An Unstable Family Journey in the Basque Land - or, How to meet, travel and fly elsewhere... The Tuegs travel in North Spain 13-26 August 2011

1. Our tropical vacation

2. מול המלון שלנו, אדיפיסיו מטרופוליס המדהים מ-1905. בלילה מואר כמו ארמון, וכשחיפשנו את המלון חלפנו על פניו מותשים כמה פעמים. מה יש בו? בנק כמובן... נגני "מיומנה" היו איתנו בטיסה (לא ביזנס, אמנים עניים). בבוקר ראינו אותם על כל הפוסטרים בכיכרות יחד עם כרזות ביקור האפיפיור.

3. עציץ בגן של פסאו דל פראדו מחכה לבוא האפיפיור. כזה אני רוצה בחצר. ברחנו ישר..זהו לב מדריד בפלזה דל סול הסואנת והתיירותית

4. פלאזה מאיור – פלאזה בעלת שימושים מגוונים – משפטי אינקוויזיציה, טקסי אוטו דה פה, הכתרות, הכול לעיני הצופים מהמרפסות המקיפות אותה. פרסקויים אלגוריים מודרניים ושובבים על Palacio Panderia מ-1692ששימש את בני המלוכה לצפייה במתרחש בפלאזה מאיור

5. היכרות עם הפירות הספרדיים המצוינים המשמשים אותנו לסגירת הפרשי הפאזות הקולינריות בינינו לבין תושבי ספרד (מ-15 עד 21:00 אין אוכל וזהו). השוק המקורה ב-PLAZA DE CALLAO אתם מאמינים שלא טעמתי טאפאס של זיתים משופדים בספרד? הקנאים במשפחה השפיעו עליי רע. איזה באסה, בדיוק אכלנו שני סנדוויצ'ים עלובים בסטארבאקס

6. כאן שכנעתי את איציק לקנות את הכובע המדליק שלו, שמתאים לאישיות הג'נטלמנית-קהירית שלו (לעין זר-לא-יבין הוא נראה סתם אנגלי). עוד דברים אסורים ומפתים כן, סהר, אנחנו אוהבים פירות ים אפילו שהם לא פירות אלא חיות, כמו שחזרת והזכרת לנו.

7. הבטחנו לעצמנו לחזור למוזיאון Thyseen-Bornemisza ולתערוכה של הצייר-פסל ... , אבל לא הספקנו. ראינו את אוסף המוזיאון שכרמן בורנמזה, מלכת היופי לשעבר של ספרד, ואשתו החמישית של הרוזן טיסן-בורנמיזה העבירה לספרד, למורת רוחו של המוזיאון הבריטי ועוד. Yogurt Shots. תודו שזה רעיון מבריק. רשמתי לפניי ליישם. הגענו עם ערב ל-COVARRUBIAS. עיר קטנטנה ושמורה היטב כ-40 ק"מ מבורגוס על ריו ארלנזה. הזקנים יושבים בסמטאות הצרות וצאצאי המקום מבלים בה את חופשת הקיץ בבתי אבותיהם. בכיכר העיר צהלה ושמחה: חבורת שחקנים נודדים עם קרון-במה מציגים ג'יבריש סוראליסטי ארוך בפני ילדי העיר.

8. השחקנים נלהבים ומשתפים את הקהל, אנחנו מתים מרעב אבל הכול סגור לחלוטין עד 21:00. סוף סוף נפתחת מסעדת דה-גאלו, הבעל מבשל, האישה מגישה, שותים ריוחה בטעם חמאה מדהים. הראש מתחיל להסתובב. סיור לילי בעיירונת מוקפת החומה שבה כנסייה וקבר מלכה שנולדה במקום. כולם מתכוננים לחג עלייתה של מריה השמיימה מחר.

9. המלון שלנו מלא חדרי הסבה עתיקים וריקים.

