1. מודל מתודולוגי לניתוח סרט בעל נרטיב קלאסי- "הסנדק 1"
(הנרטיב הקלסי מדגיש את העלילה, הדרמה ואת התמה המובלעת)
פירוט המודל
המודל שלהלן הוא המלצה לשיטת ניתוח של קטע קולנועי (שוט, סצינה או סיקוונס), הכולל כמה שלבים.
שימו לב: למרות שההתייחסות היא לקטע קולנועי אחד, ההתייחסות בניתוח חייבת להיות גם לסרט כולו
(כאשר כותבים ממ"ן). זהו מודל אופטימאלי. יש להקפיד ולבדוק בכל פעם מחדש מה מתוך המודל הזה
הוא רלוונטי לקטע שאותו מנתחים. לא רק מבחינת אמצעי המבע אלא מבחינת רמת המשמעות. לפעמים
ניתן "לקפוץ" ישר לרמת המשמעות הסמלית. נמשיל את המודל לארגז כלים. לפעמים כל הכלים רלוונטיים
לשימוש ולפעמים רק כלי אחד או שניים. הקטע הקולנועי הוא זה שיכתיב את הרלוונטיות ולא המודל
עצמו!!!! ככל שננתח יותר סרטים כך נפתח מיומנות להשתמש במודל זה. יש להבחין בין מרכיבי המודל
(הכלים בארגז) לבין אופן השימוש בהם, ולפי אילו שלבים: כפי שלא תמיד צריך להשתמש בכל הכלים, כך
גם לא תמיד רלוונטיים כל שלבי הניתוח. מה שכן חייבים תמיד לעשות הוא קישור בין אמצעי המבע
למשמעויות.
מרכיבי המודל ("ארגז הכלים"):
1.
אמצעי מבע. בקטע קולנועי ישנם רוב אמצעי המבע והם פועלים במשולב. אנו נעשה הפרדה, פירוק
של האמצעים בקורס, לצרכים מתודולוגיים.
2.
משמעויות: עלילתיות, דרמטיות וסמליות.
3.
תגובות הצופה (במשך הצפייה, ואחריה). תגובות הצופה כלפי אותו אירוע או תופעה בסרט יכולות
להשתנות תוך כדי האירוע, בצפייה חוזרת, ובדיעבד, לאחר ניתוח הסרט.
תירגול המודל לפי שלבים
2. 2
הערה: בפירוט משולבת דוגמה (סצינת הפתיחה של "הסנדק"). אנו נשתמש בה כעת לתירגול המושגים
"שוט", "סצינה" ו"סיקוונס".
שימו-לב: כל מה שמופיע בסוגריים בגופן Arialובצבע אדום מתייחס לסצינת הפתיחה מה"סנדק".
נגדיר כעת את אותם המושגים שאנו רוצים לתרגל:
שוט: יחידה של רצף צילומי בין שני קאטים (כפי שהיא מופיעה בסרט עצמו – הרצף הצילומי הנלקח על
הסט נקרא "טייק").
סצינה: רצף של שוטים המאוחדים בזמן ובמקום.
סיקוונס: רצף של שוטים בעלי מכנה משותף כלשהו (רצף עלילתי, סמליות, הצלבה בין סצינות וכך
הלאה). למשל: "סיקוונס המעקב" (שתי סצינות שהמשותף להם הוא פעולה שבה דמות עוקבת
אחרי מישהו אחר); "סיקוונס בוא האביב" (רצף של שוטים שהמשותף להם הוא להעביר את
המשמעות שהאביב הגיע ולכן הסמליות יכולה להיות: האהבה פורחת); וכמובן "סיקוונס
הפתיחה" ו- "סיקוונס הסיום" של כל סרט: רצף השוטים הפותח והמסיים כל סרט. בסיקוונס
הפתיחה פעמים רבות מקודדות רוב משמעויות הסרט (בעיקר הדרמטיות – הצגת הקונפליקט -
והתימטיות).
.Iצופים לפחות פעם אחת בסיקוונס הנדרש (סצינת הפתיחה של "הסנדק" – המהווה חלק מסיקוונס
הפתיחה הכולל גם את סצינת החתונה). לאחר צפייה אחת או יותר:
1. מתארים את ההתרחשות. יש לשים לב היטב לדיאלוג/מונולוג.
