3. מבוא:
בעבודתנו זו, נדון בנושא הקשר השלילי בין אבטלה לאינפלציה, קשר המכונה "עקומת פיליפס".
נושא זה מעסיק הרבה מאוד כלכלנים, חוקרים וקובעי המדיניות הכלכלית בעולם כולו. בעקבות המשבר
הכלכלי שפוקד את העולם משלהי 7002 שהולך ומחמיר עד היום (נכון לשנת כתיבת העבודה), ישנם גלי
פיטורים ענקיים בעולם כולו שמעלים את שיעור האבטלה ובמקביל לכך יש ירידה משמעותית בקצב
האינפלציה העולמי עד כדי אינפלציה שלילית. וזאת לאחר תקופה של גאות כלכלית שבה היו מרבית
המדינות המפותחות קרובות לתעסוקה מלאה או כבר נמצאו בתעסוקה מלאה1 . בפרסום דו"ח האינפלציה
לרבעון שני של שנת 8002 נאמר: המחירים במשק הישראלי עלו בשיעור גבוה מזה הצפוי וגבוה מהגבול
העליון של מדד המחירים שהציבה הממשלה (יעד הממשלה לאינפלציה שנתית הוא בין %1 -%3 )2 וזאת
על רקע מחירי הסחורות שהאמירו בעולם בכלל ובישראל בפרט, בנוסף לכך קירבתו של המשק הישראלי
לתעסוקה מלאה. על פי התיאוריות הכלכליות, משק בצמיחה ובסביבה של תעסוקה מלאה הוא מקור
ללחץ אינפלציוני (דו"ח האינפלציה 8002 הרביע השני, בנק ישראל). ההסבר לתופעה זו של השפעת
משק בתעסוקה מלאה הגורר תהליך אינפלציוני הוא: ככל שיש יותר אנשים במעגל העבודה יש יותר
הכנסה פנויה (ברמת המשק) ואת ההכנסה הפנויה הזו, או שצורכים או שחוסכים. דבר המביא לגידול
הביקושים במשק וככל שיש יותר ביקושים כך עולים המחירים. אחוז השינוי במחירים הוא האינפלציה.
מתוך שני התהליכים המוזכרים מעלה 1. גלי אבטלה עם ירידה בקצב האינפלציה ואינפלציה שלילית.
2. תעסוקה מלאה או קירבה אליה ואינפלציה שהולכת ומאמירה. על פניו ניראה כי ישנו קשר שלילי קצר
טווח בין אבטלה לאינפלציה דבר שמאשש את "עקומת פיליפס". " בתקופת האינפלציה הגבוהה ירדו
מאוד התמ"ג והתמ"ג לנפש, וכן ירד שיעור האבטלה. בשנים הראשונות שלאחר תוכנית הייצוב3 גדלו
התוצר והתוצר לנפש, אך זאת במחיר עליה ניכרת באבטלה" (ויצמן,נ.1002). את העובדות הנ"ל נרצה
להעמיד במבחן המציאות העכשווית בבחינה אמפירית. חשיבותה של "עקומת פיליפס" גבוהה ביותר,
משום שלקובעי המדיניות הכלכלית ישנה אפשרות תיאורטית לבחור בין צירופים שונים של אבטלה אשר
יביאו לשינוי באינפלציה, כך שיתאימו למטרתם. אך משום שהגורם לשינוי בשיעור האבטלה הוא ההפרש
בין האינפלציה הצפויה לזו הבלתי צפויה לא יוכלו קובעי המדיניות הכלכלית לשמור על שיעור אבטלה
נמוך משיעורה הטבעי4 לאורך זמן (אלקיים.ד , סוקולור.מ , 9991). לקובעי המדיניות הכלכלית שני
1על פי התיאוריה הכלכלית מצב שבו לא קיימים במשק פרטים המבקשים תעסוקה ואינם מצליחים להשיגה (מתוך מעות אגרון
הכלכלה המינהל והעסקים ).
2 ההכרזה הראשונה על יעד האינפלציה בישראל הייתה בסוף שנת 1991, וקבעה רמה מרבית של % 41 - % 51 לשנת
2991. מאז ועד שנת 5991 הכריזה הממשלה, לקראת כל סוף שנה על יעד אינפלציה לשנה הבאה , אשר נע בין % 8 - % 11
לשנה. בשנת 6991, נקבע יעד אינפלציוני של 7% - % 01 לשנה שאחריה. כמו כן השנה זו נקבע שיעד האינפלציה יפורסם
לכל המאוחר באמצע השנה הקודמת . החל משנת 7991 קבעה הממשלה כי יש להמשיך בהורדה מדורגת (החלקה) של יעד
האינפלציה המטרה להשיג יציבות מחירים לאורך זמן . לשנת 1002 נקבע יעד האינפלציה כיעד סביבת האינפלציה במדינות ה-
.OECDהחל משנת 3002 יעד האינפלציה שנקבע הוא בין % 1 ל % 3 (ויצמן,נ.1002).
3 תוכנית שהגה בנק ישראל בשנת 5891 מטרתה הייתה לייצב את האינפלציה במשק הישראלי ולהביאו לשווי משקל בכל
השווקים.
4 שיעור אבטלה טבעי- לועזית: - normal unemployment rateשיעור אבטלה הנובע משני גורמים: האחד, אבטלה
חיכוכית והשני, אבטלה מבנית. שיעור אבטלה זה קיים במשק גם כאשר אין בו עודפי היצע בשוק העבודה (מתוך מעות אגרון
הכלכלה המינהל והעסקים ).
3
4. אופנים עיקריים שבהם יכולים לנקוט על מנת להוריד את שיעור האבטלה הן מצד ההיצע והן מצד
הביקוש. האופן הראשון הוא: מדיניות מוניטארית מרחיבה- הגדלת כמות הכסף הגורמת לירידת ריבית
ומכך בצד ההיצע עלייה בהשקעות ולעלייה בתוצר. עקב העלייה בתוצר המשק יצטרך יותר עובדים
והאבטלה תוקטן. האופן השני הוא: מדניות פיסקאלית מרחיבה - שניתן לבצע בשני אופנים: (1) הגדלת
הוצאות הממשלה שגורמת לעליה של ביקוש המצרפי ולעליה בתוצר. (2) הקטנת מיסים מביאה לגידול
בהכנסה הפנויה, לגידול בצריכה ולעליה בתוצר, ובנוסף לכך הקטנת מיסים על רווחי הפירמות דבר אשר
יגדיל את רווחי הפירמות וכך יגדלו ההשקעות דבר שיביא לגידול בתוצר (גידול בתוצר מגדיל תעסוקה
ומקטין אבטלה).
