1. ‫המדריך‬
‫לבנייה‬
‫ביו-אקלימית‬
‫בישראל‬
‫היחידה לאדריכלות ובינוי ערים במדבר‬
‫המחלקה לאדם במדבר, המכון למחקר סביבות צחיחות‬
‫המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין‬
‫אוניברסיטת בן-גוריון בנגב‬
‫מדינת ישראל - משרד התשתיות הלאומיות - אגף מחקר ופיתוח‬
‫01-91-‪MONI-RD‬‬
‫0102‬ ‫יוני‬
‫דוד פרלמוטר • אביתר אראל • יצחק מאיר • יאיר עציון • יודן רופא‬
‫הפקה גרפית ואנימציה: קובי נהון‬

2. ‫2‬
‫תוכן עניינים‬
‫31. שטחים פרטיים פתוחים . . . . . . . . . . 16‬ ‫מושגי יסוד‬
‫41. תכנית מתאר מודעת סביבה . . . . . . . 76‬ ‫1. פיתוח בר-קיימא . . . . . . . . . . . . . 3‬
‫51. מקבץ הבנינים . . . . . . . . . . . . . . . . . 47‬ ‫2. סביבה, אנרגיה ובנייה ירוקה . . . . . . . . 8‬
‫הבנין‬ ‫3. אזורי אקלים . . . . . . . . . . . . . . . 9‬
‫61. בניין מודע אקלים . . . . . . . . . . . . . . . 38‬ ‫4. אקלים עירוני . . . . . . . . . . . . . . 21‬
‫71. צורת המעטפת . . . . . . . . . . . . . . 68‬ ‫5. נוחות תרמית . . . . . . . . . . . . . . . 61‬
‫81. קיר רב-שכבתי . . . . . . . . . . . . . . 98‬ ‫6. מעבר אנרגיה . . . . . . . . . . . . . . . 42‬
‫91. חומרי בידוד . . . . . . . . . . . . . . . . 29‬ ‫63‬ ‫7. מיקרו-אקלים . . . . . . . . . . . . . . .‬
‫02. מסה תרמית . . . . . . . . . . . . . . . . 79‬ ‫8. גיאומטריית שמש . . . . . . . . . . . . 34‬
‫12. גג מגן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 99‬ ‫9. בריאות ואיכות אויר פנים . . . . . . . . 54‬
‫22. חומרי גמר . . . . . . . . . . . . . . . . . . 701‬
‫32. פתחים בבנין . . . . . . . . . . . . . . . . . 901‬ ‫נושאי תכנון‬
‫42. חימום וקירור פסיבי . . . . . . . . . . . 821‬ ‫המבנן‬
‫52. בנין הדגמה באקלים מדברי . . . . . . 541‬ ‫01. מיקום הישוב . . . . . . . . . . . . . . . 84‬
‫841‬ ‫מקורות . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ ‫11. מערכת התנועה . . . . . . . . . . . . . . 15‬
‫251‬ ‫מפתח . . . . . . . . . . . . . . .‬ ‫21. חתך הרחוב . . . . . . . . . . . . . . . . . 45‬
‫כלים אינטראקטיביים‬
‫04‬
‫04‬
‫83‬
‫0.52 מינימום ]מ“צ‬
‫[‬ ‫2.62 מקסימום ]מ“צ‬
‫[‬ ‫5.52 ממוצע ]מ“צ[‬
‫1.73 צורך בקירור ]שעות * מ“צ[‬
‫הדמיה תרמית‬ ‫הפרש עונתי‬
‫מסלולי שמש‬
‫63‬
‫63‬
‫43‬
‫ברום‬
‫הפרש עונתי‬
‫23‬
‫23‬ ‫באזימוט‬
‫טמפרטורה ]מ“צ‬
‫03‬
‫82‬
‫82‬
‫ד‬
‫מע‬
‫62‬
‫42‬
‫42‬ ‫פנים‬
‫[‬
‫22‬
‫דצמבר‬
‫02‬
‫02‬
‫מז‬
‫צ‬
‫81‬ ‫חוץ‬
‫61‬
‫0‬ ‫יוני‬
‫0‬ ‫3‬ ‫6‬ ‫9‬ ‫21‬ ‫51‬ ‫81‬ ‫12‬ ‫42‬
‫שעה‬
‫12 דצמבר‬ ‫12 נובמבר‬ ‫12 אוקטובר‬ ‫12 ספטמבר‬ ‫12 אוגוסט‬ ‫12 יוני 12 יולי‬
‫הצללת חלון‬ ‫08 001‬ ‫06‬ ‫04‬
‫03‬
‫טבלה‬
‫פסיכרומטרית‬
‫00:31‬ ‫00:41‬ ‫00:51‬ ‫00:61‬ ‫00:71‬ ‫00:81‬ ‫‪NOON‬‬ ‫00:31‬ ‫00:41‬ ‫00:51‬ ‫00:61‬ ‫00:71‬ ‫00:81‬
‫52‬
‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬
‫08‬ ‫08‬
‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬
‫לחות מוחלטת ]גרםק“ג[‬
‫07‬ ‫07‬
‫‪o‬‬
‫02‬
‫‪o‬‬
‫06‬ ‫06‬
‫לחות יחסית ]%[‬
‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬
‫05‬ ‫05‬
‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫)%87/ 62(‬
‫51 02‬
‫04‬ ‫04‬
‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬
‫03‬ ‫03‬
‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬
‫02‬ ‫02‬
‫01‬
‫‪o‬‬
‫01‬
‫‪o‬‬
‫01‬
‫)%02/ 04(‬
‫5‬
‫מזרח‬ ‫דרום‬ ‫מערב‬
‫0‬
‫0‬ ‫5‬ ‫01‬ ‫51‬ ‫02‬ ‫52‬ ‫03‬ ‫53‬ ‫04‬ ‫54‬ ‫05‬
‫טמפרטורה גולה יבשה ]מ“צ[‬
‫2‬

3. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫‬
‫1. פיתוח בר-קיימא‬
‫1. רקע היסטורי‬
‫המושג פיתוח בר-קיימא הפך שגור בשנים‬
‫האחרונות והכל טוענים שהם מכוונים אליו בפעילותם.‬
‫בישראל התקבלה רשמית החלטת ממשלה הרואה‬
‫בפיתוח בר-קיימא את אופן הפיתוח המועדף. מנגד‬
‫יש הטוענים שמרוב שימוש המושג רוקן מתוכן ממשי.‬
‫פרק זה בא להסביר את מקורותיו של המושג הזה,‬
‫להציג כמה הגדרות מקובלות שלו, להסביר אותו ואת‬
‫הפעילות שנעשתה בארץ לקידומו והתאמתו, ולבסוף‬
‫לעמוד על התרומה שיכולים בניינים לתרום ליצירת‬
‫פיתוח בר-קיימא.‬
‫2.1 החרפת המשבר הסביבתי‬ ‫1.1 מודעות סביבתית והגנה על הסביבה‬
‫בשנות ה – 07 של המאה הקודמת, התחזקה המודעות‬ ‫לפני שנפנה להגדרות חשוב להבין את ההקשר‬
‫לגידול בנזקים הסביבתיים ולמשבר הסביבתי העולמי.‬ ‫ההיסטורי והפוליטי שבמסגרתו נוצר המושג. המודעות‬
‫קבוצת מדענים ידועי שם, בהזמנת גוף מעורב של‬ ‫לסביבה וההגנה על הסביבה החלו להיווצר בארצות‬
‫אנשי עסקים, ומדינאים הזמינה דוח סביבתי עולמי על‬ ‫אירופה וצפון אמריקה בהקשר של התקדמות התיעוש‬
‫הגבולות לפיתוח.[1] הדוח עורר סערה בעולם המדעי,‬ ‫והעיור, וכתגובה להם. ניתן להגדיר שלושה שלבים,‬
‫ובמדיניות בינלאומית, בין השאר משום שהוא יצר‬ ‫או רמות של מודעות סביבתית. הרמה הראשונה היא‬
‫קשר ברור בין עצם הפיתוח הטכנולוגי והתעשייתי ובין‬ ‫המודעות לנזק שנגרם לסביבה הטבעית על ידי פעילות‬
‫נזקים סביבתיים, והזהיר לראשונה מפני התמוטטות‬ ‫האדם, ונקיטת פעולות של שימור הטבע ושימור הגישה‬
‫המערכת האקולוגית העולמית בעקבות פעילות האדם.‬ ‫של בני אדם למקומות טבעיים. במסגרת פעילות זו‬
