Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.

אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל

נתונים סטטיסטיים של חקלאות ישראל

  • Be the first to comment

אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל

  1. 1. ‫אטלס סטטיסטי‬ ‫של חקלאות ישראל‬ ‫3102‬ ‫עורכים:‬ ‫יואב כסלו‬ ‫שאול צבן‬ ‫צוות צנובר:‬ ‫טל קוטינסקי‬ ‫מרק רוזנברג‬ ‫ג'סיקה שי‬ ‫צנובר‬ ‫‪Zenovar‬‬
  2. 2. ‫צנובר‬ ‫‪Zenovar‬‬ ‫אטלס סטטיסטי‬ ‫של חקלאות ישראל‬ ‫3102‬ ‫עורכים:‬ ‫יואב כסלו‬ ‫שאול צבן‬ ‫צוות צנובר:‬ ‫טל קוטינסקי‬ ‫מרק רוזנברג‬ ‫ג'סיקה שי‬ ‫הופק בסיוע משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫האגף לתכנון כפרי אזורי‬ ‫אוקטובר 3102‬ ‫כתובות העורכים: ‪yoav.kislev@mail.huji.ac.il, shaul@zenovar.com‬‬ ‫‪www.zenovar.com‬‬
  3. 3. ‫תוכן העניינים‬ ‫הקדמה‬ ‫4‬ ‫פרק א: ממעוף הציפור‬ ‫5‬ ‫פרק ב: ענפי החקלאות‬ ‫01‬ ‫פרק ג: תפוקה לנפש‬ ‫31‬ ‫פרק ד: מחירים ליצרנים ולצרכנים‬ ‫71‬ ‫פרק ה : יצוא ושוק מקומי‬ ‫12‬ ‫פרק ו: תשומות קנויות ותנאי סחר‬ ‫42‬ ‫פרק ז : מים‬ ‫72‬ ‫פרק ח : השקעה והון‬ ‫03‬ ‫פרק ט: תעסוקה והכנסה‬ ‫13‬ ‫פרק י: שטחים ויבולים‬ ‫33‬ ‫פרק יא: אוכלוסייה ויישובים‬ ‫63‬ ‫מקורות עיקריים לנתונים‬ ‫93‬ ‫3‬
  4. 4. ‫הקדמה‬ ‫נעזר גם במערכת המוסדית של הענף _ מועצות הייצור,‬ ‫השיווק המרוכז, אגרקסקו ומועצת ההדרים - מוסדות אלה‬ ‫כבר אינם פעילים או ששליטתם צומצמה. על כן קשה עתה‬ ‫יותר להגיע לנתונים מפורטים ומלאים. אנו מקווים שהאטלס‬ ‫והצגת רבגוניות החקלאות יעודדו את המאמצים וההשקעות‬ ‫להשלמת נתוני הענף ושיפור אמינותם.‬ ‫החוברת הזו היא מהדורה מעודכנת ומורחבת של האטלס‬ ‫הסטטיסטי שיצא לאחרונה בשנת 3002 ומטרתה להציג‬ ‫באיורים את ההיסטוריה של החקלאות בישראל. כוונת‬ ‫האטלס היא להצגה, לא דיון וניתוח, אולם לפני כל פרק‬ ‫נוספה הקדמה ובה הערות על ההתפתחויות העיקריות‬ ‫שמשתקפות בנתונים. דיונים תמציתיים בעניינים טכניים‬ ‫ומקצועיים מוגשים בתיבות שמשולבות בהקדמות. אך בסיס הנתונים של החקלאות, כמו כל בסיס נתונים של מגזר‬ ‫בטרם סקירה, שתי הערות על הנתונים.‬ ‫כלכלי, הוא גוף חי. הוא יאבד את ערכו אם לא יעודכן מדי‬ ‫בעבר יוחסה לענף החקלאות חשיבות רבה וכך גם למידע תקופה; אך יותר מזה, הוא צריך להיבדק ולהתאמת לעתים‬ ‫אודותיו. בשנים 1591, 1791, ו-1891 נערכו מפקדים בהם מזומנות. האמצעים שעמדו הפעם לרשותנו לא אפשרו את‬ ‫נאסף מידע מפורט על כל משק חקלאי. אולם הפקידה מלוא הבדיקות והמבחנים הרצויים, עוד רבה העבודה. אנו‬ ‫הופסקה ובמקומה נערך פעם אחת, בשנת 5991, סקר קוראים למעיינים באטלס להצביע על קשיים, טעויות או‬ ‫מדגמי של החקלאות. איסוף הנתונים בעשורים הקודמים חסרים. המהדורה הבאה תהייה טובה יותר.‬ ‫הערות טכניות‬ ‫א. בבסיס האטלס שני קבצים של אקסל:‬ ‫אטלס 3102 נתונים בו קובצו הנתונים המקוריים וחושבו‬ ‫הערכים של הסדרות שהוצגו באיורים;‬ ‫אטלס 3102 מספרים אליו הועתקו הסדרות שהוצגו באיורים‬ ‫ללא הנתונים המקוריים וללא נוסחאות החישוב. גיליונות‬ ‫הקובץ מסודרים לפי פרקי האטלס ומאפשרים גישה נוחה‬ ‫מהאיורים לסדרות המספרים ומהם לנתונים המקוריים.‬ ‫המעוניינים יוכלו לקבל מאתנו את הקבצים.‬ ‫ב. הנתונים נאספו ברובם מפרסומי הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה. מקורות נוספים נרשמו בסוף האטלס.‬ ‫4‬ ‫ג. בעבר הייתה השנה החקלאית זהה למעשה לשנה העברית.‬ ‫החל בשנת 6891, הסטטיסטיקה החקלאית נמסרת לשנה‬ ‫האזרחית. באיורים מסומנות רק השנים האזרחיות המתאימות;‬ ‫כך שנת 0891 באיור היא השנה החקלאית תש”מ.‬ ‫ד. הערכים הכספיים באטלס מנוכים במדד המחירים לצרכן‬ ‫ועל כן הם מוצגים כ”מחירים ריאליים”.‬ ‫ה. המדדים נמסרים באטלס כאחוזים, ערך שנת הבסיס 001.‬ ‫שנות הבסיס נקבעו לפי זמינות הנתונים וצוינו בכותרות‬ ‫האיורים.‬
  5. 5. ‫א. ממעוף הציפור‬ ‫בפרק זה מקובצים האיורים שמציגים את ההתפתחויות‬ ‫העיקריות בחקלאות; היבטים מפורטים יותר יוצגו בפרקים‬ ‫הבאים.‬ ‫מדדי כמות ומחיר‬ ‫נתחיל ממדד הכמות; למשל, גרף התפוקה לשלוחת הגידולים‬ ‫באיור א1. הגרף מוסר מדד, אינדקס של תפוקה. למדד ניתן‬ ‫הערך 001 עבור שנת 0591, שהיא שנת הבסיס, והייצור בכל‬ ‫שנה אחרת מיוחס לבסיס. למשל, ערך המדד בגרף בשנת‬ ‫0691 הוא 292 ועל כן התפוקה באותה שנה הייתה גדולה מזו‬ ‫של שנת הבסיס ב-291 אחוזים (פי 29.2).‬ ‫אילו היה בחקלאות רק מוצר אחד, למשל חיטה, היה המדד‬ ‫פשוט: תפוקת החיטה בטונות מדי שנה בשנה. אבל הייצור‬ ‫מורכב ממוצרים רבים. להדגמה נניח שהגידולים הם שניים,‬ ‫אספסת ועגבניות. חישוב המדד מוצג בלוח 1.‬ ‫לוח 1: חישוב מדד הכמות של התפוקה‬ ‫אספספת‬ ‫עגבניות‬ ‫ערך היצור, מחירי שנת הבסיס, ש"ח‬ ‫הגידול בערך, אחוזים‬ ‫מדד‬ ‫המרשם לעריכת המדד: קבע לשנה הראשונה ערך מדד של‬ ‫001; ומאז חשב מדי שנה את ערך התפוקה במחירים של‬ ‫השנה הקודמת ובדוק בכמה אחוזים עלה (או ירד) הערך בין‬ ‫השנים. כך, לפי הלוח, מדד כמות התפוקה עלה ב-11 אחוזים‬ ‫משנת הבסיס לשנה השנייה. על כן המדד בשנה השנייה הוא‬ ‫111. בשנה השלישית יחושב ערך הייצור במחירים של השנה‬ ‫השנייה ושוב תחושב התוספת למדד באחוזים. התוספות הללו‬ ‫תשורשרנה, תתווספנה זו לזו (בריבית דריבית) לבניית המדד.