מטרת העבודה:
מטרתה של עבודה זו היא לבחון את תוקפה של "עקומת פיליפס" המורחבת של הטווח הקצר
בישראל בין השנים 8991-8002. דהיינו האם באמת קיים קשר שלילי קצר טווח בין אבטלה
לאינפלציה?. האם ישנם משתנים נוספים שמשפיעים על האינפלציה?. באיזה טווח זמן בפיגור משפיעים
המשתנים על האינפלציה והאם בכלל?. את הבחינה האמפירית נבצע בעזרת משוואת ההפרשים של
"עקומת פיליפס של הטווח הקצר" על פי מאמרם של זוסמן,נ ולביא,י. 9991 "עקומת פיליפס והשינויים
בקשרים שלה מ- 5691 עד 6991".
4
5. סקירה ספרותית:
הקשר שבין קצב שינוי המחירים לבין קצב השינוי באבטלה תופס מקום נכבד במדיניות מאקרו
כלכלית בעולם בכלל ובישראל בפרט. במחקר שערך פיליפס,א. (8591) על המשק הבריטי בין השנים
1681 -7591 מצא כי ישנו קשר שלילי ארוך טווח בין השינוי אבטלה לשינוי בשכר ריאלי. דהיינו כאשר
יש עליה בשיעור השכר הריאלי יש ירידה בשיעור האבטלה ולהיפך. יש לציין שבתקופה הנחקרת הייתה
יציבות מחירים בבריטניה. כך היו מקבלי ההחלטות בעולם סבורים שאפשר להשלים עם שיעורי
אינפלציה הולכת וגדלה במחיר שיעורי אבטלה נמוכים.
בשלהי שנות ה- 06 יצאו לאור שני מחקרים באופן בלתי תלוי של פלפס (7691 ) ופרידמן (8691)
לטענתם, יש קשר שלילי בין השינוי באבטלה לבין השינוי באינפלציה, לא בין השינוי באבטלה לשינוי
בשכר ריאלי כמו שטען פיליפס במחקרו המקורי. בנוסף לכך, הקשר שמצאו הוא קצר טווח בלבד
ומתקיים בין אינפלציה בלתי צפויה לבין שיעור האבטלה. דהיינו "הגורם המשפיע על שיעור האבטלה
הוא הפער שבין האינפלציה בפועל לאינפלציה הצפויה" (אלקיים וסוקולר 9991).קשר זה ניקרא "יחס
ההקרבה " דהיינו ניתן להפחית את שיעור האבטלה במחיר של השלמה עם קצב אינפלציה גבוה יותר.
מאז נערכו הרבה מחקרים על הנושא. אלקיים וסוקולר (9991) בדקו במחקרם את "השערת
הניטרליות של האבטלה על האינפלציה" על המשק הישראלי בשנים 0991-8991. דהיינו שגורמי
המדיניות הכלכלית אינם יכולים לשמור לאורך זמן על שיעור אבטלה נמוך יותר משיעור אבטלה טבעי.
משום שהם אינם יכולים לשמור על הפער שבין האינפלציה הצפויה לאינפלציה בפועל. את הנתונים
לציפיות האינפלציוניות של הציבור הם גזרו משוק ההון על ידי מציאת ההפרש בין אגרות חוב ממשלתיות
צמודות למדד המחירים לצרכן לבין אגרות חוב ממשלתיות שאינן צמודות למדד המחירים לצרכן לאותה
תקופת זמן ופירעון. ממצאי המחקר שלהם הראו כי השערת הניטרליות של האבטלה ביחס לאינפלציה
אכן מתקיימת בישראל. דהיינו לא נמצאה השפעה של האינפלציה הצפויה על שיעור האבטלה, אך לעומת
זאת נימצא כי לאינפלציה הבלתי צפויה יש קשר שלילי חזק על שיעור האבטלה בטווח של עד 21 רבעים.
מסקנתם האופרטיבית הייתה ש "העלאת קצב האינפלציה באמצאות מדינות מוניטארית מרחיבה אין בה
לסייע על שמירה לאורך זמן, של שיעור אבטלה נמוך משיעור אבטלה טבעי. מדיניות כזו תביא בסופו של
דבר לקצב אינפלציה גבוה יותר, ואולי אף לעליה של שיעור האבטלה". בנוסף לכל המליצו החוקרים כי
קובעי המדינות הכלכלית יציבו יעד אינפלציה וזאת בכדי לעגן את ציפיות האינפלציוניות של הציבור
ובכך להשיג הפחתת מחירים בטווח הקצר.
סחוי ופרידמן (4002) אמדו את ה- NAIRUבישראל ( NAIRU-Non Accelerating
)Inflation Rate of Unemploymentדהיינו שיעור אבטלה המתיישב עם שיעור אינפלציה יציב
בהעדר זעזועים מצד ההיצע של המשק או לחלופין שיעור אבטלה אשר אינו יוצר לחץ על רמת המחירים
במשק. אחת מהמסקנות שלהם היא שבעוד ששיעור האבטלה בתקופת המדגם (בשנים 7991-1002) היה
בין %8.5 ל- %53.11, לפער האבטלה (הפער שבין שיעור האבטלה בפועל לבין שיעור האבטלה
ה"טבעי" הלא זהו ה- ) NAIRUהייתה השפעה שלילית על האינפלציה.
5
6. . )2007( Sussman,N. Levi,Yבמאמרם " "The Phillips Curve In Israelעמדו את משוואת
ההפרשים של "עקומת פיליפס בישראל" של הטווח הקצר. פעם אחת עבור פאנל של 62 מדינות5 בין
השנים 3991-6002, נמצא כי עקומת פיליפס ניאו-קיינסיאנית אכן מתקיימת עבור המדינות שהציבו
לעצמן יעדי אינפלציה ברורים. במדינות שהגיעו ליציבות מחירים מצאו זוסמן ולביא ששיעור התחלופה
בין אבטלה לאינפלציה בטווח הקצר גבוה יותר דהיינו שיפועה של עקומת פיליפס תלולה יותר.
פעם שנייה עמדו עבור המשק הישראלי בין השנים 8891-6002 משוואת הפרשים שנגזרת ממודל
ניאו- קיינסיאני וממשואות דינמיות של תיקון טעות הנגזרות מקשר קואניטגרטיבי של האינפלציה עם
עוגניה. וכך מצאו שבישראל נישמר קשר שלילי מובהק בטווח קצר בין אבטלה לאינפלציה. כמו כן נימצא
שהשיפוע הממוצע של "עקומת פיליפס" במדגם 62 המדינות תלול פחות מהשיפוע של "עקומת פיליפס"
של הטווח הקצר בישראל. דהיינו בישראל יחס ה-"הקרבה" בין אבטלה לאינפלציה גדול יותר. בנוסף,
הגיעו למסקנה שעל בנקים מרכזיים בעולם בכלל וישראל בפרט לתת משקל כבד יותר למדיניות אנטי
מחזורית6 בניהול המדיניות המוניטארית בפונקצית התגובה שלהם שכן בטווח הקצר "יכולתו של הבנק
המרכזי להשפיע על התעסוקה גדלה עם צבירת האמינות המוניטארית".
