מצגת עבור קורס שכנוע והשפעה ניתוח נאום מרטין לותר קינג I have a Dream

1. שיכנוע והשפעה 06/01/11

2. מזהים את האיש?מה היתה אחת הפעולות החשובות ביותר שביצע? התיקון השלושה-עשר לחוקת ארצות הברית, אשר ביטל את העבדות ואסר על קיומה בכל תחומה של ארה"ב

3. ומה לגביו?

4. או לגביה?

5. “… I have a dream…”

6. שפת גוף: לת'רס טוען שהפנים הם "המקור החשוב ביותר למידע לא מילולי". הבעות הפנים מפורשות כוריאציה של שרירי הפנים שמעבירים גירוי תפיסתי למאזינים: בנאום ניתן להבחין בקלות כי הבעות הפנים של קינג משדרות עוצמה, ביטחון במסר ואמונה בצדקתו. משכנעים חזקים רוצים להיות מבחינה פיזית או תפיסתית "מעל" הקהל שלהם: קינג עומד על במה למול כ-250,000 מפגינים כאשר מאחוריו ניצבים תומכיו המרכזיים, וכמובן פסלו של לינקולן. המיקום של הנאום גם כן השפיע על עוצמתו – לינקולן מהווה סמל מרכזי בחברה האמריקאית לביטול העבדות ומתן שוויון לשחורים. משכנעים חזקים מדגימים עמידה נינוחה אך זקופה, מחוות דינאמיות, קשר עין טוב, ושוני בקצב הדיבור ובגוון הקול. לת'רס ציין שהסמנטיקה של הקול משפיעה על האופן שבו אנו נענים למסר של המשכנע – בנאום ניתן להבחין בקלות בשינויים בעוצמה ובמאפיינים הרגשיים של קולו של קינג. מרחק פומבי - סוג זה של מרחק נמצא במצבים של דיבור פומבי כאשר הדוברים נמצאים במרחק של בין חמישה עשר לעשרים וחמישה רגל ויותר מהקהל שלהם. שכנוע לא רשמי לא יפעל בנסיבות אלה. הקשר פורמאלי / דובר מלומד - הקטגוריה הזאת מסווגת על ידי היגוי נכון ושימוש הולם במונחים ובשפה. קינג היה כומר בפטיסטי ומלומד (קיבל תואר ד"ר בתיאולוגיה) וידע להעביר את המסר בשפה גבוהה ומליצית.

7. SMCR מרטין לותר קינג S שוויון לשחורים M הנאום בוושינגטון C רבבות המשתתפים בהפגנה וגם ראשי הממשל האמריקאי R השפעות של תפיסה: "הילו-אפקט" - לאחר חרם האוטובוסים במונטגומרי זכה קינג לתשומת לב ברמה לאומית כמוביל המאבק למען זכויות השחורים (מאבק לא-אלים שכלל אי ציות אזרחי ואת "הפעולה הישירה" ששימשה בהצלחה את גנדי בהודו). "ההילו אפקט" של עמדתו כמנהיג מאבק השחורים משכה תכונות אחרות שכנראה היו קיימות אצלו: מנהיגות, כריזמה, אמיתות, טהורות..... חוסר "רעש" בנאום - לא היה רעשים פיזיקליים, פיסיולוגים, פסיכולוגיים או סמנטיים שיפריעו למסר. בעקבות הנאום זכה קינג בפרס נובל לשלום.

8. "האישור העצמי": תיאוריה זו מדברת על יצירת "חממה" של עקביות חברתית, שבתורה מחזקת בחזרה את תחושת העקביות העצמית של כל אדם החי באותה חברה. תחושת העצמי תהיה חזקה וברורה, כל עוד נקבל (או נחשוב שאנו מקבלים) פידבק מהסביבה, שיאשר את הדרך בה אנו רואים את עצמנו. קינג שידר לאזרחים אמריקאים שחורים כי הם צריכים להיות שווי ערך ללבנים, וחלומו כי יום אחד ילדיו ישחקו עם ילדים לבנים (לבד מהזכרת הילדים שיוצרת קשר רגשי עמוק עם המאזינים) מאשרת תחושות שכבר היו קיימות אצל שחורים רבים - כי הם שווים לחלוטין ללבנים, כי "כל בני האדם נולדו שווים, ללא הבדל דת, גזע או מין..."

9. פקארד: אישור תחושת שווי עצמי – הנאום היה זעקה לקבלת הערכה מהחברה האמריקאית, שתגרום לשחורים להרגיש כי הם בעלי-ערך, ויכולים להשפיע על חייהם, על חיי הסובבים אותם ועל החברה האמריקאית בכלל. ביטחון רגשי – הנאום של קינג מדגיש ומסמל את הצורך בתחושת שוויון וביטחון רגשי בחייהם של השחורים בארה"ב. קינג עשה שימוש במושגים המדברים על הצורך בחופש ("free at last, let freedom ring…”) וכיוון לצרכי החברה האפרו-אמריקאית. תחושת כוח – הנאום והקהל הענק שהתאסף דרשו הכרה וכבוד בחירותו ושווינו של האדם השחור בארה"ב. המסר היה כי השחורים אינם חלשים לעומת הלבנים, וכי הם מוכנים להילחם להשגת הכוח אשר יעניק להם את זכויותיהם. המאבק התרחש בדרך שהאדם הלבן לא ציפה לה – מאבק לא-אלים אך עיקש.