SlideShare a Scribd company logo

כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת

•
•
Tal Grad Kvatinsky
Tal Grad Kvatinsky

עלות תועלת למשק הישראל בחלוקה לעלויות הטיפול ועלויות הנזקים ברמות התפשטות שונות של 5 מינים פולשים נבחרים: אמברוסיה, חוטית .נודדת, נמלת האש הקטנה, העורב ההוד והצפרדע הרפואית

Economy & Finance
1 of 83
Download to read offline
‫מינים פולשים בישראל‬ ‫עלות - תועלת‬ ‫מוגש למשרד להגנת הסביבה‬ ‫אגף כלכלה ותקינה‬ ‫אוקטובר 3102‬ ‫שאול צבן‬ ‫טל קוטינסקי‬
‫תוכן עניינים‬ ‫עיקרי הדברים ................................ ................................ .....................................6‬ ‫1.‬ ‫1.1.‬ ‫2.‬ ‫הממצא הכלכלי ................................ ................................ .........................6‬ ‫מתודולוגיה ואופן הצגת הממצאים ................................ ................................ ...........6‬ ‫1.2.‬ ‫מניעה ................................ ................................ .....................................7‬ ‫2.2.‬ ‫התפשטות חלקית וטיפול ................................ ................................ ............7‬ ‫3.2.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .......................7‬ ‫4.2.‬ ‫עלות חלופת ההתפשטות המלאה ................................ .................................7‬ ‫5.2.‬ ‫כדאיות חלופת התפשטות חלקית ................................ .................................8‬ ‫6.2.‬ ‫כדאיות חלופת מניעה ................................ ................................ .................8‬ ‫עיקר הממצאים ................................ ................................ ...................................8‬ ‫3.‬ ‫נמלת האש הקטנה: עיקר הממצאים ................................ ..............................8‬ ‫1.3.‬ ‫1.1.3.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .......................8‬ ‫2.1.3.‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה ................................ ................................ ...........8‬ ‫3.1.3.‬ ‫מניעת כניסה ................................ ................................ ............................9‬ ‫אמברוסיה: עיקר הממצאים ................................ .......................................01‬ ‫2.3.‬ ‫1.2.3.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................01‬ ‫2.2.3.‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה ................................ .........................................01‬ ‫3.2.3.‬ ‫מניעת כניסה ................................ ................................ ..........................01‬ ‫4.2.3.‬ ‫השוואת התרחישים ................................ ................................ .................01‬ ‫עורב הודי: עיקר הממצאים ................................ ........................................11‬ ‫3.3.‬ ‫1.3.3.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................11‬ ‫2.3.3.‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה ................................ .........................................11‬ ‫3.3.3.‬ ‫מניעת כניסה ................................ ................................ ..........................11‬ ‫4.3.3.‬ ‫השוואת התרחישים ................................ ................................ .................11‬ ‫חוטית נודדת: עיקר הממצאים ................................ ....................................21‬ ‫4.3.‬ ‫1.4.3.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................21‬ ‫2.4.3.‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה, ומניעת כניסה ................................ .....................21‬ ‫3.4.3.‬ ‫השוואת התרחישים ................................ ................................ .................21‬ ‫צפרדע רפואית: עיקר הממצאים ................................ .................................31‬ ‫5.3.‬ ‫1.5.3.‬ ‫2.5.3.‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה ................................ .........................................31‬ ‫3.5.3.‬ ‫מניעת כניסה ................................ ................................ ..........................31‬ ‫4.5.3.‬ ‫4.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................31‬ ‫השוואת התרחישים ................................ ................................ .................31‬ ‫סקירה בינלאומית ................................ ................................ ..............................41‬
‫1.4.‬ ‫5.‬ ‫כלי מדיניות לניהול מינים פולשים הנהוגים במדינות שנסקרו: ............................41‬ ‫מינים פולשים בישראל – תמונת מצב ................................ .....................................51‬ ‫1.5.‬ ‫צמחים פולשים בישראל ................................ ................................ ............51‬ ‫2.5.‬ ‫בעלי חיים פולשים בישראל ................................ ........................................61‬ ‫מערך מניעה, סחר בינלאומי ................................ ................................ .................81‬ ‫6.‬ ‫1.6.‬ ‫הערכת סיכונים ביבוא וביצוא ................................ .....................................81‬ ‫2.6.‬ ‫בקרת גבולות ................................ ................................ .........................81‬ ‫נמלת האש הקטנה ‪19...................... ................................ Wasmannia auropunctata‬‬ ‫7.‬ ‫1.7.‬ ‫פלישה ................................ ................................ ..................................91‬ ‫2.7.‬ ‫נזקים ................................ ................................ ....................................12‬ ‫3.7.‬ ‫טיפול ................................ ................................ ....................................12‬ ‫4.7.‬ ‫הפרק הכלכלי ................................ ................................ .........................32‬ ‫1.4.7.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................32‬ ‫2.4.7.‬ ‫התפשטות חלקית ................................ ................................ ....................42‬ ‫3.4.7.‬ ‫מניעת התפשטות – ................................ ................................ .................62‬ ‫4.4.7.‬ ‫מניעת כניסה ................................ ................................ ..........................62‬ ‫אמברוסיה מכונסת ‪29............................ ................................ Ambrosia confertiflora‬‬ ‫8.‬ ‫1.8.‬ ‫פלישה ................................ ................................ ..................................92‬ ‫2.8.‬ ‫נזקים ................................ ................................ ....................................03‬ ‫3.8.‬ ‫טיפול ................................ ................................ ....................................13‬ ‫4.8.‬ ‫הפרק הכלכלי ................................ ................................ .........................43‬ ‫1.4.8.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................43‬ ‫2.4.8.‬ ‫התפשטות חלקית ................................ ................................ ....................53‬ ‫3.4.8.‬ ‫מניעת התפשטות – ................................ ................................ .................73‬ ‫4.4.8.‬ ‫מניעת כניסה – עלויות אלו מפורטות בפרק עלויות המניעה, סחר בינלאומי. .........83‬ ‫עורב הודי ‪40............... ................................ ................................ Corvus splendens‬‬ ‫9.‬ ‫1.9.‬ ‫פלישה ................................ ................................ ..................................04‬ ‫2.9.‬ ‫נזקים ................................ ................................ ....................................04‬ ‫3.9.‬ ‫טיפול ................................ ................................ ....................................24‬ ‫4.9.‬ ‫הפרק הכלכלי ................................ ................................ .........................54‬ ‫1.4.9.‬ ‫2.4.9.‬ ‫התפשטות חלקית ................................ ................................ ....................64‬ ‫3.4.9.‬ ‫01.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................54‬ ‫מניעת התפשטות ................................ ................................ ....................84‬ ‫חוטית נודדת ‪49............................. ................................ Rhopilema nomadica Galil‬‬ ‫1.01.‬ ‫פלישה ................................ ................................ ..................................94‬
‫2.01.‬ ‫נזקים ................................ ................................ ....................................05‬ ‫3.01.‬ ‫טיפול ................................ ................................ ....................................05‬ ‫4.01.‬ ‫הפרק הכלכלי ................................ ................................ .........................05‬ ‫1.4.01.‬ ‫2.4.01.‬ ‫11.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................15‬ ‫מניעה ................................ ................................ ...................................35‬ ‫צפרדע רפואית ‪54........... ................................ ................................ Xenopus laevis‬‬ ‫1.11.‬ ‫פלישה ................................ ................................ ..................................45‬ ‫2.11.‬ ‫אכיפה ................................ ................................ ...................................55‬ ‫3.11.‬ ‫נזקים ................................ ................................ ....................................55‬ ‫4.11.‬ ‫הפרק הכלכלי ................................ ................................ .........................65‬ ‫1.4.11.‬ ‫2.4.11.‬ ‫התפשטות חלקית ................................ ................................ ....................65‬ ‫3.4.11.‬ ‫מניעת התפשטות ................................ ................................ ....................75‬ ‫4.4.11.‬ ‫21.‬ ‫אכיפה ................................ ................................ ...................................65‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................75‬ ‫עלות מערך המניעה בגבולות הסחר ................................ .......................................95‬ ‫1.21.‬ ‫מערך מניעה קיים ................................ ................................ ....................95‬ ‫2.21.‬ ‫שיפור מערך המניעה ................................ ................................ ................06‬ ‫31.‬ ‫סקירה בנלאומית ................................ ................................ ...............................36‬ ‫1.31.‬ ‫ניוזילנד ................................ ................................ .................................36‬ ‫2.31.‬ ‫אוסטרליה ................................ ................................ ..............................56‬ ‫3.31.‬ ‫ארצות הברית ................................ ................................ .........................07‬ ‫4.31.‬ ‫גלפגוס ................................ ................................ ..................................37‬ ‫41.‬ ‫ביבליוגרפיה ................................ ................................ ......................................97‬ ‫51.‬ ‫רשימת המרואיינים ................................ ................................ .............................28‬ ‫רשימת האיורים:‬ ‫איור 1 :סיווג מיני צמחים בישראל לפי אופי תפוצתם ומידת התפשטותם ..................................51‬ ‫איור 2: סיווג צמחים פולשים לפי שכיחותם ................................ .........................................51‬ ‫איור 3: סיווג מיני צמחים פולשים לפי רמת האיום האקולוגי שבהם ..........................................61‬ ‫איור 4: מפת תפוצת נמלת האש הקטנה בישראל, 2102 ................................ ......................02‬ ‫איור 5: אמברוסיה: תגובות לקוטלי עשבים, חודש לאחר הריסוס ................................ ............13‬ ‫איור 6: בצהוב: התפשטות האמברוסיה באדום:מאצמצים למנוע התפשטות לאזורים אלו ............33‬ ‫איור 7: ארה"ב: רגישות עלות הטיפול לגודל האוכלוסיה הפולשנית ולרמת הטיפול .....................37‬
‫רשימת הטבלאות:‬ ‫טבלה 1: נמלת האש הקטנה: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה .......................................9‬ ‫טבלה 2: אמברוסיה: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה ................................ .................01‬ ‫טבלה 3: עורב הודי: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה ................................ ..................11‬ ‫טבלה 4: חוטית נודדת: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה ................................ ..............21‬ ‫טבלה 5: צפרדע רפואית: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה ................................ ...........31‬ ‫טבלה 6: אומדן עלות נמלת האש הקטנה, תשלומים שנתיים בשקלים .....................................32‬ ‫טבלה 7: אומדן עלות נמלת האש הקטנה, ערך נוכחי בשקלים של סדרת תשלומים שנתיים במשך‬ ‫02 שנה, ריבית %6 ................................ ................................ ......................................32‬ ‫טבלה 8: נמלת האש הקטנה: עלויות למשק במצב של התפשטות מלאה, בשקלים לשנה ............72‬ ‫טבלה 9: נמלת האש הקטנה: עלויות למשק התפשטות חלקית, בשקלים לשנה ........................72‬ ‫טבלה 01: עלויות מניעת התפשטות בשקלים לשנה, נמלת האש הקטנה ..................................82‬ ‫טבלה 11:אמברוסיה: עלות תועלת, תשלום שנתי בשקלים ................................ ....................43‬ ‫טבלה 21: אמברוסיה: ערך נוכחי נקי בשקלים של סדרת תשלומים שנתיים במשך 02 שנה, ריבית‬ ‫%6 ................................ ................................ ................................ ...........................43‬ ‫טבלה 31: אמברוסיה: עלויות למשק בהתפשטות מלאה , בשקלים לשנה .................................83‬ ‫טבלה 41: אמברוסיה: עלויות למשק להתפשטות חלקית, בשקלים לשנה ................................93‬ ‫טבלה 51: אמברוסיה: עלויות למשק למניעת התפשטות, בשקלים לשנה .................................93‬ ‫טבלה 61:עורב הודי: עלות תועלת, תשלום שנתי בשקלים ................................ ................54‬ ‫טבלה 71: עורב הודי: ערך נוכחי בשקלים של סדרת תשלומים שנתיים במשך 02 שנה, ריבית %6‬ ‫................................ ................................ ................................ ................................54‬ ‫טבלה 81: עורב הודי: עלויות למשק במצב של התפשטות מלאה בשקלים לשנה: .......................84‬ ‫טבלה 91:עורב הודי: עלויות למשק במצב התפשטות חלקית, העורב ההודי, בשקלים לשנה ........84‬ ‫טבלה 02: עורב הודי: הוצאות על מניעת התפשטות, העורב ההודי בשקלים לשנה .....................84‬ ‫טבלה 12: חוטית נודדת: עלות תועלת, תשלום שנתי בשקלים ................................ ...............05‬ ‫טבלה 22: חוטית נודדתי: ערך נוכחי של סדרת תשלומים ל 02 שנה, ריבית %6 ........................15‬ ‫טבלה 32: חוטית נודדת: עלות למשק בהתפשטות מלאה, חוטית נודדת, בשקלים לשנה ............35‬ ‫טבלה 42: צפרדע רפואית: עלות תועלת, תשלום שנתי בשקלים ................................ .............65‬ ‫טבלה 52: צפרדע רפואית: ערך נוכחי נקי של סדרת תשלומים שנתיים במשך 02 שנה, בשקלים,‬ ‫ריבית %6 ................................ ................................ ................................ ...................65‬ ‫טבלה 62: צפרדע רפואית: עלות אכיפה, בשקלים לשנה ................................ .......................85‬ ‫טבלה 72: צפרדע רפואית: עלויות משוערות בהתפטות חלקית, שקלים בשנה ...........................85‬ ‫טבלה 82:צפרדע רפואית: עלויות משוערות למניעת התפשטות, שקלים בשנה .........................85‬ ‫טבלה 92: צפרדע רפואית: עלויות משוערות בהתפשטות מלאה, בשקלים לשנה ........................85‬ ‫טבלה 03: עלויות המניעה בגבולות הסחר הבינלאומי כפי שהן היום, בשקלים לשנה ...................06‬ ‫טבלה 13: עלויות שיפור מערך המניעה בגבולות הסחר הבינלאומי, בשקלים לשנה ....................26‬ ‫טבלה 23: אוסטרליה: השיטות הכלכליות בהן השתמשו להערכת מגוון ההשפעות של מערכת‬ ‫הבטחון הביולוגי על המגוון הביולוגי ................................ ................................ ..................86‬ ‫טבלה 33: אוסטרליה: הערכת שווי השירותים של המערכת האקולוגית ....................................96‬ ‫טבלה 43:גלפגוס: אסטרטגיות, פעולות ואחראים לביצוע ................................ .....................57‬ ‫טבלה 53:גלפגוס: חלוקת תקציב הפעילות בנושא מינים פולשים (2002 – 1102) .....................77‬
‫1. עיקרי הדברים‬ ‫1.1.‬ ‫הממצא הכלכלי‬ ‫מסמך זה סוקר חמישה מינים פולשים, ואת העלות והתועלת הכרוכים בניהולם בחלופות‬ ‫שונות. נמצא שיש יתרון ברור של מניעת פלישתם על פני כל החלופות האחרות המתמודדות‬ ‫עם המינים הפולשים לאחר שחדרו. עלות המניעה תיתן תועלת במניעת מינים פולשים רבים,‬ ‫ולא ניתן ליחסה רק למניעת מין יחיד, וזה מדגיש את הכדאיות בהשקעה במניעה. נכון‬ ‫להשקיע בהרחבת יכולת המניעה, אך בתחכום הנדרש כדי לכוון את המשאבים והמאמצים‬ ‫למינים המהווים סכנה. תנאי להשקעה הוא שיהיה תיאום בין היחידות העוסקות בתחום, ואף‬ ‫מוצע להקים מטה משותף, שיפעל בתחומים הבאים.‬ ‫‪‬‬ ‫הערכת סיכונים - כדי לייצר אחידות מתודולוגית בהתייחסות למינים פולשים ושפה‬ ‫משותפת לכתיבת תכניות פעולה, מוצע ריכוז של מאמצי הערכת סיכונים, שהיום מתבצע‬ ‫במקביל ע"י גופים שונים כמו רט"ג, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות.‬ ‫‪‬‬ ‫בקרת גבולות – שיתוף פעולה בין השירותים להגנת הצומח, משרד הבריאות, המכס,‬ ‫הגנ"ס, משרד הבטחון ומכון התקנים יגדיל את נצילות המשאבים הקיימים תוך כדי‬ ‫שיפור התהליך הבירוקרטי שעובר הסוחר.‬ ‫‪‬‬ ‫שיתוף פעולה בין יחידות הממשל בתחום התקציב - יש לשאוף לריכוז התקציב‬ ‫הממשלתי בידי גוף מרכז אחד שהוא גם יחזיק במירב הסמכויות על הקצאת התקציב.‬ ‫‪‬‬ ‫תיאום הפעילות מול הרשויות המקומיות.‬ ‫‪‬‬ ‫קידום שיתוף פעולה אזורי עם המדינות השכנות.‬ ‫‪‬‬ ‫פעולה במצב חרום – מוצע לפעול למען הקמת מערך פעולה בחרום. כיום קיים מערך‬ ‫הדברה בחרום רק במשרד החקלאות עבור מזיקים חקלאים. במקרה של פלישת מין‬ ‫שאינו מזיק לחקלאות קיימת בעיה להגיב באופן מהיר לצורך הכחדה.‬ ‫בעבודה עלה, שלצד פלישה הנסמכת על תנועה ימים ועל מסחר בינ"ל, יש פלישה‬ ‫המתבססת על תיירות ונוסעים החוזרים מחו"ל, אשר גברה מאד בשנים האחרונות. הנוסעים‬ ‫נחשפים לצמחים ובעלי חיים אקזוטיים ומביאים אותם. יבוא אישי זה אינו עובר בקרה‬ ‫מספקת נראה שבהקשר זה יש למקד מאמצים בהסברה ואכיפה.‬ ‫2. מתודולוגיה ואופן הצגת הממצאים‬ ‫וועדת היגוי של פרוייקט זה, בראשות אגף כלכלה של המשרד להגנת הסביבה, בחרה‬ ‫בחמישה מינים שבדיקתם תיתן ייצוג למגוון הסוגיות הקשורות לטיפול במינים פולשים.‬ ‫החמישה שנבחרו הם: אמברוסיה, נמלת האש הקטנה, חוטית נודדת, צפרדע רפואית‬ ‫והעורב ההודי.‬
‫לכל אחד מהמינים שנבדקו, נבחנו שלוש חלופות ואלה הן:‬ ‫1.2.‬ ‫מניעה‬ ‫הנחת העבודה בתרחיש זה היא שניתן למנוע כמעט כליל את כניסת המין הפולש על ידי‬ ‫פעולות מניעה, בעיקר בגבולות המדינה ובנקודות ממשק עם גורמים חיצוניים. לארבעה‬ ‫מתוך חמישה המינים, הבדיקה היתה תיאורטית בלבד, שכן הם כבר פלשו. המניעה של‬ ‫כניסת המינים שנבדקו היתה כרורכה במאמצים משותפים של הרשויות בטיפול בכמה מינים‬ ‫באופן שלא ניתן להפריד את העלות הספציפית למין מסוים. כך למשל, בדיקות קפדניות‬ ‫במכולות הסחר שמגיעות לישראל, היא פעולה שתשפיע על מניעת מאות מינים ויותר. היבט‬ ‫נוסף של המניעה, הוא שבמקרים רבים, המניעה כרוכה בשיתוף פעולה בינלאומי. כך למשל,‬ ‫הדרך היחידה למנוע כניסת העורב ההודי לישראל, היא בשיתוף פעולה אזורי בין ישראל‬ ‫למספר מדינות ערב ומדינות המפרץ.‬ ‫2.2.‬ ‫התפשטות חלקית וטיפול‬ ‫תרחיש התפשטות חלקית כלל שני מרכיבים: המרכיב הראשון הוא עלות ההדברה והטיפול‬ ‫במין הפולש לאחר התבססותו בחלקים מסויימים בלבד. המרכיב השני הוא עלות מניעת‬ ‫התפשטותו אל מעבר לתחום קיומו הנוכחי. כך למשל, במקרה של העורב ההודי אשר פלש‬ ‫לאילת, יש את עלות ההדברה ועלות החיים המשותפים של התיירות ושל יושבי העיר עם‬ ‫העורב הפולש. לצד זה – יש את עלות מניעת התפשטותו לאזורים אחרים.‬ ‫3.2.‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫ההנחה בתרחיש זה היא שהותר הרסן, והמין הפולש מתפשט בכל הארץ. במקרה כזה‬ ‫נאמדה העלות של התפשטות זו. בכל המינים שנבדקו – זהו תרחיש שטרם התממש‬ ‫במציאות, שכן הרשויות פועלות במידה מסויימת למניעת התפשטות, אולם אין זה תרחיש‬ ‫תיאורטי בלבד.‬ ‫הניתוח הכלכלי התבסס על השוואת עלויות למשק בין החלופות. כך למשל עבור נמלת האש‬ ‫הקטנה נבחנו המרכיבים הבאים:‬ ‫4.2.‬ ‫עלות חלופת ההתפשטות המלאה‬ ‫נמלת האש הקטנה התבססה בצפון עמק הירדן, ומשם הוציאה שלוחות לאזורים אחרים. אם‬ ‫היא תתפשט לכל אזורי הארץ יהיו לכך השלכות שאת חלקן ניתן לכמת בערכים כספיים.‬ ‫במסמך זה נערכו אומדנים לעלות תרחיש ההתפשטות המלאה לציבור ולגורמי ממשל.‬