זוסמן (9891) במאמרו "עקומת פיליפס במבחן הזמן- ישראל, 0691-7891" מצא כי אכן ישנה
תחלופה בין אבטלה לאינפלציה בישראל בטווח הקצר. דהיינו "עקומת פיליפס" של הטווח הקצר
מתקיימת בישראל. זעזועי מחירים מעלים את העקומה ימינה ולמעלה (כאשר על הציר האופקי אבטלה
ועל הציר האנכי אינפלציה) ושם תישאר העקומה עד לזעזוע המחירים הבא. ממצא לא פחות חשוב באותו
מאמר הוא שהשיפוע של עקומת פיליפס גדל במשך תקופת המחקר (0691-7891). דהיינו ישנו קשר
שלילי חזק יותר בין האבטלה לאינפלציה וזאת ככול הנראה בשל תהליך הצמדת השכר למחירים
לטענתו. זוסמן (9891) גוזר מעקומת פיליפס כי "גורם מפתח להצלחת המדיניות הכלכלית הוא מדיניות
ביקושים מרסנת7".
זוסמן (2002) במאמרו "השפעת "הפתעות" בתהליך הדיסאינפלציה8 על השכר הראלי והאבטלה"
מציג מסקנות מעבודה קודמת של לביא,י. ושלו על עמידת משוואת השכר של הטווח הקצר והטווח הארוך
למשק הישראלי, שם הם מצביעים על היחלשות ה- "הסתדרות העובדים הכללית9" דהיינו שוק העבודה
נעשה תחרותי מבעבר ומנגד מקיימים "החוזים הנומינליים" בין העובדים למעסיקים שבעת חתימתם הם
מגלמים את האינפלציה הצפויה לתקופת החוזה. תוצאות העבודה הראו שסטייה של האינפלציה בפועל
5
ארגנטינה, אוסטרליה, אקוודור, בולגריה, ברזיל, דרום אפריקה, הולנד, הונגריה, ונצואלה, ישראל, מקסיקו, מרוקו,
נורווגיה, ניגריה, ניו- זילנד, פולין, פיליפינים, פנמה, פרו, צ'ילה, צ'כיה, קוראה , קנדה, רוסיה, שוודיה, תורכיה ותאילנד.
6 כשאר המשק במצב של גאות על הממשלה לצבור חסכונות וכאשר המשק נמצא במצב של שפל על הממשלה להזרים את
החסכונות שצברה למשק.
7 מדיניות ביקושים מרסנת כלומר צמצום גירעון ממשלתי . כאשר נוקטים במדיניות מרסנת האינפלציה יורדת .
8 לועזית: disinflation
מדיניות ממשלתית המכוונת לתקן את חוסר שיווי המשקל במשק הנובע מהאינפלציה . אמצעים אלה יכול שיכללו העלאת
שיעורי הריבית, פיקוח על המחירים, הטלת ִסים, קיצוץ בהוצאות הממשלה , יצירת עודף בתקציב המדינה וכו', אמצעים
מ
שמטרתם להוריד את רמת המחירים הכללית ולהגדיל את כוח הקנייה של המטבע. אין המטרה בפעולות אלה לגרום לדפלציה,
אם כי דיסאינפלציה יכול שתביא לדפלציה (מתוך" מעות אגרון הכלכלה המינהל והעסקים ).
9 איגוד מקצועי המקיף באמצעות ארגוני משנה אחוז מכלל העובדים בישראל .
6
7. מאינפלציה שצפו העובדים גורמת לשינוי ראלי בשוק העבודה (בצורה הפוכה)01. לבסוף מצביע זוסמן על
שתי נקודות נוספות והן: (1). כאשר ישנה עליה בשכר הראלי של העובדים מעבר לרמה של שווי משקל
יהיו עובדים שימצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה. (2). אמינות המדיניות תופסת מקום נכבד גם
מבחינת דבקות ביעד הכלכלי וגם מבחינת אי הסטייה מהיעדים המשרתים את ציבור העובדים, לפיהם
קובעים העובדים את רמת האינפלציה הצפויה. על סטייה מהיעד ישלם שוק העבודה בכלל והעובדים פרט
את המחיר במונחי אבטלה.
זוסמן ולביא (9991) במחקרם "עקומת פיליפס והשינויים בקשרים שלה מ- 5691 עד 6991"
אמדו את עקומת פיליפס "על מנת לחקור את תרומתם של הכוחות הריאליים בכלל ושל האבטלה פרט,
להסבר של האינפלציה והשינויים בה". בנוסף בדקו את מידת התחלופה בין האבטלה לאינפלציה ואת
טווח הזמן בו היא מתקיימת. זוסמן ולביא חקרו את התקופה שבין 5691-6991 (טווח ארוך) ואת
3. 7891-6991, בנוסף 2. 5791-5891 התקופה הזו חילקו לשלוש תתי תקופות 1. 5691-5791
התמקדו בתקופה שהייתה יותר רלוונטית אליהם מבחינת הטווח הקצר והיא התקופה שבין השנים 0991
עד 6991. בכדי לאמוד את עקומת פיליפס של הטווח הקצר השתמשו החוקרים ב- "משוואת ההפרשים
11
שנגזרה ממודל מאקרו כלכלי ניאו- קיינסיאני על ידי שלוש משוואות והן: (א) של הטווח הקצר"
עקומת ביקוש מצרפי התלויה בצורה הפוכה בשער הריבית הריאלי. (ב) עקומת פיליפס של הטווח הקצר
בה קיים קשר שלילי בין אבטלה לאינפלציה. (ג) משוואת התנהגות של הבנק המרכזי. משתמשים
במשוואה זו משום שבמשוואות הפרשים ניתן להניח שבטווח הקצר טווח של חודש או רבעון לא מצפים
לשינויים מהותיים ב- Nuiruולכן ניתן להתעלם מהשפעת ה- Nairuעל השינויים בקצב האינפלציה.
מסקנות ותוצאות שהגיעו אליהם במסגרת מחקר זה הן: (א) השינוי באבטלה בפיגור של שניים או שלושה
רבעים משפיע באופן שלילי ומובהק על האינפלציה וזה מהווה אינדיקאטור חשוב לאינפלציה העתידית.
(ב) משום שבנק ישראל משתמש בשנים האחרונות בריבית ככלי לשימור על רמת המחירים, דהיינו
אינפלציה. בדקו החוקרים ומצאו שהריבית הריאלית אכן השפיע על ייצוב התנודות באינפלציה בשנים
21
ודחיקה זו מבטאת את השפעות האחרונות. כמו כן רביע אחד הצליח לדחוק את העוגנים הנומינאליים
קצרות הטווח. מכך ניתן להסיק כי אין לשינויים בריבית הריאלית בלבד לשנות את מדרגת האינפלציה.
