2024 State of Marketing Report – by HubspotMarius Sescu
https://www.hubspot.com/state-of-marketing
· Scaling relationships and proving ROI
· Social media is the place for search, sales, and service
· Authentic influencer partnerships fuel brand growth
· The strongest connections happen via call, click, chat, and camera.
· Time saved with AI leads to more creative work
· Seeking: A single source of truth
· TLDR; Get on social, try AI, and align your systems.
· More human marketing, powered by robots
ChatGPT is a revolutionary addition to the world since its introduction in 2022. A big shift in the sector of information gathering and processing happened because of this chatbot. What is the story of ChatGPT? How is the bot responding to prompts and generating contents? Swipe through these slides prepared by Expeed Software, a web development company regarding the development and technical intricacies of ChatGPT!
Product Design Trends in 2024 | Teenage EngineeringsPixeldarts
The realm of product design is a constantly changing environment where technology and style intersect. Every year introduces fresh challenges and exciting trends that mold the future of this captivating art form. In this piece, we delve into the significant trends set to influence the look and functionality of product design in the year 2024.
How Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental HealthThinkNow
Mental health has been in the news quite a bit lately. Dozens of U.S. states are currently suing Meta for contributing to the youth mental health crisis by inserting addictive features into their products, while the U.S. Surgeon General is touring the nation to bring awareness to the growing epidemic of loneliness and isolation. The country has endured periods of low national morale, such as in the 1970s when high inflation and the energy crisis worsened public sentiment following the Vietnam War. The current mood, however, feels different. Gallup recently reported that national mental health is at an all-time low, with few bright spots to lift spirits.
To better understand how Americans are feeling and their attitudes towards mental health in general, ThinkNow conducted a nationally representative quantitative survey of 1,500 respondents and found some interesting differences among ethnic, age and gender groups.
Technology
For example, 52% agree that technology and social media have a negative impact on mental health, but when broken out by race, 61% of Whites felt technology had a negative effect, and only 48% of Hispanics thought it did.
While technology has helped us keep in touch with friends and family in faraway places, it appears to have degraded our ability to connect in person. Staying connected online is a double-edged sword since the same news feed that brings us pictures of the grandkids and fluffy kittens also feeds us news about the wars in Israel and Ukraine, the dysfunction in Washington, the latest mass shooting and the climate crisis.
Hispanics may have a built-in defense against the isolation technology breeds, owing to their large, multigenerational households, strong social support systems, and tendency to use social media to stay connected with relatives abroad.
Age and Gender
When asked how individuals rate their mental health, men rate it higher than women by 11 percentage points, and Baby Boomers rank it highest at 83%, saying it’s good or excellent vs. 57% of Gen Z saying the same.
Gen Z spends the most amount of time on social media, so the notion that social media negatively affects mental health appears to be correlated. Unfortunately, Gen Z is also the generation that’s least comfortable discussing mental health concerns with healthcare professionals. Only 40% of them state they’re comfortable discussing their issues with a professional compared to 60% of Millennials and 65% of Boomers.
Race Affects Attitudes
As seen in previous research conducted by ThinkNow, Asian Americans lag other groups when it comes to awareness of mental health issues. Twenty-four percent of Asian Americans believe that having a mental health issue is a sign of weakness compared to the 16% average for all groups. Asians are also considerably less likely to be aware of mental health services in their communities (42% vs. 55%) and most likely to seek out information on social media (51% vs. 35%).
AI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdfmarketingartwork
This article is all about what AI trends will emerge in the field of creative operations in 2024. All the marketers and brand builders should be aware of these trends for their further use and save themselves some time!
A report by thenetworkone and Kurio.
The contributing experts and agencies are (in an alphabetical order): Sylwia Rytel, Social Media Supervisor, 180heartbeats + JUNG v MATT (PL), Sharlene Jenner, Vice President - Director of Engagement Strategy, Abelson Taylor (USA), Alex Casanovas, Digital Director, Atrevia (ES), Dora Beilin, Senior Social Strategist, Barrett Hoffher (USA), Min Seo, Campaign Director, Brand New Agency (KR), Deshé M. Gully, Associate Strategist, Day One Agency (USA), Francesca Trevisan, Strategist, Different (IT), Trevor Crossman, CX and Digital Transformation Director; Olivia Hussey, Strategic Planner; Simi Srinarula, Social Media Manager, The Hallway (AUS), James Hebbert, Managing Director, Hylink (CN / UK), Mundy Álvarez, Planning Director; Pedro Rojas, Social Media Manager; Pancho González, CCO, Inbrax (CH), Oana Oprea, Head of Digital Planning, Jam Session Agency (RO), Amy Bottrill, Social Account Director, Launch (UK), Gaby Arriaga, Founder, Leonardo1452 (MX), Shantesh S Row, Creative Director, Liwa (UAE), Rajesh Mehta, Chief Strategy Officer; Dhruv Gaur, Digital Planning Lead; Leonie Mergulhao, Account Supervisor - Social Media & PR, Medulla (IN), Aurelija Plioplytė, Head of Digital & Social, Not Perfect (LI), Daiana Khaidargaliyeva, Account Manager, Osaka Labs (UK / USA), Stefanie Söhnchen, Vice President Digital, PIABO Communications (DE), Elisabeth Winiartati, Managing Consultant, Head of Global Integrated Communications; Lydia Aprina, Account Manager, Integrated Marketing and Communications; Nita Prabowo, Account Manager, Integrated Marketing and Communications; Okhi, Web Developer, PNTR Group (ID), Kei Obusan, Insights Director; Daffi Ranandi, Insights Manager, Radarr (SG), Gautam Reghunath, Co-founder & CEO, Talented (IN), Donagh Humphreys, Head of Social and Digital Innovation, THINKHOUSE (IRE), Sarah Yim, Strategy Director, Zulu Alpha Kilo (CA).
Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024Search Engine Journal
The search marketing landscape is evolving rapidly with new technologies, and professionals, like you, rely on innovative paid search strategies to meet changing demands.
It’s important that you’re ready to implement new strategies in 2024.
Check this out and learn the top trends in paid search advertising that are expected to gain traction, so you can drive higher ROI more efficiently in 2024.
You’ll learn:
- The latest trends in AI and automation, and what this means for an evolving paid search ecosystem.
- New developments in privacy and data regulation.
- Emerging ad formats that are expected to make an impact next year.
Watch Sreekant Lanka from iQuanti and Irina Klein from OneMain Financial as they dive into the future of paid search and explore the trends, strategies, and technologies that will shape the search marketing landscape.
If you’re looking to assess your paid search strategy and design an industry-aligned plan for 2024, then this webinar is for you.
5 Public speaking tips from TED - Visualized summarySpeakerHub
From their humble beginnings in 1984, TED has grown into the world’s most powerful amplifier for speakers and thought-leaders to share their ideas. They have over 2,400 filmed talks (not including the 30,000+ TEDx videos) freely available online, and have hosted over 17,500 events around the world.
With over one billion views in a year, it’s no wonder that so many speakers are looking to TED for ideas on how to share their message more effectively.
The article “5 Public-Speaking Tips TED Gives Its Speakers”, by Carmine Gallo for Forbes, gives speakers five practical ways to connect with their audience, and effectively share their ideas on stage.
Whether you are gearing up to get on a TED stage yourself, or just want to master the skills that so many of their speakers possess, these tips and quotes from Chris Anderson, the TED Talks Curator, will encourage you to make the most impactful impression on your audience.
See the full article and more summaries like this on SpeakerHub here: https://speakerhub.com/blog/5-presentation-tips-ted-gives-its-speakers
See the original article on Forbes here:
http://www.forbes.com/forbes/welcome/?toURL=http://www.forbes.com/sites/carminegallo/2016/05/06/5-public-speaking-tips-ted-gives-its-speakers/&refURL=&referrer=#5c07a8221d9b
ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd Clark Boyd
Everyone is in agreement that ChatGPT (and other generative AI tools) will shape the future of work. Yet there is little consensus on exactly how, when, and to what extent this technology will change our world.
