Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.

11.2009

1,065 views

Published on

חיינו עלון נובמבר 2009

Published in: News & Politics
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

11.2009

  1. 1. ‫שלום לכם,‬ ‫הסתיו כבר כאן, הציפורים הנודדות רועשות מעל ראשינו ומפליאות באווירובטיקה ובמבנים‬ ‫שהן יוצרות. מטחי גשם זלעפות כבר נטחו עלינו – כן ירבה. קצת נרגענו מהחגים וכבר‬ ‫מתכוננים לחנוכה. כל אלו בעלון והפעם גם ידיעה על פרס בתחום העיצוב וכמובן גם‬ ‫המדורים הקבועים: שאילתות, דעת יחיד ועוד. לשמחתנו, מספר חברים מוצאים בנו כתובת,‬ ‫ומפרסמים בעלון תגובות, דעות, רעיונות ותמונות, ואנו מצפים להמשך שתוף הפעולה.‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫עמוד‬ ‫٣‬ ‫תגובות‬ ‫٤‬ ‫ליקטה ליאורה כהן‬ ‫שבר ענן‬ ‫٦‬ ‫כל-בו: האם הקוטן קובע? כתבת תחקיר על בתי כלבו באזור‬ ‫ליקטו וערכו משה סלע, אורנה שדמון וליאורה כהן‬ ‫ואצלנו‬ ‫١١‬ ‫חג חנוכה - מרד החשמונאים במתייוונים – מיהם הטובים ומיהם‬ ‫ליאורה כהן‬ ‫הרעים בספור?‬ ‫٣١‬ ‫המערכת‬ ‫מי הם המתייוונים? "מתאבן" לקט מן האינטרנט‬ ‫٤١‬ ‫בת שבע ליס‬ ‫העיקר הבריאות‬ ‫٧١‬ ‫שאילתות‬ ‫٨١‬ ‫ליקטה יפה גבע‬ ‫פרשת השבוע – פרשת תולדות‬ ‫٠٢‬ ‫אסתר גבעוני‬ ‫דעת יחיד: המקום של רותי נסגר‬ ‫٢٢‬ ‫ליאורה כהן‬ ‫צורי גואטה זכה בפרס אנדי, ראיון קצר עם צורי‬ ‫٣٢‬ ‫בין עלון לעלון‬ ‫קריאה מהנה‬ ‫המערכת‬ ‫מערכת: דליה נבו, יפה גבע, אורנה שדמון, משה‬ ‫סלע, ליאורה כהן, איתי גבעוני‬ ‫מזכיר המערכת: משה סלע‬ ‫תא הדואר של העלון הוא‬ ‫עורכות: אורנה שדמון וליאורה כהן‬ ‫‪kibbutz.shomrat2@gmail.com‬‬ ‫עריכת גרפיקה: איתי גבעוני‬ ‫הבאה לדפוס: בי דיגיטל, עברון‬ ‫תמונת השער – כפנים במעוף‬ ‫צלם המערכת: שמואל גבעוני‬ ‫צילמה ציפ נוי‬ ‫2‬
  2. 2. ‫‪kibbutz.shomrat2@gmail.com‬‬ ‫תגובות‬ ‫נסיעות לפולין - מרים גולן‬ ‫בכל שנה, עם הנסיעות של כתות י"ב לפולין, מתחדש‬ ‫הוויכוח על המסעות הללו. גם לי זה לקח זמן עד שגיבשתי‬ ‫דעתי בנושא. ואם עוד נותרו לי ספקות כלשהם, באה‬ ‫כתבתה של ליאורה ופיזרה אותם לחלוטין.‬ ‫כבר בפסקה הראשונה מציגה ליאורה את התיזה שלה:‬ ‫הטקסים האזרחיים שלנו, שבאים להחליף את הטקסים‬ ‫הדתיים, מחזקים את הלאומיות ואת הכוחנות שלנו.‬ ‫ובאשר לטקסים: מן הידועות היא, שאין חברה מתקיימת בלי‬ ‫טקסים. את הטקסים הלא רלוונטיים עוד היא מחליפה‬ ‫בכאלו שתואמים את השקפותיה החדשות )ריטואלים דתיים‬ ‫מוחלפים אצלנו בלאומיים(. ופה מתעוררות החרדות של‬ ‫ליאורה, שמא נחזק את הלאומיות שלנו עד לפשיזם...‬ ‫סכנה כזאת, אמנם קיימת, אותה יש לקחת בחשבון‬ ‫המסע לפולין‬ ‫ולהתמודד עמה, כי הגלישה לקיצוניות תמיד אורבת בחינוך.‬ ‫כבר קרה בהיסטוריה, דווקא אצל תנועות ואנשים נאורים,‬ ‫שמרוב שוויון ואהבת אדם, הגיעו לטשטוש זהותם הלאומית ולקוסמופוליטיות. ואילו על‬ ‫אנשים פחות נאורים, דווקא הפשיזם מאיים עם הגברת רגשות לאומיים. על החינוך למנוע‬ ‫את הפשטנות של העמדות הקיצוניות ולבסס אצל הצעירים הסתכלות מורכבת על החיים, זה‬ ‫בוודאי לא קל, אבל זהו תפקידו של החינוך.‬ ‫במבט פשוט, לא בדוק סטטיסטית, אצל הנוער שלנו, הקיבוצי, זהות היהודית רופפת למדי.‬ ‫הם לא מחוסנים נגד פשיזם, אבל יותר מזה, מאיימת עליהם הירידה מן הארץ. הליברליות‬ ‫של אומות העולם כלפי הגירת התושבים לא מתאימה לנו, אם עדיין ציונים אנחנו. קיום‬ ‫המדינה עדיין לא בטוח כאן ודורש מאתנו התחשבות. כי אם אנחנו פוסט-ציונים אז ההגירה‬ ‫היא זכותו הלגיטימית של האזרח. על המדינה להתחשב בו, ולא להפך...‬ ‫אני מזדהה עם ליאורה בביקורתה על אדישות מדינת ישראל בעניין השמדת העם הארמני‬ ‫ע"י התורכים, וזאת בגלל אינטרסים הפוליטיים, ולו אף חשובים ככל שיהיו. עלינו לטפח את‬ ‫הרגישות לקורבן לא רק כאשר בנו מדובר, ולהלחם בעוולות שאנו גורמים למיעוט היושב‬ ‫בקרבנו. ליאורה מציגה שאלות רבות, שאחדות מקבלות תשובות נאותות במציאות חינוכית‬ ‫מסויימת ואחרות מוזנחות שם – הכל לפי הכוחות החינוכיים שבמוסדות השונים. ככה זה‬ ‫בכל תחום חינוכי, זה בוודאי לא יערער על הנושאים שיש לטפל בהם.‬ ‫הציקה לי במיוחד השאלה האם השמדת העם הצועני מטופלת אצלנו כמו השואה שלנו?‬ ‫האם זה לא ברור שכאב על רצח משפחה מדרגה ראשונה צורב יותר?‬ ‫3‬
  3. 3. ‫בליל שבת הלפני אחרון היה פתאום שבר ענן. כבר מהבוקר היה יום גשום, אבל‬ ‫גשם נחמד. רצוף ולא סוער. גשם ששוב מרטיב את היובש‬ ‫שהיה לנו אחרי אירוע הגשם בסוף אוקטובר - תחילת חודש‬ ‫נובמבר. פתאום בערב, ממש לפני שעת ארוחת ליל שבת‬ ‫זה התחיל. סופת ברקים ורעמים, וארובות השמיים נפתחו.‬ ‫כמויות המים שנשאבו במאגר ימחישו לנו קצת את מימדיו.‬ ‫באירוע זה נשאבו במאגר ٥٢ אלף מ"ק מתוך ٥٢١ אלף מ"ק‬ ‫שנשאבו העונה. כלומר: חמישית )٠٢%( מהכמות שנשאבה‬ ‫סה"כ, נשאבה באותו יום שישי! היו כאלה ששבר הענן תפס‬ ‫אותם בביתם, בעיצומן של ההכנות לשבת. אחרים - בדיוק‬ ‫הגיעו ליעדם, לפני הבית בו חיכו להם לארוחה המשפחתית,‬ ‫ולא יכלו לצאת מהאוטו, ובחרו לחכות בו. היו כאלה שלמרות‬ ‫שבר ענן‬ ‫ליקטה ליאורה כהן המבול, בחרו לצאת מהרכב, עם עזרה, וכולם, העוזרים‬ ‫והנעזרים, הגיעו אל הבית נוטפים מים, נרגשים מעוצמת‬ ‫הזרימה, מכניסים את הנעליים למייבש הכביסה, ומחליפים את הבגדים הרטובים. היו כאלה‬ ‫שכשראו את עוצמת הגשם, לבשו מעיל גשם, לקחו מעדר ובעיצומו של המבול יצאו לפתוח‬ ‫התעלות שליד ביתם, כדי לתעל את המים למסלול שיעקוף את ביתם. היו גם כאלה, שהציבו‬ ‫דליים באמצע החדר, לקליטת המים הנוטפים מהתקרה, שלא ישטפו את הבית. באירוע‬ ‫הגשם של האחרון, ٩٠.١١.٣١ ירדו ٤٤ מ"מ תוך שעה )לפי מישי פלג(, ובמושגים שלנו זה‬ ‫ממש שיטפון.