שינוי כוון צוות כלכלה צוותי התמיכה במחאה החברתית 15  ספטמבר  2011
שינוי כוון מן העקרונות של צדק חברתי ושוויון ניתן לגזור גם מתווה לשינוי גדול במדיניות החברתית - כלכלית . ההצעות שלנו מדברות על התחלת השינוי ,  על סיבוב הפרסה . המשך הדרך יהיה בדיון ציבורי שקוף .  ההחלטות הן בעיקרן פוליטיות ולא מקצועיות .
שלושה יעדים צמצום הפערים והקטנת אי - השוויון שיקום ושיפור מדינת הרווחה ,  כלומר הגדלת השירותים החברתיים :  חינוך ,  דיור ,  בריאות ,  רווחה ,  תחבורה ציבורית ועוד . דמוקרטיזציה של הדיון החברתי - כלכלי .
הגדלת ההוצאות על השירותים החברתיים בעשרים השנים האחרונות קוצצו ההוצאות הציבוריות יחסית לתוצר מ -54  אחוזי תוצר ב -1992  ל -42  אחוזי תוצר היום . חלק גדול מהשחיקה הייתה בשירותים החברתיים :  חינוך ,  בריאות ,  רווחה ,  דיור ועוד . כדי להקטין את הפערים יש לשקם שירותים אלו .
על הקשר בין ההוצאות לאי - שוויון
הוצאה לחינוך לתלמיד
שחיקת ההוצאה הציבורית :  הגדלת הנטל 7% 4% עליון 19% 11% תחתון הוצאה על חינוך מסך ההכנסה נטו הוצאה על בריאות מסך ההכנסה נטו חמישון  שנת  2009 7% 4% עליון 12% 9% תחתון הוצאה על חינוך מסך ההכנסה נטו הוצאה על בריאות מסך ההכנסה נטו חמישון  שנת   2000
האם הוצאה ציבורית פוגעת בצמיחה ?
האם מסים גבוהים פוגעים בצמיחה ?
אחריות תקציבית אומרים כי אסור להעלות הוצאות ,  כי זה יפגע ביציבות . לא נכון .  אם המסים עולים והגרעון נשאר נמוך אפשר להעלות את ההוצאות .  הגרעון והחוב הם המשמעותיים ,  לא גודל ההוצאה . בארה " ב ההוצאות נמוכות והחוב גדול בשל קיצוצי המס של בוש . בשבדיה ההוצאות גבוהות ,  אך הגירעון והחוב קטנים .
מימון על ידי מיסוי אנו טוענים כי את ההוצאות הקבועות יש לממן על ידי מיסוי . זאת הן כדי לשמור על יציבות כלכלית ,  והן כדי לשדר התחייבות למדינת הרווחה . אנו מציעים העלאה של המסים הישירים ,  בעיקר על ההון ועל ההכנסות הגבוהות .
חבילת המסים אנחנו מציעים העלאת מס החברות ל -31%. ביטול הפטורים ממס החברות  ( על ייצוא וחוק עידוד השקעות הון ). העלאת המס השולי על הכנסות גבוהות עד  55%. העלאת המסים על דיוידנדים ורווחי הון ל -31%. העלאת המס המקביל ב -2%.
רפורמה מקיפה בשוק העבודה מאז  2001  עד  2010  גדל התוצר לעובד בישראל ב -9  אחוזים . בתקופה זו גדל גם הפריון ב -7  אחוז . השכר הריאלי ירד ב -5  אחוז . זו הגדלת הפערים ,  וכשלון שוק מהדהד .
צעדים מוצעים הפסקת ההעסקה הלא ישירה במגזר הציבורי  ( על ידי קבלנים ועמותות ). אכיפת שכר המינימום . חופש התארגנות לעובדים . זכויות עבודה מלאות לעובדים הזרים . צמצום רישיונות הייבוא לעובדים זרים חדשים .
שילוב החרדים והערבים בשוק העבודה פטור משירות צבאי משיקולי דת והמרתו בשירות אזרחי . הגבלת מס '  תלמידי הישיבה על פי צרכי הקהילה תוך הדברות עם מנהיגיה . פתיחה אמיתית של המגזר הציבורי להעסקת ערבים . שיפור התחבורה הציבורית באזורים הערביים מעונות יום ציבוריים לכולם . שוויון בנגישות לדיור בכל עיר .
דמוקרטיזציה של הדיון החברתי - כלכלי עד היום נערך דיון זה תחת מעטה כבד של מקצועיות .  המחאה שברה זאת . כדי להסיר מחסומים מדמוקרטיזציה זו יש : לפתוח את תקציב  2012  מחדש . לבטל את כלל ההוצאה . לבטל את חוק ההסדרים .

מצגת ישיבה פתוחה לציבור 15.09

  • 1.