Businesses that extract maximum value from ChatGPT will use it as a collaborative tool for everything from brainstorming to technical maintenance.
For individuals, now is the time to pinpoint the skills the future professional will need to thrive in the AI age.
Check out this presentation to understand what ChatGPT is, how it will shape the future of work, and how you can prepare to take advantage.
A brief introduction to DataScience with explaining of the concepts, algorithms, machine learning, supervised and unsupervised learning, clustering, statistics, data preprocessing, real-world applications etc.
It's part of a Data Science Corner Campaign where I will be discussing the fundamentals of DataScience, AIML, Statistics etc.
Time Management & Productivity - Best PracticesVit Horky
Here's my presentation on by proven best practices how to manage your work time effectively and how to improve your productivity. It includes practical tips and how to use tools such as Slack, Google Apps, Hubspot, Google Calendar, Gmail and others.
The six step guide to practical project managementMindGenius
The six step guide to practical project management
If you think managing projects is too difficult, think again.
We’ve stripped back project management processes to the
basics – to make it quicker and easier, without sacrificing
the vital ingredients for success.
“If you’re looking for some real-world guidance, then The Six Step Guide to Practical Project Management will help.”
Dr Andrew Makar, Tactical Project Management
2024 State of Marketing Report – by HubspotMarius Sescu
https://www.hubspot.com/state-of-marketing
· Scaling relationships and proving ROI
· Social media is the place for search, sales, and service
· Authentic influencer partnerships fuel brand growth
· The strongest connections happen via call, click, chat, and camera.
· Time saved with AI leads to more creative work
· Seeking: A single source of truth
· TLDR; Get on social, try AI, and align your systems.
· More human marketing, powered by robots
ChatGPT is a revolutionary addition to the world since its introduction in 2022. A big shift in the sector of information gathering and processing happened because of this chatbot. What is the story of ChatGPT? How is the bot responding to prompts and generating contents? Swipe through these slides prepared by Expeed Software, a web development company regarding the development and technical intricacies of ChatGPT!
Product Design Trends in 2024 | Teenage EngineeringsPixeldarts
The realm of product design is a constantly changing environment where technology and style intersect. Every year introduces fresh challenges and exciting trends that mold the future of this captivating art form. In this piece, we delve into the significant trends set to influence the look and functionality of product design in the year 2024.
How Race, Age and Gender Shape Attitudes Towards Mental HealthThinkNow
Mental health has been in the news quite a bit lately. Dozens of U.S. states are currently suing Meta for contributing to the youth mental health crisis by inserting addictive features into their products, while the U.S. Surgeon General is touring the nation to bring awareness to the growing epidemic of loneliness and isolation. The country has endured periods of low national morale, such as in the 1970s when high inflation and the energy crisis worsened public sentiment following the Vietnam War. The current mood, however, feels different. Gallup recently reported that national mental health is at an all-time low, with few bright spots to lift spirits.
To better understand how Americans are feeling and their attitudes towards mental health in general, ThinkNow conducted a nationally representative quantitative survey of 1,500 respondents and found some interesting differences among ethnic, age and gender groups.
Technology
For example, 52% agree that technology and social media have a negative impact on mental health, but when broken out by race, 61% of Whites felt technology had a negative effect, and only 48% of Hispanics thought it did.
While technology has helped us keep in touch with friends and family in faraway places, it appears to have degraded our ability to connect in person. Staying connected online is a double-edged sword since the same news feed that brings us pictures of the grandkids and fluffy kittens also feeds us news about the wars in Israel and Ukraine, the dysfunction in Washington, the latest mass shooting and the climate crisis.
Hispanics may have a built-in defense against the isolation technology breeds, owing to their large, multigenerational households, strong social support systems, and tendency to use social media to stay connected with relatives abroad.
Age and Gender
When asked how individuals rate their mental health, men rate it higher than women by 11 percentage points, and Baby Boomers rank it highest at 83%, saying it’s good or excellent vs. 57% of Gen Z saying the same.
Gen Z spends the most amount of time on social media, so the notion that social media negatively affects mental health appears to be correlated. Unfortunately, Gen Z is also the generation that’s least comfortable discussing mental health concerns with healthcare professionals. Only 40% of them state they’re comfortable discussing their issues with a professional compared to 60% of Millennials and 65% of Boomers.
Race Affects Attitudes
As seen in previous research conducted by ThinkNow, Asian Americans lag other groups when it comes to awareness of mental health issues. Twenty-four percent of Asian Americans believe that having a mental health issue is a sign of weakness compared to the 16% average for all groups. Asians are also considerably less likely to be aware of mental health services in their communities (42% vs. 55%) and most likely to seek out information on social media (51% vs. 35%).
AI Trends in Creative Operations 2024 by Artwork Flow.pdfmarketingartwork
This article is all about what AI trends will emerge in the field of creative operations in 2024. All the marketers and brand builders should be aware of these trends for their further use and save themselves some time!
A report by thenetworkone and Kurio.
The contributing experts and agencies are (in an alphabetical order): Sylwia Rytel, Social Media Supervisor, 180heartbeats + JUNG v MATT (PL), Sharlene Jenner, Vice President - Director of Engagement Strategy, Abelson Taylor (USA), Alex Casanovas, Digital Director, Atrevia (ES), Dora Beilin, Senior Social Strategist, Barrett Hoffher (USA), Min Seo, Campaign Director, Brand New Agency (KR), Deshé M. Gully, Associate Strategist, Day One Agency (USA), Francesca Trevisan, Strategist, Different (IT), Trevor Crossman, CX and Digital Transformation Director; Olivia Hussey, Strategic Planner; Simi Srinarula, Social Media Manager, The Hallway (AUS), James Hebbert, Managing Director, Hylink (CN / UK), Mundy Álvarez, Planning Director; Pedro Rojas, Social Media Manager; Pancho González, CCO, Inbrax (CH), Oana Oprea, Head of Digital Planning, Jam Session Agency (RO), Amy Bottrill, Social Account Director, Launch (UK), Gaby Arriaga, Founder, Leonardo1452 (MX), Shantesh S Row, Creative Director, Liwa (UAE), Rajesh Mehta, Chief Strategy Officer; Dhruv Gaur, Digital Planning Lead; Leonie Mergulhao, Account Supervisor - Social Media & PR, Medulla (IN), Aurelija Plioplytė, Head of Digital & Social, Not Perfect (LI), Daiana Khaidargaliyeva, Account Manager, Osaka Labs (UK / USA), Stefanie Söhnchen, Vice President Digital, PIABO Communications (DE), Elisabeth Winiartati, Managing Consultant, Head of Global Integrated Communications; Lydia Aprina, Account Manager, Integrated Marketing and Communications; Nita Prabowo, Account Manager, Integrated Marketing and Communications; Okhi, Web Developer, PNTR Group (ID), Kei Obusan, Insights Director; Daffi Ranandi, Insights Manager, Radarr (SG), Gautam Reghunath, Co-founder & CEO, Talented (IN), Donagh Humphreys, Head of Social and Digital Innovation, THINKHOUSE (IRE), Sarah Yim, Strategy Director, Zulu Alpha Kilo (CA).
Trends In Paid Search: Navigating The Digital Landscape In 2024Search Engine Journal
The search marketing landscape is evolving rapidly with new technologies, and professionals, like you, rely on innovative paid search strategies to meet changing demands.
It’s important that you’re ready to implement new strategies in 2024.
Check this out and learn the top trends in paid search advertising that are expected to gain traction, so you can drive higher ROI more efficiently in 2024.
You’ll learn:
- The latest trends in AI and automation, and what this means for an evolving paid search ecosystem.
- New developments in privacy and data regulation.
- Emerging ad formats that are expected to make an impact next year.
Watch Sreekant Lanka from iQuanti and Irina Klein from OneMain Financial as they dive into the future of paid search and explore the trends, strategies, and technologies that will shape the search marketing landscape.