דהיינו השינוי בריבית הריאלית לבדו אינו יכול לשנות את מדרגת האינפלציה, יש לנקוט בצעדים נוספים
בכדי לשנות את מדרגת האינפלציה. שינויים ברמת האינפלציה חייבים להיות מתואמים עם העוגנים
הנומינאליים. (ג) עודף ביקוש משפיע בפיגור באופן חיובי על שינוי בקצב האינפלציה בעקבות כך הבנק
המרכזי מעלה את הריבית שמגדילה את שיעור האבטלה. בשלב זה שיעור האבטלה מתואם בצורה הפוכה
01 כאשר הפער בין האינפלציה הצפויה לאינפלציה בפעל חיובי אזי יש ביקוש לעובדים ולהיפך .
11משום שעבודתנו מבוססת על מחקר זה בכלל ומשוואה זו בפרט נראה אותה בהמשך .
21 מנגנון הקובע את רמת המחירים הכללית בכלכלה. הצורך בשיווי משקל בשווקים למוצרים ושירותים קובע את המבנה של
מחירים יחסיים, שאותם אפשר להשיג בכל רמת מחירים מוחלטת. השלטונות המוניטריים יכולים להכריז על כוונה לשמור על
יציבות של מדדי מחירים מסוימים, אבל הבטחה כזו יכולה להיות לא אמינה. עוגן נומינלי הוא אמצעי להפוך הבטחה כזו
לאמינה. שיטות עוגן אפשריות כוללת שימוש בסחורה כמו זהב או מתכת כסף כמטבע. או אימוץ שער חליפין קבוע לגבי מטבע
אחר שיש לו מוניטין שהוא מטבע יציב (מעות אגרון הכלכלה המינהל והעסקים ).
7
8. עם קצב האינפלציה. תהליך זה משקף את המדינות האנטי מחזורית של הבנק המרכזי. (ד) ממצא נוסף
הוא שאין קשר ארוך טווח בין האבטלה לאינפלציה.
הגדרת המשתנים:
משתנה תלוי:
-Δπהשינוי בשיעור האינפלציה- אחוז השינוי במדד המחירים לצרכן בין התקופה הנוכחית לבין
השינוי במדד המחירים לצרכן בתקופה קודמת. (הסימון בטבלאות הרגרסיה : .) D_infl
משתנים בלתי תלויים:
e
Δπהשינוי בציפיות האינפלציוניות: אנו צופים שהמתאם בין משתנה זה לבין השינוי באינפלציה
יהיה חיובי, זאת משום שככול שהציפיות לאינפלציה על ידי הציבור היו גבוהות יותר, הציבור יתחיל
לצרוך יותר בתקופה הנוכחית משום שהוא מאמין שהמחירים בתקופה הבאה יעלו ולכן האינפלציה
בפועל תעלה גם כן. כמו כן הפוך לגבי שינוי שלילי בציפיות לאינפלציה. כאמור את הציפיות לאינפלציה
גזרנו מתוך שוק ההון. (הסימון בטבלאות הרגרסיה: . (D_inflex
uΔהשינוי באבטלה: אנו צופים שהמתאם בין משתנה זה לבין השינוי באינפלציה יהיה שלילי, זאת
31
של הציבור תעלה, ככל שההכנסה הפנויה משום שככל ששיעור האבטלה ירד כך ההכנסה הפנויה
תעלה כך יגדלו הביקושים במשק ובעקבות כך יעלו גם המחירים. כמו כן הפוך לגבי שינוי חיובי בשיעור
האבטלה. (הסימון בטבלאות הרגרסיה: .) 14D_unemploi
t-1Δπשינו באינפלציה בתקופה קודמת: אנו צופים שהמתאם בין משתנה זה לבין השינוי באינפלציה
יהיה בהתאם לציפיות האינפלציוניות. דהיינו אם ציפיות הציבור היו לעליית מחירים אזי השינוי
באינפלציה בתקופה הקודמת ישפיעו על המשתנה התלוי באופן חיובי. וכן ההיפך אם ציפיות הציבור יהיו
לירידת מחירים (דהיינו אינפלציה שלילית או דיסאינפלציה) אזי השינוי באינפלציה בתקופה הקודמת
ישפיע באופן שלילי על המשתנה התלוי. (הסימון בטבלאות הרגרסיה: 1_.) D_infl
השינוי בריבית של תקופה קודמת: אנו צופים שהמתאם בין משתנה זה לבין השינוי באינפלציה rΔ
יהיה שלילי, זאת משום שככל שהריבית יורדת זה יגרום לגידול בביקושים אצל הציבור וגידול בביקושים
31 הכנסה פנויה – ההכנסה מעבודה ומהון לאחר ניכוי המיסים ומתן סובסידיות .
כאשר הספרה 2 מסמלת את מספר הרבעונים uΔ השינוי בפיגור של האבטלה בשני רבעונים יסומן כמקובל ב 2-t
41
בפיגור. כמו כן לגבי כל המשתנים. בטבלאות הרגרסיה יופיעו פיגורי המשתנים כך : 2_ D_unemploiוכדומה.
8
9. גורר איתו עליה במחירים. כמו כן הפוך לגבי שינוי חיובי של הריבית הריאלית של תקופה קודמת.
(הסימון בטבלאות הרגרסיה : .) D_r
השינוי בבסיס הכסף: אנו צופים שהמתאם בין משתנה זה לבין השינוי באינפלציה יהיה חיובי, זאת µ
משום גידול בבסיס הכסף גורם לירידה בריבית במשק, וכאשר הריבית במשק יורדת הציבור צורך יותר
וזה גורם לעליה במחיר. כמו כן הפוך לגבי קיטון בבסיס הכסף. (הסימון בטבלאות הרגרסיה: 0.) D_M
$Δשינוי בשער חליפין (שע"ח) של מטבע חוץ: אנו צופים שהמתאם בין משתנה זה לבין השינוי
באינפלציה יהיה חיובי, זאת משום שגידול שע"ח מביא עימו גידול במחיר, בעקבות כך גידול בכמות
הסחורות המיובאות ובסופו של דבר יביא לעליה באינפלציה. כמו כן הפוך לגבי ירידה בשע"ח. (הסימון
בטבלאות הרגרסיה : .( D_dolar
GDPΔהשינוי בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג)של תקופה קודמת: אנו צופים שהמתאם בין משתנה
זה לבין השינוי באינפלציה יהיה חיובי, זאת משום שגידול בתעסוקה מביא עימו גידול בתמ"ג ובהכנסה
הפנויה של הציבור המביאה עימה גידול בצריכה ועליה בביקושים ולבסוף עליה במחירים. כמו כן הפוך
לגבי הקיטון בתמ"ג. (הסימון בטבלאות הרגרסיה : .) D_GDP
9
10. מתודולוגיה:
המחקר שאנו עוסקים בו כאמור על "עקומת פיליפס" שזוהי עקומה שמראה קיומה של תחלופה
שלילית בין אבטלה לאינפלציה. אנו נרחיב את עקומת פיליפס ונרצה להבין האם ישנם משתנים נוספים
שמשפיעים על האינפלציה?. לכן מהות המחקר היא אמפירית. בעבודתנו נתמקד ב- "משוואת ההפרשים"
של הטווח הקצר על פי מחקרם של זוסמן ולביא. (9991) שמראה את הקשר בין אבטלה לאינפלציה
שגזרו מפיתוח של מודל טיילור.
