Submit Search
Upload
מצגת סטודנטים מבוא ליחבל בר אילן
•
1 like
•
2,635 views
T
Tali Rozen
Follow
intro international relations
Read less
Read more
News & Politics
Slideshow view
Report
Share
Slideshow view
Report
Share
1 of 540
Download now
Download to read offline
Recommended
strategic studies and international relations
strategic studies and international relations
Tallat Satti
EU Common Security and Defense Policy in 2000s
EU Common Security and Defense Policy in 2000s
Konstantin Yakovlev
Conflict Middle East
Conflict Middle East
zmiers
Theories of International Relations-Introduction
Theories of International Relations-Introduction
Keshab Giri
C6 - Foreign Policy
C6 - Foreign Policy
Fatin Nazihah Aziz
Lesson #8 post cold war era
Lesson #8 post cold war era
Jason Hauck
Treaty of London and Battle of Caporetto
Treaty of London and Battle of Caporetto
jbdrury
Responsibility to Protect
Responsibility to Protect
Magdalene Catholic High School
Recommended
strategic studies and international relations
strategic studies and international relations
Tallat Satti
EU Common Security and Defense Policy in 2000s
EU Common Security and Defense Policy in 2000s
Konstantin Yakovlev
Conflict Middle East
Conflict Middle East
zmiers
Theories of International Relations-Introduction
Theories of International Relations-Introduction
Keshab Giri
C6 - Foreign Policy
C6 - Foreign Policy
Fatin Nazihah Aziz
Lesson #8 post cold war era
Lesson #8 post cold war era
Jason Hauck
Treaty of London and Battle of Caporetto
Treaty of London and Battle of Caporetto
jbdrury
Responsibility to Protect
Responsibility to Protect
Magdalene Catholic High School
Theories of International Relations essay
Theories of International Relations essay
Natasha Alves
Barbarossa and the Eastern Front
Barbarossa and the Eastern Front
jeffmarshall
History of warfare
History of warfare
Hamza Abbasi
Global Issues - International Security
Global Issues - International Security
guest2f82ae
World War 1
World War 1
wise1mr
Basic class of strategic studies
Basic class of strategic studies
UmmeSayeda
Yemen
Yemen
Jodi Dobinsky
Come preparare un dibattito politico in TV
Come preparare un dibattito politico in TV
Proforma
Universidade de conhecimento
Universidade de conhecimento
maria analia soares rodrigues
= よちよちrbLT大会レポートるびま投稿振り返り
= よちよちrbLT大会レポートるびま投稿振り返り
Takahiro Ohtsuka
Lab manualsahu[et&t]
Lab manualsahu[et&t]
Vivek Kumar Sinha
Luta pelos teus ideais
Luta pelos teus ideais
maria analia soares rodrigues
Untitled Presentation
Untitled Presentation
maria analia soares rodrigues
Sistim semi hydroponic dalam pembibitan tebu
Sistim semi hydroponic dalam pembibitan tebu
Joko Herma Pramulyo
Sophie Scholl
Sophie Scholl
Oriana Gonzalez
Dbms lab Manual
Dbms lab Manual
Vivek Kumar Sinha
Unix lab
Unix lab
Vivek Kumar Sinha
Sophie Scholl
Sophie Scholl
Oriana Gonzalez
Advance java
Advance java
Vivek Kumar Sinha
Cse 7 softcomputing lab
Cse 7 softcomputing lab
Vivek Kumar Sinha
Presentasi
Presentasi
ghina_rahma
Net neutrality
Net neutrality
p.subham patro
More Related Content
What's hot
Theories of International Relations essay
Theories of International Relations essay
Natasha Alves
Barbarossa and the Eastern Front
Barbarossa and the Eastern Front
jeffmarshall
History of warfare
History of warfare
Hamza Abbasi
Global Issues - International Security
Global Issues - International Security
guest2f82ae
World War 1
World War 1
wise1mr
Basic class of strategic studies
Basic class of strategic studies
UmmeSayeda
Yemen
Yemen
Jodi Dobinsky
Come preparare un dibattito politico in TV
Come preparare un dibattito politico in TV
Proforma
What's hot
(8)
Theories of International Relations essay
Theories of International Relations essay
Barbarossa and the Eastern Front
Barbarossa and the Eastern Front
History of warfare
History of warfare
Global Issues - International Security
Global Issues - International Security
World War 1
World War 1
Basic class of strategic studies
Basic class of strategic studies
Yemen
Yemen
Come preparare un dibattito politico in TV
Come preparare un dibattito politico in TV
Viewers also liked
Universidade de conhecimento
Universidade de conhecimento
maria analia soares rodrigues
= よちよちrbLT大会レポートるびま投稿振り返り
= よちよちrbLT大会レポートるびま投稿振り返り
Takahiro Ohtsuka
Lab manualsahu[et&t]
Lab manualsahu[et&t]
Vivek Kumar Sinha
Luta pelos teus ideais
Luta pelos teus ideais
maria analia soares rodrigues
Untitled Presentation
Untitled Presentation
maria analia soares rodrigues
Sistim semi hydroponic dalam pembibitan tebu
Sistim semi hydroponic dalam pembibitan tebu
Joko Herma Pramulyo
Sophie Scholl
Sophie Scholl
Oriana Gonzalez
Dbms lab Manual
Dbms lab Manual
Vivek Kumar Sinha
Unix lab
Unix lab
Vivek Kumar Sinha
Sophie Scholl
Sophie Scholl
Oriana Gonzalez
Advance java
Advance java
Vivek Kumar Sinha
Cse 7 softcomputing lab
Cse 7 softcomputing lab
Vivek Kumar Sinha
Presentasi
Presentasi
ghina_rahma
Net neutrality
Net neutrality
p.subham patro
Crimes Of Pakistan Army Pt-3
Crimes Of Pakistan Army Pt-3
Prityboykilller
BUKU PELAJARAN TENTANG SISTEM PENCERNAAN MAKANAN
BUKU PELAJARAN TENTANG SISTEM PENCERNAAN MAKANAN
ghina_rahma
Viewers also liked
(16)
Universidade de conhecimento
Universidade de conhecimento
= よちよちrbLT大会レポートるびま投稿振り返り
= よちよちrbLT大会レポートるびま投稿振り返り
Lab manualsahu[et&t]
Lab manualsahu[et&t]
Luta pelos teus ideais
Luta pelos teus ideais
Untitled Presentation
Untitled Presentation
Sistim semi hydroponic dalam pembibitan tebu
Sistim semi hydroponic dalam pembibitan tebu
Sophie Scholl
Sophie Scholl
Dbms lab Manual
Dbms lab Manual
Unix lab
Unix lab
Sophie Scholl
Sophie Scholl
Advance java
Advance java
Cse 7 softcomputing lab
Cse 7 softcomputing lab
Presentasi
Presentasi
Net neutrality
Net neutrality
Crimes Of Pakistan Army Pt-3
Crimes Of Pakistan Army Pt-3
BUKU PELAJARAN TENTANG SISTEM PENCERNAAN MAKANAN
BUKU PELAJARAN TENTANG SISTEM PENCERNAAN MAKANAN
מצגת סטודנטים מבוא ליחבל בר אילן
1.
1
2.
לד שמורות הזכויות
כל"חזיזה מרדכי ר איןלעשותבמצגתזוכלשימושלמעטלצורכיהלימודבמסגרתלימודי הקורסבמכללתאשקלון.איןלהעתיק,לשדר,לסרוקאולהשתמש בכלצורהשהיאשלאבמסגרתולצורכיהקורס. 2
3.
המרצה עם התקשרות
דרכי קבלה שעות:המרצה עם בתיאום נייד:050-6874452 דוא"ל:moti1308@walla.com WhatsApp 3
4.
4
5.
יחב ללמוד למה"ל? אנחנוחלקמעולםפוליטימלאתמורותושינוייםשרביםמהם נוגעיםלכלאחדמאתנוונוגעיםגםלחייהיומיוםשלנו.עומס האירועיםוהדינמיותשלהםגורמיםלעיתיםלבלבולולפעמים לתחושהשלחוסראונים.רובנולאיכוליםלהשפיעעל אירועיםעולמייםהמתרחשיםסביבנובתוךמדינתישראל ולרובמחוצהלהומשפעיםרבותעלחיינו.אבלאנחנויכולים לנסותולגלותמהןהתכונותהבסיסיותשעומדותבבסיסהשל הפוליטיקההעולמיתוכךלהביןאתהשפעתנוואתהשפעת האירועיםעלינו.תחוםהיחסיםהבין-לאומייםעוסקבדיוק בענייןזהלמידהוהבנהשלדרכיהפעולהוהשינוייםשל המערכתהפוליטיתהעולמית.
5
6.
ביחב שחלו השינויים"האחרונה
בעת ל נושאיםטרנס-לאומיים:טרורופשעמאורגןחוצה-גבולות, בעיותגלובליות(התחממותכדה"א,זיהוםהאטמוספרה), משבריםכלכלייםבינ"ל,עלייתהתאגידיםהגדולים,הגירה בינ"ל,האינטרנטומהפכתהמידעוהידע. 6
7.