If you’re looking to assess your paid search strategy and design an industry-aligned plan for 2024, then this webinar is for you.
5 Public speaking tips from TED - Visualized summarySpeakerHub
From their humble beginnings in 1984, TED has grown into the world’s most powerful amplifier for speakers and thought-leaders to share their ideas. They have over 2,400 filmed talks (not including the 30,000+ TEDx videos) freely available online, and have hosted over 17,500 events around the world.
With over one billion views in a year, it’s no wonder that so many speakers are looking to TED for ideas on how to share their message more effectively.
The article “5 Public-Speaking Tips TED Gives Its Speakers”, by Carmine Gallo for Forbes, gives speakers five practical ways to connect with their audience, and effectively share their ideas on stage.
Whether you are gearing up to get on a TED stage yourself, or just want to master the skills that so many of their speakers possess, these tips and quotes from Chris Anderson, the TED Talks Curator, will encourage you to make the most impactful impression on your audience.
See the full article and more summaries like this on SpeakerHub here: https://speakerhub.com/blog/5-presentation-tips-ted-gives-its-speakers
See the original article on Forbes here:
http://www.forbes.com/forbes/welcome/?toURL=http://www.forbes.com/sites/carminegallo/2016/05/06/5-public-speaking-tips-ted-gives-its-speakers/&refURL=&referrer=#5c07a8221d9b
ChatGPT and the Future of Work - Clark Boyd Clark Boyd
Everyone is in agreement that ChatGPT (and other generative AI tools) will shape the future of work. Yet there is little consensus on exactly how, when, and to what extent this technology will change our world.
Businesses that extract maximum value from ChatGPT will use it as a collaborative tool for everything from brainstorming to technical maintenance.
For individuals, now is the time to pinpoint the skills the future professional will need to thrive in the AI age.
Check out this presentation to understand what ChatGPT is, how it will shape the future of work, and how you can prepare to take advantage.
A brief introduction to DataScience with explaining of the concepts, algorithms, machine learning, supervised and unsupervised learning, clustering, statistics, data preprocessing, real-world applications etc.
It's part of a Data Science Corner Campaign where I will be discussing the fundamentals of DataScience, AIML, Statistics etc.
Time Management & Productivity - Best PracticesVit Horky
Here's my presentation on by proven best practices how to manage your work time effectively and how to improve your productivity. It includes practical tips and how to use tools such as Slack, Google Apps, Hubspot, Google Calendar, Gmail and others.
The six step guide to practical project managementMindGenius
The six step guide to practical project management
If you think managing projects is too difficult, think again.
We’ve stripped back project management processes to the
basics – to make it quicker and easier, without sacrificing
the vital ingredients for success.
“If you’re looking for some real-world guidance, then The Six Step Guide to Practical Project Management will help.”
Dr Andrew Makar, Tactical Project Management
4. הקדמה
נעזר גם במערכת המוסדית של הענף _ מועצות הייצור,
השיווק המרוכז, אגרקסקו ומועצת ההדרים - מוסדות אלה
כבר אינם פעילים או ששליטתם צומצמה. על כן קשה עתה
יותר להגיע לנתונים מפורטים ומלאים. אנו מקווים שהאטלס
והצגת רבגוניות החקלאות יעודדו את המאמצים וההשקעות
להשלמת נתוני הענף ושיפור אמינותם.
החוברת הזו היא מהדורה מעודכנת ומורחבת של האטלס
הסטטיסטי שיצא לאחרונה בשנת 3002 ומטרתה להציג
באיורים את ההיסטוריה של החקלאות בישראל. כוונת
האטלס היא להצגה, לא דיון וניתוח, אולם לפני כל פרק
נוספה הקדמה ובה הערות על ההתפתחויות העיקריות
שמשתקפות בנתונים. דיונים תמציתיים בעניינים טכניים
ומקצועיים מוגשים בתיבות שמשולבות בהקדמות. אך בסיס הנתונים של החקלאות, כמו כל בסיס נתונים של מגזר
בטרם סקירה, שתי הערות על הנתונים.
כלכלי, הוא גוף חי. הוא יאבד את ערכו אם לא יעודכן מדי
בעבר יוחסה לענף החקלאות חשיבות רבה וכך גם למידע תקופה; אך יותר מזה, הוא צריך להיבדק ולהתאמת לעתים
אודותיו. בשנים 1591, 1791, ו-1891 נערכו מפקדים בהם מזומנות. האמצעים שעמדו הפעם לרשותנו לא אפשרו את
נאסף מידע מפורט על כל משק חקלאי. אולם הפקידה מלוא הבדיקות והמבחנים הרצויים, עוד רבה העבודה. אנו
הופסקה ובמקומה נערך פעם אחת, בשנת 5991, סקר קוראים למעיינים באטלס להצביע על קשיים, טעויות או
מדגמי של החקלאות. איסוף הנתונים בעשורים הקודמים חסרים. המהדורה הבאה תהייה טובה יותר.
הערות טכניות
א. בבסיס האטלס שני קבצים של אקסל:
אטלס 3102 נתונים בו קובצו הנתונים המקוריים וחושבו
הערכים של הסדרות שהוצגו באיורים;
אטלס 3102 מספרים אליו הועתקו הסדרות שהוצגו באיורים
ללא הנתונים המקוריים וללא נוסחאות החישוב. גיליונות
הקובץ מסודרים לפי פרקי האטלס ומאפשרים גישה נוחה
מהאיורים לסדרות המספרים ומהם לנתונים המקוריים.
המעוניינים יוכלו לקבל מאתנו את הקבצים.
ב. הנתונים נאספו ברובם מפרסומי הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה. מקורות נוספים נרשמו בסוף האטלס.
4
ג. בעבר הייתה השנה החקלאית זהה למעשה לשנה העברית.
החל בשנת 6891, הסטטיסטיקה החקלאית נמסרת לשנה
האזרחית. באיורים מסומנות רק השנים האזרחיות המתאימות;
כך שנת 0891 באיור היא השנה החקלאית תש”מ.
ד. הערכים הכספיים באטלס מנוכים במדד המחירים לצרכן
ועל כן הם מוצגים כ”מחירים ריאליים”.
ה. המדדים נמסרים באטלס כאחוזים, ערך שנת הבסיס 001.
שנות הבסיס נקבעו לפי זמינות הנתונים וצוינו בכותרות
האיורים.
5. א. ממעוף הציפור
בפרק זה מקובצים האיורים שמציגים את ההתפתחויות
העיקריות בחקלאות; היבטים מפורטים יותר יוצגו בפרקים
הבאים.
מדדי כמות ומחיר
נתחיל ממדד הכמות; למשל, גרף התפוקה לשלוחת הגידולים
באיור א1. הגרף מוסר מדד, אינדקס של תפוקה. למדד ניתן
הערך 001 עבור שנת 0591, שהיא שנת הבסיס, והייצור בכל
שנה אחרת מיוחס לבסיס. למשל, ערך המדד בגרף בשנת
0691 הוא 292 ועל כן התפוקה באותה שנה הייתה גדולה מזו
של שנת הבסיס ב-291 אחוזים (פי 29.2).
אילו היה בחקלאות רק מוצר אחד, למשל חיטה, היה המדד
פשוט: תפוקת החיטה בטונות מדי שנה בשנה. אבל הייצור
מורכב ממוצרים רבים. להדגמה נניח שהגידולים הם שניים,
אספסת ועגבניות. חישוב המדד מוצג בלוח 1.
לוח 1: חישוב מדד הכמות של התפוקה
אספספת
עגבניות
ערך היצור, מחירי שנת הבסיס, ש"ח
הגידול בערך, אחוזים
מדד
המרשם לעריכת המדד: קבע לשנה הראשונה ערך מדד של
001; ומאז חשב מדי שנה את ערך התפוקה במחירים של
השנה הקודמת ובדוק בכמה אחוזים עלה (או ירד) הערך בין
השנים. כך, לפי הלוח, מדד כמות התפוקה עלה ב-11 אחוזים
משנת הבסיס לשנה השנייה. על כן המדד בשנה השנייה הוא
111. בשנה השלישית יחושב ערך הייצור במחירים של השנה
השנייה ושוב תחושב התוספת למדד באחוזים. התוספות הללו
תשורשרנה, תתווספנה זו לזו (בריבית דריבית) לבניית המדד.