עונים על השאלה: מה קורה בקטע? (קברן בא לבקש מדון קורליאונה שיהרוג את מי שאנסו את בתו, כי
החוק איכזב אותו).
נותנים שם לתיאור הזה. (למשל, "בקשת הקברן").
3. 3
2. שואלים את השאלה: מה משמעות הקטע?
כדי לענות על שאלה זו, מפרקים לשלוש רמות של התייחסות לקטע (שלוש רמות המשמעות):
א. עלילתית; ב. דרמטית ג. סמלית.
(הערה: כפי שצוין, דרמה קשורה לעלילה, מניעה אותה. בסרט הקלאסי כל המבנה העלילתי קורס ברגע
שמוציאים את הדרמה - את הקונפליקט המרכזי ואת הדמויות המייצגות אותו - מהסרט).
א. משמעות עלילתית:
לבדוק מה מיקומו ומה תיפקודו של הקטע בסרט השלם ומה נובע מכך, על אילו שאלות עונה הקטע
מבחינת העלילה. ניתן לחלק לשאלות "מקרו" ולשאלות "מיקרו". אם לא מכירים את הסרט אין אפשרות
לענות על שאלת המקרו – שאלה, או חידה המניעה את כל העלילה – אלא רק על שאלות קטנות הקשורות
באופן ספציפי לקטע. למשל, ב "מזימות בינלאומיות" שאלת המקרו: מיהו קפלן? שאלות מיקרו (החוזרות
על עצמן שוב ושוב): האם וכיצד יינצל ת'ורנהיל? (אקספוזיציה, הצגת הדמות של הסנדק).
ב. משמעות דרמטית:
כאמור, כדי להבין היטב את הדרמה רצוי להבין את הדמויות ומה מניע אותן ולכן יש להתייחס לאיפיון
הדמויות וליחסים ביניהן, כמו גם לקונפליקט המרכזי.
ב1. אפיון הדמות/דמויות. בהקשר זה רצוי לבדוק אילו תכונות יש לדמויות, המאפשרות להן להיאבק
במכשול (קונפליקט) בדרך להשגת המטרה שלהן. הערה: לאיפיון דמויות ולאיפיון יחסים בין
הדמויות, כמ ו כל דבר אחר בטקסט, יש רובד דרמטי ורובד סמלי, כפי שנראה בהמשך. (איפיון
הסנדק כבעל סמכות אבהית שבטית. הוא מחנך את הקברן לכבד ולהכיר במעמדו כסנדק ולא
כרוצח להשכיר, הקברן מאופיין כאיש ישר עם דעה קדומה על הסנדק - כמונו).
ב2. יחסים בין דמויות – בהקשר זה רצוי לזהות ולהגדיר את הקונפליקט בין הדמויות. (משא ומתן,
אילוף וחינוך של הסנדק את הקברן. הקברן מעוניין שהסנדק יעשה את העבודה המלוכלכת
עבורו. ואילו הסנדק מעוניין שהקברן יכיר במעמדו כסנדק).
4. 4
ב3. בשלב זה מומלץ לשאול: האם עיקר הקטע הוא אפיון הדמות הראשית או היחסים בין הדמויות, או
שמא שניהם? האם איפיון היחסים משרת את איפיון הדמות הראשית? (מערכת היחסים בין הסנדק
לקברן משרתת את אפיון דמותו של הסנדק).
ג. משמעות סמלית:
המקור הראשון שממנו אנו שואבים פרשנויות סמליות הוא דימויים ו/או מילים בטקסט בעלי הקשרים
סמליים בתרבות. יחד עם זאת, כל סרט/יוצר עשוי לבנות מערכת סמלים משלו. (מחוות הנשיקה על היד
של הסנדק בסיום החינוך של הקברן מוכרת בתרבות כמחווה של כבוד לפטריארך, ראש שבט, מנהיג
רוחני עממי [בבא סאלי] או דתי [האפיפיור]. המחווה נקשרת למשמעות השם באנגלית GOD FATHER
אלוהים/ אב. גם מחנך כאב אבל גם שופט עליון [ורשות מחוקקת ומבצעת באותו איש], כתחליף למערכת
המשפט והחוק של החברה האמריקאית שאכזבה את הקברן).
