1. אוכל איטליה הקטנה
המתכון של שוקי אפילו להרגיש מעט אנמית.
אחרי הפרזנטציה המרשימה הזו, סלט סלק
שובצה בנתחים של מוסר, באספרגוס ובאגוזי
מקדמיה. באופן אישי יש לי חולשה לאגוזי
שוקרון מסעדת עם אגוזים וגבינת רוקפור קצת איכזב. פרוסות מקדמיה, בכל צורה שהיא, מגלידת ההאגן
אל דנטה הסלק הוגשו בצורה מגושמת מדי, וגם אם לא דאז המפורסמת ועד שילובם במשקאות חמים.
היה רע, הרי שלבטח נפל ברמתו לעומת היתר. וכשהם מגיעים בצורתם הגולמית והפריכה
טריאנגולי מוסר עם אגוזי נקודת חולשה נוספת שוכנת בבניית התפריט: זו כבר לגמרי חגיגה בפה. רצועות הפסטה
מקדמיה, אספרגוס וכמהין הוא נוטה להתפזר לעבר כמה יעדים מוגזמים הבשרניות מלטפות את הלשון, המקדמיה
וכלל לא נחוצים. טוב היו עושים לו הפכו אותו מתפצחים בעדינות בין השיניים, האספרגוס
מנה ראשונה ל–4 סועדים למהודק יותר. (שכמו הפסטה וכמו שם המסעדה נעשה במרקם
המצרכים יין שרדונה של יקב דלתון היווה פיצוי ראוי אל דנטה) מוסיף קראנצ'יות והמוסר מגיר לתוך
042 גרם פסטה טרייה מרודדת, חתוכה והוביל אותי בבטחה אל עבר מנת פילה לברק כל הפלא הזה את עסיסיותו הטבעית. לכל
למשולשים עם צלעות באורך של 1 ס"מ מוצלחת מאוד. רוטב של ערמונים ויין לא אלה נצרף את העובדה שהמנה נעטפה בגבינת
2 כפות שמן זית השתלט על בשר הדג, אלא עטף אותו בדוק מסקרפונה ובטפנד כמהין — וקיבלתם סיבה
2 כפות חמאה מענג של מתקתקות. רק הפירה שנפרש תחתיו מספקת לבקר בקרוב בשכונת רחביה.
כף מחית כמהין היה מעט מלוח מדי.
01 אגוזי מקדמיה חצויים או חתוכים לרבעים מנה אחרונה של פנקוטה לבנדר עם רוטב לא מחניפים לסועד
6 מקלות אספרגוס חתוכים לפרוסות דקות דומדמניות הבהירה לי שראוי ש"אל דנטה" לעומתה, מנת הטורטליני הייתה פחות
באלכסון (2-3 ס"מ אורך) תקנה את הקינוחים שלה ממקום יותר מושקע. קרנבלית, ועם זאת כלל לא נפלה ממנה ברמתה.
כף שמן כמהין אבל אם נתעלם לרגע מהפנקוטה — הייתה זו מעט פקורינו, ריקוטה וכמהין; הרבה מאוד
2 כפות גבינת מסקרפונה ללא ספק מסעדה קטנה, פשוטה ומעולה, עם כבוד לטעם מעודן. זוהי מנה שאחריה פשוט
002 גרם דג מוסר חתוך לקוביות בגודל ווייבס של טרטורייה בסמטאות פירנצה, שבשונה לא ניתן לאכול באיטלקיות אינסטנט עם מנות
1 ס"מ מכל כך הרבה אחרות אינה מחניפה לסועד אלא מפלצתיות ותבלינים אגרסיביים. היא הייתה אל דנטה היא אחת מאותן
חצי כוס ציר ירקות מייחלת לאתגר אותו. ויווה "אל דנטה". קטנה, מאופקת, כמעט קמאית. לחך המורגל
מלח ופלפל לפי הטעם motzash.asaf@gmail.com בעודפים של רוטב שמנת סמיך היא עלולה מסעדות איטלקיות שנותנות
כבוד לחומרי הגלם,
אופן ההכנה אל דנטה: אוסישקין 05, ירושלים. 9741526-20. א'-ה': 00:21-00:32. ו': סגור. מוצ"ש: ייפתח
1. מחממים מחבת, מוספים שמן זית, החל מ–21.92