חשוב: תפוקת האספסת קטנה ותפוקת העגבניות גדלה;
בטונות התפוקה לא השתנתה, 4 טונות כל שנה. אבל לפי
שנת בסיס
מחיר, ש"ח לטון
ייצור, טונות
004
2
0001
2
0082
001
שנה שניה
ייצור, טונות
5.1
5.2
0013
11
111
הדרך בה מחושב המדד, סך התפוקה של הענף גדלה. בדרך
בה אנו מחשבים, תוספת של מוצר יקר יחסית כמוה כתוספת
כמות גדולה יותר של מוצר זול. מדד הכמות בלוח 1 עלה על
אף שהמשקל בטונות של הכמות הכללית לא השתנה.
חישוב מדד המחיר נעשה בצורה דומה: מחשבים את ערכו
הכספי של סל המוצרים של שנת הבסיס, פעם במחירי שנת
הבסיס ופעם במחירי השנה השנייה. היחס בין הערכים
הכספיים הללו הוא מדד המחיר. ושוב, מחשבים מדי שנה
ומשרשרים.
5
6. מאז קום המדינה גדלה כמות התפוקה בחקלאות פי עשרים בחלקו בזכות היצוא. ואכן, כפי שנראה בהמשך, ליצוא יכולה
(איור א1). הגידול בשלוחת הצומח היה גדול במידת מה להיות השפעה גדולה על התפתחות הענף.
מהגידול בשלוחת בעלי החיים, בעיקר בעשורים האחרונים,
א1. תפוקה בחקלאות, שלוחות הענף, מדד כמות, 0591 = 001
005,2
גידולים
000,2
בעלי חיים
005,1
000,1
005
0
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
הגידול בתפוקה בחקלאות נשען על קידום טכנולוגי (תיבה). מניסיונם. מקור אחר הוא מחוץ לענף; למשל, מכוני חליבה
הרמה הטכנולוגית, פריון גורמי הייצור (מונחים נרדפים) או טפטפות; הם מוסיפים לטכנולוגיה אם תרומתם לייצור
היא הערך המצטבר של הקידום מדי שנה בשנה. רמת גדולה מעלותם.
הטכנולוגיה של החקלאות הייתה בשנת 0102 גבוהה פי הרמה הטכנולוגית שמוצגת באיור א2 היא מדד לפריון
31 מהרמה בשנת הבסיס, 3591 (איור א2). מקור אחד הכולל של גורמי הייצור; היא מחושבת בהתייחס לכל
לקידום הטכנולוגי הוא בחקלאות; למשל, זנים חדשים, הגורמים שמשתתפים בעשיית התוצר.
שיטות עבודה וטיפול שחקלאים לומדים מן המחקר או
א2. גורמים, טכנולוגיה וערך מוסף, מדד כמות, 3591 = 001
000,3
ערך מוסף
005,2
רמה טכנולוגית
000,2
005,1
הון בחקלאות
000,1
מועסקים בחקלאות
005
0
0102
6
0002
0991
0891
0791
0691
0591
7. מדדים אחרים הם של הפריון החלקי, התפוקה ליחידת ומהתפוקה ליחידת מים. החקלאים אמצו שיטות ודרכים
תשומה, איור א3. המעניין באיור הוא שהתפוקה ליחידת לחסוך (ביחס לתפוקה) במיוחד בעבודה.
עבודה, למועסק, גדלה יותר מהתפוקה ליחידת הון
א3. מדדי פריון חלקי, עבודה, הון, מים, 0591 = 001
005,2
תפוקה למועסק
000,2
תפוקה ליחידת הון
005,1
תפוקה למ"ק
000,1
005
0
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
תוצר וקידום טכנולוגי
בעשיית התפוקה בחקלאות משתתפים גורמי ייצור רבים -
קרקע, מים, דשנים, מכונות, עבודה, ועוד. נוח לחלק אותם
לשתי קבוצות: גורמים קנויים ואחרים. התוצר בחקלאות, הערך
המוסף, הוא ההפרש בין ערך התפוקה בענף לערך ההוצאה
על הגורמים הקנויים. הגורמים האחרים, שאינם קנויים, הם הון
(מכונות, מבנים, בעלי חיים) ועבודה. בהסתכלות זו, הגורמים
ש”שייכים” לחקלאות, הון ועבודה, עושים את התוצר; הם
מכונים גם התשומות המסורתיות. הגורמים הקנויים מוסיפים
לו והסכום, התוצר פלוס הגורמים הקנויים, הוא התפוקה.
ההסתכלות הזו מתעלמת מהקרקע שהיא גורם חשוב, אך
כיוון שאנו מתעניינים בשינויים לאורך זמן, ושטח הקרקע לא
השתנה בהרבה, ההתעלמות אינה משפיעה משמעותית.
הקידום הטכנולוגי הוא מדד של שינוי, מחושב מדי שנה
כהפרש בין ההשתנות (באחוזים) של סל התשומות המסורתיות
לבין השתנות התוצר. השתנות הסל היא ממוצע משוקלל של
השתנות התשומות המסורתיות. החישוב נערך לפי המשוואה
הבאה, בה כל המשתנים מסמלים שינויים במדד כמות בין שנה
אחת לאחרת:
קידום טכנולוגי = תוצר פחות (6.0 כפול עבודה פלוס 4.0 כפול
הון).
הגודל בסוגריים הוא מדד השתנות סל התשומות. המקדמים,
6.0, 4.0, התקבלו במחקרים. נוסחת החישוב משקפת את
ההנחה שללא הקידום היה השינוי בתוצר זהה בגודלו
(באחוזים) לשינוי בסל התשומות המסורתיות. הקידום
הטכנולוגי יכול שיהיה שלילי; למשל, בשנת בצורת.
הרמה הטכנולוגית היא מדד ומחושבת, בדומה למדדים
האחרים, בשרשור השינויים השנתיים.
7
8. המחירים שהחקלאים קיבלו עבור תוצרתם השתנו בין
השנים (איור א4). המחירים עלו מיד לאחר קום המדינה
ובעקבות הגידול הרב באוכלוסייה, מאז הם היו במגמה
כללית של ירידה. בשתי תקופות נעצרה מגמת הירידה:
בסוף שנות ה-07 ובתקופה האחרונה, בשנות האלפיים.
בשני המקרים משקפים המחירים בישראל השתנות
המחירים בשוקי העולם; במיוחד, בשנים האחרונות גדל
הביקוש למוצרים מן החי - בעיקר בעקבות השיפור ברמת
החיים של תושבי המדינות המתפתחות ובראשן סין -
ובעקבותיו גדל גם הביקוש לגרעינים ועלו גם המחירים של
המוצרים מן הצומח (הגידולים) יבוא ומן החי.
א4. מחירים של מוצרים חקלאיים, שלוחות הענף, מדד 0591 = 001
051
גידולים
021
בעלי חיים
09
06
03
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
הגרפים באיור א5, התפוקה בחקלאות בערכים כספיים, בכמות ומגמת הערכים הכספיים באיור א5 היא לעלייה. כפי
משקפים "תחרות" בין השתנות הכמות (איור א1) להשתנות שנראה בפרק ט, באותה תקופה הענף נהנה גם מהכנסה
המחירים (איור א4); למשל, החל בשנות האלפיים, בתקופה שהלכה וגדלה.
בה המחירים למעשה לא ירדו, גברה ההשפעה של העלייה
א5. ערך התפוקה בחקלאות, במיליוני שקלים, מחירי 0102
000,03
כל הענף
000,52
גידולים
000,02
000,51
בעלי חיים
000,01
000,5
0
0102
8
0002
0991
0891
0791
0691
0591
9. החקלאות מספקת מזון בכמויות הולכות וגדלות, אך
צריכת מוצרי המזון מוגבלת. לעומת זאת, צריכת המוצרים
והשירותים האחרים - בגדים, דירות, מכוניות, רפואה - אינה
מוגבלת, לא בישראל ולא בארצות אליהן אנחנו מייצאים.
