1. ‫הגדה של פסח‬
‫בית ספר תל-נורדאו‬
‫ברוח התרבות העברית‬
‫תשע”א‬

2. ‫איך יודעים שבא אביב‬
‫איך יודעים שבא אביב?‬
‫מסתכלים סביב סביב‬
‫ואם רואים שאין בוץ בשבילים‬
‫ואם רואים שנעלמו המעילים‬
‫ואם פרג וגם חרצית‬
‫לכבוד החג קשטו ארצי‬
‫אז יודעים, אז יודעים‬
‫שבא אביב שבא אביב‬
‫אז יודעים שבא אביב.‬
‫איך יודעים שבא אביב?‬
‫מסתכלים סביב סביב‬
‫ואם רואים המון ידיים חרוצות‬
‫נושאות סלים כבדים עם יין ומצות.‬
‫ואם שרים “שמחה רבה‬
‫אביב הגיע פסח בא”‬
‫אז יודעים אז יודעים‬
‫שבא אביב שבא אביב‬
‫אז יודעים שבא אביב.‬
‫דתיה בן דור‬
‫3‬

3. ‫3‬ ‫3‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫9 4‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫0‬
‫3‬ ‫4‬ ‫9‬
‫3‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9 9 9‬ ‫9‬ ‫9‬
‫3‬ ‫4‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫1‬
‫3‬ ‫4‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬
‫3‬ ‫4‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9 9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫2‬
‫4‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬
‫3‬ ‫4‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫3‬
‫4‬ ‫4‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬
‫4‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬
‫4‬ ‫9 4‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫4‬
‫9‬ ‫9‬
‫4‬ ‫4‬ ‫9‬ ‫9 9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬
‫4‬ ‫4‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫5‬
‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫2‬
‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫6‬
‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬
‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫2‬
‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫7 2‬ ‫7‬
‫9‬ ‫9‬
‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫2‬
‫9‬ ‫9 9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫8‬
‫9‬ ‫9 1‬ ‫9‬ ‫7 2‬
‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫1 7 1‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫2‬ ‫2‬ ‫9‬
‫1‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫2‬ ‫9‬
‫9 9‬ ‫1 7 1‬ ‫5‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫2‬ ‫7 9‬ ‫7‬
‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫7‬ ‫9‬ ‫9‬
‫1‬ ‫1‬ ‫1‬ ‫1‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫5‬
‫9‬ ‫1‬ ‫1 9‬ ‫1 7 1‬ ‫1‬ ‫1‬ ‫9 9‬ ‫9‬ ‫7‬
‫7 9 7 9‬ ‫5‬ ‫9‬ ‫7‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫2‬ ‫9‬
‫9‬ ‫5‬ ‫9 1‬ ‫5 7‬ ‫9 1‬ ‫9 5‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫5‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫2 7‬
‫1‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫9‬ ‫6‬ ‫5 9‬
‫1‬ ‫7‬ ‫1‬ ‫9 5‬ ‫9‬ ‫5‬ ‫9 7‬
‫7‬ ‫9‬ ‫5‬ ‫7‬ ‫9‬ ‫5‬ ‫7‬ ‫9‬ ‫5 6 6‬ ‫5‬ ‫5‬ ‫5‬ ‫6‬ ‫9‬ ‫2‬ ‫2‬
‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9 1‬ ‫5‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫9‬ ‫2‬
‫1‬ ‫7‬ ‫5‬ ‫5‬ ‫7‬ ‫9‬ ‫9 5‬ ‫4 5 6‬ ‫5‬ ‫6 4‬
‫1‬ ‫1‬ ‫7‬ ‫1‬ ‫7‬ ‫1‬ ‫5‬ ‫5‬ ‫6‬ ‫4‬
‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫1‬ ‫0 4‬ ‫0‬ ‫5‬ ‫0‬ ‫4‬
‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫9‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫6‬ ‫6‬ ‫9‬
‫9‬ ‫5‬ ‫9‬ ‫9 5‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫3‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫4‬
‫9‬ ‫9‬ ‫5‬ ‫9‬ ‫8‬ ‫8‬ ‫8‬ ‫6‬
‫9‬ ‫5‬ ‫5‬ ‫8‬ ‫8‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫5‬
‫8‬ ‫8 9‬ ‫8‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫2‬ ‫4‬ ‫2‬
‫8‬ ‫8‬ ‫8‬ ‫4‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫4‬ ‫2‬
‫8‬ ‫5‬ ‫8‬ ‫8‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫2‬
‫8‬ ‫8‬ ‫8‬ ‫0‬ ‫3‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫4‬
‫8‬ ‫8‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫3‬ ‫8‬
‫8‬ ‫8‬ ‫8‬ ‫5‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫6‬ ‫4‬ ‫8‬
‫8‬ ‫8‬ ‫8‬ ‫4‬ ‫3 4‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫6‬ ‫2‬
‫8‬ ‫8‬ ‫8‬ ‫4‬ ‫3‬ ‫3‬ ‫2‬ ‫2‬ ‫5‬
‫5‬ ‫8‬ ‫8‬ ‫8‬ ‫5‬ ‫6‬ ‫4‬ ‫2‬ ‫8‬
‫7‬ ‫7 8‬ ‫3‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫6‬ ‫4‬
‫7‬ ‫8‬ ‫5‬ ‫8‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫3‬ ‫6‬
‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫3‬ ‫6‬ ‫4‬
‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬
‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬
‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬
‫צבעו בהתאם למספרים.‬
‫5‬ ‫4‬

4. ‫הנני מוכן ומזומן לקיים את המצווה לספר ביציאת מצרים‬
‫מדרשים מאת תלמידי כיתות ה’‬
‫לעבור בשביל להבין‬ ‫מעשה במלך ופשוטי העם והשווים‬
‫בעיר רחוקה גר לו מלך עשיר וקמצן. כל בוקר היו אביונים דופקים על‬ ‫לפני כמה ימים היה נשף גדול בממלכה. המון אנשים מכל הערים‬
‫דלתו כדי שייתן להם מזון, אך המלך הקמצן לא היה נותן להם דבר.‬ ‫בממלכה הגיעו, אך מי שיכול להיכנס היו רק אלה מהמעמד הגבוה‬
‫ביום בהיר אחד הגיע כרוז על סוס לבן לחצר המלוכה והודיע הודעה:‬ ‫והטוב. בדרכו של המלך למטבח בהה המלך בפשוטי העם שמחוץ‬
‫כל באי העיר, מלך צרפת מוסר כי מחר תפרוץ מלחמה! כדברי מלך‬ ‫לדלת הכניסה ואמר: “הי, מה אתם עושים פה? מדוע אתם נמצאים‬
‫צרפת פרצה מלחמה קשה. מאות אנשים נהרגו ואחרים נהיו אביונים.‬ ‫ליד הדלת שלי? אוי לא, נפל לי הכתר לביוב רק כי דברתי עם פשוטי‬
‫אחד האנשים שהפכה המלחמה לאביון היה המלך. אחרי שנה,‬ ‫העם. אם לא, זה לא היה קורה”. “נוכל לעזור לך אדוני המלך. אני‬
‫כשהעיר השתקמה, המליכו מלך חדש. גם המלך הזה היה קמצן. יום‬ ‫חושב שראיתי את הכתר שם על הרצפה”. “נו באמת, אתה תעזור‬
‫אחד הגיע אל המלך אביון וביקש מזון. המלך לא הסכים. האביון ענה‬ ‫לי?! סתם עני קטן וצנום שלעולם לא יועיל לכלום”. “אתה סתם מלך‬
‫לו: “הבנתי משהו ממש חשוב עכשיו. הייתי צריך לעבור מלחמה קשה‬ ‫שחצן” אמר אחד מהאחרים. ואז... פשוט העם נכנס לביוב והוציא‬
‫בשביל להבין איך הרגישו האביונים שביקשו ממני מזון”.‬ ‫למלך את הכתר. “וואו, אני לא מאמין. אני מצטער ומתנצל על‬
‫הדברים שאמרתי קודם. כי כל אדם שווה לשני. בדיוק כמו שאני מלך,‬
‫אתם יכולים להיות מלכים. ועכשיו, בגלל שכולם שווים, אני ממנה‬