כאמור, יש קשר בין שלוש רמות המשמעות. את הקשר ניתן לעשות בסוף, אך גם בהתחלה, במידת האפשר,
כי הוא עוזר לזהות את שלשת הרבדים של המשמעות. חוזרים שוב לשאלה: על מה הקטע? בשלב זה
מסכמים את המשמעויות הסמליות ואת הקשר שלהן ליתר הרמות. [ושוב תזכורת: עליכם לוודא
שהמשמעויות שאליהן הגעתם אינן זהות לתיאור הקטע – כפי שמודגש כאן בסיכום כלל המשמעויות של
הקטע מה"סנדק" - זוהי טעות נפוצה של מתחילים. כאמור, "על מה הקטע" אינה שאלה הזהה ל"מה קורה
בקטע"? ] (בסצנה מה"סנדק" השיא הדרמטי בקטע – נישוק היד - מדגיש את המשמעות הסמלית של
כלל הסצינה. ההתרחשות הדרמטית מגיעה כאן לשיאה בגלל המשמעות הסמלית שיש לנישוק היד:
ההכרה של הקברן בסנדק כסמכות עליונה. מבחינה עלילתית, לכן, אנו יכולים לומר שהדבר החשוב
ביותר באקספוזיציה של הסרט הזה הוא איפיון דמותו של הסנדק כמי שמחפש הכרה - זה מה שמניע
אותו. ההכרה בכבודו, במעמדו של הסנדק - כאב, אלוהים, שופט, ידיד, מגן. חשיבות ההכרה הזו היא
המאפיין המרכזי של דמות סמכותית זו ולא האלימות והטרור שהקברן ואנחנו ציפינו לה. באמצעות
ההבדל בין הכותרת שנתנו לתיאור הקטע – "בקשת הקברן" -
לבין הכותרת שנתנו למשמעות
הדרמטית והסמלית של הקטע – "ההכרה בדמות הסנדק כ'סנדק'" - נוכל להבין את ההבדל המהותי בין
5. 5
תיאור הקטע [בקשתו של הקברן לנקמה ממאפיונר שבהתחלה לא מסכים ואחר כך כן מסכים] לבין
המשמעות שאותה חשוב להבין, המשמעות הסמלית).
3. קישור בין אמצעי המבע לבין המשמעויות
משמעויות עלילתיות, דרמטיות וסמליות נובעות מהאופנים השונים שבהם משתמשים באמצעי מבע. כל
אמצעי המבע נוכחים תמיד או לרוב אך לא כולם משתתפים במידה שווה בבניית משמעויות עלילתיות,
דרמטיות וסמליות בכל רגע ורגע ברצף הטקסט. השאלה: מהם אותם אמצעי מבע האחראיים ליצירת
המשמעויות שזיהינו? לכן יש לשים לב: מהם אמצעי המבע החשובים ביותר? תסמכו על החושים שלכם כי
על זה גם מסתמכים מי שעושים את הסרט. בעצם זהו שלב שבו חוזרים אל הקטע ובודקים תוך כניסה
לפרטים כיצד נוצרות המשמעויות שאיתרנו בסעיפים 1 ו- 2. אם לא איתרנו משמעויות מסוימות הרי
שנגלה אותם תוך כדי הניתוח בהמשך. ולכן, ניתן לומר שאפשר לעשות את עבודת הניתוח גם בכיוון הפוך:
קודם לגשת ולאתר ולזהות את אמצעי המבע ואחר-כך לתת משמעות, או בכל פעם להעלות את רף
המשמעויות. יש אמצעי מבע שהם כה בולטים (למשל, שימוש מסוים בתאורה) ומושכים תשומת-לב, עד כי
הקטע עצמו מאלץ אותנו לשאול את השאלה (עוד לפני שהספקנו לראות את כל הקטע): מדוע השימוש
בתאורה הוא כזה ולא אחר? בכל מקרה בקורס זה, לרוב, תידרשו מראש להתייחס לאמצעי מבע מסוים
(בממנ"ים, ובבחינה). (בסצינה האמורה, אמצעי המבע הזועקים לעין הם התאורה המאוד חשוכה ברוב
השוטים, הבחירה להסתיר את הסנדק בחלק הראשון של הסצינה, האורך הממושך של השוט הראשון
בניגוד לסדרת השוטים הקצרים בנישוק היד, היד של הסנדק ש"מככבת" הן כשהיא מנפנפת בשוטים
הראשונים והן כשהיא מנושקת לקראת סיום הסצינה. הקישור בין אמצעי המבע המפורטים כאן לרמת
המשמעות נעשה בחלק הבא).