‬ ‫פניתי לדוב רון, שיתאר בפני את האירוע מנקודת מבט של איש תשתיות. האדם‬ ‫שאליו פונים כשהבית מוצף, כשיש דליפה בגג או מדרכה מוצפת. לשמחת כולם – לא‬ ‫היו בתים מוצפים! דוב סיפר שהיו ٤٢ פניות של דליפת גגות. חלק מהגגות דלפו‬ ‫בעקבות שיפוץ הבית, ששינה ניקוזי גג, או "תפירה" לא מוצלחת בין ישן לחדש. חלק‬ ‫אחר דלף בגלל שלא הייתה הכנה טובה לחורף מצד הדיירים: לא ניקו את הגג‬ ‫והמרזבים, וחלק דלף כי גם אם ניקית את המרזב לקראת החורף, יכול לקרות,‬ ‫שהזרימה החזקה של הגשם הקודם סחפה עלים חדשים שנשרו מהעצים, ולכלוך חדש‬ ‫שהצטבר ונסחף בזרימה החזקה, ואלו סתמו את המרזבים. היו גם דליפות שקרו,‬ ‫למרות שהיה טיפול בשנה שעברה, טיפול שהסתבר, שלא פתר את הבעיה, והיא חזרה‬ ‫על עצמה. כמו כן היו דליפות של "סתם" בתים )לא משופצים(, שציפוי הגג או שגג‬ ‫האסבסט נסדקו, או שמספר רעפים נשברו, או כל סיבה אחרת. כדאי שנזכור שתחזוקת‬ ‫הבתים של שמרת, במשך שנים היא בעיקר תחזוקת שבר. כלומר: אין תוכנית מסודרת‬ ‫לתחזוקת הבתים בכלל והגגות בפרט, הקהילה לא מקצה לכך תקציב, ומטפלים‬ ‫בבעיות, כשהן קורות. ובכל זאת, מספר דב, שקצת התכוננו לחורף ואטמנו כ-٠٠٣ מ"ר‬ ‫גג, שלפני שנה דלפו. הפעולה הוכיחה את עצמה, ומקומות אלו עמדו בסופות הגשם‬ ‫האחרונות ולא דלפו.‬ ‫צריך לציין, שבאירוע הגשם העז הראשון, שני אנשים הסתובבו על גגות הבתים‬ ‫בעיצומם של הגשמים כדי לתת מענה לבעיות שהתעוררו. הפעם, הארוע שלנו היה‬ ‫קצר, והמתקנים לא נאלצו לצאת לתוך הגשמים.‬ ‫במדרכות? כמובן שהיו שיטפונות. ישנם מקומות ידועים המועדים לפורענות, ויש‬ ‫"חברים" חדשים במועדון ה"מדרכות בשיטפון". הסיבות לכך שונות ומגוונות: באופן‬ ‫כללי, גשם בעוצמה שכזאת, גורם לזרימה חזקה הסוחפת כל, עלים יבשים, אדמה‬ ‫ולכלוך, שסותמים את תעלות הניקוז וגורמים למים לעלות. כמו כן יש לנו מדרכות שנבנו‬ ‫4‬
  4. 4. ‫עם שיפועים לא תקינים, ובנוסף קורה ששיפועים התקלקלו בעקבות שינויים שגרמו‬ ‫עצים עבותים הצומחים בקירבתם, וכן שינויים נוספים שהזמן גרמם. באופן כללי, אחד‬ ‫המדדים ל"גודל הבעיה" הוא משך הזמן שעובר עד שהמים שעל המדרכה יורדים, או‬ ‫במילים אחרות: כמה זמן אתה תקוע מול "אגם" וצריך רפסודה כדי לחצות אותו.‬ ‫השאלה במצב זה היא מה יהיה יותר רטוב, הבגדים או הנעליים? חלק מהצפות‬ ‫המדרכות ארכו כשעה, וחלק אחר – מספר שעות. זה קרה בערב שבת, מזל שכך או‬ ‫חוסר מזל, זו שאלה של נקודת מבט: בשבת לא ממהרים לעבודה, ולרוב ניתן לדחות‬ ‫את היציאה מהבית כשיש תקלה, וזה מזל. מאידך, אי אפשר לקרוא לאנשי שירות ואנשי‬ ‫מקצוע, אלא אם כן יש סכנה להצפת הדירה, ואז הפתרון צריך להדחות, וזה לא כל כך‬ ‫נוח, ולא כל כך נעים.‬ ‫בכבישים? זרימת המים החזקה גרמה להיסחפות הכורכר שבשוליים. רוכבי‬ ‫האופניים והקלנועיות מתבקשים להיזהר מהמדרגה שבשולי הדרכים.‬ ‫הכנת קווי החשמל לחורף הייתה טובה, והוכיחה את עצמה. עובדי הנוי )שלמה‬ ‫בונומו ושלמה עמית( עבדו בשיתוף פעולה עם קבלן גיזום והדריכו אותו לגזום את‬ ‫העצים הגבוהים כדי למנוע מגע בינם ובין קווי המתח הגבוה, את שאר המקומות‬ ‫המועדים לפורענות הם גזמו בעצמם, ולבסוף הספיקו לפנות את הגזם לפני פרוץ‬ ‫הגשמים.‬ ‫כבר הוזכר שמשאבות המאגר הופעלו, ונשאבו כ- ٥٢ אלף מ"ק. צריך לזכור ששניים‬ ‫מעובדי אש"ל, האחד מקיבוץ לוחמי הגיטאות והשני מאדמית, הממונים על הפעלת‬ ‫המשאבות, יצאו אל הגשם, אל המאגר על מנת להפעיל אותן כשכולנו התכנסנו בבתינו‬ ‫המחוממים )כך קורה בכל אירוע גשם(. כבר עכשיו המאגר מלא כמעט עד מחציתו: ٠٠٢‬ ‫אלף מ"ק מתוך ٠٥٤ מ"ק, שהם סך הקיבולת שלו. תשאלו איך יש ٠٠٢ אלף אם נשאבו‬ ‫בעונה זו עד כה כ-٥٢١ אלף מ"ק, ונסביר שההפרש הוא שארית המים מהשנה‬ ‫שעברה. כל ההסברים והמספרים בעניין המאגר – יורם גבעוני.‬ ‫זהו, היה שבר ענן, השמיים נפלו עלינו, וכבר כמעט שכחנו, והחזאי מודיע שמחר‬ ‫הטמפרטורה תעלה במקצת, וכבר החורף לא כל כך חורף.‬ ‫שיהיה המשך חורף נעים, רטוב בחוץ, חם ויבש בפנים.‬ ‫פעוטים בגשם‬ ‫חורף 5891‬ ‫צילמה אורנה שדמון‬ ‫5‬
  5. 5. ‫ליקטו וערכו משה סלע, אורנה שדמון‬ ‫כל-בו: האם הקוטן קובע?‬ ‫וליאורה כהן‬ ‫האם העובדה שכשליש מהחברים עורכים את קניותיהם בכל-בו‬ ‫יחיעם היא תוצאה מיעילותו של השירות אצלם או הסיבה לכך.‬ ‫לא אחת נשמעות בחצרנו טענות על פעילות ה"כל-בו", כמו שקורה גם בענפי‬ ‫שירות אחרים. למה המחירים יקרים? למה שעות הפתיחה כאלה ולא אחרות? למה אין‬ ‫מחירים על המוצרים? ועד ועוד מיני טענות. הקשיים שהועלו ושלא הועלו דרבנו אותנו,‬ ‫מערכת העלון, לשאול איך מתמודדים קיבוצים אחרים עם הבעיה, הרי הקושי להחזיק‬ ‫כל-בו אצלנו הוא לא ייחודי לנו, מן הסתם. בסקר שטחי מצאנו שקיימים מספר פתרונות‬ ‫שונים:‬ ‫פתרון אחד: חנות אלונית מוזלת: חלק מהקיבוצים שבנו תחנת דלק לידם, הגיעו‬ ‫להסכם עם חברת דור-אלון, שתפתח בתחנה חנות של הרשת "אלונית", ובה החברים‬ ‫זכאים להנחה של ٠١%. באותם המקומות רוב החברים קונים במרכזי הקניות הגדולים,‬ ‫כשהקבוץ מארגן הסעות על חשבון החבר לפי בקשות החברים. באזור שלנו נוהגים כך‬ ‫מזה שנים אחדות הקיבוצים יסעור וגשר הזיו.‬ ‫פתרון שני: פתרון ברמה התנועתית, הכנסת גורם חיצוני – רשת מזון - להפעלת הכל-‬ ‫בו. היה ניסיון לעשות שיתוף פעולה בין אחת הרשתות הגדולות לבין בתי הכל-בו של‬ ‫הקיבוצים, אך הממונה על ההגבלים העסקיים לא אישר את המהלך.‬ ‫פתרון שלישי: הכנסת גורם חיצוני פרטי, באיזשהו מבנה עסקי עם הכל-בו. הפעם,‬ ‫בתחקיר שלנו לא ממש חקרנו זאת, ואולי כדאי לבדוק זאת. ברמה לא מוסמכת, שמענו‬ ‫שגם שיטה זו לא צלחה.‬ ‫והפתרון הרביעי, ואולי הראשון, להחזיק כל-בו מקומי-מסורתי )ע"י הקיבוץ(, ואם ניתן,‬ ‫שיעבדו בו חברי קיבוץ, נעריו ואף תושביו, ולדאוג שיהיה מאוזן, במגוון מספק ובמחירים‬ ‫סבירים.‬ ‫המערכת בחרה לחקור את הנושא בשני מסלולים: המסלול האחד, בדיקה של הלך‬ ‫הדעות בשמרת, ע"י טלפונים אקראיים, לא סטטיסטיקה )עדיין לא היה בידינו סקר‬ ‫שביעות הרצון, שנערך ע"י ההנהלה ושתוצאותיו פורסמו בינתיים(. והמסלול השני,‬ ‫בדיקה איך מתמודדים קיבוצים מופרטים, הדומים לנו מבחינה דמוגרפית, עם האתגר‬ ‫של הפעלת כל-בו ביישוב קטן כשלנו, וכמובן בדקנו אותם הפרמטרים גם בכל-בו שלנו.‬ ‫לשם כך יצאנו אל הקיבוצים סער, יחיעם ויסעור. ביסעור למדנו שאין כל-בו, ושהם נקטו‬ ‫בפתרון הראשון, שהוזכר לעיל. בסער ביחיעם ובשמרת שוחחנו עם עובדי הכל-בו,‬ ‫6‬