10. לינה משותפת עם ההורים. אבנר לא אוכל ארוחות בוקר ולכן יש לו זמן לצאת לטיולים מסביב לעיר ולצלם גם את הסמטאות ואת השטחים החקלאיים מסביבה המעובדים בידי איכרים מבוגרים.

14. אבנר נדלק מכך שמקהלת המנזר נחשבת לאחת משלוש המקהלות הגרגוריאניות הטובות בעולם, ואפילו היה להם אלבום פלטינום ששולב במוזיקת פופ. אלא שהתסתבר לנו שאולי הם חרגו ממנהגם לכבוד חג עלייתה של מריה השמיימה החלטנו לנסוע לבקר במנזר סנטו דומינגו דה סילוס, 18 ק"מ דרומה מקוברוביוס. פעם או פעמיים, אבל לרוב הם שרים מזמורים גרגוריאניים שאחרי חצי שעה כבר משרים עליך דכדוך אפור. יש המשערים שאחד הפסלים היה בעצמו מורי שהתנצר. החצר הפנימית היא רומנסקית מהמאה ה-11 וכותרות העמודים מגולפים להדהים בתערובת של אמנות מורית ונוצרית.

15. חיות דמיוניות בסבך דרקונים מכונפים שבויים והנה היא עולה ובאה, בובה הנישאת בידי קהל המאמינים. איציק לא יכול להתגבר ומפטיר (בשקט ובעברית) כמה עלבונות כלפי הטמטום הדתי של עובדי האלילים למיניהם. החלטנו שאת העמוד הזה בנה נזיר חדשן ומורד, שטופל בחריפות בידי הנהלת המנזר. העמוד נושא כותרת של ה"פסיון", כלומר נתיב הייסורים והצליבה, ואולי בגלל זה הוא עקום.

17. צהרים 15.8.11. בדרך לבילבאו אנחנו עוצרים בבורגוס, בירת קסטיליה במשך 500 שנה, על הקתדרלה הגותית-ספרדית המפורסמת שלה. אחד הידוענים מבורגוס הוא "אל סיד" בן המאה ה-11, שהצליח להישתל בזיכרון הלאומי הספרדי כממגר המוּרִים, אף שהיה חייל להשכיר ונלחם גם עבור נסיכים מוריים. השער הזה עוטר במאה ה-16 כדי להתחנף לקרל ה-V, שאצילי בורגוס מרדו בו. ככה יעשה לאיש שאצילי בורגוס חפצים ביקרו – ישר מתחת לישו.

18. אחת הקפלות בקתדרלה המפוארת הזו מכילה דמות ריאליסטית של ישו מהמאה ה-13, העטופה בעור של באפלו וענודה בשיער ובציפורני אדם. יש המאמינים עדיין שהדמות נוצרה ממש מישו הצלוב, והיא זקוקה לגזיזת ציפורניים ותספורת כל כמה ימים... לא ראינו את הקפלה הזאת כי היום חג, והתפילות בעיצומן, וגם כי הכנסייה לא יכולה לגבות כסף מהתיירים. גורגול מצוי חמוד

19. מריה, מריה, למה את לא עושה משהו למען צדק חברתי?

20. איציק בחיפוש ברים לארוחת צהרים. אולי אבנר זוכר מי זה, אנחנו לא. בשדרה ליד הנהר של עיר גאיונה. שיטוט בבורגוס. אכילה ראשונה של טאפאס בבר הומה אדם ובירה. האמת, גם אני יכולה להכין ארוחת טאפאס. מבטיחה.