.IIחוזרים לצפות בקטע והפעם עוצרים לפי הצורך ומנתחים את הקטע לפי השאלות המנחות של הממ"ן או
של הבחינה. את השאלות האלה מחליפות כאן שאלות כלליות שעניינן זיהוי אמצעי המבע הדומיננטיים
בקטע וקישור שלהם למשמעות, וכאמור, תירגול מושג ה"שוט" (במסגרת של "סצינה" ו"סיקוונס"):
6. 6
א. באיזה מקום בקטע אני מרגיש/ה שיש אינטנסיביות, שיש איזה שיא? אילו אמצעי מבע יוצרים התקדמות
לקראת שיא?
תשובה: זמן של סרט הוא כ-90 דקות ולכן ההחלטה כמה זמן מסך להקדיש לשוט אחד היא החלטה
הנושאת משמעות דרמטית וסמלית. ב"סנדק" קצב החלפת השוטים ברגע הנשיקה על היד הוא הכי
מהיר בקטע. אם מוחאים כף כל פעם ששוט מתחלף – שומעים שקצב החלפת השוטים הופך למהיר
בשיא הדרמטי והסמלי של הקטע. ההתקדמות לקראת רגע הנשיקה היא הדרגתית מאוד. הסצינה
מתחילה בתקריב של הקברן, שפניו מוארים בחלקם העליון ולעומת זאת הסנדק אינו מופיע מיד. הוא
נשאר בצל ומצולם מן הגב. ישנה תנועת מצלמה המתרחקת מהקברן ובאיטיות רבה היא מכניסה פרטים
מסויימים אל תוך הפריים. החלטות אלה גורמות לצופה לשאול - מדוע דווקא נעשה שימוש באמצעי מבע
אלה ומדוע בצורה זו? ומדוע דווקא ידו של הסנדק היא זו המופיעה ראשונה בפריים? נראה שההעמדות
כלפי המצלמה, התאורה, מרחקי הצילום ותנועת המצלמה בחלק הראשון של הסצינה הם החשובים
ביותר להדגשת יחסי הכוחות בין שתי הדמויות ולאיפיון דמות הסנדק (שכפי שציינו, איפיון היחסים
משרת אותו). לאיפיון דמות הסנדק חשובה גם התלבושת, האבזרים [במיוחד החתול והפרח בדש],
והצבע.
ב. נסחו את הקשר בין הבחירות והשימוש באמצעי המבע המופיעים בקטע לבין המשמעויות בכל
הרמות.
תשובה:
הסצינה מתחילה בפריים חשוך שעל גביו מושמע המשפט: "אני מאמין באמריקה". השילוב של
החושך של הפריים עם המשפט כבר אומר לנו שמי שמשמיע את המשפט עובר סוג של ערעור
הקשור לאותה אמונה. לא נאמר לנו מה פירוש המשפט "אני מאמין באמריקה", אך מהמשך
דבריו של הקברן, מבינים אנו שאמונה זו קשורה לתפישה של אמריקה כארץ האפשרויות הבלתי
מוגבלות, לחופש ולחוק, והיא זו שמתערערת ולכן בא הקברן אל הסנדק. הוא מספר לו את אשר
קרה לבתו ותוך כדי אנו שמים לב לשני דברים: חלק פניו העליון (מצחו הרחב) מוארים ואילו יתר
גופו בעלטה. המשמעות הסמלית: ההחלטה להגיע אל הסנדק – משמעותה (עבור הקברן,
7. 7
כמובן): מעבר מעולם האור של הצדק אל עולם החושך. כי מה שהוא רוצה מהסנדק היא נקמה
בדרך לא חוקית. הדבר השני היא תנועת המצלמה האטית, המשנה את מרחק המצלמה
מתקריב למרחק בינוני ואחר-כך לצילום מרחוק, מכניסה שלושה כתמי צבע ואת ידו של הסנדק.