  6. 6. ‫התרשמנו מהמקום, הכנו רשימה לסל מוצרים בן ١٤ פריטים וערכנו השוואה של ערך‬ ‫הסל. חלק ממצאי הבדיקה מסוכמים בטבלה, וחלק בהמשכה.‬ ‫סל המוצרים שבדקנו‬ ‫צמר גפן‬ ‫אורז פרסי‬ ‫שקיות מרק ٢‬ ‫١ פסטראמה קוניאק‬ ‫נמס בכוס‬ ‫יחיעם‬ ‫אבקה למדיח‬ ‫קמח‬ ‫שמן קנולה ١ ל'‬ ‫٢ צ'יפס ٠٠٨ גרם‬ ‫חומר לרצפות ٤ ל'‬ ‫סוכר‬ ‫٣ עוף שלם קפוא תנובה מיונז תלמה‬ ‫٠٠٥ גר'‬ ‫קקאו ٠٠١ גר' שמפו מרכך דאב‬ ‫מרק עוף אמיתי‬ ‫٤ שוקיים‬ ‫עלית‬ ‫קנור‬ ‫תחליב רחצה דאב‬ ‫איטרית‬ ‫טונה בשמן ١‬ ‫٥ ٥.٠ ק"ג בשר טחון‬ ‫יח'‬ ‫מלפפון במלח סבון רחצה מוצק‬ ‫טונה‬ ‫٦ בייגל'ה ‪BB‬‬ ‫פדים‬ ‫אפונה‬ ‫٧ בייגלה עוגיות מזרחיות טחינה גולמית‬ ‫נייר טואלט‬ ‫זיתים‬ ‫קצ'ופ‬ ‫٨ ואפלים‬ ‫אבקת כביסה‬ ‫תיונים ליפטון‬ ‫٩ קפה נמס עלית ٠٠٢‬ ‫קולון ٥ ק"ג‬ ‫٥٢ יח'‬ ‫גר'‬ ‫מרכך כביסה‬ ‫תיונים ליפטון‬ ‫٠١ שוקולד פרה‬ ‫אדום‬ ‫סבון כלים‬ ‫קונפיטורה תות‬ ‫١١ קוקה קולה‬ ‫נוזלי‬ ‫שביעות רצון מהכלבו: בסקר שביעות הרצון‬ ‫שפורסם לאחרונה, שביעות הרצון של הציבור – טובה. בסקר‬ ‫החובבני, שהמערכת ערכה נמצא ששביעות הרצון של‬ ‫הציבור היא טובה. יחסה של חיה נעים, עוזרת כשצריך,‬ ‫הסדר והניקיון של המקום – בסדר גמור. עוד נאמר שהמגוון‬ ‫לא מספק, הירקות והפירות יקרים ולא מגוונים)פייסל( וכן‬ ‫יקרים חלק מהמוצרים )לעומת פייסל ומגה(.‬ ‫תוצאות הבדיקה של ٢ בתי הכל-בו באזור ואצלנו‬ ‫7‬
  7. 7. ‫שמרת‬ ‫יחיעם‬ ‫סער‬ ‫٥٩ + ٣ מחסנים‬ ‫٠٠٣ מ"ר הכוללים‬ ‫٠٦ מ"ר‬ ‫שטח המקום‬ ‫חיצוניים‬ ‫שטח מחסן צמוד‬ ‫לכל-בו.‬ ‫٠٠٣‬ ‫٠٠٣‬ ‫٠٠٣‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫٥٤.٨ ש‬ ‫٨٢ ש'‬ ‫١.٨ ש'‬ ‫מספר שעות‬ ‫העבודה‬ ‫בממוצע ביום‬ ‫מגוון ומבחר בינוניים‬ ‫מגוון ומבחר‬ ‫מגוון מצומצם‬ ‫פרפומריה‬ ‫עשירים‬ ‫יש רק ברכות‬ ‫די מגוון‬ ‫אין‬ ‫מתנות‬ ‫מגוון מצומצם‬ ‫מגוון גדול‬ ‫מגוון בינוני‬ ‫ירקות ופירות‬ ‫٢ פעמים בשבוע-‬ ‫٣ פעמים בשבוע-‬ ‫٣ פעמים‬ ‫אספקת ירקות‬ ‫קבלן‬ ‫קבלן‬ ‫בשבוע-קבלן‬ ‫כל יום ٧ – ٩‬ ‫כל יום ٦ – ٣١‬ ‫כל יום ٠٣:٧ –‬ ‫שעות הפתיחה‬ ‫٠٣:٥١ – ٠٣:٧١ או‬ ‫٠٣:٧١ – ٠٠:٩١‬ ‫٠٣:٢١‬ ‫٨١ - ٠٣:٩١‬ ‫ימי ו' עד ٠٣:٣١‬ ‫٨١ – ٩١‬ ‫ג' אחה"צ לא פתוח,‬ ‫ימי ו' עד ٠٣:٤١‬ ‫ו' ٢١-٤١‬ ‫٠٠٠,٠٠٢,١ שח‬ ‫٠٠٠,٠٠٨,١ שח‬ ‫٠٠٠,٠٠٠,١ שח‬ ‫מחזור כספי‬ ‫שנתי‬ ‫٢٦٥‬ ‫٥٧٥‬ ‫٩٧٥‬ ‫ערך סל‬ ‫המוצרים‬ ‫יש, נקודה אחת, חיוב‬ ‫יש, נקודה אחת, יש, שתי נקודות,‬ ‫קיום מיחשוב‬ ‫להנהח"ש‬ ‫חיוב להנהח"ש‬ ‫חיוב להנח"ש‬ ‫ומספר נקודות‬ ‫מכירה‬ ‫כל – בו +פיקוח של‬ ‫כל – בו + פיקוח‬ ‫הנהח"ש‬ ‫הנהח"ש כל-בו‬ ‫הנח"ש קיבוץ‬ ‫של הנח"ש קיבוץ‬ ‫אין‬ ‫יש‬ ‫מחיר על המוצר אין‬ ‫שלושת בתי הכל-בו ממוחשבים, אבל חידוש המלאי נעשה לפי המצאי על המדפים‬ ‫ובמחסנים )אם יש(, וכן שלושתם דווחו שהם מאוזנים. בשמרת ובסער לא מציגים מחיר‬ ‫על המוצרים מחוסר זמן וכן בגלל השינויים התמידיים במחירים.‬ ‫כל-בו סער - בקבוץ כ-003 חברים, תושבים וילדים כשהתפלגות הגיליים היא %03‬ ‫מעל גיל 08, %03 מגיל ٠٤ ועד גיל ٠٨, %03 מתחת לגיל 04 וכ- %01 ילדים. הכל-בו‬ ‫הוא קטן, המקום נראה נקי ומסודר אבל מאוד צפוף. אין מכירות בכסף מזומן. קיימת‬ ‫היענות של העובדת להזמנות מיוחדות.‬ ‫החברים מרוצים מהשירות, היו מעדיפים מקום יותר גדול עם אפשרות למגוון מוצרים‬ ‫רב יותר.‬ ‫בקיבוץ סער אין כלי רכב לשירות החבר, לכן, ٣ פעמים בשבוע מזמינים מונית שנוסעת‬ ‫למרכזי קניות לפי בקשת החברים, למשך שעתיים.‬ ‫8‬
  8. 8. ‫כל-בו יחיעם - התפלגות האוכלוסיה ביחיעם, דומה לשלנו. שליש מהאוכלוסיה קונה‬ ‫בכל-בו. בעלי הרכב הממומן ע"י העבודה, מנצלים את הנסיעה ללא עלות ונוסעים‬ ‫לתרשיחא, ושם הקניה יכולה להיות יותר זולה, אבל חבר שצריך לשלם את הנסיעה‬ ‫חושב פעמיים לפני ההחלטה.‬ ‫מטרת הכל-בו היא לספק לציבור מגוון רחב של מוצרים, ויחד עם זה להגיע לאיזון‬ ‫חודשי ואיזון שנתי. המקום נקי ונעים, גדול ומרווח ומאפשר להחזיק מגוון רחב של‬ ‫מוצרים, שמסודרים בצורה נוחה לקהל: קל מאוד להתמצא ולמצוא כל דבר. האווירה‬ ‫במקום מאוד נעימה. עובדים במקום ٤ אנשים וכן נערים לפי הפירוט הבא: המנהלת היא‬ ‫חברת קבוץ גימלאית, העובדת ٦ שעות ביום ומיישמת ידע וניסיון מעבודתה הקודמת‬ ‫בעבודת ניהול הכל-בו. לצידה עובדת סגניתה, גימלאית אף היא, העובדת 4 שעות ביום,‬ ‫כששכרן הוא השכר שמגיע לגימלאי העובד שעות נוספות. כמו כן עובדים במקום שני‬ ‫חברי קיבוץ )חבר וחברה(, כל אחד 8 שעות ביום ומשכורתם היא משכורת מינימום.‬ ‫בסופי שבוע ולפי הצרכים, עובדים מספר נערים בעבודות מסוימות, ושכרם הוא לפי‬ ‫גילם. בנוסף למחשבי המכירה יש להם שני מחשבים נוספים המשמשים לניהול המקום‬ ‫ונמצאים בחדר הנוסף המשמש כמשרד. הכל-בו פתוח לקהל, כאמור לעיל, שעות‬ ‫ארוכות ומספר העובדים בשעות אלו הוא לפי הצורך. בערבי הקיץ, כשיש תיירים בבית‬ ‫הארחה, פתוח לפעמים גם עד השעה ٠٠:٢٢.‬ ‫כל-בו שמרת – שטח המכירה של הכל-בו הוא ٥٩ מ"ר מגוון המוצרים הוא רחב, אך‬ ‫המבחר אינו גדול, על מנת לנהל תקציב מאוזן. חיה בינין, העובדת והמנהלת, נענית‬ ‫להזמנה של דברים מיוחדים, כל עוד זה כדאי ולא הופך להוצאה מיותרת. המקום נקי‬ ‫ומסודר ונעים. עובדים במקום חיה בינין, שמנהלת את המקום, ٨ שעות ביום, וכן עוזרת‬ ‫על ידה מיה שור ٥.٣ שעות בשבוע. הכל בו פתוח בכל יום כל לפי השעות המפורטות‬ ‫בטבלה לעיל. יש לציין, שלמרות שחיה נמצאת שם בכל יום עד ٢١ או ٣١ )בנוסף לשעות‬ ‫הפתיחה אחה"צ(, אי אפשר שהמקום יהיה פתוח כי שלושת המחסנים נמצאים במרחק‬ ‫מהמתחם, ולמרבה הפלא, אדם אחד, ואפילו חיה, לא יכול להמצא בשני מקומות בו‬ ‫זמנית. יש לנו נקודת מכירה ממוחשבת אחת, )בשעה טובה להנהלת הקיבוץ, שהביאה‬ ‫את המאה ה-٠٢ גם לכל-בו שלנו(, ושמשמשת גם להנהח"ש של המקום. יש מכירה‬ ‫9‬
