1. כשחייך מתחילים המטען שלך הוא תיק צד קטן ... ככל שהשנים חולפות המטען גדל מתיק צד למזוודה גדולה כי ישנם הרבה דברים שאתה אוסף בדרך ... כיוון שאתה חושב שהם מאד חשובים .... ה מטען מחבר אנונימי

2. במהלך הדרך , ברגע מסוים , מתחיל להיות בלתי נסבל לשאת כל כך הרבה דברים . זה כבד מדי .....

3. אתה יכול לבחור : כי כל אחד שיעבור משם נושא את המטען של עצמו לשבת בצד הדרך ולחכות שמישהו יביא לעזרתך , דבר שהוא בלתי סביר .... יתכן ותחכה שם חיים שלמים שם ...

4. או שתבחר להקל על הכובד על ידי הוצאת דברים מהמזוודה שלך אבל ... מה להוציא ?? עליך להתחיל להוציא את הכל החוצה ולבדוק מה יש בפנים ....

5. אהבה לא יאומן !!! יש הרבה אך מה שמפליא הוא .... חברות זה לא שוקל כלום !!! אהבה חברות חברות חברות אהבה אהבה אך יש דבר מה מאד כבד ...

6. אתה מתאמץ להוציא החוצה ... אתה ממשיך להוציא עוד ועוד ומופיעים : חוסר ההבנה , הפחד , הפסימיות ... זה הכעס ... כמה הוא כבד !!!

7. ברגע זה הייאוש כמעט ומצליח למשוך אותך אל תוך המזוודה אבל אתה מושך אותו בכל הכוח שיש לך ומופיע חיוך שנדחף לסוף המזוודה וכמעט נעלם ...

8. חיוך נוסף קופץ החוצה והאושר מתגלה אחריו אתה שוב בודק בתוך המזוודה ומוציא החוצה את העצב .... עכשיו עליך לחפש את הסבלנות בתוך המזוודה כי תזדקק לה הרבה ....

9. חפש כעת את השאר : עצמה תקווה אומץ התלהבות איזון אחריות סובלנות אורך רוח תוציא גם את הדאגה ותשאיר אותה בצד אחר כך תחליט מה לעשות איתה ...

10. המזוודה מוכנה לסידור מחדש אבל תחשוב היטב מה תשים בפנים !!! זה תלוי רק בך .... הכל בידיך !

11. ואל לך לשכוח לעשות זאת פעמים נוספות .... כי הדרך היא מאד , מאד ארוכה !