‫בשנת 3891 האום הקים ועדה בינלאומית לדיון‬ ‫הוגדרו הפארקים העירוניים הראשונים, והפארקים‬
‫בנושאי סביבה ופיתוח, וב-7891 ועדה זו פרסמה את‬ ‫הלאומיים הראשונים שהבטיחו שימור של מקומות‬
‫הדוח שלה, ‪ ,Our Common Future‬הקרוי גם דוח‬ ‫טבעיים בעלי יופי מיוחד, או חשיבות מיוחדת, ואת‬
‫ברונטלנד, עש יושבת ראש הועדה (ראש ממשלת‬ ‫הגישה החופשית של הציבור אליהם. הרמה השנייה‬
‫נורבגיה לשעבר גרו הרלם ברונטלנד). [2] דוח זה כלל‬ ‫של המודעות הסביבתית, ושל ההגנה על הסביבה הוא‬
‫לראשונה את המושג פיתוח בר-קיימא (‪Sustainable‬‬ ‫בקשירת הקשר בין פיתוח ובין נזקים סביבתיים. רמה‬
‫‪.)Development‬‬ ‫זו מאופיינת על ידי פעילות לעצירת פיתוח, ובמקרה‬
‫שלא ניתן לעצור אותו, אמדן הנזקים שלו, ויצירת‬
‫1. 2791 ,.‪ .Meadows et al‬כעבור 23 שנים פורסם דוח‬ ‫מנגנונים להגנה על הסביבה מפני הנזקים, או פיצוי‬
‫מעקב (4002 ,.‪ )Meadows et al‬שבדק את התממשות‬ ‫לתושבים מפני הנזקים הצפויים. הרמה השלישית של‬
‫התחזיות המקוריות, ומצא שלמרות השינויים הטכנולוגיים‬ ‫מודעות סביבתית היא זו הקושרת בין הפיתוח לצורך‬
‫הרבים, שלא נצפו מראש, החמרת תמונת המצב‬ ‫החברה האנושית מחד, ובין המערכת הסביבתית‬
‫הסביבתית תואמת באופן כללי את התחזיות הפסימיות‬ ‫התומכת בו מאידך, ומדגישה את הצורך בהתאמת‬
‫משנת 2791.‬ ‫הפיתוח למגבלות של המערכת הסביבתית – כדי‬
‫2. 7891 ,‪.Bruntland‬‬ ‫לאפשר את היותו בר-קיימא לאורך הזמן.‬
‫מושגי יסוד‬ ‫‬

4. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫‬
‫פיתוח בר-קיימא‬ ‫מטרות:‬
‫• צמיחה כלכלית‬
‫• מקסימום רווח פרטי‬
‫• הרחבת שווקים‬
‫פיתוח כלכלי‬ ‫• החצנת עלויות‬
‫פיתוח כלכלי מקומי‬
‫שמירת טבע‬
‫מטרות:‬
‫• הגדלת אוטונומיה‬
‫מקומית‬ ‫מטרות:‬
‫• סיפוק צרכים בסיסיים‬ ‫פיתוח‬ ‫פיתוח‬ ‫• הקפדה על יכולת‬
‫• הגדלת השיוויוניות‬ ‫נשיאה סביבתית‬
‫• הבטחת השתתפות‬ ‫חברתי‬ ‫סביבתי‬ ‫• שימור ומיחזור‬
‫ואחריות‬ ‫משאבים‬
‫• שימוש בטכנולוגיה‬ ‫• הקטנת זיהומים‬
‫מתאימה חברתית‬
‫אקולוגיה עמוקה - אוטופיה‬
‫איור 1.1. שלושת מעגלי פיתוח בר-קיימא.‬
‫העוני עצמו, כך נטען גם בדוח, הוא גורם בעייתי‬ ‫3.1 הבדלי ההשקפות בין מדינות מתועשות‬
‫מבחינה סביבתית משום שהוא מעודד ילודה, תורם‬ ‫ומתפתחות‬
‫לגידול האוכלוסין, ומחייב שימוש במשאבים מתכלים‬
‫לאספקת צרכי החיים הבסיסיים ביותר. על כן זיהה‬ ‫בדיוני ועדות האום ובכנסים בינלאומיים בנושא‬
‫הדוח את הקשר בין פיתוח, הדרוש כשלעצמו כדי‬ ‫התעורר עימות על רקע הבדלי ההשקפות על‬
‫לספק את צרכי הקיום של הדור הנוכחי, ובין שמירת‬ ‫המשבר הסביבתי בין המדינות המתועשות והמדינות‬
‫הסביבה, כדי שגם הדורות הבאים יוכלו להשתמש‬ ‫המתפתחות או כפי שנקראו אז מדינות העולם‬
‫במשאבים שהסביבה מספקת לאדם.‬ ‫השלישי. גישת המדינות המתועשות הייתה להדגיש‬
‫את הצורך בהגבלת הפיתוח, ובבקרה על צריכת‬
‫אנרגיה ומשאבים. המדינות המתפתחות, לעומת זאת,‬
‫4.1 דוח ברונטלנד‬ ‫טענו כי המשבר הסביבתי הוא תוצאה של הפעילות‬
‫דוח ברונטלנד נשען על ארבע עקרונות ליצירת פיתוח‬ ‫הכלכלית, רמת החיים והצריכה של תושבי המדינות‬
‫בר-קיימא של החברה האנושית בעולם:‬ ‫המתועשות, ועל כן, על אלה מוטלת החובה להגביל‬
‫את הנזקים הסביבתיים שהן יוצרות. הרבה בעיות‬
‫• חיסול העוני בעולם, ובמיוחד בעולם השלישי, נחוץ‬ ‫סביבתיות במדינות מתפתחות, טענו, הן דווקא‬
‫לא רק מסיבות אנושיות, אלא גם מסיבות סביבתיות‬ ‫תוצאה של חוסר בפיתוח כלכלי וחברתי, והישענות‬
‫• על העולם הראשון להקטין את צריכת המשאבים‬ ‫על כלכלת קיום כדי לקיים את עצמם נאלצים חקלאים‬
‫ופליטת הפסולת שלו‬ ‫לעבד אדמות שוליות מבחינת פוריותן, ובכך לדרדר‬
‫אותן עוד ולהאיץ את תהליך המידבור, לברא יערות‬
‫• שיתוף פעולה בינלאומי בנושאים סביבתיים איננו‬ ‫כדי לגדל גידולים לשוק הסחורות, או להשתמש בעצים‬
‫אופציה אלא הכרח‬ ‫להסקה מחוסר משאבים לקניית דלקים מחצביים.‬
‫מושגי יסוד‬ ‫‬

5. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫‬
‫• שינוי לכיוון של פיתוח בר-קיימא יכול לקרות רק‬
‫באמצעות פעילות קהילתית המתייחסת‬
‫ברצינות לתרבויות מקומיות‬
‫כלכלה‬
‫חברה‬ ‫5.1 קיימות והפוליטיקה הבינלאומית‬
‫לאחר פרסום הדוח, הקימו מדינות שונות‬
‫סביבה‬ ‫ועדות לדון בו ולפתח מדיניות לאומית שתגיב‬
‫להמלצותיו. בשנת 2991, כינס האום את‬
‫הועידה הבינלאומית הראשונה לדיון בנושא הסביבה‬
‫איור 2.1. שלושת ההקשרים של פיתוח בר-קיימא.‬ ‫הגלובלית שהתקיימה בריו דה ז'ניירו שבברזיל. בסוף‬
‫אותה ועידה התפרסמה הצהרת ריו, שאימצה את‬
‫• צורך בצדק חברתי וגוון תרבותי כדי לאפשר‬ ‫העיקרון של פיתוח בר-קיימא והפכה אותו לבסיס‬
‫לקהילות מקומיות לפתור את העימותים‬ ‫למדיניות הסביבתית העולמית והבינלאומית.‬
‫הללו באופן שיביא לידי ביטוי את ערכיהם‬
‫המיוחדים‬ ‫2. הגדרת פיתוח בר-קיימא‬
‫הגדרה זו ניתנת להצגה באופן גרפי על ידי שלושת‬ ‫ישנן הגדרות רבות לפיתוח בר-קיימא. להלן נביא‬
‫מעגלי הפיתוח כפי שניתן לראות באיור 1.1. לכל‬ ‫שלוש מבן ההגדרות הללו המעידות על ההיבטים‬
‫מעגל יש מטרות משלו, ואזורי החפיפה בין כל שני‬ ‫השונים של המושג. ההגדרה הראשונה היא:‬
‫מעגלים מהווים סוגים שונים של פעילויות ותנועות‬ ‫פיתוח העונה על צרכי היום מבלי לפגוע‬