לכאורה עד כאן אנו יכולים לומר כי הקברן הוא האיש החשוב בסצינה ועמו אנו אמורים להזדהות
(עם הטראומה שלו, אכזבתו, בקשתו, למרות שהמחיר שהוא עומד לשלם הוא גדול). אך היד הזו
אינה מפסיקה להטריד אותנו! היא זזה ימינה ושמאלה וחוזר חלילה, כאילו היד עצמה רוצה
למשוך תשומת לב לערכה הסמלי. ואכן, אנו נראה בהמשך שנישוק היד הוא האקט החשוב
ביותר בסצינה – כי הוא מסמל את הכרתו של הקברן בסנדק. היד חשובה כיוון שההכרה בסנדק
מתבטאת בנישוק היד, כמו שמנשקים יד של אפיפיור או אישיות אחרת המשתווה לה
בחשיבותה.
בקטע שבו מתאר הקברן את פרטי העונש של אלה שהתעללו בבתו אנו כבר שואלים שאלות
ממשיות על הדמות המצולמת מעבר לכתף: דווקא צילום זה מעורר סקרנות: מיהי הדמות? מה
סמכותה? מדוע פונה הקברן אליה? מדוע היא מצולמת כפי שהיא מצולמת? כלומר זוהי נקודה
לפני התפנית ביחס שלנו אל הסנדק, כי עד כאן פחות או יותר הזדהינו עם מצוקת הקברן. תוך כדי
תהיות אלה שלנו שואל הסנדק את הקברן: מדוע פנית למשטרה ולא באת אלי קודם? הקברן חוזר על
בקשתו ואומר לסנדק שיעשה הכל לשם מילויה של הבקשה. אך הסנדק מתעקש לשאול: "ומהי זו?" כאן
קם הקברן ממקומו, פוסע אל הסנדק ושניהם כעת מופיעים לגמרי בחשיכה והוא לוחש לו את בקשתו
(שיהרוג את האחראיים על מה שקרה לבתו). בדיוק ברגע זה, עם סיום משפט הקברן, משתנה
ההעמדה כלפי המצלמה באופן דרסטי (זהו החיתוך הראשון בסצינה. עד לאותה נקודה כל שינוי בשוט
היה כתוצאה מהנעת המצלמה או תנועה של דמות).
תפנית זו בהעמדת המצלמה אמורה לייצר גם תפנית בתגובה שלנו, להעביר אותנו מהתמקדות בקברן
אל התמקדות בסנדק, בדמותו, במה שהוא רוצה (בקשתו של הקברן הופכת לפחות חשובה). אנו
מקבלים מיד עם השינוי ה"מיז-אנ-סציני" הזה שלושה שוטים עוקבים, משלושה מרחקי צילום שונים
(צילום מקרוב, מרחוק וממרחק בינוני). המשותף לכל השוטים הללו הוא שכעת הסנדק הוא זה המואר
ואילו הקברן מוחשך לגמרי. בניגוד לסנדק המוחשך בשוט הפותח, שההחשכה היתה אמורה ליצור לגביו
8. 8
סקרנות, ההחשכה של הקברן מסמלת את אי חשיבותו ובו בזמן מסמלת את כניסתו הסופית אל עולם
החושך של המאפיה. השימוש בתאורה ניגודית כאן מקפיד להשאיר את הסנדק באור, כלומר להדגיש
את העובדה שאנו עוסקים באיפיון דמותו – רצונותיו, מטרתו. דבריו בדיאלוג מחזקים זאת. באמצעותם
הוא מתחיל "לאלף", "לחנך" את הקברן. סדרת החינוך הזו נמשכת במסגרת השוט השלישי, שהמיז-אנ-
סצינה שלו הפוכה לשוט הפותח, אם כי לא באופן ממש סימטרי: הסנדק באור, הקברן מצולם מהגב בצד
ימין של הפריים והשוט יחסית ארוך. לאחר שלושה קאטים בזה אחר זה, אנו שוב "נתקעים" בשוט ארוך.
