2. .שבטי האומו
בקצה אתיופיה, עידנים מהעידן המודרני, הצלם הנס סילבסטר צילם במשך שיש שנים שבטים
שבהם גברים, נשים, ילדים, קשישים מהווים את הגאוניות של האומנות העתיקה.
לרגליהם נהר האומו, ממוקם על משולש אתיופיה-סודן-קניה; העמק הגדול של הריף נפרד
לעיטו מאפריקה, איזור וולקני שמספק פלטה עניקת של צבעים, אוקר אדום, קאולין לבן, ירוק
נחושת, צהוב בוהק או אפור עפרי.
יש להם את הגאוניות של הציור וגופם המתנשא לגובה של שני מטרים הוא בד ענק.
כוחה של אומנותם מסתכם בשלוש מילים: אצבעות, מהירות וחופש.
הם מציירם בידיים פרוסות, בקצה האצבעות, לעתים עם חתיכת עץ, קנה, גבעול מעוך. תנועות
מהירות, ספונטניות, מעבר לילדות, את התנועות הבסיסיות שגדולי הציירים בני זמננו מחפשים
אחרי שהם למדו הרבה ומנסים לשכוח הכל.
רק הרצון להתקשט, לפתות, להיות יפים; משחק ועונג תמידי.
די להם לטבול את האצבעות בחימר ותוך שתי דקות נולד לא פחות מצייר כמו מירו, פולוק,
טפיאס, קלי...