‬ ‫חשוב: תפוקת האספסת קטנה ותפוקת העגבניות גדלה;‬ ‫בטונות התפוקה לא השתנתה, 4 טונות כל שנה. אבל לפי‬ ‫שנת בסיס‬ ‫מחיר, ש"ח לטון‬ ‫ייצור, טונות‬ ‫004‬ ‫2‬ ‫0001‬ ‫2‬ ‫0082‬ ‫‬‫001‬ ‫שנה שניה‬ ‫ייצור, טונות‬ ‫5.1‬ ‫5.2‬ ‫0013‬ ‫11‬ ‫111‬ ‫הדרך בה מחושב המדד, סך התפוקה של הענף גדלה. בדרך‬ ‫בה אנו מחשבים, תוספת של מוצר יקר יחסית כמוה כתוספת‬ ‫כמות גדולה יותר של מוצר זול. מדד הכמות בלוח 1 עלה על‬ ‫אף שהמשקל בטונות של הכמות הכללית לא השתנה.‬ ‫חישוב מדד המחיר נעשה בצורה דומה: מחשבים את ערכו‬ ‫הכספי של סל המוצרים של שנת הבסיס, פעם במחירי שנת‬ ‫הבסיס ופעם במחירי השנה השנייה. היחס בין הערכים‬ ‫הכספיים הללו הוא מדד המחיר. ושוב, מחשבים מדי שנה‬ ‫ומשרשרים.‬ ‫5‬
  6. 6. ‫מאז קום המדינה גדלה כמות התפוקה בחקלאות פי עשרים בחלקו בזכות היצוא. ואכן, כפי שנראה בהמשך, ליצוא יכולה‬ ‫(איור א1). הגידול בשלוחת הצומח היה גדול במידת מה להיות השפעה גדולה על התפתחות הענף.‬ ‫מהגידול בשלוחת בעלי החיים, בעיקר בעשורים האחרונים,‬ ‫א1. תפוקה בחקלאות, שלוחות הענף, מדד כמות, 0591 = 001‬ ‫005,2‬ ‫גידולים‬ ‫000,2‬ ‫בעלי חיים‬ ‫005,1‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫הגידול בתפוקה בחקלאות נשען על קידום טכנולוגי (תיבה). מניסיונם. מקור אחר הוא מחוץ לענף; למשל, מכוני חליבה‬ ‫הרמה הטכנולוגית, פריון גורמי הייצור (מונחים נרדפים) או טפטפות; הם מוסיפים לטכנולוגיה אם תרומתם לייצור‬ ‫היא הערך המצטבר של הקידום מדי שנה בשנה. רמת גדולה מעלותם.‬ ‫הטכנולוגיה של החקלאות הייתה בשנת 0102 גבוהה פי הרמה הטכנולוגית שמוצגת באיור א2 היא מדד לפריון‬ ‫31 מהרמה בשנת הבסיס, 3591 (איור א2). מקור אחד הכולל של גורמי הייצור; היא מחושבת בהתייחס לכל‬ ‫לקידום הטכנולוגי הוא בחקלאות; למשל, זנים חדשים, הגורמים שמשתתפים בעשיית התוצר.‬ ‫שיטות עבודה וטיפול שחקלאים לומדים מן המחקר או‬ ‫א2. גורמים, טכנולוגיה וערך מוסף, מדד כמות, 3591 = 001‬ ‫000,3‬ ‫ערך מוסף‬ ‫005,2‬ ‫רמה טכנולוגית‬ ‫000,2‬ ‫005,1‬ ‫הון בחקלאות‬ ‫000,1‬ ‫מועסקים בחקלאות‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫6‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  7. 7. ‫מדדים אחרים הם של הפריון החלקי, התפוקה ליחידת ומהתפוקה ליחידת מים. החקלאים אמצו שיטות ודרכים‬ ‫תשומה, איור א3. המעניין באיור הוא שהתפוקה ליחידת לחסוך (ביחס לתפוקה) במיוחד בעבודה.‬ ‫עבודה, למועסק, גדלה יותר מהתפוקה ליחידת הון‬ ‫א3. מדדי פריון חלקי, עבודה, הון, מים, 0591 = 001‬ ‫005,2‬ ‫תפוקה למועסק‬ ‫000,2‬ ‫תפוקה ליחידת הון‬ ‫005,1‬ ‫תפוקה למ"ק‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫תוצר וקידום טכנולוגי‬ ‫בעשיית התפוקה בחקלאות משתתפים גורמי ייצור רבים -‬ ‫קרקע, מים, דשנים, מכונות, עבודה, ועוד. נוח לחלק אותם‬ ‫לשתי קבוצות: גורמים קנויים ואחרים. התוצר בחקלאות, הערך‬ ‫המוסף, הוא ההפרש בין ערך התפוקה בענף לערך ההוצאה‬ ‫על הגורמים הקנויים. הגורמים האחרים, שאינם קנויים, הם הון‬ ‫(מכונות, מבנים, בעלי חיים) ועבודה. בהסתכלות זו, הגורמים‬ ‫ש”שייכים” לחקלאות, הון ועבודה, עושים את התוצר; הם‬ ‫מכונים גם התשומות המסורתיות. הגורמים הקנויים מוסיפים‬ ‫לו והסכום, התוצר פלוס הגורמים הקנויים, הוא התפוקה.‬ ‫ההסתכלות הזו מתעלמת מהקרקע שהיא גורם חשוב, אך‬ ‫כיוון שאנו מתעניינים בשינויים לאורך זמן, ושטח הקרקע לא‬ ‫השתנה בהרבה, ההתעלמות אינה משפיעה משמעותית.‬ ‫הקידום הטכנולוגי הוא מדד של שינוי, מחושב מדי שנה‬ ‫כהפרש בין ההשתנות (באחוזים) של סל התשומות המסורתיות‬ ‫לבין השתנות התוצר. השתנות הסל היא ממוצע משוקלל של‬ ‫השתנות התשומות המסורתיות. החישוב נערך לפי המשוואה‬ ‫הבאה, בה כל המשתנים מסמלים שינויים במדד כמות בין שנה‬ ‫אחת לאחרת:‬ ‫קידום טכנולוגי = תוצר פחות (6.0 כפול עבודה פלוס 4.0 כפול‬ ‫הון).‬ ‫הגודל בסוגריים הוא מדד השתנות סל התשומות. המקדמים,‬ ‫6.0, 4.0, התקבלו במחקרים. נוסחת החישוב משקפת את‬ ‫ההנחה שללא הקידום היה השינוי בתוצר זהה בגודלו‬ ‫(באחוזים) לשינוי בסל התשומות המסורתיות. הקידום‬ ‫הטכנולוגי יכול שיהיה שלילי; למשל, בשנת בצורת.‬ ‫הרמה הטכנולוגית היא מדד ומחושבת, בדומה למדדים‬ ‫האחרים, בשרשור השינויים השנתיים.‬ ‫7‬
