1. ארכיטקטורת מידע של דואר אלקטרוני ליאור קפלן [email_address]

2. The Information Architecture of Email by Dan Brown http :// www . boxesand arrows . com / view / the_information_architecture_of_email

4. כל ספריית משנה מרכזת נושא כלשהו.

5. אך מה עושים כאשר הודעת דואר כלשהי מתאימה למספר נושאים?

6. מה עושים כאשר הנושאים שאנחנו רוצים לסדר לפיהם משתנים עם הזמן?

8. עבור כל מייל לוקח זמן להחליט לאיזה ספריה הוא שייך.

9. מה קורה כאשר מייל שייך ליותר מספריה אחת?

10. הדבר גורם לאנשים להשאיר כל המיילים בתיבת הדואר הנכנס (שמתפוצצת מרוב מיילים).

11. בנוסף, אין גמישות כאשר הנושאים/ספריות משתנים לאורך הזמן.

13. כאשר יגיע דואר חדש, האם תמיד תעבירו מייל מסויים לאותה ספריה או שיהיה שינוי לאורך הזמן?

14. לדוגמה, יתכן שבעקבות מעבר תפקיד במקום העבודה, תרצו לחלק את תיבת הדואר הנכנס שלכם באופן שונה. התמונה מתוך http://www.actsofvolition.com/archive/2003/september/lunabluetheme

16. חסכון במקום, ויצירת הקשר (context) בין מספר פרטי דואר ע”י הצגת רצף התכתבות / שיחה.

17. סימון קבוצה עם הודעה חדשה ע”י הדגשה (bold) לכותרת השיחה. במקביל, ציון של מספר ההודעות

18. לפני

19. אחרי

20. אחרי

21. לא רק ב-Gmail יש לזכור כי המאמר נכתב ב-2004 ומאז השתנו כמה דברים

23. שימוש ב-Archive במקום Delete. כך הדואר אינו נאגר בתיבת הדואר הנכנס, אך זמין לחיפוש.

24. כתוצאה מכך, ביטול הצורך לחלוקה לספריות – חיפוש במקום מיון וקטלוג.

27. בתיבת הדואר יש מספר פרטי דואר בודדים עד עשרות, אך בפועל ישנם אלפי מיילים שנגישים בחיפוש או בסדר כרונולוגי דרך אפשרות ה-all mail.

29. ההבדל בין תוויות לבין תעדוף או חלוקה לספריות היא האפשרות לשים מספר תוויות לכל פריט דואר, וכתוצאה מכך לשייך פריטים למספר מאפיינים.

31. ניתן גם להגדיר פילטרים שמוסיפים תוויות להודעות באופן אוטומטי (לדוגמה – רשימות תפוצה).