  9. 9. ‫במזומנים לכל מזדמן, שנרשמת במחשב. חיה לא קיבלה שום הכשרה בתחום המכירות‬ ‫והעסקים: למידת השימוש במחשב למכירה ולהנח"ש– למידה עצמית, ולמידת הניהול‬ ‫בכלל - בקורסים, שהתנועה הקיבוצית מארגנת מדי פעם למנהלי כל-בו.‬ ‫בסקר שביעות הרצון שפורסם לאחרונה, וכן בסקר החובבני, שהמערכת ערכה‬ ‫נמצא ששביעות הרצון של החברים מהכל-בו היא טובה. בשאלות, שמערכת העלון‬ ‫שאלה, ענו הנשאלים )טלפונית(, שיחסה של חיה נעים, והיא עוזרת למצוא מוצרים על‬ ‫המדף. לרוב, האנשים היו שבעי רצון מהסדר והניקיון של המקום )פרט להערה אחת‬ ‫בנושא( אבל, רבים מאלו ששאלנו אמרו שהמגוון לא מספק.‬ ‫סיכום: בקבוצים שבדקנו הבדלי המחירים בסל המוצרים שבדקנו הוא מזערי.‬ ‫ההבדלים בין שלושת המקומות הם בעיקר בגודל הכל-בו, ובהתאם - במגוון המוצרים‬ ‫ובמבחר שלהם, וכן יש הבדל ניכר במספר העובדים.‬ ‫ועכשיו בואו נחשוב האם טוב לנו, שהמוסד "כל-בו" ימשיך להתקיים, או כדאי אולי‬ ‫לוותר עליו. ברור לנו שאיננו יכולים להתחרות במחירים, ואף לא במגוון המוצרים‬ ‫ובמבחרם בבתי הכל-בו הגדולים או בשווקים. אנחנו הרבה יותר קטנים מהמכולת‬ ‫השכונתית, שגם היא מתקשה להתקיים. אבל יש וודאי איכויות שיש לנו מתוקף היותנו‬ ‫קטנים. מעניין שבקיבוץ יחיעם, שם הכל-בו מושקע מבחינת גודלו של המקום, כוח‬ ‫האדם ומספר המחשבים – יש מגוון גדול של מוצרים ויחד עם זה המקום מתנהל באיזון‬ ‫כלכלי )המחירים כנראה כמו אצלנו(. האם העובדה שכשליש מהחברים עורכים את‬ ‫קניותיהם במקום היא תוצאה מיעילותו של השירות אצלם או הסיבה לכך.‬ ‫מחשבות ורעיונות: הכל-בו אצלינו הוא גם "קיוסק". נכנסים אליו דווקא לקניות‬ ‫קטנות, ובפרט שיש באוכלוסיה שלנו חברים רבים, שמרבית הזמן צרכי המזון שלהם‬ ‫אינם גדולים, וממש מיותר בשבילם לערוך קניות בשווקים. המפגש היומיומי, בין כל‬ ‫שכבות האוכלוסיה, שהכל-בו מזמן, הוא אחד הבודדים שעוד יכול להמשיך ולהתקיים‬ ‫באורח החיים הנוכחי שלנו. היחס האישי, שהקוטן מאפשר הוא יתרון ברור, ולטעמנו‬ ‫כדאי אף להעצים אותו. מדי פעם ראוי להשקיע מחשבה, ולחפש רעיונות חדשים או‬ ‫לבדוק רעיונות ישנים להעצמת המקום )סיעור מוחות קטן: מכונת קפה, מספר שולחנות‬ ‫ישיבה בחוץ מתחת לפרגולה, משלוחים הביתה, סנדוויץ של בוקר, מכירת מוצרים‬ ‫מתוצרת בית, התמחות במשהו ועוד ועוד(.‬ ‫השושנים - לחיה על הניהול הענייני, הנעים והמאוזן של המקום, והקוצים, סתם...‬ ‫פניה ובקשה - לחיה לחתור לפיתוח ולשיפור ולא לוותר להנהלת הקהילה על השקעת‬ ‫תשומת לב, זמן ומשאבים אחרים לעידוד ואפילו לדרבון של יוזמות ויזמויות, שיאפשרו‬ ‫את פיתוח השירות הזה ושיפורו, להגדלת שביעות הרצון של הציבור.‬ ‫01‬
  10. 10. ‫חג החנוכה – למה בחרו חז"ל להוסיף את סיפור נס פך השמן‬ ‫כסיבה לחג?‬ ‫או‬ ‫מרד החשמונאים במתייוונים – מיהם הטובים ומיהם הרעים‬ ‫בסיפור?‬ ‫ליאורה כהן‬ ‫חנוכה בפתח! איך יודעים, שאכן עוד מעט ) בעוד חודש!!!( חג החנוכה? הסופגניות כבר חוגגות‬ ‫בשלל טעמיהן על מדפי פינות המאפה ברשתות השיווק ובמאפיות הפרטיות. אל הטעם והריח‬ ‫מצטרפות העיניים והאוזניים השוראות )שומעות ורואות( את הפרסומות לפסטיבלים, לפסטיגלים‬ ‫ולשאר הצגות הילדים, שממלאות את ערוצי התקשורת בתקופה שבין סוף סוכות לחנוכה. הנה יש לנו‬ ‫לחג". אנחנו, העלון, נוסיף‬ ‫"פרוזדור‬ ‫משהו הגותי. נזכיר את יסודותיו‬ ‫לפרוזדור‬ ‫החג ונראה איך בתקופות שונות‬ ‫השונים של‬ ‫היהודית בחרה להדגיש יסודות‬ ‫המנהיגות‬ ‫של החג, ואף לטשטש אחרים,‬ ‫מסוימים‬ ‫לשנות את אחד היסודות למען מה‬ ‫ולעיתים‬ ‫להם כטובת העם כולו.‬ ‫שנראה‬ ‫החנוכה הוא החג המסורתי היחיד‬ ‫חג‬ ‫מוזכר בתנ"ך אלא בספרי המקבים,‬ ‫שאינו‬ ‫נכללים בתנ"ך, ושם מוזכרות‬ ‫שאינם‬ ‫ההיסטוריות לקביעתו. עם השנים‬ ‫הסיבות‬ ‫מספר יסודות: יסוד ניסי, יסוד עתיק‬ ‫נוספו לחג‬ ‫הקשור לטבע, יסוד לאומי, ויסוד חקלאי.‬ ‫אציג בקצרה את ההסברים הקיימים.‬ ‫היסוד ההיסטורי, תאור המרד ביוונים ובמתייוונים ותוצאותיו מתוארים לראשונה בספרי המקבים,‬ ‫ושם מוצאים גם הסבר ל-٨ ימי החג, שונה ממה שמקובל היום. שם מדובר שעם הצלחת המרד וטיהור‬ ‫בית המקדש יכלו סוף סוף לחוג, באיחור אומנם, את חג הסוכות, שבשל גזירות אנטיוכוס לא הצליחו‬ ‫לקיימו בזמן.‬ ‫היסוד הניסי התווסף ע"י חז"ל. בתלמוד הבבלי )מאות ١ עד ٧ לספירה( הוסיפו חז"ל את סיפור‬ ‫נס פך השמן, וטשטשו את סיפור מרד החשמונאים, ביוונים ובמתייוונים. כמו כן מוצאים בתלמוד הבבלי‬ ‫רמזים להסברים הקשורים לטבע, הסברים א-היסטוריים של החג, וקשרו אותו לחג אמצע החורף,‬ ‫שהיה כנראה נהוג באזור. בשנות הגלות הארוכות בתפוצות. נס פך השמן, והדלקת הנרות לזכר הנס‬ ‫שנעשה, היו היסוד העיקרי של החג. היסוד הלאומי נוצק ע"י התנועה הציונית, לפני כמאה שנה.‬ ‫הציונות לקחה לעצמה חופש לתרגם את מרד החשמונאים על חופש פולחן דתי, למלחמתם של‬ ‫היהודים על חופש לאומי. מוסדות החינוך הציוניים החליטו להדגיש את חשיבותו של החג תוך‬ ‫הדגשת המעשה הפעיל של החברה למען שחרורה בניגוד לצפייה לנס. הציונות הפכה את החג לאחד‬ ‫מעמודי התווך של היהדות המודרנית. מעיד על גישה זו השיר הידוע "אנו נושאים לפידים" של אהרון‬ ‫זאב ויינטראוב, שנכתב בשנות ה-٠٣ של המאה הקודמת. השיר בא מנקודת מבט הפוכה לזו של חג‬ ‫חנוכה המסורתי כפי שנחוג במשך שנים ארוכות בגולה. לא הנס מביא את הדברים לקרות אלא‬ ‫מעשה החלוצים: "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו" במילים אחרות: "אנו בעצמנו בנינו את הארץ,‬ ‫הקמנו מחדש את בית המקדש". והוא מסיים באמירה הדרמטית: "בסלע חצבנו עד דם ויהי אור". כמו‬ ‫כן השוותה הציונות, שלאחר מלחמת העצמאות, את נצחונו של צה"ל הקטן על הצבאות הערביים‬ ‫במלחמת העצמאות, לניצחונם של החשמונאים המעטים את הממלכה היוונית. זוהי "מלחמת המעטים‬ ‫מול הרבים". במאה העשרים, התווסף לחג יסוד חקלאי. הרב יואל בן נון וחוקר התנ"ך ד"ר ישראל‬ ‫רוזנסון סוברים כי לפני מרד החשמונאים היה חג שמן קדום, שבו הדליקו נרות בשמן זית, שנדחק‬ ‫מפני ניצחונם של החשמונאים, ושככל הנראה קשור לסיום מסיק הזיתים והפקת השמן. על פי המשנה‬ ‫)ביכורים א, ו(, חנוכה היה סוף מועד הבאת ביכורי הזית. בגולה, ובמיוחד בקהילות ישראל שחיות‬ ‫11‬