על כן עם התפתחות הכלכלה של מדינת ישראל גדלה
החקלאות פחות משצמחו הענפים האחרים (התעסוקה
בחקלאות אפילו קטנה) וכתוצאה מכך ירד חלקו של הענף
במשק הלאומי (איור א6, תמ"ג - תוצר מקומי גלמי). בשנת
1102 היו הן שיעור המועסקים בענף והן חלק התוצר במשק
קטנים מ-2 אחוזים.
איור א6. חלקה היחסי של החקלאות בתמ"ג ובתעסוקה, אחוזים
02
שיעור המועסקים
51
חלק בתמ"ג
01
5
0
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
9
10. ב. ענפי החקלאות
שני ענפים "שולטים" בהתפתחות שלוחות החקלאות: (איורים ב2, ב4). כדאי לשים לב לגידול בייצור הירקות באיור
הפירות האחרים, שאינם הדרים, בגידולים והבשר בענפי ב2 ולמקומו היחסי של החלב באיור ב4. המגמות שמתגלות
החי (איורים ב1, ב3), על כן האיורים של השלוחות מוצגים כאן תודגשנה בפרק הבא.
פעם לכל ענפי השלוחה ופעם ללא הענפים השולטים
הערה לנתוני ענפי החי בפרק זה ובבא אחריו
בעבר חישבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי כמות
למוצרים מהחי (בשר, חלב...) ובהתאם לכך, לתקופה שעד
שנת 6891 הועתקו המדדים הללו לנתוני האטלס. מאוחר
יותר עברה הלשכה לחישוב ופרסום מדדי כמות לענפי החי
(רפת, לול...) לא למוצרים. אנו התאמנו החל בשנת 7891 את
המדדים שבאטלס לפי אלה שפורסמו ועל כן נרשם בכותרות
האיורים “מדד כמות” במרכאות (לשלוחת ענפי החי כולה, פרק
א, הלשכה חישבה ופרסמה מדד כמות לכל השנים שבאטלס).
איור ב1. תפוקה בחקלאות, גידולים, מדד כמות, 0591= 001
000,51
ירקות
000,21
גידולי שדה
000,9
פרי הדר
000,6
פירות אחרים
000,3
0
0102
01
0002
0991
0891
0791
0691
0591
13. ג. תפוקה לנפש
הייצור החקלאי גדל עם הגידול של האוכלוסייה בישראל;
אולם אפשר להבחין בשתי תקופות (איור ג1), עד אמצע
שנות ה-08 גדלה התפוקה לנפש - הן בקבוצת הגידולים
והן בענפי החי - ומאז התפוקה עוקבת אחרי צמיחת
האוכלוסייה והתפוקה לנפש למעשה אינה משתנית. ושוב,
גם בהסתכלות זו, בתוך הקבוצות יש הבדלים, הייצור לנפש
של פירות אחרים, ירקות, ובמידה מסוימת גם בשר, עלו
בעשורים האחרונים; במוצרים אחרים ניכרת ירידה. במיוחד
נראה כאילו הבשר לכל סוגיו החליף את החלב ובעיקר את
הביצים, בקבוצת המוצרים מהחי.
איור ג1. תפוקה לנפש - גידולים ובעלי חיים, מדד כמות, 0591= 001
005
גידולים
004
בעלי חיים
003
002
001
0
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
איור ג2. תפוקה לנפש - גידולים, מדד כמות, 0591= 001
005,2
ירקות
000,2
גידולי שדה
005,1
פרי הדר
000,1
005
פירות אחרים
0
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
31
16. איור ג7. תפוקת בעלי חיים לבשר, ק"ג לנפש
08
בשר
07
06
עוף
05
04
דגים
03
02
01
0
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
חשוב להעיר
בתפוקה נכלל גם הייצור ליצוא ועל כן המדדים באיורים
אינם מייצגים במדויק את ההשתנות של הצריכה של מוצרי
החקלאות בישראל. לא יכולנו להרחיב לשאלת הצריכה
במהדורה הזו של האטלס.
61
17. ד. מחירים ליצרנים ולצרכנים
בין המוצרים שנסחרים בשווקים הבינלאומיים יש משקל
גדול לגרעינים למאכל אדם וחי. בשנים האחרונות, עם
הצמיחה הכלכלית בארצות עניות, בעיקר בסין, התרחב
הביקוש למוצרים מן החי ובעקבותיו עלו המחירים; ושוב,
בעיקר מחירי הגרעינים. על כן העלייה בשנים האחרונות
בגרף המחירים בעולם באיור ד1 גדולה מהשינוי שמציג גרף
המחירים לישראל שמשקף את מחירי סל כל המוצרים של
הענף.
המחירים של מוצרי החקלאות בישראל קשורים למחירים
בעולם בשתי דרכים עיקריות. האחת, המחירים של
המוצרים שהחקלאות מייצאת ומוצרי המזון המיובאים
נקבעים בשוקי "העולם". הדרך השנייה היא ההשפעה על
מחירי המוצרים מהחי: חלק הארי של המזון לחי, ברפת
ובלול, מקורו בגרעינים מיובאים שמחיריהם גם הם נקבעים
בשווקים הבינלאומיים. במשך דורות אחדים, התרחב הייצור
החקלאי בעולם יותר מהגידול באוכלוסייה וכמות המזון
לנפש עלתה; כתוצאה מכך ירדו מחירי המזון, מגמת הירידה
הזו השתקפה גם במחירים ליצרנים בישראל.
איור ד1. התפוקה החקלאית, מדד מחיר, 8691 = 001
051
בישראל
021
בעולם
09
06
03
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
71
18. המחירים בהדרים בשנים האחרונות משקפת כנראה מעבר
לזנים משופרים. מפתיעה במיוחד היא מגמת הירידה הרב-
שנתית במחירי הפירות האחרים. הגידול בתפוקה (איור ב1)
שמשולב עם ירידה במחירים מצביע על אפשרות של קידום
טכנולוגי יוצא דופן (ייתכן שיש כאן גם השפעה של תמיכה
ממשלתית; למשל, בבנייה של בתי קירור לפירות).
המחירים של מוצרי הענפים מוצגים באיורים ד2, ד3.
מחירים אחדים עקביים עם התפתחויות כמותיות; למשל,
מחירי הביצים והחלב נמוכים עתה ממה שהיו בעבר; סביר
שבעקבות התפתחויות טכנולוגיות וארגוניות בענפים.
במקרים אחרים התפתחות המחירים מפתיעה; למשל,
בהדרים לא ניכרת ירידת מחירים לפני שנת 0891 ואף על
פי כן תפוקת הענף צומצמה כבר אז. מגמת העלייה של גרף
איור ד2. מחירים ליצרן - גידולים, מדד, 0591= 001
003
ירקות
052
002
גידולי שדה
051
פרי הדר
001
פירות אחרים
05
0
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
איור ד3. מחירים ליצרן - בעלי חיים, מדד, 0591= 001
002
בשר
051
חלב
001
ביצים
05
דגים
0
0102
81
0002
0991
0891
0791
0691
0591
19. מדינות מתועשות אליהן הצטרפה ישראל לפני שנים
אחדות) התמיכה בחקלאות בישראל מגיעה ל-21 אחוזים
מערך תפוקת הענף. בחישוב הזה יש בתמיכה מכסים
והגנות אחרות על הסחר במוצרי מזון וגם הוצאה על מחקר
והדרכה.
בעבר הייתה תמיכה מתקציב המדינה במחירים של מוצרי
המזון (איור ד4). התמיכה הייתה גדולה במיוחד במחירים
של המוצרים מהחי והיא עלתה עם התפתחות האינפלציה.