לאחר שהסנדק מבהיר לקברן שמה שהוא מבקש אינו "צדק" (אלא נקמה) מתחלף שוב השוט בשוט
המזכיר את שוט הפתיחה והוא שואל: "כמה עלי לשלם" ואז שוב מתחלף השוט לשוט שלפני זה
(המראה את הסנדק משחק עם החתול – כמו איזה סמרטוט, כאילו הוא שואף לאלף את הקברן כמו
שהחתול מאולף וממושמע). שוב מתחלף שוט למעין שוט מכונן (המראה את כל מי שנמצא בחדר ואת
תגובותיהם לאירוע באמצעות התנועה שלהם בחדר) ומיד בא שוט הממקם את הסנדק בצד השמאלי של
הפריים – ביטוי חזותי למלים שהוא משמיע: "מה חטאי שאתה מתייחס אלי בכזה חוסר כבוד"? הוא
חוזר לנאום ה"חינוך" ("אילו באת אלי בידידות, הטינופות שפגעו בבתך היו נענשים היום") . שימו לב
ששוב אין חילופי שוטים. כל שינוי במיז-אנ-סצינה הוא תוצאה של תנועת הדמות בפריים. עדיין באותו
שוט, והסנדק ממשיך ב"הרצאתו" ואנו שמים לב שפתאום שתי הדמויות נמצאות כעת באור. קאט. השוט
מראה כעת את שתי הדמויות כל אחת תופשת צד אחד של הפריים (העמדת הדמויות בפריים מבשרת
את הפעולה הבאה העומדת להתרחש) ובאמצע אחד מבניו של הסנדק (כאילו דורש המעמד הזה עדות
של מישהו) והקברן אומר: "היה ידידי" ואז הוא מנשק את ידו. סביב נישוק היד ישנם כמה שוטים מאוד
קצרים, לאמור: זהו השיא הדרמטי ביחסים ביניהם, והמשמעות הסמלית של כל הקטע, המעידה על כך
כי עיקר הקטע באיפיון דמותו של הסנדק. בהמשך הסצינה, אנו חוזרים לשוט ארוך יחסית, הנמשך עד
היציאה החוצה, אל החתונה.
מדוע בחר הסרט להקדיש סצינה שלמה וארוכה למדי בסיקוונס הפתיחה דווקא לאיפיון
דמותו של הסנדק? ובאיפיון דמותו, דווקא לתכונה של צורך לזכות בהכרה? יש לו הרי תכונות חשובות
נוספות. שימו לב שנבחרה תכונה בסנדק שאיתה כולנו יכולים להזדהות, כי זה מה שכולנו רוצים, לזכות
בהכרה – מהורינו, ממורינו, מאהובינו. אם כן, אפשר לפרש את מוקד הסרט [ואת הטרילוגיה כולה]
9. 9
כעוסק לא רק באופיים של מוסדות הכוח השונים [משפחה, דת/כנסיה, מאפיה, החוק וכו' והדמיון
ביניהם] – אלא כיצד כל אחד מפרש אותם בהקשר של השאלה: כיצד ניתן לתמרנם, להשתמש בהם, כדי
לזכות בהכרה? הסנדק חושב שבנו האהוב מייקל יוכל לזכות בהכרה אם יהיה סנטור או אישיות פוליטית
כלשהי [מנקודת מבטו, כמהגר עני שהגיע לאמריקה מסיציליה, הוא יכול היה להשיג הכרה רק כסנדק
במאפיה]. מייקל, לעומת זאת, חושב שהכוח האמיתי אינו בשלטון ובפוליטיקה החוקית, אלא במאפיה
ולכן הוא אינו מממש את חלום אביו, אלא יורש אותו ונהיה סנדק מאוד שונה מאביו – כי זה האופן שהוא
מפרש זכייה בהכרה. בהמשך הטרילוגיה, מייקל עובר תהליך מורכב הקשור לדרכים השונות להשגת
הכרה ובמחירים שיש לשלם עבורה. זו הסיבה שהסיקוונס מתחיל דווקא עם הקברן ועם אמונתו ועירעור
אמונתו ["אני מאמין באמריקה" על רקע פריים שחור] ומשאיר את הסנדק ב"צל", כחידה, כדי שמיד
תתעורר השאלה: מיהי הדמות הזו? מה מניע אותה? מדוע אין רואים אותה מייד? באותה מידה ניתן
לומר כי סרטו של קופולה – המצוי בערכת הסרטים שלכם – "אפוקליפסה עכשיו" – הוא פחות על
תוצאותיה הזוועתיות של המלחמה, למרות היותו סרט "מלחמתי", ויותר על תהליך מסויים אותו עובר
גיבור הסרט. ההקשר של תהליך זה, אכן, היא המלחמה. הסרט אינו – כמו סרטי מלחמה רבים – סרט
פעולה "חיצוני", על קרב בין טובים לבין רעים או על עוולות המלחמה באופן כללי, אלא על מסעה האישי
של דמות הפוגשת משהו בעצמה. אמצעי המבע הבולט ביותר בסרט זה היא עבודת התאורה וסמליותה
[של תאורה מיוחדת זו] היא זו המחזקת אותנו בכיוון זה).