  11. 11. ‫במדינות נוצריות, החנוכה הפך לחג מרכזי כיוון שהוא מתרחש בערך באותה תקופה של חג המולד,‬ ‫המרכזיות נובעת מרצון המשפחות היהודיות להתחרות בחוויה שמספק חג המולד לילדיהם, כמו‬ ‫כן בשנים האחרונות התפתח במשפחות יהודיות-נוצריות )בעיקר בארצות הברית( חג בשם כריסמוכה,‬ ‫שהוא סינקרטיזם )יישוב בין אמונות( של חג המולד וחנוכה.‬ ‫הנה הרבה יסודות לחג, אבל היסוד ההיסטורי, שבעצם אומץ ע"י התנועה הציונית עם ההמרה של‬ ‫המלחמה על חופש הפולחן הדתי למלחמה על החופש לבנות זהות לאומית מטשטש את העובדה‬ ‫שמרד החשמונאים בנוסף על היותו מרד במלכות זרה היה בעצם סוג של‬ ‫מלחמה‬ ‫פנימית בתוך העם, מלחמה במתייוונים. מלחמה שהיו לה מספר פנים: פן‬ ‫דתי, פן מעמדי ופן פוליטי )ואולי פנים נוספות(. בתהליך החינוכי הממלכתי‬ ‫הסטנדרטי, בבתיה"ס, בתנועת השוה"צ, ואפילו בהכשרתי להוראה, המושג‬ ‫שקניתי על "מתייוונים" הוא ביטוי להתנהגות "רעה" של יהודים, סוג של‬ ‫התבטלות בפני תרבות אחרת, שהצדיקה מלחמה בהם. לא הבנתי מספיק‬ ‫את המשמעות של המלחמה במתיוונים, שהיו לה מחירים בחברה ברוח‬ ‫ובנפש. " יש הטוענים, שחז"ל כאשר תקנו את חגיגת חג החנוכה ועיצבו את‬ ‫דמותו עד הציונות, עשו זאת לאחר נסיון של ארבע מרידות כושלות של יהודים‬ ‫באימפריה הרומית, שהאחרונה שבהן, מרד בר כוכבא, הביאה לשואה בקרב‬ ‫העם היהודי היושב בציון. אותן מרידות נערכו בין היתר בהשראת זכר הניצחון‬ ‫של מרד החשמונאים, ייתכן וכאן נעוץ ההסבר מדוע חז"ל ניסו לטשטש את‬ ‫עקבות ערכי המרד בחג." )ויקיפדיה, הערך חנוכה(.‬ ‫ניתן לראות שהציונות, גם היא טשטשה חלק מהעיקרים של החג, לצרכים שלה.‬ ‫מלחמת החשמונאים ביוונים ובמתיוונים היא פרק מעניין וסוער מאוד בתולדות עמינו, וניתן לראות‬ ‫איך בכל תקופה, המנהיגות של העם והעם החוגג בוחרים להבליט פן אחר של החג. המנהיגות בוחרת‬ ‫את הפנים שמשרתים את האינטרסים שנראים לה חשובים, ולעיתים לשם כך אף מטשטשים חלק‬ ‫מהעובדות, או מתעלמים מהן. בעשרות השנים האחרונות, הכלכלה והבידור מושפעים ומשפיעים על‬ ‫היסודות המובלטים בחג. שאלות שאפשר לשאול עכשיו: בימינו אנו, כשהמדינה כבר קיימת, ויחד עם זה‬ ‫הגולה גם היא קיימת, אלו משמעויות אנו נותנים לחג? האם נחפש להדגיש משמעויות שמאחדות את‬ ‫היושבים בארץ והיושבים בגולה? האם נזכור ונזכיר שבשום סיפור אין טובים מוחלטים ואין רעים מוחלט‬ ‫התמונות לפי סדר הופעתן:‬ ‫שגיא ושקד טבצ'ניק‬ ‫בדרך למפקד אש )אלבום‬ ‫פרטי(‬ ‫הכניסה לחדר האוכל, תחרות‬ ‫חנוכיות, ארכיון‬ ‫מסיבת חנוכה בחדר האוכל,‬ ‫הילדים בתמונה כבר בני‬ ‫٠٤+, ארכיון‬ ‫21‬
  12. 12. ‫מי הם המתייוונים? "מתאבן", לקט מן האיטרנט‬ ‫מתנגדים בממלכת יהודה‬ ‫מתייוונים בממלכת יהודה‬ ‫בעיקר תושבי הפריפריה, הכפרים‬ ‫בעיקר תושבי הערים, ובתוכם תושבי ירושלים‬ ‫הנהגה רוחנית של העם‬ ‫אריסטוקרטיה דתית, הכהן הגדול‬ ‫סופרים, מפרשי תורה‬ ‫אריסטוקרטיה חילונית – סוחרים ובעלי הון‬ ‫הנהגה ששמרה על חוקי התורה וחששה מחדירה‬ ‫מטרתם להפוך את ירושלים לעיר הלניסטית,‬ ‫הלניסטית לירושלים‬ ‫פוליס, עם זכויות אזרח, ומתקני תרבות וחינוך‬ ‫הלניסטיים )גימנסיון(‬ ‫שמרו על שמות מסורתיים‬ ‫נהגו לתת לעצמם שמות יווניים‬ ‫ומובאה נוספת, שאיננו יודעים להעיד על אמינותה ונכונותה. בחרנו להביא אותה כי נראה לנו שיש בה‬ ‫אמת, ואם לא כך – נשמח ללמוד מהקוראים. )המערכת(‬ ‫"מתייוונים" ראייה אחרת‬ ‫בימים אלה של חנוכה, חוזר בסיפור המכבים – החשמונאים והמרד נגד היוונים, שעליהם כולנו‬ ‫התחנכנו וחינכנו – הביטוי: "מתייוונים". הורגלנו לראות באלה שהושפעו מן התרבות היוונית ומן‬ ‫המנהגים שלהם – אנשים הכופרים בעיקרי היהדות, מעין בוגדים ר"ל, ובהתאם לכך – לקבוע את היחס‬ ‫כלפיהם.‬ ‫מי היו המתיוונים?‬ ‫במילה:"מתייוונים" יש המשתמשים גם בימינו ביחס לאלה בישראל הנוטים לחקות את יוון של ימינו,‬ ‫אותה מדינה שכוחה בעולמנו הוא הגדול והמשפיע ביותר. הכוונה, כמובן, לארצות-הברית של אמריקה.‬ ‫במה מתבטאת השפעה, ובמה מתבטא החיקוי? בצורת הדיבור, בתרבות המוסיקה והריקוד, בהווי‬ ‫החשיבה, צורות‬ ‫החברתי, בצורות הבילוי, אופני-‬ ‫המחשבה הפוליטית‬ ‫העבודה והייצור וכמובן במגמות‬ ‫"ערכי החיים".‬ ‫והחברתית. מה שקרוי כללית:‬ ‫ההם, שאותם הורגלנו‬ ‫והנה, את ה"מתייוונים" של הימים‬ ‫הרואים כיום באור אחר‬ ‫לשנוא ולשלול את גישותיהם – יש‬ ‫לעם ישראל את‬ ‫לגמרי: הרי הם אלה שהכניסו‬ ‫וההתעמלות(, את‬ ‫הגימנסטיקה )חינוך הגוף‬ ‫האסתטיקה )החשבת‬ ‫הפילוסופיה )אהבת החכמה( את‬ ‫ואת השירה ועוד‬ ‫היופי וההרמוניה(, את התיאטרון,‬ ‫היהדות ה"מסורתית"‬ ‫אומנויות. את כל אלה ראתה‬ ‫בדת היהודית ובעיקרי‬ ‫של הימים ההם כחטא וככפירה‬ ‫אמונתה. לכן לחמו בהם.‬ ‫האומנם נכון הוא להוסיף ולהחזיק בגישה זו?‬ ‫נחמן‬ ‫המטבע: אנטיוכוס ה- 4 אפיפנס, )המאה ה- 2 לפסה"נ(, מטבע כסף שהוטבע בפתוולמאיס )עכו(. בצד אחד של המטבע )משמאל( -‬ ‫דיוקן המלך ובצדו האחר )מימין( האל אפולון.‬