‫אותך כשר החשוב ביותר בממלכה”. מוסר השכל: לא משנה מי הבן‬
‫אדם, הוא שווה בדיוק לאותו ערך וכבוד של הבן אדם השונה ממנו.‬
‫7‬ ‫6‬

5. ‫ַ ּ ּ ֻ ּ ַ ָּ‬
‫ַ ּ ְׁ ֵּ ְּ ָ ִ‬
‫ַ ּ‬
‫ַ ַּ‬ ‫ֶ ָ‬
‫ַ ַּ‬
‫ַ ַּ‬
‫ִ ּ ַּ ַ‬
‫ַ ּ ִ ָּ ַ ּ ֹ‬
‫ָ ּ ֹ ְ ִ ְׁ ָ ָ ֹ‬
‫ֵ ָ ּ ַ ְ ִּ‬
‫ׁ ְ ַּ ּ ַ ּ ַ‬
‫מה ִּנשתנָה הליְלָ ה הזֶה מכל הלֵילות‬
‫ׁ ֶ ְּ ָ ַ ּ ֹ‬
‫שבכל הלֵילות אנו אוכלין חמץ ומצה, הליְלָ ה הזֶה כלֹו מצה‬
‫ֻּ ּ ָ ֹ‬
‫ָ ּ ֹ ְ ִ ָ ֵ ּ ַ ָּ‬
‫ׁ ֶ ְּ ָ ַ ּ ֹ‬
‫שבכל הלֵילות אנו אוכלין שאר יְרקות, הליְלָ ה הזֶה (כלֹו) מרור‬
‫ׁ ֶ ְּ ָ ַ ּ ֹ‬
‫שבכל הלֵילות אין אנו מטבילִ ין אֲ פילו פעם אחת, הליְלָ ה הזֶה שתי פעמים‬
‫ַ‬ ‫”הא לחמא עניא” אפשר למצוא התייחסות לשני ערכים:‬
‫הכנסת אורחים וכבוד הדדי. אנחנו צריכים ליישם את‬
‫הערכים האלה, כי למדינתנו מסתננים אנשים מכל מיני‬ ‫ב‬
‫מדינות כגון: חוף השנהב, סודן ואריתריאה. מה שקורה במדינות‬
‫האלה לא קשור אלינו אבל לאן שהם נוסעים זה קשור מאוד! הם‬
‫באים אלינו בגלל מלחמות האזרחים במדינות שלהם וכתוצאה‬
‫ַ ּ ּ ֻ ּ ָ ּ ְ ֻ ִּ‬ ‫ַ ַּ‬ ‫ׁ ֶ ְּ ָ ַ ּ ֹ‬
‫שבכל הלֵילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסבין, הליְלָ ה הזֶה כלנו מסבין‬
‫ָ ּ ֹ ְ ִ ּ ֵ ֹ ׁ ְ ִ ּ ֵ ְ ֻ ִּ‬ ‫מהמלחמות הם בסכנת חיים. דווקא אנחנו צריכים לשמור‬
‫עליהם ולתת להם בית, ולא לשלוח אותם חזרה למדינות שלהם.‬
‫אם הם (הפליטים) יחזרו למדינות שלהם, או שישיליכו אותם לכלא,‬
‫או שפשוט יהרגו אותם. ומי כמונו היהודים יודע את ההרגשה לאור‬
‫עֲ ב ִדים היִ ינו לְ פ ְרעֹה במצ ָריִ ם‬
‫ְּ ִ ְ‬ ‫ָ ּ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ההיסטוריה שלנו. בשואה כל מי שלא היה יהודי ידע: “אם ייתפס‬
‫וַ י ֹּוציאנו ה’ אֱ לֹהינו משם ביָד חֲ זָ קה ובזְ רוע נְ טויָה‬
‫ּ‬ ‫ּ ִ ֹ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ְּ‬ ‫ֵ ּ ִ ּׁ ָ‬ ‫ִ ֵ ּ‬ ‫מישהו עוזר ליהודי יוצא להורג מיד”, ולמרות זאת היו את אותם אלה‬
‫שסיכנו את החיים שלהם והסתירו יהודים כדי להציל את חייהם.‬
‫ֹ ֵ ּ ִ ִּ ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ָ ּ ֹ ׁ ָּ ּ ְ ּ‬ ‫ֹ ִ‬ ‫ִ ּ ּ‬
‫וְ אלו לֹא הוציא הקדוש ברוך הוא את אֲ בותינו ממצ ַריִ ם‬
‫הֲ ֵרי אנו ובנֵינו ובנֵי בנֵינו משעב ִדים היִ ינו לפ ְרעֹה במצ ָריִ ם‬
‫ְּ ִ ְ‬ ‫מה הם המנהגים אצלנו במשפחה ב”הא לחמא עניא”?‬
‫ָ ּ ְ ַ‬ ‫ָ ּ ְ ׁ ֻ ְ ָּ‬ ‫ָ ּ ּ ָ ּ ּ ְ‬
‫אצלנו במשפחה המגיד אומר את “הא לחמא עניא” והוא לוקח את‬
‫קערת הברכות ובזמן שאומרים את “הא לחמא עניא” הוא מסובב את‬
‫קערת הברכות מסביב לאנשים והילדים מסביב לשולחן ליל הסדר.‬
‫חופש בשבילי זה:‬ ‫מה אני אלמד את משפחתי בקשר לטקסט?‬
‫יום כיף, לנסוע לארץ אחרת, שאין שעורי בית, שיש מנוחה, משחקי‬ ‫אני אלמד את משפחתי את ההתמדה והרצון של בני ישראל, כי‬
‫כדור, ימים חופשיים, להתעורר ב-03:9, לישון אצל חברים, לבלות עם‬ ‫כשפרעה העביד אותם בפרך הם (בני ישראל) לא התיאשו ואמרו‬
‫החתולה, לבלות עם המשפחה, הוואי, שקט, שלווה, אהבה, טיולים,‬ ‫שאבוד והם לא יגיעו לארץ ישראל. הם המשיכו להאמין שהם יגיעו‬
‫בריכה, להיות שחקן כדורגל מפורסם, גורים, דולפינים, פרפרים, חופש‬ ‫לארץ ישראל, ובזכות הרצון וההתמדה הם הגיעו לארץ ישראל.‬
‫מכל העולם, מתנה, ים, דברים טובים, פתרון ללחצים, יער עם אגם,‬ ‫עוד דבר שאני רוצה ללמד את משפחתי הוא הכנסת האורחים‬