  8. 8. ‫המחירים שהחקלאים קיבלו עבור תוצרתם השתנו בין‬ ‫השנים (איור א4). המחירים עלו מיד לאחר קום המדינה‬ ‫ובעקבות הגידול הרב באוכלוסייה, מאז הם היו במגמה‬ ‫כללית של ירידה. בשתי תקופות נעצרה מגמת הירידה:‬ ‫בסוף שנות ה-07 ובתקופה האחרונה, בשנות האלפיים.‬ ‫בשני המקרים משקפים המחירים בישראל השתנות‬ ‫המחירים בשוקי העולם; במיוחד, בשנים האחרונות גדל‬ ‫הביקוש למוצרים מן החי - בעיקר בעקבות השיפור ברמת‬ ‫החיים של תושבי המדינות המתפתחות ובראשן סין -‬ ‫ובעקבותיו גדל גם הביקוש לגרעינים ועלו גם המחירים של‬ ‫המוצרים מן הצומח (הגידולים) יבוא ומן החי.‬ ‫א4. מחירים של מוצרים חקלאיים, שלוחות הענף, מדד 0591 = 001‬ ‫051‬ ‫גידולים‬ ‫021‬ ‫בעלי חיים‬ ‫09‬ ‫06‬ ‫03‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫הגרפים באיור א5, התפוקה בחקלאות בערכים כספיים, בכמות ומגמת הערכים הכספיים באיור א5 היא לעלייה. כפי‬ ‫משקפים "תחרות" בין השתנות הכמות (איור א1) להשתנות שנראה בפרק ט, באותה תקופה הענף נהנה גם מהכנסה‬ ‫המחירים (איור א4); למשל, החל בשנות האלפיים, בתקופה שהלכה וגדלה.‬ ‫בה המחירים למעשה לא ירדו, גברה ההשפעה של העלייה‬ ‫א5. ערך התפוקה בחקלאות, במיליוני שקלים, מחירי 0102‬ ‫000,03‬ ‫כל הענף‬ ‫000,52‬ ‫גידולים‬ ‫000,02‬ ‫000,51‬ ‫בעלי חיים‬ ‫000,01‬ ‫000,5‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫8‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  9. 9. ‫החקלאות מספקת מזון בכמויות הולכות וגדלות, אך‬ ‫צריכת מוצרי המזון מוגבלת. לעומת זאת, צריכת המוצרים‬ ‫והשירותים האחרים - בגדים, דירות, מכוניות, רפואה - אינה‬ ‫מוגבלת, לא בישראל ולא בארצות אליהן אנחנו מייצאים.‬ ‫על כן עם התפתחות הכלכלה של מדינת ישראל גדלה‬ ‫החקלאות פחות משצמחו הענפים האחרים (התעסוקה‬ ‫בחקלאות אפילו קטנה) וכתוצאה מכך ירד חלקו של הענף‬ ‫במשק הלאומי (איור א6, תמ"ג - תוצר מקומי גלמי). בשנת‬ ‫1102 היו הן שיעור המועסקים בענף והן חלק התוצר במשק‬ ‫קטנים מ-2 אחוזים.‬ ‫איור א6. חלקה היחסי של החקלאות בתמ"ג ובתעסוקה, אחוזים‬ ‫02‬ ‫שיעור המועסקים‬ ‫51‬ ‫חלק בתמ"ג‬ ‫01‬ ‫5‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫9‬
  10. 10. ‫ב. ענפי החקלאות‬ ‫שני ענפים "שולטים" בהתפתחות שלוחות החקלאות: (איורים ב2, ב4). כדאי לשים לב לגידול בייצור הירקות באיור‬ ‫הפירות האחרים, שאינם הדרים, בגידולים והבשר בענפי ב2 ולמקומו היחסי של החלב באיור ב4. המגמות שמתגלות‬ ‫החי (איורים ב1, ב3), על כן האיורים של השלוחות מוצגים כאן תודגשנה בפרק הבא.‬ ‫פעם לכל ענפי השלוחה ופעם ללא הענפים השולטים‬ ‫הערה לנתוני ענפי החי בפרק זה ובבא אחריו‬ ‫בעבר חישבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי כמות‬ ‫למוצרים מהחי (בשר, חלב...) ובהתאם לכך, לתקופה שעד‬ ‫שנת 6891 הועתקו המדדים הללו לנתוני האטלס. מאוחר‬ ‫יותר עברה הלשכה לחישוב ופרסום מדדי כמות לענפי החי‬ ‫(רפת, לול...) לא למוצרים. אנו התאמנו החל בשנת 7891 את‬ ‫המדדים שבאטלס לפי אלה שפורסמו ועל כן נרשם בכותרות‬ ‫האיורים “מדד כמות” במרכאות (לשלוחת ענפי החי כולה, פרק‬ ‫א, הלשכה חישבה ופרסמה מדד כמות לכל השנים שבאטלס).‬ ‫איור ב1. תפוקה בחקלאות, גידולים, מדד כמות, 0591= 001‬ ‫000,51‬ ‫ירקות‬ ‫000,21‬ ‫גידולי שדה‬ ‫000,9‬ ‫פרי הדר‬ ‫000,6‬ ‫פירות אחרים‬ ‫000,3‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫01‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  11. 11. ‫איור ב2. תפוקה בחקלאות, גידולים (ללא פירות אחרים) מדד כמות, 0591= 001‬ ‫005,2‬ ‫ירקות‬ ‫000,2‬ ‫גידולי שדה‬ ‫005,1‬ ‫פרי הדר‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ב3. תפוקה בחקלאות, בעלי חיים, “מדד כמות”, 0591= 001‬ ‫000,5‬ ‫בשר‬ ‫000,4‬ ‫חלב‬ ‫000,3‬ ‫ביצים‬ ‫000,2‬ ‫דגים‬ ‫000,1‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫11‬
  12. 12. ‫איור ב4. תפוקה בחקלאות, בעלי חיים ( ללא בשר), “מדד כמות”, 0591= 001‬ ‫005,1‬ ‫חלב‬ ‫002,1‬ ‫ביצים‬ ‫009‬ ‫דגים‬ ‫006‬ ‫003‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫21‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  13. 13. ‫ג. תפוקה לנפש‬ ‫הייצור החקלאי גדל עם הגידול של האוכלוסייה בישראל;‬ ‫אולם אפשר להבחין בשתי תקופות (איור ג1), עד אמצע‬ ‫שנות ה-08 גדלה התפוקה לנפש - הן בקבוצת הגידולים‬ ‫והן בענפי החי - ומאז התפוקה עוקבת אחרי צמיחת‬ ‫האוכלוסייה והתפוקה לנפש למעשה אינה משתנית. ושוב,‬ ‫גם בהסתכלות זו, בתוך הקבוצות יש הבדלים, הייצור לנפש‬ ‫של פירות אחרים, ירקות, ובמידה מסוימת גם בשר, עלו‬ ‫בעשורים האחרונים; במוצרים אחרים ניכרת ירידה. במיוחד‬ ‫נראה כאילו הבשר לכל סוגיו החליף את החלב ובעיקר את‬ ‫הביצים, בקבוצת המוצרים מהחי.‬ ‫איור ג1. תפוקה לנפש - גידולים ובעלי חיים, מדד כמות, 0591= 001‬ ‫005‬ ‫גידולים‬ ‫004‬ ‫בעלי חיים‬ ‫003‬ ‫002‬ ‫001‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ג2. תפוקה לנפש - גידולים, מדד כמות, 0591= 001‬ ‫005,2‬ ‫ירקות‬ ‫000,2‬ ‫גידולי שדה‬ ‫005,1‬ ‫פרי הדר‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫פירות אחרים‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫31‬
  14. 14. ‫איור ג3. תפוקה לנפש - גידולים (ללא פירות אחרים), מדד כמות, 0591= 001‬ ‫004‬ ‫ירקות‬ ‫053‬ ‫003‬ ‫גידולי שדה‬ ‫052‬ ‫002‬ ‫פרי הדר‬ ‫051‬ ‫001‬ ‫05‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ג4. תפוקה לנפש - בעלי חיים, “מדד כמות”, 0591= 001‬ ‫008‬ ‫בשר‬ ‫007‬ ‫006‬ ‫חלב‬ ‫005‬ ‫004‬ ‫ביצים‬ ‫003‬ ‫002‬ ‫דגים‬ ‫001‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫41‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  15. 15. ‫איור ג5. תפוקה לנפש - בעלי חיים (ללא בשר), “מדד כמות”, 0591= 001‬ ‫003‬ ‫חלב‬ ‫052‬ ‫ביצים‬ ‫002‬ ‫דגים‬ ‫051‬ ‫001‬ ‫05‬ ‫0102‬ ‫0991‬ ‫0002‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫באיורים ג6, ג7 מוצגת התפתחות הייצור, יחסית לאוכלוסייה,‬ ‫בעזרת נתונים נגישים יחסית, ליטרים וקילוגרמים. המגמות‬ ‫באיורים אלה דומות לאלה שנראות בקודמים להם.‬ ‫איור ג6. תפוקת חלב, ליטר לנפש‬ ‫052‬ ‫חלב לנפש‬ ‫002‬ ‫051‬ ‫001‬ ‫05‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫51‬