‫5.2.‬ ‫כדאיות חלופת התפשטות חלקית‬ ‫כדי לחשב את כדאיות חלופת ההתפשטות החלקית, נערכו האומדנים הבאים: עלות החיים‬ ‫עם המין הפולש והעלות הכרוכה במניעת התפשטותו. מנגד הוצבה עלות ההתפשטות‬ ‫המלאה כפי שחושבה. הפער בין העלויות קבע אם יש כדאיות לקיים מדיניות התפשטות‬ ‫חלקית ומניעה או שלחלופין כדי להרפות ולאפשר למין להתפשט בכל הארץ.‬ ‫6.2.‬ ‫כדאיות חלופת מניעה‬ ‫נמלת האש הקטנה נכללה ברשימת מאה המינים הפולשים המסוכנים של האו"ם. הנמלה‬ ‫חדרה במשלוח עצים מברזיל, אשר הצליח לחדור משום שהבדיקה היא מדגמית בלבד. כדי‬ ‫למנוע חדירתה נדרשה הרחבת הבדיקות בנמלים, והעמקתן. גובה עלות הפעילות הזו,‬ ‫מוערך בעבודה, אלא שיש הסתייגות. הרחבת המניעה בגבולות משפיעה על מאות מינים‬ ‫פוטניאליים לפלוש. לכן, פעולה למניעת הנמלה, תניב תועלות רבות בתחומים אחרים, באופן‬ ‫שמקשה להציג ניתוח ספציפי לנמלה של עלות למול תועלת. כדאיות המניעה נקבעה לפי‬ ‫השוואת עלותה למול עלות חלופת ההתפשטות החלקית.‬ ‫3. עיקר הממצאים‬ ‫1.3.‬ ‫נמלת האש הקטנה: עיקר הממצאים‬ ‫1.1.3. התפשטות מלאה‬ ‫עלות התפשטות מלאה של נמלת האש הקטנה עשויה להגיע למעל מיליארד שקלים בשנה.‬ ‫עלות של מאות רבות של מליוני שקלים מוערכת למשקי הבית כתוצאה מפגיעת הנמלה,‬ ‫והצורך להישאר בבית ולטפל בבעיה. ענף החקלאות גם הוא נפגע במאות מיליוני שקלים כך‬ ‫על פי עדויות מחו"ל, ופגיעה בממשתלות, ובמחיוד האפשרות של פגיעה במשתלות יצוא.‬ ‫נוסף לכל נאמדה עלות ההדברה והטיפול של הרשויות המקומיות המוערכת בעשרות מיליוני‬ ‫שקלים.‬ ‫2.1.3. התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫כיום הנמלה מוגבלת באזור פגיעתה, אך היא בתהליכי התבססות והתפשטות. במצב‬ ‫הפלישה כיום, מוערכת העלות למשק ב 82 מיליון שקלים בשנה. מזה 61 מיליון שקלים‬ ‫בשנה עלות למשקי הבית, 9 מיליון שקלים בשנה נזק לחקלאות ועוד 3 מיליון שקלים בשנה‬ ‫עלות טיפול על ידי הרשויות.‬ ‫דרך ההפצה הראשית של הנמלה היא על גבי מוצרים הנמכרים במשתלות. על כן פעילות‬ ‫מניעת התפשטות ופיקוח במשתלות כפי שהתקיימה בעבר ע"י משרד הגנת הסביבה, הינה‬
‫יעילה. חלק נכבד בעלות תרחיש התפשטות מלאה נובע מנגיעות משתלות מייצאות,‬ ‫ופוטנציאל פגיעה בייצוא למדינות מפותחות. גם במקרה זה ניתן לפעול למניעה ממוקדת על‬ ‫ידי פיקוח צמוד והדברה אינטנסיבית של משתלות הייצוא.‬ ‫3.1.3. מניעת כניסה‬ ‫מניעת כניסה, כרוכה בפעילות בגבולות בדומה למניעת האמברוסיה, והמשמעות היא עלות‬ ‫של כ 51 מיליון שקלים בשנה, אשר תישא פירות ותועלת גם אצל מינים פולשים אחרים.‬ ‫פירוט אומדן תוספת עלות זו, ראו בטבלה 13 בפרק 01.‬ ‫השוואת התרחישים‬ ‫את כניסת הנמלה כבר לא ניתן למנוע, ולא ידוע על מקום בעולם בו הצליחו להכחידה, למעט‬ ‫אי אחד בגלאפגוס, וגם שם הממצא נתון במחלוקת. ניתן ללמוד מניתוח זה את חשיבות‬ ‫המניעה, שכן במקרה של הנמלה, מניעה היתה זולה בהרבה למול המצב הנוכחי, או הסיכון‬ ‫הפוטנציאלי להתפשטות מלאה.‬ ‫טבלה 1: נמלת האש הקטנה: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה‬ ‫מניעה‬ ‫ממשלה‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫02.3‬ ‫56.0‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫63.2‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫44.75‬ ‫חברות ורשויות ממשלתיות‬ ‫ענף החקלאות‬ ‫26.8‬ ‫32.793‬ ‫ענף התיירות‬ ‫מסחר‬ ‫14.21‬ ‫משקי הבית‬ ‫סה"כ‬ ‫61.9‬ ‫47.51‬ ‫16.51‬ ‫99.007‬ ‫75.72‬ ‫18.461,1‬
‫2.3.‬ ‫אמברוסיה: עיקר הממצאים‬ ‫1.2.3. התפשטות מלאה‬ ‫במקרה של התפשטות האמברוסיה לכל חלקי הארץ, תהיה העלות למשק 53 מיליון שקלים.‬ ‫מזה 03 מיליון שקלים בשנה עלות אובדן עבודה בשל אלרגיות ועלות ההדברה הביתית. עוד‬ ‫כמיליון שקלים בשנה תהיה העלות לענף החקלאות, לטיפול בשדות. שאר העלות כ 4 מיליון‬ ‫שקלים בשנה תחול בעיקר על הרשויות המקומיות ועל רשויות ניקוז נחלים.‬ ‫2.2.3. התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫חלופת ההתפשטות החלקית, המתארת את המצב כיום עולה למשק 6.8 מיליון שקלים‬ ‫בשנה. מזה קרוב ל 7 מיליון שקלים עלויות אובדן עבודה בשל אלרגיות, וכ 6.1 מיליון שקלים‬ ‫עלויות טיפול על ידי הרשויות. כיום אין פעילות ארצית של מניעת התשפטות. אם יוחלט על‬ ‫פעולות מניעה, אז ניתן להעריך שבטווח של מיליון שקלים עד מיליוני שקלים בודדים בשנה‬ ‫אפשר לרסן את התפשטות האמברוסיה ולתחום את אזור פעולתה.‬ ‫3.2.3. מניעת כניסה‬ ‫עלות מניעה מוחלטת של כניסת האמברוסיה מוערכת בתוספת של 6.51 מיליון שקלים‬ ‫בשנה. מזה 2.3 מיליון שקלים בשנה הוצאות נוספות למערך הבדיקות בגבול ו 4.21 מיליון‬ ‫שקלים בשנה תוספת הוצאות למגזר העסקי. פעולה זו, תביא למניעה של כניסת מאות מינים‬ ‫זרים שיכולים לפלוש ולהתבסס, ולכן תועלתה גדולה מסוגיית האמברוסיה.‬ ‫4.2.3. השוואת התרחישים‬ ‫השוואת התרחישים, מלמדת לכאורה על יתרון לתרחיש ההתפשטות החלקית, תוך נקיטת‬ ‫פעולות למניעת התפשטות מלאה. אלא שתרחיש המניעה יביא תועלות גם אצל מינים‬ ‫אחרים, ולכן בראיה כוללת יש לו יתרון.‬ ‫טבלה 2: אמברוסיה: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫02.3‬ ‫25.0‬ ‫50.0‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫06.0‬ ‫95.2‬ ‫חברות ורשויות ממשלתיות‬ ‫13.0‬ ‫63.1‬ ‫ענף החקלאות‬ ‫72.0‬ ‫91.1‬ ‫ממשלה‬ ‫ענף התיירות‬ ‫מסחר‬ ‫14.21‬ ‫משקי הבית‬ ‫29.6‬ ‫מאמצי מניעת התפשטות נוספת‬ ‫סה"כ‬ ‫89.92‬ ‫מיליוני שקלים‬ ‫16.51‬ ‫מעל 01 מיליון שקלים‬ ‫61.53‬
‫3.3.‬ ‫עורב הודי: עיקר הממצאים‬ ‫1.3.3. התפשטות מלאה‬ ‫במקרה של התפשטות הערב ההודי לכל המדינה, מוערכת העלות השנתית ב 56 מיליון‬ ‫שקלים. מזה תישא התיירות בנזק של כ 04 מיליון שקלים בשנה, שכן העורב פוגע במסעדות‬ ‫ובבתי מלון. החקלאות תאלץ להוציא להגנתה מפני העורב כ 81 מיליון שקלים בשנה בשל‬ ‫פגיעתו בשתילים. והרשויות המקומיות, יאלצו להפעיל מערך טיפול בעורב בעלות מוערכת‬ ‫של 7 מיליון שקלים בשנה.‬ ‫2.3.3. התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫כיום התבסס העורב ההודי באילת, ומגיע לטווח קילומטרים צפונה שם פוגע בחקלאות.‬ ‫המדבר מפריע את התפשטותו, אך אם יצליח לחצות את הגבול הזה, תהיה התפשטות‬ ‫במדינה. הערכת עלות חלופה זו למשק היא כ 6 מיליון שקלים בשנה, בעיקר לענף התיירות‬ ‫באילת.‬ ‫3.3.3. מניעת כניסה‬ ‫מניעת כניסה, אינה אפשרות ריאלית, שכן אין שיתוף פעולה כיום בנושאים אלה עם מדינות‬ ‫ערב השכנות לאילת.‬ ‫4.3.3. השוואת התרחישים‬ ‫השוואת התרחישים, מלמדת על יתרון ברור לתרחיש ההתפשטות החלקית. נדרשת הקפדה‬ ‫יתרה למנוע יציאתו מאילת, וכן יש חשיבות לאפשרות של שיתוף פעולה עם השכנים‬ ‫להכחדת העורבים ומניעת כניסה של חדשים.‬ ‫טבלה 3: עורב הודי: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫ממשלה‬ ‫50.0‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫80.0‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫02.7‬ ‫חברות ורשויות ממשלתיות‬ ‫ענף החקלאות‬ ‫20.0‬ ‫02.81‬ ‫ענף התיירות‬ ‫08.5‬ ‫95.93‬ ‫מסחר‬ ‫משקי הבית‬ ‫סה"כ‬ ‫59.5‬ ‫99.46‬
‫4.3.‬ ‫חוטית נודדת: עיקר הממצאים‬ ‫1.4.3. התפשטות מלאה‬ ‫התפשטות מלאה היא המצב כיום. העלות המרכזית במצב זה היא הפגיעה בתשתיות ימיות‬ ‫של חברת החשמל, שבשל כך נדרשת החברה לייצר חשמל באלטרנטיביות יקרות יותר.‬ ‫מחקר בחברת החשמל צפוי להציג נתון זה בחודשים הקרובים. סה"כ העלות האחרת‬ ‫שהוערכה במסמך זה היא כ 03 מיליון שקלים בשנה. מזה 22 מיליון שקלים עלות של‬ ‫הציבור על קניית קרמים להרחקת המדוזות והשפעתן. הפגיעה בענף הדייג בשל מניעת‬ ‫פעולתם ובשל פגיעה באיכות מוערכת ב 6 מיליון שקלים בשנה. הנזק לרשויות המקומיות‬ ‫שגובלות עם החופים, מוערך על ידי הנכונות שלהם לשלם עבור פתרונות, ונמצא בסך של 2‬ ‫מיליון שקלים בשנה.‬ ‫2.4.3. התפשטות חלקית ומניעה, ומניעת כניסה‬ ‫החוטית הנודדת פלשה לישראל דרך תעלת סואץ ולא ניתן היה למנוע את הפלישה. עד כה‬ ‫לא אותר טיפול ראוי בחוטית הנודדת ומין פולש זה לא ניתן לניהול במצב הקיים. על כן‬ ‫חלופת המניעה וחלופת ההתפשטות החלקית הן חלופות שלא קיימות.‬ ‫3.4.3. השוואת התרחישים‬ ‫במקרה של החוטית הנודדת, נראה שהמשך המצב הקיים יוצר נזק של עשרות מיליוני‬ ‫שקלים בשנה, ומצדיק פעולות יצירתיות למניעת התופעה.‬ ‫טבלה 4: חוטית נודדת: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫ממשלה‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫חברות ורשויות ממשלתיות‬ ‫ענף החקלאות‬ ‫2‬ ‫יושלם בהמשך‬ ‫85.5‬ ‫ענף התיירות‬ ‫מסחר‬ ‫משקי הבית‬ ‫28.12‬ ‫סה"כ‬ ‫4.92‬
‫5.3.‬ ‫צפרדע רפואית: עיקר הממצאים‬ ‫1.5.3. התפשטות מלאה‬ ‫אם הצפרדע הרפואית תתפשט בכל הארץ, אז יהיה נזק המוערך ב 4 מיליון שקלים לפגיעה‬ ‫בענף הדיג בחקלאות. נוסף לכך, הוכנס לתחשיב סכום של פגיעה בציבור בשל צימצום‬ ‫המגוון הביולוגי במקורות המים, המוערך ב 8 מיליון שקלים. אומדן זה הוא ספקולטיווי‬ ‫ומבוסס על מחקרי נכונות לשלם שנעשו בחו"ל לסוגיית מגוון ביולוגי הנחלים.‬ ‫2.5.3. התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫תרחיש התפשטות חלקית, מוערך כמחצית מעלות התפשטות מלאה. הערכה זו התבצעה‬ ‫ללא מידע, כיוון שאין היום התפשטות ולו חלקית של הצפרדע, ובהתאם יש להתייחס לאומדן‬ ‫זה.‬ ‫3.5.3. מניעת כניסה‬ ‫הצפרדע הרפואית נמצאת היום בישראל רק במעבדות וכפוף לפיקוח של רט"ג. עלות‬ ‫האכיפה מוערכת ב 023 אלף שקלים בשנה.‬ ‫4.5.3. השוואת התרחישים‬ ‫היתרון של צפרדעים אלה למעבדות הוא גודלן היחסי המקל את עבודת המעבדות. מסמך זה‬ ‫מבקש להעלות את השאלה האם יתרון תפעולי זה למעבדות מצדיק עלות שנתית של‬ ‫000,023 שקלים. אם נוסיף לכך את החשש להתפשטות – סימן השאלה גדול אף יותר.‬ ‫טבלה 5: צפרדע רפואית: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫ממשלה‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫חברות ורשויות ממשלתיות‬ ‫23.0‬ ‫58.1‬ ‫ענף החקלאות‬ ‫54.0‬ ‫54.0‬ ‫96.3‬ ‫ענף התיירות‬ ‫מסחר‬ ‫משקי הבית‬ ‫סה"כ‬ ‫98.3‬ ‫23.0‬ ‫87.7‬ ‫91.6‬ ‫29.11‬
‫4. סקירה בינלאומית‬ ‫הסקירה הבינלאומית כללה לימוד מסמכים ממשלתיים באוסטרליה, ניו זילנד, ארה"ב,‬ ‫גלאפאגוס.‬ ‫1.4.‬ ‫‪‬‬ ‫כלי מדיניות לניהול מינים פולשים הנהוגים במדינות שנסקרו:‬ ‫גוף מרכז לצורך שיתוף פעולה ותיאום – שילוב כוחות וייעול המאמצים הנעשים בנושא‬ ‫מינים פולשים.‬ ‫‪ o‬בין הגופים הממשלתיים והארגונים העוסקים בתחום.‬ ‫‪ o‬שילוב ותיאום פעילות עם המגזר העסקי– יבואנים ויצאונים, ענף התיירות, ואחרים.‬ ‫‪ o‬ריכוז נושא הבטחון הביולוגי במדינה‬ ‫‪ o‬ניסוח אסטרטגיה לאומית לניהול מינים פולשים.‬ ‫‪ o‬שיתוף פעולה מדיני במקום שנדרש‬ ‫‪‬‬ ‫הערכת סיכונים – ביצוע הערכת סיכונים עבור מינים זרים.‬ ‫‪‬‬ ‫תוכנית תגובה לחדירת מינים זרים העלולים להתבסס ולהפוך למינים פולשים.‬ ‫‪‬‬ ‫תוכניות לטיפוח זנים מקומיים - ביצוע מחקרים ופעולות תמיכה במין מאויים, שחזור‬ ‫סביבת המחיה של מינים מקומיים, שיקום המערכת האקולוגית ושיקום תהליכים‬ ‫אקולוגים שנפגעו ממינים פולשים.‬ ‫‪‬‬ ‫תוכנית אסטרטגית ארצית לטיפול בסוגיה.‬ ‫‪‬‬ ‫שקיפות בין יחידות הממשל בנושא קביעת המתדולוגיה לקביעת סדרי עדיפויות והקצאת‬ ‫המקורות.‬ ‫‪‬‬ ‫שיפור מערך הגבולות –מערך בקרת גבולות משותף לגופים הבודקים, ייעול התהליך‬ ‫בגבולות, הוזלת העלות להחזקת גופי בקרה נפרדים. שיפור דומה במערך גבולות‬ ‫התיירות.‬ ‫‪‬‬ ‫חלוקה לקטגוריות – תעדוף וניהול ההשקעות במינים הפולשים לפי קריטריונים‬ ‫מוגדרים: טרם פלשו ומהווים איום, חדרו וטרם התבססו אך מהווים איום, פלשו ומיגורם‬ ‫אינו ישים.‬ ‫‪‬‬ ‫מעקב אחר ביצועים – הגדרת מטרות אסטרטגיות ויעדים להשגתן באופן שניתן‬
‫5. מינים פולשים בישראל – תמונת מצב‬ ‫מתוך: דו"ח מצב הטבע 0102, שותפות המאר”ג.‬ ‫1.5.‬ ‫צמחים פולשים בישראל‬ ‫1‬ ‫בתחילת שנות ה-08 תועדו 48 מיני צמחים זרים בישראל, שסווגו לפי אופי תפוצתם ומידת‬ ‫התפשטותם2 :‬ ‫איור 1 :סיווג מיני צמחים בישראל לפי אופי תפוצתם ומידת התפשטותם‬ ‫מקור: דו"ח מצב הטבע 0102, שותפות המאר”ג.‬ ‫רשימה נוספת של מיני צמחים זרים הוכנה ב- 0102, הקריטריונים ששימשו להערכת‬ ‫פולשנות, היו שונים מאלו ששימשו ברשימה הקודמת. ברשימה זו 661 מיני צמחים‬ ‫3‬ ‫איור 2: סיווג צמחים פולשים לפי שכיחותם‬ ‫מקור: דו"ח מצב הטבע 0102, שותפות המאר”ג‬ ‫1‬ ‫דו"ח מצב הטבע 0102, שותפות המאר”ג.‬ ‫2‬ ‫הלר ודפני 3891‬ ‫3‬ ‫דופור דרור 0102‬
‫מתוך רשימת המינים שהוכנה ב- 0102 גובשה רשימה של מיני הצמחים הפולשים העיקריים‬ ‫בישראל, ואלו סווגו לפי רמת האיום האקולוגי שבהם בסקלה של 1-4, כש- 4 זה האיום‬ ‫הגדול ביותר, ולפי 3 קטגוריות של אופי הפלישה: מזדמן, מאוזרח או פולש. 43 מינים‬ ‫הוגדרו כפולשים. רמת האיום האקולוגי נובעת משכיחותו בארץ, הביולוגיה שלו ויכולתו‬ ‫להתבסס בבתי גידול חדשים.‬ ‫איור 3: סיווג מיני צמחים פולשים לפי רמת האיום האקולוגי שבהם‬ ‫מקור: דו"ח מצב הטבע 0102, שותפות המאר”ג‬ ‫הגורמים העיקריים שהביאו לפלישת הצמחים הזרים הם יבוא צמחים לנוי ולמרעה או יבוא‬ ‫לא מכוון, והזדמנויות שנוצרו למינים הזרים לפלוש ולהתבסס בשטחים טבעיים ובעיקר‬ ‫בשטחים מופרעים.‬ ‫בתי הגידול הרגישים והפגיעים ביותר לפלישת צמחים זרים בישראל הם בתי גידול חוליים‬ ‫ובתי גידול לחים, והם החשופים ביותר לסכנות הנובעות מפיתוח. בבתי גידול לחים ישנו‬ ‫המספר הרב ביותר של מינים פולשים: 52 מינים בשלבי פלישה שונים.‬ ‫2.5.‬ ‫בעלי חיים פולשים בישראל‬ ‫כ 003 מיני בעלי חיים פולשים תועדו בישראל. מינים זרים רבים זוהו במימי הים התיכון.‬ ‫מרבית המינים הוכנסו ב- 04 השנים האחרונות.‬ ‫‪‬‬ ‫כ-%63 ממיני החרקים הפולשים ו-%3.8 ממיני הרכיכות הפולשים תועדו כמזיקים‬ ‫בחקלאות.‬ ‫‪‬‬ ‫קיימות מעט ראיות להשפעה של מינים פולשים על המערכות האקולוגיות הטבעיות‬ ‫שאליהן פלשו: בנוגע ל-%01 ממיני הדגים נמצאו השפעות אקולוגיות מוכחות של‬ ‫נוכחותם, ובנוגע ל-%05 נוספים, ישנו רק חשד כזה, וגם בנוגע ל-%11 ממיני הציפורים‬ ‫הפולשים ישנו חשד בלבד.‬
‫‪‬‬ ‫מדו"ח שהוגש לאמנת ‪ CITES‬עולה כי לישראל יובאו ברישיון בשנת 41:6002 מיני יונקים,‬ ‫15 מיני עופות, 6 מיני זוחלים, מין אחד של דג ומין אחד של נבוביים. נתון זה לא הושווה‬ ‫לנתונים דומים משנים אחרות.‬ ‫‪‬‬ ‫מבין 23 המינים של דגי מים מתוקים בישראל נכחדו או נמצאים בסכנת הכחדה כיום 31‬ ‫מינים.‬ ‫‪‬‬ ‫משנות ה-02 של המאה העשרים הובאו לארץ מעל 04 מינים זרים של דגי מים מתוקים.‬ ‫מהם 5 התבססו בארץ ואוכלוסיותיהם מתרבות ו-7 מינים אחרים מהם מוכנסים באופן‬ ‫סדיר במערכות מים שונות‬ ‫‪‬‬ ‫כך יש כיום בקביעות כ-21 מיני דגים זרים לעומת 72-82 מקומיים. 4 מיני בעלי חיים‬ ‫פולשים נוספים המתפשטים בשנים האחרונות בנחלים מונים יונק אחד, נוטרייה, סרטן‬ ‫אחד ו-2 מיני חלזונות.‬ ‫4‬ ‫פערי מידע - חסר מידע מפורט על התפוצה הגאוגרפית בארץ של מינים פולשים וקבוצות,‬ ‫וחסר מדד לעוצמת נוכחותם במערכות אקולוגיות שונות ולהשפעתם עליהן.‬ ‫4‬ ‫מקור: דו"ח מצב הטבע 0102, שותפות המאר”ג.‬
‫6. מערך מניעה, סחר בינלאומי‬ ‫יחידת ההסגר בשירותים להגנת הצומח נמצאת בכל אתרי הכניסה למדינה - באוויר, בים‬ ‫וביבשה במטרה למנוע חדירת נגעי צמחים לישראל. תפקידה העיקרי של היחידה הוא למנוע‬ ‫כניסת נגעים, מחלות ומזיקי צמחים העלולים לגרום נזק לחקלאות ולסביבה.‬ ‫השירותים להגנת הצומח עוסקים בין היתר בקביעת התנאים הפיטוסניטריים ליבוא של‬ ‫חומר צמחי, לרבות חומר ריבוי וגטטיבי וזרעים ובביצוע ביקורת פיטוסניטרית על כל היבוא‬ ‫הצמחי לישראל, צמחים ומוצרי צמחים, בכל מעברי הגבול ונמלי הכניסה לארץ.‬ ‫בנוסף, השירותים להגנת הצומח עוסקים בטיפול במשלוחי היבוא לשם תיעוד, דיגום, בדיקות‬ ‫מעבדה, טיפולי הסגר למניעת חדירת נגעים, השמדה של תוצרת נגועה ועוד. ובמקרים‬ ‫מיוחדים, מבצעים הסגר יבוא במדינת המקור לפני משלוח לישראל.‬ ‫1.6.‬ ‫הערכת סיכונים ביבוא וביצוא‬ ‫היום מתבצעת הערכת סיכונים על מנת לקבוע תנאים ליבוא של מוצרי צמחים שטרם יובאו‬ ‫לישראל או שמקורם מאזורים שטרם היה מהם יבוא בעבר. לא קיימת הערכת סיכונים לגבי‬ ‫מזיקים לסביבה.‬ ‫מניעת כניסת מינים פולשים דרך סחר בינלאומי גוררת עלות נוספת, הנובעת מהשפעה‬ ‫שלילית על המסחר. נוצר תמריץ שלילי לסוחרים הנושאים בעלויות הבדיקות, הטיפולים‬ ‫והחזרת משלוחים, ובנוסף מוטלים קשיים בירוקרטיים על הסוחרים.‬ ‫ב- 2102 נבדקו בישראל 013,22 מכולות, מתוכן 06 מכולות נמצאו נגועות,84 מכולות‬ ‫נשלחו חזרה לארץ המקור, 21 מכולות עברו טיפול הדברה בנמל ונכנסו ארצה.‬ ‫5‬ ‫%001 מהמשלוחים הצמחים ומוצרי הצמחים עוברים בדיקה של השירותים להגנת הצומח,‬ ‫%01 ממשלוחים אחרים גם נבדקים.‬ ‫2.6.‬ ‫6‬ ‫בקרת גבולות‬ ‫הגופים המבצעים בידוק בגבולות הם משרד המכס, השירותים להגנת הצומח, מכון התקנים,‬ ‫משרד הבריאות, משרד הבטחון וגורמים נוספים. כיום, קיים שיתוף פעולה על בסיס "רצון‬ ‫טוב" – במידה ובודקי משרד הבריאות יתקלו בחרק הנראה להם חריג, ידווחו לבודקי להגנת‬ ‫הצומח, כך גם בודקי השירותים להגנת הצומח ידווחו למשרד להגנת הסביבה על נגע חריג‬ ‫שלא ברשימת נגעי החקלאות.‬ ‫5‬ ‫מאיר מזרחי, ראש יחידת ההסגר, השירותים להגנת הצומח.‬ ‫6‬ ‫שם‬
‫7. נמלת האש הקטנה ‪Wasmannia auropunctata‬‬ ‫נמלת האש הקטנה, ,‪ Wasmannia auropunctata‬מין פולש שמקורו בדרום אמריקה‬ ‫ובמרכזה. מוגבלת לאזורים בעלי טמפרטורות גבוהות. הנמלה אינה בררנית בבחירת מיקום‬ ‫הקן, וקנים נמצאו במגוון של בתי גידול7 . צבעה אדמדם, גודלה 3-2 מילימטרים ועקיצתה‬ ‫כואבת. היא נחבאת בין בולי עץ, עלים, אבנים או בין סדקי הקירות.‬ ‫נמלת האש הקטנה נמנת ברשימת 001 המינים הפולשים הרעים של האו"ם.‬ ‫1.7.‬ ‫פלישה‬ ‫חדרה לארץ בתחילת שנת 0002 כנוסע סמוי על גבי משלוח עצים מברזיל והגיעה למפעל‬ ‫קלת, אפיקים. מכולת העצים נבדקה ע"י השירותים להגנת הצומח עם כניסתה לארץ, הנמלה‬ ‫לא אותרה בבדיקה ופלשה לישראל. בשנת 5002 תושבי בית זרע סבלו מאוד מהשפעות‬ ‫הנמלה ודגימה שלה נשלחה לאוניברסיטת תל אביב, שם זיהו שמדובר בנמלת האש הקטנה‬ ‫ויצאה התראה על מין פולש.‬ ‫על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה, חדרו 2 נמלים – זכר ונקבה. בשנת 6002 נמצאה‬ ‫הנמלה לראשונה ב- 3 יישובים בעמק הירדן.‬ ‫המצב היום: כ- 611 יישובים נגועים לאורכה של מדינת ישראל, בגליל, גוש דן, אזור השרון‬ ‫ובצורה חריגה גם באזור הדרום. פוטנציאל ההתפשטות הוא בתוך היישובים הנגועים‬ ‫והתפשטות ליישובים נוספים. בארץ הנמלה מתפשטת באמצעות מוצרי משתלות כגון: שבבי‬ ‫עץ לחיפוי, גזרי עץ להסקה, גזם עצים, עציצים, אדמה וכד', המועברים ממקום למקום.‬ ‫7‬ ‫רועי פדרמן ויוחאי כרמל 2102‬
‫איור 4: מפת תפוצת נמלת האש הקטנה בישראל, 2102‬ ‫השקייה יוצרת מיקרו אקלים נוח לנמלת האש הקטנה ומהווה גורם חשוב בחיזוי התפוצה של‬ ‫הנמלה, על פי מודל לחיזוי התבססות של מינים פולשים (רועי פדרמן ויוחאי כרמל 2102),‬ ‫פוטנציאל ההתבססות של הנמלה הוא בכל היישובים מקרית גת וצפונה, להוציא מספר‬ ‫אזורים גבוהיים: אזור המרון, אזורי הגובה ברמת הגולן והחרמון.‬ ‫על פי מעקב ותצפיות שנעשו באיי הגלאפגוס, פוטנציאל ההתפשטות של הנמלים הוא 071‬ ‫מיליון עד 005 מיליון בשנה, תלוי במזג האויר8 . כמו כן מחקר אחר מציין כי קצב‬ ‫ההתפשטות אינו קבוע לאורך זמן והוא משתנה9.‬ ‫ניטור - באמצעות מקל עם חמאת בוטנים ,ע"י פיזור מסויים של המקלות בשטח אפשר‬ ‫למצוא את הכמויות הקיימות.‬ ‫עלויות הניטור: 008 שקלים ליום ניטור, לניטור יישוב נדרשים יומיים עבודה סה"כ 0061‬ ‫שקלים ולניטור משתלה נדרש יום עבודה אחד, סה"כ 008 שקלים 01.‬ ‫8‬ ‫)5891 ,4891( ‪Lubin‬‬ ‫,‪(Medeiros et al. 1995).Invasive Ant, Risk assessment, Wasmannia auropunctata, Harris, R.; Abbott‬‬ ‫.‪K.; Lester, P, Bio security New Zeland‬‬ ‫01‬ ‫רועי פדרמן, אקולוג, יועץ למינים פולשים המבצע ניטורים‬ ‫9‬
‫2.7.‬ ‫‪‬‬ ‫נזקים‬ ‫פגיעה באדם – עקיצתה כואבת וקיים מיעוט המפתח תגובה אלרגית לעקיצה – בכל‬ ‫שנה יש מספר מקרים של פינוי לבית חולים בעקבות פיתוח תגובה אלרגית.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה באיכות החיים - היא מציפה את הבית, נכנסת לארונות הבגדים, אורחים נמעים‬ ‫מלהגיע, נמנעים מישיבה בגינה, נכנסת לאוכל.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה קריטית במגוון הביולוגי - דוחקת מינים מקומיים: נמלים, עכבישים וחיפושיות.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה בבעלי חיים - פוגעת ברשתית העין של בע"ח כמו כלבים וחתולים.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה בתיירות – עקיצה הכואבת מונעת ממבקרים להגיע למקומות בהם היא נמצאת,‬ ‫בריכות קיבוצים, חופי רחצה, אתרי פיקניק, צימרים נפגעו.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה במסחר – עצים, משתלות, אדמה, חומרי חיפוי.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה בחקלאות בשלושה מובנים:‬ ‫1. הנמלה מעודדת כנימות.‬ ‫2. החקלאים בשטח סובלים מהעקיצות.‬ ‫3. פגיעה בענף המשתלות: משתלות יצרניות ומשתלות מוכרות‬ ‫*ממשרד החקלאות נמסר כי הנמלה אינה מזיקה לחקלאות.‬ ‫3.7.‬ ‫טיפול‬ ‫נמלת האש הקטנה קיימת ואי אפשר להעלים אותה, אך מונעים ברמה מסויימת את‬ ‫התפשטותה ע"י פעולות טיפול הבאות:‬ ‫בקרת משתלות - בשנת 9002 מונה פרוייקטור מטעם המשרד להגנת הסביבה אשר עבר‬ ‫ובדק משתלות ופורסמה רשימה של משתלות נגועות לטובת הציבור. התקציב איפשר‬ ‫העסקה של פרוייקטור למשך של כ – 3 שנים. היום הפרוייקט לא פעיל.‬ ‫הוקמה ועדה בין משרדית בתחילת שנת 6002. הוקם צוות בין משרדי בראשות המשרד‬ ‫להגנת הסביבה ובשיתוף משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות ורשות הטבע‬ ‫והגנים במטרה להכחיד את נמלת האש הקטנה בישראל. משרד החקלאות לקח חלק במימון‬ ‫התקציב וסיפק בנוסף כ"א של השירות להגנת הצומח בשטח. המשרד להגנ"ס הוא זה‬ ‫שאחראי למימון רוב תקציב הטיפול. רשות הטבע והגנים לקחו על עצמם טיפול בשמורת‬ ‫טבע, ביצעו מחקר וערכו ניסויים בחומרי הדברה שונים, הם גם אלו שמימנו את הפעולות‬ ‫הנ"ל. בהמשך משרד החקלאות ביקש להפסיק את מימון התקציב, ולבסוף דרך הכובע של‬ ‫פיתוח הכפר האחראי בין היתר על תיירות כפרית נתנו תקציב זעום. כך שמשרד הגנת‬ ‫הסביבה מימן את עיקר הפעילות, מאוחר יותר התקציב הוסט למיני מזיקים פולשים אחרים.‬ ‫היום - לא מצליחים להקצות תקציב מתאים לטיפול בנמלת האש הקטנה.‬
‫תיאום עם הרשויות המקומיות- בשנים הראשונות כאשר היתה מתקבלת פניה מרשות‬ ‫מקומית על חשד לנמלה, צוות המזיקים במשרד הגנת הסביבה היה מגיע ומבצע ניטור‬ ‫בשטח ו/או לוקח נמלים לבדיקה במעבדה, כמו כן הצוות היה מסביר לרשות המקומית מה‬ ‫עליה לעשות – כיצד לנטר, כיצד להדביר ומה להסביר לתושבים.‬ ‫בשנים האחרונות, לאור ההתפשטות הנרחבת והכמות הגדולה של הפניות המגיעות אל‬ ‫משרד הגנת הסביבה מאנשים פרטיים ומהרשויות, אם מתאפשר אנשי המשרד יוצאים‬ ‫לשטח, ואם לא מבקשים מהפונה לשלוח דוגמא של הנמלים. אם הזיהוי חיובי, יוצא מכתב‬ ‫לרשות המקומית ובו ציון המקום שנמצאו בו נמלי אש קטנות והנחיות מה על הרשות לעשות.‬ ‫הרשויות המקומיות מחוייבות לפעול על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה.‬ ‫הדברה – 4 תכשירים אושרו ע"י המשרד להגנת הסביבה: אדוויון פתיון גרגרי להדברת‬ ‫נמלת האש, בזלת, היימנופטור וסייג' פרו. לא מצליחים להגיע בעזרתם להשמדה מלאה,‬ ‫בכדי להדביר את נמלת האש הקטנה אין משמעות לפגיעה בפועלת אלא יש צורך לפגוע‬ ‫במלכות, קן עשוי להכיל עשרות מלכות. קשה להכחיד את הנמלה מאחר שצריך שהפועלות‬ ‫יעבירו את הפיתיון אל המלכה אשר נמצאת בקן, הפועלות לא מסוגלות לסחוב את גרגר‬ ‫החומר למלכה. עד היום, לא הצליחו להשמיד את הנמלה בשום מדינה.‬ ‫חומרי ההדברה רעילים לדגים, ואסור להשתמש בהם במקווי מים. ביום פיזור החומר יש‬ ‫לסגור חיות מחמד ולא לאפשר לילדים להכניס גרגרים לפה. החומר פוגע בנמלים מקומיות –‬ ‫אך המסקנה במשרד הגנת הסביבה היא שהפגיעה בנמלים המקומיות ע"י שימוש בחומר‬ ‫הדברה בצורה נקודתית היא שולית מאחר והן נמצאות סביב הבית ויתרבו שוב.‬ ‫בשטחים ציבוריים ההדברה מתבצעת ע"י הרשויות המקומיות ובשנים מסויימות הייתה‬ ‫מומנת ע"י המשרד להגנת הסביבה בחלק מהמקומות. בשמורות טבע ההדברה מתבצעת‬ ‫ע"י רשות הטבע והגנים. משתלות אשר מהוות את דרך ההפצה העיקרית של הנמלה‬ ‫מבצעות הדברה באופן פרטי. בשטחים פרטיים ההדברה מתבצעת באופן פרטי.‬ ‫מאחר והפלישה הייתה של זוג נמלים, האוכלוסייה בארץ היא בעלת זהות גנטית. כך‬ ‫שההדברה הראשונה מוצלחת ומהווה מכה גדולה עבור אוכלוסיית הנמלים המודברת.‬ ‫שיטות הדברה אלטרנטיביות:‬ ‫הדברה ביולוגית - האויב הטבעי של הנמלה היא דבורה מדרום אמריקה – דבורה זו נחשבת‬ ‫למין פולש בארץ ועל כן ההחלטה כרגע היא לא לייבא אותה.‬ ‫הדברה בעזרת אש - ניתן להשתמש בשיטה זו רק כאשר הקן נמצא בעציץ או בגזם ולא‬ ‫בתוך האדמה. בדרך כלל קיים צורך באישורים מיוחדים בכדי לטפל בעזרת הבערת אש ולכן‬