בשנים האחרונות אין עוד תמיכה תקציבית במחירים אולם
התמיכה בענף לא נעלמה; לפי מדידת ( OECDארגון
איור ד4. תמיכות במחירים מתקציב המדינה, שיעור מערך התפוקה, אחוזים
53
גידולים
03
52
בעלי חיים
02
51
01
5
0
0102
0002
0891
0991
0791
0691
0591
איורים ד5, ד6 מציגים מדדי מחירים ליצרנים ולצרכנים. הפרש הולך וגדל בין המחיר (הממוצע) ליצרנים בחקלאות
בשניהם, החל בשנות ה-08 הירידה במחירים ליצרנים לבין המחירים ששולמו עבור מצרכי המזון.
חריפה מהשינוי במחיר לצרכנים. האיורים מצביעים על
איור ד5. תפוקה ומזון, מחירים ליצרנים וצרכנים, מדד, 2591=001
021
צרכנים
001
יצרנים
08
06
04
02
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
91
21. ה. יצוא ושוק מקומי
החקלאות מייצאת מוצרים בהם יש לנו יתרון יחסי באקלים,
עונה וידע (בסטטיסטיקה של הענף נרשם רק היצוא הישיר;
יצוא עקיף, למשל של שימורי פירות, אינו נרשם). בשנים
הראשונות שאחרי קום המדינה היו ההדרים עיקר היצוא של
המשק הישראלי. ירידת חלקה של החקלאות ביצוא (איור
ה1) משקפת התפתחות של ענפי המשק האחרים. אחד
הגורמים המשפיעים על כדאיות היצוא והתפתחותו הוא
שער החליפין הריאלי (איור ה2). עד ראשית שנות ה-06 נהגו
בישראל שערים אחדים, וההדרים הופלו לרעה בקביעת
השער. היבט זה אינו מוצג באיור ה2 שמבוסס על נתוני
השער הממוצע, שער שירד במשך שנים אחדות. בשנת
2691 נעשתה רפורמה שאיחדה את השערים והעלתה
את השער המאוחד. בתקופה הבאה שוב ירד השער ואחר
כך עלה בהדרגה, במיוחד בתקופת האינפלציה של שנות
ה-07 ומחצית שנות ה-08. הירידה החריפה בשנים -5891
68 משקפת את צעדי המדיניות מרחיקת הלכת שננקטו
לעצירת האינפלציה. שער החליפין הריאלי משקף את
התנאים הכלכליים הכלליים ששררו במגזר סחר החוץ
של ישראל (מוסבר בתיבה), אמנם הוא לא משקף תמיד
את רווחיות היצוא של החקלאות שמושפעת גם ממחירי
המתחרים, עלות הייצור, זמינות העובדים והמים, ועוד,
אולם השתנות גדולה יחסית של השער הריאלי מצביעה גם
השתנות מקבילה בחקלאות.
שער החליפין מסמן את אפשרות ההמרה של סחורות
ושירותים בישראל וארצות אחרות. בפשטות, אם השער הוא 4
שקלים לדולר, מוצר שעולה בחו”ל 2 דולר יעלה כאן 8 שקלים.
כך ידעו יצרנים וצרכנים אם כדאי לייצר או לרכוש את המוצר
בישראל או בחוץ. כאשר היא מוצגת לאורך זמן, הכדאיות הזו
מכונה שער החליפין הריאלי. הוא משתנה בעקבות שלושה
גורמים: השתנות שער החליפין הנומינלי (הרשמי או היציג),
השתנות רמת המחירים בחו”ל, השתנות רמת המחירים
בישראל. בהתאם לכך, הנוסחה לחישוב מדד השינוי של שער
החליפין הריאלי היא:
שער ריאלי = (שער נומינלי כפול מדד המחירים בחו”ל) מחולק
למדד המחירים בישראל
כל הגדלים בנוסחה הם שינויים (באחוזים) משנה לשנה. הגודל
בסוגריים מסמן את ההתייקרות (או ההוזלה) של מוצרי החוץ;
החלוקה משווה לשינוי המקביל שחל בישראל. למדד המחירים
בחו”ל בחרנו במדד הממוצע של מחירי מוצרי היבוא לישראל
ומחירי מוצרי היצוא לארצות אחרות. מדד השער הריאלי נקבע
כ-001 לשנת הבסיס והוא משורשר משנה לשנה לפי הערכים
שמחושבים בנוסחה.
שער החליפין הריאלי
12
22. איור ה1. חלקה היחסי של החקלאות ביצוא, אחוזים
08
חלק היצוא
החקלאי
07
06
05
04
03
02
01
0
0102
0002
0991
החקלאות הישראלית מוגבלת במים ועבודה, אבל היא גם
מוגבלת כלכלית באפשרויות היצוא. אם היצוא יהיה כדאי
כלכלית, הענף יוכל להתרחב, כך היה בעשור שמאמצע
שנות השבעים: שער החליפין הריאלי היה גבוה יחסית (איור
0891
0791
0691
0591
ה2) על כן המחירים עבור מוצרי היצוא של החקלאות היו גם
הם גבוהים ועלה משקל היצוא בתפוקת הענף (איור ה3).
במקביל, כפי שנראה להלן, גדלה גם ההכנסה בענף. מאוחר
יותר, ירידת המחירים לוותה בירידת משקלו של היצוא.
איור ה2. מדד שער החליפין הריאלי, ש"ח לדולר, מדד, 0691=001
053
שער חליפין
ריאלי
003
052
002
051
001
05
0102
22
0002
0991
0891
0791
0691
0591
23. איור ה3. מחירי היצוא בחקלאות, מדד, 9591=001 ושיעור היצוא מתפוקת הענף, אחוזים
051
05
מדד המחירים
021
04
03
09
02
06
01
03
0
0
0102
0002
0991
0991
איור ה4 מצביע על השינויים בנפח היצוא של מוצרי
החקלאות. מקורם של השינויים הללו הוא הן בשינויים
במחירים עבור מוצרי היצוא והן בשינויים בכמויות של
המוצרים שהופנו ליצוא. לא ערכנו הבחנה מפורשת בין שני
הגורמים הללו אבל אפשר להצביע על התמונה הכללית:
0891
0891
0791
0791
0691
0691
0591
0591
בין שנת 9591, הראשונה עבורה יש נתונים, ועד שנת 0891
עלו מחירי היצוא בקירוב ב-%05 (איור ה3); באותה תקופה
גדל נפח היצוא (איור ה4) כמעט פי שישה - עיקר הגידול
בנפח מקורו בהרחבת הייצור ליצוא, לא בזכות השתנות של
מחירים עליהם לחקלאים אין שליטה.
איור ה4. יעוד התפוקה החקלאית, מדד של הערך בשקלים ריאליים, 0591 = 001
000,4
יצוא
005,3
000,3
שוק מקומי
005,2
000,2
005,1
000,1
005
0
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
32
מדד מחירים
שיעור היצוא
שיעור היצוא
24. ו. תשומות קנויות ותנאי סחר
אנו מבחינים בארבע קבוצות עיקריות של תשומות קנויות
בחקלאות - מספוא, דשנים, מים ובלאי (לעתים הבלאי אינו
נכלל בין הקנויות). תשומת המספוא היא התשומה שגדלה
יותר מהאחרות בעשורים שמקום המדינה (איור ו1). הדבר
משקף את הגידול הרב בצריכת המוצרים מהחי, ובעיקר
הבשר, ומעבר מהזנה בירק ומרעה, שמיוצרים במשק,
להזנה במספוא מרוכז. בהסתכלות ללא מספוא (איור
ו2) אפשר להבחין בעצירה ואף ירידה קלה של השימוש
במים מאז שנות ה-07 (נשוב למים בפרק הבא) ובדשנים
מאז אמצע שנות ה-08. מעניין שיש עלייה, אף כי לא רבה,
בתשומת ההון, הבלאי, החל מאמצע שנות ה-09. עניין זה
יוצג שוב בפרק ח.