  16. 16. ‫איור ג7. תפוקת בעלי חיים לבשר, ק"ג לנפש‬ ‫08‬ ‫בשר‬ ‫07‬ ‫06‬ ‫עוף‬ ‫05‬ ‫04‬ ‫דגים‬ ‫03‬ ‫02‬ ‫01‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫חשוב להעיר‬ ‫בתפוקה נכלל גם הייצור ליצוא ועל כן המדדים באיורים‬ ‫אינם מייצגים במדויק את ההשתנות של הצריכה של מוצרי‬ ‫החקלאות בישראל. לא יכולנו להרחיב לשאלת הצריכה‬ ‫במהדורה הזו של האטלס.‬ ‫61‬
  17. 17. ‫ד. מחירים ליצרנים ולצרכנים‬ ‫בין המוצרים שנסחרים בשווקים הבינלאומיים יש משקל‬ ‫גדול לגרעינים למאכל אדם וחי. בשנים האחרונות, עם‬ ‫הצמיחה הכלכלית בארצות עניות, בעיקר בסין, התרחב‬ ‫הביקוש למוצרים מן החי ובעקבותיו עלו המחירים; ושוב,‬ ‫בעיקר מחירי הגרעינים. על כן העלייה בשנים האחרונות‬ ‫בגרף המחירים בעולם באיור ד1 גדולה מהשינוי שמציג גרף‬ ‫המחירים לישראל שמשקף את מחירי סל כל המוצרים של‬ ‫הענף.‬ ‫המחירים של מוצרי החקלאות בישראל קשורים למחירים‬ ‫בעולם בשתי דרכים עיקריות. האחת, המחירים של‬ ‫המוצרים שהחקלאות מייצאת ומוצרי המזון המיובאים‬ ‫נקבעים בשוקי "העולם". הדרך השנייה היא ההשפעה על‬ ‫מחירי המוצרים מהחי: חלק הארי של המזון לחי, ברפת‬ ‫ובלול, מקורו בגרעינים מיובאים שמחיריהם גם הם נקבעים‬ ‫בשווקים הבינלאומיים. במשך דורות אחדים, התרחב הייצור‬ ‫החקלאי בעולם יותר מהגידול באוכלוסייה וכמות המזון‬ ‫לנפש עלתה; כתוצאה מכך ירדו מחירי המזון, מגמת הירידה‬ ‫הזו השתקפה גם במחירים ליצרנים בישראל.‬ ‫איור ד1. התפוקה החקלאית, מדד מחיר, 8691 = 001‬ ‫051‬ ‫בישראל‬ ‫021‬ ‫בעולם‬ ‫09‬ ‫06‬ ‫03‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫71‬
  18. 18. ‫המחירים בהדרים בשנים האחרונות משקפת כנראה מעבר‬ ‫לזנים משופרים. מפתיעה במיוחד היא מגמת הירידה הרב-‬ ‫שנתית במחירי הפירות האחרים. הגידול בתפוקה (איור ב1)‬ ‫שמשולב עם ירידה במחירים מצביע על אפשרות של קידום‬ ‫טכנולוגי יוצא דופן (ייתכן שיש כאן גם השפעה של תמיכה‬ ‫ממשלתית; למשל, בבנייה של בתי קירור לפירות).‬ ‫המחירים של מוצרי הענפים מוצגים באיורים ד2, ד3.‬ ‫מחירים אחדים עקביים עם התפתחויות כמותיות; למשל,‬ ‫מחירי הביצים והחלב נמוכים עתה ממה שהיו בעבר; סביר‬ ‫שבעקבות התפתחויות טכנולוגיות וארגוניות בענפים.‬ ‫במקרים אחרים התפתחות המחירים מפתיעה; למשל,‬ ‫בהדרים לא ניכרת ירידת מחירים לפני שנת 0891 ואף על‬ ‫פי כן תפוקת הענף צומצמה כבר אז. מגמת העלייה של גרף‬ ‫איור ד2. מחירים ליצרן - גידולים, מדד, 0591= 001‬ ‫003‬ ‫ירקות‬ ‫052‬ ‫002‬ ‫גידולי שדה‬ ‫051‬ ‫פרי הדר‬ ‫001‬ ‫פירות אחרים‬ ‫05‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ד3. מחירים ליצרן - בעלי חיים, מדד, 0591= 001‬ ‫002‬ ‫בשר‬ ‫051‬ ‫חלב‬ ‫001‬ ‫ביצים‬ ‫05‬ ‫דגים‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫81‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  19. 19. ‫מדינות מתועשות אליהן הצטרפה ישראל לפני שנים‬ ‫אחדות) התמיכה בחקלאות בישראל מגיעה ל-21 אחוזים‬ ‫מערך תפוקת הענף. בחישוב הזה יש בתמיכה מכסים‬ ‫והגנות אחרות על הסחר במוצרי מזון וגם הוצאה על מחקר‬ ‫והדרכה.‬ ‫בעבר הייתה תמיכה מתקציב המדינה במחירים של מוצרי‬ ‫המזון (איור ד4). התמיכה הייתה גדולה במיוחד במחירים‬ ‫של המוצרים מהחי והיא עלתה עם התפתחות האינפלציה.‬ ‫בשנים האחרונות אין עוד תמיכה תקציבית במחירים אולם‬ ‫התמיכה בענף לא נעלמה; לפי מדידת ‪( OECD‬ארגון‬ ‫איור ד4. תמיכות במחירים מתקציב המדינה, שיעור מערך התפוקה, אחוזים‬ ‫53‬ ‫גידולים‬ ‫03‬ ‫52‬ ‫בעלי חיים‬ ‫02‬ ‫51‬ ‫01‬ ‫5‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0891‬ ‫0991‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איורים ד5, ד6 מציגים מדדי מחירים ליצרנים ולצרכנים. הפרש הולך וגדל בין המחיר (הממוצע) ליצרנים בחקלאות‬ ‫בשניהם, החל בשנות ה-08 הירידה במחירים ליצרנים לבין המחירים ששולמו עבור מצרכי המזון.‬ ‫חריפה מהשינוי במחיר לצרכנים. האיורים מצביעים על‬ ‫איור ד5. תפוקה ומזון, מחירים ליצרנים וצרכנים, מדד, 2591=001‬ ‫021‬ ‫צרכנים‬ ‫001‬ ‫יצרנים‬ ‫08‬ ‫06‬ ‫04‬ ‫02‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫91‬