‫שמים כחולים, לנוח ולא לעבוד, חיות חופשיות, קריאה, ללכת לחנות‬ ‫וההסתפקות במועט, כמו שהשיר אומר: “כל דכפין ייתי וייכול, כל‬
‫עם מלא צעצועים ולבחור מה שאני רוצה, לא ללכת לבית ספר,‬ ‫דיצריך ייתי ויפסח”. שזה אומר - כל רעב שיבוא ויאכל וכל מי שצריך‬
‫לראות טלוויזיה, לשחק עם כלבים.‬
‫(תלמידי כיתות ג’)‬ ‫יבוא לסעוד עימנו. לפי דעתי עם ישראל היה עם חזק עם הרבה כוח רצון.‬
‫גם אלמד את משפחתי שכל אחד הוא עבד למשהו כמו שאני עבד לכדורגל.‬
‫עבדים היינו, היינו‬
‫עתה בני חורין, בני חורין‬
‫9‬ ‫8‬

6. ‫מה בצלחת?‬
‫ביצה - שלוקה או צלויה. מסמלת את קורבן החגיגה שהוקרב בבית המקדש.‬
‫נאכלת כזכר לחורבן המקדש.‬
‫זרוע - שוק של כבש או עוף. זכר ל”זרוע נטויה” שבה גאל הקב”ה את ישראל‬
‫ממצרים. הזרוע צלויה באש, זכר לקורבן פסח שהיה “צלי אש”.‬
‫משמשת כתזכורת ואינה נאכלת.‬
‫מרור - עלי חסה או עלים מרים אחרים.‬
‫“על שום שמררו המצרים את חיי אבותנו במצרים”.‬
‫חרוסת - תערובת של פירות - (תמרים, אגוזים, תפוחים...) עם יין ודבש.‬
‫זכר לטיט שאיתו עבדו אבותנו בבנית ערי המסכנות.‬
‫כרפס - ירק - פטרוזיליה, סלרי, תפוח-אדמה שברכתו “בורא פרי האדמה”,‬
‫נטבל במי מלח ומסמל את דמעות בני ישראל שסבלו במצרים.‬
‫חזרת - שורש חזרת טחון. יש המערבבים אותו עם סלק כדי שיהיה פחות חריף.‬
‫11‬ ‫01‬

7. ‫ּכְ נֶ גֶ ד א ְרּבעה בנִ ים ִּדּב ָרה ּתֹורה. אחד חכָ ם, וְ אחד‬
‫ֶ ָ‬ ‫ֶ ָ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ָ ָ ָ‬
‫ָרשׁע, וְ אחד ּתם, וְ אחד שׁאינֹו יֹודע לִ שׁאֹול.‬
‫ֵ ַ ְ‬ ‫ֶ ָ ֶ ֵ‬ ‫ֶ ָ ָ‬ ‫ָ‬
‫חכָ ם מה הּוא אֹומר? מה העדֹות וְ החּקים וְ המשּׁפטים אשׁר צוָ ּה יְ יָ‬
‫ֲ ֶ ִ‬ ‫ַ ִ ְ ָ ִ‬ ‫ַ ֻ ִ‬ ‫ַ ָ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬
‫אֹלהינּו אתכֶ ם? וְ אף אּתה אמר לֹו ּכְ הלְ כֹות הּפסח: אין מפטירין‬
‫ַ ֶ ַ ֵ ַ ְ ִ ִ‬ ‫ִ‬ ‫ַ ַ ָ ֱ ָ‬ ‫ֶ ְ‬ ‫ֱ ֵ‬
‫אחר הּפסח אפיקֹומן.‬
‫ַ ַ ַ ֶ ַ ֲ ִ ָ‬
‫ָרשׁע מה הּוא אֹומר? מה העב ָֹדה הזֹּאת לָ כֶ ם? לָ כֶ ם - וְ ֹלא לֹו. ּולְ פי‬
‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ָ ָ ֲ‬ ‫ֵ‬ ‫ָ ָ‬
‫שׁהֹוציא את עצמֹו מן הּכְ לָ ל ּכָ פר ּבעּקר. וְ אף אּתה הקהה את שּנָ יו‬
‫ַ ַ ָ ַ ְ ֵ ֶ ִ‬ ‫ַ ְ ִ ָ‬ ‫ֶ ִ ֶ ַ ְ ִ ַ‬
‫וֶ אמֹר לֹו: ּבעבּור זֶ ה עשׂה יְ יָ לִ י ּבצאתי מּמצ ָריִ ם. לִ י - וְ ֹלא לֹו. איּלּו‬
‫ִ‬ ‫ְ ֵ ִ ִ ִ ְ‬ ‫ָ ָ‬ ‫ַ ֲ‬ ‫ֱ‬
‫היָ ה שׁם, ֹלא היָ ה נִ גְ אל.‬
‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬
‫ּתם מה הּוא אֹומר? מה זֹּאת? וְ אמ ְרּת אלָ יו: ּבחֹזֶ ק יָ ד הֹוציאנּו יְ יָ‬
‫ִ ָ‬ ‫ְ‬ ‫ָ ַ ָ ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ָ ָ‬
‫מּמצ ָריִ ם, מּבית עב ִדים.‬
‫ִ ֵ ֲ ָ‬ ‫ִ ִ ְ‬
‫וְ שׁאינֹו יֹודע לִ שׁאֹול - אּת ּפתח לֹו, שּׁנֶ אמר: וְ הּגַ ְדּת לְ בנְ ָך ּביֹום‬
‫ִ ָ ִ ַ‬ ‫ֶ ֱ ַ‬ ‫ַ ְ ְ ַ‬ ‫ֵ ַ ְ‬ ‫ֶ ֵ‬
‫ההּוא לֵ אמֹר, ּבעבּור זֶ ה עשׂה יְ יָ לִ י ּבצאתי מּמצ ָריִ ם.‬
‫ְ ֵ ִ ִ ִ ְ‬ ‫ָ ָ‬ ‫ַ ֲ‬ ‫ַ‬
‫הבן החמישי (על פי תלמידי כיתות ו’)‬
‫הבן האופנתי מה הוא אומר? מה זאת עשה לכם ה’ בצאתכם‬
‫ממצרים, ללא בגדים נורמליים? ועוד אתם מקיימים את המסורת‬
‫וחוגגים את הפסח ומודים לה’? על מה אתם מודים?‬
‫ואתה אמור לו: הלא עבדים היינו. וישמור ה’ על רכושנו המועט‬
‫ועל כן אנו מודים לו.‬
‫הבן העשיר מה הוא שואל? מה יש לעניים לאכול ולשתות בשבת‬
‫קודש ואיך הבן העני יוכל לשמוח?‬
