Beginners Guide to TikTok for Search - Rachel Pearson - We are Tilt __ Bright...
מאמר מוליכות
1. TDS, PPM, EC, PHומה שביניהם
בגינון ביתי יש לשים לב למספר אלמנטים חשובים המשפיעים על בריאותו של הצמח, על יופיו, ועל היבול
המתקבל ממנו. מדובר בטמפרטורה )הכוללת גם לחות ואוורור(, מוליכות )כלומר ECו – (TDSוחומציות )
.(PH
בואו נבין, בתחילה, מה זה כל אותם צירופי אותיות שונים ומשונים, אותם מנסים לתרגם לעברית, אבל הם
לא אומרות לנו כלום.
בכדי להבין יותר טוב את כל נושא המוליכות והחומציות )זה הפירוש העברי לכל אותם אותיות( ננסה לבצע
הקבלה בין חיי הצמח לחיינו שלנו. לנו ולצמחים יש מחזור חיים דומה – תינוקות, ילדות, נערות, התבגרות
ובוגרות. כלומר, אנו מתחילים, כמו צמח, מזרעים. משם מתפתחים לתינוקות וכן הלאה. אם נשווה בין השלב
בחיי הצמח לשלב המקביל לו בחיינו, נבין טוב יותר כיצד לדאוג לצרכיו המלאים של הצמח.
הצמח, כמונו, זקוק למים בכדי לחיות, לגדול ולהתפתח. ללא מים, כמונו, הוא ימות. המים משמשים כנוזל
להעברת האלמנטים השונים המצויים באוויר ובמצע הגידול ולהם הצמח זקוק בכדי לחיות. ממש כמו הדם
אצלנו. איכות המים, חומציות המים וטמפרטורת המים משפיעים אחד על השני ויוצרים מצבים שונים אשר
ברובם אינם מועילים לצמח. למה הכוונה?
נסביר את כוונותינו בדוגמא – מים בטמפרטורה של ٠٤ מעלות יראו ערכי חומציות שונים ממים ב ٨١
מעלות. מים בעלי אחוז מתכות גבוה בטמפרטורה גבוהה, יראו ערכי מוליכות שונים מאשר מים בעלי אותם
אחוזי מתכות אך בטמפרטורה נמוכה. וכן הלאה.
בואו נלך צעד אחד יותר לעומק. כמעט כל אלמנט נוזלי בטבע מכיל בתוכו יונים חיוביים ויונים שליליים.
היחס ביניהם, או אילו יונים יש יותר בתמיסה, קובעים את חומציותה או בסיסיותה של התמיסה אותה אנו
רוצים לבדוק. תמיסה חומצית פירושה תמיסה המכילה יותר יונים שליליים מאשר חיוביים. תמיסה בסיסית
היא תמיסה המכילה יותר יונים חיוביים מאשר שליליים. כאשר היחס בין היונים הינו שווה, אז אנו מדברים
על מים ניטראליים, במקרה זה נקבל את הערך ٧ במד ה- PHשלנו. עלינו להבין כי הוספת דשנים לתמיסה,
משנה את כמות היונים החיוביים )מעלה או מורידה( שבתמיסה ובכך משפיעה על חומציות התמיסה. כל דשן
מכיל כמות שונה של יונים חיוביים אשר באים במגע עם שאר היונים שבתמיסה, משפיעים אחד על השני
ובכך גורמים לשינוי בחומציות.
בואו נקשה קצת ונבין כי טמפרטורת המים משפיעה על כמות היונים החיוביים והשליליים שבתמיסה. ברוב
המדים הדיגיטליים הקיימים בשוק, ישנו מנגנון המבוסס על נוסחא מתמטית ארוכה ומסובכת, אשר לוקח
בחשבון את טמפרטורת המים כשהוא מודד את ערכי ה- ,PHובכך מראה לנו את הערך המדוייק ביותר. לאלו
מבינינו שידם קצרה עדיין מלהשתמש במד דיגיטלי, ועורכים בדיקות ידניות לקביעת ערכי ה-) PHלדוגמא,
שימוש בנייר לקמוס(, אין כל כך מה לעשות שכן אף אחד מאיתנו לא ישב ויבצע חישובים ארוכים שכאלו כל
השקייה. מה שכן יש לשים לב לסימנים ואותות המתקבלים מן הצמח, אולי ערכי ה- PHשאנו נותנים לצמח
אינם מספיקים , וכמובן יש לשמור באדיקות על מועדי ביצוע השטיפה של האדמה, כלומר אחת ל-٤ שבועות
לערך. עוד נגיע לחשיבותה הנוספת של השטיפה, אנו מבטיחים.