  20. 20. ‫איור ד6. ירקות ופירות, מחירים ליצרנים וצרכנים, מדד, 2591=001‬ ‫051‬ ‫צרכנים‬ ‫021‬ ‫יצרנים‬ ‫09‬ ‫06‬ ‫03‬ ‫0102‬ ‫02‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  21. 21. ‫ה. יצוא ושוק מקומי‬ ‫החקלאות מייצאת מוצרים בהם יש לנו יתרון יחסי באקלים,‬ ‫עונה וידע (בסטטיסטיקה של הענף נרשם רק היצוא הישיר;‬ ‫יצוא עקיף, למשל של שימורי פירות, אינו נרשם). בשנים‬ ‫הראשונות שאחרי קום המדינה היו ההדרים עיקר היצוא של‬ ‫המשק הישראלי. ירידת חלקה של החקלאות ביצוא (איור‬ ‫ה1) משקפת התפתחות של ענפי המשק האחרים. אחד‬ ‫הגורמים המשפיעים על כדאיות היצוא והתפתחותו הוא‬ ‫שער החליפין הריאלי (איור ה2). עד ראשית שנות ה-06 נהגו‬ ‫בישראל שערים אחדים, וההדרים הופלו לרעה בקביעת‬ ‫השער. היבט זה אינו מוצג באיור ה2 שמבוסס על נתוני‬ ‫השער הממוצע, שער שירד במשך שנים אחדות. בשנת‬ ‫2691 נעשתה רפורמה שאיחדה את השערים והעלתה‬ ‫את השער המאוחד. בתקופה הבאה שוב ירד השער ואחר‬ ‫כך עלה בהדרגה, במיוחד בתקופת האינפלציה של שנות‬ ‫ה-07 ומחצית שנות ה-08. הירידה החריפה בשנים -5891‬ ‫68 משקפת את צעדי המדיניות מרחיקת הלכת שננקטו‬ ‫לעצירת האינפלציה. שער החליפין הריאלי משקף את‬ ‫התנאים הכלכליים הכלליים ששררו במגזר סחר החוץ‬ ‫של ישראל (מוסבר בתיבה), אמנם הוא לא משקף תמיד‬ ‫את רווחיות היצוא של החקלאות שמושפעת גם ממחירי‬ ‫המתחרים, עלות הייצור, זמינות העובדים והמים, ועוד,‬ ‫אולם השתנות גדולה יחסית של השער הריאלי מצביעה גם‬ ‫השתנות מקבילה בחקלאות.‬ ‫שער החליפין מסמן את אפשרות ההמרה של סחורות‬ ‫ושירותים בישראל וארצות אחרות. בפשטות, אם השער הוא 4‬ ‫שקלים לדולר, מוצר שעולה בחו”ל 2 דולר יעלה כאן 8 שקלים.‬ ‫כך ידעו יצרנים וצרכנים אם כדאי לייצר או לרכוש את המוצר‬ ‫בישראל או בחוץ. כאשר היא מוצגת לאורך זמן, הכדאיות הזו‬ ‫מכונה שער החליפין הריאלי. הוא משתנה בעקבות שלושה‬ ‫גורמים: השתנות שער החליפין הנומינלי (הרשמי או היציג),‬ ‫השתנות רמת המחירים בחו”ל, השתנות רמת המחירים‬ ‫בישראל. בהתאם לכך, הנוסחה לחישוב מדד השינוי של שער‬ ‫החליפין הריאלי היא:‬ ‫שער ריאלי = (שער נומינלי כפול מדד המחירים בחו”ל) מחולק‬ ‫למדד המחירים בישראל‬ ‫כל הגדלים בנוסחה הם שינויים (באחוזים) משנה לשנה. הגודל‬ ‫בסוגריים מסמן את ההתייקרות (או ההוזלה) של מוצרי החוץ;‬ ‫החלוקה משווה לשינוי המקביל שחל בישראל. למדד המחירים‬ ‫בחו”ל בחרנו במדד הממוצע של מחירי מוצרי היבוא לישראל‬ ‫ומחירי מוצרי היצוא לארצות אחרות. מדד השער הריאלי נקבע‬ ‫כ-001 לשנת הבסיס והוא משורשר משנה לשנה לפי הערכים‬ ‫שמחושבים בנוסחה.‬ ‫שער החליפין הריאלי‬ ‫12‬
  22. 22. ‫איור ה1. חלקה היחסי של החקלאות ביצוא, אחוזים‬ ‫08‬ ‫חלק היצוא‬ ‫החקלאי‬ ‫07‬ ‫06‬ ‫05‬ ‫04‬ ‫03‬ ‫02‬ ‫01‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫החקלאות הישראלית מוגבלת במים ועבודה, אבל היא גם‬ ‫מוגבלת כלכלית באפשרויות היצוא. אם היצוא יהיה כדאי‬ ‫כלכלית, הענף יוכל להתרחב, כך היה בעשור שמאמצע‬ ‫שנות השבעים: שער החליפין הריאלי היה גבוה יחסית (איור‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫ה2) על כן המחירים עבור מוצרי היצוא של החקלאות היו גם‬ ‫הם גבוהים ועלה משקל היצוא בתפוקת הענף (איור ה3).‬ ‫במקביל, כפי שנראה להלן, גדלה גם ההכנסה בענף. מאוחר‬ ‫יותר, ירידת המחירים לוותה בירידת משקלו של היצוא.‬ ‫איור ה2. מדד שער החליפין הריאלי, ש"ח לדולר, מדד, 0691=001‬ ‫053‬ ‫שער חליפין‬ ‫ריאלי‬ ‫003‬ ‫052‬ ‫002‬ ‫051‬ ‫001‬ ‫05‬ ‫0102‬ ‫22‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  23. 23. ‫איור ה3. מחירי היצוא בחקלאות, מדד, 9591=001 ושיעור היצוא מתפוקת הענף, אחוזים‬ ‫051‬ ‫05‬ ‫מדד המחירים‬ ‫021‬ ‫04‬ ‫03‬ ‫09‬ ‫02‬ ‫06‬ ‫01‬ ‫03‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0991‬ ‫איור ה4 מצביע על השינויים בנפח היצוא של מוצרי‬ ‫החקלאות. מקורם של השינויים הללו הוא הן בשינויים‬ ‫במחירים עבור מוצרי היצוא והן בשינויים בכמויות של‬ ‫המוצרים שהופנו ליצוא. לא ערכנו הבחנה מפורשת בין שני‬ ‫הגורמים הללו אבל אפשר להצביע על התמונה הכללית:‬ ‫0891‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫0591‬ ‫בין שנת 9591, הראשונה עבורה יש נתונים, ועד שנת 0891‬ ‫עלו מחירי היצוא בקירוב ב-%05 (איור ה3); באותה תקופה‬ ‫גדל נפח היצוא (איור ה4) כמעט פי שישה - עיקר הגידול‬ ‫בנפח מקורו בהרחבת הייצור ליצוא, לא בזכות השתנות של‬ ‫מחירים עליהם לחקלאים אין שליטה.‬ ‫איור ה4. יעוד התפוקה החקלאית, מדד של הערך בשקלים ריאליים, 0591 = 001‬ ‫000,4‬ ‫יצוא‬ ‫005,3‬ ‫000,3‬ ‫שוק מקומי‬ ‫005,2‬ ‫000,2‬ ‫005,1‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫32‬ ‫מדד מחירים‬ ‫שיעור היצוא‬ ‫שיעור היצוא‬
  24. 24. ‫ו. תשומות קנויות ותנאי סחר‬ ‫אנו מבחינים בארבע קבוצות עיקריות של תשומות קנויות‬ ‫בחקלאות - מספוא, דשנים, מים ובלאי (לעתים הבלאי אינו‬ ‫נכלל בין הקנויות). תשומת המספוא היא התשומה שגדלה‬ ‫יותר מהאחרות בעשורים שמקום המדינה (איור ו1). הדבר‬ ‫משקף את הגידול הרב בצריכת המוצרים מהחי, ובעיקר‬ ‫הבשר, ומעבר מהזנה בירק ומרעה, שמיוצרים במשק,‬ ‫להזנה במספוא מרוכז. בהסתכלות ללא מספוא (איור‬ ‫ו2) אפשר להבחין בעצירה ואף ירידה קלה של השימוש‬ ‫במים מאז שנות ה-07 (נשוב למים בפרק הבא) ובדשנים‬ ‫מאז אמצע שנות ה-08. מעניין שיש עלייה, אף כי לא רבה,‬ ‫בתשומת ההון, הבלאי, החל מאמצע שנות ה-09. עניין זה‬ ‫יוצג שוב בפרק ח.