ביחב שחלו השינויים"האחרונה
בעת ל שינוייםהיסטורייםעמוקים:המלחמותהגדולותשלהמאהה- 20,תהליךהדה-קולוניזציה,עלייתהאידיאולוגיה הקפיטליסטית-ליברלית,התנגשותהציביליזציות,התמוטטות בריה"מ,התמוטטותשלטוןהאפרטהיידבדרוםאפריקה, הצמיחההסינית. 7
8.
ביחב שחלו השינויים"האחרונה
בעת ל אירועיםמרכזייםשלהשניםהאחרונות:תפוצהגרעיניתבמרכז אסיה(הודו-פקיסטן),אירועי9/11,המלחמהבאפגניסטן, המלחמהבעיראק,הופעתמטבעהיורו,התרחבותנאט"ולמזרח אירופה,הצטרפותמדינותחדשותלאיחודהאירופי,עלייתה"גל האדום"באמריקההלטינית,האסלאםהפונדמנטליסטי. 8
9.
היחב תחום מהו"ל? הגדרה מדעהעוסקביחסיםביןמדינות,ארגוניםבין-לאומיים, ארגוניםעל-לאומיים,גופיםתוך-מדינתייםוגופיםא- לאומיים.היחב"לעוסקבפוליטיקהשלשיתוףפעולה וקונפליקטביןשחקניםשוניםבמערכתהבינלאומיתבמגוון תחומינושא. 9
10.
בין יחסים-לאומיים 10
11.
היחב"ל:פנימית פוליטיקה בין חיצונית
ופוליטיקה היחב"לכוללאתהפוליטיקההחיצוניתוהפנימית. הפוליטיקההחיצונית כוללתאתכלהכוחות/השחקניםשנמצאיםמחוץלמדינה ופועליםלעצבאתיחסיהחוץוהמדיניותשלה(מדינות, מעצמות,משפטוחוקבינ"ל,ארגוניםבינ"ל,וכו'). 11
12.
היחב"ל:פנימית פוליטיקה בין חיצונית
ופוליטיקה הפוליטיקהפנימית מתייחסתלכוחות/שחקניםהפנים-פוליטייםבתוךהמדינה המנסיםלעצבאתיחסיהחוץוהמדיניותשלהמדינה (תקשורת,מפלגות,דעתקהל,אופוזיציהוכו'). 12
13.
13
14.
14
15.
האנרכיה עקרון המאפייןהבסיסישלהמערכתהבינלאומיתזהשהיא אנרכית.העובדהשאיןגורם-עלשיכוללאכוףהסכמיםגורמת לכךשישאי-סדרבמערכתהבינלאומית.נוצרמצבשלאי- הבנה,חשדנותהדדיתשמובילהלהסלמהשל"דילמת הביטחון". 15
16.
הביטחון דילמת מאחרשאיןריבוןמעלהמדינות,והןצריכותלדאוגלעצמןאז כשמדינהפועלתכדילשמורעלהישרדותה,היאעשויהלפתח כליםצבאייםהגנתייםולשפראתצבאה.מדינותאחרות שאינןמודעותלכוונותהאמתיותשלהמדינה.עשויותלחשוב כיבמקוםצעדיםהגנתייםמדוברבצעדיםהתקפייםולחשוש לביטחונן.עקבכךגםמדינותאלויחלובתהליךהתחמשות צבאית. 16
17.
הביטחון דילמת התפתחותזומובילהלמצבספירלי,בוכלמדינהמגיבה בהתאםלפעולותיהשלהמדינההאחרת.המדינותפותחות במרוץחימושמואץ,זאתכאשראףאחתמהןלאמעוניינת במלחמה.התוצאה:עולםחמושמאד,ומסוכןהרבהיותר, כאשרהביטחוןהמסופקלמדינותבו,קטןבאופןמשמעותי. 17
18.
היחב"ל מגמותהמשכיות מגמות לצד
שינוי 18
19.
הפוליטיקההעולמיתנעהביןמגמותשלשינוי(שינוימבנה המערכתהבין-לאומית)לביןמגמותשלהמשכיות(שמירת האנרכיהלצדההיררכיהבתחומיהכלכלה,הצבאוהתרבות). היחב"ל:מגמות לצד שינוי
מגמות המשכיות 19
20.
ביחב שינוי מגמות"ל מבנההמערכתהבינלאומיתעברמספרשינוייםבמאות האחרונותכפועליוצאשלהמלחמותהגדולות:מלחמת העולםה-1,ה-2וסיוםהמלחמההקרה. חלוקתהעוצמהנעשיתבדרךציוריתשלקוטביות (Polarity)בזמןנתון.החלוקההשכיחהביותרהיאבין מערכתחד-קוטבית,דו-קוטביתורב-קוטבית,למרותשיש גםחלוקותנוספות. 20
21.
המערכת במבנה השינוייםהבין-לאומית 21
22.
22
23.
רב מערכת-קוטבית מצבבוישנןשלושאויותרמעצמותהחולקותבינןלביןעצמן אתרובהעוצמהבעולםובצורהיחסיתשווה(אירופהבתקופת הקונצרטהאירופאישלבמאהה-19). 23
24.
דו מערכת-קוטבית מצבבוישנןשתימעצמותהחולקותבינןלביןעצמןאתרוב העוצמהבעולםובצורהיחסיתשווה(בריתהמועצותוארצות בריתבמלחמההקרה). 24
25.
הבין המערכת-לאן לאומית? כיוםישנוויכוחהאםהעולםצועדאלעברשינוימערכתי נוסף?עולםרב-קוטביבוארצותהבריתאינההמעצמה היחידהואליהמצטרפותמעצמותכמו:סין,הודווהאיחוד האירופי.עולםדו-קוטביבוארה"בוסיןמתחריםעלהשגת דומיננטיותעולמיתאוהמשךהעולםהחד-קוטבי. 25
26.
ביחב המשכיות מגמות"ל למרותהשינוייםשחלובמבנההמערכתהבין-לאומיתלאורך השניםעדייןהאנרכיהוהמדרגביןהמדינותעדייןקיימות. המדינותהעשירותוהחזקותמבחינהצבאיתעדייןנמצאות בראשמדרגהמדינות(ארה"ב). האנרכיהעדייןהיאהמאפייןהמרכזישלהמערכתהבין- לאומית.בהעדרמוסדותשישלטובכדורהארץוחוסר ביטחוןלאומי,ממשיכיםלעודדהכנותלמלחמהושימוש בכוחבלאהסכמה.בשורההתחתונה,שינויוהמשכיות מתקיימיםושניהכוחותמעצביםבאותוהזמןאת הפוליטיקההעולמית. 26
27.
מדע מהו? הגדרה מכלולשלידע(מקרים,אירועיםותופעות)הניתניםלבדיקה באמצעיםאמפיריים(סקרים,תצפיות,ניסויים)לשם העשרתהידעהאנושיויישומו. 27
28.
28
29.
29
30.
ליחב האם"עצמאית זכות
יש ל כתחוםמדעי? עלמנתשהיחב"לתהיהלוזכותקיוםכתחוםמדעיהואצריך לעמודבחמישהפרמטרים. תחימתגבולות חלוקהלענפימשנה קיוםקונספציותותיאוריותבסיסיות פיתוחשיטותמחקר הכרהחיצוניתבמומחיותהנושא 30
31.
היחב תחום את
לחקור יש כיצד"ל? ישנןמספרגישותתיאורטיותורמותניתוחלהבנתהיחב"ל, כאשרכלגישהתיאורטיתאורמתניתוחהםלמעשהסכמה שלהמציאותהקיימתבפוליטיקההעולמית.כלסכמהכזוהיא מורכבתומציגהסיבותרבותלהתפתחותהפוליטיקה העולמית.כיווןששוםמגמהאינהנובעתמסיבהיחידהאלא נוצרתממארגמורכבשלסיבותהרישחקרהפוליטיקה העולמיתהוארב-מישוריורב-נושאי. 31
32.
32
33.
ניתוח רמות/Levels of
Analysis הדרךטובהלהביןאתהיחסיםהבין-לאומייםהיאלהתמקד באחתאויותרמרמותהניתוחהמבחינותביןהיחיד,המדינה אוהמערכתהכללעולמיתכגורמיםלתופעותביחב"ל. 33
34.
היחיד רמת רמתניתוחזועוסקתבמאפייניםאישייםשלבניאדםובכללם אזרחיםאומנהיגיםשלהתנהגותשלהםישהשלכות פוליטיותביןאםהםמנהיגיםשלמדינותוביןאםהם מנהיגיםשלשחקניםשאינםמדינות.ברמתהניתוחהזוניתן למצואאתהשפעתעולםהדימויים,השקפתהעולםוהערכים שלהיחידיםעלעמדותיהםוהחלטותיהםבעיצובהמדיניות הבין-לאומיתשלהם.למעשההשחקןברמתהניתוחהזההוא האדםהיחיד/המנהיג. 34
35.
