1. דרום העיר לאנשים עקרונות למדיניות תכנון חדשה בדרום תל אביב - יפו ההצעה הוכנה בהתנדבות על ידי קבוצת פעילים , אדריכלים ומתכננים , רובם מתגוררים או פועלים בדרום תל אביב וביפו : איזנברג אפרת , איזקוב ליאת , אנגלמן קרן , בארי דליה , בן מור גיל , ברקאי - נבו ענת , גינסברג כרמית , וולרשטיין סבסטיאן , ירושלמי גלית , ישראלי אושרת , כהן עומר , לינדנר קרין , מימר נאור , מרום נתי , נדלר גורי , נרדי גיא , פולקמן ליטל , פוקס גסי , פרמן אריאל , צור ברברה , קיים מוקי , רוטברד שרון , רוסטיקר אהוד , שווץ קרן , שור לירון , שר שלום אביעד
2. חלק ראשון היסטוריה קצרה של דרום העיר , מירוק לשחור
3. אזור יפו היה ללא ספק אחד האזורים היפים במזרח התיכון : יפו היא אולי העיר היחידה שהיא בעלת שורשים תנ " כיים וקלאסיים כאחת , ומכל המקומות המיתיים היא אחת הבודדות שהצליחה להתקיים לאורך אלפי שנים ברצף כמקום חי ופעיל . החל מתחילת המאה ה - 18 ניטעו בסביבותיה של העיר פרדסים שניזונו ממי אקוויפר החוף . השילוב בין הפרדסים , מפעלי המים הקטנים ומערכות ההשקייה יצר אקולוגיה ייחודית שבתוכה נבנו בתי פרדס , כפרים קטנים וסכנאות . למיתולוגיה התנ " כית של יונה הנביא ולמיתולוגיה היוונית של פרסאוס ואנדרומדה נוספה מיתולוגיה מודרנית חדשה , זו של תפוחי הזהב של Jaffa . עם התפתחות הסחר הימי במהלך המאה ה - 19, גדלה העיר והפכה למרכז ארצי קוסמופוליטי ולשער הכניסה העיקרי לארץ ישראל . המראה הפרוש מיפו מזרחה עד לאופק של ים ההדרים המנוקד בבתי באר ובאחוזות קטנות וריח פריחת ההדרים הפכו לסימן ההיכר של אזור יפו וזכו לתיאורים נלהבים גם של מבקרים אירופיים וגם של אבות היישוב הציוני . למרות התמורות הגדולות שפקדו את האזור אחרי מלחמת העולם הראשונה , כיבוש הארץ בידי הבריטים והתפתחותה של תל אביב בצדה של יפו והתגברות מעשי האיבה בין ערבים ליהודים , אקולוגייה ההדר החזיקה מעמד עד לכניעתה הסופית של יפו ב - 13 במאי 1948, רגע לפני פרוץ מלחמת העצמאות . הפרדסים של נחום גוטמן אקולוגיית ההדר
5. 1917: יפו ממעוף הציפור - מבט למזרח על יפו וארץ ההדר כשהשחור היה ירוק : יפו ב - 1917
6. עם גלי העלייה הגדולים שמגיעים אחרי מלחמת העולם הראשונה , ולאחר המאורעות של מאי 1921, תל אביב מתחילה להתרחב צפונה , אך גם דרומה , מעבר לדרך יפו תל אביב : במהלך שנות העשרים קמות מספר שכונות דרומיות – נוה שאנן , שפירא , פלורנטין , המכבי . חלק מהן נמצאות בתחומי העיר , וחלק לא . תל אביב ויפו , סוף שנות העשרים שנות העשרים : תל אביב בורחת מיפו צפונה ומזרחה
7. תל אביב דוהרת צפונה . השכונות הדרומיות נשארות מאחור , ומתפתחות כאיים בים שטחי הפרדסים שמסביב , וכאזור ספר החוצץ בין תל אביב לסביבותיה . מבט על נווה שאנן מתל אביב , תחילת שנות השלושים שכונת שפירא , סוף שנות העשרים שנות השלושים : הארכיפלג הדרומי - שכונות בים של פרדסים