  13. 13. ‫נתבקשתי ע"י וועדת עלון להציג את‬ ‫תחומי פעילותה של וועדת בריאות‬ ‫ורווחה. הפעם אציג את פעילותנו בתחום‬ ‫העיקר הבריאות‬ ‫הבריאות, לא כולל את בריאות השן.‬ ‫בת שבע ליס‬ ‫אני פועלת בתחום הבריאות מאז שנת‬ ‫3991. בשנים ההן הייתה לנו וועדת‬ ‫•אספקת תרופות- הכנת‬ ‫בריאות והחברים היו יותר צעירים. כאשר‬ ‫מרשמים, הזמנות, מעקב‬ ‫יצאתי לעבוד בחוץ חשבתי לנכון להמשיך‬ ‫ופיקוח.‬ ‫את הקשר שלי עם הקיבוץ ולתרום את‬ ‫חלקי לקהילה ע"י המשך פעילותי בתחום‬ ‫•יעוץ, תמיכה והרגעה.‬ ‫הזה. הרי החברים הותיקים קיבלו וקלטו‬ ‫•מעקב על חולים מאושפזים‬ ‫אותי בשמרת, ועכשיו הייתה לי הזדמנות‬ ‫בבית חולים )ללא ביקורים‬ ‫לתת משהו בחזרה. מאז ועד היום כל כך‬ ‫בבית חולים(.‬ ‫הרבה דברים השתנו, העולם, הקיבוץ,‬ ‫•רפואה מונעת.‬ ‫הרפואה והצרכים של החברים בשמרת.‬ ‫•אדמיניסטרציה – ניירת תיוק,‬ ‫עברנו מקיבוץ לקהילה, מוועדת בריאות‬ ‫תיעוד, ניהול משרד, הזמנת‬ ‫לצוות בריאות ורווחה, והרפואה מצליחה‬ ‫תורים.‬ ‫להאריך חיים אך לא בהכרח לתת איכות‬ ‫•קשר עם קופת חולים, מרפאות‬ ‫חיים. אני מאמינה שיש חשיבות רבה‬ ‫מקצועיות, בתי חולים.‬ ‫לערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש. אנו‬ ‫מה שקורה בשמרת בתחום יציבות‬ ‫שומרים על שוויון בסיסי בין החברים‬ ‫הרופא ואחיות, ובכלל בתחום תפקודי‬ ‫בנושאים של סיעוד, בריאות, חינוך,‬ ‫המרפאה, הוא מופע פרטי של בעיה‬ ‫ביטחון סוציאלי )לרבות כיסוי גרעון‬ ‫כללית יותר במרפאות הקטנות, ובפרט‬ ‫אקטוארי מן העבר( ותמיכה באוכלוסיות‬ ‫מרפאות קיבוצים. קופת חולים כללית‬ ‫בעלות צרכים מיוחדים. אני שמחה שיש‬ ‫היא הקופה היחידה שיש לה הסכם‬ ‫לי אפשרת לתרום את חלקי בקידום‬ ‫קיבוצי מול התנועה הקיבוצית. אף קופה‬ ‫הערבות ההדדית בפעילותי ובפעילות‬ ‫אחרת אינה מוכנה לקיים מרפאה עבור‬ ‫הצוות בתחומי פעילותינו - בריאות‬ ‫אוכלוסיה של כ- 003 איש. מכבי,‬ ‫ורווחה.‬ ‫לדוגמא, תשמח לקבל את החברים‬ ‫במאמר זה אציג את תחומי הפעילות‬ ‫למרפאה שלהם בנהריה. לכן אין לנו‬ ‫והאחריות של המרפאה, וכן מספר בעיות‬ ‫אלטרנטיבה כרגע.‬ ‫ופתרונות.‬ ‫המועצות האזוריות מנסות לעזור‬ ‫תחומי הפעילות:‬ ‫במציאת מענה לבעיה זו. ישנן מועצות‬ ‫•ליווי ומעקב רפואי – מחלות‬ ‫שבהן פתחו מרפאה מרכזית גדולה של‬ ‫כרוניות,נשים הרות, טיפת‬ ‫קופת חולים, וסגרו את המרפאות‬ ‫חלב, ילדים.‬ ‫המקומיות ביישובים. במרפאה הגדולה,‬ ‫•עבודה שוטפת – קבלת חולים,‬ ‫יש אמנם אפשרות לבחור רופאים, שעות‬ ‫ביצוע בדיקות, יזומות‬ ‫השירות ארוכות יותר ומגוון השירותים‬ ‫ושגרתיות, טיפולים רפואיים.‬ ‫רחב יותר, אבל, האדם המזדקק לשירות‬ ‫•קבלה וטיפול בפניות של‬ ‫חברים- הדרכה והכוונה.‬
  14. 14. ‫נצרך לניידות גדולה יותר. כלומר – עדיין‬ ‫לא נמצא פתרון שעונה על כל הצרכים.‬
  15. 15. ‫בתוכם עובדי החוץ, ולטובת התלמידים‬ ‫מלאה )٢٦.٠ ע"ח הקופה, והשאר –‬ ‫בכל הגילאים. שעות הקבלה מתפרסמות‬ ‫עלינו(. טובה החליפה את עופרה,‬ ‫באתר שמרת, על לוח המודעות של‬ ‫שהייתה עמנו יותר משנה. טובה עובדת‬ ‫המרפאה ומעת לעת בידיעון.‬ ‫רבע משרה מחולקת על פני 4 פעמים‬ ‫לסיכום - אנו מנסים לתת מענה‬ ‫בשבוע. טובה מטפלת בתחום טיפת‬ ‫חלב, משלימה את יונה ובעתיד תיתן‬ ‫הרצאות בנושאי בריאות שמעניינים את‬ ‫החברים ואת הנערים.‬ ‫בנוסף לרופא ולאחיות שהתחלפו‬ ‫לאחרונה גם הצוות הנלווה, מזכירה‬ ‫רפואית, ונהג בית בשירות המרפאה,‬ ‫התחלפו לאחרונה, וגם זה הוסיף‬ ‫להרגשת חוסר הבטחון, וחוסר היציבות‬ ‫של החברים ושל העובדים.‬ ‫אני רוצה לציין את עבודתה של חיה‬ ‫קיבריק, מזכירה רפואית, שעובדת‬ ‫בהתנדבות )החליפה את צפורה ניר,‬ ‫שעבדה במסירות ובהשקעה רבה שנים‬ ‫רבות(. וכן אציין את עבודתו של אפרים‬ ‫סגל, נהג בית, שנותן שירותים נלווים –‬ ‫לבעיות הבריאות של אוכלוסיה מגוונת‬ ‫לוקח מרשמים ובדיקות ומביא תרופות‬ ‫בגיל, עם צרכים שונים, במסגרת הזכויות‬ ‫)החליף את פיקו זכריה, שעבד גם הוא‬ ‫של קהילה קטנה במושגים של שירותי‬ ‫במסירות רבה שנים רבות(.‬ ‫בריאות ציבוריים. המענה שאנו נותנים‬ ‫עברנו תקופה לא קלה של שינויים‬ ‫הוא בחלקו על חשבוננו, וכמובן שאז זה‬ ‫בצוות המרפאה: עזיבת רופא פעמיים‬ ‫תלוי ביכולתנו הכלכלית. אנו, המוסדות‬ ‫בזמן קצר, וקבלת אחות חדשה. זה דורש‬ ‫וצוות העובדים עושים כמיטב יכולתנו,‬ ‫מיונה להקדיש זמן רב בקליטתם. אנו‬ ‫ופתוחים לשמוע הערות ורעיונות.‬ ‫מודים מראש לחברים על ההבנה‬ ‫ש‬ ‫והסבלנות.‬ ‫נהיה בריאים!‬ ‫לאחרונה, בשיתוף פעולה עם‬ ‫הצוות החדש, שינינו מעט את שעות‬ ‫הקבלה במרפאה מתוך כוונה לתת שעות‬ ‫גן "משק הילדים"‬ ‫קבלת קהל ארוכות יותר, שחלקן יהיו‬ ‫כבר יש בידינו מספר הצעות לשמו של הגן החדש‬ ‫שנבנה במקום משק הילדים. אפשר להציע הצעות‬ ‫אחה"צ, לטובת החברים העובדים,‬ ‫נוספות.‬ ‫גונבו לאזנינו שמועות, שבט"ו בשבט יחנך הגן רשמית‬ ‫וינתן לו שם.‬ ‫שלוש שאילתות בענייני שעות קבלת הקהל במרפאה, ותשובתה של יונה אלון,‬ ‫אחות אחראית המרפאה‬ ‫ליאורה כהן ואורנה שדמון‬
  16. 16. ‫1.בתקופת יום כיפור קרה שארבעה ימים ברציפות, בתוכם שני שבתונים,‬ ‫המרפאה הייתה סגורה. כלומר: גם ביום שישי וגם ביום ראשון, שהיה ערב יום‬ ‫כיפור, המרפאה הייתה סגורה. האם ניתן למנוע מקרים כאלו בעתיד?‬ ‫תשובה: שישי לפני יום כיפור המרפאה הייתה פתוחה, לפי הרשום בסידור העבודה.‬ ‫* השאלה הייתה לגבי מה שקרה בפועל?‬ ‫2.בתקופה האחרונה אתם )ועדת בריאות והמרפאה( מודיעים שפעם בחודש,‬ ‫ביום שישי, המרפאה לא תהיה פתוחה לקבלת קהל. האם ניתן שהיום הזה‬ ‫יהיה קבוע? למשל: היום השישי האחרון/הראשון בחודש יהיה סגור, כי כאשר‬ ‫הכלל אינו ברור נוצר בילבול וחוסר ביטחון, ואף פעם אינך יודע האם פתוח או‬ ‫לא.‬ ‫תשובה: אנחנו נעשה מאמצים להחליט על יום שישי אחד קבוע בחודש שבו‬ ‫המרפאה תהיה סגורה.‬ ‫3.