1. ‫’’‬
‫פת ח‬
‫מצה‬
‫ומרור‬
‫רחוק מהעין, קרוב‬
‫לעט: במשך ארבעה‬
‫ימי דיונים ישבו‬
‫בכירים בפת"ח וברשות‬
‫השקט שנשאר. משלחת ש"ס-פת"ח בפראג‬
‫הפלסטינית בבירת‬
‫צ'כיה ושוחחו בגילוי לב‬
‫עם נציגים ישראליים,‬
‫א‬
‫בינלאומית: מוועידת דרבן ועד דו"ח גולדסטון. הנרדפים,‬ ‫ין כמו מגע עם אדמת ארץ‬
‫מוקעים אל עמוד הקלון. הנרצחים, מואשמים כרוצחים.‬ ‫הקודש, כדי להנחית כל חולם-‬ ‫על מה שמתרחש‬
‫שעות בין הערביים ברובע היהודי העתיק של פראג,‬ ‫שלום על קרקע המציאות. בפראג‬
‫מעוררות השראה. הקהילה היהודית כאן, עשירה ומבוססת.‬ ‫השמשית והאביבית, השלווה‬ ‫מאחורי הקלעים‬
‫לא רק בזכות נכסי העבר, אלא גם, שלא לומר בעיקר, בעטיים‬ ‫היא חלק מההוויה. ממש חוויה.‬
‫של תגמולי ההווה. כל כניסה לאחד מבתי-הכנסת מחויבת‬ ‫מרדימה, משכיחה, מטעה. חולפים‬ ‫ברשות הפלסטינית ‪‬‬
‫בתשלום. כל גיחה לגומחה עתיקה מתומחרת בנפרד. תור‬
‫ארוך של תיירים עומד בכניסה. תזרים בלתי-פוסק של‬
‫יום-יומיים, והשקט מתחיל להעיק.‬
‫ארבעה ימי דיונים בין ש"סניקים‬
‫איבוד השליטה של‬
‫מוזמנים ומזומנים. רווחי הרבה יותר מהמקומות הקדושים‬
‫בישראל, וכל מה שחסר להשלמת החוויה התיירותית‬
‫לפת"חניקים, בחסות יוזמת ז'נבה, יוצרים מציאות מנותקת‬
‫של דיאלוג כנה, ישיר, אמיתי. כזה שניתן לתחזק ולקיים‬
‫ההנהגה הוותיקה,‬
‫המושלמת זהו רק רב מטעם, שילווה את הסלבריטאים.‬ ‫אפילו בין שני קצוות. אפילו מול ש"ס. חסותו של עו"ד דוד‬ ‫הלחצים שמריצים את‬
‫ובתוך כל ערבוביית התיירים הזאת, בהמולת בליל‬ ‫גלאס שמעולם לא הסתיר את עמדותיו האישיות, משרה‬
‫השפות מכל קצוות תבל, בולט קברו של המהר"ל. כשאנו‬ ‫על הנוכחים אווירה של 'גלאס כשר'. עד שמגיעים לארץ‬ ‫אבו מאזן כמו שעיר‬
‫משתטחים על הציון, מתקתקות המצלמות, מבזיקים‬ ‫והמציאות מתפוצצת בפנים. כשמשגרי הקסאמים רועמים,‬
‫הפלאשים. המתפללים הם חלק מהנוף ההיסטורי. מנותקים‬ ‫מוזות השלום שותקות.‬ ‫לעזה, הסקרים שנערכו‬
‫לגמרי מהתיירות ההיסטרית, מהעכשוויזם נטול השורשים.‬
‫אנו אומרים קפיטלא'ך תהילים על קבר המהר"ל, והסובבים‬
‫כשחצי מדינה הופכת ל'חוטף עזה', אפילו ב'קדימה'‬
‫מניחים לחזון ואוחזים בעוזון. עם מכה קלה בכנף, הזדמן‬
‫והשקרים שהביאו‬
‫מסתכלים עלינו בעיני גולם. טוב שהיו בסביבה ישיבע-‬
‫בוחרים מישיבת רש"י בירושלים, כדי לשפר את האווירה.‬
‫לי להנחות רגע אחרי הנחיתה, כנס קדימאי בהשתתפות‬
‫הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, מפקד סיירת מטכ"ל במילואים‬
‫להעלמתם, הציפיות‬