המדינה רמת רמתניתוחזוכוללתאתהמדינהכשחקניתאחידההפועלת כגוףשלםבפניעצמו.המדינהכוללתהןאתהגופים המשפיעיםעלמדיניותהחוץבתוכהואתהתכונותהפנימיות שלהמדינות,כגון:סוגואופיהמשטרשלהן,העוצמה הכלכליתוהצבאיתשלהןועוד.גורמיםפנימייםאלהמעצבים אתמדיניותהחוץומרסניםאתהמנהיגיםבמדיניותהחוץ שלהם.ברמהזומנתחיםאתהתהליכיםשלקבלתההחלטות ליציאהלמלחמהושלוםואתהיכולתשלהמדינהלהוציאאת הדברלפועל. 35
36.
המערכת רמת רמהזועוסקתבפעולותגומלין(אינטראקציה)שלמדינותעם שחקניםחיצוניםשההתנהגותשלהןמעצבתבסופושלדבר אתהמערכתהפוליטיתהבין-לאומית.בוחניםאתהיכולתשל מדינותבעלותעוצמה(מעצמותעלאומעצמותאזוריות), ההשפעהשלארגוניםביןלאומיים(האו"ם,האיחוד האירופי)אושחקניםלאמדינתיים(ארגוניטרוראו תאגידים)להשפיעעלמדינותאחרות. 36
37.
המרכזיות התיאוריותביחב"ל בתחוםהיחב"לעושיםשימושבתיאוריותשונותבכדי להבהיראירועיםבין-לאומיים.במשךהזמןמתחיליםלהבנות דפוסיםבסיסייםשלחשיבהולהשפיעעלשיפוטהמציאות (פרדיגמות)ונוגעיםלשאלהאילוממרכיביהמציאותהם החשוביםלהבנתהפוליטיקההעולמית.האםהמציאות מעצבתאתהתודעה?(ראליזםוליברליזם)אוהאםהתודעה מעצבתאתהמציאות?(קונסטרוקטיביזם). 37
38.
פרדיגמה מהי? הגדרה מונחהמצייןגישהכלליתלהסתכלותעלהעולם,והואמכיל קבוצהשלתיאוריות. 38
39.
פרדיגמה מהי? פרדיגמותשונותנבדלותאחתמהשנייה.למשל,באופןהשאלה מיהןהשחקנים?יהיותיאוריותשיציגואתהשחקןהיחיד הרלוונטיכבןאדם,וכלהשארזהואוסףשלבניאדם.לעומת זאת,ישנןגישותשלאמסתכלותעלבניאדם,ובמשחקהבין לאומיהשחקןהיחידיהרלוונטיהואהמדינה,האינטרסים שלהוהמאפייניםשלההםאלהשצריכיםלמשוךאתתשומת הלב. 39
40.
פרדיגמה מהי? משפחהשלתיאוריותתקרא"פרדיגמה"אוגישה.אםישנן הרבהתיאוריותאפשרלמייןאותןעלבסיסהנחותיסוד, אקסיומות,עלהאופןשבוהןניגשותאלנושאהלימודאועל דרךהלימודשלהן. 40
41.
פרדיגמאטית מהפכה מהי? פרדיגמותנזנחותכאשרכבראינןיעילותבפירושהמציאות, כגון:מלחמותגדולות.שלושתהמלחמותהגדולותבמאה העשרים(שתימלחמותהעולםוהמלחמההקרה)היוומאיץ לשינוייםפרדיגמאטיים. 41
42.
תיאוריה מהי? הגדרה:מערכתמונחים,הגדרותוטענותהמייצגיםהשקפה עלתופעהמסוימתעלידיהצגתהיחסיםביןהמונחיםבמטרה להסבירולנבאתופעה. 42
43.
43
44.
היחב התפתחות תהליך"ל המחקרהפורמלישלהיחב"להחלבתחילתהמאהה-20. האמונהשרווחהבמחקרהיתהשהשלוםוהשגשוגהכלכלי ישררולנצחבעיקרבעקבותועידותהשלוםשהתקיימובאותה התקופהוההגבלותעלחימוש.באותהתקופהלמדוהחוקרים אתההיסטוריההעכשוויתוהרחוקהבכדילהביןאירועים נקודתיים(גישההמתמקדתבאירועיםשוטפיםוהיסטוריה ולאבהסבריםתיאורטיים).ההרסוההרגשלמלחמתהעולם ה-1שמהקץלשלוםוהביטחוןשהקנהפופולאריתלגישת ההיסטוריההעכשווית.מלחמהזוהייתהלקחכואבשדרבן אתמבקשיהדעותלטפלבבעיותהמדיניותבאותהתקופה. 44
45.
היחב התפתחות תהליך"ל מלחמתהעולםהראשונהחוללהמהפךבחקרהיחב"ל(מהפכה פרדיגמטית).החוקריםהבינוכיישצורךלנסותולהביןאת הכלליםלפיהםפועלתהמערכתהבין-לאומיתולכןניסולבנות תיאוריותמדעיותלהבנתהיחב"ל.תמציתושלהליברליזם היאבהדגשתהשפעתםשלרעיונותעלהתנהגותעלשוויונו וחירותושלהיחידוהצורךלהגןעלבניהאדםמפניהכוונתיתר שלהמדינה.לפיהליברליזםישלראותבבניהאדםמטרותולא אמצעים;ישלהעמידאתהעיקרוןהמוסרימעלהשלטון,ואת המוסדותמעלהאינטרסיםככוחותמעצבייחסיםבמדינה. 45
46.
היחב התפתחות תהליך"ל הדחףלכיבושהעולםשהוביללמלחמתהעולםהשנייהעורר ביקורתחריפהעלהפרדיגמההליברליתולמהפכה פרדיגמטית.הראליסטיםטענוכיחסידיהליברליזםהם חולמיםבהקיץשזנחואתחשיבותהעוצמהבזירההבינ"ל והתוצאהשמלחמתהעולםהשנייהפרצה.לפיכך,ישלעצב מחדשמערכתשלתפיסותואמונותלגביהמערכתהבין- לאומית.הריאליזםמתבססעלההנחהשהפוליטיקהביסודה היאמאבקכלכוחועמדהביןמדינותבעלותאינטרסעצמי. 46
47.
היחב התפתחות תהליך"ל התפתחותנוספתבתוךהפרדיגמההריאליסטיתהתרחשה בשנותה-70כאשרWaltzפיתחאתהגישהשלהריאליזם המבני/ניאוראליזם.המטרהשהציבלעצמוקנתוולץהייתה להפוךאתהמבנההרופףשלמחשבהריאליסטיתלתיאוריה פורמאלית,כלומרההסבריםברמההגלובליתמאפשרים להביןאתהמגמותבפוליטיקההעולמית.לאחרסיוםהמלחמה הקרההחלהלגאותאי-שביעותהרצוןמהריאליזםוהניאו- ראליזםבטענהשהגיעהעתלחלופהתיאורטיתחדשה וקפדניתיותר.לאורתחושהגוברתזוהתפתחההגישההניאו- ליברליתלניתוחהפוליטיקההעולמיתשהתבססהעל העקרונותהבסיסיםשלהליברליזםהקלאסי(שת"פ,שלום, תלותהדדית,משטריםואמנותוכו'). 47
48.
היחב התפתחות תהליך"ל בסוףשנותה-90התפתחההגישההקונסטרוקטיביתשהחלה כגישהמשלימהלניאו-ריאליזםולניאו-ליברליזםאךבמשך החלהלטעוןשהיאגישהבפניעצמההגישההחדשהטענהש מעשיהןשלמדינותאלהנגזריםלאמאנרכיה,אלאמהדרכים שבהןהן"בונות"אתהמציאותומןהבחינההחברתיתשל המשמעויותשהןמקנותלמציאותומןהתגובותשלהן למשמעויותהאלה. 48
49.
49 הפרדיגמה הריאליסטית ריאליזם קלאסי ניאו ריאליזם התקפי ריאליזם הגנתי ניאו- ריאליזם ריאליזם קלאסי
50.
הקלאסי הריאליזם Realism פרוץמלחמתהעולםהשנייהעוררביקורתעלתפיסותיהשל התיאוריההליברלית-אידיאליסטית.טענותעלכךשהתמימות שלמישחשבשניתןלהשיגשלוםמכוחשאיפהאנושית והתעלמותומעובדותהמציאותהפוליטיתהביאולפרוץ המלחמה.טענותאלההביאולהתפתחותתפיסות/הגות פילוסופיתמתחרהלגבימהותהפוליטיקההבין-לאומית שנקראתריאליזםפוליטי.ההגותהפילוסופיתהריאליסטית היאבעלתשורשיםהיסטוריים-פילוסופייםעמוקים תיקודידסההיסטוריוןהיווני,קאוטליהפוליטיקאיהודי, תומאסהובסומקיאוולי. 50
51.