לאחרונה אין התאמה בין פרסום שעות הפתיחה של המרפאה לשעות בפועל,‬ ‫וחוסר הקביעות גורם להרבה בלבול. מה הוועדה עושה בעניין זה לטובת‬ ‫החברים?‬ ‫תשובה: בימים שהמרפאה לא הייתה פתוחה הושארה הודעה על הדלת וזה קרה‬ ‫מסיבות בריאותיות )כן גם אחיות חולות לפעמים(. יש ימים שבהם יונה עובדת לבד‬ ‫ולכן אין מי שיחליף אותה. בימים כאלה במקרים דחופים אפשר ליצור קשר עם חיה או‬ ‫בת שבע והן יעבירו את המידע ליונה, והיא תשתדל לעזור ככל שתוכל.‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫שעות הקבלה מרפאה:‬ ‫ליקטה יפה גבע‬ ‫בוקר: ימים א'-ה' 00:8 – 00:21‬ ‫יעקב ועשו, הרוחני והחומרי, למי‬ ‫אחה"צ: יום א' 00:51 – 00:81‬ ‫משניהם התרבות העכשווית שלנו‬ ‫ביום שלישי אין קבלת קהל במרפאה‬ ‫בקבוץ מתקשרת? איך מתקשרת‬ ‫הפרשה להיטל המים ולירוקים?‬ ‫הרופאה: שלוש פרשת השבוע‬ ‫פעמים בשבוע,‬ ‫כמפורט:‬ ‫אחה"צ – 00:61 – 00:81‬ ‫יום א'‬ ‫ימים ב' ו-ה' בבוקר - 00:8 – 00:11‬ ‫רבקה ויצחק, כיתר הזוגות מייסדי השושלת, עקרים, אך יצחק, שלא כאביו ובניו, אינו נושא אישה‬ ‫אחרת , ואינו מחפש פילגשים, אלא מתפלל לאלוהים, ובקשתו מתקבלת. רבקה בהריון, וכבר‬ ‫בשלב זה מתחילות הבעיות. "ויתרוצצו הבנים בקרבה"-בראשית כ"ה 22. רבקה שהריונה קשה‬ ‫לה ולא מובן, הולכת בעצמה לדרוש באלוהים לבדוק מה קורה לה, ופותחת, לראשונה בתנ"ך,‬ ‫יוזמה נשית של פניה לאלוהים, ולא מבקשת את עזרת יצחק. תשובת אלוהים לרבקה היא ששני‬ ‫לאומים יתפתחו מילדיה והבוגר יעבוד את הצעיר. כשגדלים התאומים, מתייחס המקרא לעשו‬ ‫בענייניות ואילו המדרש מתייחס אליו כאל רשע מרושע. עשו מכר את בכורתו ליעקב תמורת נזיד‬ ‫העדשים האדום, הוא נשא שתי נשיםמבנות החיתי, שהיו למורת רוח ליצחק ורבקה, אך אלה כל‬ ‫חטאיו.‬
  17. 17. ‫המדרש מפרש את "ויתרוצצו הבנים בקרבה" )בראשית כ"ה, ٢٢( כך: ההסבר עפ"י‬ ‫המדרש:‬ ‫"בשעה שהייתה רבקה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשות, יעקב מפרכס לצאת. ובשעה שהייתה‬ ‫רבקה עוברת על בתי עבודת כוכבים, עשו רץ ומפרכס לצאת." בראשית רבה, פרשה סג ד"ה‬ ‫במשך ההיסטוריה היהודית נעשה עשו שם כולל לרומאים, כנראה בגלל השנאה להורדוס‬ ‫שהיה ממוצא אדומי, ואחריהם, שם נרדף לכל תרבות נכרית, שכבשה את האזור. כמו כן עשו מייצג‬ ‫את התרבות החומרית, "איש יודע ציד", איש שדה, ואישיותו הפכה לסמל לחיים המוקדשים‬ ‫למימוש ההנאות. לעומתו יעקב, למרות שקריו, קניית הבכורה בנזיד עדשים וגנבת הברכה מאביו‬ ‫יצחק, הפך סמל לחיי הרוח, לראות את עצמך כחוליה מקשרת בין הדורות וכך להיות אחראי על‬ ‫מעשיך למען הדורות שהיו, ולמען הדורות הבאים. מה אתה עושה למענם מקלקל או משפר?‬ ‫יַעֲקב וְעֵשָו - חיים נחמן ביאליק‬ ‫עֵשָו מַשְכִים לְבֵית הַמַרְזֵחַ,‬ ‫עֵשָו חוזֵר לְבֵיתו בַלַיְלָה‬ ‫חָבִית מַשְקִים מִפִיו תִתֵן‬ ‫אוי לָה לְאִשְתו מֵאֶגְרוף יַד‬ ‫רֵיחַ,‬ ‫בַעְלָה.‬ ‫אוי, אוי, אוי, אוי לְעֵשָו גוי!‬ ‫אוי, אוי, אוי, אוי לְעֵשָו גוי!‬ ‫כוסו – חַיָיו, לִשְתות חַיָב,‬ ‫זְרועו – חַיָיו, לְהַכות חַיָב‬ ‫כִי-עַל-כֵן הוא גוי.‬ ‫כִי-עַל-כֵן הוא גוי.‬ ‫יַעֲקֹב מַשְכִים לְבֵית‬ ‫יַעֲקֹב חוזֵר בָעֶרֶב אֶל-נָוו‬ ‫איך‬ ‫הַתְפִלָה,‬ ‫אִשְתו וִילָדָיו מְשַמְחִים לְבָבו.‬ ‫מתקשרת‬ ‫נותֵן לְיוצְרו שֶבַח ותְהִלָה.‬ ‫הו, מַה-טוב, חֵלֶק יַעֲקֹב!‬ ‫הו, מַה-טוב, חֵלֶק יַעֲקֹב!‬ ‫בָנָיו – חַיָיו, לְגַדְלָם חַיָב,‬ ‫הפרשה‬ ‫אֶל צור חַיָיו, לְהודות חַיָב,‬ ‫כִי שְמו יַעֲקֹב.‬ ‫להיטל‬ ‫כִי שְמו יַעֲקֹב.‬ ‫המים‬ ‫ולירוקים‬ ‫בתקופת חייו של יצחק היה רעב בארץ כתוצאה מבצורת. יצחק, שרוצה לרדת למצרים כאברה, אך אינו‬ ‫מורשה במצוות האל, עובר יצחק לגור באזור הפלשתים. הוא מצליח מאד במעשיו, אך קנאת הפלשתים‬ ‫בו, מביאה אותם לסתום את הבארות בהם השתמש. מה עושה יצחק? עוזב, מתרחק וחופר באר חדשה.‬ ‫הדבר חוזר על עצמו עם כל באר שהוא חופר. האם יצחק איננו מכיר את המזרח התיכון וחוקיו הדורשים‬ ‫להגיב בכח? האם הוא "הפרייר" של התקופה ההיא? או אולי הוא מלמד שכשאתה חזק אתה יכול לוותר?‬ ‫"... וישבע לו, וימכר את‬ ‫בכורתו ליעקב. ויעקב נתן‬ ‫לעשו לחם ונזיד עדשים.‬ ‫ויאכל וישת ויקם וילך. ויבז‬ ‫עשו אתה הבכורה. ..."‬ ‫בראשית כ"ה, ٣٣‬ ‫עשו "השעיר" מוכר את‬ ‫הבכורה. גיל מוזס‬
  18. 18. ‫חושבים ירוק‬ ‫חושבים רחוק‬ ‫מבט ממזרח על הגג‬ ‫המקום של רותי‬ ‫הסולארי על‬ ‫– "סלדור", מפעל‬ ‫נסגר‬ ‫אסתר גבעוני לשעבר‬ ‫הרהיטים‬ ‫צילם – שמואל‬ ‫גבעוני‬ ‫הפן האישי‬ ‫והחברתי שיחסר‬ ‫לנו עם סגירת "המקום של רותי"‬ ‫לאחרונה התבשרנו ש"המקום של רותי" נסגר, וזאת מטעמי בריאות של רותי. רותי‬ ‫נפרדה מהפינה החמה שהקימה, בעמל רב, ומהחברים שבאו לאכול במקום, או הזמינו‬ ‫מנות לביתם, במילים חמות, וכפי שראינו בידיעון עוד תשוב ותפרד במסגרת מועדון‬ ‫הוותיקים. ההנהלה פירסמה אף היא דברי תודה והוקרה, ודווחה על חיפוש פתרון למתן‬ ‫"שירותי אוכל לחברים המעונינים בכך". ואכן, בידיעון האחרון התבשרנו, שנמצא פתרון:‬ ‫הזמנה מסודרת של ארוחות מהמטבח שבקיבוץ עין המפרץ. במאמר זה אני רוצה לומר,‬ ‫שסגירת "המקום של רותי" איננו סתם עניין טכני. הפן האישי והחברתי, יחסרו לנו מאוד,‬ ‫והיינו רוצים שייבנה משהו חלופי.‬ ‫בראשית דברי אני רוצה לציין את עבודתה המסורה של רותי. היא בישלה בטעם ביתי,‬ ‫טעם שהיינו רגילים אליו שנים רבות. היא עשתה זאת תוך התחשבות בצרכי התזונה‬ ‫האישיים של החברים, למשל: אפוי במקום מטוגן, אוכל "מכובס" – במקרים של קלקול‬ ‫קיבה, וכדומה. רותי פגשה את החברים, ראתה אותם והתייחסה בתשומת לב לצרכיהם‬ ‫ולבקשותיהם, והשירות שהיא נתנה לנו היה טוב ונעים. אני, ולדעתי מרבית חברי הוותיקים,‬ ‫יחסרו את רותי אישית.‬ ‫ומעבר לכך, שנחסר את רותי, נחסר את מה שהמקום שלה היה עבורנו, הותיקים. וזו‬ ‫הנקודה השנייה של המאמר. ארוחה לאדם היא לא רק עניין טכני: אוכל טעים, מזין, עם‬ ‫מבנה תזונתי נכון. זאת ניתן לקבל במידה כזאת או אחרת, ע"י שרותי הסעדה, ואפילו‬ ‫להתפשר קצת על טעמים שהתרגלנו אליהם. אבל החלק החברתי באכילה, הוא מאוד‬ ‫חשוב, תורם לשיפור ההרגשה, התיאבון, וכתוצאה לשיפור הבריאות וההרגשה הכללית.‬ ‫חלק חברתי זה של הארוחות יחסר לנו מאוד. אני רוצה להזכיר לכולנו, שיש בינינו מבוגרים‬ ‫רבים שחצו את גיל הגבורות, חלקם גם חצו את גיל ٧٨, כן ירבו ועד מאה ועשרים, וחלקם‬ ‫של ותיקינו הם אלמנים או אלמנות, או בני זוג לאדם חולה, שלעיתים סועד במקום אחר,‬ ‫ומשמעות אספקת המנות הביתה, ולא במקום מרכזי מסודר ונעים, היא שארוחות רבות הם‬ ‫יאכלו בביתם בגפם. לדעתי, באותה מידה, שהקיבוץ מממש מחויבות כלפי החברים‬