‫פיתוח ושימור. אולם רק האזור המצומצם יחסית של‬ ‫ביכולת הדורות הבאים לענות לצרכיהם‬
‫החפיפה בין שלושת המעגלים מהווה באמת פיתוח‬
‫בר-קיימא.‬ ‫הגדרה זו מדגישה את עקרון השוויון הבין-דורי,‬
‫ואת שינוי ההשקפה על היחס בין האדם והעולם‬
‫ההגדרה השלישית היא:‬ ‫ומשאביו מיחס של בעלות, אדנות וניצול ליחס של‬
‫אחריות, שמירה וניטור. היא מהווה גם הרחבה של‬
‫פיתוח כלכלי השומר ומקדם את הסביבה תוך‬ ‫מושג ההורות – מזה הפרטי והמובן מאליו של הרצון‬
‫כדי שמירה וחיזוק השוויון חברתי.‬
‫והחובה של הורים לדאוג לצאצאיהם לדאגה לחברה‬
‫יש המבקרים את ההגדרה שלעיל, ואת דיאגרמת‬ ‫האנושית בכללותה. הדור הנוכחי חייב לדאוג לצרכיו‬
‫שלושת המעגלים וטוענים שהשוויון הניתן לשלושת‬ ‫(על ידי פיתוח), אולם הוא צריך לעשות זאת תוך כדי‬
‫המעגלים מטעה. הוא יוצר את הרושם שהסביבה,‬ ‫שמירה על משאבי הסביבה באופן כזה שגם הדורות‬
‫הכלכלה והחברה הם שלושה הקשרים שונים ובלתי‬ ‫הבאים יוכלו לדאוג לצרכיהם.‬
‫תלויים שיש למצוא איזון ביניהם. בפועל, כך נטען,‬ ‫ההגדרה השנייה מפרטת את שלושת המרכיבים של‬
‫הסביבה מהווה את ההקשר והתנאי לקיום החברה‬ ‫פיתוח בר-קיימא. היא גם כוללת בתוכה את ההבנה‬
‫האנושית שבמסגרתה יכול להתקיים הפיתוח הכלכלי‬ ‫שפיתוח בר-קיימא איננו נטול התנגשויות בין ערכים‬
‫הדרוש לקיומה ושגשוגה. על כן שמירת הסביבה‬ ‫שונים. מהותו של פיתוח בר-קיימא היא במציאת‬
‫ופיתוחה באופן ששומר על העושר והמגוון של המערכת‬ ‫האיזון בין הערכים השונים. על כן הגדרה שנייה היא:‬
‫האקולוגית חייב להיות בראש סדר העדיפויות, שני‬
‫בסדר החשיבות הוא קידום השוויון והאיזון החברתי,‬ ‫פיתוח בר-קיימא מהווה איזון בין -‬
‫ומגבלות שתי המערכות האלה צריכות לחול על‬ ‫• צורך בפיתוח כלכלי כדי להתגבר על עוני‬
‫המערכת הכלכלית. ניתן לייצג הגדרה זו באמצעות‬ ‫• צורך בהגנה סביבתית על אויר, מים, קרקע ומגוון‬
‫סכמת שלושת האליפסות שמוצגת באיור 2.1.‬ ‫המינים שכולנו תלויים בהם בסופו של דבר‬
‫מושגי יסוד‬ ‫‬

6. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫‬
‫דו“ח ברונטלנד‬ ‫תכנית ישראל‬
‫0202‬
‫אג‘נדה 12‬
‫נייר מדיניות‬
‫נושאית פיתוח‬
‫מסגרת פיתוח בר-קיימא‬ ‫מסגרת פיתוח בר-‬ ‫בר-קיימא‬
‫מדינות מפותחות‬ ‫קיימא לים התיכון‬
‫נייר רקע‬
‫תכנית הולנדית‬ ‫לאסטרטגייה‬
‫לפיתוח בר‬
‫אנרגיה‬ ‫-קיימא‬
‫תעשיה‬
‫צוותים מגזריים‬
‫חקלאות‬ ‫מים‬
‫עירוני‬ ‫אוויר‬
‫תיירות‬ ‫חומרים מסוכנים‬
‫תחבורה‬ ‫פסולת‬
‫חברה‬ ‫שטחים פתוחים‬
‫מגוון ביולוגי‬ ‫אסטרטגיות פיתוח‬
‫בר-קיימא לישראל‬
‫תמ“א 53‬
‫מדיניות מימי חופין‬
‫המלצות ארגוניות‬ ‫הצעות לצעדים הבאים‬
‫איור 3.1. תהליך פיתוח אסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא בישראל (על פי ערן פייטלסון)‬
‫שמירה על איזון בין המרכיבים הכלכליים, החברתיים‬ ‫3. מדיניות לקידום פיתוח בר-קיימא –‬
‫והסביבתיים במסגרת הארגונית המכינה אותו. הכנת‬ ‫סדר יום 12‬
‫סדר יום 12 תדגיש את שיתוף הציבור ובעלי העניין‬
‫השונים באופן אקטיבי בהכנתו. יפותחו מנגנונים‬ ‫אחד המסמכים המרכזיים שאושרו בועידת ריו היה‬
‫מוסכמים על בעלי העניין השונים והציבור לאבחון‬ ‫סדר יום עולמי למאה ה – 12 (12 ‪ .)Agenda‬מסמך‬
‫המצב הקיים, קביעת היעדים, ניטור ההתקדמות‬ ‫זה קרא למדינות, אזורים, ערים ואף ארגונים להכין‬
‫והתאמתה של תכנית הפעולה. מנגנונים אלה נקראים‬ ‫סדר יום ליישום מדיניות פיתוח בר-קיימא בתחומי‬
‫מדדים לפיתוח בר-קיימא. הם חשובים כדי לגשר על‬ ‫אחריותם. בהקשר העירוני תוכניות אלה נקראות בדרך‬
‫הפער בין ההבנה המדעית של מצב הסביבה, הכלכלה‬ ‫כלל סדר יום מקומי 12 (סימ 12 ובאנגלית 12‪.)LA‬‬
‫והחברה ובין תפיסת המציאות של התושבים ובעלי‬ ‫המבנה של סדר יום 12 דומה במידה רבה למבנה‬
‫העניין השונים. כיון שהמערכת המדוברת היא מערכת‬ ‫הקלאסי של תוכניות פיתוח והוא כולל 5 סעיפים:‬
‫מורכבת ורבת משתנים יש חשיבות למדדים הנותנים‬ ‫• לימוד המצב הקיים‬
‫לציבור כלים להתמודד עם מציאות מורכבת זו.‬ ‫• חזון‬
‫• תכנית הפעולה‬
‫4. פיתוח בר-קיימא בישראל‬ ‫• מנגנוני היישום‬
‫בשנת 6991 הוקמו על ידי המשרד לאיכות הסביבה‬ ‫• ניטור, בקרה ולמידה לצורך עדכון סדר היום‬
‫(היום המשרד להגנת הסביבה) קבוצות עבודה של‬ ‫ההבדלים העיקריים בין סדר יום מקומי ובין תכניות‬
‫מומחים לגיבוש אסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא בשישה‬ ‫פיתוח רגילות הם יותר בתכנים מאשר במבנה התכנית.‬
‫סקטורים כלכליים: אנרגיה, תעשיה, תחבורה, תיירות,‬ ‫בסדר יום מקומי יושם דגש על פיתוח בר-קיימא, כלומר‬
‫מושגי יסוד‬ ‫‬

7. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫‬
‫לא הופנם הצורך בשינויים מהותיים בפעילות של רוב‬ ‫חקלאות ומגזר עירוני. ב- 8991 נוספה קבוצה לדיון‬
‫משרדי הממשלה.‬ ‫בנושא המגוון הביולוגי ונכתב גם נייר רקע בנושא‬
‫החברתי. תהליך זה ניזון הן מהתהליכים העולמיים,‬
‫5. תרומתם של בניינים לפיתוח בר-קיימא‬ ‫והן מתהליכי תכנון בישראל שבחנו את עתיד המדינה‬
‫בשנים האחרונות החריפה המודעות לשני משברים‬ ‫לטווח ארוך, כמו תכנית אב לישראל 0202 אשר כללה‬
‫סביבתיים הקשורים זה בזה. מצד אחד ההתחממות‬ ‫בתוכה מסמכי מדיניות סביבתיים וחברתיים. איור‬
‫הגלובלית בהשפעת אפקט החממה הנגרם על ידי‬ ‫3.1 מראה את הקשרים השונים בין תכניות בקנה‬