‫טיפול זה אינו נפוץ, במקרים אלו משתמשים בעיקר בהטמנה באתרים המאושרים ע"י‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה.‬ ‫יבוא מהיר של חומרי הדברה – עם פלישת הנמלה התעורר צורך מיידי בחומר הדברה‬ ‫מתאים. במשרד הגנת סביבה לא קיים תהליך חרום מהיר לאישור חומרי הדברה, לכן נעזרו‬ ‫במשרד החקלאות ברישום מהיר של החומר.‬ ‫הסברה - משרד איכות הסביבה מקיים פעילות הסברתית שונה כמו סדנאות, כנסים‬ ‫והכשרות לאנשי מקצוע מדבירים, מגדלים, גננים, חקלאים, פקחים וכו'. בנוסף קיים פרסום‬ ‫לשם העלאת המודעות בקרב הציבור וזאת ע"י הפצת עלוני מידע.‬ ‫מחקר – משרד הגנת הסביבה מימן מחקר חומרי הדברה בעלות של 000,061 שקלים.‬ ‫רשות הטבע והגנים ביצעה גם היא מחקר ומבצעת גם היום ניסויים בחומרי הדברה שונים.‬ ‫השמדה - עד היום רק באי אחד בגלאפגוס טענו שהצליחו להשמיד את נמלת האש הקטנה‬ ‫אך אוכלוסיה חדשה של הנמלה כבר התגלתה באי.‬ ‫4.7.‬ ‫11‬ ‫הפרק הכלכלי‬ ‫בטבלאות הבאות ריכוז העלויות, שפירוטן בהמשך הסעיף. עלות המניעה היא 51 מיליון‬ ‫שקלים בשנה, בעוד עלות התפשטות חלקית היא 72 מיליון שקלים בשנה, ועלות ההתפשטת‬ ‫המלאה גבוהה לאין ערוך.‬ ‫טבלה 6: אומדן עלות נמלת האש הקטנה, תשלומים שנתיים בשקלים‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫021,761,51‬ ‫768,175,72‬ ‫491,083,222,1‬ ‫טבלה 7: אומדן עלות נמלת האש הקטנה, ערך נוכחי בשקלים של סדרת תשלומים שנתיים במשך 02 שנה, ריבית %6‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫666,569,371‬ ‫641,742,613‬ ‫025,406,020,41‬ ‫1.4.7. התפשטות מלאה‬ ‫העלויות מרוכזות בטבלה 8 בהמשך.‬ ‫ענף משתלות לייצוא - נגיעות משתלות לייצוא עלולה לגרום להפסקת סחר בענף זה עם‬ ‫מדינות מפותחות. עלותו של סגר כזה: ערכו של שוק הזרעים וחומרי הריבוי לייצוא הוא‬ ‫)1102 ,‪(Segundo Coello‬‬ ‫11‬
‫701,541 אלף ש"ח. אחוז הייצוא למדינות מפותחות הוא %37.‬ ‫21‬ ‫במידה ומשתלות הייצוא‬ ‫יהיו נגעות, הענף יאבד %37 מהשוק ועלות הנזק תהיה כ 52.793 מיליון שקלים.‬ ‫הוצאות ממשלה - לא קיימות הוצאות ממשלה במצב של התפשטות מלאה.‬ ‫נזק למשתלות מוכרות - לא קיים נזק למשתלות המוכרניות מאחר וכל הארץ נגועה, אין‬ ‫חשש מהפצה.‬ ‫הנזק לתיירות, נזק מפגיעה בחיות קטנות, נזק מאלרגניות והדברת משקי הבית חושבו‬ ‫באותה צורה עבור מצב של %001 התפשטות בטווח פוטנציאל ההתפשטות. סה"כ כ- 51.9‬ ‫מיליון שקלים בשנה.‬ ‫הדברת בתים פרטיים - לפי %001 התפשטות בטווח הפוטנציאלי ו%06 מדברים על פי‬ ‫המודל האוסטרלי. סה"כ עלות של קרוב ל 007 מיליון שקלים בשנה.‬ ‫פגיעה בחיות קטנות - ההנחה היא כי מתוך סה"כ החיות הקטנות בטווח ההתפשטות, %5‬ ‫נפגעו בקרנית העין, מתוכם %5.1 קיבלו טיפול וטרינרי, סה"כ עלות של כ- 5.631 אלפי‬ ‫שקלים.‬ ‫הוצאות רשויות מקומיות - חושבו לפי צורת ההתיישבות באזור פוטנציאל ההתפשטות.‬ ‫סה"כ כ 34.75 מיליוני שקלים בשנה.‬ ‫2.4.7. התפשטות חלקית‬ ‫העלויות מרוכזות בטבלה 9 בהמשך.‬ ‫הדברת בתים פרטיים - בהתבסס על המודל האוסטרלי כ – %06 מהבתים הנגועים‬ ‫מטפלים בבעיה ע"י הדברה. על פי סקר מחירים, ראיונות עם מדבירים ותושבים על שיטת‬ ‫ההדברה הרווחת – נקבע כי עלות הדברה הינה עלות חומר + עלות יום עבודה. עלות החומר‬ ‫להדברת בית פרטי מספר פעמים : ‪ ,Siege Pro‬תכשיר הדברה גרגרי - 061 ש"ח + מע"מ‬ ‫ל-454 גרם – מספיק לכמה פיזורים בבית פרטי, תלוי בכמות הקנים. סה"כ 981 ש"ח כולל‬ ‫מע"מ לפי עלות יום עבודה ממוצע במשק: 234 ש"ח.‬ ‫סה"כ הוצאות הפרטים על הדברה, כ- 7.41 מיליון שקלים בשנה.‬ ‫תגובה אלרגית - הנחה: מי שמדביר הוא מי שסובל מעקיצות. מהראיונות שנערכו עולה כי‬ ‫הנמלה היא אלרגנית, אך בשכיחות נמוכה. הנחנו כי %1.0 מהנעקצים מפתח תגובה‬ ‫אלרגית. נפשות בממוצע למשק בית כפול מספר משקי הבית המדבירים, סה"כ 278,911‬ ‫21‬ ‫סקר ייצוא תשומות ושירותים לחקלאות, הוכן עבור מכון היצוא, המחלקה לאגרו-טכנולוגיה, היחידה למידע.‬ ‫הוכן ע"י ד"ר דן דבוסקין, ינאי משאבי מידע בע"מ 21/2/12.‬
‫סובלים מעקיצות הנחה: %1.0 מהנעקצים מפתח תגובה אלרגנית. סה"כ 021 מפתחים‬ ‫תגובה אלרגית הנחה: עלות תגובה אלרגית הינה עלות שני ימי עבודה, סה"כ 468 ש"ח.‬ ‫סה"כ עלות התגובה האלרגנית כ 66 אלפי שקלים בשנה.‬ ‫פגיעה בחיות קטנות - על פי סקר שוק טיפול וטרינרי שנערך ע"י צנובר, בישראל 007 אלף‬ ‫חיות קטנות. הנחה: פיזור חיות קטנות היינו כפיזור האוכלוסיה, הוסר החלק היחסי מאזור‬ ‫הדרום, סה"כ ללא הדרום 199,606 חיות קטנות בטווח הפוטנציאלי להתפשטות הנמלה.‬ ‫הנחה: %2 נפגעו ומתוכן כ %52 קיבלו טיפול וטרינרי , סה"כ 530,3. עלות ביקור אצל‬ ‫וטרינר מוערכת ב 003 ש"ח.‬ ‫סה"כ עלות פגיעה בחיות קטנות היא כ 019 אלפי שקלים.‬ ‫פגיעה בתיירות - מתוך נתוני הלמ"ס: מספר הללינות באירוח כפרי, אכסניות ובתי ספר‬ ‫שדה, בניכוי אזור הדרום. הוא סה"כ 009,519,2. הפדיון ללילה מנתונים שהוצגו בעבודה של‬ ‫מכון מילקן "מחוז פיתוח תיירות עבור צפון ישראל " הוא 751 שקלים. בעבודה שנעשתה ע"י‬ ‫ממשלת אוסטרליה – השתמשו ב ‪ dispersal model‬להערכת הפגיעה בתיירות, %2 מתוך‬ ‫אלו שנפגעו כאשר הערכת הפגועים היא לפי אחוז ההתפשטות שנקבע 31. על פי נתונים אלו‬ ‫סה"כ הפגיעה בתיירות, מוערכת בכ 391 אלפי שקלים בשנה.‬ ‫משתלות, ניטור והדברה – אחוז הנגיעות – חושב בעזרת דו"ח ניטור משתלות שערך‬ ‫הגנ"ס, ובמסגרתו נוטרו 291 משתלות ומתוכן 92 נמצאו נגועות. הוסק כי אחוז הנגיעות הוא‬ ‫%1.51. על פי נתוני ‪ D&B‬אשר פורסמו ב ‪ , TheMarker‬בישראל ישנן 054 משתלות‬ ‫מוכרניות. הנחה: התפלגות המשתלות בישראל היא כהתפלגות משקי הבית %78 הן בטווח‬ ‫ההתפשטות, סה"כ 093. על פי הנחת %1.51 נגיעות, סה"כ 95 הן נגועות.‬ ‫בעל משתלה שרואיין מדווח על עלות ניטור והדברה ממוצעת של 000,7 ש"ח בשנה. נניח‬ ‫כי המצב של מניעת התפשטות ופיקוח על משתלות, %09 מהנגועות מדבירות. סה"כ 35‬ ‫משתלות מדבירות. סה"כ עלות ההדברה במשתלות היא כ- 073 אלפי שקלים בשנה.‬ ‫הוצאות טיפול, הרשויות המקומיות - עלות טיפול בנמלה מתוך תוכנית משק 3102 של‬ ‫קיבוץ שער הגולן היא כ- 000,61.‬ ‫הנחה: יישוב כפרי מוציא כ 61 אלף שקלים בשנה על טיפול בנמלה. בממוצע גס 061‬ ‫שקלים למשק בית. ביישוב עירוני - שטחים ציבוריים קטנים יותר ומתחלקים על פני יותר‬ ‫משקי בית. הנחה: עלות ההדברה עבור משק בית היא 61 שקלים.‬ ‫31‬ ‫שם‬
‫בכדי לחשב את מספר משקי הבית בכל עיר נגועה, חילקנו את גודל האוכוסייה בעיר בממוצע‬ ‫הנפשות במשק בית 2.3.‬ ‫חיבור הסכומים נתן לנו אמת מידה למצב בו כל הרשויות הנגועות מטפלות ומדבירות.‬ ‫הנחה: במצב של מניעת התפשטות, מודעות הציבור גבוהה ויש לחץ על הרשויות להדביר –‬ ‫על כן %57 מהשטחים הציבוריים הנגועים מודברים.‬ ‫3.4.7. מניעת התפשטות –‬ ‫העלויות מרוכזות בטבלה 01 בהמשך.‬ ‫אחוז הנגיעות - ע"פי מודל לחיזוי התבססות - פוטנציאל ההתפשטות לא כולל את אזור‬ ‫הדרום. ללא אזור הדרום: %78 ממשקי הבית נמצאים בטווח פוטנציאל ההתפשטות. אחוז‬ ‫ההתפשטות וקצב ההתפשטות היחסי לאורך השנים נלקח מתוך ניתוח אירוע התפשטות‬ ‫באזור באוסטרליה, היום אנו נמצאים בשנה ה-8 להתפשטות, מיום איתור הנמלה ביישוב, על‬ ‫פי המודל האוסטרלי, אחוז התפשטות היום במדינת ישראל הוא %1.2‬ ‫41‬ ‫.‬ ‫משתלות – פגיעה מפרויקט בקרה במשתלות - מניתוח משתלה סטנדרטית שנערך ע"י‬ ‫צנובר – הכנסות משתלה הן 7 מיליון ש"ח בשנה. משתלות המדווחות כנגועות נפגעות‬ ‫ביכולת למכור סחורה נגועה. הנחה: %2 אובדן הכנסות למשתלות נגועות. סה"כ אובדן‬ ‫הכנסות של כ- 52.8 מיליון שקלים.‬ ‫4.4.7. מניעת כניסה‬ ‫קיימים חילוקי דעות בנושא התכנות המניעה. ברשות להגנת הצומח עולה הטענה שניתן היה‬ ‫למנוע את כניסת הנמלה לו היתה רשומה כגורם לטיפול בהערכת סיכונים. מנגד עולה‬ ‫הטענה שהבדיקה בנמל אינה ספציפית למין מסוים, אלא בדיקה כללית של נגעים, ועל כן‬ ‫ככל הנראה, לא ניתן היה לגלות את הנמלה.‬ ‫נמלת האש הקטנה הייתה קיימת ברשימת 001 המינים המסוכנים של האו"ם – אך לא‬ ‫נכנסה לרשימת הערכת הסיכונים של מדינת ישראל.‬ ‫עלויות המניעה מרכזות עלויות מערך מניעת חדירת מינים זרים בגבולות הסחר, עלויות אלו‬ ‫משמשות למניעת מאות ואף יותר של מינים פולשים והן מרוכזות בפרק מניעת חדירת מינים‬ ‫דרך סחר בינלאומי.‬ ‫41‬ ‫‪Wasmannia auropunctata (electric ant) Draft Initial Economic Impact Assessment‬‬ ‫‪George Antony Economic and Statistical Analysis, Department of Primary Industries. 30 December‬‬ ‫.6002‬
‫טבלה 8: נמלת האש הקטנה: עלויות למשק במצב של התפשטות מלאה, בשקלים לשנה‬ ‫נושא‬ ‫סעיף‬ ‫כמות‬ ‫יחידה‬ ‫עלות‬ ‫בעלות‬ ‫הדברת בתים פרטיים‬ ‫חומרי הדברה‬ ‫הפסד ימי‬ ‫ליחידה‬ ‫פרטים‬ ‫פרטים‬ ‫סה"כ‬ ‫חומר‬ ‫981‬ ‫008,321,1‬ ‫002,893,212‬ ‫למשק‬ ‫בית‬ ‫יום עבודה‬ ‫234‬ ‫008,321,1‬ ‫006,184,584‬ ‫עבודה‬ ‫אלרגניות‬ ‫הפסד ימי‬ ‫פרטים‬ ‫יום עבודה‬ ‫468‬ ‫695,3‬ ‫280,701,3‬ ‫עבודה‬ ‫פגיעה בחיות קטנות‬ ‫ביקור אצל‬ ‫טיפול‬ ‫פרטים‬ ‫וטרינר‬ ‫הדברה + ניטור שטח‬ ‫554‬ ‫וטרינרי‬ ‫הדברה +‬ ‫רשות‬ ‫הדברת‬ ‫ניטור‬ ‫מקומית‬ ‫שטח‬ ‫המנעות‬ ‫עסק‬ ‫הפסד‬ ‫מתיור‬ ‫תיירותי‬ ‫לינה‬ ‫פגיעה בייצוא‬ ‫חקלאים‬ ‫סגר‬ ‫למדינות‬ ‫ציבורי‬ ‫003‬ ‫375,631‬ ‫בענף‬ ‫מדינות‬ ‫002,534,75‬ ‫%0‬ ‫ציבורי‬ ‫פגיעה בתיירות‬ ‫משתלות לייצוא‬ ‫מפותחות‬ ‫751‬ ‫813,85‬ ‫032,793‬ ‫1‬ ‫629,551,9‬ ‫314,032,793‬ ‫314,‬ ‫מפותחות‬ ‫סה"כ עלות הנזקים‬ ‫499,449,461,1‬ ‫הדברה + ניטור שטח‬ ‫002,534,75‬ ‫ציבורי‬ ‫סה"כ עלות הטיפול‬ ‫002,534,75‬ ‫סה"כ עלות‬ ‫491,083,222,1‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫טבלה 9: נמלת האש הקטנה: עלויות למשק התפשטות חלקית, בשקלים לשנה‬ ‫סעיף‬ ‫נושא בעלות‬ ‫יחידה‬ ‫כמות‬ ‫חומרי הדברה‬ ‫פרטים‬ ‫חומר למשק‬ ‫87,32‬ ‫בית‬ ‫1‬ ‫הפסד ימי‬ ‫פרטים‬ ‫יום עבודה‬ ‫87,32‬ ‫עלות‬ ‫סה"כ‬ ‫ליחידה‬ ‫הדברת בתים פרטיים‬ ‫עבודה‬ ‫אלרגניות‬ ‫הפסד ימי‬ ‫עבודה‬ ‫981‬ ‫234‬ ‫026,494,4‬ ‫714,372,01‬ ‫1‬ ‫פרטים‬ ‫יום עבודה‬ ‫67‬ ‫468‬ ‫057,56‬
‫פגיעה בחיות קטנות‬ ‫ביקור אצל‬ ‫פרטים‬ ‫טיפול וטרינרי‬ ‫530,3‬ ‫003‬ ‫684,019‬ ‫וטרינר‬ ‫פגיעה בתיירות‬ ‫פגיעה‬ ‫מקומות‬ ‫בהכנסות‬ ‫לינה‬ ‫הדברה‬ ‫בעל עסק‬ ‫פדיון ללילה‬ ‫432,1‬ ‫הדברת‬ ‫35‬ ‫751‬ ‫000,7‬ ‫652,391‬ ‫803,173‬ ‫משתלה‬ ‫סה"כ עלות הנזקים‬ ‫738,803,61‬ ‫טבלה 01: עלויות מניעת התפשטות בשקלים לשנה, נמלת האש הקטנה‬ ‫כמות‬ ‫עלות ליחידה‬ ‫סה"כ‬ ‫סעיף‬ ‫נושא בעלות‬ ‫יחידה‬ ‫1‬ ‫000,056‬ ‫000,056‬ ‫הדברה + ניטור שטח ציבורי‬ ‫הדברה + ניטור‬ ‫רשות מקומית‬ ‫הדברת שטח ציבורי‬ ‫%57.0‬ ‫000,941,3‬ ‫057,163,2‬ ‫פגיעה במשתלות‬ ‫פגיעה בהכנסה‬ ‫בעל משתלה‬ ‫נזק למשתלה‬ ‫95‬ ‫000,041‬ ‫082,152,8‬ ‫הוצ' ממשלה‬ ‫סה"כ עלות‬ ‫030,362,11‬
‫8. אמברוסיה מכונסת ‪Ambrosia confertiflora‬‬ ‫עשב רב שנתי בגובה של 57 - 052 ס”מ. האמברוסיה גדלה בעיקר בגדות נחלים, גם בהיעדר זרימה‬ ‫קבועה. עלי האמברוסיה רעננים כל השנה, צבעם ירוק אפרפר ולעלים ריח חזק. הפרחים חד- מינים,‬ ‫צהובים או ירקרקים, קטנים. הפריחה בישראל היא בספטמבר-אוקטובר.‬ ‫1.8.‬ ‫51‬ ‫פלישה‬ ‫ככל הנראה זרעי האמברוסיה חדרו לישראל על גבי משלוח זרעי תערובות שהגיע לשכם‬ ‫ומקורו היה ארצות הברית. הצמח החל לפלוש תחילה לכיוון מערב, לאורך גדות נחל שכם‬ ‫ונחל אלכסנדר ולאחר מכן גם לכיוון מזרח לאורך נחל תרצה ועד בקעת הירדן.‬ ‫דרכי הפצה‬ ‫הצמח מופץ בדרכים טבעיות ובאמצעות האדם.‬ ‫הפצה טבעית: יחידת התפוצה בנויה ממעטפת סגורה העוטפת זרעון יחיד המכוסה ב- 01‬ ‫עד 02 קוצים קצרים ומאונקלים. הקוצים נתפסים בפרווה של בעלי חיים וכך הפרי מופץ.‬ ‫הפצה נעשית גם על ידי מים זורמים, בעיקר כאשר ישנן הצפות.‬ ‫הפצה על ידי האדם: נעשית בעיקר באמצעות כלי עבודה המעבירים אדמה מאזורים נגועים‬ ‫לאזורים נקיים. הזרעים או חלקי צמח הנופלים מכלי העבודה עלולים ליצור מוקדים חדשים.‬ ‫כך נוצרים הרבה מוקדים בשולי דרכים אשר תורמים להגדלת קצב ההתפשטות ע"י שליחת‬ ‫זרעים על גבי רכבים חולפים.‬ ‫51‬ ‫מדריך כיס לזיהוי צמחים פולשים בשטחים טבעיים, החברה להגנת הטבע.‬
‫התפשטות - האמברוסיה המכונסת נצפתה לראשונה ב- 0991 בחוף הכרמל. ולקראת שנות‬ ‫ה- 09 החלה התפשטות מסיבית יותר לאורך נחל אלכסנדר. האמברוסיה נמצאת בגדות‬ ‫נחלים, בצידי כבישים וגם באיזורים חקלאיים.‬ ‫על פי סקר שנערך ע"י רשות ניקוז שרון - הצמח פלש על פני 008,4 דונם לאורך גדות נחל‬ ‫שכם ונחל אלכסנדר, ומשם חדר לשדות ולפרדסים הסמוכים. הצמח החל לפלוש גם לכיוון‬ ‫מזרח לאורך נחל תרצה עד בקעת הירדן.‬ ‫בסוף 8002 החלה האמברוסיה המכונסת לפלוש גם בגדות נחל קנה, בתחום שמורת נחל‬ ‫קנה. בתחילת 9002 התקבל דיווח על מוקדים חדשים במישור החוף המרכזי, בגדות נחל‬ ‫דרור, יובל של נחל פולג, לאורך כביש מס' 3 ליד קיבוץ רבדים ולאורך כביש מס' 4 ליד קיבוץ‬ ‫פלמחים. בסוף קיץ 9002 התגלה מוקד של הצמח בשמורת פצאל שבמזרח השומרון.‬ ‫באפריל 1102 אותר מוקד קטן ליד נחל הקישון. קצב הפלישה של הצמח הינו המהיר ביותר‬ ‫מבין הצמחים הפולשים היבשתיים בישראל.‬ ‫תוכנית העבודה של הועדה הבינמשרדית, מגדירה סדר עדיפויות לטיפול בנקודות הנגועות‬ ‫על פי העיקרון של מתן עדיפות לטיפול באוכלוסיות קטנות שפוטנציאל ההפצה שלהם גדול.‬ ‫על בסיס עקרון זה ניתנה עדיפות גבוהה לטיפול במוקדים הנמצאים בראש אגן הניקוז וכאלו‬ ‫הרחוקים ממוקדים אחרים.‬ ‫61‬ ‫כיום ישנן 038 נקודות נגועות, כאשר 037 מתוכן הן באזור עמק חפר71. כ- 045 מהנקודות‬ ‫האלו הן בשטחים חקלאים. רמת ההתפשטות שונה בין הנקודות.‬ ‫2.8.‬ ‫חקלאות –‬ ‫נזקים‬ ‫האמברוסיה מתפשטת במהירות במטעים ובשדות חקלאים וגורמת למספר‬ ‫נזקים:‬ ‫‪‬‬ ‫דחיקת גידולים חקלאים – לא ניתן לפתור ע"י הדברה כי לאחר הדברה לא ניתן יהיה‬ ‫לשתול כלום בשטח.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה ביעילות מי השקייה‬ ‫‪‬‬ ‫צמח ללא צוף – דוחק צמחיה בעלת צוף ופוגע בענף הדבש‬ ‫‪‬‬ ‫חסימת תשתיות – חוסמת את דרכי הגישה לשטחי הגידול‬ ‫71‬ ‫התוכנית הלאומית לטיפול במין הפולש אמברוסיה מכונסת, תוכנית עבודה, רועי פדרמן, אקולוג, יועץ‬ ‫בנושא מינים פולשים.‬
‫בריאות – צמח אלרגני, המייצר מיליוני גרגרי אבקה הגורמת לאלרגיה.‬ ‫מגוון ביולוגי – בבתי גידול לחים, האמברוסיה המכונסת יוצרת כיסוי צפוף הדוחק את מיני‬ ‫הצמחים המקומיים ומשנה לחלוטין את התכונות של המערכות האקולוגיות.‬ ‫נזק לתשתיות - הצמח משתלט על צידי דרכים וקווי תשתיות.‬ ‫גינות ופארקים ציבוריים - האמברוסיה חודרת לגינות וגורמת להפרעות בתחזוקתן.‬ ‫3.8.‬ ‫טיפול‬ ‫כיסוח - אך הצמח מתחדש מהר ואף מתחזק.‬ ‫עקירה - יעילה לגבי צמחים צעירים מאוד, אך אינה יעילה עבור צמחים מבוססים יותר, מעל‬ ‫01 ס"מ גובה, כיוון שחלקים מהשורשים נותרים בקרקע.‬ ‫קוטלי עשבים – קיימים מגוון של חומרי הדברה ברמת יעילות משתנה. חלק מהחומרים‬ ‫בעיתיים כי מכילים חומר פעיל 4,2-‪ D‬המזיקים לאורגניזמים המצויים בבתי גידול לחים‬ ‫ולגידולים החקלאים.‬ ‫בימים אלה נערך ניסוי בקוטל עשבים אחר היעיל בהדברת צמחי אמברוסיה המכונסת‬ ‫ומתאים לשימוש בגדות נחלים ובתי גידול לחים אחרים. חומר ההדברה הוא שוטגאן. הניסוי‬ ‫נערך בשיתוף פעולה של השרותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, המשרד להגנת‬ ‫הסביבה, רשות ניקוז שרון ורשות הטבע והגנים. המסקנות הסופיות של הניסוי יתקבלו בסוף‬ ‫שנת 3102‬ ‫יפעת יאיר מאוניברסיטת תל אביב מבצעת גם היא בדיקות באשר להשפעת חומרי הדברה‬ ‫שונים עם אמברוסיה:‬ ‫איור 5: אמברוסיה: תגובות לקוטלי עשבים, חודש לאחר הריסוס‬ ‫מקור: אמברוסיה בישראל, צמח פולש אלרגני, יפעת יאיר. אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר.‬
‫שיקום צמחייה טבעית - מחקר הנערך ע"י ד"ר זאן מארק דרור דופור, לאורך נחל אלכסנדר‬ ‫מאז שנת 8002, בודק ניסיון להחליש את פלישת האמברוסיה באמצעות שיקום צמחייה‬ ‫טבעית של גדות נחלים, בעיקר בעזרת עב-קנה נדיר ועב-קנה שכיח. תוצאות המחקר הראו‬ ‫כי שיקום הצמחייה של גדות נחלים מונע השתלטות של אמברוסיה מכונסת וכי עב קנה נדיר‬ ‫יעיל יותר מעב קנה שכיח.‬ ‫המצב היום - האמברוסיה מסומנת בנקודות וכך גם עוקבים אחר התפשטותה. כיום ישנם‬ ‫בישראל כ- 038 נקודות, מהן 037 בעמק חפר.‬ ‫מאחר ומדובר במין רב שנתי המתרבה גם באופן וגטטיבי, קיים קושי רב להדביר את הצמח‬ ‫לאחר התבססותו, ולכן חשוב למנוע את המשך התפשטותו.‬ ‫תוכנית לאומית לטיפול באמברוסיה מכונסת - הוקם צוות בינמשרדי בראשות אלון זסק,‬ ‫מנהל אגף מים שפכים ונחלים במשרד להגנת הסביבה. חברים בצוות: המשרד להגנת‬ ‫הסביבה, משרד החקלאות,רשות הטבע והגנים, רשויות ניקוז, מועצה אזורית עמק חפר‬ ‫ורשויות נחלים.‬ ‫נשכרו יועצים, אקולוגים ומופו הנקודות הנגועות. בהתאם להמלצות האקולוגים ולמצב‬ ‫הנגיעות נכתבה תוכנית עבודה לטיפול לאומי באמברוסיה מכונסת.‬ ‫הסברה - התוכנית הלאומית כוללת הסברה להגדלת המודעות והידע בנושא. כך שמיד עם‬ ‫התגלות הצמח הראשון בכל אתר חדש בארץ יוכר הצורך לבערו.‬
‫מניעת התפשטות לאזורים רגישים - פוטנציאל התפשטות בשלב הבא: עמק בית שאן,‬ ‫הכנרת ועמק החולה. נעשים מאמצים למנוע את התפשטותו והגעתו של הצמח לאזורים אלו.‬ ‫הוועדה מגדירה כי יתבצע חיסול ממוקד ומיידי של כל מוקד שיאותר באזורים אלה.‬ ‫איור 6: בצהוב: התפשטות האמברוסיה באדום:מאצמצים למנוע התפשטות לאזורים אלו‬ ‫שיתוף פעולה אזורי‬ ‫האמברוסיה הגיעה לישראל מהרשות הפלסטינית, מתוך הראיונות נובע כי מצב הנגיעות‬ ‫ברשות מתקדם ולא קיימת מודעות לנושא האמברוסיה ברשות. כדי להגיע לתוצאות מניעת‬ ‫התפשטות טובות ככל הניתן, יש לעבוד בשיתוף פעולה אזורי ולקדם הסברה וטיפול גם‬ ‫ברשות הפלסטנית.‬ ‫מניעה‬ ‫כל המוצרים החקלאיים המגיעים לרש"פ מחו"ל חייבים לעמוד בדרישות היבוא הישראליות,‬ ‫כולל בדיקה פיסית.‬ ‫הדרישות הפיטוסניטריות והבדיקה המתבצעת למוצרים הצמחיים הינה יחסית לרמת הסיכון‬ ‫הפיטוסניטרי. מכך נובע כי מוצרים המיועדים לזריעה נבדקים בקפדנות יתרה לעומת מוצרים‬ ‫המגיעים לצריכה. זרעים המגיעים לזריעה נבדקים במעבדה לחופשיות מזרעי עשבים רעים‬ ‫ומוצרים המיועדים לצריכה נבדקים ויזואלית.‬ ‫81‬ ‫81‬ ‫מאיר מזרחי, ראש יחידת ההסגר בשירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות. תכתובת.‬
‫יבוא, ובתוכו גם יבוא של מצעי גידול, הוא המקור העיקרי לצמחים זרים. הרשות האחראית‬ ‫על נושא זה בארץ, היא השירותים להגנת הצומח ולביקורת של משרד החקלאות, באמצעות‬ ‫יחידת ההסגר שלה.‬ ‫91‬ ‫שינוי התקנות והחלת בדיקות מעבדה גם על משלוחי המוצרים הצמחיים המגיעים לצריכה‬ ‫מחייבת את הגדלת מערך הבידוק, מבחינת כ"א, מעבדות ומטה, ובנוסף לכך שינוי כזה‬ ‫מהווה תמריץ שלילי לסחר בינלאומי.‬ ‫4.8.‬ ‫הפרק הכלכלי‬ ‫בטבלאות הבאות ריכוז העלויות, שפירוטן בהמשך הסעיף. עלות המניעה היא 51 מיליון‬ ‫שקלים בשנה, בעוד עלות התפשטות חלקית היא 8 מיליון שקלים בשנה, ועלות ההתפשטת‬ ‫המלאה היא 93 מיליון שקלים.‬ ‫טבלה 11:אמברוסיה: עלות תועלת, תשלום שנתי בשקלים‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫385,506,51‬ ‫235,516,8‬ ‫613,201,93‬ ‫טבלה 21: אמברוסיה: ערך נוכחי נקי בשקלים של סדרת תשלומים שנתיים במשך 02 שנה, ריבית %6‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫666,569,371‬ ‫874,918,89‬ ‫784,005,844‬ ‫1.4.8. התפשטות מלאה‬ ‫העלויות מרוכזות בטבלה 31 בהמשך.‬ ‫האמברוסיה היינו מין פולש בעל סיכויי התבססות גבוהה יותר בבתי גידול לחים. קצב‬ ‫התפשטות האמברוסיה חושב באמצעות הנתונים שנאספו והוא %31 בשנה.‬ ‫לצורך החישוב, התפשטות מלאה הוגדרה כרמת הנגיעות בשנת 5202 במידה ולא ננקטת‬ ‫מדיניות של מניעת התפשטות ע"י הממשלה. כלומר: הנגיעות והעלויות יגדלו ב ¹²31.1.‬ ‫כמו כן התווספו לעלויות אלו ערך אובדן המגוון הביולוגי אשר מוערך ב 02989,027,4 סה"כ‬ ‫העלויות במצב של התפשטות מלאה: 035,288,93 שקלים בשנה.‬ ‫91‬ ‫ד"ר טוביה יעקובי , משרד החקלאות, השירותים להגנת הצומח, בית דגן מתוך ‟עלון הנוטע„ שנה ס“ו, אפריל‬ ‫2102‬ ‫02‬ ‫‪The Economic of invasion of Acacia saligna in Israel David Lehrera; Nir Beckerb; Pua Bar‬‬ ‫‪(Kutiel), The Arava Institute for Environmental Studies, Kibbutz, Ketura, Israel b Department of‬‬ ‫& ‪Economics and Management, Tel Hai College, Upper Galilee, Israel c Department of Geography‬‬ ‫.‪Environmental Development, Ben-Gurion University, Beer-Sheva, Israel‬‬
‫2.4.8. התפשטות חלקית‬ ‫העלויות מרוכזות בטבלה 41 בהמשך.‬ ‫כ %88 מהאמברוסיה הקיימת היום במדינת ישראל נמצאת בעמק חפר, בעבודה זו נעשה‬ ‫שימוש בנתוני עמק חפר וכדי להעריך את העלות בכל מדינת ישראל, העלויות הוכפלו ב‬ ‫41.1 לפי יחס הנקודות שאותרו מחוץ לעמק חפר לנקודות שאותו בעמק חפר .‬ ‫אלרגניות –‬ ‫בימים אלו מתבצע מחקר בנושא תגובה אלרגית לאמברוסיה, אך הוא בשלבי התחלה.‬ ‫המלצת החוקרים היא לא לקבוע מסקנות חד משמעיות מתוצאות הביניים.‬ ‫12‬ ‫במסגרת המחקר עורכים ניסויי תבחיני עור במרפאות האלרגיה של בית חולים רמב"ם‬ ‫בחיפה ובית חולים מאיר בכפר סבא ובוחנים את האלרגניות לסוגי צמחי האמברוסיה‬ ‫השונים.‬ ‫נמצא כי מתוך מדגם של 004 נבדקים, %82 פיתחו תגובה אלרגית לאחד ממיני‬ ‫האמברוסיה. מתוכם %75 פיתחו תגובה אלרגנית לאמברוסיה מכונסת אשר נמצאה‬ ‫אלרגנית יותר מזני האמברוסיה האחרים. כלומר, %61 מכלל הנבדקים פיתחו תגובה‬ ‫אלרגנית לאמברוסיה מכונסת.‬ ‫22‬ ‫האלרגיה מתפתחת כתגובה לפריחת האמברוסיה ושאיפת האבקנים. התגובה האלרגנית‬ ‫מתבטאת במחלה האופיינית לאלרגיים. לא נדרש אשפוז אך לרב ישנו אובדן של ימי עבודה,‬ ‫ביקור במרפאה ונדרשת צריכת תרופות.‬ ‫גודל האוכלוסיה בעמק חפר על פי נתוני הלמ"ס הוא 000,44, אוכלוסייה זו מתגוררת‬ ‫בקרבת אמברוסיה, בכדי להעריך את גודל האוכלוסיה בישראל המתגוררת בקרבת‬ ‫אמברוסיה המספר הוכפל ב 41.1, סה"כ 720,05. מתוכם %61 מפתח תגובה אלרגית שהם‬ ‫כ- 4008 אנשים. עלות תגובה אלרגנית מוערכת בהפסד שני ימי עבודה ששווים הוא 468‬ ‫שקלים. סה"כ העלות המוערכת היא 787,519,6 שקלים בשנה.‬ ‫12‬ ‫ד"ר אדוארדו שחר, סגן מנהל מכון לאלרגיה אימונולוגיה קלינית ואיידס, מרכז רפואי רמב"ם.‬ ‫אמברוסיה בישראל, צמח פולש אלרגני, יפעת יאיר. אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס ללימודי‬ ‫הסביבה ע"ש פורטר.‬ ‫22‬
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת
כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת

Recommended

היסטוריה עולמית בזמן ובמרחב
היסטוריה עולמית בזמן ובמרחבהיסטוריה עולמית בזמן ובמרחב
היסטוריה עולמית בזמן ובמרחבRoey Perlstein-Dvir
 
טבלה היסטורית טובה
טבלה היסטורית טובהטבלה היסטורית טובה
טבלה היסטורית טובהrafael plotnik
 
המינים הפולשים בישראל
המינים הפולשים בישראלהמינים הפולשים בישראל
המינים הפולשים בישראלרשות הטבע והגנים
 
Green Dc Rt V3 And Vendors
Green Dc Rt V3 And VendorsGreen Dc Rt V3 And Vendors
Green Dc Rt V3 And VendorsSTKI
 
Heb o bb-sefer-zohar-la-am_aharei-mot
Heb o bb-sefer-zohar-la-am_aharei-motHeb o bb-sefer-zohar-la-am_aharei-mot
Heb o bb-sefer-zohar-la-am_aharei-motcaretano
 
חלב עובדות או מיתוסים אלבום הפרסומים השלם
חלב עובדות או מיתוסים אלבום הפרסומים השלםחלב עובדות או מיתוסים אלבום הפרסומים השלם
חלב עובדות או מיתוסים אלבום הפרסומים השלםJonathan Amir
 
מתקן פוטוולטאי איתן
מתקן פוטוולטאי איתן מתקן פוטוולטאי איתן
מתקן פוטוולטאי איתן Anochi.com.
 
התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית 2020
התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית 2020התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית 2020
התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית 2020eitan61
 

Recommended

היסטוריה עולמית בזמן ובמרחב
היסטוריה עולמית בזמן ובמרחבהיסטוריה עולמית בזמן ובמרחב
היסטוריה עולמית בזמן ובמרחבRoey Perlstein-Dvir
 
טבלה היסטורית טובה
טבלה היסטורית טובהטבלה היסטורית טובה
טבלה היסטורית טובהrafael plotnik
 
המינים הפולשים בישראל
המינים הפולשים בישראלהמינים הפולשים בישראל
המינים הפולשים בישראלרשות הטבע והגנים
 
Green Dc Rt V3 And Vendors
Green Dc Rt V3 And VendorsGreen Dc Rt V3 And Vendors
Green Dc Rt V3 And VendorsSTKI
 
Heb o bb-sefer-zohar-la-am_aharei-mot
Heb o bb-sefer-zohar-la-am_aharei-motHeb o bb-sefer-zohar-la-am_aharei-mot
Heb o bb-sefer-zohar-la-am_aharei-motcaretano
 
חלב עובדות או מיתוסים אלבום הפרסומים השלם
חלב עובדות או מיתוסים אלבום הפרסומים השלםחלב עובדות או מיתוסים אלבום הפרסומים השלם
חלב עובדות או מיתוסים אלבום הפרסומים השלםJonathan Amir
 
מתקן פוטוולטאי איתן
מתקן פוטוולטאי איתן מתקן פוטוולטאי איתן
מתקן פוטוולטאי איתן Anochi.com.
 
התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית 2020
התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית 2020התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית 2020
התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית 2020eitan61
 
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראלאטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראלTal Grad Kvatinsky
 
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנובר
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנוברכלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנובר
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנוברTal Grad Kvatinsky
 
Deshen20
Deshen20Deshen20
Deshen20Tal Grad Kvatinsky
 
70
7070
70Tal Grad Kvatinsky
 
General 2013 1
General 2013 1General 2013 1
General 2013 1Tal Grad Kvatinsky
 
Rose of jericho
Rose of jerichoRose of jericho
Rose of jerichoTal Grad Kvatinsky
 

More Related Content

More from Tal Grad Kvatinsky

אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראלאטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראלTal Grad Kvatinsky
 
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנובר
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנוברכלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנובר
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנוברTal Grad Kvatinsky
 

More from Tal Grad Kvatinsky (6)

אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראלאטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל
 
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנובר
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנוברכלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנובר
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנובר
 
Deshen20
Deshen20Deshen20
Deshen20
 
70
7070
70
 
General 2013 1
General 2013 1General 2013 1
General 2013 1
 
Rose of jericho
Rose of jerichoRose of jericho
Rose of jericho
 

כלכלת סביבה, מינים פולשים - עלות תועלת

  • 1. ‫מינים פולשים בישראל‬ ‫עלות - תועלת‬ ‫מוגש למשרד להגנת הסביבה‬ ‫אגף כלכלה ותקינה‬ ‫אוקטובר 3102‬ ‫שאול צבן‬ ‫טל קוטינסקי‬
  • 2. ‫תוכן עניינים‬ ‫עיקרי הדברים ................................ ................................ .....................................6‬ ‫1.‬ ‫1.1.‬ ‫2.‬ ‫הממצא הכלכלי ................................ ................................ .........................6‬ ‫מתודולוגיה ואופן הצגת הממצאים ................................ ................................ ...........6‬ ‫1.2.‬ ‫מניעה ................................ ................................ .....................................7‬ ‫2.2.‬ ‫התפשטות חלקית וטיפול ................................ ................................ ............7‬ ‫3.2.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .......................7‬ ‫4.2.‬ ‫עלות חלופת ההתפשטות המלאה ................................ .................................7‬ ‫5.2.‬ ‫כדאיות חלופת התפשטות חלקית ................................ .................................8‬ ‫6.2.‬ ‫כדאיות חלופת מניעה ................................ ................................ .................8‬ ‫עיקר הממצאים ................................ ................................ ...................................8‬ ‫3.‬ ‫נמלת האש הקטנה: עיקר הממצאים ................................ ..............................8‬ ‫1.3.‬ ‫1.1.3.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .......................8‬ ‫2.1.3.‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה ................................ ................................ ...........8‬ ‫3.1.3.‬ ‫מניעת כניסה ................................ ................................ ............................9‬ ‫אמברוסיה: עיקר הממצאים ................................ .......................................01‬ ‫2.3.‬ ‫1.2.3.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................01‬ ‫2.2.3.‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה ................................ .........................................01‬ ‫3.2.3.‬ ‫מניעת כניסה ................................ ................................ ..........................01‬ ‫4.2.3.‬ ‫השוואת התרחישים ................................ ................................ .................01‬ ‫עורב הודי: עיקר הממצאים ................................ ........................................11‬ ‫3.3.‬ ‫1.3.3.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................11‬ ‫2.3.3.‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה ................................ .........................................11‬ ‫3.3.3.‬ ‫מניעת כניסה ................................ ................................ ..........................11‬ ‫4.3.3.‬ ‫השוואת התרחישים ................................ ................................ .................11‬ ‫חוטית נודדת: עיקר הממצאים ................................ ....................................21‬ ‫4.3.‬ ‫1.4.3.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................21‬ ‫2.4.3.‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה, ומניעת כניסה ................................ .....................21‬ ‫3.4.3.‬ ‫השוואת התרחישים ................................ ................................ .................21‬ ‫צפרדע רפואית: עיקר הממצאים ................................ .................................31‬ ‫5.3.‬ ‫1.5.3.‬ ‫2.5.3.‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה ................................ .........................................31‬ ‫3.5.3.‬ ‫מניעת כניסה ................................ ................................ ..........................31‬ ‫4.5.3.‬ ‫4.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................31‬ ‫השוואת התרחישים ................................ ................................ .................31‬ ‫סקירה בינלאומית ................................ ................................ ..............................41‬
  • 3. ‫1.4.‬ ‫5.‬ ‫כלי מדיניות לניהול מינים פולשים הנהוגים במדינות שנסקרו: ............................41‬ ‫מינים פולשים בישראל – תמונת מצב ................................ .....................................51‬ ‫1.5.‬ ‫צמחים פולשים בישראל ................................ ................................ ............51‬ ‫2.5.‬ ‫בעלי חיים פולשים בישראל ................................ ........................................61‬ ‫מערך מניעה, סחר בינלאומי ................................ ................................ .................81‬ ‫6.‬ ‫1.6.‬ ‫הערכת סיכונים ביבוא וביצוא ................................ .....................................81‬ ‫2.6.‬ ‫בקרת גבולות ................................ ................................ .........................81‬ ‫נמלת האש הקטנה ‪19...................... ................................ Wasmannia auropunctata‬‬ ‫7.‬ ‫1.7.‬ ‫פלישה ................................ ................................ ..................................91‬ ‫2.7.‬ ‫נזקים ................................ ................................ ....................................12‬ ‫3.7.‬ ‫טיפול ................................ ................................ ....................................12‬ ‫4.7.‬ ‫הפרק הכלכלי ................................ ................................ .........................32‬ ‫1.4.7.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................32‬ ‫2.4.7.‬ ‫התפשטות חלקית ................................ ................................ ....................42‬ ‫3.4.7.‬ ‫מניעת התפשטות – ................................ ................................ .................62‬ ‫4.4.7.‬ ‫מניעת כניסה ................................ ................................ ..........................62‬ ‫אמברוסיה מכונסת ‪29............................ ................................ Ambrosia confertiflora‬‬ ‫8.‬ ‫1.8.‬ ‫פלישה ................................ ................................ ..................................92‬ ‫2.8.‬ ‫נזקים ................................ ................................ ....................................03‬ ‫3.8.‬ ‫טיפול ................................ ................................ ....................................13‬ ‫4.8.‬ ‫הפרק הכלכלי ................................ ................................ .........................43‬ ‫1.4.8.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................43‬ ‫2.4.8.‬ ‫התפשטות חלקית ................................ ................................ ....................53‬ ‫3.4.8.‬ ‫מניעת התפשטות – ................................ ................................ .................73‬ ‫4.4.8.‬ ‫מניעת כניסה – עלויות אלו מפורטות בפרק עלויות המניעה, סחר בינלאומי. .........83‬ ‫עורב הודי ‪40............... ................................ ................................ Corvus splendens‬‬ ‫9.‬ ‫1.9.‬ ‫פלישה ................................ ................................ ..................................04‬ ‫2.9.‬ ‫נזקים ................................ ................................ ....................................04‬ ‫3.9.‬ ‫טיפול ................................ ................................ ....................................24‬ ‫4.9.‬ ‫הפרק הכלכלי ................................ ................................ .........................54‬ ‫1.4.9.‬ ‫2.4.9.‬ ‫התפשטות חלקית ................................ ................................ ....................64‬ ‫3.4.9.‬ ‫01.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................54‬ ‫מניעת התפשטות ................................ ................................ ....................84‬ ‫חוטית נודדת ‪49............................. ................................ Rhopilema nomadica Galil‬‬ ‫1.01.‬ ‫פלישה ................................ ................................ ..................................94‬
  • 4. ‫2.01.‬ ‫נזקים ................................ ................................ ....................................05‬ ‫3.01.‬ ‫טיפול ................................ ................................ ....................................05‬ ‫4.01.‬ ‫הפרק הכלכלי ................................ ................................ .........................05‬ ‫1.4.01.‬ ‫2.4.01.‬ ‫11.‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................15‬ ‫מניעה ................................ ................................ ...................................35‬ ‫צפרדע רפואית ‪54........... ................................ ................................ Xenopus laevis‬‬ ‫1.11.‬ ‫פלישה ................................ ................................ ..................................45‬ ‫2.11.‬ ‫אכיפה ................................ ................................ ...................................55‬ ‫3.11.‬ ‫נזקים ................................ ................................ ....................................55‬ ‫4.11.‬ ‫הפרק הכלכלי ................................ ................................ .........................65‬ ‫1.4.11.‬ ‫2.4.11.‬ ‫התפשטות חלקית ................................ ................................ ....................65‬ ‫3.4.11.‬ ‫מניעת התפשטות ................................ ................................ ....................75‬ ‫4.4.11.‬ ‫21.‬ ‫אכיפה ................................ ................................ ...................................65‬ ‫התפשטות מלאה ................................ ................................ .....................75‬ ‫עלות מערך המניעה בגבולות הסחר ................................ .......................................95‬ ‫1.21.‬ ‫מערך מניעה קיים ................................ ................................ ....................95‬ ‫2.21.‬ ‫שיפור מערך המניעה ................................ ................................ ................06‬ ‫31.‬ ‫סקירה בנלאומית ................................ ................................ ...............................36‬ ‫1.31.‬ ‫ניוזילנד ................................ ................................ .................................36‬ ‫2.31.‬ ‫אוסטרליה ................................ ................................ ..............................56‬ ‫3.31.‬ ‫ארצות הברית ................................ ................................ .........................07‬ ‫4.31.‬ ‫גלפגוס ................................ ................................ ..................................37‬ ‫41.‬ ‫ביבליוגרפיה ................................ ................................ ......................................97‬ ‫51.‬ ‫רשימת המרואיינים ................................ ................................ .............................28‬ ‫רשימת האיורים:‬ ‫איור 1 :סיווג מיני צמחים בישראל לפי אופי תפוצתם ומידת התפשטותם ..................................51‬ ‫איור 2: סיווג צמחים פולשים לפי שכיחותם ................................ .........................................51‬ ‫איור 3: סיווג מיני צמחים פולשים לפי רמת האיום האקולוגי שבהם ..........................................61‬ ‫איור 4: מפת תפוצת נמלת האש הקטנה בישראל, 2102 ................................ ......................02‬ ‫איור 5: אמברוסיה: תגובות לקוטלי עשבים, חודש לאחר הריסוס ................................ ............13‬ ‫איור 6: בצהוב: התפשטות האמברוסיה באדום:מאצמצים למנוע התפשטות לאזורים אלו ............33‬ ‫איור 7: ארה"ב: רגישות עלות הטיפול לגודל האוכלוסיה הפולשנית ולרמת הטיפול .....................37‬
  • 5. ‫רשימת הטבלאות:‬ ‫טבלה 1: נמלת האש הקטנה: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה .......................................9‬ ‫טבלה 2: אמברוסיה: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה ................................ .................01‬ ‫טבלה 3: עורב הודי: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה ................................ ..................11‬ ‫טבלה 4: חוטית נודדת: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה ................................ ..............21‬ ‫טבלה 5: צפרדע רפואית: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה ................................ ...........31‬ ‫טבלה 6: אומדן עלות נמלת האש הקטנה, תשלומים שנתיים בשקלים .....................................32‬ ‫טבלה 7: אומדן עלות נמלת האש הקטנה, ערך נוכחי בשקלים של סדרת תשלומים שנתיים במשך‬ ‫02 שנה, ריבית %6 ................................ ................................ ......................................32‬ ‫טבלה 8: נמלת האש הקטנה: עלויות למשק במצב של התפשטות מלאה, בשקלים לשנה ............72‬ ‫טבלה 9: נמלת האש הקטנה: עלויות למשק התפשטות חלקית, בשקלים לשנה ........................72‬ ‫טבלה 01: עלויות מניעת התפשטות בשקלים לשנה, נמלת האש הקטנה ..................................82‬ ‫טבלה 11:אמברוסיה: עלות תועלת, תשלום שנתי בשקלים ................................ ....................43‬ ‫טבלה 21: אמברוסיה: ערך נוכחי נקי בשקלים של סדרת תשלומים שנתיים במשך 02 שנה, ריבית‬ ‫%6 ................................ ................................ ................................ ...........................43‬ ‫טבלה 31: אמברוסיה: עלויות למשק בהתפשטות מלאה , בשקלים לשנה .................................83‬ ‫טבלה 41: אמברוסיה: עלויות למשק להתפשטות חלקית, בשקלים לשנה ................................93‬ ‫טבלה 51: אמברוסיה: עלויות למשק למניעת התפשטות, בשקלים לשנה .................................93‬ ‫טבלה 61:עורב הודי: עלות תועלת, תשלום שנתי בשקלים ................................ ................54‬ ‫טבלה 71: עורב הודי: ערך נוכחי בשקלים של סדרת תשלומים שנתיים במשך 02 שנה, ריבית %6‬ ‫................................ ................................ ................................ ................................54‬ ‫טבלה 81: עורב הודי: עלויות למשק במצב של התפשטות מלאה בשקלים לשנה: .......................84‬ ‫טבלה 91:עורב הודי: עלויות למשק במצב התפשטות חלקית, העורב ההודי, בשקלים לשנה ........84‬ ‫טבלה 02: עורב הודי: הוצאות על מניעת התפשטות, העורב ההודי בשקלים לשנה .....................84‬ ‫טבלה 12: חוטית נודדת: עלות תועלת, תשלום שנתי בשקלים ................................ ...............05‬ ‫טבלה 22: חוטית נודדתי: ערך נוכחי של סדרת תשלומים ל 02 שנה, ריבית %6 ........................15‬ ‫טבלה 32: חוטית נודדת: עלות למשק בהתפשטות מלאה, חוטית נודדת, בשקלים לשנה ............35‬ ‫טבלה 42: צפרדע רפואית: עלות תועלת, תשלום שנתי בשקלים ................................ .............65‬ ‫טבלה 52: צפרדע רפואית: ערך נוכחי נקי של סדרת תשלומים שנתיים במשך 02 שנה, בשקלים,‬ ‫ריבית %6 ................................ ................................ ................................ ...................65‬ ‫טבלה 62: צפרדע רפואית: עלות אכיפה, בשקלים לשנה ................................ .......................85‬ ‫טבלה 72: צפרדע רפואית: עלויות משוערות בהתפטות חלקית, שקלים בשנה ...........................85‬ ‫טבלה 82:צפרדע רפואית: עלויות משוערות למניעת התפשטות, שקלים בשנה .........................85‬ ‫טבלה 92: צפרדע רפואית: עלויות משוערות בהתפשטות מלאה, בשקלים לשנה ........................85‬ ‫טבלה 03: עלויות המניעה בגבולות הסחר הבינלאומי כפי שהן היום, בשקלים לשנה ...................06‬ ‫טבלה 13: עלויות שיפור מערך המניעה בגבולות הסחר הבינלאומי, בשקלים לשנה ....................26‬ ‫טבלה 23: אוסטרליה: השיטות הכלכליות בהן השתמשו להערכת מגוון ההשפעות של מערכת‬ ‫הבטחון הביולוגי על המגוון הביולוגי ................................ ................................ ..................86‬ ‫טבלה 33: אוסטרליה: הערכת שווי השירותים של המערכת האקולוגית ....................................96‬ ‫טבלה 43:גלפגוס: אסטרטגיות, פעולות ואחראים לביצוע ................................ .....................57‬ ‫טבלה 53:גלפגוס: חלוקת תקציב הפעילות בנושא מינים פולשים (2002 – 1102) .....................77‬