של הייסוד הנחות הקלאסי
הריאליזם המדינה(Statism) המדינההיאהשחקןהמרכזיבמערכתהבין-לאומיתוכל השארהםחסריחשיבות,כיווןשאיןשוםסמכותפוליטית גבוההממנה.כמוכן,ניגודהאינטרסיםביןהמדינותהואבלתי נמנע.מנהיגיהמדינותהםמקבליהחלטותרציונאליים שבתנאיםשבהםהםפועליםהםחייביםלחשבאתהתועלת לפיקריטריוניםשלעוצמה. 51
52.
הריאליזם של הייסוד
הנחות הישרדות(Survival) המטרההראשוניתבמעלהשלכלמדינההיאלשרוד.המדינה שואפתלהבטיחאתקיומהבמערכתהבין-לאומיתהאנרכית. חיפושזהאחרהבטחתההישרדותהוארציונאליולכןהמדינה צריכהלנקוטבכלהאמצעיםהעומדיםלרשותה.במסגרת הסביבההבין-לאומיתהעוינתשבהפועליםהמדינאים מטרתםהיאהישרדותלאומיתולכןרכישתהעוצמההיא חשובהלאיןערוךמכלאמצעיאחר. 52
53.
הריאליזם של הייסוד
הנחות עקרוןהעזרההעצמית(Self-help) המדינהאינהיכולהלסמוךעלאףאחדבענייןביטחונה והישרדותה.התנהגותהמדינהמכוונתלהשגתושמירת האינטרסיםהלאומיים,מאחרוהיאפועלתבמציאותגלובלית אנרכית,שבההיאאינהבטוחהלגביכוונותהשחקנים האחרים.לפיכך,המדינהפועלתלרכושעוצמהצבאית וכלכלית,עלמנתלהבטיחאתהישרדותה,ביטחונה ועצמאותה.אולםהמבנההאנרכישלהמערכתהבין-לאומית מכריחאתהמדינותלפעולגםבדרכיםלאעצמאיותלשמור בטחונה,בעיקרעלידיהשגתמאזןכוחות. 53
54.
הריאליסטית הנוסחה לביטחוןושלוםעולמי במובנוהבסיסי,הריאליזםמציגגישההמעוגנתבמציאות רציונאלית.התפיסהשלריאל-פוליטיק,מבוססתעל ההנחהשהפוליטיקההעולמיתהיאביסודהובאורחבלתי משתנה,מאבקעלעוצמהביןמדינותבעלותאינטרסעצמי. בניהאדםמטבעםדואגיםלטובתםהאישיתופגומים מבחינהמוסריתוהשאיפהלעוצמההיאהחזקהמכולןולכן גםאיןיכולתלעקוראתהדחףלעוצמה.ביהדותמופיע הענייןבקביעה"כייצרלבהאדםרעמנעוריו". 54
55.
הריאליסטית הנוסחה לביטחוןושלוםעולמי מחובתהשלכלמדינהלקדםאתהאינטרסיםהלאומיים שלהולרכושעוצמהלמטרהזו. הפוליטיקההבין-לאומיתסובבתסביבהחתירהלעוצמה. הרצוןלהשיג,להעציםלשמרולהקריןעוצמה,הםמהות היחסיםהביןלאומיים. לפיהתפיסההריאליסטיתהמוסרהואשיקוללאאחראי ומסוכןלעוצמההלאומיתולכןלאצריךלשקולערכיםבעת עיצובמדיניותהחוץ. 55
56.
הריאליסטית הנוסחה לביטחוןושלוםעולמי כלמדינהצריכהלרכושיכולתצבאיתשתרתיעמדינות אחרותמלתקוףאותה.בהקשרהזההכלכלהפחותחשובה. עלהמדינהלהסתמךרקעלעצמהאולם,בריתותאו קואליציותשלמדינותיכולותלהגדילאתעוצמתהשלמדינה אךמהימנותןאינהמובנתמאליה. אםכלהמדינותיחתרולצבירתעוצמהרבהככלהאפשר תהיהיציבותפועליוצאשלקיוםמאזןכוחות. 56
57.
על הביקורתהקלאסי הריאליזם אמנםמדינאיםנוהגיםלפישיקוליעוצמה,אבלעליהםגם להתחשבבאינטרסיםשלמדינותאחרותוכןלנהוגבאיפוק במדיניותהחוץשלהם. ישעודשחקניםחשוביםבמערכתהבין-לאומית,כגון: מוסדותבין-לאומיים,ארגוניטרורוחוקיםבין-לאומיים. התיאוריהלאמצליחהלהסביראתהנכונותשלמדינות לנהוגלפיעקרונותמוסרוכלליהתנהגותביןלאומיים. 57
58.
על הביקורתהקלאסי הריאליזם מרביתהאירועיםבפוליטיקההבינלאומיתמייצגיםממדשל שיתוףפעולהואינטרסיםדומיםולאודווקאקונפליקט. יכולתכלכליתשלמדינהמהווהמרכיבמרכזישלבסיס עוצמתהותנאיהכרחילרכישתעוצמה. 58
59.
התיאוריההניאו-ריאליסטית Neo-realism התפתחותנוספתבתוךהפרדיגמההריאליסטיתהתרחשה כאשרWaltzפיתחאתהגישהשלהריאליזםהמבני/ניאו ראליזם.גישהזומקבלתאתמרביתההנחותשלהריאליזם המסורתי,אךשמהדגשעלאופיהמבנההאנרכישלהמערכת הבין-לאומית,כגורםמפתחבעיצובהתנהגותחיצוניתשל מדינות. 59
60.
התיאוריההניאו-ריאליסטית Neo-realism הזרםהניאו-ריאליסטיניסחתיאוריהריאליסטיתסדורה ושיטתית,שאינהרקזרםמחשבתי,שמסבירהמדועמדינות פועלותכפישהןפועלות?גישהזומדגישהאתטבעההאנרכי שלהמערכתהבין-לאומיתכמקורלשינוייםבמבנההעוצמה העולמי.הניאו-ריאליזםאינומסכיםעםהסבריםשניתנו ברמתהפרטאוהמדינהומתמקדבניתוחהיחסיםהבין לאומייםברמתהניתוחשלמערכת.לדידו,רקהסבריםברמת המערכתמספיקיםבכדילהביןאתהמגמותהעולמיות העיקריותבפוליטיקההעולמית. 60
61.
הניאו עקרונות-ריאליזם עקרוןהאנרכיה המאפייןהבסיסיביותרהואשלהמערכתהבין-לאומיתהיא האנרכיהאוהעדרמוסדותמרכזייםמעלהמדינות.העדר ממשלהמרכזיתעולמיתגורמתלכךשהמדינותפועלות בהתאםלעקרוןהעזרההעצמיתומבקשותלהבטיחאת הישרדותםעלידיחתירהלעוצמה. 61
62.
הניאו עקרונות-ריאליזם התפלגותהעוצמה המדינותאינןשונותזומזובמהותן,כיווןשהמטרהשלכולן היאזההלשרוד.לכןמהשמבדילביןהמדינותהןיכולותיהן אובמילהאחתהבדליםבעוצמתן.היכולותשלהמדינות מגדירותאתמעמדןבמערכתהבין-לאומיתומבנההמערכת שמתקבלהואחלוקתהעוצמהבמערכתהבין-לאומית שמעצבתאתהתנהגותהמדינות. 62
63.
הניאו עקרונות-ריאליזם עוצמה בניאו-ריאליזםהעוצמההיאמושגמרכזיאבלרכישתעוצמה היאלאמטרהבפניעצמהולאנובעתמטבעהאדם.הדחף לעוצמההואלאדחףאנושיכפישהריאליזםהקלאסיטוען, אלאתוצאהשלהסביבההאנרכיתהקיימתבמערכתהבינ"ל. זאתועוד,בגללשדחףההישרדותטבועבכלהמדינותולכן המדינותכולןשואפותלעוצמה(כאמצעי)נוצרלנומאזןכוחות במערכתהבין-לאומית.הןבאמצעותהגברתהיכולות הכלכליותהצבאיותהטכנולוגיותוכו'והןבאמצעותיצירת בריתות,מכאןשאיןהבדלאםחלקמהמדינותשואפותליצור איזוןולקיימואואםמדינותאחדותאוכולןחותרותלשליטה עולמית. 63
64.
הניאו עקרונות-ריאליזם רווחיםיחסיים הסיכוייםלשיתוףפעולהבין-לאומיושינוינראיםלרוב קלושיםומדינותהןחשדניותמטבעןומתחרותהאחתבשנייה. כיווןשהמבנההאנרכישלהמערכתהבין-לאומיתשבוכולם מתחריםבכולםגורםלהןלהתנהגכך.המדינותחשותחוסר ביטחוןולכןהןשואלותכיצדיחולקוהרווחיםכתוצאה משת"פ.האםהצדהשנימקבליותרממניולאהאםשני הצדדיםנהניםמהעסקה.במידהוהרווחמשיתוףהפעולהגדול יותרלצדהשניהואעלוללהפנותאתיכולותיונגדיולכןלא אשתףאתופעולה.שיתוףפעולהיתקייםרקובמידהשאני המרוויחהגדולביותר. 64
65.