‫גידול הריכוז של פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים‬ ‫מידה ארצי ומחוזי, מסמכים בינלאומיים ומסגרות‬
‫באטמוספירה, בעיקר כתוצאה של שריפת דלקים‬ ‫בינלאומיות לבין המדיניות המתפתחת בישראל.‬
‫פחמימניים. מנגד, עליית מחירי הדלק מבטאת‬ ‫בקדימויות שהוגדרו במסגרת האסטרטגיה לפיתוח‬
‫את הגידול הנמשך בביקוש לאנרגיה, במיוחד עקב‬ ‫[3]‬
‫בר-קיימא בישראל הן:‬
‫התפתחות הכלכלה בסין ובהודו, והעלייה ברמת החיים‬
‫בהן, הגורמת לביקוש גדל לאנרגיה לייצור חשמל,‬ ‫• להפנים ההשפעות החיצוניות באופן מלא על ידי‬
‫חימום, קירור ותחבורה. ההשלכות של ההתחממות‬ ‫תימחור ריאלי;‬
‫הגלובלית עלולות להיות הרות אסון, במיוחד באזורים‬ ‫• חיסכון במשאבי קרקע, מים ואנרגיה;‬
‫עירוניים הנמצאים לאורך חופים, ובאזורים חקלאיים‬ ‫• פיתוח טכנולוגיות וגישות שיצמצמו או ימנעו‬
‫העוברים תהליכי מדבור. האדריכל אד מזריע (‪Ed‬‬ ‫פגיעות סביבתיות;‬
‫‪ ,)Mazria‬מחלוצי האדריכלות הסולרית בשנות ה-‬ ‫• שיפור איכות החיים בערים;‬
‫07, חישב ומצא שההקמה, התפעול והתחזוקה של‬ ‫• הגברת המודעות של הציבור ושל קובעי המדיניות‬
‫בניינים אחראיים ל-%84 מצריכת האנרגיה בארהב‬ ‫לסוגיות שעניינן איכות הסביבה ומשאבי הטבע;‬
‫(שהיא צרכנית האנרגיה הגדולה ביותר לנפש), ובעולם‬ ‫• הגברת היקף המעורבות הציבורית בנושאים‬
‫אחוז זה אף גבוה יותר. אם מסתכלים על צריכת‬ ‫סביבתיים, ובהליכי תכנון במיוחד;‬
‫החשמל בלבד, בניינים צורכים %67 מכלל ייצור‬ ‫• הגנה על החלשים והרחבת מעגל ההזדמנויות‬
‫החשמל. על כן, התאמתם ובנייתם של בניינים כך‬ ‫הפתוח בפניהם‬
‫שיצרכו פחות אנרגיה, תגרום להפחתה משמעותית‬ ‫12‬ ‫בשנת 1002 הוחלט על ייזום תהליכי סימ‬
‫בצריכת האנרגיה, להקטנת פליטת גזי החממה ומיתון‬ ‫(12 ‪ )Local Agenda‬ברשויות מקומיות בישראל.‬
‫ההתחממות הגלובלית.‬ ‫למרות קשיים ניכרים בגיוס רשויות מקומיות‬
‫בניינים יכולים לתרום לפיתוח בר-קיימא גם באופנים‬ ‫להצטרפות לתהליך על רקע מיעוט המשאבים שהוקצו‬
‫אחרים. מיקום המבנה בסביבה עירונית, במיוחד‬ ‫לפרוייקט, והמשבר הכלכלי ברשויות המקומיות,‬
‫במקומות נגישים לתחבורה ציבורית יעילה, מאפשרים‬ ‫הצליח הפרוייקט להעלות את רמת המודעות לנושאים‬
‫למשתמשים בו לנהל את חייהם ללא תלות ברכב פרטי,‬ ‫סביבתיים ברשויות מקומיות. בשנת 2002, אומץ על‬
‫ועל ידי כך לתרום לסביבה הן בהפחתת צריכת האנרגיה,‬ ‫ידי הממשלה ופורסם מסמך האסטרטגיה לפיתוח בר-‬
‫והן בהפחתת פליטת זיהומים ורעש. התקנת אמצעים‬ ‫קיימא בישראל, והחלה עבודה על פיתוח מדדים לפיתוח‬
‫לחיסכון במים, מיחזור מים אפורים, ועיכוב והחדרת מי‬ ‫בר-קיימא בישראל שעדיין לא הסתיימה. בשנת 3002,‬
‫הנגר הנוצרים בסביבת הבניין, מאפשרים חיסכון במים‬ ‫בעקבות ועידת יוהנסבורג לפיתוח וסביבה (01 שנים‬
‫וחיסכון באמצעים הנדסיים ואנרגיה הדרושים כדי‬ ‫אחרי ריו), החליטה ממשלת ישראל ליישם מדיניות‬
‫לטפל בהם. לבסוף, בנייה בצפיפות גבוהה, תוך תרומה‬ ‫של פיתוח בר-קיימא בישראל, והטילה על המשרדים‬
‫ליצירת סביבה עירונית מרובת שימושים ומגוונת ויצירת‬ ‫השונים, בתיאום ועדת מנכלים, להכין תכניות פעולה‬
‫ממשק נכון עם המרחב הציבורי עשויה לתרום ליצירתה‬ ‫ליישום. צוותים משרדיים החלו בגיבוש דרכים להפנמת‬
‫של חברה בריאה, הוגנת ופתוחה.‬ ‫פיתוח בר-קיימא בפעילות כל משרד. לעצם המחויבות‬
‫הממשלתית ישנה חשיבות, אם כי פעילות מעקב של‬
‫3. המשרד להגנת הסביבה, 5002‬ ‫הארגונים הסביבתיים מראה שלמרות ההצהרות עדיין‬
‫מושגי יסוד‬ ‫‬

8. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫‬
‫2. סביבה, אנרגיה ובנייה ירוקה‬
‫בכ-%04 מסך כל האנרגיה הנצרכת כיום בארצות‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים לשיח הולך וגובר אודות‬
‫מתועשות (ראה איור 1.2) – מבלי להתחשב באנרגיה‬ ‫בנייה ירוקה ובת-קיימא, בנייה חוסכת אנרגיה,‬
‫שהושקעה בבנייתם.‬ ‫אדריכלות ביו-אקלימית, בנייה אקולוגית, מוטית‬
‫יתר על כן, ככל שמחיר האנרגיה עולה וכך גם הצורך‬ ‫סביבה, מוטית אקלים, סולרית ומושגים נוספים‬
‫בה (חורפים קרים במיוחד, אירועי חום חריגים בקיץ‬ ‫המבטאים במידה רבה את אותם העקרונות. כולם‬
‫כגון גל החום הקיצוני שהכה את אירופה בשנת 3002‬
‫מתכוונים לבנייה המשלבת הבנה של אילוצי הסובב‬
‫ובקיץ האחרון), כך נחשפות אוכלוסיות חלשות ועניות‬ ‫הטבעי והטמעתם בתכנון, תוך שילוב של אסטרטגיות,‬
‫ונעשות פגיעות יותר. מצב זה מכונה באנגלית ‪fuel‬‬
‫חומרים ומערכות היוצרים סביבה מבונה בריאה ונוחה‬
‫‪ ,poverty‬היינו נזקקות לדלק, ובעוד שבעבר הוא‬ ‫תוך חיסכון בתשומת אנרגיה, מים ומשאבים נוספים.‬
‫שימש בתיאור הנזקקות לחימום בחורף, בשנים‬ ‫שאיפתנו ליצור תנאים רצויים בסביבתנו מתבטאת‬
‫האחרונות הוא משמש גם לתיאור העדר היכולת‬ ‫בין היתר בשימוש באמצעים מלאכותיים לבקרת‬
‫להשתמש באנרגיה לקירור‬ ‫04‬
‫האוויר ומיזוגו, לתאורה‬
‫בקיץ (גם אם עלות רכישה‬ ‫)0102 ,‪* quadrillion Btu in U.S. (EIA‬‬
‫ולמערכות נוספות. אמצעים‬
‫והתקנה של מזגן נמוכה‬ ‫אלה כוללים תנורי חימום‬
‫דיה). על כן, שינוי בדפוסי‬ ‫03‬
‫למיניהם, מזגני אוויר,‬
‫צריכת אנרגיה‬
‫השימוש באנרגיה למיזוג‬ ‫מגורים‬ ‫מאווררים, מערכות תאורה‬
‫הבניינים מהווה הכרח,‬ ‫02‬
‫מלאכותית ועוד. אלה הנם‬
‫ומשמעותו שינוי מהותי‬ ‫חדשים יחסית – מיזוג‬
‫בתכנון הבניינים עצמם.‬ ‫01‬ ‫האוויר הומצא רק בתחילת‬