Δπ=et - Δut-2 - Δπ t-1 - Δrt-1+µΔπ המשוואה עליה נתבסס היא:
המשתנים במשוואה של זוסמן ולביא שקיבלו סימן שלילי (-), משפיעים בצורה שלילית על המשנה
התלוי השינוי באינפלציה. דהיינו עם הגידול במשתנה הבלתי תלוי יקטן שיעור השינוי באינפלציה.
המשתנים שקיבלו סימן חיובי (+), משפעים בצורה חיובית על המשתנה התלוי השינוי באינפלציה. דהיינו
עם הגידול במשתנה הבלתי תלוי יגדל גם שיעור השינוי באינפלציה.
אנו רוצים לבדוק את השפעתם של משתנים נוספים ביחס לשינוי באינפלציה והמשתנים הם:
Δπ | Δπe ¸ ΔU¸ Δπ ¸Δr ¸µ¸ ΔGDP ¸ ΔE
המשתנים אותם הוספנו למשוואת ההפרשים לדעתנו משפיעים בצורה ישרה וישירה על האינפלציה
ועל השינוי בה. כמובן שכאשר נבדוק את הקשרים של המשתנים ננסה לבדוק את המשתנים הבלתי
51
של תקופות שונות וניבחן עד כמה תקופות ישנו קשר בין המשתנים ואם בכלל. תלויים בפיגור
"ממשוואת ההפרשים של הטווח הקצר אנו למדים שהשינויים בקצב האינפלציה נקבעים על ידי :
שינויים בעוגן האינפלציה (הריבית הריאלית) הנקבע על ידי הבנק המרכזי על ידי: עודפי ביקוש, זעזועי
היצע, שינויים בציפיות ומרכיב של אינרציה. עודפי הביקוש וההיצע באים לידי ביטוי בשוק העבודה על
ידי שינויים באבטלה" (זוסמן ולביא, 9991). דהיינו כאשר ישנו עודף ביקוש בשוק, לסחורות ושירותים
אזי שיעור האבטלה יקטן. בכדי לספק את הביקוש לסחורות ואו לשירותים יש צורך בכוח עבודה גדול
יותר. כמו כן כאשר ישנו עודף היצע בשוק, לסחורות ושירותים אזי שיעור האבטלה יגדל.
הנתונים נלקחו מתוך אתר האינטרנט של בנק ישראל ומתוך אתר האינטרנט של הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה בישראל. הנתונים שפורסמו במקורות הנ"ל היו ברובם נתונים חודשיים, עבדנו את הנתונים
לצורה רבעונית ממוצעת. את נתוני הציפיות האינפלציוניות ניתן לחשב בצורות שונות אנו בחרנו לגזור
את הציפיות האינפלציוניות משוק ההון. דהיינו ההפרש בין אגרת חוב (אג"ח) ממשלתית צמודה למדד
המחירים לצרכן לבין אג"ח ממשלתי לא צמודה למדד המחירים לצרכן הוא הצפי לאינפלציה.
כאמור אנו חוקרים את התקופה שבין הרבעון הראשון של שנת 8991 לבין הרבעון האחרון של
שנת 8002. לכל המשתנים, המשתנים הבלתי תלויים ולמשתנה התלוי יש 44 תצפיות דהיינו 44
רבעונים בטווח הזמן הנחקר.
51 בעבודתנו הנתונים הם רבעוניים , כך שפיגורים שונים הם מספר רבעים קודמים .
01
11. ממצאים:
את הרגרסיות שלנו התחלנו כמובן עם משוואת ההפרשים של זוסמן ולביא. הרגרסיה שביצענו היא
לטווח הזמן שאנו בודקים, כאשר אזורי הדחייה %5 = .16αכאמור את המודל שלהם בחנו זוסמן ולביא
ללא קבוע, אנו נרצה לבדוק את המודל עם קבוע וללא קבוע.
מודל 1:
להלן תוצאות הרגרסיה על פי משוואת ההפרשים של זוסמן ולביא בטווח שנות החקירה שלנו:
0Δπ = 0.279*Δπe - 0.624Δπ t-1- 0.293*Δr t-1 - 0.088*Δu t-2 +5.72 -E005*M
על פי הנתונים שעולים מהרגרסיה, ראשית ניתן להבחין על פי ה- Sigבטבלת ה- ,Anovaכי
המודל כולו מובהק. כפי שניתן לראות במודל 1 ישנם משתנים בלתי תלויים מובהקים71 וכאלה שלא.
המשתנים הבלתי תלויים המובהקים הם: הציפיות האינפלציוניות, השינוי בריבית בפיגור של רביע אחד
והשינוי באינפלציה בפיגור של רביע אחד. המשתנים הבלתי תלויים שאינם מובהקים הם: השנוי באבטלה
בפיגור של רביע אחד והשינוי בבסיס הכסף. אופן ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנה
התלוי- השינוי באינפלציה מופיעה בצורה הבאה: הציפיות לאינפלציה ( D_inflexבטבלה) משפיע
61 %5 = ,αדהיינו קבלת המודל ב- %59 ודחיית המודל ב- %5 .
71 את מובהקותם של המשתנים ניתן לראות או דרך מבחן tאו דרך ה- Sigבטבלת ה- .coefficients
11
12. בצורה חיובית81. השינוי באבטלה בפיגור של שני רבעים (2_ D_unemploiבטבלה), השינוי
באינפלציה בפיגור של רביע אחד (1_ D_inflבטבלה) והשינוי בריבית בפיגור של רביע אחד (1_D_r
בטבלה) בעלי השפעה שלילית91.לעומתם השינוי בבסיס הכסף(0 D_Mבטבלה) אינו משפיע כלומר לא
מובהק. כל המשתנים הבלתי תלויים, פרט לשינוי בריבית בפיגור של רביע אחד, קיבלו את כיווני
ההשפעה שלהם ציפינו. את ההשפעה השלילית של השינוי באינפלציה בפיגור של רביע אחד, ננסה
להסביר בשלב מאוחר יותר של העבודה. כשבדקנו את מודל זה עם קבוע, כמו שניתן לראות בנספח מספר
1 קיבלנו את אותן התוצאות, דהיינו למשתנים הבלתי תלויים היו אותם כיווני השפעה ואותה רמת
02
מובהקות או אי מובהקות כמו במודל ללא הקבוע, אך הקבוע עצמו לא היה מובהק. את יחס ההשפעה
של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנה התלוי- השינוי באינפלציה ניתן ליראות בטבלת Confections
, בעמודת .Betaכאשר סדר ההשפעה מהמשתנה שמשפיעה הכי הרבה למשתנה שמשפיע פחות: השינוי
האינפלציה בפיגור של רביע אחד(|016.0-|) , השינוי בריבית בפיגור של רביע אחד (|894.0-|), השינוי
בציפיות לאינפלציה ) |184.0-|), השינוי באבטלה בפיגור של שני רבעים )| 711.0-| ).
