1. הטכניון
www.technion.ac.il Ô Â È Î Ë ‰ † Ô È Ê ‚ Ó סתיו 0102
ספרים , עמ' 83
לקפוץ למים
הים - המרחב העתידי של מדינת ישראל
ללכוד את החולף עמ' 02
מדעי החברה
סטודנטים בטכניון מדברים - ועושים
עמ' 62
רשות השיגור
הטכניון ותוכנית החלל הישראלית
עמ' 23
2. ·˜‰‰ÏÈ 62
תרומה ללא תמורה פרויקט ”סלקט”
את הרעיון של עבודה בבתי הספר עצמם, כי הנסיעה
לוקחת המון זמן. במקום זה החלטנו להביא את הילדים
אלינו לטכניון.
סער ודן חשבו - ועשו. כך התגבש מודל ראשון מסוגו:
הבאתם של ילדים מכיתות ה‘-ו‘ לשעתיים בטכניון,
שבהן הם יטעמו קצת מתמטיקה וקצת מדעים, וישפרו
את נקודת המוצא שלהם לקראת חטיבת הביניים.
”מדובר בילדים שחווים פערים לימודיים במעבר מבית
הספר היסודי לחטיבת הביניים, ונאלצים להתמודד גם
עם ההשתלבות בסביבה חדשה. הבנו שאם הם יגיעו
לחטיבת הביניים עם ’פור‘ לימודי מסוים, הלחץ שלהם
יירד והם יתפנו גם להיבט של השתלבות חברתית.”
סער ודן הם חיפאים. סער, בוגר בית הספר אליאנס
בחיפה, החל ללמוד בטכניון )חשמל-פיסיקה( אחרי
טיול קצר בעולם. לאחר סיום הלימודים )כמצטיין
נשיא( הוא המשיך לעבוד ב“אינטל“. דן, בוגר עירוני ה‘
ושחיין מקצועי בעברו )מכבי חיפה(, ויתר על האפשרות
להיות ספורטאי מצטיין והתגייס לצה“ל. לקראת סוף
השירות שלו הוא נאלץ לשפר בגרויות - ”כי בתיכון
התרכזתי בשחייה במקום בלימודים“ - ואחרי השחרור פרויקט שבא מלמטה. ילדים בפעילות של ”סלקט“.
החל ללמוד בטכניון. למטה: מכתב של אחת הילדות
לסטודנטית החונכת
˜„·Ï ÚÒ ˜Ë≠Èȉ‰ ¯Ë
השניים אומרים שאחד הארועים שהשפיעו על
פעילותם הוא נאומו של ד“ר יוסי ורדי ב“כנס היזמות
הישראלי“ שנערך בטכניון, ובו הזהיר ד“ר ורדי כי ”קטר
ההיי-טק נוסע לבד, והרכבת במקום אחר.“ הדברים
הבהירו להם את גודל הפער החברתי והכלכלי בישראל,
ואת התקווה היחידה לצמצומו של פער זה: חינוך.
פרויקט ”סלקט“ החל בפיילוט צנוע שנערך בשנת 8002
בבית ספר ”נירים“ בחיפה. שם התגבש הפורמט של
הפרויקט - ילדים בעלי פוטנציאל לימודי גבוה מגיעים
מבית הספר לטכניון פעם בשבוע, למשך שעתיים -
שעת העשרה במתמטיקה בחניכה אישית ואחריה
שעה של חוויה מדעית לכל הקבוצה. החזון הרשמי:
”העמקת הידע והזיקה למקצועות המדע והטכנולוגיה
בקרב תלמידים מאוכלוסיות חלשות, צמצום הפער ”סלקט“ - סטודנטים למען קידום טכנולוגי - הוא שמו של פרויקט
פרו
החברתי והגדלת אחוזי החדירה של סקטור זה למגזר נדיר מסוגו שנולד בטכניון לפני כשלוש שנים. שני סטודנטים
תעשיות המדע“. במילים פשוטות יותר, ”הכוונה שלנו בפקולטה להנדסת חשמל, סער יוסקוביץ' ודן בלכנר, הרגישו שלא
היתה לעורר את הסקרנות של הילדים, לתת להם חוויה די להם בשני עיסוקיהם התובעניים - לימודים בטכניון ועבודה
מגניבה, לגרום להם ליהנות מהמדע.“ תגובות המורים )במקביל( בחברת אינטל. הם הרגישו שחסר להם משהו.