הניאו עקרונות-ריאליזם שינוימבנההמערכתהבין-לאומית הניאו-ריאליזםסקפטילגביהאפשרותשלשינוימהותי במערכתהבין-לאומית.הדברהיחידשיכוללהביאלשינוי הואביטולשלמערכתהמדינותהריבוניות,דברשנראהבלתי אפשרי,בגללהעוצמההרבהשמחזיקהבהכלמדינה,ובגלל שאףמדינהלאתוותרעלהריבונותשלהמרצון(מאחרשכל מדינהשואפתלהתקיים).השינויהיחידשייתכןבמערכת, אםכך,הואבמספרה"קטבים"שלה,כלומרמספרהמעצמות הפועלותבמערכתהבין-לאומית. 65
66.
על הביקורתהניאו-ריאליזם הניאו-ריאליזםמתקשהלהסבירקיומםשלשינויים במערכתהבינלאומית.בשניםהאחרונותחלושינויים משמעותייםכגון:סוףהמלחמההקרהשבניגודלציפיות הסתיימהבדרכישלוםבאופןשאינויכוללהיותמוסברע"י הריאליסטים. הניאו-ריאליזםלאעוסקבסדרהשלנושאיםשרלוונטיים לסדרהיוםשלהעידןשלאחרהמלחמההקרה,כגון:סחר בין-לאומי,איכותהסביבה,הגירה,מלחמותאתניותוטרור גלובליוכו'.לכןבתחילתשנותהתשעיםהתפתחהגישה שנקראתניאו-ליברליזם. 66
67.
ריאליזםהגנתי/Defensive realism המטרההעליונהשלכלהמדינותהיאלשרודבמערכת אנרכית,ולהשיגביטחון.רקאםהמדינותיבינואתהמנגנונים במערכתהבינ"להןיצליחולשרודולכן,הדרךלהשגתביטחון והישרדותתעשהבאמצעותמנגנוןהאיזון(balancing) ודילמתהביטחון.מנגנוןהאיזוןמתפצל: מאזןכוחות. מאזןאיומים. 67
68.
מאזןכוחות/Waltz התעצמותהשלמדינהאחתמאיימתעלמדינותאחרותולכן אותןמדינותישאפולהציבנגדהכוחנגדילחסימתה.ניתן לחסוםמדינהמתעצמתבשתידרכים:"איזוןפנימי", המדינותהמאוימותיתחילולהתחמשולהתעצםבעצמןתוך כדיהסתמכותעלעצמןבבלימתהאיום."איזוןחיצוני",עלידי כריתתבריתותשנועדולבלוםמדינהמתעצמת.מנגנוןהאיזון פועלבצורהספונטאניתואוטומטית,מתוךדאגתכלמדינה לטובתההיא.מאזןהכוחותלאודווקאמביאלשלום,אלאבא למנועהגמוניהשלמדינהאחרת. 68
69.
מאזןאיומים/Walt לפיהתיאוריהישלהתחשבבכוונות,מהשיוצראיוםזולארק ההתעצמות,אלאההתעצמותשנתפסתכמאיימת.משמע,זו שמלווהבכוונותתוקפניותועוינות. 69
70.
התקפי ריאליזם/Mearsheimer Offensive Realism התיאוריהמתרכזתבמעצמותהגדולות,כיווןשהןבעלות ההשפעההגדולהביותרעלמהשקורהבפוליטיקההבינ"ל. המעצמותנקבעותבעיקרלפיהיכולתהצבאיתהיחסיתשלהן. הנחתהיסודהיאשהמערכתהבינ"למעצבתאתהתנהגות המדינות:לכלהמעצמותישכוונותרביזיוניסטיותמעצם היותןמעצמות,וכולןמחפשותאיךלמקסםאתעוצמתןעל חשבוןיריבותיהן,כאשרהגמוניההיאמטרתןהסופית. השקפהזואינהמאפשרתקיומןשלמעצמותסטאטוסקוו, למעטבמקרהשמעצמההופכתלהגמונית.לפיכך,סחיטה ומלחמההןהאסטרטגיותהעיקריותשלהמעצמותבכדי להשיגעוצמה. 70
71.
ריאליזםהתקפי המעצמותפוחדותזומזו,ולכןמתחרותאחתבשנייהכדי להשיגעודעוצמה.הןפועלותבעולםשלעזרהעצמית, בהתאםלאינטרסיםהאישייםשלהן,ואינןמכפיפותאת האינטרסיםשלהןלאלושלמדינותאחרותאולארגונים בינ"ל.לפיכך,איןמקוםלאמוןביןמדינותביחב"ל;ובריתות, אםיש,הןזמניותומשרתותאינטרסיםמסוימים.המטרה הסופיתשלכלמעצמההיאלהפוךלהגמוןבמערכתהבינ"ל. המעצמותשואפותלמקסםכמהשיותרעוצמה.מקסום עוצמהעלחשבוןהיריביםיבטיחאתיכולתההישרדותשל המעצמהויקטיןאתהסיכוייםשלהיריבותלהתקיףאותהאו לאייםעלקיומה. 71
72.
ריאליזםניאו-קלאסי Neoclassical realism זרםחדשיחסיתבאסכולההריאליסטיתהמתבססעלרוב הנחותהיסודהריאליזםכגון:אנרכיה(היעדרריבון)במערכת הבינ"ל,המכתיבהאתהתנהגותהמדינותעלעקרוןהעזרה העצמיתוגזרותיה(הנחתהקונפליקטהתמידי);חשיבות העוצמההצבאיתלמימושהעזרההעצמית;המערכתהבינ"ל מורכבתמיחידותהשואפותלשרוד.עםזאת,ריאליזםהניאו- קלאסיחולקעלהנחתהיסודהמקנהחשיבותעליונהלגורמים חומריים(עוצמה,גיאוגרפיה,גיאו-פוליטיקהוטכנולוגיה) ומקנהמקוםגםלרעיונות(זהותותרבות)בעיצובמדיניות החוץ. 72
73.
73
74.
הקלאסי הליברליזם Liberalism הליברליזםזכהלפריחהמחודשת,בתקופהשביןשתימלחמות העולם(1939-1914)זאתבעיקרעלרקעהקמתחברהלאומים והמדיניותשלנשיאארה"בווילסון.בעיקרוהליברליזם מדגישאתהשפעתהרעיונותעלהתנהגות,עלשוויוןוחירות הפרטוהצורךלהגןעלבניאדםמפניהתערבותיתרשל המדינה.המקורהפילוסופישלדגשזההואראייתהיחיד כמטרהבפניעצמהכישותבעלתזכויותטבעיותוכמקור לערכיםהמוסרייםשהחברהמתנהלתלפיהם. 74
75.
היסוד עקרונותהקלאסי הליברליזם
של גישהזומניחהשבניהאדםאינםרעיםמטבעם,אלא שהתנהגותמזיקהנובעתמהסדריםמבנייםשמניעיםאת הפרטלפעוללטובתעצמו. מלחמהואנרכיהבין-לאומיתהםלאבלתינמנעותואפשר באמצעותהסדריםלהקטיןאתתכיפותהמלחמות.מכיוון שהמלחמההיאבעיהגלובליתהיאמצריכהשיתוףפעולה רב-צדדי. 75
76.
הקלאסי הליברליזם של
היסוד עקרונות חסידיגישהזונקראיםלעיתיםאידיאליסטיםכיוון שביססואתהשקפתםעלהתקווהכישימושבתבונהומוסר אוניברסאליביחסיםהביןלאומייםיביאולעולםבעלסדר יציבושיתוףפעולהביןהמדינות. החברההבןלאומיתצריכהלהתארגןמחדש,לקדםהגדרה עצמיתוממשלדמוקרטיבכדילחסלאתהגורמיםהמביאים לפרוץמלחמות. 76
77.
הליברלית הנוסחה לשלוםוביטחוןעולמי החלפתהמוסדותהבין-לאומייםהקיימים מוסדותאלואמוריםלהחליףאתמערכת"מאזןהכוחות"בין המדינותשנוטהלמלחמותומתאפיינתבקואליציותשבונות מדינותבכדילצאתלמלחמהאובכדילהגןעלריבונותן.במקום מערכתתחרותיתזורצוהליברליםלבנותמערכתשל"ביטחון קיבוצי".מדינהשתתקיףללאהצדקהמדינהאחרת,ייצאו נגדהכלהמדינותהחברותבארגון(כוללידידותיההקרובות) ולארקהמדינותהמאוימותעל-ידה,הביטוישלגישהזוהיה "חברהלאומים". 77
78.
הלאומיים חבר ארגוןבין-לאומי,שהוקםב-1919בז'נבהשבשוויץ,במסגרת חוזיהשלוםשנחתמולאחרמלחמתהעולםהראשונהבמטרה לשמורעלהשלוםולמנועסכסוכיםבין-לאומיים. ארה"ב,שכברהסתמנהאזכמעצמההגדולהבעולם,לא הצטרפהלחברהלאומיםלמרותחתימתהעלהסכמיורסאי, מכיווןשנשיאארה"בוילסוןכשלבהשגתרובבקונגרס לאשרורההסכםשצידדבמדיניותשלבדלנותבנושאיחוץ. 78
79.