בנספח מספר 2 ניתן ליראות שהוצאנו את המשתנה : השינוי בסיס הכסף . כאשר ביצענו רגרסיה
אחת עם קבוע ורגרסיה אחרת ללא קבוע . ברגרסיה ללא הקבוע כל המשתנים נמצאו מובהקים פרט
. כיווני ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים הם למשתנה השינוי באבטלה בפיגור של שני רבעים
רביע אחד , שכיוון השפעתו שלילי בהתאם לציפיות שלנו פרט למשתנה השינוי באינפלציה בפיגור של
3. קיבלנו את אותה התוצאה ואנו ציפינו להשפעה חיובית . ברגרסיה שביצענו עם קבוע ראה ניספח
מבחינת כיווני השפעה ומובהקותם /אי מובהקותם של המשתנים , בנוסף לכך עולה כי הקבוע אינו מובהק .
סף ניסינו לצמצם את הפיגור של השינוי בהמשך למודל זה לאחר הוצאת המשתנה השינוי בבסיס הכ
באבטלה משני רבעים לרביע אחד , את שינוי זה ניתן לראות בנספח 4, לראשונה כל המשתנים הבלתי
תלויים מובהקים כאשר כיווני השפעתם כפי שציפינו פרט למשתנה השינוי באינפלציה בפיגור של רביע .
בנספח 5 בדקנו את אותו מודל והוספנו קבוע . מהותו של המודל נשארה ללא שינוי . דהיינו כל המשתנים
. ברגרסיות עם קבוע , הקבוע נימצא מובהקים ובעלי כיווני השפעה זהים אך הקבוע עצמו אינו מובהק
בלתי מובהק, לכן מעתה ואילך נסיר את הקבוע מהרגרסיות הבאות . על פי נספח 4 דהיינו השינוי שבצענו
02
של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנה למודל 1(המודל המקורי של זוסמן ולביא). יחס ההשפעה
התלוי- השינוי באינפלציה , כאשר סדר ההשפעה מהמשתנה שמשפיעה הכי הרבה למשתנה שמשפיעה
פחות הוא : השינוי באינפלציה בפיגור של רביע אחד (|378.0-|), השינוי בריבית בפיגור של רביע אחד
(|603.0-|), השינוי האבטלה בפיגור של רביע אחד (|462.0-|) והשינוי בצפיות האינפלציוניות
( |622.0 -|).
81 עליה של המשתנה הבלתי תלוי גורמת לעליה של המשתנה התלוי. ירידה של המשתנה הבלתי תלוי גורמת לירודה של
המשתנה התלוי.
91 עליה של המשתנה הבלתי תלוי גורמת לעליה של המשתנה התלוי. ירידה של המשתנה הבלתי תלוי גורמת לעליה של
המשתנה התלוי.
02 ככול שהערך של המשתנה בערך מוחלט גבוה יותר כך המשתנה משפיעה יותר.
21
13. כעת נכניס לרגרסיה את המשתנים הנוספים שאנחנו חושבים שמשפיעים על השינוי באינפלציה ועל
משוואת ההפרשים של "עקומת פיליפס" בטווח הקצר. כאמור החלטנו להוסיף את השינוי בתוצר המקומי
הגולמי (תמ"ג) ואת השינוי בשער החליפין של הדולר האמריקאי. אנו מכניסים את המשתנים הללו
לרגרסיה משום שאנו חושבים שתהיה להם השפעה נוספת על משוואת ההפרשים וכך נצליח להסביר
טוב יותר את השינוי באינפלציה. לדעתנו שע"ח של הדולר ביחס לשקל משפיע על השינוי באינפלציה
בשוק הישראלי בצורה חיובית חזקה. זאת משום שישראל היא מדינה כמעט ללא משאבים טבעיים ובשל
כך צריכה לייבא סחורות. רוב העסקאות של ישראל מתבצעות בדולר אמריקאי. לכן ככול ששע"ח של
הדולר מול השקל עולה, כך מחירי היבוא עולים תהליך שגורם לעליה באינפלציה. כמובן באופן הפוך
במקרה של ירידה בשע"ח של הדולר. כמו כן כלכלת ישראל מתבססת בחלקה על יצוא שירותים ומוצרים
לחו"ל. גם במקרה זה רוב העסקאות מתבצעות בדולר אמריקאי וככל ששע"ח דולר מול השקל עולה,
ליצואנים כדאיות גדולה יותר לייצר ולייצא לחו"ל. לשם כך צריך יותר עובדים, וכך מתרחב מעגל
העבודה, דהיינו יותר מועסקים. על פי מודלים כלכליים, ככל שיש יותר מועסקים במשק יש יותר הכנסה
פנויה ברמת המשק דבר שגורם לגידול בביקושים ועליה במחירים. אותו התהליך קורה בדיוק להיפך
כאשר שע"ח של הדולר מול השקל יורד. דהיינו בסופו של תהליך ירידה בביקושים ובמחירים. יש לזכור
שעד שלהי שנת 7991 ותחילת שנת 8991 הונהגו מספר שיטות של שע"ח כגון: (1) שע"ח מנוהל-
שאותו קבעו מקבלי ההחלטות בהתאם לצורכיהם. (2) שע"ח על פי נידות אופקית- בשיטה זו היה שע"ח
קבוע,כאשר היה מוגבל בגבול עליון וגבול תחתון. גבולות אלו היוו סטייה של מעבר ל- %3 מעל קו
האמצע ומתחתיו. כאשר שע"ח הדולר ביחס לשקל היה עולה מעבר לגבול העליון או יורד מתחת לגבול
התחתון, היה בנק ישראל מוכר וקונה דולרים בהתאמה. (3) שיטת האלכסון שהונהגה משנת 1991-
שיטה זו, דומה לשיטת ניידות אופקית, כשהשינוי הוא: שע"ח של קו האמצע היה בצורה אלכסונית
והתקדם עם הזמן. כאשר הוא מגלם בשפעו את יעד האינפלציה. כמובן בשיטה זו, גם כן היה גבול עליון
וגבול תחתון. מעבר לגבולות אלו היה בנק ישראל מוכר וקונה דולרים בהתאמה. החל משלהי 7991,הפך
שע"ח לנייד לחלוטין דהיינו מושפע אך ורק מכוחות השוק- הציע וביקוש ללא התערבות של בנק ישראל.