‫*‬
‫בנייה חוסכת אנרגיה‬ ‫מסחר‬ ‫המאה ה-02 (2091),‬
‫עשויה להוות פתרון‬ ‫0‬ ‫8002 00’ 09‘ 08’ 07‘‬ ‫8002 00’ 09‘ 08’ 07‘‬ ‫8002 00’ 09‘ 08’ 07‘‬ ‫ואילו ארובות לתנורי בערה‬
‫המספק נוחות תרמית‬ ‫תחבורה‬ ‫תעשיה‬ ‫בניינים‬ ‫לא נכנסו לשימוש אלא‬
‫במאות 81-71. במהלך רוב איור 1.2. העליה היחסית של צריכת האנרגיה במבנים. למשתמש תוך חסכון‬
‫במקורות אנרגיה מתכלים‬ ‫ההיסטוריה של האדם הוא‬
‫ותוך יצירת תנאים לשמירת איכות הסביבה. בנייה זו‬ ‫נדרש להמציא שיטות וכלים אשר אפשרו לו לשפר‬
‫אינה רק נכונה מבחינה סביבתית, אלא גם אסטרטגיה‬ ‫את תנאי הסביבה שלו. שיטות וכלים אלה היו פשוטים‬
‫נכונה יותר ליצירת בניינים נוחים ובריאים יותר, בהם‬ ‫ובמקרים רבים הוזנחו עם כניסתן של מערכות‬
‫אנו מבלים כ-%09 מזמננו! בנוסף לתי 5401 לבידוד‬ ‫מודרניות לבניינים.‬
‫תרמי של בניינים, אושרו בשנים האחרונות תי 1825‬ ‫לכך יש מספר השלכות. ראשית, מערכות אלה צורכות‬
‫(בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה), וכן תי 2825‬ ‫אנרגיה שמקורה מתכלה (נפט, גז טבעי ופחם), וכיום‬
‫(דירוג בניינים לפי צריכת אנרגיה). תקנים אלה ותקנים‬ ‫ברור כי מקורות מתכלים אלה עומדים להצטמצם‬
‫נוספים העוסקים בתאורה, בחומרים ועוד, מהווים‬ ‫בעתיד הקרוב מאוד. כבר היום אנו חשים את השפעותיו‬
‫בסיס לתכנון ובנייה בני-קיימא וחוסכי אנרגיה. יתר על‬ ‫הכלליות של צמצום זה. במהלך השנים 8002-5002‬
‫כן, בבנייני ציבור יש לתכנון בר-קיימא היבטים נוספים:‬ ‫עלה מחירה של חבית נפט ביותר מ-%003, מ- 23$‬
‫כלכלי, היינו חסכון בתפעול עי הרשות המקומית;‬ ‫לכ- 041$ ויותר. שנית, צריכת אנרגיה זו המבוססת‬
‫וחינוכי, היינו חשיפת האוכלוסייה לבנייני ציבור שונים‬ ‫על בערת אותם דלקים לשם הפקת חשמל, יוצרת‬
‫מהמוכרים לה עד כה (בתי ספר, מרכזים קהילתיים,‬ ‫בעיות סביבתיות קשות ביותר, המתבטא בין היתר‬
‫מרפאות ועוד), ובכך הגברת המודעות לפוטנציאל‬ ‫בפגיעה בבריאות הציבור ואף בשינויים האקלימיים‬
‫ולהשלכות היומיומיות של בניינים כגון אלה.‬ ‫להם אנו עדים בעשורים האחרונים. חלקם של הבניינים‬
‫בצריכת האנרגיה למיזוגם, הארתם והפעלתם מסתכם‬
‫מושגי יסוד‬ ‫‬

9. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫‬
‫צ‬
‫3. אזורי אקלים‬
‫חיפה‬ ‫מדינת ישראל קטנה בשטחה. אף על פי כן, תנאי‬
‫האקלים השוררים בחלקי הארץ השונים נבדלים‬
‫במאפיינים חשובים. תכנון המתייחס בצורה נאותה‬
‫לתנאי האקלים השונים עשוי להבטיח כי הסביבה‬
‫הבנויה תהיה נוחה יותר, אגב חיסכון ניכר באנרגיה.‬
‫על מנת לסייע לציבור המתכננים להתאים את‬
‫התכנון לאתר מסוים, ניתן לסווג את כל הישובים‬
‫תל-אביב‬ ‫בארץ למספר מצומצם יחסית של אזורים בתוכם‬
‫שוררים תנאים דומים.‬
‫ירושלים‬ ‫את החלוקה לאזורי אקלים ניתן לבסס על משתנים‬
‫שונים, בהתאם לצרכים. רוב המדדים הנמצאים‬
‫בשימוש הגיאוגרפים, למשל, מתבססים על היחס‬
‫בין האידוי לכמות המשקעים, משום שגורמים אלו הם‬
‫באר-שבע‬ ‫בעלי השפעה מכרעת על התפתחות הצמחייה. כפי‬
‫שיוסבר בהמשך, החלוקה לאזורי אקלים המיועדת‬
‫לשימוש המתכננים בתחום הבנייה הסתמכה בעיקר‬
‫על טמפרטורת האוויר, אף כי גורמים נוספים כגון‬
‫הלחות וקרינת השמש הם בעלי חשיבות רבה.‬
‫1. חלוקה לאזורי אקלים על פי תי 5401‬
‫בישראל נהוגה בתחום הבנייה חלוקה לאזורים אשר‬
‫מתבססת על טמפרטורת האוויר בלבד. חלוקה זו נדרשה‬
‫על מנת לאפשר תכנון מיטבי של כמות הבידוד התרמי‬
‫אזור א‘‬ ‫הנדרשת בבניינים, בהתייחס להבדל בין הטמפרטורה‬
‫אזור ב‘‬ ‫הפנימית וטמפרטורת הסביבה. המיפוי לאזורים נעשה‬
‫לראשונה בעת הכנת התקן לבידוד תרמי של בניינים,‬
‫אזור ג‘‬ ‫תי 5401, ועבר בחינה מחודשת בשנת 2002. הוא‬
‫אזור ד‘‬ ‫מופיע כעת בתי 5401, חלק 01, בידוד תרמי של‬
‫אילת‬ ‫בניינים: סיווג יישובים לפי אזורי אקלים.‬
‫החלוקה לאזורי אקלים נעשתה לפי ניתוח נתונים‬
‫איור 1.3. החלוקה לאזורי אקלים על פי תי 5401.‬ ‫אקלימיים רב-שנתיים של תחנות מטאורולוגיות[4]. סיווג‬
‫מאזור אקלימי אחד ולהתחשב ברצף העירוני הבנוי,‬ ‫היישובים נעשה לפי הטמפרטורה היומית הממוצעת‬
‫אולם במספר מקרים, כגון חיפה וטבריה, לא ניתן היה‬ ‫בקיץ ובחורף. בישובים ללא תחנה מטאורולוגית חושבה‬
‫להימנע מחלוקת הישוב לשני אזורים.‬ ‫הטמפרטורה בעזרת משוואת רגרסיה אשר הביאה‬
‫בחשבון את השפעתם של פרמטרים גאוגרפיים כגון‬
‫במסגרת התקן, נקבעה חלוקה לארבעה אזורי אקלים.‬ ‫הגובה מעל פני הים, המרחק מהים והמבנה הטופוגרפי‬
‫4. פורשפן א., רובין ש., בנימיני י. ובקר ר., 0002‬ ‫המקומי. נעשה מאמץ למנוע פיצול ישובים ליותר‬
‫מושגי יסוד‬ ‫‬

10. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫01‬
‫קיץ (יולי)‬ ‫חורף (ינואר)‬
‫טמפ' מכס' לחות יחסית‬ ‫טמפ' מכס' ימי מעלה טמפ' מינ'‬ ‫טמפ' מינ'‬ ‫התחנה‬ ‫האזור‬
‫בשעה‬ ‫יומית‬ ‫יומית‬ ‫להסקה‬ ‫יומית‬ ‫יומית‬
‫0041‬ ‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫ממוצעת‬
‫[%]‬ ‫[מצ]‬ ‫[מצ]‬ ‫[מצ * ימים]‬ ‫[מצ]‬ ‫[מצ]‬
‫56‬ ‫8.82‬ ‫0.22‬ ‫145‬ ‫3.71‬ ‫0.9‬ ‫תל אביב‬ ‫א‬
‫23‬ ‫9.23‬ ‫5.81‬ ‫867‬ ‫4.61‬ ‫0.6‬ ‫באר שבע‬ ‫ב‬
‫24‬ ‫9.82‬ ‫2.71‬ ‫4531‬ ‫8.11‬ ‫3.4‬ ‫ירושלים‬ ‫ג‬
‫51‬ ‫4.93‬ ‫2.52‬ ‫242‬ ‫8.02‬ ‫2.9‬ ‫אילת‬ ‫ד‬
‫טבלה 1.3. נתוני אקלים נבחרים מארבע תחנות המייצגות את אזורי האקלים בישראל על פי תי 5401. מומלץ לא להסתפק‬