21. טיול ערב להכרת העיר 15 באוגוסט , אחר הצהרים. 2011. פגישה בבילבאו, מלון NERVION. תאמינו או לו, אדי המים הם פסל יפני מודרני ברחבת הגוגנהיים מרי פייר וסהר מספרות לנו על הלילה הגשום בקמפינג ב-BIONA בגבול צרפת. סהר ישנה כל הלילה ולא הרגישה. מזל שיש להן כאן מלון אמיתי. העכביש הענק של לואיז בורז'ואה. היא קוראת לו MAMAN, והוא מזכיר לה את אימא שלה שהייתה לה סדנת טוויית שטיחי קיר

22. מה שיפה בבילבאו, הוא שמכל מקום רואים שהיא מוקפת בהרים ירוקים. איך אומרים שהיא לא ממש יפה? לא מבינים. רחובות העיר החדשה, שצמחה במאה ה-19 לעיר של בניית אוניות ותעשיית מתכת ו"המציאה" את עצמה מחדש עם הגוגנהיים. היה ויכוח אמנותי. ענת לא אוהבת. מרי פייר טוענת שזה בכלל כלב. סהר מתה על זה.

23. הגוגנהיים פעם ראשונה. הוא ראוי לכל הסופרלטיבים שהדביקו לו. גם מבפנים. אתם מאמינים שהאירופאי מצד שמאל השתחרר לפני שבועיים? מה אכפת לנו שמים מתבזבזים באירופה?

24. ערב יום שני, ה-15.8 (כאן בערך 20:00) של שיחות ומבטים

25. הספרייה בזכוכית והמון שפות. יש גם פסוק מישעיהו בעברית. עדיין בילבאו האירופית "החדשה". עדיין ערב 15.8 לבה של סהר נשבר בגלל הכלב הקשור, רחוק מהבעלים. מרי פייר פיענחה ברכבת לפריז את התעלומה. לפעמים הברים הם לא כפי שהם נראים במבט ראשון. בלובי של המלון האלגנטי

26. ארוחת הבוקר הגרועה והיקרה ביותר בטיול, בבר עם הטאפסים הכי מדליקים. גילינו אותם אחר כך, הבנו ישבנו במקום לא נכון. הספרדים אוכלים בוקר על הבר, ושם האוכל האמיתי. 16 באוגוסט בבוקר. הוא מכחיש, אבל בהחלט מעשן לא מעט. זה כמעט בטוח של צ'ילידה. מי זה? הפסל הבאסקי הכי ידוע. הגשר המחבר את העיר החדשה והעתיקה.

27. זה הביתן של "הכוח הפמיניסטי". הן עבדו הכי קשה. ראינו אותן צובעות עד אמצע הלילה. רחובות צבעוניים. צהרי 16.8.11 בילבאו מתכוננת לחגיגות ה-GRAND , .SEMANAמקימים ביתנים על גדת הנהר ומציירים עליהם שלטים צבעוניים. רוב הביתנים יכילו כנראה שבלולים ודומיהם. זה המקום לספר שאיציק התקשה להיפרד מ"סו", נערת הג'י.פי.אס והוא משדל את הטלפון החכם שלו לתפוס את מקומה. רגע של התייחדות עם הכוחות העליונים ועם נציגיהם שהביאו כל כך הרבה נזק לעולם.

28. הקתדרלה הגותית של סנטיאגו בבילבאו. כלומר גותית-באסקית. הסברים אצל איציק. CASCO VIEJO – הרובע העתיק של בילבאו

29. המוזיאון הבאסקי. לא הבנו שום דבר חוץ מבובות הענק, שהן חלק חשוב מכל חגיגה בסקית. אחד אציל, אחד שודד, אחד חייל ועוד טיפוסים אהובים. נפגוש אותם ברחוב.

30. גרניקה ביום תחרות המאכל המסורתי הטוב ביותר יום ראשון, 3 אחרי הצהריים, 16.8.11. גרניקה-לומו חוגגת את יום הנזיד הבאסקי השנתי.

31. יושבים לאכול עם תושבים ללא השתייכות לקבוצה קולינרית. 5 מנות ויין כמים– 22 יורו

32. מפוצצים מאוכל. עכשיו כולם מתחילים לשיר ולרקוד.