‫להקהות במעט את תחושת הניכור.‬ ‫דורון אביטל, שר המשפטים לשעבר ד"ר יוסי ביילין,‬ ‫מהמנהיגות הישראלית‬
‫כי בסופו של דבר, עם כל השקט והרוגע, אתה מרגיש‬ ‫וחבר צוות המו"מ הישראלי-פלסטיני, סופיאן אבו זיידה.‬
‫ממש בבית, רק בישראל.‬ ‫בהשוואה לנימה הלוחמנית שנשמעה מפי הקדימאים‬ ‫והאכזבה מההנהגה‬
‫באולם, נשמעו הש"סניקים בפראג כמו חסידי אומות‬
‫העולם.‬ ‫המקומית ‪ ‬את החמאס‬
‫יציאת ז'נבה‬ ‫ערב פסח התשע"א אנו חוזים בהיפוך יוצרות: במחוז‬ ‫הם מתעבים הרבה‬
‫הגלותי שהתפרסם בעלילות הדם – שלווה סטואית. במדינת‬
‫את משתתפי הסמינרים לשלום למיניהם, ושאר כינוסים‬
‫בינלאומיים הנערכים על אדמת נכר, ניתן לקטלג לארבע‬
‫היהודים שהוקמה על סיסמת 'לעולם לא עוד' – אווירת‬ ‫יותר מאיתנו ‪ ‬מהצד‬
‫נכאים. אימה וחרדה. מחוץ תשכל חרב ומחדרים קסאם.‬
‫קבוצות. אם תרצו, אין זו רק הגדה. ברוח הימים, ראוי‬ ‫אי אפשר לחלוף על בניין הפרלמנט המקומי, בלי להשוות‬ ‫הישראלי, רמטכ"ל‬
‫לאפיין אותם בתכונות ארבעת הבנים: רשע – זה המגיע‬ ‫ולהשתאות. סבבנו שם, בשעת דמדומים, עם חברי הכנסת‬
‫מלכתחילה כדי להשמיע את עמדותיו הלעומתיות, ואוטם‬ ‫דוד אזולאי ואברהם מיכאלי. הללו, שמורגלים באבטחה‬ ‫ההתנתקות דן חלוץ‬
‫אוזניו מלשמוע את הצד שכנגד. תם – כזה הנכון להנהן‬ ‫הדוקה בפרלמנט הירושלמי, כזו ששולחת טבעות של אנשי‬
‫בחיוב לכל אמירה וטענה ובלבד שיוזמן לטיסה הבאה.‬ ‫ביטחון לרחובות הסמוכים, התבוננו כלא-מאמינים. בניין‬ ‫מפתיע ומצהיר: "צעדים‬
‫שאינו יודע לשאול – ומוצא עצמו מבוקר עד ליל מחוץ‬
‫לחדרי הדיונים, ראשו ורובו באתרי התיירות. וישנו גם‬
‫הפרלמנט הצ'כי פרוץ לכל דכפין. נטול שמירה. שעריו‬
‫פתוחים לרווחה. הושט ידך וגע בהם – בחברי הפרלמנט.‬
‫חד-צדדיים הם טעות"‬
‫החכם – שומע ומשמיע. מטייל במידה. מנצל את ההזדמנות‬
‫כדי להכיר את האויב. להחכים בלי להתחכם. יש מי שיאמר,‬
‫הזז רגליך וכנס אליהם – לאולמות הסנאט. נורמליזציה‬ ‫‪ ‬עבדות וחירות ברשות‬
‫שלא מהעולם הזה.‬
‫וכלל לא בטוח שטעות בידו, כי בכל משתתף ומשתתף יש‬ ‫עלילות הדם לא עברו מהעולם. הן בסך-הכל שינו את‬ ‫הפלסטינית‬
‫משהו מכל הארבעה.‬ ‫מיקומן על פני הגלובוס. לא עוד בפראג, רק בישראל.‬
‫אפשר לתמוך בעמדות יוזמת ג'נבה ואפשר לשלול אותן‬ ‫רק בארץ המובטחת, נשפך דם יהודי כמים. רק במדינת‬
‫מכל וכל. ניתן לאהוב וניתן לתעב. אפשר לתהות מה יעשו‬ ‫היהודים, מקבלות האגדות האנטישמיות גושפנקא‬
‫| אבי בלום, פראג |‬
‫ט' בניסן תשע"א 11/4/31‬ ‫בני ברק‬ ‫21‬