איור ו1. תשומות קנויות בחקלאות, מדדי כמות, 2591 = 001
005,2
סך הכל
000,2
מספוא
005,1
מים
000,1
005
דשנים
0
בלאי
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
איור ו2. תשומות בחקלאות (ללא מספוא), מדדי כמות, 2591 = 001
000,1
סך הכל
008
מים
006
דשנים
004
002
בלאי
0
0102
42
0002
0991
0891
0791
0691
0591
25. איור ו3 מציג את משקל התשומות בערך התפוקה של הענף; ההוצאה על המים הוא כעשירית מערך התפוקה בענפים
שוב, למספוא מקום מיוחד. משקל המים בתפוקה לא עלה הצמחיים, הגידולים.
במשך כל התקופה שבאיור על %6, הפירוש הוא ששיעור
איור ו3. משקל כל אחת מהתשומות הקנויות בערך התפוקה באחוזים
03
מספוא
52
02
מים
51
דשנים
01
בלאי
5
0
0102
0002
מחירי המספוא תנודתיים יותר ממחירי התשומות האחרות
(איור ו4), הם משקפים את תנודות המחירים בשוקי העולם.
האיורים הבאים מציגים מדדים להשוואת מחירי התשומות
למחירי התפוקה. המחירים (הריאליים) של התשומות ללא
מספוא מושפעים במידה ניכרת ממחירי הדלק, בעולם
ואצלנו. על כן הם עלו בשנות השבעים, ירדו מאמצע שנות
ה-08 ושוב עלו אחר כך. עבור החקלאים, הגודל החשוב
0991
0891
0791
0691
0591
אינו מחיר התשומות, אלא היחס בין המחיר הזה למחיר
התפוקה. המדד של היחס הזה מכונה תנאי הסחר (מונח
מתאים יותר יכול היה להיות תנאי ההמרה). ירידה של המדד
פירושה שמחירי התשומות התייקרו יחסית למחיר התפוקה;
זו פעולת מספריים: התשומות מתייקרות או מחיר התפוקה
יורד, או שניהם.
איור ו4. מדד מחירים של תשומות קנויות, מדד, 2591 = 001
051
מספוא
021
ללא מספוא
09
06
03
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
52
26. תנאי הסחר מוצגים באיורים ו5, ו6 פעם לכל הענף ופעם לענף החקלאות כולו משקפים את תנאי הסחר בשתי
לשלוחותיו. תנאי הסחר בייצור המוצרים מהצומח, הגידולים, שלוחות החקלאות.
הורעו במשך כל התקופה הנסקרת. תנאי הסחר שמוגדרים
איור ו5. מחירים ותנאי הסחר בחקלאות, 2591 = 001
051
תשומות קנויות
021
תפוקות
09
תנאי סחר
06
03
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
איור ו6. תנאי הסחר בשלוחות, מדד, 2591 = 001
021
גידולים
001
בעלי חיים
08
06
04
02
0102
62
0002
0991
0891
0791
0691
0591
27. ז. מים
למים מקום מיוחד בחקלאות בישראל. ללא השקיה הייתה
תפוקת הענף קטנה בהרבה ממה שהיא היום, ולמעשה
המים הם שמגבילים את תפוקת הגידולים למיניהם: אילו היו
לנו יותר מים אפשר היה למצוא שטחים להשקות, במיוחד
בדרום ובנגב.
השימוש במים בארץ גדל בהרבה לאחר הקמת המוביל
הארצי, שהופעל לראשונה בשנת 4691. אחר כך נוספו עוד
מערכות שרובן קשור למוביל. אבל מאמצע שנות ה-08
נתקל משק המים במגבלות המשאבים (אף כי לעתים נהג
בחוסר אחריות ובהפקת יתר), ההספקה לא התרחבה באופן
ניכר ותקופות של בצורת היו מאופיינות בצמצום השימוש
במים (איור ז1).
איור ז1. השימוש במים, מיליוני מ”ק לשנה
005,2
חקלאות
000,2
תעשיה
005,1
000,1
בית
005
סך הצריכה
0
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
72
28. כאן ראוי להצביע על שני היבטים משלימים. האחד הוא
הרחבת ההספקה לחקלאות של מי קולחים (שפכים
מטוהרים וממוחזרים), הרחבה שאפשרה העברה של מים
שפירים מן הענף לאוכלוסייה העירונית המתרחבת. ההיבט
השני הוא התפלת מי-ים, הספקת המותפלים מגיעה עכשיו
לשיעור של %51 מכלל הספקת המים ושיעורה אמור
להיות כפול מכך בתוך שנתיים. היבטים אלה אינם מצוינים
במפורש באיורים.
איור ז2. השימוש במים לנפש, מ”ק לשנה
008
חקלאות
007
006
תעשיה
005
004
בית
003
002
סך הצריכה
001
0
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
תנאי הסחר ביחס למים הורעו במשך השנים (איור ז3). כפי כך גם עם הצמצום בתמיכות במחירי המים לענף. סביר
שכבר ראינו, מחירי הגידולים ירדו ומחירי המים לחקלאות שהתייקרות המים הייתה בין הגורמים לשיפור בטכנולוגיה
עלו - בתחילה לאחר עליית מחירי הדלק בשנת 4791 ואחר של השימוש בגורם ייצור זה.
איור ז3. מדדי מחירים: מים וגידולים, 2591=001
021
005
001
004
08
003
06
002
04
001
מים
מים
גידולים
גידולים
0
02
0102
0102
82
0002
0002
0991
0991
0891
0891
0791
0791
0691
0691
0591
0591
29. ואכן, על אף הצמצום בכמות המים החל משנות ה-08 לשיפור השימוש במים אלא גם אחרים; ביניהם, חממות,
תפוקת המוצרים מהצומח המשיכה ועלתה (איור ז4). כדאי זנים משופרים, דשנים, חומרי הדברה, עובדים מסורים ועוד.
לציין שהגורמים לגידול הזה בתפוקה לא היו רק האמצעים
איור ז4. מים, וגידולים, מלמ”ק ומדד כמות 0591=001
005,1
005,2
002,1
000,2
009
005,1
006
000,1
003
005
מדד כמות
0
0
0102
0002
0002
0991
0991
הספקת המים לחקלאות מנוהלת בעזרת הקצאות (מכסות)
ומחירים. המחירים מדורגים ועולים עם ניצול המכסה.
בתקופה בה החקלאות הצמחית הייתה רווחית, בשנות
השבעים וחלק משנות השמונים, השימוש במים היה גדול
מהמכסה המצרפית לענף (איור ז5). זו הייתה כנראה
השפעה של המחירים הגבוהים יחסית של מוצרי היצוא
באותו זמן. מאוחר יותר, כאשר הרווחיות קטנה, ומחירי
0891
0891
0791
0791
0691
0691
0591
0591
המים עלו, נזהרו החקלאים שלא לנצל את מלוא מכסתם,
בכדי שלא להגיע למדרגות המחירים הגבוהות; בחקלאות
היה למעשה עודף מים. ההערות במשפטים האחרונים
מתייחסות לענף כולו, כמצרף; סביר שהיו חקלאים שניצלו
את מכסתם במלואה ואף חרגו ממנה גם בתקופות בהן
המכסות הכוללות עלו על הצריכה.
איור ז5. מים בחקלאות - מכסות וצריכה, מלמ”ק
000,2
צריכה
005,1
מכסות
000,1
005
0
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
92
מדד כמות
מלמ"ק
מלמ"ק
30. ח. השקעה והון
והתפוקה בשנים אלה ולא מירידה בהשקעות. הגידול
בהשקעה מאז תחילת שנות ה-09 מצביע על התאוששות
החקלאות מהמשבר המימוני. מידע דומה מסוכם גם באיור
ח2, כמות ההון בחקלאות גדלה עם הזמן, אך היא פחתה
בתקופת המשבר של שנות השמונים וחזרה לאיתנה מאוחר
יותר.