33. עייפים מחגיגות. חיפשנו את עץ ה-FUERUS ומצאנו גזע עץ יבש ופרלמנט בסקי סגור. לידו פארק קטן וברווזים פעלתניים. סהר ומרי פייר ניסו לעשות שלום בטריטוריות הבריכה, אבל לשווא.

34. הו גרניקה, גרניקה, בסוף שמענו את הסיפור העצוב של ההפצצה בבוקר יום השוק ב-1936. הייתה זו ההפצצה ה-I של מטרה אזרחית בהיסטוריה. המוזיאון נבנה בתרומת הגרמנים והוא מוקדש לשלום. בקרוב אצלנו.

35. MUNDAKA-כפר דייגים, חוף ושמורת טבע וציפורים על חוף האטלנטי, דרומית לגרניקה נחשב לחוף הגלישה הגדול ביותר ביותר בעולם הישן.

36. במונדקה שתינו קפה קורטדו והתכוננו לחזור לבילבאו דרך כפרים קטנים וציוריים. בסוף נשברנו ועלינו על הכביש המהיר. הערב המשוגע בבילבאו...

37. בוקר 17.8.11פרידה מבילבאו וממרי-פייר. סיור בגוגנהיים והליכה לתחנת הרכבת הבאסקית. !אדיוס

38. רועה ב-1870. פיקסו אמר: "אחרי אלטמירה הכול הוא דקדנס". אבל היום רואים רק העתק ומוזיאון קצת פלסטיקי וזה מאכזב. הציורים עוקבים אחרי מתווה קירות המערה לאפקטים של עומק וגודל. לפני כ-13,000 הן נחתמו בגלל התמוטטות התקרה ונתגלו במקרה בידי קומפלקס המערות באלטמירה נוצר לפני כ-12,000 שנה. בכחללים מצוירים בשחור ובאדום דמויות של ביזונים, שוורים, דובים ועוד. איזו שפעה של ירוק ורטוב. ואיך מערות מצוירות בפרסקאות מרהיבים נוצרו כאן דווקא? כל מי שמכיר את הפנים של ענת יודע שהיא ממש לא מרוצה מהמוזיאון באלטמירה סהר דווקא התעניינה במוזיאון. טוב, היא מבינה ספרדית...

39. ערב קסום בסנטיליאנה דל מר, שבעצם אינה ממש ליד הים

40. קבלו את עליית הגג של אבנר וסהר. לילה אחד לדמיין חיים שלמים.

41. ההוספלדריה שלנו. TOP RURAL, לכל הדעות. . בוקר 18.8.11. עוד ארוחת בוקר ספרדית שלא מתאימה לנו. לסהר זו חגיגה. שימו לב. כאן אסטוריאס. דגל ספרד ותמונת האפיפיור. הבאסקים מעבר לפינה. בסנטיליאנה האצילים בהחלט התפרעו בשלטי השושלת שלהם.

45. מאה מתערבבת במאה ונדבקת לבלי הפרד. ככה זה כשלא נכבשים, מגורשים ונשרפים. איציק מנסה לפענח אלמנטים ספרדיים-גותיים... מפגש ראשון עם הסידרה המקומית ועם טקס המזיגה המוזר. זה ילך וייעשה מוזר יותר בהמשך...

46. כאן מתקנים רשתות , אבל איך יודעים איפה נמצאים ברשת? אבל עיירת דיג אמיתית ומרתקת מלאה בתיירים ספרדים לא עשירים במיוחד. יוצאים מערבה סן-סבסטיאנה. עוצרים לצהרים בסנטונה. לא סקסית כמו סנטיליאנה או כמו ערי הקיייט הסמוכות (Laerdo למשל),

47. מישהו הגיע פה לנמל של בולטימור ישר מ"הסמויה". לדייגים ומתקנות הרשת לא היה זמן אלינו וגם לא ידענו איך לשאול בספרדית. סהר וענת מתחילות לחפש מלון בסביבות סן סבסטיאן ללילה. פשוט אין מקומות. הן בהחלט נראות אחיות. נקווה שלא אימא ובת.