‫הבן הטוב מה הוא אומר? מדוע יש כל כך הרבה רוע בעולם? צריך‬
‫שיהיה רק טוב.‬
‫הבן הספקן מה הוא שואל? האם סיפור יציאת מצרים הוא סיפור‬
‫אמיתי?‬
‫בן התקווה מה הוא שואל? לבני ישראל הייתה תקווה. מדוע היום‬
‫יש אנשים שאין להם תקווה?‬
‫31‬

8. ‫ארבעה בנים‬
‫הבן שאינו יודע לשאול‬ ‫הבן התם‬ ‫הבן הרשע‬ ‫הבן החכם‬
‫הבן החמישי‬
‫על פי תלמידי כיתות ו’‬
‫הבן העשיר‬ ‫הבן האופנתי‬ ‫הבן הספקן‬ ‫בן התקווה‬ ‫הבן הטוב‬
‫51‬ ‫41‬

9. ‫בשורה טובה‬
‫ּבׂשֹורה טֹובה הבאתי,‬
‫ָ ֵ ֵ ִ‬ ‫ְ ָ‬
‫ּכִ י הּגַ ן נִ מלָ א אֹורה,‬
‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬
‫ּובּיַ ער ּובח ֶֹרׁש‬
‫ַ ַ ַ‬
‫ּכָ ל צּפֹור אֹומ ָרה ׁשירה.‬
‫ִ ָ‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬
‫ּכִ י ּבכָ ל ּפּנָ ה הּפסח‬
‫ִ ַ ֶ ַ‬ ‫ְ‬
‫את ֵריחֹו הּטֹוב נֹותן –‬
‫ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬
‫וְ אביב ּכְ בר ּבא ְרצנּו,‬
‫ָ ְ ַ ֵ‬ ‫ָ ִ‬
‫זְ מן חרּות וְ גִ יל וָ חן!‬
‫ֵ‬ ‫ַ ֵ‬
‫יעקב פיכמן‬
‫הקושיה של כיתה ב’:‬
‫מתי קיבלה עירנו את שמה? מה משמעות השם‬
‫וכיצד זה מתקשר להרצל ולפסח?‬
‫71‬ ‫61‬

10. ‫בכל ד ֹור וָ דור חיּב אדם ל ְראות את עצמו כאלו הוא‬
‫ַ ְ ֹ ְּ ִ ּ ּ‬ ‫ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫ִ‬ ‫ָ ָ‬ ‫ַ ָ‬ ‫ֹ‬ ‫ּ‬ ‫ְּ ָ‬ ‫אלו עשר המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים,‬
‫ביום‬‫ַּ ֹ‬ ‫יָצא ממצ ַריִ ם, שנֶאֱ מר: (שמות יג ח): “וְ הג ְדת לבנְ ךָ‬
‫ִ ַּ ּ ָ ְ ִ‬ ‫ֶׁ ּ ַ‬ ‫ִ ִּ ְ‬ ‫ָ‬ ‫ואלו הן: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך, מכת‬
‫ההוא לֵ אמֹר, בעֲ בור זֶה עשה יְ י לִ י בצֵ אתי ממצ ָריִ ם”.‬
‫ִ ִ ִּ ְ‬ ‫ְּ‬ ‫ָ‬ ‫ָ ָׂ‬ ‫ּ‬ ‫ַּ‬ ‫ַ ּ‬ ‫בכורות.‬
‫ַ‬ ‫ֶ ָּ‬
‫ַ ָ ּ ֹ ׁ ּ ָ ּ ך הוא, אלא אף אותנו גאל‬
‫ֹ ָ ּ ָּ ַ‬ ‫ּ‬ ‫לֹא את אֲ בותינו בלְ בד גאל הקדוש ברו ְ‬
‫ָּ ַ‬ ‫ֹ ֵ ּ ִּ ָ‬ ‫ֶ‬
‫עמהם, שנֶאֱ מר: (דברים ו כג): “וְ אותנו הוציא משם, למען הביא‬
‫ְ ַ ַ ָ ִ‬ ‫ִ ָׁ‬ ‫ֹ ָ ּ ֹ ִ‬ ‫ֶׁ ּ ַ‬ ‫ִ ָּ ֶ‬ ‫7‬
‫אֹתנו, לָ תת לָ נו את הא ֶרץ אֲ שר נִ שבע לַ אֲ בֹתנו”.‬
‫ֵ ּ‬ ‫ׁ ְ ַּ‬ ‫ֶׁ‬ ‫ָ ָ‬ ‫ּ ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ָ ּ‬
‫1‬
‫01‬
‫– תלמידי כיתות ד’‬ ‫סיפורי התקוממות‬
‫השנה למדנו בכיתה על התקוממות. כפי שסיפור יציאת מצרים הוא‬
‫סיפור התקוממות, כך אנו רוצים לקיים מצוות “והגדת לבנך...” ולספר‬ ‫6‬
‫כמה מסיפורי ההתקוממות של המשפחות שלנו:‬
‫8‬
‫ההתקוממות הזה אירע באמצע שנות השלושים.‬
‫אבא של סבא שלי, שקראו לו תיאודור לוי, על‬
‫שמו של תיאודור הרצל, היה עיתונאי והוא ערך עיתון יהודי בעיר‬
‫הרצל‬
‫מקרה‬ ‫3‬
‫שנקראה דנציג. העיר נשלטה על ידי הנאצים. העיתון של תיאודור‬
‫היה אנטי נאצי. יום אחד, הנאצים אסרו אותו בגלל מה שכתב נגדם‬ ‫4‬
‫ושמו אותו בבית הסוהר (זה היה כמה שנים לפני השואה ומלחמת‬
‫העולם השניה ולכן הנאצים עוד לא שמו יהודים במחנות). תיאודור‬ ‫2‬
‫לוי שוחרר בהתערבות של הפרלמנט בתנאי שלא יכנס יותר לדנציג‬
‫וגם הפסיקו את הוצאת העיתון. אבל, הוא הדפיס את העיתון בעיר‬ ‫5‬
‫הפולנית הסמוכה והפיץ אותו בדנציג. הוא עצמו לא נכנס לדנציג,‬ ‫9‬
‫אבל הייתה מכונית שהסיעה את העיתונים לעיר.‬
‫הנאצים לא שכחו לו את זה וכמה שנים אחר כך, חודש וחצי לפני‬
‫שהתחילה המלחמה, הגרמנים דרשו מהפולנים לגרש את תיאודור‬
‫מפולניה.‬
‫ועכשיו, כשחושבים על זה, בגלל זה אני חיה. כי אם תיאודור, שהוא‬
‫סבא רבא שלי היה נשאר בפולין, הגרמנים היו הורגים אותו.‬
‫מצד אבי, עלה לארץ ישראל בגיל שלוש עשרה מסוריה,‬
‫במסגרת עליית הנוער, בשנת 0491.‬
‫באותה תקופה הבריטים שלטו בארץ ישראל ואסרו כניסת יהודים‬
‫סבי‬
‫אליה. כמו כן, מסוריה לא הורשו יהודים לצאת.‬
‫סבי היה אמיץ והתנדב להבריח יהודים מסוריה ברגל לישראל. הוא‬
‫עזר להם לחצות את הגבול ולהיכנס לארץ.‬
‫91‬ ‫81‬

11. ‫חמּשׁה חמׁשי ּתֹורה, א ְרּבע אּמהֹות,‬
‫ָ ַ ַ ִ ָ‬ ‫ֲ ִ ָ ֻ ְ ֵ‬ ‫פעילות זו הייתה מאוד מסוכנת וגרמה לו להיכנס כל פעם לסוריה,‬
‫ׁשֹלׁשה אבֹות, ׁשנֵי לּוחֹות הּב ִרית,‬
‫ַ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ָ ָ‬ ‫לחצות את הגבול לישראל ולהביא קבוצת עולים חדשה.‬
‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ.‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬ ‫הוריו לא ידעו על אודות מעשיו, אך סבי היה נחוש לעזור ליהודים‬
‫ולהצילם.‬
‫ׁשּשׁה מי יֹודע?‬
‫ִ ָ ִ ֵ ַ‬ ‫כשהסתיימה פעילות הצלה זו סבי הצטרף למחתרת האצ”ל (אחד‬
‫ׁשּשׁה אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ִ ָ ֲ‬ ‫מהארגונים החמושים שנלחמו בחיילים הבריטיים במטרה לגרשם‬
‫מארץ ישראל. בין היתר, בזכות פעילותם הבריטים נכנעו ועזבו את‬
‫ׁשּשׁה ס ְד ֵרי מׁשנָה,‬
‫ִ ְ‬ ‫ִ ָ ִ‬ ‫הארץ). סבי תרם רבות להקמת מדינת ישראל.‬
‫חמּשׁה חמׁשי ּתֹורה,‬
‫ָ‬ ‫ֲ ִ ָ ֻ ְ ֵ‬
‫א ְרּבע אּמהֹות, ׁשֹלׁשה אבֹות‬
‫ְ ָ ָ‬
‫ַ ְ‬
‫ַ ַ ִ ָ‬
‫ׁשנֵי לּוחֹות הּב ִרית,‬
‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ.‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬
‫ְ‬ ‫הוא ועוד הרבה נערים באוניברסיטה הלכו‬ ‫בשנת‬
‫6891, כאשר אבי היה כבן 81 הוא חי בפיליפינים.‬
‫להפגנה נגד ראש הממשלה. הם רצו שראש הממשלה יתחלף, כי הוא‬
‫עבד כעשרים שנה ולא החליפו אותו. הם לא רצו את ראש הממשלה,‬
‫ׁשבעה מי יֹודע?‬
‫ִ ְ ָ ִ ֵ ַ‬ ‫אחד מי יודע‬ ‫מפני שהשכר החודשי היה נמוך והאוכל והחשמל והמים היו יקרים.‬
‫ׁשבעה אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ִ ְ ָ ֲ‬ ‫אחד מי יֹודע?‬
‫ֶ ָ ִ ֵ ַ‬ ‫אז הצבא והמשטרה והרבה אנשים הצטרפו ואחרי שבועיים החליפו‬
‫ׁשבעה יְ מי ׁשּבתא (ימים בשבוע),‬
‫ִ ְ ָ ֵ ַ ְ ָ‬ ‫אחד אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ֶ ָ ֲ‬ ‫אותו.‬
‫ׁשּשׁה ס ְד ֵרי מׁשנָה,‬
‫ִ ְ‬ ‫ִ ָ ִ‬ ‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ.‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬
‫חמּשׁה חמׁשי ּתֹורה, א ְרּבע אּמהֹות,‬
‫ָ ַ ַ ִ ָ‬ ‫ֲ ִ ָ ֻ ְ ֵ‬
‫ׁשֹלׁשה אבֹות, ׁשנֵי לּוחֹות הּב ִרית,‬
‫ַ ְ‬ ‫ְ‬
‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ.‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬
‫ְ ָ ָ‬ ‫ׁשנַיִ ם מי יֹודע?‬
‫ִ ֵ ַ‬
‫ׁשנַיִ ם אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ֲ‬
‫ְ‬
‫ְ‬
‫נבנה בית קפה בכניסה לרחוב ביאליק. שם‬
‫הקפה היה “שלושה כושים”.‬ ‫ב-0391‬
‫כעבור שנים אחדות הקימה משפחת מינץ בית קפה חדש שנקרא “גן‬
‫ׁשנֵי לּוחֹות הּב ִרית,‬
‫ַ ְ‬ ‫ְ‬ ‫רווה”. את השם לבית הקפה נתן המשורר חיים נחמן ביאליק. הוא‬
‫ׁשמֹונָה מי יֹודע?‬
‫ִ ֵ ַ‬ ‫ְ‬ ‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ.‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬ ‫אהב לשבת בבית הקפה הזה. אחרי כמה שנים קפה “גן רווה” נסגר‬