‬ ‫איור ו1. תשומות קנויות בחקלאות, מדדי כמות, 2591 = 001‬ ‫005,2‬ ‫סך הכל‬ ‫000,2‬ ‫מספוא‬ ‫005,1‬ ‫מים‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫דשנים‬ ‫0‬ ‫בלאי‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ו2. תשומות בחקלאות (ללא מספוא), מדדי כמות, 2591 = 001‬ ‫000,1‬ ‫סך הכל‬ ‫008‬ ‫מים‬ ‫006‬ ‫דשנים‬ ‫004‬ ‫002‬ ‫בלאי‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫42‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  25. 25. ‫איור ו3 מציג את משקל התשומות בערך התפוקה של הענף; ההוצאה על המים הוא כעשירית מערך התפוקה בענפים‬ ‫שוב, למספוא מקום מיוחד. משקל המים בתפוקה לא עלה הצמחיים, הגידולים.‬ ‫במשך כל התקופה שבאיור על %6, הפירוש הוא ששיעור‬ ‫איור ו3. משקל כל אחת מהתשומות הקנויות בערך התפוקה באחוזים‬ ‫03‬ ‫מספוא‬ ‫52‬ ‫02‬ ‫מים‬ ‫51‬ ‫דשנים‬ ‫01‬ ‫בלאי‬ ‫5‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫מחירי המספוא תנודתיים יותר ממחירי התשומות האחרות‬ ‫(איור ו4), הם משקפים את תנודות המחירים בשוקי העולם.‬ ‫האיורים הבאים מציגים מדדים להשוואת מחירי התשומות‬ ‫למחירי התפוקה. המחירים (הריאליים) של התשומות ללא‬ ‫מספוא מושפעים במידה ניכרת ממחירי הדלק, בעולם‬ ‫ואצלנו. על כן הם עלו בשנות השבעים, ירדו מאמצע שנות‬ ‫ה-08 ושוב עלו אחר כך. עבור החקלאים, הגודל החשוב‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫אינו מחיר התשומות, אלא היחס בין המחיר הזה למחיר‬ ‫התפוקה. המדד של היחס הזה מכונה תנאי הסחר (מונח‬ ‫מתאים יותר יכול היה להיות תנאי ההמרה). ירידה של המדד‬ ‫פירושה שמחירי התשומות התייקרו יחסית למחיר התפוקה;‬ ‫זו פעולת מספריים: התשומות מתייקרות או מחיר התפוקה‬ ‫יורד, או שניהם.‬ ‫איור ו4. מדד מחירים של תשומות קנויות, מדד, 2591 = 001‬ ‫051‬ ‫מספוא‬ ‫021‬ ‫ללא מספוא‬ ‫09‬ ‫06‬ ‫03‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫52‬
  26. 26. ‫תנאי הסחר מוצגים באיורים ו5, ו6 פעם לכל הענף ופעם לענף החקלאות כולו משקפים את תנאי הסחר בשתי‬ ‫לשלוחותיו. תנאי הסחר בייצור המוצרים מהצומח, הגידולים, שלוחות החקלאות.‬ ‫הורעו במשך כל התקופה הנסקרת. תנאי הסחר שמוגדרים‬ ‫איור ו5. מחירים ותנאי הסחר בחקלאות, 2591 = 001‬ ‫051‬ ‫תשומות קנויות‬ ‫021‬ ‫תפוקות‬ ‫09‬ ‫תנאי סחר‬ ‫06‬ ‫03‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ו6. תנאי הסחר בשלוחות, מדד, 2591 = 001‬ ‫021‬ ‫גידולים‬ ‫001‬ ‫בעלי חיים‬ ‫08‬ ‫06‬ ‫04‬ ‫02‬ ‫0102‬ ‫62‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  27. 27. ‫ז. מים‬ ‫למים מקום מיוחד בחקלאות בישראל. ללא השקיה הייתה‬ ‫תפוקת הענף קטנה בהרבה ממה שהיא היום, ולמעשה‬ ‫המים הם שמגבילים את תפוקת הגידולים למיניהם: אילו היו‬ ‫לנו יותר מים אפשר היה למצוא שטחים להשקות, במיוחד‬ ‫בדרום ובנגב.‬ ‫השימוש במים בארץ גדל בהרבה לאחר הקמת המוביל‬ ‫הארצי, שהופעל לראשונה בשנת 4691. אחר כך נוספו עוד‬ ‫מערכות שרובן קשור למוביל. אבל מאמצע שנות ה-08‬ ‫נתקל משק המים במגבלות המשאבים (אף כי לעתים נהג‬ ‫בחוסר אחריות ובהפקת יתר), ההספקה לא התרחבה באופן‬ ‫ניכר ותקופות של בצורת היו מאופיינות בצמצום השימוש‬ ‫במים (איור ז1).‬ ‫איור ז1. השימוש במים, מיליוני מ”ק לשנה‬ ‫005,2‬ ‫חקלאות‬ ‫000,2‬ ‫תעשיה‬ ‫005,1‬ ‫000,1‬ ‫בית‬ ‫005‬ ‫סך הצריכה‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫72‬
  28. 28. ‫כאן ראוי להצביע על שני היבטים משלימים. האחד הוא‬ ‫הרחבת ההספקה לחקלאות של מי קולחים (שפכים‬ ‫מטוהרים וממוחזרים), הרחבה שאפשרה העברה של מים‬ ‫שפירים מן הענף לאוכלוסייה העירונית המתרחבת. ההיבט‬ ‫השני הוא התפלת מי-ים, הספקת המותפלים מגיעה עכשיו‬ ‫לשיעור של %51 מכלל הספקת המים ושיעורה אמור‬ ‫להיות כפול מכך בתוך שנתיים. היבטים אלה אינם מצוינים‬ ‫במפורש באיורים.‬ ‫איור ז2. השימוש במים לנפש, מ”ק לשנה‬ ‫008‬ ‫חקלאות‬ ‫007‬ ‫006‬ ‫תעשיה‬ ‫005‬ ‫004‬ ‫בית‬ ‫003‬ ‫002‬ ‫סך הצריכה‬ ‫001‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫תנאי הסחר ביחס למים הורעו במשך השנים (איור ז3). כפי כך גם עם הצמצום בתמיכות במחירי המים לענף. סביר‬ ‫שכבר ראינו, מחירי הגידולים ירדו ומחירי המים לחקלאות שהתייקרות המים הייתה בין הגורמים לשיפור בטכנולוגיה‬ ‫עלו - בתחילה לאחר עליית מחירי הדלק בשנת 4791 ואחר של השימוש בגורם ייצור זה.‬ ‫איור ז3. מדדי מחירים: מים וגידולים, 2591=001‬ ‫021‬ ‫005‬ ‫001‬ ‫004‬ ‫08‬ ‫003‬ ‫06‬ ‫002‬ ‫04‬ ‫001‬ ‫מים‬ ‫מים‬ ‫גידולים‬ ‫גידולים‬ ‫0‬ ‫02‬ ‫0102‬ ‫0102‬ ‫82‬ ‫0002‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫0591‬