8. תיקון תכנית גדס ב - 1938 מגדיר כמעט את כל צפון העיר כאזור מגורים . בכך , יוצרת תכנית גדס ( שברבות הימים תהפוך ל " עיר הלבנה ") את היפוכה בשטחים שמחוצה לה . מעתה , כל מה שמה אסור לבנות בתכנית גדס , יהיה מותר לבנות בשטחים שמחוצה לה . השילוב בין תכנית האזורים הכוללת ותכנית גדס יוצר הפרדה תכנונית בין דרום לצפון , כאשר צפון העיר מוגדר כאזור מגורים מובהק ואילו דרום העיר על פי תב " ע 44 נדון ל " עירוב שימושים " וקולט אליו את כל השימושים שאינם מותרים באזור תכנית גדס : בתי מלאכה , מבני תעשייה ומסחר , מחסנים . מעתה , שכונות כדוגמת נווה צדק וכרם התימנים מיועדות באופן כרוני להריסה . תיקון תכנית גדס 1938: תיקון תכנית גדס והמצאת " העיר השחורה " תכנית בניין עיר 44 ( תכנית האזורים הכוללת
9. התחנה המרכזית שנפתחה ב - 1941 משנה באופן סופי את אופייה ה " התיישבותי " והירוק של שכונת נווה שאנן . נתיבי התחבורה הרחבים הפרידו אותה מהעיר . הרעש , העשן והאוטובוסים שנוסעים ברחבי השכונה דרדרו אותה במהירות . התחנה המרכזית הישנה , שנות הארבעים 1941: התחנה המרכזית " הישנה "
10. בין החודשים מרץ ודצמבר 1948, ב - 5 מהלכים עוקבים , סופחו לעיר תל אביב השטחים הכבושים של יפו והסביבה . העיר הכפילה את שטחה מ - 23,460 דונם בתחילת השנה ל - 48,900 דונם בסופה . הסיפוח הפך לאיחוד בהחלטת ממשלה מה - 4 באוקטובר 1949 והאיחוד הפך לרשמי באוגוסט 1950. שטחים אלה כללו את העיר יפו על רבעיה ושכונותיה , את הסכנאות והכפרים ששכנו בתחום שטח השיפוט של העיר או ובסמוך לה , את השכונות עבריות שנותרו בתחומה של העיר יפו עד למלחמת העצמאות , ובנוסף , הם הם כללו שטחי פרדסים - את ארץ התפוז המפורסם של יאפא , יפו , ג ' אפה . בארבע השנים הראשונות אחרי הסיפוח הוכפלה גם אוכלוסיית העיר ( ועברה מ - 185,000 תושבים לפני קום המדינה ל - 350,000 בסוף 1952). חלק מהגידול נבע כתוצאה מסיפוח השכונות העבריות של יפו וחלק אחר מגלי העלייה של 1948-1952 שכוונו ליפו ולשטחים החדשים שסופחו לעיר . מפת בניין העיר תל אביב – יפו , 1950 1950-1948: יפו מסתפחת לתל אביב
11. על פי התוכנית הארצית מ - 1951, שהקדישה פרק מיוחד לתכנון אזורי של אזור תל אביב , נשמר חלק משמעותי מאזור הפרדסים כריאה ירוקה , בדומה לריאה הירוקה שעתידה להיות מוקמת על גדת הירקון מצפון לגבולה ההיסטורי של תל אביב . התוכנית הארצית הקפידה על שמירה על רציפותם של השטחים הפתוחים לא רק באזור הדרום , אלא גם חיברה אותם לפארקים אחרים ויצרה רשת פארק רציף שחיברה את פרבריה הדרומים של העיר חולון ובת ים לפארק גדול במרכז אזור הדרום , ומשם , לאורך ואדי מוסררה , התחברה לפארק הירקון ולפרבריה הצפונים של העיר . למעשה , על פי תוכנית זאת , ניתן היה לחצות את כל המטרופולין באופניים בתוך פארק . את אזור דרום תל אביב ייעדה התוכנית למגורים . התוכנית הקצתה אזור למלאכה ולתעשייה בדרום מזרח איזור המרכז , באזור שהוא כיום אזור התעשייה של חולון . אדר ' יצחק פרלשטיין , תכנית אזורית לאזור תל - אביב , אריה שרון , תכנון פיסי בישראל , הוצאת המדפיס הממשלתי , 1951, עמ ' 70-80 אזור תל אביב בתכנית הארצית של אריה שרון