והתלמידים הבהירו לשניים שהם בדרך הנכונה. שיעורי
המדע הנערכים במסגרת הפרויקט, ביניהם ”לימון ÆÌ˙Ò‰ ÔÓ ¨ÔÓÊ
מחשמל“ ו”האם קיימת בועת קובייה?“, מרתקים את גם. אבל גם משהו אחר - תרומה לחברה, עשייה שאינה בשביל
התלמידים ומקרבים אותם לעולם המדע ולטכניון. עצמנו. ובאופן טבעי, חשבנו על סיוע לתלמידים.
ø˘È¯ÙÏ ÔÂÓÈÓ‰ ÔȇÓ ÆÔÓÊ Íȯˆ ‰Ê ÏÈ·˘· ¨ÔÈÈ„Ú
המוטו שלנו היה פשוט: ”משלמים רק לנהגי ההסעות“. זה נכון, ולכן חשבנו על מודל שידרוש מאיתנו - ומכל סטודנט
היה לנו חשוב שזה יתחיל וימשיך כפרויקט התנדבותי שיצטרף אלינו - מינימום זמן ”מבוזבז“ על לוגיסטיקה. לכן פסלנו
3. ·˜‰27 ‰ÏÈ
חשמל למחלקה להוראת המדעים איפשר לנו בשנתיים שחלפו מאז תחילת הפרויקט השתתפו פשוט, בלי מערך לוגיסטי מסורבל והוצאות
להרחיב ולהעמיק את הפעילות הניסויית,“ בו כבר כ-501 תלמידים ולמעלה מ-031 כבדות. פנינו מראש לסטודנטים שמעוניינים,
אומר לירן. ”בעזרת ד“ר נורית הוכברג גיבשנו סטודנטים. סער ודן מדגישים כי ”העוצמה כמונו, לתרום ללא תמורה כספית או מלגות.“
מערכי לימוד חדשים בפיסיקה ובכימיה, וכיום האמיתית של הפרויקט טמונה במתנדבים - 56 בשנה הראשונה התנהל הפרויקט בכיתות של
התלמידים מקבלים חוויה יותר מקצועית, סטודנטים נותנים שעה בשבוע, וביחד מגיעים הפקולטה להנדסת חשמל - שם למדו השניים.
מעמיקה ומשמעותית.“ לכ-000,2 שעות תוכן בשנה. ההיענות מצד ”הפקולטה עזרה לנו המון בתחילת הדרך ואף
על הפקולטות והיחידות השונות בטכניון, כגון הסטודנטים, מכלל הפקולטות ומכל התארים - מימנה את שנת הפעילות הראשונה. ללא
המחלקה להוראת המדעים והמרכז לחינוך קדם היתה מרשימה והפתיעה גם אותנו.“ עזרתם ותמיכתם, ספק אם הפרויקט היה
אקדמי, יש להם רק מילים טובות. ”לא היה אדם בשנה שעברה הגיעו לטכניון, מדי יום, 41 ילדים מתרומם.“ בשנה שעברה, בעקבות הגידול
אחד בטכניון שלא נענה לפניות שלנו, מדיקן מ-21 בתי ספר בחיפה ובנשר. הילדים מעידים במספר התלמידים והסטודנטים השותפים
הפקולטה ועד אב הבית,“ אומר דב, “וזה מעודד )ראו מכתב מימין( שהפרויקט העניק להם בו, עבר הפרויקט למחלקה להוראת המדעים
מאוד.“ ביטחון עצמי רב, ורבים מהם ניגשו למבחני )בסיועם של פרופסור אורית חזן ודיקן המחלקה
העיקרון של ”תרומה ללא תמורה“ ממשיך קבלה לכיתות מצטיינים בחטיבת הביניים. פרופסור אבי ברמן(. ”בשלב מסוים נאלצנו
לפעול גם כיום - הסטודנטים המשתתפים אינם בנוסף זכה הפרויקט ב“פרס המועצה להשכלה לוותר על העיקרון של ’מינימום לוגיסטיקה‘,“
מקבלים שום תגמול חומרי, והכסף הדרוש גבוהה לפעילות חברתית-קהילתית ע“ש שוש אומר סער, ”אבל זה היה מחיר משתלם, כי
להסעות מגיע כיום מאגודת דורשי הטכניון ברלינסקי“ - והכסף הועבר לקופת הפרויקט. התמורה היתה הרחבה משמעותית בהיקף
בישראל. דן, סער, לירן ודב מקווים שגם השנה המשתתפים.“
יימצא התקציב הדרוש לכך, והם מזמינים ‰ËÈ·¯˘‰ ˙¯·Ú בשלב מסוים נכנסה לתמונה לשכת דיקן
סטודנטים נוספים להצטרף לפרויקט. לקראת סיום לימודיהם בטכניון העבירו דן וסער הסטודנטים בטכניון, המסייעת גם כיום