‫[5]‬
‫בתיאור זה ולהיעזר בנתונים מפורטים הנמצאים באטלס אקלימי לתכנון פיסי וסביבתי בישראל.‬
‫מלבד הבידוד התרמי, נשענת על החלוקה אשר נקבעה‬ ‫איור 1.3 מראה את החלוקה לאזורי אקלים על פי תי‬
‫בתקן 5401.‬ ‫5401. (רשימה מפורטת של היישובים על פי שיוכם‬
‫לאזורי אקלים מצויה בגוף התקן). הבסיס לחלוקה זו הוא‬
‫ניתוח השפעות הטמפרטורה של הסביבה על התנאים‬
‫2. מאפיינים אקלימיים של אזורי הארץ‬ ‫בתוך הבניין. באזורים א', ב' ו-ג' הקריטריון הקובע‬
‫כפי שמראה איור 1, החלוקה אשר התקבלה על ידי‬ ‫את דרישת המינימום להתנגדות תרמית של אלמנטי‬
‫ניתוח הטמפרטורות יוצרת ארבע רצועות המקבילות‬ ‫המעטפת הוא מניעת עיבוי על המשטחים הפנימיים‬
‫בקירוב לחוף הים התיכון ולגב ההר, למעט באזורים‬ ‫בחורף; לעומת זאת באזור ד', הקריטריון הקובע הוא‬
‫אשר בהם האזור ההררי אינו רציף (כגון בגליל‬ ‫הקטנת השפעתה של קרינה מהמשטחים בעונה החמה‬
‫התחתון). חלוקה זו אינה מביאה בחשבון מאפיינים‬ ‫(תוך הנחה שטמפרטורת הפנים המרבית לא צריכה‬
‫אקלימיים אחרים אשר להם עשויה להיות השפעה‬ ‫לעלות על 82 מעלות צלסיוס, ושהפרש הטמפרטורות‬
‫רבה על תהליך התכנון.‬ ‫המינימלי בין המשטחים הפנימיים לבין האוויר הפנימי‬
‫חשיפה לקרינת השמש, ביחוד לקרינה ישירה, עלולה‬ ‫הגורם לקרינת חום מורגשת הוא 3 מעלות).‬
‫להוות מקור לרווח חום רב בבניין. מאחר וכל שטח‬ ‫החלוקה לאזורי אקלים לצורך קביעת בידוד תרמי‬
‫המדינה מאופיין בשמיים בהירים במהלך כל הקיץ‬ ‫נעשתה כאמור על סמך פרמטר אקלימי אחד, דהיינו‬
‫(למעט עננות בוקר בעיקר ברצועת החוף והשפלה),‬ ‫טמפרטורת אוויר, ואיננה מביאה בחשבון גורמים‬
‫אין כמעט הבדל בין האזורים השונים במידת החשיפה‬ ‫אחרים כגון הלחות באוויר או קרינת שמש, העשויים‬
‫לקרינת השמש בעונה זו. לא כך הדבר בחורף: כמות‬ ‫להיות בעלי השפעה רבה על התכנון. אף על פי כן, גם‬
‫סדרת התקנים תי 2825, דירוג בניינים לפי צריכת‬
‫5. ביתן ורובין, 4991‬ ‫אנרגיה, המבוססים על מאפיינים נוספים של הבניין‬
‫מושגי יסוד‬ ‫01‬

11. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫11‬
‫העננים פוחתת בהדרגה מצפון לדרום וממזרח לגב ההר, וכמות הקרינה אותה ניתן לנצל לחימום משתנה בהתאם.‬
‫לדוגמא: אף שמהלך הטמפרטורות האופייני לירושלים ולמצפה רמון דומה, ושתיהן שייכות לאזור ג' לפי תי 5401,‬
‫הרי שבעיירה הדרומית הפוטנציאל לחימום פסיבי בחורף גדול במידה ניכרת.‬
‫ללחות באוויר ישנה השפעה רבה על הנוחות התרמית בקיץ: עלייה בלחות גורמת להכבדה בעומס החום גם כאשר‬
‫טמפרטורת האוויר נותרת ללא שינוי. החלוקה לאזורי אקלים על פי תי 5401 אינה מביאה לידי ביטוי הבדלים‬
‫בלחות, הנגרמים בעיקר כתוצאה מהבדלים במרחק מן הים. לפיכך, יתכן כי בשני ישובים תשרור טמפרטורה דומה,‬
‫אך ההבדל ביניהם בעומס החום עלול להיות גדול. לדוגמא: בעוד שבבית דגן הלחות היחסית הממוצעת בשעה‬
‫00:41 בחודש יולי הינה %45, הרי שבבאר שבע הינה %23 בלבד.‬
‫להלן תיאור מקוצר של התנאים האופייניים לכל אחד מאזורי האקלים על פי תקן 5401. להמחשה ניתן להיעזר גם‬
‫בטבלה 1, המציגה נתונים חלקיים של ארבע תחנות המייצגות את כל אחד מהאזורים.‬
‫2.2 אזור ב – מישור החוף והשפלה; הנגב למעט‬ ‫אזור א – אזור רצועת החוף‬ ‫1.2‬
‫הר הנגב; העמקים הצפוניים ומקומות אחרים‬ ‫אזור זה כולל רצועה צרה ברוחב של‬
‫אזור זה כולל את כל חלקי הארץ אשר גובהם מתחת‬ ‫כקמ מן הים בלבד, המושפעת מן הקרבה‬
‫כ-034 מטר מעל פני הים, למעט רצועת החוף הצרה‬
‫ואזור הבקעה והערבה. לפיכך התנאים השוררים בו‬ ‫הישירה לים (רוחבה של הרצועה הוגדל‬
‫אינם אחידים, וההבדלים בין הגליל התחתון לבין באר‬ ‫באופן מלאכותי באזור גוש דן על מנת למנוע‬
‫שבע, למשל, הם ניכרים. הגבולות בין אזור זה לבין‬ ‫חלוקתם של ישובים בין שני אזורי אקלים).‬
‫רצועת החוף מצד אחד ואזור ההר מאידך אינם חדים.‬ ‫הבדלי הטמפרטורה בין יום ללילה ובין קיץ‬
‫הגורם העיקרי המעצב את תנאי האקלים באזור זה‬ ‫לחורף מתונים באזור זה בשל ההשפעה‬
‫הוא המרחק מהים, הגורם לכך שהטמפרטורות ביום‬ ‫של הים. הלחות בו גבוהה, כך שגם אם‬
‫גבוהות מאלו שלאורך החוף ונמוכות יותר בלילה, בעוד‬ ‫הטמפרטורות בקיץ אינן גבוהות, שורר בו‬
‫שהלחות באוויר פחותה בהשוואה לאזורים הסמוכים‬ ‫עומס חום כמעט כל שעות היממה. בחורף‬
‫לים.‬ ‫הדרישה לחימום קטנה.‬
‫שמים בהירים כמעט כל השנה וכמות משקעים קטנה‬ ‫אזור ג – אזור ההר‬ ‫3.2‬
‫מאוד ולא סדירה. בקיץ שורר עומס חום כל שעות‬ ‫אזור זה מאופיין בתנאים נוחים בקיץ‬
‫היממה, אף שהאוויר יבש מאוד. בחורף מזג האוויר‬ ‫ובדרישה משמעותית להסקה בחורף.‬
‫נוח: הטמפרטורות ביום נעימות והדרישה להסקה‬ ‫בשל הריחוק מהים והגובה הטופוגרפי,‬
‫מינימלית. הרוח באזור זה נושבת כמעט תמיד מצפון‬ ‫טמפרטורת האוויר לרוב נמוכה מזו‬
‫או מצפון מזרח.‬ ‫שבשפלה, וכן גם הלחות באוויר, כך שאין‬
‫בחלק הצפוני של האזור, כמות המשקעים עולה‬ ‫כמעט עומס חום בקיץ.‬
‫בהדרגה מים המלח ועד לכנרת. הטמפרטורות בקיץ‬
‫גבוהות כמעט כמו בערבה, אך הלחות גבוהה מעט‬ ‫4.2 אזור ד – בקעת הירדן והערבה‬
‫יותר. הטמפרטורות בחורף נמוכות באזור זה ביחס‬ ‫החלק הדרומי של אזור זה, בין ים המלח‬
‫לערבה, אם כי הדרישה לחימום בכל זאת נמוכה.‬ ‫לים סוף, מאופיין באקלים מדברי חם ויבש,‬
‫מושגי יסוד‬ ‫11‬

12. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫21‬
‫4. אקלים עירוני‬
‫עצם קיומו של יישוב עירוני משנה באופן משמעותי‬
‫את תנאי האקלים – הן בתוך השטח הבנוי והן‬
‫מעבר לגבולותיו. ההשפעות האקלימיות של‬
‫המרקם העירוני תלויות במאפיינים רבים, וניתן‬
‫להעריך אותן ברמות שונות של קנה המידה‬
‫המרחבי.‬
‫במבט משכבת הגבול הפנימית, העיר נתפסת‬ ‫1. האקלים בשכבת הגבול‬
‫כמשטח מחוספס כנייר זכוכית, כאשר הטקסטורה‬
‫מורכבת מבניינים, עצים ועוד אלמנטי חספוס.‬ ‫יחסית לקוטרו של כדור הארץ (כ-007,21 קמ),‬
‫עובי האטמוספרה הנו דק מאוד. החלק המושפע‬
‫מפני הארץ מוגבל לגובה של כ-01 קמ, ובמשך פרק‬
‫זמן קצר (של ימים בודדים) השפעה זו מוגבלת לשכבה דקה עוד יותר, הנקראת שכבת הגבול האטמוספרית‬
‫(‪ .)Atmospheric Boundary Layer‬באזור עירוני, שכבת הגבול מורכבת משני חלקים שונים: שכבת הגבול‬
‫העירונית המשתרעת מעל הבניינים, והחופה העירונית המהווה את החלל אשר בין הבניינים.‬
‫כיוון הרוח האזורית‬
‫שכבת הגבול‬
‫שכבת הגבול‬ ‫הפנימת‬
‫העירונית‬
‫החופה העירונית‬
‫איור 1.4. מבנה האטמוספרה מעל העיר: שכבת הגבול העירונית מושפעת באופן חלקי מהשטח הבנוי, ושכבת הגבול‬
‫הפנימית מושפעת מהתכונות הממוצעות של אותו השטח. בחופה העירונית יש השפעות מקומיות של מבנים וכו'.‬
‫בתוך שכבת הגבול העירונית יכולה להיווצר שכבת‬ ‫• שכבת הגבול העירונית (‪)Urban Boundary Layer‬‬
‫גבול פנימית (‪ )Surface Layer‬אשר בתוכה התנאים‬ ‫מוגדרת כאותו חלק מן האטמוספרה אשר מושפע‬
‫מעוצבים על ידי התכונות הכלליות של המשטח‬ ‫מקיומו של השטח הבנוי: עובייה של שכבת אוויר זו‬
‫העירוני המחוספס. לכן הצפיפות של הבניינים, גובהם‬ ‫נוטה לעלות מעל העיר לגובה של בערך פי 01 מגובה‬
‫והחומרים שלהם מוצאים ביטוי בשכבה זו, אם כי‬ ‫המבנים. השפעת העיר מורגשת גם מעבר לגבולותיה,‬
‫לא ניתן להבחין בהשפעתם של מבנים בודדים. בכל‬ ‫בעיקר בכיוון מורד הרוח (ראה איור 1.4).‬
‫מושגי יסוד‬ ‫21‬

13. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫1‬
‫‪SVF‬‬ ‫גובה נתון בתוך השכבה, התנאים הנמדדים (כגון טמפרטורה, לחות‬
‫או מהירות רוח) נוטים להיות אחידים יחסית במרחב, ותכונה זו‬
‫של הומוגניות מאפשרת תאור כללי של האקלים העירוני. מעבר‬
‫‪L‬‬ ‫החום בין העיר והאטמוספרה ניתן למדידה בשכבה זו משום‬
‫שכל מעברי האנרגיה (קרינה מהשמש ומהקרקע, והסעת‬
‫‪β‬‬ ‫חום ואדי מים) מאופיינים כשטפים אנכיים אשר ערכם‬
‫‪θ‬‬ ‫יחסית אחיד בכל השכבה.‬
‫הגבול העליון של השכבה עולה בכיוון הרוח, בדרך כלל‬
‫‪H‬‬ ‫עד לגובה של פי- 5-4 מהגובה הממוצע של הבניינים,‬
‫ומעל גבול זה ישנן השפעות משולבות של השטח‬
‫הבנוי והלא בנוי. הגבול התחתון נמצא בגובה של‬
‫‪W‬‬ ‫בערך פי-2 מגובה הבניינים, ומתחת לגבול זה ישנן‬
‫השפעות של מבנים בודדים – כך שבקרבת הגגות,‬
‫איור 2.4. המדדים הצורניים הבסיסיים של המרקם העירוני,‬ ‫מדדים כגון מהירות הרוח משתנים מנקודה לנקודה.‬
‫כפי שמתבטאים בקניון העירוני.‬
‫(‪)Urban Canopy Layer‬‬ ‫• החופה העירונית‬
‫3) גזרת החשיפה לשמיים (‪)Sky View Factor - SVF‬‬ ‫מוגדרת כשכבת האטמוספרה בין פני הקרקע לבין‬
‫– נמדד כחלק היחסי של כיפת השמיים הנראה‬ ‫גובהם העליון של הבניינים באזור עירוני. בניגוד‬
‫מנקודה נתונה בתוך החלל. עבור קניון פשוט, ערך‬ ‫לשכבת הגבול הפנימית שנמצאת מעל העיר,‬
‫ה-‪ SVF‬מחושב יחסית לנקודה בציר המרכזי של‬ ‫הטווח של החופה מתאפיין בתנאי אקלים מאוד‬
‫הרחוב, במפלס הרצפה:‬ ‫לא אחידים, אשר בכל נקודה מושפעים מהסביבה‬
‫‪SVF = cosβ‬‬ ‫הקרובה ביותר. לכן בכל חלל עירוני נוצר מיקרו-‬
‫)‪β = tan-1(H / 0.5W‬‬ ‫אקלים ייחודי, בהתאם לתכונותיהם המקומיות של‬
‫הבניינים והפיתוח הסובבים אותם, יחד עם השפעות‬
‫מעבר למדדים הבסיסים האלה, יש מדדים נוספים:‬ ‫של האקלים האזורי והעירוני.‬
‫צפיפות חזיתית (‪ – )Frontal Area Density‬היחס‬
‫בין שטח החזיתות האנכיות המופנות לכיוון הרוח,‬ ‫2. תכונות צורניות של המרקם העירוני‬
‫לשטח האופקי הכולל;‬ ‫למרות שהחופה העירונית נוטה להיות מאוד‬
‫צפיפות שטח גגות (‪ – )Roof Area Density‬היחס‬ ‫הטרוגנית, ישנם מספר מדדים לתיאור הצפיפות‬
‫בין שטח הגגות לשטח האופקי הכולל;‬ ‫ותכונות גיאומטריות אחרות שלה.‬
‫יחס מגונן (‪ – )Vegetated Fraction‬היחס בין שטח‬ ‫הקניון העירוני (‪ )urban canyon‬מוגדר כחלל‬
‫התכסית הצמחית לשטח האופקי הכולל.‬ ‫עירוני תלת-ממדי ליניארי, כדוגמת רחוב ארוך‬
‫שתחום בשני צדדיו עי בניינים רצופים. המודל של‬
‫ראוי לציין שכל המדדים האלה הנם מדדים גיאומטריים,‬ ‫קניון עירוני מאפשר תאור כמותי של צורת הבנייה‬
‫להבדיל ממדדי צפיפות אחרים כגון מספר יחידות דיור‬ ‫העירונית, באמצעות שלושה מדדים:‬
‫או מספר תושבים ליחידת שטח, הקשורים לתופעות‬
‫אקלימיות רק באופן עקיף.‬ ‫1) יחס גובה-רוחב (‪ – )H/W‬נמדד כגובה הבנייה‬
‫הממוצע (‪ ,)H‬יחסית לרוחבו של חלל הרחוב בין‬
‫3. אי החום העירוני‬ ‫קירות המבנים (‪;)W‬‬
‫מחקרים רבים הראו שבנייה עירונית גורמת לטמפרטורת‬ ‫2) הפנייה – כיוון הציר העיקרי של הרחוב, שנמדדת‬
‫אוויר גבוהות בעיר יחסית לאלה שבסביבה הבלתי-בנויה.‬ ‫במעלות מכיוון צפון;‬
‫מושגי יסוד‬ ‫1‬

14. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫1‬
‫התחממות זו נתפסת בצורה‬
‫21‬
‫של אי חום – כלומר, כתם‬