תמיסה חומצית מידי או תמיסה בסיסית מידי הופכת את תהליך המטבוליזם של הצמח למסורבל ולא אידיאלי.
הצמח אינו מסוגל לעכל אלמנטים שונים, להם הוא זקוק במהלך חייו, אם התמיסה חומצית או בסיסית יתר על
המידה. דמיינו אתכם מנסים לעכל מזון כשטעמו חמוץ וחומצתי באופן דרסטי או שטעמו מריר מאוד. זה פשוט
בלתי אפשרי, לא נעים והכי חשוב מביא לחוסרים של אלמנטים הנחוצים לנו. בדיוק כך מתנהג הצמח. חוסרים
של אלמנטים שונים בצמח מוביל אובדן צבעו של הצמח ועליו, להקטנת ריחו, טעמו וכמותו של היבול וכמובן
לבריאותו של הצמח באופן כללי.
רק בכדי ליישר קו, אנו בטוחים שכך אתם נוהגים, בואו נבחן את הדרך למדידת רמת ה-:PH
2. ניקח את כמויות המים הרצויות לנו לצורך ההשקייה הקרובה-٢/١, ١, ٥, ٠١ ליטר וכן הלאה. נמהל את כמות
הדשנים הרצויה על פי טבלאות ההשקייה. בשלב זה נבדוק את רמת ה- .PHעל פי הערך המתקבל נדע אם
עלינו להעלות את הרמה או להורידה, לרוב ניתקל בצורך להוריד את רמת ה- PHלרמה הרצויה לנו. בכדי
להוריד או להעלות את רמת ה- PHלאחר שהוספנו את כל הדשנים, נשתמש בחומרים ייעודיים לכך. ניקח
לדוגמא מצב בו קבלו מים ברמת PHשל ٣.٧. עלינו להוריד לרמה של ٥.٥-٥.٦ )תלוי במצע הגידול(. פה
נתחיל לשחק בין מוריד ה PHלבין מדידות בעזרת המד שברשותינו עד לקבלת הערך הרצוי. רק אז, ניתן
להשקות את הצמח. חשוב לזכור כי גם בעת ביצוע השטיפה יש להקפיד על ערכי PHשל מצע הגידול!!!.
דבר אחרון בנושא זה הוא שהעמדתם של המים למספר שעות בכלי פתוח אינה קשורה כלל וכלל לנושא ה-
PHאלא להתאיידותם של חומרים מסויימים הקיימים במי הברז שלנו כגון כלור. העמדת המים אינה מאזנת
01 5.9 9 5.8 8 5.7 7 5.6 6 5.5 5 5.4 4
N, Nitrogen חנקן
P, Phosphorus זרחן
K, Potassium אשלגן
Ca, Calcium סידן
מגנזיום Mg, Magnesium
S, Sulfur גפרית
Fe, Iron ברזל
Mn, manganese מנגן
B, Boron בור
Cu, Copper נחושת
Zn, Zinc אבץ
,Mo
מולבידנום
Molybdenum
!!PH
זו טבלה המראה את ערכי ה- PHבהם הצמחים מסוגלים לעכל את המינראלים והאלמנטים השונים, להם הם
זקוקים לשם התפתחותם האידיאלית.
אחרי שהגענו לעומק מספיק וראוי בנושא מדידת ,PHנניח רגע לנושא זה, ונחזור שוב ל"מים הרדודים"
ונדון במהם TDSו- PPMואיך הם קשורים לחיי הצמח ולחיינו.
TDSפירושו Total Dissolved Solidsכלומר הכמות הכוללת של היונים השונים, המינראלים, מלחים
ומתכות המומסים במים או בתמיסה אותה אנו מודדים. באופן כללי מדובר במדידת איכות המים ומציינת את
סך כל הכמות של היונים – חיוביים ושליליים – המצויים במים. יחידת המדידה בה אנו מודדים את איכות
המים נקראת PPMשזה ראשי תיבות של .Parts Per Millionככל שערך זה גבוה יותר, כל איכות המים
גרועה יותר. לדוגמא, מים טהורים המכילים רק מולקולות מים יראו ערכי PPMשל כ ٠٥. מי הברז בארץ
מראים לרוב ערכים בין ٠٠٣ ל-٠٠٥ .PPMחשוב לזכור כי ערכים שמעל ٠٠٥ PPMהינם מסוכנים לאדם
הם בטווח הקצר והן בטווה הארוך.
