היום רציתי לספר לכם על פרוייקט VD ממש מהיר של חברת MTTECH. מדובר על מסך מולטי טאצ' של 55 אינץ' שיושב באמצע אי במטבח, וזה לגמרי משדרג את החוויה המטבחית שלי, כי הוא גם מאוד פוקציונאלי, כבר במסך האיידל הוא מציף לי את התזכורות והמשימות שלי בכל רגע נתון, הוא מתחבר לטלפון שלי ושואב משם את כל האפליקציות כך שהן זמינות עבורי גם מהמסך, יש לי אפליקציית מתכונים ייעודית שזה ממש כמו ספר המתכונים הפרטי שלי ועוד פונקציות אחרות שנדבר עליהן בהמשך. וחוץ מזה גם מבחינה טכנית המסך משמש כמשטח עבודה לכל דבר כך שזה לגמרי הופך את המטבח הביתי ליותר כייפי. מטרת הפרוייקט הייתה לעשות F&L חדש לקראת קמפיין של מטבחי אביבי. אז הלקוח ביקש שנעצב שלושה מסכים: מסך איידל, מסך טלפון ומסך משקל. וכמובן שלעצב בלי לעשות UX קודם זה כמו אייל שני בלי עגבניות.... ולכן בתהליך סיעור המוחות עלו כל מני שאלות ורעיונות לגבי המסך הזה. היום ניגע בכמה סוגיות עיקריות.
הסוגייה הראשונה היא מסך שהוא בעצם רהיט ורהיט שמייצר חוויה
לפני שנדבר על החוויה יש נקודה שמאוד חשוב לי לציין, כפי שאתם רואים הלוק&פיל הוא כהה, זה לא במקרה.–בדומה לATM ומסכי טאצ' שעובדים אתם בחוץ, יש השפעה גדולה של כמות האור על קריאות המידע במסך. ואם נחשוב על זה רגע, מסך בגודל של 55 אינץ' באמצע המטבח זה מחייב מטבח גדול כמעט בגודל של הסלון שלי, מה שאומר שיש הרבה חלונות מסביב או הרבה תאורה, ולכן יש השפעה של הקריאות בשעות היום ובגלל זה החלטנו לייצר שני F&L אחד ליום ואחד ללילה כשכרגע טיפלנו בלוק של הלילה.
מבחינת החוויה – השתמשנו בוידאו ובאנימציות כדי להזמין את המשתמש לבוא ולגעת במסך. מאוד חשוב במסכי טאצ' גדולים להבהיר למשתמש שלא מדובר בעוד מסך טלוויזיה גדול, ולכן האנימציות מזמינות את המשתמש לגעת במסך ולתפעל אותו.
כמו שאתם רואים השתמשנו בוידאו בתור WALL PAPER ולא בתמונה סטטית כדי לייצר חוויה יותר דינאמית, במקרה הספציפי הזה בחרנו במדוזות בגלל הזווית השטוחה של המסך שכשמסתכלים לתוכו רצינו לתת תחושה של הצצה לתוך האוקינוס. כמובן שכל אחד יוכל לבחור את הWALL PAPER האהוב עליו. בנוסף חשבנו על עוד רעיון שמייצר חוויה ומנצל את המסך הגדול הזה , ובעצם להפוך אותו למשחק שולחן אינטראקטיבי, כשכל המשפחה יושבת ביחד ומשחקת עם הקינוח אחרי ארוחת הערב, וככה קצת להחזי עטרה ליושנה למשחקי הקופסא לצאת מהדיוויסים האישיים שצמודים לנו לאף כל היום.לחוויה מלבד ויז'ואל יש עוד, מימדים והמימד הנוסף זה מוזיקה. לכן הוספנו נגן מוזיקה כך שכל פעם שאני אדליק את המסך הפליי ליסט האהוב עליי יתנגן באופן אוטומטי לפי זמני היום – אם זה בוקר או ערב.
סוגיה שניה - ארגונומיה –ובכן הגודל כן קובע! מסך כל כך גדול, שמקובע ללא יכולת תזוזה באי המטבח, בגובה ובזוית קבועים, משפיע מאוד על המשתמש.