    שינוי כוון צוותכלכלה צוותי התמיכה במחאה החברתית 15 ספטמבר 2011
  • 2.
    שינוי כוון מןהעקרונות של צדק חברתי ושוויון ניתן לגזור גם מתווה לשינוי גדול במדיניות החברתית - כלכלית . ההצעות שלנו מדברות על התחלת השינוי , על סיבוב הפרסה . המשך הדרך יהיה בדיון ציבורי שקוף . ההחלטות הן בעיקרן פוליטיות ולא מקצועיות .
  • 3.
    שלושה יעדים צמצוםהפערים והקטנת אי - השוויון שיקום ושיפור מדינת הרווחה , כלומר הגדלת השירותים החברתיים : חינוך , דיור , בריאות , רווחה , תחבורה ציבורית ועוד . דמוקרטיזציה של הדיון החברתי - כלכלי .
  • 4.
    הגדלת ההוצאות עלהשירותים החברתיים בעשרים השנים האחרונות קוצצו ההוצאות הציבוריות יחסית לתוצר מ -54 אחוזי תוצר ב -1992 ל -42 אחוזי תוצר היום . חלק גדול מהשחיקה הייתה בשירותים החברתיים : חינוך , בריאות , רווחה , דיור ועוד . כדי להקטין את הפערים יש לשקם שירותים אלו .
  • 5.
    על הקשר ביןההוצאות לאי - שוויון
  • 6.
  • 7.
    שחיקת ההוצאה הציבורית: הגדלת הנטל 7% 4% עליון 19% 11% תחתון הוצאה על חינוך מסך ההכנסה נטו הוצאה על בריאות מסך ההכנסה נטו חמישון שנת 2009 7% 4% עליון 12% 9% תחתון הוצאה על חינוך מסך ההכנסה נטו הוצאה על בריאות מסך ההכנסה נטו חמישון שנת 2000
  • 8.
    האם הוצאה ציבוריתפוגעת בצמיחה ?
  • 9.
    האם מסים גבוהיםפוגעים בצמיחה ?
  • 10.
    אחריות תקציבית אומריםכי אסור להעלות הוצאות , כי זה יפגע ביציבות . לא נכון . אם המסים עולים והגרעון נשאר נמוך אפשר להעלות את ההוצאות . הגרעון והחוב הם המשמעותיים , לא גודל ההוצאה . בארה " ב ההוצאות נמוכות והחוב גדול בשל קיצוצי המס של בוש . בשבדיה ההוצאות גבוהות , אך הגירעון והחוב קטנים .
  • 11.
    מימון על ידימיסוי אנו טוענים כי את ההוצאות הקבועות יש לממן על ידי מיסוי . זאת הן כדי לשמור על יציבות כלכלית , והן כדי לשדר התחייבות למדינת הרווחה . אנו מציעים העלאה של המסים הישירים , בעיקר על ההון ועל ההכנסות הגבוהות .
  • 12.
    חבילת המסים אנחנומציעים העלאת מס החברות ל -31%. ביטול הפטורים ממס החברות ( על ייצוא וחוק עידוד השקעות הון ). העלאת המס השולי על הכנסות גבוהות עד 55%. העלאת המסים על דיוידנדים ורווחי הון ל -31%. העלאת המס המקביל ב -2%.
  • 13.
    רפורמה מקיפה בשוקהעבודה מאז 2001 עד 2010 גדל התוצר לעובד בישראל ב -9 אחוזים . בתקופה זו גדל גם הפריון ב -7 אחוז . השכר הריאלי ירד ב -5 אחוז . זו הגדלת הפערים , וכשלון שוק מהדהד .
  • 14.
    צעדים מוצעים הפסקתההעסקה הלא ישירה במגזר הציבורי ( על ידי קבלנים ועמותות ). אכיפת שכר המינימום . חופש התארגנות לעובדים . זכויות עבודה מלאות לעובדים הזרים . צמצום רישיונות הייבוא לעובדים זרים חדשים .
  • 15.
    שילוב החרדים והערביםבשוק העבודה פטור משירות צבאי משיקולי דת והמרתו בשירות אזרחי . הגבלת מס ' תלמידי הישיבה על פי צרכי הקהילה תוך הדברות עם מנהיגיה . פתיחה אמיתית של המגזר הציבורי להעסקת ערבים . שיפור התחבורה הציבורית באזורים הערביים מעונות יום ציבוריים לכולם . שוויון בנגישות לדיור בכל עיר .
  • 16.
    דמוקרטיזציה של הדיוןהחברתי - כלכלי עד היום נערך דיון זה תחת מעטה כבד של מקצועיות . המחאה שברה זאת . כדי להסיר מחסומים מדמוקרטיזציה זו יש : לפתוח את תקציב 2012 מחדש . לבטל את כלל ההוצאה . לבטל את חוק ההסדרים .