[ טיפ חשוב: כדאי לשים לב אילו אמצעי מבע נוספים (בפס-הקול, למשל) תומכים במשמעות המועברת
על-ידי אמצעי המבע שבו מתמקדים].
ג. כיצד מתפקדת תגובת הצופה בפרשנות של סרט?
תשובה: בסצינה שלנו, ההזדהות עם הקברן בהתחלה באמצעות התקריב קשורה גם להזדהות שלנו עם
אמונותיו ביחס לחוק. גם הסיפור המחריד שהוא מספר מעורר סימפטיה מיידית אליו כקורבן. ההפתעה
ממראהו של הסנדק, ותהליך החינוך גורם לקברן לראות אותו באופן שונה ולכן גם לנו. כלומר אנו משנים
את דעתנו על הסנדק ביחד עם הקברן, כאילו מחנך הסרט גם אותנו לקבל את סמכותו של הסנדק. וזאת
על שום מה? גם כאן ישנה מניפולציה המתבססת על ההזדהות שלנו עם הצורך של הסנדק בהכרה.
כאמור, מי לא רוצה שיכירו בו כחשוב ומוצלח? מה רוצים סטודנטים? ציונים טובים. מדוע? כי כך הם
10. 01
זוכים בהכרה. כעת ניתן לשאול את השאלה: האם לתפנית הזו בהזדהות יש עוד משמעות סמלית?
התפנית מסומנת בסצינה, כאמור, ברגע של האינטנסיביות, של שיא - הנשיקה על היד. לפני-כן, ישנה
תפנית סמלית נוספת המסומנת על-ידי העריכה: הקאט מדמותו של הקברן ומצילום מעבר לכתף של
הסנדק אל שוט חזיתי של הסנדק. ובכן, ניתן לקשור תפניות אלה לא רק להעברת המשקל מדמותו של
הקברן אל דמותו של הסנדק ואל הצורך שלו בהכרה במעמדו, אלא למהלך של הסרט - היפוך ההזדהות
כהיפוך הדיכוטומיה [הקיטוב] בין חוק ומהוגנות כטובים וסנדק ומאפיה כרעים. ההיפוך אינו כפי שכביכול
מסתמן בראשית הקטע כי החברה המהוגנת רעה והסנדק טוב אלא שגם החוק, הסדר והפוליטיקה הם
מאפיה ולכן כדאי לך להיות קשור למאפיה שמשרתת את האינטרסים שלך כמשפחה [זה מה שהסנדק
מייעץ לקברן]. ההיפוך בא לידי ביטוי גם ברמת הסיפור – הקברן שכל חייו חי כאזרח מהוגן מגלה
שבמקרים מסויימים החוק לא מספיק יעיל בהגנה על אנשים טובים ולכן צריך את הרוע של המאפיה כדי
לטפל ברעים. לצערו הרב, הוא הגיע למסקנה שלפעמים הדרך היחידה להשיג צדק היא באמצעים לא-
חוקיים. כלומר, גם המאפיה עשויה, לפעמים, לעבוד לטובת צדק תנ"כי נוסח "עין תחת עין". חיזוק
למש מעות זו מופיע בשיחה של דון קורליאונה עם מייקל בסיום כאשר מייקל מבין שיש לו יותר כוח
כסנדק מאשר כפוליטיקאי שתלוי בסנדק [המשטרה והפוליטיקאים מושחתים כולם ולוקחים שוחד
מהמאפיה, זה גם הלוגו של הסרט של היד המושכת בחוטים של הבובות שהם הפוליטיקאים כפי
שמייקל קורא להם בשיחה זו]. הסרט במובלע מבקר את החברה האמריקאית שבה הכל זה רק ביזנס,
וביזנס הוא תמיד כוח ואינטרסים, לא משנה אם זה באור או בצל. ההבדל הוא רק בסוג הדמויות של
האב ובנו, באופן בו הם מנצלים כוח זה. אך, כאמור, מעל הכל – מרחפת שאלת ההכרה. בעלות על כוח
קשורה בהכרה וכל אחד יפרש ויפעיל כוח בדרך אחרת הייחודית לו, לשם השגת אותה מטרה.
