מכיוון שהגישה מאודטרייה ושואפת לטוב באופן כללי , התקשנו למצוא גישה ביקורתית שאינה קטנונית . לפיכך , החלטנו להשוות את רעיון " עיר הרשת " לרעיון דומה בעיקרו , המדבר על השבחת בני אדם ולא ערים . דימינו את הרשתות המרכיבות את העיר לרשתות ה DNA המרכיבות את הקוד הגנטי שלנו .
3.
מצב אספת הנתוניםובניית השיטה - המצב היום . יישום השיטה כפי שהוצע בטקסט דילמות אתיות ומוסריות שיעלו מהיישום
4.
המטרה - פיצוח קוד העיר . הצבעה על מקומות חלשים וחזקים גם תלויה בשיקול דעת אישי , ואז נשאלת השאלה - מהו טוב ?
5.
השאיפה לאתר אתחסריה ויתרונותיה של העיר פוגמת במידה ניכרת בספונטניות המאפיינת ערים רבות .
6.
בהנחה שתהיה דרךלעשות סטנדרטיזציה לערים , כך שיובטחו משאבים לדורות הבאים , הערים יתפקדו באורח מושלם - ואז יבוא הוריקן ויהרוס את הכל . כיצד תגיב העיר ? במצבים הקשים והלא נוחים קיים אילוץ למציאת פתרונות יצירתיים . האתגר המניע נעלם כאשר ממפים את העיר ושואבים לסוג של נורמאליזציה . המגוון הוא לקסיקון חי למקרי קיצון אלו
7.
הרעיון מותאם באופןמושלם למקום , אך מה לגבי השתנות מבחינת הזמן - הצרכים משתנים , הטכנולוגיה וההשתנות העתידית אינם ניתנים לחיזוי , ובעת שינוי תפיסתי כלל עולמי , עיר הרשת עלולה להיות כבולה מדי לעקרונות מסוימים ולא תוכל להתאים את עצמה . לא יוותרו רזרבות שאינן בתכנון המדוקדק .