‫ׁשמֹונָה אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ֲ‬ ‫ְ‬ ‫ומאז התחלפו עסקים שונים בבניין.‬
‫ׁשמֹונָה יְ מי מילָ ה, ׁשבעה יְ מי ׁשּבתא,‬
‫ִ ְ ָ ֵ ַ ְ ָ‬ ‫ֵ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ׁשֹלׁשה מי יֹודע?‬
‫ְ ָ ִ ֵ ַ‬ ‫ב- 6991 ההורים שלי, יוני ומירב, עברו ליד המבנה וחשבו להקים‬
‫ׁשּשׁה ס ְד ֵרי מׁשנָה, חמּשׁה חמׁשי ּתֹורה,‬
‫ָ‬ ‫ֲ ִ ָ ֻ ְ ֵ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ָ ִ‬ ‫ׁשֹלׁשה אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ְ ָ ֲ‬ ‫מחדש בית קפה בבניין היפה וההיסטורי. הם פתחו את “קפה ביאליק”!‬
‫א ְרּבע אּמהֹות, ׁשֹלׁשה אבֹות,‬
‫ְ ָ ָ‬ ‫ַ ַ ִ ָ‬ ‫ׁשֹלׁשה אבֹות, ׁשנֵי לּוחֹות הּב ִרית,‬
‫ַ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ָ ָ‬ ‫בית הקפה הוא שכונתי וכל תושבי השכונה אוהבים לבוא לשבת בו.‬
‫ׁשנֵי לּוחֹות הּב ִרית,‬
‫ַ ְ‬ ‫ְ‬ ‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ.‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬ ‫בנוסף, מדי ערב מגיעים זמרים שחלקם מפורסמים ומופיעים בקפה.‬
‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ.‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬ ‫גם אני מאוד אוהבת את הקפה. מאז שהייתי בבטן של אמא חייתי‬
‫א ְרּבע מי יֹודע?‬
‫ַ ַ ִ ֵ ַ‬ ‫בבית הקפה.‬
‫ּתׁשעה מי יֹודע?‬
‫ִ ְ ָ ִ ֵ ַ‬ ‫א ְרּבע אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ַ ַ ֲ‬ ‫לצערנו הרב, החליטה המשפחה שהיא בעלת הבניין להרוס אותו‬
‫ּתׁשעה אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ִ ְ ָ ֲ‬ ‫א ְרּבע אּמהֹות, ׁשֹלׁשה אבֹות,‬
‫ְ ָ ָ‬ ‫ַ ַ ִ ָ‬ ‫ולהקים מגדל בן שבע קומות!‬
‫ּתׁשעה יַ ְרחי לֵ ָדה, ׁשמֹונָה יְ מי מילָ ה,‬
‫ֵ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ִ ְ ָ‬ ‫ׁשנֵי לּוחֹות הּב ִרית,‬
‫ַ ְ‬ ‫ְ‬ ‫כל השכונה קמה על הרגליים והחליטה להתנגד להריסת בית הקפה‬
‫ׁשבעה יְ מי ׁשּבתא, ׁשּשׁה ס ְד ֵרי מׁשנָה,‬
‫ִ ְ‬ ‫ִ ְ ָ ֵ ַ ְ ָ ִ ָ ִ‬ ‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ.‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬ ‫ובעבודת צוות יצאו להפגנה גדולה! הילדים של השכונה תלו שלטים‬
‫חמּשׁה חמׁשי ּתֹורה, א ְרּבע אּמהֹות,‬
‫ָ ַ ַ ִ ָ‬ ‫ֲ ִ ָ ֻ ְ ֵ‬ ‫וחילקו פליירים. הגיעו להפגנה הרבה אנשים וחתמו על עצומה נגד‬
‫ׁשֹלׁשה אבֹות, ׁשנֵי לּוחֹות הּב ִרית,‬
‫ַ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ָ ָ‬ ‫חמּשׁה מי יֹודע?‬
‫ֲ ִ ָ ִ ֵ ַ‬ ‫ההריסה. הרבה אנשים שואלים איך ייתכן שהבניין לא מיועד לשימור?‬
‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ.‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬ ‫חמּשׁה אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ֲ ִ ָ ֲ‬ ‫יש מלחמה גדולה מול העירייה ובעלי הבניין. המאבק עדיין לא הוכרע.‬
‫12‬ ‫02‬

12. ‫ׁשֹלׁשה עׂשר מי יֹודע?‬
‫ְ ָ ָ ָ ִ ֵ ַ‬ ‫עׂש ָרה מי יֹודע?‬
‫ִ ֵ ַ‬ ‫ֲ ָ‬
‫ׁשֹלׁשה עׂשר אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ְ ָ ָ ָ ֲ‬ ‫עׂש ָרה אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ֲ‬ ‫ֲ ָ‬
‫ׁשֹלׁשה עׂשר מ ַּדּיָ א (מדות), ׂשנֵים עׂשר ׁשבטּיָ א,‬
‫ָ ָ ִ ְ ַ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ָ ָ ָ ִ‬ ‫עׂש ָרה ִּדּב ַרּיָ א (דברות), ּתׁשעה יַ ְרחי לֵ ָדה,‬