(פרט לשנת 8002-9002, בשנים אלו בנק ישראל החל להתערב בשוק המט"ח על ידי קניה ומכירה של
דולרים).
לתמ"ג, לדעתנו גם כן יש השפעה חיובית חזקה על השינוי באינפלציה. זאת משום, ככל שהתמ"ג
עולה זה משליך ישירות על שוק העבודה, דרך הגידול בביקוש לעובדים ולעובדה. ככל שיש יותר עובדים
במשק יש יותר הכנסה פנויה, הביקושים במשק עולים ואיתם המחירים. כמובן שהשינוי בעליה המחירים
הוא האינפלציה. אותו התהליך קורה בדיוק להיפך כאשר יש ירידה בתמ"ג. דהיינו בסופו של תהליך
ירידה בביקושים ובמחירים. על משוואה המקורית של זוסמן ולביא נרצה להוסיף את המשתנים הללו.
31
14. מודל 2:
- Δπ =0.306*Δπe -0.740*Δπ t-1 - 0.330*Δr t-1 - 0.10*ΔU t-2 + 4.35E-005* μ
1-0.86*ΔGDP t-1 + 1.046*Δ$ t
על פי נתוני מודל זה, עולה מן הרגרסיות כי המשתנים המובהקים הם: השינוי בציפיות
לאינפלציה( D_inflexבטבלה), השינוי באינפלציה בפיגור של רביע אחד(1_ D_inflבטבלה), השינוי
בריבית של רביע אחד(1_ D_rבטבלה). לעומתם המשתנים: השינוי באבטלה בפיגור של שני רבעים
(2_ D_unemploiבטבלה), , השינוי בתמ"ג בפיגור של רביע אחד(1_ D_GDPטבלה) והשינוי בשע"ח
של הדולר בפיגור של רביע אחד(1_ D_dolarבטבלה). לעומתם השינוי בבסיס הכסף(0 D_Mבטבלה)
41
15. אינו משפיע כלומר אינו מובהק.משום שבמודל 1 הוצאנו את השינוי בבסיס הכסף מהרגרסיה ושאר
המשתנים הפכו למובהקים, החלטנו גם במודל זה להוציא את השינוי בבסיס הכסף מהרגרסיה. התוצאה
של הרגרסיה כפי שניתן לראות בנספח 6 היא: השינוי בתמ"ג בפיגור של רביע אחד הפך מובהק למרות
שהשפעתו נשארה שלילית לא כפי שציפינו. פרט לכך השינוי בשע"ח של הדולר בפיגור של רביע אחד
והשינוי באבטלה בפיגור של שני רבעים, עדיין אינם מובהקים. לכן החלטנו לצמצם שוב את הפיגור של
השינוי באבטלה מפיגור של שני רבעים לפיגור של רביע אחד. דבר שהביא אותנו למודל הטוב ביותר
שהגענו אליו שהוא:
מודל 3:
1-Δπ = 0.257*Δπe - 0.358*ΔU t-1 + 1.316*Δ$ t-1 - 0.77*ΔGDP t-1- 0.312*Δr t-1 -0.868*Δπ t
כפי שניתן לראות, כל המשתנים הבלתי תלויים מובהקים כמו שציפינו. כיוון ההשפעה של השינוי
בציפיות האינפלציוניות( D_inflexבטבלה)חיובי, השינוי בריבית בפיגור של רביע אחד
51
16. (1_D_rבטבלה) שלילי, השינוי באבטלה בפיגור של רביע אחד(1_ D_unemploiבטבלה) שלילי,
השינוי בשע"ח של הדולר ביחס לשקל בפיגור של רביע אחד(1_D_dolarבטבלה) חיובי. לעומת זאת
המשתנים שכיווני ההשפעה שלהם בשונה מציפיותינו הם: השינוי באינפלציה בפיגור של רביע
אחד(1_ D_inflבטבלה), משפיע באופן שלילי על השינוי באינפלציה והשינוי בתמ"ג בפיגור של
רביע(1_ D_GDPבטבלה) משפיע באופן שלילי גם כן.
השינוי באינפלציה , כאשר סדר יחס ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנה התלוי-
ההשפעה מהמשתנה שמשפיעה הכי הרבה למשתנה שמשפיעה פחות הוא : השינוי באינפלציה בפיגור של
רביע אחד (|198.0-|), השינוי בריבית בפיגור של רביע אחד (|882.0-|), השינוי באבטלה בפיגור של
רביע אחד (|872.0-|), השינוי בציפיות האינפלציוניות (|832.0|(, השינוי בשע"ח של הדולר ביחס לשקל
(|971.0|) והשינוי בתמ "ג בפיגור של רביע אחד (|361.0-|(. לפי יחס זה ניתן לי ראות כי השפעתם של
המשתנים נשארה באותו יחס של מודל 2 . בנוסף לכך ניתן ליראות שהשינוי באבטלה אינו הגורם בעל
המשקל הכבד ביותר.
61
17. מסקנות:
כאמור, בעבודה זו עסקנו במשוואת ההפרשים של "עקומת פיליפס" המורחבת בטווח הקצר,
בתקופה שבין רביע ראשון של שנת 8991 לבין רביע אחרון של שנת 8002. על פי 44 תצפיות, 6
משתנים בלתי תלויים ומשתנה תלוי הגענו למסקנות הבאות: (1) המודל הטוב ביותר שהגענו אליו הוא
מודל מספר 3. כאשר ההבדלים בין מודל מספר 3 לבין המודל המקורי של זוסמן ולביא הם: הכנסת
משתנה השינוי בשער החליפין של הדולר בפיגור של רביע אחד, הוצאת משתנה השינוי בבסיס הכסף
בפיגור של רביע אחד והשינוי בפיגור של האבטלה, מפיגור של שני רבעים במודל המקורי של זוסמן
ולביא לפיגור של רביע אחד. (2) כצפוי השינוי באבטלה משפיע באופן שלילי על השינוי באינפלציה,
החידוש בנושא זה הוא מהירות תגובת השווקים למשתנה זה. דהיינו במודל המקורי של זוסמן ולביא
הייתה השפעה שלילית בפיגור של שני רבעים, כעת מגיבים השווקים בפיגור קצר יותר- פיגור של רביע
אחד. (3) המשתנה השינוי בבסיס הכסף נדחק מהרגרסיה ככול הנראה בגלל מולטי קולינריות.
(4) המשתנה השינוי בשער החליפין של הדולר בפיגור של רביע אחד, משפיע באופן חיובי כפי שציפינו.
(5) השינוי באינפלציה בפיגור של רביע אחד, משפיע בצורה שלילית על השינוי האינפלציה. (6) השינוי
בריבית בפיגור של רביע אחד, כפי שצפינו משפיע בצורה שלילת על השינוי באינפלציה. (7) הציפיות
האינפלציונית, משפעיות באופן חיובי על השינוי האינפלציה. (8) השינוי בתמ"ג בפיגור של רביע אחד,
משפיע באופן שלילי על השינוי באינפלציה.