הלאומיים חבר במהלךשנותיולאהצליחחברהלאומייםלמנועאתתוקפנותן שלגרמניה,יפןואיטליהאואתפריצתמלחמתהעולםה-II. לפיכך,חברהלאומייםבוטלבאופןרשמיב-1946ותפקידיו עברולאו"ם. 79
80.
הליברלית הנוסחה לשלוםוביטחוןעולמי משפטביןלאומי הדגשעלפשרהובוררותשלסכסוכיםבין-לאומיים.הביטוי לכךהיהפיתוחהמשפטהביןלאומיוהקמתבתידיןבין- לאומיים. בקרתנשק ניסוחהסכמיםלבקרהופיקוחעלמכירותנשק. 80
81.
הנוסחההליברלית לשלוםוביטחוןעולמי עקרוןהגדרההעצמיתוהפצתהדמוקרטיה יישוםעקרוןההגדרההעצמיתלקהילותוקבוצותלאומית והפצתמשטריםליבראלייםדמוקרטייםבמערכתהבין- לאומיתתוביללשלוםבעולם.לגישהזוקשורנשיאארה"ב ודורוווילסוןשבנאוםארבעעשרההנקודותשלובפניהקונגרס האמריקאיהציעלכונןאתחברהלאומיםוליצורתיאוםכלל עולמישלאינטרסיםמדינתיים. 81
82.
הניאו התיאוריה-ליברלית Neoliberalism הניאו-ליברליזםהיאאסכולתמחשבהחלופיתלגישה הריאליסטיתבתחוםהיחסיםהבין-לאומיים.אסכולהזו עלתהוצברהתאוצהבסוףהמאהה-20.Keohane &
Nye, נחשביםלמייצגיםהבולטיםשלהגישההניאו-ליברלית. 82
83.
הניאו הגישה עקרונות-ליברליזם בבסיסהגישההניאו-ליברליתעומדותהנחותדומותלאלו שלהתיאוריההניאו-ריאליסטית.המדינותהןהשחקניות המרכזיותבמערכתהבין-לאומית.העולםהואאנרכיומורכב ממדינותשבעיקרמנסותלהפיקרווחיםועוצמות מכסימליים. 83
84.
הניאו הגישה עקרונות-ליברליזם עםזאת,הגישההניאו-ליברליתחולקתעלחלקמהנחות המרכזיותשלהניאו-ריאליזם.לטענתה,הניאו-ריאליזם מתמקדיתרעלהמידהבקונפליקטובתחרותומתעלםבצורה ניכרתממרכיבשיתוףהפעולהבמערכתבין-לאומית אנרכית. ההנחההמרכזיתשלהגישההניאו-ליברליתהיאשבסביבה תחרותית,מדינותמחפשותלמקסםרווחיםהדדיםולא רווחיםיחסיים(כפישטועניםהראליסטים),עלידישיתוף פעולהביניהן. 84
85.
הניאו הגישה עקרונות-ליברליזם למרותקיומהשלאנרכיהוחוסרהביטחוןהטבוע בפוליטיקההעולמית,שיתוףפעולהיכוללצמוחבין המדינותבאמצעותהקמתמשטרים,מוסדותוחוקיםבין- לאומיים,המשמשיםכאמצעימתווךלהשגתתיאום,יציבות ושלום. הניאו-ליברליזםמדגישאתשיתוףהפעולההמבוססעל שיקולרציונלישלעלותמולתועלת.התפתחותהמסחר, התעשייהוהטכנולוגיה,יצרואינטרסיםמשותפיםעבורכלל המדינותבמערכתוהעלואתהצורךבמיסודשיתוףפעולה והסדרתכללימשחקהמקובליםעלכללהמשתתפים. 85
86.
הניאו הגישה עקרונות-ליברליזם הפעילותהמשותפתבמוסדותהבין-לאומיים,מסייעת לקדםאינטרסיםכללעולמייםבמגווןתחומים.הכללים הנקבעיםבמסגרתהמוסדותהבין-לאומיים,מחייביםאת המדינותלהתאיםאתמדיניותהחוץשלהןלנורמות המקובלות. הניאו-ליברליזםמצדדבמשחקסכוםחיובי(בניגודלניאו- ריאליזםהפועללפימשחקסכוםאפס,המונעכלשיתוף פעולהביןמדינות),כזההמאפשראתחיזוקיחסיהמסחר והכלכלה. 86
87.
הגנתי לעומת התקפי
ליברליזם Liberal offensive and defensive ליברליזםהתקפי רואהבדמוקרטיהכמשטרהטובביותרבעולם,ורואהבזה חובהולארקזכותלקדמה.לשםכך,ישלהשתמשבכל האמצעיםהאפשרייםכוללמלחמה. ליברליזםהגנתי פוסלכפייתדמוקרטיהבכוח.לפיהגישההגמוןצריךלנקוט במדיניותשוחרתשלוםכשיציאהלמלחמההיאהמפלט האחרון,מתוךהגנהעצמית. 87
88.
מסחרי ליברליזם Commercial liberalism הנחתהמוצאהיאשסחרותלותגומליןכלכליתמביאים לשלום.התיאוריהמבוססתעלשניהסברים:טענה כלכלית/תועלתנית,המבוססתעלעלות-תועלת.סחרותלות גומליןהופכיםאתהמלחמהללאמשתלמת,ולשלוםמשתלם. זאתכיווןששגשוג,סחרחופשימביאלשגשוגכלהצדדים, ומשםלשלום.טענהשלתלותגומלין,ככלשמדינהאחת תלויהבאחרתבאספקתחומריםחשובה(פגיעהיותר),יקשה עליהלצאתלמלחמהולנתקאתהקשרשלהסחר.לעומתזאת, הריאליסטיםיטענוכידווקאביןשכניםהתרחשוהמלחמות הכיקשות,בנוסף,מהאםהסכסוךהואלאעלשטחאלא אידיאולוגי? 88
89.
מוסדי ליברליזם Liberal institutionalism השאלההמרכזיתבתיאוריהעדכמהישלמוסדותבינלאומיים השפעהעלמדיניותהביטחוןשלהמדינות?הבעיההמרכזית שלשת"פביןמדינותהיאהחששמפניעריקתהצדהשני מההסכםומכךשינצלאתההסכםכדילתקוףאתהצד הראשון.מוסדותבינ"לעוזריםלהתגברעלבעייתהעריקהעל ידיהפיכתהלבלתימשתלמתויקרה,ואתהשת"פלכדאי. 89
90.
השלום תיאוריתהדמוקרטי Democratic peace
theory תיאורייתהשלוםהדמוקרטימתבססתעלעיקרוןהשלום הנצחישלהפילוסוףעמנואלקאנט,שטעןכיהעמיםהםרודפי שלוםולארוציםלשלםאתמחירהמלחמות,ולכןשליטים דמוקרטייםהאחראיםבפניעמםיירתעומליזוםמלחמות. 90
91.
השלום תיאוריתהדמוקרטי דמוקרטיותליברליותלאנלחמותבדמוקרטיותליברליות אחרות. הדמוקרטיהמתבססתעלערכיםונורמותשמנחיםאת התרבותהפוליטיתשלה,כגון:סובלנות,נטייהלפשרהופתרון סכסוכיםבדרכישלום(תוךהימנעותמאלימות).במדיניות החוץשלהןדמוקרטיותמחצינותאתהערכיםהאלה, ומתנהגותבהתבססעליהם,אךרקכלפידמוקרטיותאחרות. מכאן,שדמוקרטיותצפויותלכבד,לתתלגיטימציהאחת לשנייה,ולהימנעמשימושבכוחשנתפסכבלתילגיטימי בעליל.אםכייתכנומאבקיםוסכסוכיסחרמסוימים. 91
92.
השלום תיאוריתהדמוקרטי משטרדמוקרטינוטהפחותלמלחמה,גםנגדדיקטטורות. פיזורהעוצמההפוליטיתבדמוקרטיהמשאירזמןלמשאומתן ופשרותביןהנצים.המבנההייחודישלדמוקרטיותהמבוסס עלמערכתשל"איזוניםובלמים"מקשהעליציאהלמלחמה, כגון:הצורךבאישורפרלמנט,גיוסדעתקהלוכו'.כמוכן שליטיםדמוקרטייםמטבעםתוקפנייםפחות.בנוסף, השקיפותהמאפיינתאתתהליךקבלתהחלטות,מאפשר לאותתליריבכיהדמוקרטיהשעומדתנגדוחסרתכוונות תוקפניות. 92
93.
תיאורית על הביקורת הדמוקרטי
השלום דמוקרטיותהןלאמקשתאחתוישלהבחיןביןסוגיםשונים שלדמוקרטיותמבחינתהאילוציםהמבנייםשמציבות למעצביהמדיניות(ישהבדלביןדמוקרטיהנשיאותית לדמוקרטיהפרלמנטארית).ביקורתזולאמפריכהלחלוטין אתהתיאוריהאלאמגבילהאותהלסוגמסויםשל דמוקרטיה. התיאוריהעדייןתקפהאךבתנאישנגבילאותהמבחינה היסטוריתוגיאוגרפית,היאמוגבלתלמועדוןהמצומצםשל דמוקרטיותבשלותומבוססות. 93
94.