זוית הצפיה, הזכוכית הכפולה והלכלוך מכתיבים גודל כפתורים גדול מהמקובל. לדוגמא כשבאתי לפגוש את הלקוח והוא הראה לי איך המערכת עובדת ופתח אפליקציה וסגר אותה ואני אמרתי איזה יופי אני רוצה גם לנסות ואז פתאום לא הצלחתי לסגור את האפליקציה ולא הבנתי למה זה לא עובד וגם הוא לא הבין ... עד שהבנו שאני יותר נמוכה ממנו ולכן בזווית העין זה נראה שעל פניו אני לוחצת על הכפתור אבל בפועל אני לא.
יש אלמנטים שצריכים להיות נגישים תמיד לכולם ומכל מקום, כמו התפריט והווליום, ולכן כמו בחוק פיטס בחרנו למקם את התפריט מתחת לאצבע בלחיצה ארוכה מכל מקום במסך.הרבה משתמשים יכולים לעבוד על המסך בו"ז מה שיכתיב גמישות בקירוב החלונות וסיבובם באמצעות מחוות ותפעול קולי שבאופן כללי המלצנו ללקוח לתפעל מסך שיושב במטבח על ידי מחוות קוליות בגלל הידיים המלוכלכות והעמוסות
במסך שלנו אפשר בעצם לשקול מוצרים בצורה אוטומטית דרך המתכון, כשאני מסתכל על מתכו ן מתוך האפליקציה יש לי סימון של משקל ליד הרכיב שצריך לשקול, במקרה שלנו הקמח, ואז המשקל נפתח אוטומטית עם הגדרת המשקל הרצוי. במידה והגעתי למשקל השנתות שרצות הופכות לירוקות – במידה ועברתי את המשקל הן הופכות לאדומות ואז צריך להחסיר מהקמח עד שמגיעים למשקל הרצוי ממש כמו משקל רגיל.
כמשתמש שעובד עם כל הפלטפורמות יש לבחון פרטנית כל פיצ'ר ולקבל החלטה מושכלת האם להתיישר לסטנדרט המקובל או לכופף אותו לצרכים של הפלטפורמה הייחודית. ככלל:
בפיצ'רים הכי חשובים רצוי לפתח אפליקציה ייעודית.
בפיצ'רים הפחות חשובים, נאמץ את מה שמקובל בפלטפורמות האחרות
אז כאן לדוגמא בחרנו לשבור מעט את הקונבנציה של תפעול שיחת ועידה ובעצם לנצל את השטח הגדול שיש לנו בכך שרשימת אנשי הקשר נפתחת ממש במקביל לטלפון ובגרירה אני מוסיפה את האנשים לשיחה. ויכולה לראות מי שותף לשיחה בצורה ברורה.
IOT משנה את העולם. העובדה שאפשר להפוך כל משטח למסך ושהמכשירים מזהים דברים פיסיים משנה את עולם ה UX. שילוב העולמות נשמע מפוצץ ומפחיד, אך בפועל זה הרבה יותר קל: השתמשו במטאפורות ובמחוות המוכרות מהעולם האמיתי הפשוט והמוכר.
במסך שלנו אפשר בעצם לשקול מוצרים בצורה אוטומטית דרך המתכון, כשאני מסתכל על מתכו ן מתוך האפליקציה יש לי סימון של משקל ליד הרכיב שצריך לשקול, במקרה שלנו הקמח, ואז המשקל נפתח אוטומטית עם הגדרת המשקל הרצוי. במידה והגעתי למשקל השנתות שרצות הופכות לירוקות – במידה ועברתי את המשקל הן הופכות לאדומות ואז צריך להחסיר מהקמח עד שמגיעים למשקל הרצוי ממש כמו משקל רגיל.
לסיכום: הכי הכי כיף VD בסביבה חדשה שמאתגרת את היצירתיות מחד ואת מתודולוגיית הניתוח מאידך.
בפרוייקט כזה אין פתרונות בית ספר ואין כמעט Design Patterns שצריך לאמץ. כאן צריך לחשוב, לנתח, להבין מה חשוב ולבנות משהו שלא היה קודם.
במקרה הנוכחי היה צריך לתת דגש על: