1. נגיד כ לחופש אמיתי לייצור ולשגשוג
לא למהפכה אדומה או לכיכר "סחריר"
מיסי מייקרי לנו את החיי , מקטיני לנו את השכר. אי פטנט נסתר למימו "זכויות חברתיות" – רק
מיסי , מיסי ומיסי .
הקוטג' יקר? הכול יקר. כאשר פוליטיקאי מתערבי בהחלטות כלכליות – כל החלטה מתקבלת לפי לחצי
פוליטיי – אי דר אחרת. ה חוטאי בכ מאז קו המדינה.
כדי לייש כל חוק "חברתי" ואת אלה שבדר : טיפולי שיניי "חינ ", הארכת חופשת לידה, מעונות יו "חינ ",
דיור מסובסד ובר-השגה ועוד ועוד – צרי הרבה פקידי והרבה מיסי . צרי מאות אלפי "עובדי ציבור" שלא
מייצרי שו מוצר מועיל שמישהו בעול מוכ לשל עבורו. כדי לשל עשרות סוגי קצבאות צרי ביורוקרטיה
המונית. מאות אלפי "אוכלי החינ " הכרחיי בשיטה הקיימת.
ל"ניהול ממשלתי" של הכלכלה צרי 03 שרי ועוד סגני , לשכות ורכב צמוד. צרי גדודי פקידי כדי "לפקח"
"להסדיר" ו"לאשר".
מה דעתכ ?
אילו במקו לקבל קצבאות, תמיכות, סבסוד, חינו ובריאות "חינ " – פשוט היינו מרוויחי יותר עבור עבודתנו.
ובשכר המוגדל יכולנו לקנות מוצרי שהיו זולי יותר, במחירי של אמריקה והונג קונג – רמת חיינו הייתה
מזנקת – יכולנו להיות המדינה העשירה בעול !
להוציא את הפוליטיקאי מהכלכלה. אל "תעניקו", אל תסבסדו, אל תבנו לנו, אל "תחנכו" אותנו, אל
תחלקו לנו "אישורי ". סגרו את רוב משרדי הממשלה. לא צרי שתתערבו בחקלאות – סגרו את משרד
החקלאות, לא צרי שתתערבו בתעשייה – סגרו את משרד התעשייה, לא צרי שתתערבו בתיירות – סגרו את
משרד התיירות, מי צרי משרד ממשלתי ל"ספורט" או ל"תרבות"? שלחו את מאות אלפי "אוכלי החינ " הביתה.
כ נחתו את המיסי החונקי .
תמיד היה יקר, אפילו הרבה יותר. פע , היה אפילו מונופול על ייצור שטיחי – צרי היה לקחת משכנתא לקניית
שטיח. היה ג מכס של 005 אחוז על ייבוא שטיחי כדי "להג על הפרנסה" של 003 עובדי באור עקיבא ועל
רווחי בעל המפעל. היה "סדר" – הממשלה קבעה מי רשאי להקי מפעל שטיחי – אבל אנחנו נחנקנו.
אילו היה מפעל לייצור אופניי בישראל, הייתה "כאילו" פרנסה ל-000,1 עובדי , אבל האופניי
הדפוקי היו עולי לפחות 000,2 שקל ואז א אחד לא היה קונה. כדי להכריח אותנו לקנות היה צרי להטיל
מכס של 004 אחוז על ייבוא אופניי . את מפעל האופניי אי אפשר היה לסגור כי עופר עייני היה מוציא אנשי
תמימי לרחובות ומשכנע אותנו שהדר להוזלת אופניי היא "לפקח" על מחיר ולא לבטל את המכס.
יש בישראל הרבה "מפעלי אופניי " כאלה, רק קוראי לה אחרת: מפעל המלט ושמ הזית, נמלי הי
ורשות שדות התעופה, רשות השידור וחברת החשמל, מועצת החלב ומועצת הצמחי והפירות, גידול בקר
ועופות וביצי . הממשלה מחלקת זיכיונות שידור וסלולר, היתרי ומכסות מגבילות ליבוא מזו . פע היו הרבה
יותר "מפעלי אופניי " ולכ היינו עניי יותר מאשר היו . ג מצלמה וטלפו היו "מוצרי מותרות".
הפרדה בי כלכלה למדינה. את הכלכלה עושי 7 מיליו אזרחי – לא צריכי מאות אלפי פקידי מעליה .
אתר קו ישר – www.kav.org.ilמציג מבנה חלופי למדינת ישראל המבוסס על כלכלה חופשית – הדר היחידה
לשגשוג.אתר רפורמה – www.reforma.org.ilלמדינת ישראל יש פוטנציאל להיות המדינה העשירה בעול .
שיטת המשטר בישראל היא המכשול העיקרי למיצוי פוטנציאל זה.