  • 6. ‫1. עיקרי הדברים‬ ‫1.1.‬ ‫הממצא הכלכלי‬ ‫מסמך זה סוקר חמישה מינים פולשים, ואת העלות והתועלת הכרוכים בניהולם בחלופות‬ ‫שונות. נמצא שיש יתרון ברור של מניעת פלישתם על פני כל החלופות האחרות המתמודדות‬ ‫עם המינים הפולשים לאחר שחדרו. עלות המניעה תיתן תועלת במניעת מינים פולשים רבים,‬ ‫ולא ניתן ליחסה רק למניעת מין יחיד, וזה מדגיש את הכדאיות בהשקעה במניעה. נכון‬ ‫להשקיע בהרחבת יכולת המניעה, אך בתחכום הנדרש כדי לכוון את המשאבים והמאמצים‬ ‫למינים המהווים סכנה. תנאי להשקעה הוא שיהיה תיאום בין היחידות העוסקות בתחום, ואף‬ ‫מוצע להקים מטה משותף, שיפעל בתחומים הבאים.‬ ‫‪‬‬ ‫הערכת סיכונים - כדי לייצר אחידות מתודולוגית בהתייחסות למינים פולשים ושפה‬ ‫משותפת לכתיבת תכניות פעולה, מוצע ריכוז של מאמצי הערכת סיכונים, שהיום מתבצע‬ ‫במקביל ע"י גופים שונים כמו רט"ג, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות.‬ ‫‪‬‬ ‫בקרת גבולות – שיתוף פעולה בין השירותים להגנת הצומח, משרד הבריאות, המכס,‬ ‫הגנ"ס, משרד הבטחון ומכון התקנים יגדיל את נצילות המשאבים הקיימים תוך כדי‬ ‫שיפור התהליך הבירוקרטי שעובר הסוחר.‬ ‫‪‬‬ ‫שיתוף פעולה בין יחידות הממשל בתחום התקציב - יש לשאוף לריכוז התקציב‬ ‫הממשלתי בידי גוף מרכז אחד שהוא גם יחזיק במירב הסמכויות על הקצאת התקציב.‬ ‫‪‬‬ ‫תיאום הפעילות מול הרשויות המקומיות.‬ ‫‪‬‬ ‫קידום שיתוף פעולה אזורי עם המדינות השכנות.‬ ‫‪‬‬ ‫פעולה במצב חרום – מוצע לפעול למען הקמת מערך פעולה בחרום. כיום קיים מערך‬ ‫הדברה בחרום רק במשרד החקלאות עבור מזיקים חקלאים. במקרה של פלישת מין‬ ‫שאינו מזיק לחקלאות קיימת בעיה להגיב באופן מהיר לצורך הכחדה.‬ ‫בעבודה עלה, שלצד פלישה הנסמכת על תנועה ימים ועל מסחר בינ"ל, יש פלישה‬ ‫המתבססת על תיירות ונוסעים החוזרים מחו"ל, אשר גברה מאד בשנים האחרונות. הנוסעים‬ ‫נחשפים לצמחים ובעלי חיים אקזוטיים ומביאים אותם. יבוא אישי זה אינו עובר בקרה‬ ‫מספקת נראה שבהקשר זה יש למקד מאמצים בהסברה ואכיפה.‬ ‫2. מתודולוגיה ואופן הצגת הממצאים‬ ‫וועדת היגוי של פרוייקט זה, בראשות אגף כלכלה של המשרד להגנת הסביבה, בחרה‬ ‫בחמישה מינים שבדיקתם תיתן ייצוג למגוון הסוגיות הקשורות לטיפול במינים פולשים.‬ ‫החמישה שנבחרו הם: אמברוסיה, נמלת האש הקטנה, חוטית נודדת, צפרדע רפואית‬ ‫והעורב ההודי.‬
  • 7. ‫לכל אחד מהמינים שנבדקו, נבחנו שלוש חלופות ואלה הן:‬ ‫1.2.‬ ‫מניעה‬ ‫הנחת העבודה בתרחיש זה היא שניתן למנוע כמעט כליל את כניסת המין הפולש על ידי‬ ‫פעולות מניעה, בעיקר בגבולות המדינה ובנקודות ממשק עם גורמים חיצוניים. לארבעה‬ ‫מתוך חמישה המינים, הבדיקה היתה תיאורטית בלבד, שכן הם כבר פלשו. המניעה של‬ ‫כניסת המינים שנבדקו היתה כרורכה במאמצים משותפים של הרשויות בטיפול בכמה מינים‬ ‫באופן שלא ניתן להפריד את העלות הספציפית למין מסוים. כך למשל, בדיקות קפדניות‬ ‫במכולות הסחר שמגיעות לישראל, היא פעולה שתשפיע על מניעת מאות מינים ויותר. היבט‬ ‫נוסף של המניעה, הוא שבמקרים רבים, המניעה כרוכה בשיתוף פעולה בינלאומי. כך למשל,‬ ‫הדרך היחידה למנוע כניסת העורב ההודי לישראל, היא בשיתוף פעולה אזורי בין ישראל‬ ‫למספר מדינות ערב ומדינות המפרץ.‬ ‫2.2.‬ ‫התפשטות חלקית וטיפול‬ ‫תרחיש התפשטות חלקית כלל שני מרכיבים: המרכיב הראשון הוא עלות ההדברה והטיפול‬ ‫במין הפולש לאחר התבססותו בחלקים מסויימים בלבד. המרכיב השני הוא עלות מניעת‬ ‫התפשטותו אל מעבר לתחום קיומו הנוכחי. כך למשל, במקרה של העורב ההודי אשר פלש‬ ‫לאילת, יש את עלות ההדברה ועלות החיים המשותפים של התיירות ושל יושבי העיר עם‬ ‫העורב הפולש. לצד זה – יש את עלות מניעת התפשטותו לאזורים אחרים.‬ ‫3.2.‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫ההנחה בתרחיש זה היא שהותר הרסן, והמין הפולש מתפשט בכל הארץ. במקרה כזה‬ ‫נאמדה העלות של התפשטות זו. בכל המינים שנבדקו – זהו תרחיש שטרם התממש‬ ‫במציאות, שכן הרשויות פועלות במידה מסויימת למניעת התפשטות, אולם אין זה תרחיש‬ ‫תיאורטי בלבד.‬ ‫הניתוח הכלכלי התבסס על השוואת עלויות למשק בין החלופות. כך למשל עבור נמלת האש‬ ‫הקטנה נבחנו המרכיבים הבאים:‬ ‫4.2.‬ ‫עלות חלופת ההתפשטות המלאה‬ ‫נמלת האש הקטנה התבססה בצפון עמק הירדן, ומשם הוציאה שלוחות לאזורים אחרים. אם‬ ‫היא תתפשט לכל אזורי הארץ יהיו לכך השלכות שאת חלקן ניתן לכמת בערכים כספיים.‬ ‫במסמך זה נערכו אומדנים לעלות תרחיש ההתפשטות המלאה לציבור ולגורמי ממשל.‬
  • 8. ‫5.2.‬ ‫כדאיות חלופת התפשטות חלקית‬ ‫כדי לחשב את כדאיות חלופת ההתפשטות החלקית, נערכו האומדנים הבאים: עלות החיים‬ ‫עם המין הפולש והעלות הכרוכה במניעת התפשטותו. מנגד הוצבה עלות ההתפשטות‬ ‫המלאה כפי שחושבה. הפער בין העלויות קבע אם יש כדאיות לקיים מדיניות התפשטות‬ ‫חלקית ומניעה או שלחלופין כדי להרפות ולאפשר למין להתפשט בכל הארץ.‬ ‫6.2.‬ ‫כדאיות חלופת מניעה‬ ‫נמלת האש הקטנה נכללה ברשימת מאה המינים הפולשים המסוכנים של האו"ם. הנמלה‬ ‫חדרה במשלוח עצים מברזיל, אשר הצליח לחדור משום שהבדיקה היא מדגמית בלבד. כדי‬ ‫למנוע חדירתה נדרשה הרחבת הבדיקות בנמלים, והעמקתן. גובה עלות הפעילות הזו,‬ ‫מוערך בעבודה, אלא שיש הסתייגות. הרחבת המניעה בגבולות משפיעה על מאות מינים‬ ‫פוטניאליים לפלוש. לכן, פעולה למניעת הנמלה, תניב תועלות רבות בתחומים אחרים, באופן‬ ‫שמקשה להציג ניתוח ספציפי לנמלה של עלות למול תועלת. כדאיות המניעה נקבעה לפי‬ ‫השוואת עלותה למול עלות חלופת ההתפשטות החלקית.‬ ‫3. עיקר הממצאים‬ ‫1.3.‬ ‫נמלת האש הקטנה: עיקר הממצאים‬ ‫1.1.3. התפשטות מלאה‬ ‫עלות התפשטות מלאה של נמלת האש הקטנה עשויה להגיע למעל מיליארד שקלים בשנה.‬ ‫עלות של מאות רבות של מליוני שקלים מוערכת למשקי הבית כתוצאה מפגיעת הנמלה,‬ ‫והצורך להישאר בבית ולטפל בבעיה. ענף החקלאות גם הוא נפגע במאות מיליוני שקלים כך‬ ‫על פי עדויות מחו"ל, ופגיעה בממשתלות, ובמחיוד האפשרות של פגיעה במשתלות יצוא.‬ ‫נוסף לכל נאמדה עלות ההדברה והטיפול של הרשויות המקומיות המוערכת בעשרות מיליוני‬ ‫שקלים.‬ ‫2.1.3. התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫כיום הנמלה מוגבלת באזור פגיעתה, אך היא בתהליכי התבססות והתפשטות. במצב‬ ‫הפלישה כיום, מוערכת העלות למשק ב 82 מיליון שקלים בשנה. מזה 61 מיליון שקלים‬ ‫בשנה עלות למשקי הבית, 9 מיליון שקלים בשנה נזק לחקלאות ועוד 3 מיליון שקלים בשנה‬ ‫עלות טיפול על ידי הרשויות.‬ ‫דרך ההפצה הראשית של הנמלה היא על גבי מוצרים הנמכרים במשתלות. על כן פעילות‬ ‫מניעת התפשטות ופיקוח במשתלות כפי שהתקיימה בעבר ע"י משרד הגנת הסביבה, הינה‬
  • 9. ‫יעילה. חלק נכבד בעלות תרחיש התפשטות מלאה נובע מנגיעות משתלות מייצאות,‬ ‫ופוטנציאל פגיעה בייצוא למדינות מפותחות. גם במקרה זה ניתן לפעול למניעה ממוקדת על‬ ‫ידי פיקוח צמוד והדברה אינטנסיבית של משתלות הייצוא.‬ ‫3.1.3. מניעת כניסה‬ ‫מניעת כניסה, כרוכה בפעילות בגבולות בדומה למניעת האמברוסיה, והמשמעות היא עלות‬ ‫של כ 51 מיליון שקלים בשנה, אשר תישא פירות ותועלת גם אצל מינים פולשים אחרים.‬ ‫פירוט אומדן תוספת עלות זו, ראו בטבלה 13 בפרק 01.‬ ‫השוואת התרחישים‬ ‫את כניסת הנמלה כבר לא ניתן למנוע, ולא ידוע על מקום בעולם בו הצליחו להכחידה, למעט‬ ‫אי אחד בגלאפגוס, וגם שם הממצא נתון במחלוקת. ניתן ללמוד מניתוח זה את חשיבות‬ ‫המניעה, שכן במקרה של הנמלה, מניעה היתה זולה בהרבה למול המצב הנוכחי, או הסיכון‬ ‫הפוטנציאלי להתפשטות מלאה.‬ ‫טבלה 1: נמלת האש הקטנה: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה‬ ‫מניעה‬ ‫ממשלה‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫02.3‬ ‫56.0‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫63.2‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫44.75‬ ‫חברות ורשויות ממשלתיות‬ ‫ענף החקלאות‬ ‫26.8‬ ‫32.793‬ ‫ענף התיירות‬ ‫מסחר‬ ‫14.21‬ ‫משקי הבית‬ ‫סה"כ‬ ‫61.9‬ ‫47.51‬ ‫16.51‬ ‫99.007‬ ‫75.72‬ ‫18.461,1‬
  • 10. ‫2.3.‬ ‫אמברוסיה: עיקר הממצאים‬ ‫1.2.3. התפשטות מלאה‬ ‫במקרה של התפשטות האמברוסיה לכל חלקי הארץ, תהיה העלות למשק 53 מיליון שקלים.‬ ‫מזה 03 מיליון שקלים בשנה עלות אובדן עבודה בשל אלרגיות ועלות ההדברה הביתית. עוד‬ ‫כמיליון שקלים בשנה תהיה העלות לענף החקלאות, לטיפול בשדות. שאר העלות כ 4 מיליון‬ ‫שקלים בשנה תחול בעיקר על הרשויות המקומיות ועל רשויות ניקוז נחלים.‬ ‫2.2.3. התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫חלופת ההתפשטות החלקית, המתארת את המצב כיום עולה למשק 6.8 מיליון שקלים‬ ‫בשנה. מזה קרוב ל 7 מיליון שקלים עלויות אובדן עבודה בשל אלרגיות, וכ 6.1 מיליון שקלים‬ ‫עלויות טיפול על ידי הרשויות. כיום אין פעילות ארצית של מניעת התשפטות. אם יוחלט על‬ ‫פעולות מניעה, אז ניתן להעריך שבטווח של מיליון שקלים עד מיליוני שקלים בודדים בשנה‬ ‫אפשר לרסן את התפשטות האמברוסיה ולתחום את אזור פעולתה.‬ ‫3.2.3. מניעת כניסה‬ ‫עלות מניעה מוחלטת של כניסת האמברוסיה מוערכת בתוספת של 6.51 מיליון שקלים‬ ‫בשנה. מזה 2.3 מיליון שקלים בשנה הוצאות נוספות למערך הבדיקות בגבול ו 4.21 מיליון‬ ‫שקלים בשנה תוספת הוצאות למגזר העסקי. פעולה זו, תביא למניעה של כניסת מאות מינים‬ ‫זרים שיכולים לפלוש ולהתבסס, ולכן תועלתה גדולה מסוגיית האמברוסיה.‬ ‫4.2.3. השוואת התרחישים‬ ‫השוואת התרחישים, מלמדת לכאורה על יתרון לתרחיש ההתפשטות החלקית, תוך נקיטת‬ ‫פעולות למניעת התפשטות מלאה. אלא שתרחיש המניעה יביא תועלות גם אצל מינים‬ ‫אחרים, ולכן בראיה כוללת יש לו יתרון.‬ ‫טבלה 2: אמברוסיה: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫02.3‬ ‫25.0‬ ‫50.0‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫06.0‬ ‫95.2‬ ‫חברות ורשויות ממשלתיות‬ ‫13.0‬ ‫63.1‬ ‫ענף החקלאות‬ ‫72.0‬ ‫91.1‬ ‫ממשלה‬ ‫ענף התיירות‬ ‫מסחר‬ ‫14.21‬ ‫משקי הבית‬ ‫29.6‬ ‫מאמצי מניעת התפשטות נוספת‬ ‫סה"כ‬ ‫89.92‬ ‫מיליוני שקלים‬ ‫16.51‬ ‫מעל 01 מיליון שקלים‬ ‫61.53‬
  • 11. ‫3.3.‬ ‫עורב הודי: עיקר הממצאים‬ ‫1.3.3. התפשטות מלאה‬ ‫במקרה של התפשטות הערב ההודי לכל המדינה, מוערכת העלות השנתית ב 56 מיליון‬ ‫שקלים. מזה תישא התיירות בנזק של כ 04 מיליון שקלים בשנה, שכן העורב פוגע במסעדות‬ ‫ובבתי מלון. החקלאות תאלץ להוציא להגנתה מפני העורב כ 81 מיליון שקלים בשנה בשל‬ ‫פגיעתו בשתילים. והרשויות המקומיות, יאלצו להפעיל מערך טיפול בעורב בעלות מוערכת‬ ‫של 7 מיליון שקלים בשנה.‬ ‫2.3.3. התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫כיום התבסס העורב ההודי באילת, ומגיע לטווח קילומטרים צפונה שם פוגע בחקלאות.‬ ‫המדבר מפריע את התפשטותו, אך אם יצליח לחצות את הגבול הזה, תהיה התפשטות‬ ‫במדינה. הערכת עלות חלופה זו למשק היא כ 6 מיליון שקלים בשנה, בעיקר לענף התיירות‬ ‫באילת.‬ ‫3.3.3. מניעת כניסה‬ ‫מניעת כניסה, אינה אפשרות ריאלית, שכן אין שיתוף פעולה כיום בנושאים אלה עם מדינות‬ ‫ערב השכנות לאילת.‬ ‫4.3.3. השוואת התרחישים‬ ‫השוואת התרחישים, מלמדת על יתרון ברור לתרחיש ההתפשטות החלקית. נדרשת הקפדה‬ ‫יתרה למנוע יציאתו מאילת, וכן יש חשיבות לאפשרות של שיתוף פעולה עם השכנים‬ ‫להכחדת העורבים ומניעת כניסה של חדשים.‬ ‫טבלה 3: עורב הודי: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫ממשלה‬ ‫50.0‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫80.0‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫02.7‬ ‫חברות ורשויות ממשלתיות‬ ‫ענף החקלאות‬ ‫20.0‬ ‫02.81‬ ‫ענף התיירות‬ ‫08.5‬ ‫95.93‬ ‫מסחר‬ ‫משקי הבית‬ ‫סה"כ‬ ‫59.5‬ ‫99.46‬
  • 12. ‫4.3.‬ ‫חוטית נודדת: עיקר הממצאים‬ ‫1.4.3. התפשטות מלאה‬ ‫התפשטות מלאה היא המצב כיום. העלות המרכזית במצב זה היא הפגיעה בתשתיות ימיות‬ ‫של חברת החשמל, שבשל כך נדרשת החברה לייצר חשמל באלטרנטיביות יקרות יותר.‬ ‫מחקר בחברת החשמל צפוי להציג נתון זה בחודשים הקרובים. סה"כ העלות האחרת‬ ‫שהוערכה במסמך זה היא כ 03 מיליון שקלים בשנה. מזה 22 מיליון שקלים עלות של‬ ‫הציבור על קניית קרמים להרחקת המדוזות והשפעתן. הפגיעה בענף הדייג בשל מניעת‬ ‫פעולתם ובשל פגיעה באיכות מוערכת ב 6 מיליון שקלים בשנה. הנזק לרשויות המקומיות‬ ‫שגובלות עם החופים, מוערך על ידי הנכונות שלהם לשלם עבור פתרונות, ונמצא בסך של 2‬ ‫מיליון שקלים בשנה.‬ ‫2.4.3. התפשטות חלקית ומניעה, ומניעת כניסה‬ ‫החוטית הנודדת פלשה לישראל דרך תעלת סואץ ולא ניתן היה למנוע את הפלישה. עד כה‬ ‫לא אותר טיפול ראוי בחוטית הנודדת ומין פולש זה לא ניתן לניהול במצב הקיים. על כן‬ ‫חלופת המניעה וחלופת ההתפשטות החלקית הן חלופות שלא קיימות.‬ ‫3.4.3. השוואת התרחישים‬ ‫במקרה של החוטית הנודדת, נראה שהמשך המצב הקיים יוצר נזק של עשרות מיליוני‬ ‫שקלים בשנה, ומצדיק פעולות יצירתיות למניעת התופעה.‬ ‫טבלה 4: חוטית נודדת: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫ממשלה‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫חברות ורשויות ממשלתיות‬ ‫ענף החקלאות‬ ‫2‬ ‫יושלם בהמשך‬ ‫85.5‬ ‫ענף התיירות‬ ‫מסחר‬ ‫משקי הבית‬ ‫28.12‬ ‫סה"כ‬ ‫4.92‬
  • 13. ‫5.3.‬ ‫צפרדע רפואית: עיקר הממצאים‬ ‫1.5.3. התפשטות מלאה‬ ‫אם הצפרדע הרפואית תתפשט בכל הארץ, אז יהיה נזק המוערך ב 4 מיליון שקלים לפגיעה‬ ‫בענף הדיג בחקלאות. נוסף לכך, הוכנס לתחשיב סכום של פגיעה בציבור בשל צימצום‬ ‫המגוון הביולוגי במקורות המים, המוערך ב 8 מיליון שקלים. אומדן זה הוא ספקולטיווי‬ ‫ומבוסס על מחקרי נכונות לשלם שנעשו בחו"ל לסוגיית מגוון ביולוגי הנחלים.‬ ‫2.5.3. התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫תרחיש התפשטות חלקית, מוערך כמחצית מעלות התפשטות מלאה. הערכה זו התבצעה‬ ‫ללא מידע, כיוון שאין היום התפשטות ולו חלקית של הצפרדע, ובהתאם יש להתייחס לאומדן‬ ‫זה.‬ ‫3.5.3. מניעת כניסה‬ ‫הצפרדע הרפואית נמצאת היום בישראל רק במעבדות וכפוף לפיקוח של רט"ג. עלות‬ ‫האכיפה מוערכת ב 023 אלף שקלים בשנה.‬ ‫4.5.3. השוואת התרחישים‬ ‫היתרון של צפרדעים אלה למעבדות הוא גודלן היחסי המקל את עבודת המעבדות. מסמך זה‬ ‫מבקש להעלות את השאלה האם יתרון תפעולי זה למעבדות מצדיק עלות שנתית של‬ ‫000,023 שקלים. אם נוסיף לכך את החשש להתפשטות – סימן השאלה גדול אף יותר.‬ ‫טבלה 5: צפרדע רפואית: עלות מול תועלת. מיליוני שקלים בשנה‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית ומניעה‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫ממשלה‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫חברות ורשויות ממשלתיות‬ ‫23.0‬ ‫58.1‬ ‫ענף החקלאות‬ ‫54.0‬ ‫54.0‬ ‫96.3‬ ‫ענף התיירות‬ ‫מסחר‬ ‫משקי הבית‬ ‫סה"כ‬ ‫98.3‬ ‫23.0‬ ‫87.7‬ ‫91.6‬ ‫29.11‬
  • 14. ‫4. סקירה בינלאומית‬ ‫הסקירה הבינלאומית כללה לימוד מסמכים ממשלתיים באוסטרליה, ניו זילנד, ארה"ב,‬ ‫גלאפאגוס.‬ ‫1.4.‬ ‫‪‬‬ ‫כלי מדיניות לניהול מינים פולשים הנהוגים במדינות שנסקרו:‬ ‫גוף מרכז לצורך שיתוף פעולה ותיאום – שילוב כוחות וייעול המאמצים הנעשים בנושא‬ ‫מינים פולשים.‬ ‫‪ o‬בין הגופים הממשלתיים והארגונים העוסקים בתחום.‬ ‫‪ o‬שילוב ותיאום פעילות עם המגזר העסקי– יבואנים ויצאונים, ענף התיירות, ואחרים.‬ ‫‪ o‬ריכוז נושא הבטחון הביולוגי במדינה‬ ‫‪ o‬ניסוח אסטרטגיה לאומית לניהול מינים פולשים.‬ ‫‪ o‬שיתוף פעולה מדיני במקום שנדרש‬ ‫‪‬‬ ‫הערכת סיכונים – ביצוע הערכת סיכונים עבור מינים זרים.‬ ‫‪‬‬ ‫תוכנית תגובה לחדירת מינים זרים העלולים להתבסס ולהפוך למינים פולשים.‬ ‫‪‬‬ ‫תוכניות לטיפוח זנים מקומיים - ביצוע מחקרים ופעולות תמיכה במין מאויים, שחזור‬ ‫סביבת המחיה של מינים מקומיים, שיקום המערכת האקולוגית ושיקום תהליכים‬ ‫אקולוגים שנפגעו ממינים פולשים.‬ ‫‪‬‬ ‫תוכנית אסטרטגית ארצית לטיפול בסוגיה.‬ ‫‪‬‬ ‫שקיפות בין יחידות הממשל בנושא קביעת המתדולוגיה לקביעת סדרי עדיפויות והקצאת‬ ‫המקורות.‬ ‫‪‬‬ ‫שיפור מערך הגבולות –מערך בקרת גבולות משותף לגופים הבודקים, ייעול התהליך‬ ‫בגבולות, הוזלת העלות להחזקת גופי בקרה נפרדים. שיפור דומה במערך גבולות‬ ‫התיירות.‬ ‫‪‬‬ ‫חלוקה לקטגוריות – תעדוף וניהול ההשקעות במינים הפולשים לפי קריטריונים‬ ‫מוגדרים: טרם פלשו ומהווים איום, חדרו וטרם התבססו אך מהווים איום, פלשו ומיגורם‬ ‫אינו ישים.‬ ‫‪‬‬ ‫מעקב אחר ביצועים – הגדרת מטרות אסטרטגיות ויעדים להשגתן באופן שניתן‬
  • 15. ‫5. מינים פולשים בישראל – תמונת מצב‬ ‫מתוך: דו"ח מצב הטבע 0102, שותפות המאר”ג.‬ ‫1.5.‬ ‫צמחים פולשים בישראל‬ ‫1‬ ‫בתחילת שנות ה-08 תועדו 48 מיני צמחים זרים בישראל, שסווגו לפי אופי תפוצתם ומידת‬ ‫התפשטותם2 :‬ ‫איור 1 :סיווג מיני צמחים בישראל לפי אופי תפוצתם ומידת התפשטותם‬ ‫מקור: דו"ח מצב הטבע 0102, שותפות המאר”ג.‬ ‫רשימה נוספת של מיני צמחים זרים הוכנה ב- 0102, הקריטריונים ששימשו להערכת‬ ‫פולשנות, היו שונים מאלו ששימשו ברשימה הקודמת. ברשימה זו 661 מיני צמחים‬ ‫3‬ ‫איור 2: סיווג צמחים פולשים לפי שכיחותם‬ ‫מקור: דו"ח מצב הטבע 0102, שותפות המאר”ג‬ ‫1‬ ‫דו"ח מצב הטבע 0102, שותפות המאר”ג.‬ ‫2‬ ‫הלר ודפני 3891‬ ‫3‬ ‫דופור דרור 0102‬
  • 16. ‫מתוך רשימת המינים שהוכנה ב- 0102 גובשה רשימה של מיני הצמחים הפולשים העיקריים‬ ‫בישראל, ואלו סווגו לפי רמת האיום האקולוגי שבהם בסקלה של 1-4, כש- 4 זה האיום‬ ‫הגדול ביותר, ולפי 3 קטגוריות של אופי הפלישה: מזדמן, מאוזרח או פולש. 43 מינים‬ ‫הוגדרו כפולשים. רמת האיום האקולוגי נובעת משכיחותו בארץ, הביולוגיה שלו ויכולתו‬ ‫להתבסס בבתי גידול חדשים.‬ ‫איור 3: סיווג מיני צמחים פולשים לפי רמת האיום האקולוגי שבהם‬ ‫מקור: דו"ח מצב הטבע 0102, שותפות המאר”ג‬ ‫הגורמים העיקריים שהביאו לפלישת הצמחים הזרים הם יבוא צמחים לנוי ולמרעה או יבוא‬ ‫לא מכוון, והזדמנויות שנוצרו למינים הזרים לפלוש ולהתבסס בשטחים טבעיים ובעיקר‬ ‫בשטחים מופרעים.‬ ‫בתי הגידול הרגישים והפגיעים ביותר לפלישת צמחים זרים בישראל הם בתי גידול חוליים‬ ‫ובתי גידול לחים, והם החשופים ביותר לסכנות הנובעות מפיתוח. בבתי גידול לחים ישנו‬ ‫המספר הרב ביותר של מינים פולשים: 52 מינים בשלבי פלישה שונים.‬ ‫2.5.‬ ‫בעלי חיים פולשים בישראל‬ ‫כ 003 מיני בעלי חיים פולשים תועדו בישראל. מינים זרים רבים זוהו במימי הים התיכון.‬ ‫מרבית המינים הוכנסו ב- 04 השנים האחרונות.‬ ‫‪‬‬ ‫כ-%63 ממיני החרקים הפולשים ו-%3.8 ממיני הרכיכות הפולשים תועדו כמזיקים‬ ‫בחקלאות.‬ ‫‪‬‬ ‫קיימות מעט ראיות להשפעה של מינים פולשים על המערכות האקולוגיות הטבעיות‬ ‫שאליהן פלשו: בנוגע ל-%01 ממיני הדגים נמצאו השפעות אקולוגיות מוכחות של‬ ‫נוכחותם, ובנוגע ל-%05 נוספים, ישנו רק חשד כזה, וגם בנוגע ל-%11 ממיני הציפורים‬ ‫הפולשים ישנו חשד בלבד.‬
  • 17. ‫‪‬‬ ‫מדו"ח שהוגש לאמנת ‪ CITES‬עולה כי לישראל יובאו ברישיון בשנת 41:6002 מיני יונקים,‬ ‫15 מיני עופות, 6 מיני זוחלים, מין אחד של דג ומין אחד של נבוביים. נתון זה לא הושווה‬ ‫לנתונים דומים משנים אחרות.‬ ‫‪‬‬ ‫מבין 23 המינים של דגי מים מתוקים בישראל נכחדו או נמצאים בסכנת הכחדה כיום 31‬ ‫מינים.‬ ‫‪‬‬ ‫משנות ה-02 של המאה העשרים הובאו לארץ מעל 04 מינים זרים של דגי מים מתוקים.‬ ‫מהם 5 התבססו בארץ ואוכלוסיותיהם מתרבות ו-7 מינים אחרים מהם מוכנסים באופן‬ ‫סדיר במערכות מים שונות‬ ‫‪‬‬ ‫כך יש כיום בקביעות כ-21 מיני דגים זרים לעומת 72-82 מקומיים. 4 מיני בעלי חיים‬ ‫פולשים נוספים המתפשטים בשנים האחרונות בנחלים מונים יונק אחד, נוטרייה, סרטן‬ ‫אחד ו-2 מיני חלזונות.‬ ‫4‬ ‫פערי מידע - חסר מידע מפורט על התפוצה הגאוגרפית בארץ של מינים פולשים וקבוצות,‬ ‫וחסר מדד לעוצמת נוכחותם במערכות אקולוגיות שונות ולהשפעתם עליהן.‬ ‫4‬ ‫מקור: דו"ח מצב הטבע 0102, שותפות המאר”ג.‬
  • 18. ‫6. מערך מניעה, סחר בינלאומי‬ ‫יחידת ההסגר בשירותים להגנת הצומח נמצאת בכל אתרי הכניסה למדינה - באוויר, בים‬ ‫וביבשה במטרה למנוע חדירת נגעי צמחים לישראל. תפקידה העיקרי של היחידה הוא למנוע‬ ‫כניסת נגעים, מחלות ומזיקי צמחים העלולים לגרום נזק לחקלאות ולסביבה.‬ ‫השירותים להגנת הצומח עוסקים בין היתר בקביעת התנאים הפיטוסניטריים ליבוא של‬ ‫חומר צמחי, לרבות חומר ריבוי וגטטיבי וזרעים ובביצוע ביקורת פיטוסניטרית על כל היבוא‬ ‫הצמחי לישראל, צמחים ומוצרי צמחים, בכל מעברי הגבול ונמלי הכניסה לארץ.‬ ‫בנוסף, השירותים להגנת הצומח עוסקים בטיפול במשלוחי היבוא לשם תיעוד, דיגום, בדיקות‬ ‫מעבדה, טיפולי הסגר למניעת חדירת נגעים, השמדה של תוצרת נגועה ועוד. ובמקרים‬ ‫מיוחדים, מבצעים הסגר יבוא במדינת המקור לפני משלוח לישראל.‬ ‫1.6.‬ ‫הערכת סיכונים ביבוא וביצוא‬ ‫היום מתבצעת הערכת סיכונים על מנת לקבוע תנאים ליבוא של מוצרי צמחים שטרם יובאו‬ ‫לישראל או שמקורם מאזורים שטרם היה מהם יבוא בעבר. לא קיימת הערכת סיכונים לגבי‬ ‫מזיקים לסביבה.‬ ‫מניעת כניסת מינים פולשים דרך סחר בינלאומי גוררת עלות נוספת, הנובעת מהשפעה‬ ‫שלילית על המסחר. נוצר תמריץ שלילי לסוחרים הנושאים בעלויות הבדיקות, הטיפולים‬ ‫והחזרת משלוחים, ובנוסף מוטלים קשיים בירוקרטיים על הסוחרים.‬ ‫ב- 2102 נבדקו בישראל 013,22 מכולות, מתוכן 06 מכולות נמצאו נגועות,84 מכולות‬ ‫נשלחו חזרה לארץ המקור, 21 מכולות עברו טיפול הדברה בנמל ונכנסו ארצה.‬ ‫5‬ ‫%001 מהמשלוחים הצמחים ומוצרי הצמחים עוברים בדיקה של השירותים להגנת הצומח,‬ ‫%01 ממשלוחים אחרים גם נבדקים.‬ ‫2.6.‬ ‫6‬ ‫בקרת גבולות‬ ‫הגופים המבצעים בידוק בגבולות הם משרד המכס, השירותים להגנת הצומח, מכון התקנים,‬ ‫משרד הבריאות, משרד הבטחון וגורמים נוספים. כיום, קיים שיתוף פעולה על בסיס "רצון‬ ‫טוב" – במידה ובודקי משרד הבריאות יתקלו בחרק הנראה להם חריג, ידווחו לבודקי להגנת‬ ‫הצומח, כך גם בודקי השירותים להגנת הצומח ידווחו למשרד להגנת הסביבה על נגע חריג‬ ‫שלא ברשימת נגעי החקלאות.‬ ‫5‬ ‫מאיר מזרחי, ראש יחידת ההסגר, השירותים להגנת הצומח.‬ ‫6‬ ‫שם‬
  • 19. ‫7. נמלת האש הקטנה ‪Wasmannia auropunctata‬‬ ‫נמלת האש הקטנה, ,‪ Wasmannia auropunctata‬מין פולש שמקורו בדרום אמריקה‬ ‫ובמרכזה. מוגבלת לאזורים בעלי טמפרטורות גבוהות. הנמלה אינה בררנית בבחירת מיקום‬ ‫הקן, וקנים נמצאו במגוון של בתי גידול7 . צבעה אדמדם, גודלה 3-2 מילימטרים ועקיצתה‬ ‫כואבת. היא נחבאת בין בולי עץ, עלים, אבנים או בין סדקי הקירות.‬ ‫נמלת האש הקטנה נמנת ברשימת 001 המינים הפולשים הרעים של האו"ם.‬ ‫1.7.‬ ‫פלישה‬ ‫חדרה לארץ בתחילת שנת 0002 כנוסע סמוי על גבי משלוח עצים מברזיל והגיעה למפעל‬ ‫קלת, אפיקים. מכולת העצים נבדקה ע"י השירותים להגנת הצומח עם כניסתה לארץ, הנמלה‬ ‫לא אותרה בבדיקה ופלשה לישראל. בשנת 5002 תושבי בית זרע סבלו מאוד מהשפעות‬ ‫הנמלה ודגימה שלה נשלחה לאוניברסיטת תל אביב, שם זיהו שמדובר בנמלת האש הקטנה‬ ‫ויצאה התראה על מין פולש.‬ ‫על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה, חדרו 2 נמלים – זכר ונקבה. בשנת 6002 נמצאה‬ ‫הנמלה לראשונה ב- 3 יישובים בעמק הירדן.‬ ‫המצב היום: כ- 611 יישובים נגועים לאורכה של מדינת ישראל, בגליל, גוש דן, אזור השרון‬ ‫ובצורה חריגה גם באזור הדרום. פוטנציאל ההתפשטות הוא בתוך היישובים הנגועים‬ ‫והתפשטות ליישובים נוספים. בארץ הנמלה מתפשטת באמצעות מוצרי משתלות כגון: שבבי‬ ‫עץ לחיפוי, גזרי עץ להסקה, גזם עצים, עציצים, אדמה וכד', המועברים ממקום למקום.‬ ‫7‬ ‫רועי פדרמן ויוחאי כרמל 2102‬
  • 20. ‫איור 4: מפת תפוצת נמלת האש הקטנה בישראל, 2102‬ ‫השקייה יוצרת מיקרו אקלים נוח לנמלת האש הקטנה ומהווה גורם חשוב בחיזוי התפוצה של‬ ‫הנמלה, על פי מודל לחיזוי התבססות של מינים פולשים (רועי פדרמן ויוחאי כרמל 2102),‬ ‫פוטנציאל ההתבססות של הנמלה הוא בכל היישובים מקרית גת וצפונה, להוציא מספר‬ ‫אזורים גבוהיים: אזור המרון, אזורי הגובה ברמת הגולן והחרמון.‬ ‫על פי מעקב ותצפיות שנעשו באיי הגלאפגוס, פוטנציאל ההתפשטות של הנמלים הוא 071‬ ‫מיליון עד 005 מיליון בשנה, תלוי במזג האויר8 . כמו כן מחקר אחר מציין כי קצב‬ ‫ההתפשטות אינו קבוע לאורך זמן והוא משתנה9.‬ ‫ניטור - באמצעות מקל עם חמאת בוטנים ,ע"י פיזור מסויים של המקלות בשטח אפשר‬ ‫למצוא את הכמויות הקיימות.‬ ‫עלויות הניטור: 008 שקלים ליום ניטור, לניטור יישוב נדרשים יומיים עבודה סה"כ 0061‬ ‫שקלים ולניטור משתלה נדרש יום עבודה אחד, סה"כ 008 שקלים 01.‬ ‫8‬ ‫)5891 ,4891( ‪Lubin‬‬ ‫,‪(Medeiros et al. 1995).Invasive Ant, Risk assessment, Wasmannia auropunctata, Harris, R.; Abbott‬‬ ‫.‪K.; Lester, P, Bio security New Zeland‬‬ ‫01‬ ‫רועי פדרמן, אקולוג, יועץ למינים פולשים המבצע ניטורים‬ ‫9‬
  • 21. ‫2.7.‬ ‫‪‬‬ ‫נזקים‬ ‫פגיעה באדם – עקיצתה כואבת וקיים מיעוט המפתח תגובה אלרגית לעקיצה – בכל‬ ‫שנה יש מספר מקרים של פינוי לבית חולים בעקבות פיתוח תגובה אלרגית.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה באיכות החיים - היא מציפה את הבית, נכנסת לארונות הבגדים, אורחים נמעים‬ ‫מלהגיע, נמנעים מישיבה בגינה, נכנסת לאוכל.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה קריטית במגוון הביולוגי - דוחקת מינים מקומיים: נמלים, עכבישים וחיפושיות.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה בבעלי חיים - פוגעת ברשתית העין של בע"ח כמו כלבים וחתולים.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה בתיירות – עקיצה הכואבת מונעת ממבקרים להגיע למקומות בהם היא נמצאת,‬ ‫בריכות קיבוצים, חופי רחצה, אתרי פיקניק, צימרים נפגעו.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה במסחר – עצים, משתלות, אדמה, חומרי חיפוי.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה בחקלאות בשלושה מובנים:‬ ‫1. הנמלה מעודדת כנימות.‬ ‫2. החקלאים בשטח סובלים מהעקיצות.‬ ‫3. פגיעה בענף המשתלות: משתלות יצרניות ומשתלות מוכרות‬ ‫*ממשרד החקלאות נמסר כי הנמלה אינה מזיקה לחקלאות.‬ ‫3.7.‬ ‫טיפול‬ ‫נמלת האש הקטנה קיימת ואי אפשר להעלים אותה, אך מונעים ברמה מסויימת את‬ ‫התפשטותה ע"י פעולות טיפול הבאות:‬ ‫בקרת משתלות - בשנת 9002 מונה פרוייקטור מטעם המשרד להגנת הסביבה אשר עבר‬ ‫ובדק משתלות ופורסמה רשימה של משתלות נגועות לטובת הציבור. התקציב איפשר‬ ‫העסקה של פרוייקטור למשך של כ – 3 שנים. היום הפרוייקט לא פעיל.‬ ‫הוקמה ועדה בין משרדית בתחילת שנת 6002. הוקם צוות בין משרדי בראשות המשרד‬ ‫להגנת הסביבה ובשיתוף משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות ורשות הטבע‬ ‫והגנים במטרה להכחיד את נמלת האש הקטנה בישראל. משרד החקלאות לקח חלק במימון‬ ‫התקציב וסיפק בנוסף כ"א של השירות להגנת הצומח בשטח. המשרד להגנ"ס הוא זה‬ ‫שאחראי למימון רוב תקציב הטיפול. רשות הטבע והגנים לקחו על עצמם טיפול בשמורת‬ ‫טבע, ביצעו מחקר וערכו ניסויים בחומרי הדברה שונים, הם גם אלו שמימנו את הפעולות‬ ‫הנ"ל. בהמשך משרד החקלאות ביקש להפסיק את מימון התקציב, ולבסוף דרך הכובע של‬ ‫פיתוח הכפר האחראי בין היתר על תיירות כפרית נתנו תקציב זעום. כך שמשרד הגנת‬ ‫הסביבה מימן את עיקר הפעילות, מאוחר יותר התקציב הוסט למיני מזיקים פולשים אחרים.‬ ‫היום - לא מצליחים להקצות תקציב מתאים לטיפול בנמלת האש הקטנה.‬
  • 22. ‫תיאום עם הרשויות המקומיות- בשנים הראשונות כאשר היתה מתקבלת פניה מרשות‬ ‫מקומית על חשד לנמלה, צוות המזיקים במשרד הגנת הסביבה היה מגיע ומבצע ניטור‬ ‫בשטח ו/או לוקח נמלים לבדיקה במעבדה, כמו כן הצוות היה מסביר לרשות המקומית מה‬ ‫עליה לעשות – כיצד לנטר, כיצד להדביר ומה להסביר לתושבים.‬ ‫בשנים האחרונות, לאור ההתפשטות הנרחבת והכמות הגדולה של הפניות המגיעות אל‬ ‫משרד הגנת הסביבה מאנשים פרטיים ומהרשויות, אם מתאפשר אנשי המשרד יוצאים‬ ‫לשטח, ואם לא מבקשים מהפונה לשלוח דוגמא של הנמלים. אם הזיהוי חיובי, יוצא מכתב‬ ‫לרשות המקומית ובו ציון המקום שנמצאו בו נמלי אש קטנות והנחיות מה על הרשות לעשות.‬ ‫הרשויות המקומיות מחוייבות לפעול על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה.‬ ‫הדברה – 4 תכשירים אושרו ע"י המשרד להגנת הסביבה: אדוויון פתיון גרגרי להדברת‬ ‫נמלת האש, בזלת, היימנופטור וסייג' פרו. לא מצליחים להגיע בעזרתם להשמדה מלאה,‬ ‫בכדי להדביר את נמלת האש הקטנה אין משמעות לפגיעה בפועלת אלא יש צורך לפגוע‬ ‫במלכות, קן עשוי להכיל עשרות מלכות. קשה להכחיד את הנמלה מאחר שצריך שהפועלות‬ ‫יעבירו את הפיתיון אל המלכה אשר נמצאת בקן, הפועלות לא מסוגלות לסחוב את גרגר‬ ‫החומר למלכה. עד היום, לא הצליחו להשמיד את הנמלה בשום מדינה.‬ ‫חומרי ההדברה רעילים לדגים, ואסור להשתמש בהם במקווי מים. ביום פיזור החומר יש‬ ‫לסגור חיות מחמד ולא לאפשר לילדים להכניס גרגרים לפה. החומר פוגע בנמלים מקומיות –‬ ‫אך המסקנה במשרד הגנת הסביבה היא שהפגיעה בנמלים המקומיות ע"י שימוש בחומר‬ ‫הדברה בצורה נקודתית היא שולית מאחר והן נמצאות סביב הבית ויתרבו שוב.‬ ‫בשטחים ציבוריים ההדברה מתבצעת ע"י הרשויות המקומיות ובשנים מסויימות הייתה‬ ‫מומנת ע"י המשרד להגנת הסביבה בחלק מהמקומות. בשמורות טבע ההדברה מתבצעת‬ ‫ע"י רשות הטבע והגנים. משתלות אשר מהוות את דרך ההפצה העיקרית של הנמלה‬ ‫מבצעות הדברה באופן פרטי. בשטחים פרטיים ההדברה מתבצעת באופן פרטי.‬ ‫מאחר והפלישה הייתה של זוג נמלים, האוכלוסייה בארץ היא בעלת זהות גנטית. כך‬ ‫שההדברה הראשונה מוצלחת ומהווה מכה גדולה עבור אוכלוסיית הנמלים המודברת.‬ ‫שיטות הדברה אלטרנטיביות:‬ ‫הדברה ביולוגית - האויב הטבעי של הנמלה היא דבורה מדרום אמריקה – דבורה זו נחשבת‬ ‫למין פולש בארץ ועל כן ההחלטה כרגע היא לא לייבא אותה.‬ ‫הדברה בעזרת אש - ניתן להשתמש בשיטה זו רק כאשר הקן נמצא בעציץ או בגזם ולא‬ ‫בתוך האדמה. בדרך כלל קיים צורך באישורים מיוחדים בכדי לטפל בעזרת הבערת אש ולכן‬
  • 23. ‫טיפול זה אינו נפוץ, במקרים אלו משתמשים בעיקר בהטמנה באתרים המאושרים ע"י‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה.‬ ‫יבוא מהיר של חומרי הדברה – עם פלישת הנמלה התעורר צורך מיידי בחומר הדברה‬ ‫מתאים. במשרד הגנת סביבה לא קיים תהליך חרום מהיר לאישור חומרי הדברה, לכן נעזרו‬ ‫במשרד החקלאות ברישום מהיר של החומר.‬ ‫הסברה - משרד איכות הסביבה מקיים פעילות הסברתית שונה כמו סדנאות, כנסים‬ ‫והכשרות לאנשי מקצוע מדבירים, מגדלים, גננים, חקלאים, פקחים וכו'. בנוסף קיים פרסום‬ ‫לשם העלאת המודעות בקרב הציבור וזאת ע"י הפצת עלוני מידע.‬ ‫מחקר – משרד הגנת הסביבה מימן מחקר חומרי הדברה בעלות של 000,061 שקלים.‬ ‫רשות הטבע והגנים ביצעה גם היא מחקר ומבצעת גם היום ניסויים בחומרי הדברה שונים.‬ ‫השמדה - עד היום רק באי אחד בגלאפגוס טענו שהצליחו להשמיד את נמלת האש הקטנה‬ ‫אך אוכלוסיה חדשה של הנמלה כבר התגלתה באי.‬ ‫4.7.‬ ‫11‬ ‫הפרק הכלכלי‬ ‫בטבלאות הבאות ריכוז העלויות, שפירוטן בהמשך הסעיף. עלות המניעה היא 51 מיליון‬ ‫שקלים בשנה, בעוד עלות התפשטות חלקית היא 72 מיליון שקלים בשנה, ועלות ההתפשטת‬ ‫המלאה גבוהה לאין ערוך.‬ ‫טבלה 6: אומדן עלות נמלת האש הקטנה, תשלומים שנתיים בשקלים‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫021,761,51‬ ‫768,175,72‬ ‫491,083,222,1‬ ‫טבלה 7: אומדן עלות נמלת האש הקטנה, ערך נוכחי בשקלים של סדרת תשלומים שנתיים במשך 02 שנה, ריבית %6‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫666,569,371‬ ‫641,742,613‬ ‫025,406,020,41‬ ‫1.4.7. התפשטות מלאה‬ ‫העלויות מרוכזות בטבלה 8 בהמשך.‬ ‫ענף משתלות לייצוא - נגיעות משתלות לייצוא עלולה לגרום להפסקת סחר בענף זה עם‬ ‫מדינות מפותחות. עלותו של סגר כזה: ערכו של שוק הזרעים וחומרי הריבוי לייצוא הוא‬ ‫)1102 ,‪(Segundo Coello‬‬ ‫11‬
  • 24. ‫701,541 אלף ש"ח. אחוז הייצוא למדינות מפותחות הוא %37.‬ ‫21‬ ‫במידה ומשתלות הייצוא‬ ‫יהיו נגעות, הענף יאבד %37 מהשוק ועלות הנזק תהיה כ 52.793 מיליון שקלים.‬ ‫הוצאות ממשלה - לא קיימות הוצאות ממשלה במצב של התפשטות מלאה.‬ ‫נזק למשתלות מוכרות - לא קיים נזק למשתלות המוכרניות מאחר וכל הארץ נגועה, אין‬ ‫חשש מהפצה.‬ ‫הנזק לתיירות, נזק מפגיעה בחיות קטנות, נזק מאלרגניות והדברת משקי הבית חושבו‬ ‫באותה צורה עבור מצב של %001 התפשטות בטווח פוטנציאל ההתפשטות. סה"כ כ- 51.9‬ ‫מיליון שקלים בשנה.‬ ‫הדברת בתים פרטיים - לפי %001 התפשטות בטווח הפוטנציאלי ו%06 מדברים על פי‬ ‫המודל האוסטרלי. סה"כ עלות של קרוב ל 007 מיליון שקלים בשנה.‬ ‫פגיעה בחיות קטנות - ההנחה היא כי מתוך סה"כ החיות הקטנות בטווח ההתפשטות, %5‬ ‫נפגעו בקרנית העין, מתוכם %5.1 קיבלו טיפול וטרינרי, סה"כ עלות של כ- 5.631 אלפי‬ ‫שקלים.‬ ‫הוצאות רשויות מקומיות - חושבו לפי צורת ההתיישבות באזור פוטנציאל ההתפשטות.‬ ‫סה"כ כ 34.75 מיליוני שקלים בשנה.‬ ‫2.4.7. התפשטות חלקית‬ ‫העלויות מרוכזות בטבלה 9 בהמשך.‬ ‫הדברת בתים פרטיים - בהתבסס על המודל האוסטרלי כ – %06 מהבתים הנגועים‬ ‫מטפלים בבעיה ע"י הדברה. על פי סקר מחירים, ראיונות עם מדבירים ותושבים על שיטת‬ ‫ההדברה הרווחת – נקבע כי עלות הדברה הינה עלות חומר + עלות יום עבודה. עלות החומר‬ ‫להדברת בית פרטי מספר פעמים : ‪ ,Siege Pro‬תכשיר הדברה גרגרי - 061 ש"ח + מע"מ‬ ‫ל-454 גרם – מספיק לכמה פיזורים בבית פרטי, תלוי בכמות הקנים. סה"כ 981 ש"ח כולל‬ ‫מע"מ לפי עלות יום עבודה ממוצע במשק: 234 ש"ח.‬ ‫סה"כ הוצאות הפרטים על הדברה, כ- 7.41 מיליון שקלים בשנה.‬ ‫תגובה אלרגית - הנחה: מי שמדביר הוא מי שסובל מעקיצות. מהראיונות שנערכו עולה כי‬ ‫הנמלה היא אלרגנית, אך בשכיחות נמוכה. הנחנו כי %1.0 מהנעקצים מפתח תגובה‬ ‫אלרגית. נפשות בממוצע למשק בית כפול מספר משקי הבית המדבירים, סה"כ 278,911‬ ‫21‬ ‫סקר ייצוא תשומות ושירותים לחקלאות, הוכן עבור מכון היצוא, המחלקה לאגרו-טכנולוגיה, היחידה למידע.‬ ‫הוכן ע"י ד"ר דן דבוסקין, ינאי משאבי מידע בע"מ 21/2/12.‬