הקונסטרוקטיבית התיאוריה Constructivism החלהכגישהמשלימהלניאו-ריאליזםולניאו-ליברליזםאך במשךהחלהלטעוןשהיאגישהבפניעצמה(Wendt& Fearon).ביסודהגישהעומדתההנחההרואה במדינותהדואגותלתועלתןהעצמיתאתשחקניהמפתח בפוליטיקההעולמית.מעשיהןשלמדינותאלהנגזריםלא מאנרכיה,אלאמהדרכיםשבהןהן"בונות"אתהמציאותומן הבחינההחברתיתשלהמשמעויותשהןמקנותלמציאותומן התגובותשלהןלמשמעויותהאלה.מכאן,שעםשינוי הגדרותיהןיכוליםלהתפתחנוהלישיתוףפעולה.שינויים בחינוךובחשיבהשלהאנשיםלבנותתרבותשמעודדתסובלנות ודמוקרטיה. 94
95.
הקונסטרוקטיבית התיאוריה עקרונות מדינותנמצאותלארקבמערכתהבין-לאומיתשהיא חומרית-מטריאליתאלאבחברהבין-לאומיתאובסביבה חברתית. אותןהבנותמשותפותמעצבותאומבנותאתהזהויותואת האינטרסיםשלהמדינות.דרךהזהויותוהאינטרסיםהן משפיעותעלהתנהגות. 95
96.
הקונסטרוקטיבית התיאוריה עקרונות הסביבההחברתיתהזומורכבתמהבנותמשותפות:נורמות, תרבות,מוסדותבינ"לוכו'. הסביבההחברתיתהזומשמשתפריזמהשדרכהמדינות תופסותאתהמציאותהחומריתשלהן.המציאות המטריאליתלבדאיןלהמשמעות,מהשנותןלהמשמעות אלההןהתפיסות,האמונות,ההבנותוכו'. 96
97.
97
98.
הגדרה מנגנוןלהקצאהסמכותיתשלערכיםחברתיים.הערכים החברתייםיכוליםלהיותנורמטיביים(סטאטוס)או/וגם חומריים(תקציבים). מהיפוליטית מערכת? 98
99.
לדעתאיסטון,תפקידהפוליטיקההואלהקצותערכים ומשאביםבאורחמוסמךלחברה.תפקידזהמבוצעבדרךשל קבלתדרישות(תשומה)נבחרותמהחברהוהפיכתןלחוקים, קווימדיניותולהחלטותשלממש(תפוקה).הקצאותאלה מעבירתמשובלחברהוכךמשפיעותעלמחזורהדרישותהבא אחריו(היזוןחוזר).אםהכולמתנהלכשורה,תהליךנמשךזה שומרעלשיוויהמשקלהכלליביןהמערכתהפוליטית למערכתהחברתיתהרחבה. פוליטית מערכת מהי 99
100.
100 המערכות תורת/דיווידאיסטון סביבה סביבה היזוןחוזר מערכת תפוקות החלטות ויישום מדיניות דרישות תמיכות תשומות
101.
תורתהמערכות כללהיסודבתורתהמערכותהואש"השלםגדולמסךכל חלקיו".כאשראנומסתכליםעלמערכתבין-לאומית,ניתן להגדיראותהכמכלולשלפריטיםשישאינטראקציהביןפריט אחדלשניואינטראקציהבינםלביןהמעטפת(הסביבה)של המערכת.יחסיהגומליןלאבהכרחחייביםלהיותחיוביים (שת"פאותיאום)הםיכוליםלהיותגםשלילים(מלחמה, סכסוך). 101
102.
תורתהמערכות לתורתהמערכותישמספרכללייסוד: לכלפריטבמערכת(תשומה;תהליך;תפוקהוהיזוןחוזר)יש תפקידבהתאםליכולתווליעדיו. ביןכללמרכיביהמערכתקיימתאינטראקציהכדילשמורעל איזונה. כלמערכתשואפתלהיזוןושיווימשקל.גורםהיזוןבחברה (התרמוסטט)הואהאדם.הואלמעשההמשוב(היזוןחוזר) במערכתכולה. 102
103.
של המודל על
הביקורתאיסטון התבררשהדגםשלאיסטוןהנשעןעלההנחהשלהשגת שיווימשקלאושלתנועהמתמדתלקראתשיווימשקלבין תשומותלתפוקותהואסטטימדי. איסטוןלאהציעהבנהעמוקהשלשינויפוליטיוהיהקצת מסודרמדי. 103
104.
הגדרה מורכבתממבנהומיחידותאשרמקיימותבינןיחסיגומלין. 104
105.
מהוהעיקרוןשל המנחה המערכתהבינ"ל? בניגודלמערכתפוליטיתשהיאהיררכיתוריכוזית,המערכת הבין-לאומיתמאופיינתבאנרכיהוביזור.כלומר,העדר ממשלהעולמיתהמסדירהאתהתנהלותהמערכתומגינהעל החלשיםבתוכה.העיקרוןהמסדרהמרכזיבמערכתהבין- לאומיתהואשבבסיסכלפעולותיהןשלהמדינותעומדת השאיפהלשרוד. 105
106.
במערכת היחידות אופיהבינ"ל? המדינותהןיחידותהבסיסשלהמערכתהבין-לאומיתולכן אינןשונותהאחתמהשנייהבתפקידיםשהןממלאות. האנרכיהמעודדתיחסישיתוףפעולהביןהיחידותהשונות לטווחהקצרבכדילשרוד.המדינותיישארוהיחידות הבסיסיותשלהמערכתכלעודתשרורבמערכתהבין-לאומית האנרכיה. 106
107.
היחידות איך מאורגנותהבינ במערכת"ל? המדינותדומותבמטרותשלשמןהןפועלותאךלאביכולותיהן. היכולותשלהמדינותשונותמאודהאחתמהשנייהאבל המטלותהעומדותבפניהןמאודדומות.השינוייםבמערכות בין-לאומיותמתרחשיםכאשרסדריהכוחותהיחסיים במערכותמשתניםומספרהמעצמותוגודלןמשתנהוכתוצאה מכךהתנהגותהיחידותבמערכתישתנה.השינוייםבחלוקת יכולותהעוצמהמשפיעיםבהכרחעלמבנההמערכתהבין- לאומית(חד-קוטבי,דו-קוטביוכו'). 107
108.
כוחות מאזן מערכת1914-1815 ב-1815מסתימתתקופתנפוליאוןששאףלשלוטבעולםואז משתניםגםעוצמותהשחקנים.היוחמישהשחקניםעיקריים (מערכתרב-קוטבית):אנגליה,רוסיהפרוסיה(גרמניה),אוסטרו- הונגריהוצרפת.כדיליצוראיזון,חשובשיהיומספרשחקניםאי- זוגי,אךלאפחותמ-5.אנגליההייתההחזקהמכולם(מלכת הימים)ושלטהבקולוניותרבותבכלהעולםותפקידההיהלשמור שלאיופרהאיזוןביןהמעצמות.המערכתהחזיקה100שניםבזכות אנגליהשתמידחיזקהאתהצדהחלשושימשהכתרמוסטט במערכת,למרותשהיועימותיםוחיכוכים.במערכתזוהיומפעם לפעםמלחמות,אךהיציבותנשמרה.בסופושלדברברגעשהופר מאזןהכוחותפרצהמלחמתעולםראשונהבשנת1914והמבנהשל המערכתהבין-לאומיתקרס. 108
109.
קולקטיבי בטחון מערכת1939-1918 לאחרסיוםמלחמתהעולםהראשונהבשנת1918נוצרסדר עולמיחדשב-1919.בסדרהעולמיהחדשיזםמנהיגארה"ב, וודרווילסון,אתהקמת"חברהלאומים"שישמשכגוףעולמי שמטרתולשמורעלהשלוםוהביטחוןבמערכתהבין-לאומית. הנחתהייסודהיתההקמתמנגנוןשל"ביטחוןקיבוצי"כלומר, "אחדלמעןכולםוכולםלמעןאחד".במידהויהיהעימותבין מדינהתוקפתלמדינהמותקפתותוכחאשמתהשלהראשונה בתוקפנות,יצאוכלשארהמדינות(כוללהחברותהקרובות שלה)להגןעלהמותקפתולתקוףאתהתוקפת. 109
110.