(9) סדר השפעתם של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנה התלוי מהמשפיע ביותר למשתנה הפחות
משפיע הוא כדלקמן : השינוי באינפלציה בפיגור של רביע אחד , השינוי בריבית בפיגור של רביע אחד ,
השינוי באבטלה בפיגור של רביע אחד , השינוי בציפיות האינפלציוניות , השינוי בשע "ח של הדולר ביחס
לשקל והשינוי בתמ "ג בפיגור של רביע אחד . ניתן ליראות שהשינוי באבטלה אינו בעל המשקל הכבד
ביותר בהשפעה על השינוי באינפלציה , ממצא זה אינו סותר את עקומת פיליפס אך זוהי נקודה מעניינת
למחקר עתידי.
כעת, ננסה להסביר מדוע לדעתנו השינוי באינפלציה בפיגור של רביע אחד משפיע באופן שלילי.
וי- "השינוי משתנה זה , על פי ציפיותינו אמור היה להיות מתואם באופן חיובי עם המשתנה התל
באינפלציה". אך בכל הרגרסיות שביצענו , בצורה גורפת , עקבית וחד משמעית אכן היה מתאם בין
המשתנים אך ההתאמה הייתה שלילית . ההסבר שחשבנו עליו לתופעה זו הוא כדלקמן : תפקידו המרכזי
של בנק המרכזי – בנק ישראל הוא לשמור על יציבות מחירים במשק . לדעתנו הבנק פוע ל ביחס ישר
לשינוי באינפלציה . דהיינו כאשר האינפלציה עולה , בנק ישראל משתמש בכלי הריבית שיש ברשותו
ומעלה את הריבית במשק . התהליך שמתבצע בפועל בשוק הוא התהליך הבא : נניח שברבעון ראשון של
שנת 8002, עלתה האינפלציה בשיעור של %5 , שזהו שיעור אינפלציה גבוה בנק ישראל ירצה להוריד
, בכדי להוריד את רמת הביקושים ורמת הצריכה את קצב האינפלציה ולכן יעלה את הריבית במשק
במשק. יש לזכור , כאשר הריבית במשק גבוהה יעדיף הציבור לחסוך יותר ולצרוך פחות . ככל שהציבור
צורך פחות כך יש פחות ביקושים . כתוצאה מכך שרמת הביקושים במשק יורדת ירדו המ חירים. השינוי
71
18. במחירים (ירידה במחירים) פירושה ירידה באינפלציה , דהיינו מה שיקרה זה אחד משני המקרים הבאים :
(1) ברביע השני של שנת 8002, האינפלציה תעלה בפחות מחמישה אחוזים(דיסאינפלציה).(2) אינפלציה
%5. בסופו של תהליך מה ש יקרה זה עליה באינפלציה שלילית, דהיינו ירידה במחירים של יותר מ-
. אם כך , הצלחנו להסביר את ברביע הראשון כתוצאה מכך עליה בריבית שגוררת ירידה באינפלציה
הקשר השלילי שבין השינוי באינפלציה לבין השינוי באינפלציה בפיגור של רביע אחד.
למשתנה השינוי בתמ "ג בפיגור של רביע אחד , ניסינו למצוא הסברים שו נים, אך התיאוריה
הכלכלית שוללת על סף את כל ניסיונותינו אלו.
סיכום:
. על מנת למנוע תופעה זו או האינפלציה היא תופעה נומינאלית ביסודה הפוגעת בצמיחתה של מדינה
לצמצמה למינימום הנדרש (בישראל יעד האינפלציה כפי שהוגדר על ידי מקבלי ההחלטות הוא בין %1 ל
%3 אינפלציה בשנה ) עלינו להבין מה משפיע על תופעה זו . בעבודה זו הוכחנו את הקשר השלילי שבין
"עקומת פיליפס ". בנוסף לכך הוכחנו שישנם משתנים כלכליים אבטלה לאינפלציה או בשמו הכלכלי
נוספים שמשפיעים על האינפלציה . כמו כן , על פי מודל 3 הוכחנו שישנם משתנים שמשפיעים ח זק יותר
על השינוי באינפלציה מאשר האבטלה . על כן לדעתנו בבואם של מקבלי ההחלטות לקבוע את יעדי
3 ולתת להם חשיבות על פי משקלם האינפלציה יש להתחשב בכל האינדקטורים שמרכיבים את מודל
במשוואה.
81
22. ניספח 6:
גרפים:
בגרפים הבאים נראה מספר משתנים בלתי תלויים יחד עם המשתנה התלוי כאשר המשתנה התלוי –
השינוי באינפלציה מסומן בקו מקווקו בצבע שחור והמשתנים הבלתי תלויים מסומנים בקו רציף ירוק.
בגרף זה ניתן לראות את הקשר השלילי בין השינוי בתמ"ג בפיגור של רביע לבין השינוי באינפלציה:
22
23. בגרף זה ניתן ליראות את הקשר השלילי שבין השינוי באבטלה בפיגור של רביע אחד לבין השינוי
באינפלציה:
בגרף זה ניתן ליראות את הקשר החיובי שבין השינוי בציפיות האינפלציוניות לבין השינוי באינפלציה:
32
24. ביבליוגרפיה:
1. מאמר
Sussman,N. and Levi,Y. (2007)," The Phillips Curve In Israel", Israel Economic
.91-39 .Review, Vol. 5, No.1, pp
אלקיים, ד. וסוקולר, מ. (9991), "השערת הניטרליות של האבטלה ביחס לאינפלציה בישראל- בחינה אמפירית, 8991-0991",
בנק ישראל המחלקה המוניטארית.
"דו"ח האינפלציה" (8002), הרביע השני בנק ישראל.
וייצמן,נ. (1002), "המדיניות המוניטארית בישראל בעידן יעדי האינפלציה", עקרונות ויישום, בנק ישראל המחלקה המוניטארית.
זוסמן, נ. (9891), "עקומת פיליפס במבחן הזמן- ישראל, 7891-0691 ", סקר בנק ישראל 46, עמודים 76-84.
זוסמן, נ. (2002), "השפעת "הפתעות" בתהליך הדיסאינפלציה על השכר הראלי והאבטלה". הרבעון לכלכלה, גליון 94.
סחוי,ט. ופרידמן,ע. (4002) , "עמידת ה- ANIRUבישראל כמשתנה בלתי נצפה", סקר בנק ישראל 67.
2. ספר
זוסמן, נ. ולביא,י. ( 9991), "עקומת פיליפס והשינויים בקשרים שלה מ- 5691 עד 6991" עמדו את
עקומת פיליפס ".לידרמן ליאור (עורכים), אינפלציה ודיסאינפלציה בישראל עמודים , בנק ישראל
ירושלים 643-513 .
3. אתר
מעות אגרון הכלכלה המינהל והעסקים - www.yediothsfarim.co.il
42