  • 25. ‫סובלים מעקיצות הנחה: %1.0 מהנעקצים מפתח תגובה אלרגנית. סה"כ 021 מפתחים‬ ‫תגובה אלרגית הנחה: עלות תגובה אלרגית הינה עלות שני ימי עבודה, סה"כ 468 ש"ח.‬ ‫סה"כ עלות התגובה האלרגנית כ 66 אלפי שקלים בשנה.‬ ‫פגיעה בחיות קטנות - על פי סקר שוק טיפול וטרינרי שנערך ע"י צנובר, בישראל 007 אלף‬ ‫חיות קטנות. הנחה: פיזור חיות קטנות היינו כפיזור האוכלוסיה, הוסר החלק היחסי מאזור‬ ‫הדרום, סה"כ ללא הדרום 199,606 חיות קטנות בטווח הפוטנציאלי להתפשטות הנמלה.‬ ‫הנחה: %2 נפגעו ומתוכן כ %52 קיבלו טיפול וטרינרי , סה"כ 530,3. עלות ביקור אצל‬ ‫וטרינר מוערכת ב 003 ש"ח.‬ ‫סה"כ עלות פגיעה בחיות קטנות היא כ 019 אלפי שקלים.‬ ‫פגיעה בתיירות - מתוך נתוני הלמ"ס: מספר הללינות באירוח כפרי, אכסניות ובתי ספר‬ ‫שדה, בניכוי אזור הדרום. הוא סה"כ 009,519,2. הפדיון ללילה מנתונים שהוצגו בעבודה של‬ ‫מכון מילקן "מחוז פיתוח תיירות עבור צפון ישראל " הוא 751 שקלים. בעבודה שנעשתה ע"י‬ ‫ממשלת אוסטרליה – השתמשו ב ‪ dispersal model‬להערכת הפגיעה בתיירות, %2 מתוך‬ ‫אלו שנפגעו כאשר הערכת הפגועים היא לפי אחוז ההתפשטות שנקבע 31. על פי נתונים אלו‬ ‫סה"כ הפגיעה בתיירות, מוערכת בכ 391 אלפי שקלים בשנה.‬ ‫משתלות, ניטור והדברה – אחוז הנגיעות – חושב בעזרת דו"ח ניטור משתלות שערך‬ ‫הגנ"ס, ובמסגרתו נוטרו 291 משתלות ומתוכן 92 נמצאו נגועות. הוסק כי אחוז הנגיעות הוא‬ ‫%1.51. על פי נתוני ‪ D&B‬אשר פורסמו ב ‪ , TheMarker‬בישראל ישנן 054 משתלות‬ ‫מוכרניות. הנחה: התפלגות המשתלות בישראל היא כהתפלגות משקי הבית %78 הן בטווח‬ ‫ההתפשטות, סה"כ 093. על פי הנחת %1.51 נגיעות, סה"כ 95 הן נגועות.‬ ‫בעל משתלה שרואיין מדווח על עלות ניטור והדברה ממוצעת של 000,7 ש"ח בשנה. נניח‬ ‫כי המצב של מניעת התפשטות ופיקוח על משתלות, %09 מהנגועות מדבירות. סה"כ 35‬ ‫משתלות מדבירות. סה"כ עלות ההדברה במשתלות היא כ- 073 אלפי שקלים בשנה.‬ ‫הוצאות טיפול, הרשויות המקומיות - עלות טיפול בנמלה מתוך תוכנית משק 3102 של‬ ‫קיבוץ שער הגולן היא כ- 000,61.‬ ‫הנחה: יישוב כפרי מוציא כ 61 אלף שקלים בשנה על טיפול בנמלה. בממוצע גס 061‬ ‫שקלים למשק בית. ביישוב עירוני - שטחים ציבוריים קטנים יותר ומתחלקים על פני יותר‬ ‫משקי בית. הנחה: עלות ההדברה עבור משק בית היא 61 שקלים.‬ ‫31‬ ‫שם‬
  • 26. ‫בכדי לחשב את מספר משקי הבית בכל עיר נגועה, חילקנו את גודל האוכוסייה בעיר בממוצע‬ ‫הנפשות במשק בית 2.3.‬ ‫חיבור הסכומים נתן לנו אמת מידה למצב בו כל הרשויות הנגועות מטפלות ומדבירות.‬ ‫הנחה: במצב של מניעת התפשטות, מודעות הציבור גבוהה ויש לחץ על הרשויות להדביר –‬ ‫על כן %57 מהשטחים הציבוריים הנגועים מודברים.‬ ‫3.4.7. מניעת התפשטות –‬ ‫העלויות מרוכזות בטבלה 01 בהמשך.‬ ‫אחוז הנגיעות - ע"פי מודל לחיזוי התבססות - פוטנציאל ההתפשטות לא כולל את אזור‬ ‫הדרום. ללא אזור הדרום: %78 ממשקי הבית נמצאים בטווח פוטנציאל ההתפשטות. אחוז‬ ‫ההתפשטות וקצב ההתפשטות היחסי לאורך השנים נלקח מתוך ניתוח אירוע התפשטות‬ ‫באזור באוסטרליה, היום אנו נמצאים בשנה ה-8 להתפשטות, מיום איתור הנמלה ביישוב, על‬ ‫פי המודל האוסטרלי, אחוז התפשטות היום במדינת ישראל הוא %1.2‬ ‫41‬ ‫.‬ ‫משתלות – פגיעה מפרויקט בקרה במשתלות - מניתוח משתלה סטנדרטית שנערך ע"י‬ ‫צנובר – הכנסות משתלה הן 7 מיליון ש"ח בשנה. משתלות המדווחות כנגועות נפגעות‬ ‫ביכולת למכור סחורה נגועה. הנחה: %2 אובדן הכנסות למשתלות נגועות. סה"כ אובדן‬ ‫הכנסות של כ- 52.8 מיליון שקלים.‬ ‫4.4.7. מניעת כניסה‬ ‫קיימים חילוקי דעות בנושא התכנות המניעה. ברשות להגנת הצומח עולה הטענה שניתן היה‬ ‫למנוע את כניסת הנמלה לו היתה רשומה כגורם לטיפול בהערכת סיכונים. מנגד עולה‬ ‫הטענה שהבדיקה בנמל אינה ספציפית למין מסוים, אלא בדיקה כללית של נגעים, ועל כן‬ ‫ככל הנראה, לא ניתן היה לגלות את הנמלה.‬ ‫נמלת האש הקטנה הייתה קיימת ברשימת 001 המינים המסוכנים של האו"ם – אך לא‬ ‫נכנסה לרשימת הערכת הסיכונים של מדינת ישראל.‬ ‫עלויות המניעה מרכזות עלויות מערך מניעת חדירת מינים זרים בגבולות הסחר, עלויות אלו‬ ‫משמשות למניעת מאות ואף יותר של מינים פולשים והן מרוכזות בפרק מניעת חדירת מינים‬ ‫דרך סחר בינלאומי.‬ ‫41‬ ‫‪Wasmannia auropunctata (electric ant) Draft Initial Economic Impact Assessment‬‬ ‫‪George Antony Economic and Statistical Analysis, Department of Primary Industries. 30 December‬‬ ‫.6002‬
  • 27. ‫טבלה 8: נמלת האש הקטנה: עלויות למשק במצב של התפשטות מלאה, בשקלים לשנה‬ ‫נושא‬ ‫סעיף‬ ‫כמות‬ ‫יחידה‬ ‫עלות‬ ‫בעלות‬ ‫הדברת בתים פרטיים‬ ‫חומרי הדברה‬ ‫הפסד ימי‬ ‫ליחידה‬ ‫פרטים‬ ‫פרטים‬ ‫סה"כ‬ ‫חומר‬ ‫981‬ ‫008,321,1‬ ‫002,893,212‬ ‫למשק‬ ‫בית‬ ‫יום עבודה‬ ‫234‬ ‫008,321,1‬ ‫006,184,584‬ ‫עבודה‬ ‫אלרגניות‬ ‫הפסד ימי‬ ‫פרטים‬ ‫יום עבודה‬ ‫468‬ ‫695,3‬ ‫280,701,3‬ ‫עבודה‬ ‫פגיעה בחיות קטנות‬ ‫ביקור אצל‬ ‫טיפול‬ ‫פרטים‬ ‫וטרינר‬ ‫הדברה + ניטור שטח‬ ‫554‬ ‫וטרינרי‬ ‫הדברה +‬ ‫רשות‬ ‫הדברת‬ ‫ניטור‬ ‫מקומית‬ ‫שטח‬ ‫המנעות‬ ‫עסק‬ ‫הפסד‬ ‫מתיור‬ ‫תיירותי‬ ‫לינה‬ ‫פגיעה בייצוא‬ ‫חקלאים‬ ‫סגר‬ ‫למדינות‬ ‫ציבורי‬ ‫003‬ ‫375,631‬ ‫בענף‬ ‫מדינות‬ ‫002,534,75‬ ‫%0‬ ‫ציבורי‬ ‫פגיעה בתיירות‬ ‫משתלות לייצוא‬ ‫מפותחות‬ ‫751‬ ‫813,85‬ ‫032,793‬ ‫1‬ ‫629,551,9‬ ‫314,032,793‬ ‫314,‬ ‫מפותחות‬ ‫סה"כ עלות הנזקים‬ ‫499,449,461,1‬ ‫הדברה + ניטור שטח‬ ‫002,534,75‬ ‫ציבורי‬ ‫סה"כ עלות הטיפול‬ ‫002,534,75‬ ‫סה"כ עלות‬ ‫491,083,222,1‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫טבלה 9: נמלת האש הקטנה: עלויות למשק התפשטות חלקית, בשקלים לשנה‬ ‫סעיף‬ ‫נושא בעלות‬ ‫יחידה‬ ‫כמות‬ ‫חומרי הדברה‬ ‫פרטים‬ ‫חומר למשק‬ ‫87,32‬ ‫בית‬ ‫1‬ ‫הפסד ימי‬ ‫פרטים‬ ‫יום עבודה‬ ‫87,32‬ ‫עלות‬ ‫סה"כ‬ ‫ליחידה‬ ‫הדברת בתים פרטיים‬ ‫עבודה‬ ‫אלרגניות‬ ‫הפסד ימי‬ ‫עבודה‬ ‫981‬ ‫234‬ ‫026,494,4‬ ‫714,372,01‬ ‫1‬ ‫פרטים‬ ‫יום עבודה‬ ‫67‬ ‫468‬ ‫057,56‬
  • 28. ‫פגיעה בחיות קטנות‬ ‫ביקור אצל‬ ‫פרטים‬ ‫טיפול וטרינרי‬ ‫530,3‬ ‫003‬ ‫684,019‬ ‫וטרינר‬ ‫פגיעה בתיירות‬ ‫פגיעה‬ ‫מקומות‬ ‫בהכנסות‬ ‫לינה‬ ‫הדברה‬ ‫בעל עסק‬ ‫פדיון ללילה‬ ‫432,1‬ ‫הדברת‬ ‫35‬ ‫751‬ ‫000,7‬ ‫652,391‬ ‫803,173‬ ‫משתלה‬ ‫סה"כ עלות הנזקים‬ ‫738,803,61‬ ‫טבלה 01: עלויות מניעת התפשטות בשקלים לשנה, נמלת האש הקטנה‬ ‫כמות‬ ‫עלות ליחידה‬ ‫סה"כ‬ ‫סעיף‬ ‫נושא בעלות‬ ‫יחידה‬ ‫1‬ ‫000,056‬ ‫000,056‬ ‫הדברה + ניטור שטח ציבורי‬ ‫הדברה + ניטור‬ ‫רשות מקומית‬ ‫הדברת שטח ציבורי‬ ‫%57.0‬ ‫000,941,3‬ ‫057,163,2‬ ‫פגיעה במשתלות‬ ‫פגיעה בהכנסה‬ ‫בעל משתלה‬ ‫נזק למשתלה‬ ‫95‬ ‫000,041‬ ‫082,152,8‬ ‫הוצ' ממשלה‬ ‫סה"כ עלות‬ ‫030,362,11‬
  • 29. ‫8. אמברוסיה מכונסת ‪Ambrosia confertiflora‬‬ ‫עשב רב שנתי בגובה של 57 - 052 ס”מ. האמברוסיה גדלה בעיקר בגדות נחלים, גם בהיעדר זרימה‬ ‫קבועה. עלי האמברוסיה רעננים כל השנה, צבעם ירוק אפרפר ולעלים ריח חזק. הפרחים חד- מינים,‬ ‫צהובים או ירקרקים, קטנים. הפריחה בישראל היא בספטמבר-אוקטובר.‬ ‫1.8.‬ ‫51‬ ‫פלישה‬ ‫ככל הנראה זרעי האמברוסיה חדרו לישראל על גבי משלוח זרעי תערובות שהגיע לשכם‬ ‫ומקורו היה ארצות הברית. הצמח החל לפלוש תחילה לכיוון מערב, לאורך גדות נחל שכם‬ ‫ונחל אלכסנדר ולאחר מכן גם לכיוון מזרח לאורך נחל תרצה ועד בקעת הירדן.‬ ‫דרכי הפצה‬ ‫הצמח מופץ בדרכים טבעיות ובאמצעות האדם.‬ ‫הפצה טבעית: יחידת התפוצה בנויה ממעטפת סגורה העוטפת זרעון יחיד המכוסה ב- 01‬ ‫עד 02 קוצים קצרים ומאונקלים. הקוצים נתפסים בפרווה של בעלי חיים וכך הפרי מופץ.‬ ‫הפצה נעשית גם על ידי מים זורמים, בעיקר כאשר ישנן הצפות.‬ ‫הפצה על ידי האדם: נעשית בעיקר באמצעות כלי עבודה המעבירים אדמה מאזורים נגועים‬ ‫לאזורים נקיים. הזרעים או חלקי צמח הנופלים מכלי העבודה עלולים ליצור מוקדים חדשים.‬ ‫כך נוצרים הרבה מוקדים בשולי דרכים אשר תורמים להגדלת קצב ההתפשטות ע"י שליחת‬ ‫זרעים על גבי רכבים חולפים.‬ ‫51‬ ‫מדריך כיס לזיהוי צמחים פולשים בשטחים טבעיים, החברה להגנת הטבע.‬
  • 30. ‫התפשטות - האמברוסיה המכונסת נצפתה לראשונה ב- 0991 בחוף הכרמל. ולקראת שנות‬ ‫ה- 09 החלה התפשטות מסיבית יותר לאורך נחל אלכסנדר. האמברוסיה נמצאת בגדות‬ ‫נחלים, בצידי כבישים וגם באיזורים חקלאיים.‬ ‫על פי סקר שנערך ע"י רשות ניקוז שרון - הצמח פלש על פני 008,4 דונם לאורך גדות נחל‬ ‫שכם ונחל אלכסנדר, ומשם חדר לשדות ולפרדסים הסמוכים. הצמח החל לפלוש גם לכיוון‬ ‫מזרח לאורך נחל תרצה עד בקעת הירדן.‬ ‫בסוף 8002 החלה האמברוסיה המכונסת לפלוש גם בגדות נחל קנה, בתחום שמורת נחל‬ ‫קנה. בתחילת 9002 התקבל דיווח על מוקדים חדשים במישור החוף המרכזי, בגדות נחל‬ ‫דרור, יובל של נחל פולג, לאורך כביש מס' 3 ליד קיבוץ רבדים ולאורך כביש מס' 4 ליד קיבוץ‬ ‫פלמחים. בסוף קיץ 9002 התגלה מוקד של הצמח בשמורת פצאל שבמזרח השומרון.‬ ‫באפריל 1102 אותר מוקד קטן ליד נחל הקישון. קצב הפלישה של הצמח הינו המהיר ביותר‬ ‫מבין הצמחים הפולשים היבשתיים בישראל.‬ ‫תוכנית העבודה של הועדה הבינמשרדית, מגדירה סדר עדיפויות לטיפול בנקודות הנגועות‬ ‫על פי העיקרון של מתן עדיפות לטיפול באוכלוסיות קטנות שפוטנציאל ההפצה שלהם גדול.‬ ‫על בסיס עקרון זה ניתנה עדיפות גבוהה לטיפול במוקדים הנמצאים בראש אגן הניקוז וכאלו‬ ‫הרחוקים ממוקדים אחרים.‬ ‫61‬ ‫כיום ישנן 038 נקודות נגועות, כאשר 037 מתוכן הן באזור עמק חפר71. כ- 045 מהנקודות‬ ‫האלו הן בשטחים חקלאים. רמת ההתפשטות שונה בין הנקודות.‬ ‫2.8.‬ ‫חקלאות –‬ ‫נזקים‬ ‫האמברוסיה מתפשטת במהירות במטעים ובשדות חקלאים וגורמת למספר‬ ‫נזקים:‬ ‫‪‬‬ ‫דחיקת גידולים חקלאים – לא ניתן לפתור ע"י הדברה כי לאחר הדברה לא ניתן יהיה‬ ‫לשתול כלום בשטח.‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה ביעילות מי השקייה‬ ‫‪‬‬ ‫צמח ללא צוף – דוחק צמחיה בעלת צוף ופוגע בענף הדבש‬ ‫‪‬‬ ‫חסימת תשתיות – חוסמת את דרכי הגישה לשטחי הגידול‬ ‫71‬ ‫התוכנית הלאומית לטיפול במין הפולש אמברוסיה מכונסת, תוכנית עבודה, רועי פדרמן, אקולוג, יועץ‬ ‫בנושא מינים פולשים.‬
  • 31. ‫בריאות – צמח אלרגני, המייצר מיליוני גרגרי אבקה הגורמת לאלרגיה.‬ ‫מגוון ביולוגי – בבתי גידול לחים, האמברוסיה המכונסת יוצרת כיסוי צפוף הדוחק את מיני‬ ‫הצמחים המקומיים ומשנה לחלוטין את התכונות של המערכות האקולוגיות.‬ ‫נזק לתשתיות - הצמח משתלט על צידי דרכים וקווי תשתיות.‬ ‫גינות ופארקים ציבוריים - האמברוסיה חודרת לגינות וגורמת להפרעות בתחזוקתן.‬ ‫3.8.‬ ‫טיפול‬ ‫כיסוח - אך הצמח מתחדש מהר ואף מתחזק.‬ ‫עקירה - יעילה לגבי צמחים צעירים מאוד, אך אינה יעילה עבור צמחים מבוססים יותר, מעל‬ ‫01 ס"מ גובה, כיוון שחלקים מהשורשים נותרים בקרקע.‬ ‫קוטלי עשבים – קיימים מגוון של חומרי הדברה ברמת יעילות משתנה. חלק מהחומרים‬ ‫בעיתיים כי מכילים חומר פעיל 4,2-‪ D‬המזיקים לאורגניזמים המצויים בבתי גידול לחים‬ ‫ולגידולים החקלאים.‬ ‫בימים אלה נערך ניסוי בקוטל עשבים אחר היעיל בהדברת צמחי אמברוסיה המכונסת‬ ‫ומתאים לשימוש בגדות נחלים ובתי גידול לחים אחרים. חומר ההדברה הוא שוטגאן. הניסוי‬ ‫נערך בשיתוף פעולה של השרותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, המשרד להגנת‬ ‫הסביבה, רשות ניקוז שרון ורשות הטבע והגנים. המסקנות הסופיות של הניסוי יתקבלו בסוף‬ ‫שנת 3102‬ ‫יפעת יאיר מאוניברסיטת תל אביב מבצעת גם היא בדיקות באשר להשפעת חומרי הדברה‬ ‫שונים עם אמברוסיה:‬ ‫איור 5: אמברוסיה: תגובות לקוטלי עשבים, חודש לאחר הריסוס‬ ‫מקור: אמברוסיה בישראל, צמח פולש אלרגני, יפעת יאיר. אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר.‬
  • 32. ‫שיקום צמחייה טבעית - מחקר הנערך ע"י ד"ר זאן מארק דרור דופור, לאורך נחל אלכסנדר‬ ‫מאז שנת 8002, בודק ניסיון להחליש את פלישת האמברוסיה באמצעות שיקום צמחייה‬ ‫טבעית של גדות נחלים, בעיקר בעזרת עב-קנה נדיר ועב-קנה שכיח. תוצאות המחקר הראו‬ ‫כי שיקום הצמחייה של גדות נחלים מונע השתלטות של אמברוסיה מכונסת וכי עב קנה נדיר‬ ‫יעיל יותר מעב קנה שכיח.‬ ‫המצב היום - האמברוסיה מסומנת בנקודות וכך גם עוקבים אחר התפשטותה. כיום ישנם‬ ‫בישראל כ- 038 נקודות, מהן 037 בעמק חפר.‬ ‫מאחר ומדובר במין רב שנתי המתרבה גם באופן וגטטיבי, קיים קושי רב להדביר את הצמח‬ ‫לאחר התבססותו, ולכן חשוב למנוע את המשך התפשטותו.‬ ‫תוכנית לאומית לטיפול באמברוסיה מכונסת - הוקם צוות בינמשרדי בראשות אלון זסק,‬ ‫מנהל אגף מים שפכים ונחלים במשרד להגנת הסביבה. חברים בצוות: המשרד להגנת‬ ‫הסביבה, משרד החקלאות,רשות הטבע והגנים, רשויות ניקוז, מועצה אזורית עמק חפר‬ ‫ורשויות נחלים.‬ ‫נשכרו יועצים, אקולוגים ומופו הנקודות הנגועות. בהתאם להמלצות האקולוגים ולמצב‬ ‫הנגיעות נכתבה תוכנית עבודה לטיפול לאומי באמברוסיה מכונסת.‬ ‫הסברה - התוכנית הלאומית כוללת הסברה להגדלת המודעות והידע בנושא. כך שמיד עם‬ ‫התגלות הצמח הראשון בכל אתר חדש בארץ יוכר הצורך לבערו.‬
  • 33. ‫מניעת התפשטות לאזורים רגישים - פוטנציאל התפשטות בשלב הבא: עמק בית שאן,‬ ‫הכנרת ועמק החולה. נעשים מאמצים למנוע את התפשטותו והגעתו של הצמח לאזורים אלו.‬ ‫הוועדה מגדירה כי יתבצע חיסול ממוקד ומיידי של כל מוקד שיאותר באזורים אלה.‬ ‫איור 6: בצהוב: התפשטות האמברוסיה באדום:מאצמצים למנוע התפשטות לאזורים אלו‬ ‫שיתוף פעולה אזורי‬ ‫האמברוסיה הגיעה לישראל מהרשות הפלסטינית, מתוך הראיונות נובע כי מצב הנגיעות‬ ‫ברשות מתקדם ולא קיימת מודעות לנושא האמברוסיה ברשות. כדי להגיע לתוצאות מניעת‬ ‫התפשטות טובות ככל הניתן, יש לעבוד בשיתוף פעולה אזורי ולקדם הסברה וטיפול גם‬ ‫ברשות הפלסטנית.‬ ‫מניעה‬ ‫כל המוצרים החקלאיים המגיעים לרש"פ מחו"ל חייבים לעמוד בדרישות היבוא הישראליות,‬ ‫כולל בדיקה פיסית.‬ ‫הדרישות הפיטוסניטריות והבדיקה המתבצעת למוצרים הצמחיים הינה יחסית לרמת הסיכון‬ ‫הפיטוסניטרי. מכך נובע כי מוצרים המיועדים לזריעה נבדקים בקפדנות יתרה לעומת מוצרים‬ ‫המגיעים לצריכה. זרעים המגיעים לזריעה נבדקים במעבדה לחופשיות מזרעי עשבים רעים‬ ‫ומוצרים המיועדים לצריכה נבדקים ויזואלית.‬ ‫81‬ ‫81‬ ‫מאיר מזרחי, ראש יחידת ההסגר בשירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות. תכתובת.‬
  • 34. ‫יבוא, ובתוכו גם יבוא של מצעי גידול, הוא המקור העיקרי לצמחים זרים. הרשות האחראית‬ ‫על נושא זה בארץ, היא השירותים להגנת הצומח ולביקורת של משרד החקלאות, באמצעות‬ ‫יחידת ההסגר שלה.‬ ‫91‬ ‫שינוי התקנות והחלת בדיקות מעבדה גם על משלוחי המוצרים הצמחיים המגיעים לצריכה‬ ‫מחייבת את הגדלת מערך הבידוק, מבחינת כ"א, מעבדות ומטה, ובנוסף לכך שינוי כזה‬ ‫מהווה תמריץ שלילי לסחר בינלאומי.‬ ‫4.8.‬ ‫הפרק הכלכלי‬ ‫בטבלאות הבאות ריכוז העלויות, שפירוטן בהמשך הסעיף. עלות המניעה היא 51 מיליון‬ ‫שקלים בשנה, בעוד עלות התפשטות חלקית היא 8 מיליון שקלים בשנה, ועלות ההתפשטת‬ ‫המלאה היא 93 מיליון שקלים.‬ ‫טבלה 11:אמברוסיה: עלות תועלת, תשלום שנתי בשקלים‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫385,506,51‬ ‫235,516,8‬ ‫613,201,93‬ ‫טבלה 21: אמברוסיה: ערך נוכחי נקי בשקלים של סדרת תשלומים שנתיים במשך 02 שנה, ריבית %6‬ ‫מניעה‬ ‫התפשטות חלקית‬ ‫התפשטות מלאה‬ ‫666,569,371‬ ‫874,918,89‬ ‫784,005,844‬ ‫1.4.8. התפשטות מלאה‬ ‫העלויות מרוכזות בטבלה 31 בהמשך.‬ ‫האמברוסיה היינו מין פולש בעל סיכויי התבססות גבוהה יותר בבתי גידול לחים. קצב‬ ‫התפשטות האמברוסיה חושב באמצעות הנתונים שנאספו והוא %31 בשנה.‬ ‫לצורך החישוב, התפשטות מלאה הוגדרה כרמת הנגיעות בשנת 5202 במידה ולא ננקטת‬ ‫מדיניות של מניעת התפשטות ע"י הממשלה. כלומר: הנגיעות והעלויות יגדלו ב ¹²31.1.‬ ‫כמו כן התווספו לעלויות אלו ערך אובדן המגוון הביולוגי אשר מוערך ב 02989,027,4 סה"כ‬ ‫העלויות במצב של התפשטות מלאה: 035,288,93 שקלים בשנה.‬ ‫91‬ ‫ד"ר טוביה יעקובי , משרד החקלאות, השירותים להגנת הצומח, בית דגן מתוך ‟עלון הנוטע„ שנה ס“ו, אפריל‬ ‫2102‬ ‫02‬ ‫‪The Economic of invasion of Acacia saligna in Israel David Lehrera; Nir Beckerb; Pua Bar‬‬ ‫‪(Kutiel), The Arava Institute for Environmental Studies, Kibbutz, Ketura, Israel b Department of‬‬ ‫& ‪Economics and Management, Tel Hai College, Upper Galilee, Israel c Department of Geography‬‬ ‫.‪Environmental Development, Ben-Gurion University, Beer-Sheva, Israel‬‬
  • 35. ‫2.4.8. התפשטות חלקית‬ ‫העלויות מרוכזות בטבלה 41 בהמשך.‬ ‫כ %88 מהאמברוסיה הקיימת היום במדינת ישראל נמצאת בעמק חפר, בעבודה זו נעשה‬ ‫שימוש בנתוני עמק חפר וכדי להעריך את העלות בכל מדינת ישראל, העלויות הוכפלו ב‬ ‫41.1 לפי יחס הנקודות שאותרו מחוץ לעמק חפר לנקודות שאותו בעמק חפר .‬ ‫אלרגניות –‬ ‫בימים אלו מתבצע מחקר בנושא תגובה אלרגית לאמברוסיה, אך הוא בשלבי התחלה.‬ ‫המלצת החוקרים היא לא לקבוע מסקנות חד משמעיות מתוצאות הביניים.‬ ‫12‬ ‫במסגרת המחקר עורכים ניסויי תבחיני עור במרפאות האלרגיה של בית חולים רמב"ם‬ ‫בחיפה ובית חולים מאיר בכפר סבא ובוחנים את האלרגניות לסוגי צמחי האמברוסיה‬ ‫השונים.‬ ‫נמצא כי מתוך מדגם של 004 נבדקים, %82 פיתחו תגובה אלרגית לאחד ממיני‬ ‫האמברוסיה. מתוכם %75 פיתחו תגובה אלרגנית לאמברוסיה מכונסת אשר נמצאה‬ ‫אלרגנית יותר מזני האמברוסיה האחרים. כלומר, %61 מכלל הנבדקים פיתחו תגובה‬ ‫אלרגנית לאמברוסיה מכונסת.‬ ‫22‬ ‫האלרגיה מתפתחת כתגובה לפריחת האמברוסיה ושאיפת האבקנים. התגובה האלרגנית‬ ‫מתבטאת במחלה האופיינית לאלרגיים. לא נדרש אשפוז אך לרב ישנו אובדן של ימי עבודה,‬ ‫ביקור במרפאה ונדרשת צריכת תרופות.‬ ‫גודל האוכלוסיה בעמק חפר על פי נתוני הלמ"ס הוא 000,44, אוכלוסייה זו מתגוררת‬ ‫בקרבת אמברוסיה, בכדי להעריך את גודל האוכלוסיה בישראל המתגוררת בקרבת‬ ‫אמברוסיה המספר הוכפל ב 41.1, סה"כ 720,05. מתוכם %61 מפתח תגובה אלרגית שהם‬ ‫כ- 4008 אנשים. עלות תגובה אלרגנית מוערכת בהפסד שני ימי עבודה ששווים הוא 468‬ ‫שקלים. סה"כ העלות המוערכת היא 787,519,6 שקלים בשנה.‬ ‫12‬ ‫ד"ר אדוארדו שחר, סגן מנהל מכון לאלרגיה אימונולוגיה קלינית ואיידס, מרכז רפואי רמב"ם.‬ ‫אמברוסיה בישראל, צמח פולש אלרגני, יפעת יאיר. אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס ללימודי‬ ‫הסביבה ע"ש פורטר.‬ ‫22‬