קולקטיבי בטחון מערכת1939-1918 עםזאת,המציאותהוכחהאחרתבמערכתשבההאינטרסהלאומי גוברעלהאינטרסהבין-לאומיאיןסיכוישהביטחוןהקולקטיבי יתקיים.כלמדינהשמרהעלעצמהואינטרסיםשלהולאהיתה מוכנהלתקוףאתהמדינההתוקפנית.לדוגמא:איטליהפלשה לחבש(אתיופיה)והעולםשתק.כךגםהיהעםהתוקפנותשל היטלרמולצ'כוסלובקיה.בסופושלדבר,המערכתהזוקורסת כאשרגרמניהקוראתתיגרעלהמערכתהבין-לאומיתומעמידה אותהבמבחן.ב-1933היטלרעולהלשלטוןומתחיללזעזעאת המערכת.ב-1938נחתםהסכםשלוםעםראשממשלתאנגליה, צ'יימברלין,ואזהיטלרמנצלאתההססנותשלמעצמותאירופה ופולשב-1לספטמבר1939לפולין,יומייםלאחרמכןצרפת ובריטניהמכריזותמלחמהומלה"עה-IIמתחילה. 110
111.
111 אסיההיאהיבשתהגדולהבכדורהארץ,ומהווה8.6%משטחואוכ-29.6%משטחוהיבשתי.אסיההיאגם היבשתהמאוכלסתבעולם,עםלמעלהמ-4.1מיליארדבניאדם,המהוויםכ-60%מכללתושביכדורהארץ. תת-מערכת אירופאית תת-מערכת מזרח אירופה מערכת תת אירופה צפון מערכת
תת מרכז אירופה מערכת תת מזרח אירופה תת-מערכת אירופה דרום
112.
112 אסיההיאהיבשתהגדולהבכדורהארץ,ומהווה8.6%משטחואוכ-29.6%משטחוהיבשתי.אסיההיאגם היבשתהמאוכלסתבעולם,עםלמעלהמ-4.1מיליארדבניאדם,המהוויםכ-60%מכללתושביכדורהארץ. תת-מערכת אסייתית תת-מערכת אסיה מרכז תת-מערכת דרום-מערב אסיה המפרץ הפרסי המזרח התיכון תת-מערכת דרום-מזרח אסיה תת-מערכת אסיה מזרח תת-מערכת אסיה
דרום
113.
תת-מערכתאזורית Regional Subordinate System הגדרה:כללהשחקניותהמקומיותהמרכיבותאתתת- המערכתוכלליהמשחקהאזוריםשנוצרומיחסיהגומלין ביניהן. 113
114.
תת-אזורית מערכת התיכון המזרח כיצדמגדירים"אזור"?לפיגבולותגיאוגרפייםאומדיניים, על-פימידתהאינטנסיביותשלהאינטראקציותביןהמדינות המעורבות,פריסתאוכלוסייהמבחינהאתנו-דתית,אוקיומה שלזהותעל-לאומית.המזרחהתיכוןהואאחדהאזורים היותר-מורכביםלהגדרהגיאוגרפיתולאמעטחוקריםניסו להתמודדעםשאלהזו.אלאשהתשובהעלכךתלויהלארק בקריטריוניםשרירותייםשאנוקובעים,אלאגםבנקודתהזמן שבהאנובוחניםשאלהזו. 114
115.
תת של המשחק
כללי-מערכתאזורית: התיכון המזרח המזרחהתיכוןמבוססעלמאזןכוחותמורכבשהואתוצרשל שילובביןמבנההמערכתהרב-קוטביתומניעיהשחקנים. אףמעצמהאזוריתלאהצליחהלגבשלעצמהמעמדהגמוני במערכתהמזרחתיכונית. מדינותהאזורהעדיפובעברלמנועבעצמןמשחקניתאזורית להפוךלמעצמההגמונית.מצבזההשתנהלאחרסיום המלחמההקרה,כפישבאלידיביטויבמלחמתהמפרץ 1991. מכאןששניכלליהמשחקהראשוניםהםקבועיםואילו השלישיהואמותנהודינאמי. 115
116.
116
117.
ביחב עוצמה"ל השימושבמונחעוצמהנפוץמאדבחייהיומיוםובמיוחדבחקר הפוליטיקהוהיחב"ל.המערכתהבינ"למורכבתמשחקנים חזקיםוחלשיםיותרוכיווןשהמערכתהבינ"להיאאנרכיתיש הבדליםבצורתהפעלתהעוצמהביןמדינה,שבהישגורם לגיטימישקובעאתכלליהמשחקולוהסמכותהלגיטימית הבלעדיתלהפעילאלימותולהסדיראתהשימושבעוצמה בכלל,לביןשחקניםאחריםבמערכתהבינ"ל(מעצמותאו ארגוניטרור).לפיכך,במידהרבההפוליטיקההבינ"להיא למעשההמאבקלעוצמה. 117
118.
עוצמה מהי? הגדרה מושגיחסי,התלויבמקוםובזמןהבוחןאתמעמדהשל המדינהבתוךהמערכתהבין-לאומית. 118
119.
עוצמה מהי? הגדרה היכולתשלגורםמסויםלהביאלכךשגורםאחרו/אוכלצירוף אחרשלגורמים,יעשהאתרצונושלהגורםהראשון,שלולא אותהיכולתשלגורםראשוןהדברלאהיהנעשה. 119
120.
120
121.
121
122.
פיזית יכולת-כוחנית שימושביכולתצבאיתשלצדאחדלכפותעלאחרדברמסוים. אולםהכוחפיזימתכלהלאורךזמן,הצדשכנגדמפתחאמצעי התגוננות.שימושבכוחפיזייוצרמצבהפוךוגורםלירידתערכו לאורךזמן.הצדשמשתמשבכוחפיזי,נכשלמשוםשהחוכמה היאכיצדלאלהשתמשבכוחזה.שימושבכוחזההינוהמוצא אחרוןובגדרהרעההכרחי.אמנםכוחפיזיניתןלשפרולצבור אךכדילהפעילונדרשתיכולתחומרית-כלכלית. 122
123.
יכולתכלכלית-חומרית נמדדתעלפיהבעלותעלמשאביםכלכליים,כלומרהיכולתשל מדינהלתגמלאחרתאולמנועממנהתגמולים.המשאבים הטבעייםכגון:נפט,אורניום,מיםופחם,לאמחולקים בחלוקהמאוזנתביןהמדינותדברהיוצרתלותשישלה היבטיםרביםשאחדמהםהואכלכלי.מדינהשישלהכסף יכולהלהשתמשבוכמרכיבחשובבעוצמה.מצדאחד, כסנקציהומצדשנימתןסיוע,כךמוכיחותלמעשההמדינות העשירותאתשליטתן. 123
124.
פסיכולוגית יכולת-נורמטיבית פסיכולוגית היכולתשלצדאחדלגרוםלאחרלבצעאתרצונובגללהדימוי שהואנתפסבעיניו.המרכיבפסיכולוגיבשונהמהמרכיב הפיזי-כלכלי,הואלאמתכלהאםאתהיודעלהשתמשבו וכיצדאתהמציגאתעצמךומשמשמרכיבמכריעבעוצמה. 124
125.
פסיכולוגית יכולת-נורמטיבית נורמטיבית היכולתשלצדאחדלגרוםלאחרלבצעאתרצונובגללשהוא מאמיןבו.היכולתהנורמטיביתהיאקשהלמדידה. 125
126.
קשה עוצמה/רכה עוצמה באופןכללי,עוצמתהשלמדינהכוללתאתהגורמים שמאפשריםלשחקןמסויםלהשפיעעלהתנהגותושלשחקן אחר.המונחים'עוצמהרכה'ו'עוצמהקשה'מתייחסים ליכולתהשלמדינהלהשיגאתמטרותיהבאמצעותהשפעהעל מדינותאחרות.ואולםהםמייצגיםקטביםמנוגדים ב"ספקטרוםהעוצמה".בכלקוטבבספקטרום,מפעילהמדינה רעיונות,פעולותומוסדותשוניםבתחוםמדיניותהחוץ, הביטחוןוהכלכלה. 126
127.
קשה עוצמה/Hard Power היכולתשלמדינהלממשאתיעדיהבעזרתשימושבאמצעי כפייה(כוחצבאי)נגדמדינותאחרות.טקטיקותשל'עוצמה קשה'כוללותתמריציםואיומים,הנגזריםמיכולותיה הכלכליותוהצבאיותשלהמדינה. 127
128.
רכה עוצמה/Soft Power יכולתהשלמדינהלעצבאתהעדפותיהשלמדינהאחרת בדרכיםלאכוחניות.עוצמהרכההיאאמצעיעקיףלהפעלת כוחומאפשרתלמדינהלהשיגאתיעדיהבעזרתגיוסמדינות תחתהנהגתה,הערכיםשהיאמייצגת,והדוגמאשהיא מספקת. 128
129.
עוצמה יחסי מהם? הגדרה יחסיגומליןשבולפחותאחדמהשחקניםהמשתתפיםמפעיל עוצמהכלפיהאחר.בכלאינטראקציהאפשרלאבחןיחסי עוצמהכלשהם,קביעהזומבוססתעלההנחהכיאיןשוויון מוחלטבןהשחקנים.יחסיעוצמהמתקיימיםבכלתחום, לעיתיםהםמופעליםהלכהלמעשהולעיתיםהםבבחינת פוטנציאללהפעלה. 129
130.
הבינ במערכת משתנים
עוצמה יחסי"ל 130
Download now