ההשקעה בחקלאות היא במבנים, מכונות, ציוד, מטעים,
בעלי חיים, רשתות השקיה וכיוצא בהם. היא משמשת
להרחבת אמצעי הייצור, חידוש נכסים שיצאו משימוש,
והכנסת טכנולוגיות מתקדמות. הירידה בשנים שלאחר קום
המדינה בגרפים שבאיור ח1, שמסמנים יחס בין השקעה
השנתית למשתנים האחרים, נובעת מהתרחבות של ההון
איור ח1. שיעור ההשקעה הגולמית בחקלאות ביחס לתפוקה ולמלאי הון
52
ביחס לתפוקה
02
ביחס להון
51
01
5
0
0102
0002
0991
0891
0791
0691
0591
איור ח2. הון גולמי בחקלאות, מדד 0591=001
008
מדד מלאי הון
007
006
005
004
003
002
001
0102
03
0002
0991
0891
0791
0691
0591
31. ט. תעסוקה והכנסה
מספר המועסקים בחקלאות עלה עם ההתיישבות ממי שיצאו מפעילות שוטפת וכך מבטיחים לעצמם הכנסה
והתרחבות הענף והגיע לשיא של 121 אלף בשנת 1691; מאז מתאימה גם אם הרווחיות של יחידת הקרקע או בעלי החיים
ניכרת ירידה. במקביל לירידה בתעסוקה של כלל העובדים אינה גבוהה.
יש עלייה במספר השכירים, כיום רבים מהם עובדים זרים. שתי נקודות ראויות לציון באיור ט1. האחת השפעת היצוא
שיעור השכירים הגיע עתה ל-%08 מכלל העובדים בענף. שמתנה את יציאת העצמאים בעשור שמאז אמצע שנות
הירידה במספר המועסקים ובמיוחד העצמאים משקפת השבעים. הנקודה השנייה היא היציאה הרבה של העצמאים
עלייה של ההכנסה החליפית, בענפים אחרים במשק. והגידול במספר השכירים מאז תחילת שנות התשעים. כאן
חקלאים עוזבים את החקלאות ואולי יותר מכך, בנים ובנות משולבות שתי תופעות, הכניסה של עובדים מתאילנד מאז
אינם ממשיכים ועוברים לתחומים אחרים. שכירים מחליפים שנת 2991 ושינוי המבנה בקיבוצים רבים שבעקבותיו הפכו
אותם. התהליך הזה מלווה בגידול של המשק החקלאי חברים לשכירים במשקיהם. דבר זה משתקף כנראה גם
האופייני, חקלאים פעילים חוכרים קרקעות ואמצעי ייצור באיור ט3.
איור ט1. תעסוקה בחקלאות, אלפים ושיעור השכירים, אחוזים
08
מתוכם עצמאים
שיעור השכירים
שיעור השכירים
מועסקים בחקלאות
באלפים
021
06
09
04
06
03
02
0
0
0102
0002
0002
0991
0991
0891
0891
0791
0791
0691
0691
0591
0591
13
מועסקים בחקלאות
001
051
32. איור ט2 מציג את ההכנסה בחקלאות (לאחר התשלום
לתשומות קנויות והורדת הפחת). שוב ניכרת השפעת היצוא
במרכז התקופה הנסקרה. כן עלתה במידה משמעותית
ההכנסה בענף בשנות האלפיים. הגברת ההישענות על
עובדים שכירים משתקפת באיור בהרחבת הפער בין הגרף
של כלל הענף וזה שמייצג את הכנסה של העצמאים.
המגמה החיובית שמתגלית לאחרונה בהכנסות עקבית
עם מגמות המחירים וערך התפוקה באיורים א4, א5. כיוון
שמספר העצמאים בחקלאות ירד בצורה ניכרת בשנים
האחרונות (איור ט1), העלייה בהכנסה הממוצעת לחקלאי
עצמאי, ומשפחתו, גדלה עוד יותר ממה שנראה באיור ט2.
אולם עדיין איננו יודעים אם השיפור הזה בהכנסה הוא
תופעה קבועה או חולפת.
איור ט2. הכנסה נובעת מהסקטור החקלאי, במיליוני שקלים של 0102
000,51
לעצמאים
000,21
בסך הכל
000,9
000,6
000,3
0
0102
0991
0002
0791
0891
0591
0691
איור ט3. מועסקים בחקלאות, לפי מעמד בעבודה, אלפים
08
07
שכירים ועובדים מחו"ל
מעסיקים, עצמאים
ובני משפחה
07
06
45
25
73
64
34
04 83
05
04
63
03
62
חברי קיבוץ
71
02
81
71
12
02
61
01
8
01
0
0102
23
0002
0991
0891
0791
0691
33. י. שטחים ויבולים
כפי שראינו, ייצור הפירות והירקות גדל במשך השנים.
המקורות לגידול הזה היו הרחבת השטחים, כפי שאיורים י1,
י2 מציגים והגידול ביבול ליחידת שטח (איורים י3, י4).
איור י1. התפלגות שטחי גידול, אלפי דונם ואחוזים, שנת 1591
%5
גד"ש 077.2
%28
%9
הדרים 531
%4
מטעים ללא זיתים והדרים 592
ירקות 571
איור י2. התפלגות שטחי גידול בין ענפי החקלאות, אלפי דונם ואחוזים, שנת 9002
גד"ש 163,1
%72
%74
הדרים 481
מטעים ללא זיתים והדרים 995
ירקות 287
%02
%6
33
37. יא. אוכלוסיה ויישובים
האוכלוסייה היהודית בישראל גדלה, במיוחד מאז קום לכך, ההתיישבות הייתה בעיצומה בעשור הראשון למדינה
המדינה, ורובה מתגורר ביישובים עירוניים (איור יא1). בדומה (איור יא2) ואחרי כך גדל מספר היישובים הכפריים בהדרגה.
איור יא1. אוכלוסיה יהודית בכפר ובעיר באלפים
0006
קיבוצים, מושבים וכפרים
452,5
0005
471,4
ערים, עיירות וקהילתי
0004
840,3
0003
334,2
0002
196,1
0001
054
9002
634
8002
943
5991
303
352
2791
3891
242
1691
934
351 631 83
5491
1391
96 51
37 21
54 5
42 1
2291
4191
0091
2881
0001
איור יא2. מושבים, קיבוצים וכפרים של יהודים בישראל
577
877
408
0
797
008
196
266
006
004
662
002
011
9002
8002
5991
3891
2791
1691
5491
1391
17
2291
74
4191
22
0091
5
2881
73
0
38. באוכלוסייה שאינה יהודית המגמות דומות, גידול מספרי
ועיור. העיור מתבטא הן בגדלת מספר התושבים בערים והן
בהקטנת מספר היישובים הכפריים, הם הפכו לערים.
איור יא3. אוכלוסיה לא יהודית בכפר ובעיר באלפים
0051
854,1
כפר
0021
עיר
329
009
595
006
763
003
77
59
39
08
751
09
0
9002
3891
5991
1691
2791
איור יא4. ישובים כפריים של אוכלוסייה לא יהודית בישראל
57
08
07
16
85
06
05
04
63
53
9002
8002
04
03
02
01
0
83
5991
3891
2791
1691
39. מקורות עיקריים לנתונים
כסלו, יואב ואלה רקובצ'יק, 8991, מחירי מוצרים חקלאיים:
מקומיים ובינלאומיים, ליצרנים ולצרכנים, מאמר מחקר
8089, המרכז למחקר בכלכלה חקלאית.
כסלו, יואב ויבגניה וקסין, 3002, אטלס סטטיסטי של
חקלאות ישראל, עדכון 3002, מאמר מחקר 30.21, המרכז
למחקר בכלכלה חקלאית.
כסלו, יואב, 1102, משק המים בישראל, מרכז טאוב.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתונים וירחונים שונים.
משרד החקלאות, הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות,
ההתיישבות והכפר, דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר,
שנים שונות.
93
40. הופק בסיוע משרד החקלאות ופיתוח הכפר
האגף לתכנון כפרי אזורי
אוקטובר 3102