  19. 19. ‫הצעירים, ודואג לקיומם של מוסדות חינוך בתחומו כמו "חינוך משלים" או פעוטונים, למרות‬ ‫מיעוט הילדים, על הקיבוץ לתת מענה לצרכים המיוחדים של הוותיקים. "המקום של רותי"‬ ‫נתן מענה לחלק מהצרכים. אני פונה אל הקיבוץ כולו, חברים מכל שכבות האוכלוסייה,‬ ‫לקחת את הבעיה שהצגתי לתשומת הלב, לראות בצורך של הוותיקים, צורך של הקהילה‬ ‫כולה, ויחד עם ההנהלה להניע תהליך שייתן מענה לצורך זה שלנו.‬ ‫בברכת חברים אסתר ג'‬ ‫"מזון הוא לא רק אוכל, אלא גם‬ ‫אמצעי להגדרת זהות, תרבות‬ ‫וערכים."‬ ‫נכתב בהקשר לסיקור הכנס 'מזון למחשבה', כנס רב תחומי‬ ‫בענייני אוכל, שנערך לראשונה בארץ. מתוך הקטע "גם בישראל כנס‬ ‫ראשון של מחשבות על אוכל " שבתוך המאמר "המשתה" מוסף‬ ‫הארץ ٩٠٠٢.١١.٦٠‬ ‫חברת הילדים והגיל‬ ‫הרך נהנו מ"המקום של‬ ‫רותי"‬
  20. 20. ‫לקבוצת "אלמוג" )קרנית סלע, זיו שלזינגר‬ ‫ועוד, שהם בני 04 - 14 (. ניתן לראות‬ ‫באינטרנט עבודות רבות של צורי. צריך‬ ‫רק לכתוב בגוגל צורי גואטה ומיד תקבלו‬ ‫קישורים לאתרים רבים, שמספרים עליו ו/‬ ‫או מציגים עבודת מיצירותיו, שהן מיוחדות‬ ‫מאוד ואסתטיות.‬ ‫"'המעצב צורי גואטה זכה בפרס אנדי‬ ‫לאומנויות עכשוויות לשנת ٠١٠٢.‬ ‫'עבודותיו ניחנות בצבעוניות ייחודית‬ ‫ובעידון, ומצטיינות בערכים אסתטיים‬ ‫גבוהים', כתבו השופטים."‬ ‫זוהי כותרתה של ידיעה, שהתפרסמה‬ ‫ב - ‪ ,YNET‬וזהו רק פרסום אחד מרבים‬ ‫שבהם התפרסמה ידיעה אחרונה זו, וכן‬ ‫התפרסמו כתבות רבות על יצירתו של‬ ‫צורי גואטה. לפני שאמשיך בדבר הפרס‬ ‫המכובד שזכה בו אספר קצת על צורי,‬ ‫לטובת אלו שלא זוכרים אותו, ובעצם,‬ ‫לטובת כל החברים, גם אלו שזוכרים.‬
  21. 21. ‫לו רבות. הוא הזכיר פרטים מהתקופה הזו‬ ‫אני מודה, שכשאודיל פטר התקשרה‬ ‫בחייו, שהוא זוכר אותם, ושלימדו אותו‬ ‫אלי בצהרי היום ובשרה לי שצורי קיבל‬ ‫ותרמו להתפתחותו. זו הייתה שיחה‬ ‫פרס שמחתי מאוד מאוד, וזאת בלשון‬ ‫שחיממה לי את הלב. ועוד אספר,‬ ‫המעטה. פניתי מיד לאינטרנט וחיפשתי‬ ‫שכשביקשתי מצורי אישור לפרסם דברים‬ ‫קישורים, ומצאתי קטלוגים של תכשיטים‬ ‫אלו כתב בתשובתו: " את לא מתארת לך‬ ‫פרי יצירתו, תכשיטים מיוחדים ויפים‬ ‫כמה אושר מסב לי המאמר הקצר שאפילו‬ ‫מאוד, שמלות שעיצב בשותפות עם ז'אן‬ ‫כתבות בעיתונים בינלאומיים לא עושות‬ ‫פול גוטייה ועם מעצבים נודעים נוספים,‬ ‫לי את אותו הדבר".‬ ‫שתקצר היריעה מלמנותם במאמר זה. וכן‬ ‫הפרס עצמו: פרס אנדי לאומנויות‬ ‫מצאתי תשבחות רבות על עבודתו‬ ‫עכשוויות הוא מייסודו של צ'ארלס ברונפמן‬ ‫המיוחדת והיפה. בהמשך, שוחחתי עם‬ ‫ומוזיאון תל אביב לאמנות, וניתן במטרה‬ ‫צורי טלפונית וברכתי אותו על קבלת‬ ‫לתמוך ולעודד אמנים מתחום הקרמיקה‬ ‫הפרס )הוא נמצא בפריס(. שנינו מאוד‬ ‫הצורפות, הטקסטיל והזכוכית. צורי נבחר‬ ‫שמחנו לשוחח והתרגשנו, והכי ריגש אותי‬ ‫מבין עשרות מועמדים. הפרס הוא כספי )‬ ‫לשמוע את יחסו המיוחד לשנות החינוך‬ ‫٠٠٠,٠٥ ₪( וכן רכישת ٢ עבודות ע"י‬ ‫שלו בשמרת. הוא סיפר, שכמעט בכל‬ ‫המוזיאונים ת"א וישראל, ותערוכת יחיד‬ ‫שבוע הוא חולם על שמרת, וכן סיפר על‬ ‫במוזיאון ת"א. אנו מקווים שעד תערוכת‬ ‫התרומה המשמעותית של תקופה זו‬ ‫היחיד של עבודותיו של צורי, שתוצג במאי‬ ‫להתפתחותו. הוא סיפר, שהתנסות זו‬ ‫٠١٠٢ במוזיאון ת"א, אתם די סקרנים‬ ‫בחברת הנוער, של חיים רחוק מהבית,‬ ‫לראות עבודות שלו ולחפש עליו חומר‬ ‫בגלל ההליכה אחרי מה שחשוב לו ומעניין‬ ‫נוסף. כאמור, באינטרנט יש המון. והנה‬ ‫אותו, לימדה אותו שהוא יכול לעשות זאת‬ ‫כתובת האתר שלו: כל הכבוד!‬ ‫שנית, ועזרה לו כשעבר ליצור בפאריס,‬ ‫‪/http://www.tzurigueta.com‬‬ ‫שם מצא כר הולם ליצירה ולהתפתחות.‬ ‫כמו כן, הוא ציין שהתהליך החינוכי תרם‬ ‫בין עלון לעלון‬ ‫התחתנו לאחרונה‬ ‫•לדני ומיכל גולדן, לבתיה ומשפחתה ולכל בני המשפחה מזל טוב ושפע‬ ‫ברכות לנישואי גלעד עםבח"ל חופית‬ ‫נולדו לאחרונה‬ ‫•למרגלית ברוייר, להורים המאושרים ולכל בני המשפחה מזל טוב ושפע‬ ‫ברכות עם הולדת הנינה, אלה, בת לליהי ולאופיר.‬ ‫•לסבתא גולדה, לרחל ומשה סלע, להורים המאושרים ולכל בני המשפחה מזל‬ ‫טוב ושפע ברכות עם הולדת הנינה, הנכדה – יהלי, בת לאמיר ולתמי.‬
  22. 22. ‫•ליניב ולכרמל טבצ'ניק – ההורים המאושרים, לחיים – הסבא ולמרטה –‬ ‫הסבתא, ולכל בני המשפחה מזל טוב ושפע ברכות עם הולדת הבן, הנכד –‬ ‫ענבר.‬ ‫ציפורים לאחרונה‬ ‫•מיליוני עופות נודדים מאירופה מגיעים אלינו. אם ישאלו אותם, הם בוודאי‬ ‫יגידו שעכשיו סתיו בישראל. מדובר בכחצי מיליארד עופות. חלק גדול מהם‬ ‫עוברי אורח, שרק נוחתים לתדלוק בדרכם לארצות אפריקה. חלק נשארים‬ ‫כאן לכל החורף, וחלק 'מזדמנים', כאלה שנקלעו למסלול במקרה. בין‬ ‫המוכרים יותר שפוקדים אותנו עם בוא הסתיו נמצאים חסידות לבנות,‬ ‫נחליאלים, שליו, עגורים אפורים, אגמיות, שחפים, זרזירים וכל מיני ברווזי‬ ‫בר. – אינטרנט, ד"ר אבי ארבל - זואולוג‬ ‫נחליאלי על הגג‬ ‫צילמה: ציפ נוי‬ ‫השם ניתן לו עוד ע"י מנדלי‬ ‫מוכר ספרים, בספרו "תולדות‬ ‫הטבע" משנת ٦٦٨١. הוא בחר‬ ‫בשם זה כיון שהנחליאלי חי‬ ‫בקרבת נחלים.‬

×