  29. 29. ‫ואכן, על אף הצמצום בכמות המים החל משנות ה-08 לשיפור השימוש במים אלא גם אחרים; ביניהם, חממות,‬ ‫תפוקת המוצרים מהצומח המשיכה ועלתה (איור ז4). כדאי זנים משופרים, דשנים, חומרי הדברה, עובדים מסורים ועוד.‬ ‫לציין שהגורמים לגידול הזה בתפוקה לא היו רק האמצעים‬ ‫איור ז4. מים, וגידולים, מלמ”ק ומדד כמות 0591=001‬ ‫005,1‬ ‫005,2‬ ‫002,1‬ ‫000,2‬ ‫009‬ ‫005,1‬ ‫006‬ ‫000,1‬ ‫003‬ ‫005‬ ‫מדד כמות‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0991‬ ‫הספקת המים לחקלאות מנוהלת בעזרת הקצאות (מכסות)‬ ‫ומחירים. המחירים מדורגים ועולים עם ניצול המכסה.‬ ‫בתקופה בה החקלאות הצמחית הייתה רווחית, בשנות‬ ‫השבעים וחלק משנות השמונים, השימוש במים היה גדול‬ ‫מהמכסה המצרפית לענף (איור ז5). זו הייתה כנראה‬ ‫השפעה של המחירים הגבוהים יחסית של מוצרי היצוא‬ ‫באותו זמן. מאוחר יותר, כאשר הרווחיות קטנה, ומחירי‬ ‫0891‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫0591‬ ‫המים עלו, נזהרו החקלאים שלא לנצל את מלוא מכסתם,‬ ‫בכדי שלא להגיע למדרגות המחירים הגבוהות; בחקלאות‬ ‫היה למעשה עודף מים. ההערות במשפטים האחרונים‬ ‫מתייחסות לענף כולו, כמצרף; סביר שהיו חקלאים שניצלו‬ ‫את מכסתם במלואה ואף חרגו ממנה גם בתקופות בהן‬ ‫המכסות הכוללות עלו על הצריכה.‬ ‫איור ז5. מים בחקלאות - מכסות וצריכה, מלמ”ק‬ ‫000,2‬ ‫צריכה‬ ‫005,1‬ ‫מכסות‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫92‬ ‫מדד כמות‬ ‫מלמ"ק‬ ‫מלמ"ק‬
  30. 30. ‫ח. השקעה והון‬ ‫והתפוקה בשנים אלה ולא מירידה בהשקעות. הגידול‬ ‫בהשקעה מאז תחילת שנות ה-09 מצביע על התאוששות‬ ‫החקלאות מהמשבר המימוני. מידע דומה מסוכם גם באיור‬ ‫ח2, כמות ההון בחקלאות גדלה עם הזמן, אך היא פחתה‬ ‫בתקופת המשבר של שנות השמונים וחזרה לאיתנה מאוחר‬ ‫יותר.‬ ‫ההשקעה בחקלאות היא במבנים, מכונות, ציוד, מטעים,‬ ‫בעלי חיים, רשתות השקיה וכיוצא בהם. היא משמשת‬ ‫להרחבת אמצעי הייצור, חידוש נכסים שיצאו משימוש,‬ ‫והכנסת טכנולוגיות מתקדמות. הירידה בשנים שלאחר קום‬ ‫המדינה בגרפים שבאיור ח1, שמסמנים יחס בין השקעה‬ ‫השנתית למשתנים האחרים, נובעת מהתרחבות של ההון‬ ‫איור ח1. שיעור ההשקעה הגולמית בחקלאות ביחס לתפוקה ולמלאי הון‬ ‫52‬ ‫ביחס לתפוקה‬ ‫02‬ ‫ביחס להון‬ ‫51‬ ‫01‬ ‫5‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ח2. הון גולמי בחקלאות, מדד 0591=001‬ ‫008‬ ‫מדד מלאי הון‬ ‫007‬ ‫006‬ ‫005‬ ‫004‬ ‫003‬ ‫002‬ ‫001‬ ‫0102‬ ‫03‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  31. 31. ‫ט. תעסוקה והכנסה‬ ‫מספר המועסקים בחקלאות עלה עם ההתיישבות ממי שיצאו מפעילות שוטפת וכך מבטיחים לעצמם הכנסה‬ ‫והתרחבות הענף והגיע לשיא של 121 אלף בשנת 1691; מאז מתאימה גם אם הרווחיות של יחידת הקרקע או בעלי החיים‬ ‫ניכרת ירידה. במקביל לירידה בתעסוקה של כלל העובדים אינה גבוהה.‬ ‫יש עלייה במספר השכירים, כיום רבים מהם עובדים זרים. שתי נקודות ראויות לציון באיור ט1. האחת השפעת היצוא‬ ‫שיעור השכירים הגיע עתה ל-%08 מכלל העובדים בענף. שמתנה את יציאת העצמאים בעשור שמאז אמצע שנות‬ ‫הירידה במספר המועסקים ובמיוחד העצמאים משקפת השבעים. הנקודה השנייה היא היציאה הרבה של העצמאים‬ ‫עלייה של ההכנסה החליפית, בענפים אחרים במשק. והגידול במספר השכירים מאז תחילת שנות התשעים. כאן‬ ‫חקלאים עוזבים את החקלאות ואולי יותר מכך, בנים ובנות משולבות שתי תופעות, הכניסה של עובדים מתאילנד מאז‬ ‫אינם ממשיכים ועוברים לתחומים אחרים. שכירים מחליפים שנת 2991 ושינוי המבנה בקיבוצים רבים שבעקבותיו הפכו‬ ‫אותם. התהליך הזה מלווה בגידול של המשק החקלאי חברים לשכירים במשקיהם. דבר זה משתקף כנראה גם‬ ‫האופייני, חקלאים פעילים חוכרים קרקעות ואמצעי ייצור באיור ט3.‬ ‫איור ט1. תעסוקה בחקלאות, אלפים ושיעור השכירים, אחוזים‬ ‫08‬ ‫מתוכם עצמאים‬ ‫שיעור השכירים‬ ‫שיעור השכירים‬ ‫מועסקים בחקלאות‬ ‫באלפים‬ ‫021‬ ‫06‬ ‫09‬ ‫04‬ ‫06‬ ‫03‬ ‫02‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫0591‬ ‫13‬ ‫מועסקים בחקלאות‬ ‫001‬ ‫051‬
  32. 32. ‫איור ט2 מציג את ההכנסה בחקלאות (לאחר התשלום‬ ‫לתשומות קנויות והורדת הפחת). שוב ניכרת השפעת היצוא‬ ‫במרכז התקופה הנסקרה. כן עלתה במידה משמעותית‬ ‫ההכנסה בענף בשנות האלפיים. הגברת ההישענות על‬ ‫עובדים שכירים משתקפת באיור בהרחבת הפער בין הגרף‬ ‫של כלל הענף וזה שמייצג את הכנסה של העצמאים.‬ ‫המגמה החיובית שמתגלית לאחרונה בהכנסות עקבית‬ ‫עם מגמות המחירים וערך התפוקה באיורים א4, א5. כיוון‬ ‫שמספר העצמאים בחקלאות ירד בצורה ניכרת בשנים‬ ‫האחרונות (איור ט1), העלייה בהכנסה הממוצעת לחקלאי‬ ‫עצמאי, ומשפחתו, גדלה עוד יותר ממה שנראה באיור ט2.‬ ‫אולם עדיין איננו יודעים אם השיפור הזה בהכנסה הוא‬ ‫תופעה קבועה או חולפת.‬ ‫איור ט2. הכנסה נובעת מהסקטור החקלאי, במיליוני שקלים של 0102‬ ‫000,51‬ ‫לעצמאים‬ ‫000,21‬ ‫בסך הכל‬ ‫000,9‬ ‫000,6‬ ‫000,3‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0991‬ ‫0002‬ ‫0791‬ ‫0891‬ ‫0591‬ ‫0691‬ ‫איור ט3. מועסקים בחקלאות, לפי מעמד בעבודה, אלפים‬ ‫08‬ ‫07‬ ‫שכירים ועובדים מחו"ל‬ ‫מעסיקים, עצמאים‬ ‫ובני משפחה‬ ‫07‬ ‫06‬ ‫45‬ ‫25‬ ‫73‬ ‫64‬ ‫34‬ ‫04 83‬ ‫05‬ ‫04‬ ‫63‬ ‫03‬ ‫62‬ ‫חברי קיבוץ‬ ‫71‬ ‫02‬ ‫81‬ ‫71‬ ‫12‬ ‫02‬ ‫61‬ ‫01‬ ‫8‬ ‫01‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫23‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬
  33. 33. ‫י. שטחים ויבולים‬ ‫כפי שראינו, ייצור הפירות והירקות גדל במשך השנים.‬ ‫המקורות לגידול הזה היו הרחבת השטחים, כפי שאיורים י1,‬ ‫י2 מציגים והגידול ביבול ליחידת שטח (איורים י3, י4).‬ ‫איור י1. התפלגות שטחי גידול, אלפי דונם ואחוזים, שנת 1591‬ ‫%5‬ ‫גד"ש 077.2‬ ‫%28‬ ‫%9‬ ‫הדרים 531‬ ‫%4‬ ‫מטעים ללא זיתים והדרים 592‬ ‫ירקות 571‬ ‫איור י2. התפלגות שטחי גידול בין ענפי החקלאות, אלפי דונם ואחוזים, שנת 9002‬ ‫גד"ש 163,1‬ ‫%72‬ ‫%74‬ ‫הדרים 481‬ ‫מטעים ללא זיתים והדרים 995‬ ‫ירקות 287‬ ‫%02‬ ‫%6‬ ‫33‬