היופי שבניתוח הסצינה הוא שהוא מאפשר יותר מאשר פרשנות אחת: אמצעי המבע וסמליות הסצינה
מגבים הן את מי שירצה לטעון שהתימה המרכזית היא תימת ההכרה והן את מי שירצה לטעון שהתימה
המרכזית היא האנלוגיות בין מוסדות הכוח השונים. אין סתירה בין שתי פרשנויות אלה, אלא הן
משלימות זו את זו. כאמור, חלק מלזכות בהכרה ובכבוד ובלהיראות "טוב" בעיני זולתך וסביבתך הוא
דרך השגה של כוח. השאלה היכן מצוי הכוח המתאים לך? כיצד מפרשים אותו? כיצד משתמשים בו?
וכך הלאה ו כך הלאה. ברור שהסרט הוא על תרבות הכוח ה"אמריקאית" ואין להתעלם מכך. הוא אומר
11. 11
משהו על מהות הכוח שם. אבל עבור הצופה זה יהיה מעניין רק אם בתוך הקשר רחב זה יהיו דמויות
מורכבות ומרתקות ואינדיבידואליות - זה מה שבונה סיפור, דרמה ותימה משכנעת [בקולנוע, כמובן]).
***
מודל לניתוח סרטים
להלן סט שאלות שנשאל בניתוח המשמעות של סיקוונס קולנועי.
שימו לב שלא כל שאלה רלוונטית לכל קטע וקטע – ישנם סרטים שבהם המשמעות העלילתית שלדית ביותר ובעצם
רק אמתלה לפיתוח משמעויות סמליות (כגון, "אבודים בטוקיו", "המדבר האדום") וישנם סרטים שבהם המשמעות
הסמלית קלישאית ולא-חשובה (למשל, סרטי פעולה סוג ד').
בהמשך תיווכחו שגם סדר השאלות איננו הכרחי.
שלבים בניתוח של קטע קולנועי:
.1 לתאר את ההתרחשות (לשים לב היטב לדיאלוג/מונולוג): לתת כותרת לתיאור הזה (נאומו של ,Xלמשל).
.2 מה משמעות הקטע?
א. עלילתית (מה מיקומו של הקטע בסרט השלם? מה הוא תורם לסיפור?).
ב. דרמטית (בין מה למה יש קונפליקט, ריב, מתח? מהי השאלה שהתשובה אליה משתהה ולכן מעוררת
סקרנות או מתח?). יש לשים-לב לאפיון הדמויות ולאפיון מערכות היחסים ביניהן.
ב1. אפיון הדמות/דמויות;
ב2. אפיון היחסים בין הדמויות; הגדרת הקונפליקט;
ב3. כיצד אפיון הדמויות והגדרת הקולנפליקט משרתים זה את זה?
ג. סמלית (על מה הסרט? באילו נושאים הוא מטפל?).
באמצעות ניתוח הרובד הסמלי מתגלים נושאי הסרט (המשמעויות ה'תמאטיות').
.3 לקשור בין המשמעות לבין אמצעי המבע. יש לשים-לב אילו אמצעי מבע הם הדומיננטיים. כיצד השימוש
באמצעי מבע מסוים תורם לבניית משמעויות עלילתיות, דרמטיות וסמליות?
12. 21
במהלך כל השלבים יש לשים-לב למה הרגשנו במהלך הצפייה (הזדהות, רתיעה, צחוק,
פחד, מתח וכו'). תשומת-לב לתגובה המצופה מאתנו עשויה לעזור בפענוח שלוש רמות
המשמעות. שימו-לב לתמורות בתגובות הן במהלך הצפייה והן בצפיות חוזרות.
בהצלחה!
כתבו: סנדרה מאירי - מרכזת ההוראה, אודיה כהן-רז, ענבר שחם.