48. יום חמישי, , 18/8,ערב בסן סבסטיאן אחרי חניה מזהירה מתחת לכיכר. גיבורת היום: המרצדס שלנו וכן סיו נערת הג'יפיאס. היא הצילה אותנו בלילה. ו סו מתחבאת במרצדס, אבל בעצם היא בניוברי, מול הטלוויזיה, אוכלת גלידה מקופסה ענקית. מסעדת "מורגן" הריקה אבל המצוינת. תודה למדריך ה-ROUGH GUIDE שאינו מכזיב.

49. את המלון מצאה לנו IXIAR החמודה מהמלון המפואר של מחר אחרי שהתייאשנו משיחות הטלפון האינסופיות של סהר לכל מלונות האזור. בוקר 19.8.11. יום הפרידה מאבנר. זה מה שרואים ממלון אליזלדה ב-OIARTZUN, הסמוכה לסן סבסטיאן. סהר ברגרסיה בעקבות זכרון ה-FAIR באוקספורד. אותנו לנמל המתחרה, אז בעצם כבר צהרים. לשמחתנו סן סבסטיאן קצת יותר ריקה הבוקר. סו בלבלה אותנו כהוגן והכניסה

50. נפרדים מאבנר בביקור במוזיאון הימי והאקווריום. ספנים, ציירי מפות, ציידי לוןייתנים והמון אוניות. באקווריום מבעיתים אותנו כרישים ודגי עטלף ששוחים מעל הראש שלנו. וכל מיני דגים משונים של האוקיינוס האטלנטי . נוסעים לצרפת, לHENDAYE, ונפרדים בתחנת הרכבת לניס. קצת עצוב שאין עוד ערב משותף.

51. המיטה שנועדה לאבנר הופכת למקום אחסון. ענת ואיציק מובלים בידי סו המתוסכלת אל שביל עיזי הריםשקשה להיחלץ ממנו, אך בסוף נמצא סופר ענק מחר תהיה כאן חתונה. הערב אנחנו נוסעים לברר איפה המרכז המסחרי הקרוב כדי לכבס לסהר בגדים לטיול הגדול שלה. מלון USAGIESTE הוא אכן חלומי. תוכנן להיות הצ'ופר של הערב האחרון יחד. סהר בינתיים מרוקנת את התרמיל שלה באקט הישרדותי. אוכלים מֶניוּ דֶל דִיָיה אחרון להערב במסעדה המפוארת של המלון. מלא חמונים ושירותי כביסה למחר.

52. יום שבת. 20.8.11. כמה קשה להיפרד יום אחרי יום. עסוקים בסידורים בבוקר. חצי תרמיל חוזר לישראל פיקניק במדשאות המלון ונסיעה לתחנת הרכבת. שותים קפה ונפרדים. הילדה עומדת כבר על הרציף לבדה עם תרמיל ענק. הלב נחמץ. תרופה לעצב: הר איגלדו והמבט המרהיב שנגלה ממנו: חוף הקונצ'ה (הצדפה) , הר אורגול עם ישול'ה והאי סנטה קלהה.

53. האי של סנטה קלרה הר אוגול מראות מהר איגלדו בניין ב"עיר החדשה" (הייתה שריפה ענקית שהציתו חייליםבריטים ב-1813. חוף הקונצ'העל מתרחציו הצבעוניים והלא ביישניים. .

54. מסרקי הרוח של אדוארדוצ'ילידה פינה בקצה הנמל של סן סבסטיאן

55. ככה איציק (השיכור) נראה בכמה וכמה ערבים בספרד. בשלב זה הוא נשען עליי ברחובות ואפילו מרשה לי לנהוג...