”ההשקעה היא שעתיים ברוטו בשבוע,“ הם את המושכות ללירן כץ ודב שליסלברג )הנדסה בהיבטים לוגיסטיים שונים ובגיוס תרומות
אומרים. ”יש ערכות לימוד מוכנות, וכל החומר כימית וביוטכנולוגיה, בהתאמה(. ”האתגר הגדול לפרויקט. ”סטודנטים בטכניון נותנים כיום
נמצא באתר הפרויקט, כך שאין כמעט צורך הוא היכולת להעביר את השרביט,“ אומר סער. כ-003 אלף שעות התנדבות בשנה,“ אומרת יעל
בהכנה מוקדמת. ”כל סטודנט שיצטרף,“ מוסיפה ”כשימלאו ל‘סלקט‘ חמש שנים אדע שהשגנו אנדרמן, ראש לשכת דיקן הסטודנטים. ”יש כאן
יעל אנדרמן, ”יאפשר לתלמיד נוסף ליהנות מן את המטרה הזאת.“ עשייה אינטנסיבית ותחושת שליחות, ותרומה
הפרויקט ולזכות בסיכוי לעתיד טוב יותר.“ לירן ודב אכן פיתחו וקידמו את הפרוייקט אמיתית לחברה ולקהילה. לכן זה היה רק טבעי
המעוניינים להצטרף לפרויקט מוזמנים לכתוב מקצועית ולוגיסטית, והיקף הפעילות גדל שנתחבר עם סער, דן והפרויקט הנפלא שלהם
ל-.selectproj@gmail.com ביותר מ-%05. ”המעבר מהפקולטה להנדסת שבאמת בא מלמטה, מסטודנטים שרצו שינוי.“
"תמיד רציתי ללמד." יוני דינר
אילנה תג‘ר-כהן, ממשתתפי הקורס, היא בעלת תואר
שני במדעים. היא עסקה שנים רבות במחקר, ובשנתיים
האחרונות לימדה אסירים בכלא צלמון. עתה היא עומדת
להקים מגמת רפואנים בבית ספר תיכון בנהריה. ”שמעתי
על התכנית ברדיו, בדרכי לעבודתי בכלא צלמון, והחלטתי
להצטרף אליה,“ סיפרה. ”בהצטרפותי למערכת החינוך יש
תערובת של חשש ואתגר.“
¯ÈÂÈ˘ ‡È·‰Ï ÌȈÂ
חברה ללימודים, יוני דינר, סיפר שבקבוצתם היו 81 נשים
וגברים שהשתלמו בהוראת המדעים בביולוגיה, וכולם
התקבלו עתה למערכת החינוך. הוא עצמו עומד להקים
מעולם ההיי-טק להוראת המדעים
מגמת ביו-טכנולוגיה בתיכון עירוני ה‘ בחיפה. קודם
ההשתלמות הוא סיים את לימודיו כהנדסאי ביו-טכנולוגיה
במכללת ”אורט בראודה“ בכרמיאל, אחר כך עבד בחברת
”חיפה כימיקלים“ במעבדת פיתוח, המשיך ללימודי תואר ראשון בביולוגיה ”מאות צעירות וצעירים, שהחליטו לתרום לחברה הישראלית, עזבו את
מולקולרית במכללת אריאל ועם סיום לימודיו, בהצטיינות, החל ללמוד משרותיהם בחברות ההיי-טק והחליטו להצטרף לחזית - כן, לחזית -
לתואר שני בחקר המוח באוניברסיטת חיפה. כיום הוא עדיין עובד בחברת ולהיות מורים.“ כך אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לתלמידי
”בזק“, בתמיכה הטכנית. ”תמיד רציתי ללמד,“ הוא אומר. ”זהו סיפוק אדיר המחזור הראשון להסבת אקדמאים ועובדי היי-טק להוראת המדעים.
להעביר מידע לאחרים ולראות שהם קלטו אותו. כן, אני יודע לקראת מה אני בהסבה, שנערכה במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, ה 78
הולך וכאן נכנס הרצון של כולנו לנסות לשנות. אנו באים מהתעשייה ורוצים מורים - 63 נשים ו-15 גברים.
להביא שינוי. יש חששות, אבל זה אינו פחד משתק, אלא פחד מעודד שניתן רוב בוגרי ההסבה התחילו לאחרונה שנת התמחות בבתי הספר תחת
לנתב אותו למקומות חיוביים.“ פיקוח אקדמי של המחלקה להוראה, ובסופה הם יקבלו את רשיון ההוראה.