות רבות
• “חוף מבטחים” מוסכם על חלק מחברי הקבוצה ואילו
האחרים הביעו הסתייגויות לגבי נקודות אחדות.
• הוא מסייע לנו במיפוי נקודות המחלוקת ומהווה לנו מורה
דרך בהמשך תהליך ההידברות.
• אנו מבקשים להשתמש בו כבסיס לתהליך הידברות שבו
משתתפות מרבית הקבוצות העיקריות בחברה הישראלית.
ישראל 5202 31
יוני 0002
14. חוף מבטחים
•בשנת 5202 מדינת ישראל נמצאת על מסלול מתמיד של
שיפור ברמת החיים ובאיכות החיים של כלל אזרחיה.
•השילוב של הזדהות תרבותית ורוחנית עם המדינה, יחד
עם חלוקה שיוויונית יותר של ההון מיטיב עם כולם
ותורם למאמץ המשותף לשמור על המסגרת.
•הרוב היהודי הבין את חשיבות השילוב של המיעוט
הערבי במדינה ואת טיפוח הזדהותו איתה.
•במקביל המשיך רוב זה להדק את הקשר עם יהודי
התפוצות ולהגביר את הזדהותם עם מדינת ישראל כמרכז
העם היהודי וכעורק החיים של הזיכרון הלאומי.
יוני 0002 ישראל 5202 41
15. סיכום
חברי הקבוצה:
• מבקשים להתריע שללא מהלך מתקן עלולים להתפתח
מספר תרחישים אפשריים שיביאו להתפוררותה או
לאובדן זהותה של ישראל.
• מאמינים שניתן למנוע התפתחות זו בתהליך של
הידברות ונכונות לוויתורים.
• מציעים להשתמש בתוצאות התהליך שעשו כבסיס
ליצירת המהלך המתקן.
• קוראים ליזום מסגרות ממוסדות ומובנות שיביאו
לתהליך הנדרש.
ישראל 5202 51
יוני 0002