‫ֵ‬ ‫ִ ְ ָ‬ ‫ְ‬ ‫ֲ ָ‬
‫אחד עׂשר ּכֹוכְ בּיָ א, עׂש ָרה ִּדּב ַרּיָ א,‬
‫ְ‬ ‫ַ ֲ ָ‬ ‫ַ ַ ָ ָ‬ ‫ׁשמֹונָה יְ מי מילָ ה, ׁשבעה יְ מי ׁשּבתא,‬
‫ִ ְ ָ ֵ ַ ְ ָ‬ ‫ֵ ִ‬ ‫ְ‬
‫ּתׁשעה יַ ְרחי לֵ ָדה, ׁשמֹונָה יְ מי מילָ ה,‬
‫ֵ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ִ ְ ָ‬ ‫ׁשּשׁה ס ְד ֵרי מׁשנָה, חמּשׁה חמׁשי ּתֹורה,‬
‫ָ‬ ‫ֲ ִ ָ ֻ ְ ֵ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ָ ִ‬
‫ׁשבעה יְ מי ׁשּבתא, ׁשּשׁה ס ְד ֵרי מׁשנָה,‬
‫ִ ְ‬ ‫ִ ְ ָ ֵ ַ ְ ָ ִ ָ ִ‬ ‫א ְרּבע אּמהֹות, ׁשֹלׁשה אבֹות,‬
‫ְ ָ ָ‬ ‫ַ ַ ִ ָ‬
‫חמּשׁה חמׁשי ּתֹורה, א ְרּבע אּמהֹות,‬
‫ָ ַ ַ ִ ָ‬ ‫ֲ ִ ָ ֻ ְ ֵ‬ ‫ׁשנֵי לּוחֹות הּב ִרית,‬
‫ַ ְ‬ ‫ְ‬
‫ׁשֹלׁשה אבֹות, ׁשנֵי לּוחֹות הּב ִרית,‬
‫ַ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ָ ָ‬ ‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ.‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬
‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬
‫אחד עׂשר מי יֹודע?‬
‫ַ ַ ָ ָ ִ ֵ ַ‬
‫אחד עׂשר אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ַ ַ ָ ָ ֲ‬
‫אחד מי יודע? התחילו במספר 1, המשיכו למספר 2 על פי השיר‬ ‫אחד עׂשר ּכֹוכְ בּיָ א (כוכבים), עׂש ָרה ִּדּב ַרּיָ א,‬
‫ְ‬ ‫ֲ ָ‬ ‫ַ‬ ‫ַ ַ ָ ָ‬
‫ּתׁשעה יַ ְרחי לֵ ָדה, ׁשמֹונָה יְ מי מילָ ה,‬
‫ֵ ִ‬ ‫ְ‬ ‫ֵ‬ ‫ִ ְ ָ‬
‫אחד מי יודע, המשיכו לחבר נקודה לנקודה. מה קבלתם?‬ ‫ׁשבעה יְ מי ׁשּבתא, ׁשּשׁה ס ְד ֵרי מׁשנָה,‬
‫ִ ְ‬ ‫ִ ְ ָ ֵ ַ ְ ָ ִ ָ ִ‬
‫חמּשׁה חמׁשי ּתֹורה, א ְרּבע אּמהֹות,‬
‫ָ ַ ַ ִ ָ‬ ‫ֲ ִ ָ ֻ ְ ֵ‬
‫ׁשֹלׁשה אבֹות, ׁשנֵי לּוחֹות הּב ִרית,‬
‫ַ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ָ ָ‬
‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ.‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬
‫שׁמוֹנָ ה יְמי מילה‬
‫ֵ ִ ָ‬ ‫ְ‬ ‫ׁשנֵים עׂשר מי יֹודע?‬
‫ָ ָ ִ ֵ ַ‬ ‫ְ‬
‫ׂשנֵים עׂשר אנִי יֹודע:‬
‫ֵ ַ‬ ‫ָ ָ ֲ‬ ‫ְ‬
‫שׁנֵ י לוּחוֹת הבּ ִרית‬
‫ַ ְ‬ ‫ְ‬ ‫שׁשּׁה ס ְד ֵרי משׁנָ ה‬
‫ִ ְ‬ ‫ִ ָ ִ‬ ‫ׂשנֵים עׂשר ׁשבטּיָ א (שבטים), אחד עׂשר ּכֹוכְ בּיָ א,‬
‫ַ‬ ‫ַ ַ ָ ָ‬ ‫ָ ָ ִ ְ ַ‬ ‫ְ‬
‫עׂש ָרה ִּדּב ַרּיָ א, ּתׁשעה יַ ְרחי לֵ ָדה,‬
‫ֵ‬ ‫ִ ְ ָ‬ ‫ְ‬ ‫ֲ ָ‬
‫ׁשמֹונָה יְ מי מילָ ה, ׁשבעה יְ מי ׁשּבתא,‬
‫ִ ְ ָ ֵ ַ ְ ָ‬ ‫ֵ ִ‬ ‫ְ‬
‫ׁשּשׁה ס ְד ֵרי מׁשנָה, חמּשׁה חמׁשי ּתֹורה,‬
‫ָ‬ ‫ֲ ִ ָ ֻ ְ ֵ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ִ ָ ִ‬
‫1‬ ‫שׁבעה יְמי שׁבּתא‬
‫ֵ ַ ְ ָ‬ ‫ִ ְ ָ‬ ‫א ְרּבע אּמהֹות, ׁשֹלׁשה אבֹות,‬
‫ְ ָ ָ‬ ‫ַ ַ ִ ָ‬
‫ׁשנֵי לּוחֹות הּב ִרית,‬
‫ַ ְ‬ ‫ְ‬
‫חמשּׁה חמשׁי תּוֹרה‬
‫ָ‬ ‫ֲ ִ ָ ֻ ְ ֵ‬
‫שֹׁלשׁה עשׂר מ ַדּ ָיּא‬
‫ְ ָ ָ ָ ִ‬ ‫אחד אֹלהינּו ׁשּבּשׁמיִ ם ּובא ֶרץ.‬
‫ָ ָ‬ ‫ֶ ָ ֱ ֵ ֶ ַ ָ ַ‬
‫תּשׁעה יַרחי ל ָדה‬
‫ִ ְ ָ ְ ֵ ֵ‬
‫שֹׁלשׁה אבוֹת‬
‫ְ ָ ָ‬ ‫א ְרבּע אמּהוֹת‬
‫ַ ַ ִ ָ‬ ‫שׂנֵ ים עשׂר שׁבט ָיּא‬
‫ָ ָ ִ ְ ַ‬ ‫ְ‬ ‫אחד עשׂר כּוֹכב ָיּא‬
‫ְ ַ‬ ‫ַ ַ ָ ָ‬ ‫עש ָׂרה ִדּבּ ַר ָיּא‬
‫ְ‬ ‫ֲ ָ‬
‫32‬ ‫22‬

13. ‫חסל סדור פסח כהלכתו, ככל משפטו וחקתו.‬
‫כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו...‬
‫ההגדה נערכה על-ידי תלמידי ומורות תל-נורדאו,‬
‫בהדרכתה של חן טננבאום דומנוביץ’, במסגרת התכנית‬
‫“תרבות עברית בעיר עברית”‬
‫עיצוב: מרכז פסג’’ה תל-אביב-יפו‬