מה לנו ולאיכות המים? מה לצמח ולאיכות המים? למה זה חשוב?
התשובה, כמובן ברורה. מקורם של אותם מתכות ומלחים שבמים לא תמיד הינו מקור נקי וטוב. לעיתים
מקורם בביוב ובפסולת תעשייתית או סתם מהרחוב ולא ממקור אורגני. מים "מזוהמים" הם מים מכילים
3. חומרים שונים ממקורות מסוכנים הן לאדם והן לצמחיה. ההבדל הוא במינונים. היות ואנו עוסקים בגינון ביתי,
נתייחס למינונים המתאימים לצמחיה. ככל שערכו של ה- PPMגבוה, כך התמיסה עמוסה ביונים, מלחים
ומתכות. גם בדשנים השונים בהם אנו משתמשים ישנם יונים מאותו סוג, מתכות ומלחים. שילוב בין הכמות
הרצויה של הדשן לבין מים בכלי ערכי TDSגבוהים כלולה להוביל להרעלת הצמח, עודף דישון, מחסור
באלמנטים וכמובן במוות. אי לכך ובהתאם לזאת, רצוי להשתמש במים בעלי ערכי TDSנמוכים וזאת בכדי
לאפשר השתמש בכמות גדולה ככל האפשר של דשן, שכן דשן מכיל אלמנטים הנחוצים לצמח ואילו במים
רגילים בעלי ערכי TDSגבוהים יש אלמנטים שהצמח אינו זקוק להם. אז אם הבנו נכון, כל שרמות ה-PPM
במים נמוכה יותר, כך נוכל להשתמש בכמות דשן גדולה יותר מבלי לסכן את הצמח ואפילו להיפך, לשפר
אותו. דמיינו שאתם עומדים לפני בופה של אוכל ובידיכם צלחת ריקה ענקית, כך מרגיש הצמח. אם ערכי ה
TDSגבוהים זה כמו לעמוד מול שפע האוכל אך עם צלחת של בובות משחק. אין מספיק מקום בצלחת למזון.
אז ראינו כי חשוב לשמור על איכות המים שאנו נותנים לצמחים כי כך ניתן לתת לצמח יותר אוכל. אבל זה
לא מסתכם בזה. שמירה על איכות מים שומרת על תקינותה של מערכת ההשקייה, הצינורות לא יסתמו
בקלות, גם לא הטפטפות. משאבת המים תוכל לפעול לאורך זמן ארוך יותר, בקיצור גם בריאותו של הצמח
וגם תקינותם של המערכות התומכות נשמרות לאורך זמן רב יותר.
מים "נקיים" בערכי PPMנמוכים ניתן להשיג ולמצוא כמי מזגנים, מי גשמים, ומים העוברים סינון במערכת
אוסמוזה הפוכה. אלו הם הדרכים הזולות והפופולאריות. סוגים אחרים של מים כמו מים מזוקקים או מים
מינראליים, אמנם מכילים ערכי PPMנמוכים, אך מכילים חומרים אחרים המפריעים למערכת העיכול של
הצמח ומונעים את התפתחותו התקינה.
כעת, אחרי שאנו מבינים מהו PHואנו מבינים את חשיבות איכות המים, בואו נחזור רגע להתחלה ונבין מהי
מוליכות של נוזל, מהו אותו ECשאנו רואים ושומעים ולמה הוא טוב.
אז ECהוא קיצור של Electric Conductivityכלומר מוליכות חשמלית. בדיקת מוליכות באה למעשה
לומר לנו את רמת החומרים המומסים במים אשר מוליכים חשמל ובעלי התנגדות נמוכה לחשמל. אתם בטח
שואלים את עצמכם מה הקשר לכל מה שדיברנו עליו עד כה. ובכן הקשר הוא די פשוט ופרקטי למעשה.
בדיקת רמת ההתנגדות לחשמל מהווה אינדיקציה לכמויות המתכות השונות בתמיסה )בדומה ל (TDSובכך
אנו יודעים את כמות הדשנים השונים שאנו יכולים ל"העמיס" על הצמח.