‫חם בתוך המרחב. אבל בפועל,‬
‫כתם חום בצורת אי ניתן למדידה‬
‫01‬
‫בעיקר מעל העיר, בשכבת הגבול‬
‫ערים:‬
‫העירונית, כאשר בתוך המרקם‬
‫עוצמת אי-החום העירוני ]מ“צ[‬
‫צפון אמריקה‬
‫8‬ ‫אסיה ואוסטרליה‬ ‫הבנוי (כלומר בחופה העירונית)‬
‫אירופה‬ ‫עוצמת ההתחממות אינה אחידה‬
‫6‬ ‫ומשתנה בהתאם לתכונות‬
‫התחממות‬
‫[6]‬
‫הסביבה המיידית.‬
‫עירונית‬
‫4‬ ‫ישנם מספר תהליכים שגורמים‬
‫צפיפות‬ ‫להיווצרות אי החום העירוני,‬
‫2‬ ‫עירונית‬ ‫ולחלק מהם יש גם זיקה לתכנון‬
‫עירוני פיזי:‬
‫0‬ ‫1) ייצור חום מפעילות אנושית‬
‫0‬ ‫5.0‬ ‫0.1‬ ‫5.1‬ ‫0.2‬
‫(‪ – )anthropogenic heat‬כל‬
‫5.2‬ ‫0.3‬ ‫5.3‬
‫יחס גובה-רוחב במרכז העיר )‪(H/W‬‬
‫תהליכי הבעירה המתבצעים‬
‫בעיר יוצרים חום – בתנורי איור 3.4. התלות של עוצמת אי החום העירוני (הפרש הטמפרטורה בין מרכז‬
‫[6]‬
‫העיר לסביבה מחוץ לעיר) בצפיפות התלת-מימדית של הבניה העירונית.‬ ‫חימום של בניינים, במנועים‬
‫של כלי רכב, במכונות של‬
‫משטחים: גוונים כהים גורמים לבליעה מוגברת של‬ ‫מפעלי תעשייה, ועוד. (פעילות עירונית יוצרת גם‬
‫קרינת שמש, והשימוש בחומרים בעלי מקדם החזרה‬ ‫זיהום אוויר, והפליטה המוגברת של קרינה מהשמיים‬
‫(‪ )albedo‬יותר גבוה עשוי להקטין את כמות החום‬ ‫שנובעת מהריכוז המוגבר של מזהמים שונים נחשבת‬
‫הנאגרת בעיר. דוגמאות לגישה זו כוללות גגות צבועים‬ ‫כגורם אפשרי נוסף להיווצרות אי החום.) בנוסף,‬
‫בגוונים בהירים וחומרים חליפיים לסלילת כבישים‬ ‫נפלט חום לסביבה העירונית ממערכות מיזוג אוויר,‬
‫אשר צבעם יותר בהיר מאספלט. (עם זאת, יש לזכור‬ ‫כך שתוך כדי קירור של חללים פנימיים, מתחמם‬
‫שחומרי גמר לריצוף וקירות חוץ בגוונים בהירים מאוד‬ ‫האוויר בשטחי חוץ בעונה החמה. שיעור יצירת החום‬
‫עלולים ליצור בוהק בעייתי בשטחים הפתוחים).‬ ‫תלוי, אם כן, בתכנון אדריכלי (שמשפיע על הצורך‬
‫בחימום וקירור של מבנים), ובתכנון עירוני (שמשפיע‬
‫3) אטימות השטח העירוני – הכיסוי הירוק האופייני,‬ ‫על הצורך בתחבורה עירונית).‬
‫שקיים בשטח הלא מבונה מחוץ לעיר, גורם לקירור‬
‫האוויר באמצעות אידוי מים מהקרקע ודיות מעלי‬ ‫2) תכונות תרמיות של חומרי בנייה עירוניים‬
‫הצמחים (‪ .)evapo-transpiration‬לרוב הפוטנציאל‬ ‫– יחסית לשטח הפתוח הירוק, התכסית העירונית‬
‫לקירור באידוי נמוך בשטח עירוני, כתוצאה מהחלפת‬ ‫מורכבת מחומרים צפופים כגון בטון ואספלט, אשר‬
‫התכסית הירוקה בחומרים אטומים כגון בטון ואספלט.‬ ‫מתאפיינים בקיבול חום גבוה. קיבול החום הגבוה‬
‫ככל שניקוז מי הגשם יעיל יותר, כך קטן האידוי מפני‬ ‫של מבנים ושטחים מרוצפים או סלולים גורם לכך‬
‫השטח – וככל שהעיר מתאפיינת במיעוט צמחים,‬ ‫שאנרגיית שמש שנקלטת ביום נאגרת לאורך זמן,‬
‫כך קטן שיעור הטרנספירציה. לכן יש תפקיד חשוב‬ ‫ובלילה האוויר העירוני בא במגע עם משטחים חמים‬
‫לייעור עירוני, אשר כולל גנים ציבוריים ופרטיים, וגם‬ ‫יחסית, כך שהטמפרטורה שלו גבוהה ביחס לסביבה‬
‫הפתוחה. עוצמת ההתחממות אשר נגרמת עי‬
‫7891 ,‪6. Oke‬‬ ‫חומרים עירוניים תלויה במידה רבה בצבע של אותם‬
‫מושגי יסוד‬ ‫1‬

15. ‫מפתח‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תוכן ענינים‬ ‫1‬
‫קרינה‬ ‫קרינה‬ ‫קרינה‬
‫מפוזרת‬ ‫ישירה‬ ‫ארוכת גל‬
‫החזרה‬
‫פליטה‬
‫בליעה‬
‫איור 4.4. חימום קרינתי והצורה התלת-מימדית של הבניה העירונית.‬
‫כללי (‪ )urban albedo‬נמוך יחסית באזורים צפופים,‬ ‫עצי רחוב – אשר חוסמים את קרינת השמש ומפזרים‬
‫ויוצרת מעין מלכודת חום קרינתית בתוך החלל.‬ ‫את האנרגיה בצורת חום כמוס במקום חום מוחשי.‬
‫(חשוב לציין שבגלל קיבול החום הגבוה האופייני‬ ‫אמצעי נוסף למניעת התחממות בערים צפופות הנו‬
‫לחומרים עירוניים, חלק מאנרגית השמש הנלכדת‬ ‫הגג הירוק, אשר כולל שכבת אדמה רטובה וכיסוי‬
‫נאגר לאורך זמן, ונפלט כקרינה ארוכת-גלים.)‬ ‫צמחיה על גבי גגותיהם של המבנים.‬
‫• מלכודת הקרינה נוצרת בחללים צפופים גם כתוצאה‬ ‫החום‬ ‫4) הגיאומטריה העירונית – תופעת אי‬
‫מצמצום החשיפה לשמיים (‪ SVF‬נמוך) – משום שחלק‬ ‫מושפעת באופן מובהק גם מהתכונות הגיאומטריות של‬
‫מהקרינה ארוכת-הגלים (חום) שנפלטת מהמשטחים‬ ‫המרקם העירוני המחוספס, שבתוך החופה מתבטאות‬
‫כלפי השמיים נבלעת עי משטחים אחרים. תופעה זו‬ ‫בצורת המבנים והחללים ביניהם. כאשר הבנייה צפופה‬
‫באה לידי ביטוי במיוחד בלילה, כאשר המאזן הקרינתי‬ ‫והרחובות מתאפיינים ביחס ‪ H/W‬גבוה, ניתן להבחין‬
‫הטבעי הנו שלילי (דהיינו השטף העיקרי מכוון מפני‬ ‫במספר תופעות:‬
‫השטח אל השמיים).‬ ‫• פני הרחובות והבניינים בולעים חלק מקרינת השמש‬
‫• השלכה אפשרית נוספת של בנייה צפופה הנה חוסר‬ ‫הפוגעת בהם, ומתחממים, בעוד שחלק מהקרינה‬
‫אוורור, שמגביל את סילוק החום מהחלל עי הרוח.‬ ‫מוחזר. החלק היחסי אשר מוחזר תלוי בצבע המשטחים‬
‫זרימת האוויר בחופה העירונית מושפעת מגורמים‬ ‫(משטחים כהים בולעים יותר קרינה) ובמידת החספוס‬
‫רבים, וסילוק החום תלוי גם במהירות הרוח (שהיא‬ ‫שלהם (משטחים מחוספסים מחזירים פחות קרינה).‬
‫בדרך כלל נמוכה בתוך קניון עמוק), וגם בעצמת‬ ‫בחלל צר ועמוק ישנן החזרות קרינה רבות בין‬
‫הערבול של הזרימה (‪ – )turbulence‬אשר, עד גבול‬ ‫המשטחים שונים, וכתוצאה מכך נבלע אחוז יחסית‬
‫מסוים, מתגברת עם ציפוף הבנייה.‬ ‫גבוה מהקרינה. תופעה זו מתבטאת במקדם החזרה‬
‫מושגי יסוד‬ ‫1‬