ומאפשרות לטורטליני
חמאה ושמן כמהין. ולטריאנגולי לדבר בעד
2. כשהשמן והחמאה חמים, מוסיפים את א ביסלע
האספרגוס החתוך ואת אגוזי המקדמיה,
עצמם. לא פלא שהמבקר
מקפיצים אותם כמה שניות במחבת הרגיש שהוא בפירנצה
ומוסיפים ציר ירקות. מבשלים כדקה עד
שהאספרגוס מתרכך מעט ואז מוסיפים
טרטורייה מעולה
ומאתגרת חך אסף וייס
צילומים: בן יוסטר
את גבינת המסקרפונה ומחית הכמהין. כמו כל טרנד תל אביבי — גם האזעקות הגיעו
מוסיפים מלח ופלפל. לירושלים באיחור. אבל עזבו, המלחמה הסתיימה
3. מערבבים את הרוטב עד שהגבינה לעת עתה, ואנחנו פה בשביל לדבר על מגמות
מקבלת מרקם אחיד וללא גושים אופנתיות בתחום הקולינרי ולא המיליטרי. ובכן,
ומבשלים על אש נמוכה עוד כדקה עד הטרנד החם של השנים האחרונות בעיר העברית
שהרוטב מסמיך. עשויה מקלקר מוקצף. לכן, לא מפתיע שבוחרים שבין הרסטורנטה המושקעות לבין הפיצריות הראשונה הוא הטרטורייה. עבור הקוראים שלא
4. מוסיפים את הדג, מערבבים ומבשלים שם להטביע אותה בתועפות רוטב, וכך המנה ההמוניות, ועוד לא השכילה ליצור מקומות יצא להם לבקר בארץ המגף נציין שבאופן כללי
למשך כחצי דקה, מוסיפים את הפסטה הופכת לאמבטיית שמנת שמטרתה לטשטש איטלקיים אינטימיים וקלילים אך בה בעת המסעדות באיטליה מתחלקות לשני ז'אנרים:
(עשויה אל דנטה), מערבבים היטב ומגישים. את הפסטה המסמורטטת. ב"אל דנטה", לעומת מעולים. אלא שרבע שעה לתוך הביקור שלי הראשון הוא הרסטורנטה — מסעדות אלגנטיות
זאת, מודעים היטב לאיכות הפסטות הטריות ב"אל דנטה" הבנתי כמה טעיתי. עם מלצרים מהודרים, מפות שולחן ומנות
שלהם, שמבט קצר מבעד לאשנב הפונה למטבח קצת כבדות. והשני הוא הטרטורייה — אלו הם
יגלה לכם שעומלים על הכנתן ללא הרף. תנו כבוד לפסטה מקומות צנועים ועממיים בהרבה, בלי סומלייה
וכשהפסטות כל כך טובות — הן לא נזקקות במהלך 51 הדקות האלה הגיעו לשולחן שלי בפפיון, בעלי אווירה פחות מחייבת אך לא
למיסוך אלים של רטבים. על כן שתי המנות טריאנגולי וטורטליני. מדובר בשתי מנות בהכרח מנות פחות מוצלחות. קצת כמו ההבדל
האלו העניקו בראש ובראשונה לבצק הצהבהב מושלמות, לא פחות, שמוכיחות באופן חד את בין הבראסרי והביסטרו בצרפת.
את מלוא הכבוד המגיע לו. ההבדל בין טרטורייה ראויה לשמה לבין מקומות אז בגוש דן ישנה פריחה מרשימה מאוד של
קטנים בכחול–לבן מחויך ונעים פשטות שקט מדי אין רבנות בינוני
ונקיים בסביבה צפון איטלקית ירושלים גם המרכיבים שסבבו אותו היו עדינים מאוד. איטלקיים המוניים אחרים שפזורים ברחבי טרטוריות. אבל ההתנשאות התל אביבית גרמה
עדינים, ועם זאת נהדרים. מנת הטריאנגולי ארצנו. ברבים מהם עולה התחושה שהפסטה לי לחשוב שירושלים עדיין תקועה על הסקאלה
35 | 21.11.03 | ¯ 58 | | 21.11.03 ¯ 58 | | 25