נגלה לכם סוד קטן שאומר כי את רמת ה TDSהאמיתית אפשר לגלות רק על ידי אידוי המים מהתמיסה
ושקילה של המוצקים שנותרו בה לאחר האידוי. ברור לכולם כי אף אחד, חוץ ממעבדות, לא נוהג כך ולכן
הבדיקה הנפוצה ביותר הינה של רמת המוליכות. ערכי ה- ECיראו את רמת ההתנגדות לחשמל, ובעזרת
המרה מתמטית קבועה ופשוטה יחסית, נוכל לדעת את רמת ה- ,TDSכל זאת מכיוון שלמולקולות המים אין
כמעט מטען חשמלי בעוד שהדשנים שבתמיסה כדוגמת הזרחן, החנקן והאשלגן הינם בעלי מוליכות חשמלית
משתנה. רוב מדי ה- TDSנוהגים כך ולכן כל מד TDSהוא גם ECאבל לא כל מד ECהוא מד .TDSשימו
לב טוב למוצר אותו אתם רוכשים, שהוא עונה על צרכיכם. אפרופו, ECמודדים בערכי
.(µS (micro-Siemensבכדי להמיר ערכי ECלערכי TDSיש להכפיל את ערך ה- ECשהתקבל בערך
ב-٠٠٥. בכדי להמיר ערכי PPMלערכי ECיש לחלק בערך ב-٠٠٥. הדבר מאוד תלוי ביצרן המד שלכם.
ראו כאן את יחסי ההמרה המדוייקים.
אז מה הבנו עד עכשיו? הבנו מהו .PHמהו ,ECומהו .TDSהבנו את הקשר שבין המוליכות ובין איכות
המים. נשאר לנו להבין מהו הקשר של איכות המים ומוליכותם ושל רמת החומציות.
ובכן, הקשר המשולש בין ٣ המדדים הללו אומר, באופן כללי, כי ככל שאיכות המים ירודה יותר, רמת
המוליכות שלה גבוהה, דבר המעלה את חומציות התמיסה. ככל שערכי ה- PPMגבוהים יותר, ערכי ה-EC
גבוהים יותר וכתוצאה מכך ערכי ה- PHגבוהים יותר.
אמרנו באופן כללי, שכן הדבר נכון אילולא לא היינו משתמשים בדשנים. היות והצמח מקבל דשנים שונים,
רמת ה- PHיכולה לרדת גם אם ערכי ה- PPMוה- ECגבוהים וזאת מכיוון שהדשנים השונים מגיעים
מהמפעל ומהיצרן ברמות שונות של יונים חיוביים ושליליים )היזכרו במה שעברנו על ה- ,(PHאשר השורש
מעכל אל הצמח ובד בבד פולט החוצה כמות מסויימת של יונים שליליים וחיוביים )בהתאם למה שקיבל(.
4. שוב, כמו שכבר ציינו, ברוב המקרים, הוספת דשנים תעלה את ערכי ה- ECוה- TDSאך תוריד במקצת את
רמת ה-.PH
לסיכום, מבין ٣ המדדים אשר דיברנו עליהם, רק ה- PHוה- ECרלוונטיים לגידול הביתי ויש להיות כמה
שיותר קפדנים ומדוייקים בבדיקת ערכים אלו. איכות המים ) (Tdsאינה רלוונטית שכן אין בה בכדי להפריע
או להשפיע על הגידול )בתנאי שאנו כן מבצעים בקרה על המוליכות(.
שימו לב שאתם שומרים על ערכי ה- ECוה- PHהמומלצים, ובייחוד עם שיטת הגידול שלכם היא על מצע
מנותק כגון קוקוס, הידרוטון וכו'.שימו לב שאתם משתמשים במדי בקרה מכויילים, שימרו על המדים הללו
שכן הם חלק מהצלחתו של המגדל להגיע לתוצאות טובות יותר וליבול מרשים יותר.
זכרו כי העמדת מיכל מים פתוח ובו מי ברז או כל סוג מים אחר למספר שעות אינה קשורה לאיזון ה- PHאלא
לאידוי חומרים שאינם רצויים על ידי צמחייה )כלור, סודיום ועוד(, אז המשיכו להעמיד את המים, בדקו PH
ואם אתם עובדים בשיטה ההידרופונית אז בדקו את רמת המוליכות.
לשאלות נוספות בעניין נשמח לעמוד לרשותכם,
בהצלחה