  34. 34. ‫איור י3. יבול ממוצע, ירקות נבחרים, ק”ג לדונם‬ ‫000,01‬ ‫עגבניות‬ ‫000,8‬ ‫מלפפונים‬ ‫000,6‬ ‫פלפלים‬ ‫000,4‬ ‫000,2‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור י4. יבול ממוצע, מקשה ותפוחי אדמה, ק"ג לדונם‬ ‫000,4‬ ‫תפוחי אדמה‬ ‫005,3‬ ‫000,3‬ ‫מלונים‬ ‫005,2‬ ‫000,2‬ ‫אבטיחים‬ ‫005,1‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫43‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  35. 35. ‫באיורים י5, י6 אפשר לראות ששטחי גידולי השדה מתרכזים שונה הדבר בענף הירקות למיניהן, שם היה גידול במשק‬ ‫במשק היהודי ובמיוחד במשק הקיבוצי, אך עם השנים הם היהודי ובמיוחד במושבים ושינוי זמני במשק שאינו יהודי.‬ ‫קטנו בכל המגזרים.‬ ‫איור י5. גידולי שדה, משק יהודי ולא יהודי, אלפי דונם‬ ‫0052‬ ‫282,2‬ ‫משק יהודי‬ ‫421,2‬ ‫920,2‬ ‫0002‬ ‫287,1‬ ‫807,1‬ ‫משק לא יהודי‬ ‫0051‬ ‫292,1‬ ‫721,1‬ ‫0001‬ ‫465‬ ‫235‬ ‫934‬ ‫235‬ ‫365‬ ‫005‬ ‫872‬ ‫241‬ ‫0‬ ‫0002‬ ‫7002‬ ‫0891‬ ‫0991‬ ‫0691‬ ‫0791‬ ‫0591‬ ‫איור י6. גידולי שדה, קיבוצים, מושבים וכפרים , אלפי דונם‬ ‫0051‬ ‫מושבים וכפרים‬ ‫322,1‬ ‫412,1‬ ‫421,1‬ ‫511,1‬ ‫370,1‬ ‫000,1‬ ‫קיבוצים‬ ‫638‬ ‫0021‬ ‫950,1‬ ‫009‬ ‫518‬ ‫536‬ ‫666‬ ‫006‬ ‫192‬ ‫003‬ ‫0‬ ‫7002‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫53‬
  36. 36. ‫איור י7. ירקות תפו”א ומקשה, משק יהודי ולא יהודי, אלפי דונם‬ ‫008‬ ‫משק יהודי‬ ‫176‬ ‫007‬ ‫006‬ ‫894‬ ‫משק לא יהודי‬ ‫005‬ ‫004‬ ‫943‬ ‫003‬ ‫762‬ ‫152‬ ‫281‬ ‫501‬ ‫001‬ ‫9.84‬ ‫88‬ ‫97‬ ‫35‬ ‫002‬ ‫24‬ ‫73‬ ‫001‬ ‫0‬ ‫7002‬ ‫0991‬ ‫0002‬ ‫0791‬ ‫0891‬ ‫0591‬ ‫0691‬ ‫איור י8. ירקות תפו”א ומקשה, קיבוצים, מושבים וכפרים, אלפי דונם‬ ‫005‬ ‫064‬ ‫מושבים וכפרים‬ ‫004‬ ‫קיבוצים‬ ‫003‬ ‫762‬ ‫132‬ ‫012‬ ‫642‬ ‫012‬ ‫581‬ ‫002‬ ‫741‬ ‫301‬ ‫001‬ ‫66‬ ‫75‬ ‫53‬ ‫0‬ ‫7002‬ ‫63‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬
  37. 37. ‫יא. אוכלוסיה ויישובים‬ ‫האוכלוסייה היהודית בישראל גדלה, במיוחד מאז קום לכך, ההתיישבות הייתה בעיצומה בעשור הראשון למדינה‬ ‫המדינה, ורובה מתגורר ביישובים עירוניים (איור יא1). בדומה (איור יא2) ואחרי כך גדל מספר היישובים הכפריים בהדרגה.‬ ‫איור יא1. אוכלוסיה יהודית בכפר ובעיר באלפים‬ ‫0006‬ ‫קיבוצים, מושבים וכפרים‬ ‫452,5‬ ‫0005‬ ‫471,4‬ ‫ערים, עיירות וקהילתי‬ ‫0004‬ ‫840,3‬ ‫0003‬ ‫334,2‬ ‫0002‬ ‫196,1‬ ‫0001‬ ‫054‬ ‫9002‬ ‫634‬ ‫8002‬ ‫943‬ ‫5991‬ ‫303‬ ‫352‬ ‫2791‬ ‫3891‬ ‫242‬ ‫1691‬ ‫934‬ ‫351 631 83‬ ‫5491‬ ‫1391‬ ‫96 51‬ ‫37 21‬ ‫54 5‬ ‫42 1‬ ‫2291‬ ‫4191‬ ‫0091‬ ‫2881‬ ‫0001‬ ‫איור יא2. מושבים, קיבוצים וכפרים של יהודים בישראל‬ ‫577‬ ‫877‬ ‫408‬ ‫0‬ ‫797‬ ‫008‬ ‫196‬ ‫266‬ ‫006‬ ‫004‬ ‫662‬ ‫002‬ ‫011‬ ‫9002‬ ‫8002‬ ‫5991‬ ‫3891‬ ‫2791‬ ‫1691‬ ‫5491‬ ‫1391‬ ‫17‬ ‫2291‬ ‫74‬ ‫4191‬ ‫22‬ ‫0091‬ ‫5‬ ‫2881‬ ‫73‬ ‫0‬
  38. 38. ‫באוכלוסייה שאינה יהודית המגמות דומות, גידול מספרי‬ ‫ועיור. העיור מתבטא הן בגדלת מספר התושבים בערים והן‬ ‫בהקטנת מספר היישובים הכפריים, הם הפכו לערים.‬ ‫איור יא3. אוכלוסיה לא יהודית בכפר ובעיר באלפים‬ ‫0051‬ ‫854,1‬ ‫כפר‬ ‫0021‬ ‫עיר‬ ‫329‬ ‫009‬ ‫595‬ ‫006‬ ‫763‬ ‫003‬ ‫77‬ ‫59‬ ‫39‬ ‫08‬ ‫751‬ ‫09‬ ‫0‬ ‫9002‬ ‫3891‬ ‫5991‬ ‫1691‬ ‫2791‬ ‫איור יא4. ישובים כפריים של אוכלוסייה לא יהודית בישראל‬ ‫57‬ ‫08‬ ‫07‬ ‫16‬ ‫85‬ ‫06‬ ‫05‬ ‫04‬ ‫63‬ ‫53‬ ‫9002‬ ‫8002‬ ‫04‬ ‫03‬ ‫02‬ ‫01‬ ‫0‬ ‫83‬ ‫5991‬ ‫3891‬ ‫2791‬ ‫1691‬
  39. 39. ‫מקורות עיקריים לנתונים‬ ‫כסלו, יואב ואלה רקובצ'יק, 8991, מחירי מוצרים חקלאיים:‬ ‫מקומיים ובינלאומיים, ליצרנים ולצרכנים, מאמר מחקר‬ ‫8089, המרכז למחקר בכלכלה חקלאית.‬ ‫כסלו, יואב ויבגניה וקסין, 3002, אטלס סטטיסטי של‬ ‫חקלאות ישראל, עדכון 3002, מאמר מחקר 30.21, המרכז‬ ‫למחקר בכלכלה חקלאית.‬ ‫כסלו, יואב, 1102, משק המים בישראל, מרכז טאוב.‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתונים וירחונים שונים.‬ ‫משרד החקלאות, הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות,‬ ‫ההתיישבות והכפר, דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר,‬ ‫שנים שונות.‬ ‫93‬
  40. 40. ‫הופק בסיוע משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫האגף לתכנון כפרי אזורי‬ ‫אוקטובר 3102‬

    Be the first to comment

    Login to see the comments

  • pazavi

    Oct. 21, 2013
  • avrahamisraeli

    Dec. 11, 2013
  • OfriGolomb

    Dec. 12, 2013
  • matnastivcoil

    Mar. 11, 2014

נתונים סטטיסטיים של חקלאות ישראל

Views

Total views

2,109

On Slideshare

0

From embeds

0

Number of embeds

218

Actions

Downloads

17

Shares

0

Comments

0

Likes

4

×