12. 1954: הצעת צורת העיר , אהרון הורוביץ הצעת צורת העיר בעתיד , תכנית הורוביץ , 1954
13. שנות החמישים : התיעוש מתקבע , הירוק הופך לשחור דרום תל אביב , תצלום אוויר , 1956
14. מסוף שנות החמישים הופכת המדיניות התכנונית לבעיה חברתית . תיעוש הולך וגובר , מטרדים סביבתיים חדשים המוקמים באזור ( התחנה המרכזית החדשה ), חוסר תכנון בשכונות הקיימות , תכנון יתר דוגמטי בשכונות החדשות , פיתוחו של המע " ר כחומה המפרידה בין צפון ודרום , ביתורו של האזור בכבישים מהירים , היעלמותם ההמוחלטת של הפרדסים , הזנחת השטחים הפתוחים הנותרים – כל אלה הופכים את אזור הדרום כולו לנחשל ומקבעים את מעמדם של השכונות הדרומיות כ " שכונות עוני ". ה " פער " הופך לעובדה קיימת שעליה אין ויכוח בין תושבי הדרום ובין פרנסי העיר . שנות השישים : לידתו של ה " פער " ארגון שכונות העוני , 1973 משכנות עוני לקימום , תכנית אב לתל לאביב , 1959
15. רועי חמד , עיבוד ממוחשב להדמייה של התחנה המרכזית החדשה בעלון פרסומת מאמצע שנות השישים 1967: ברוכים הבאים לתחנה המרכזית החדשה
16. דרום תל אביב , תצלום אווירי , 1984 שנות השמונים : העיר מגיעה אל הקצה תוך יצירת איים , מובלעות ושכונות מבודדות
17. דרום תל אביב , תצלום אווירי , 1984 החל מאמצע שנות השמונים , תל אביב נשטפת בגל של רטרו ששיאו ב - 2004, בהכללת העיר ברשימת UNESCO של אתרי המורשת העולמיים של התנועה המודרנית בארכיטקטורה . לרגל פסטיבל " באוהאוס בתל אביב " שנחגג באביב 1994, מוציאה עיריית תל אביב מפת אתרים . רובם המוחלט של המבנים המסומנים נמצאים בתחום תכנית גדס (" העיר הלבנה "). שכונות נוה שאנן ופלורנטין נחתכות . יפו , שכונת שפירא , קריית שלום והשכונות המזרחיות מחוץ למפה . וגם : התחנה המרכזית החדשה נפתחת , כמעט שלושים שנה לאחר שהחלה להיבנות . שנות התשעים : דרום תל אביב נחתכת מהמפה ומההיסטוריה
18. בית ספר ביאליק ברחוב לוינסקי , מבט ממערב , 1941 שנות האלפיים : בית הספר ביאליק בנווה שאנן נהרס
24. תל אביב – יפו , שחזור של מפת השימושים של העיר , סתיו 2009 דרום העיר לא לאנשים מרבית שטחה הדרומי של תל אביב צבוע בסגול ובאפור ( שימושים עיקריים : תעסוקה ומסחר ). במצב הסטטוטורי הקיים , דרום תל אביב אינה מיועדת למגורי אדם . אם סגול ואפור היו טובים לאנשים , כל העיר היתה צבועה בהם .
25. תחנה מרכזית ישנה , תחנה מרכזית חדשה , תחנות מוניות , מגרשי גרוטאת , מגרשים לחומרי בניין , מזבלות , מגרשים לגרירת רכב , מפעלים , בתי מלאכה , תחנות דלק , תחנות דלק פיראטיות , מגורים פיראטיים , מגרשי מכוניות , מחסנים , מגרשי מתכות , בתי קברות למכוניות , בית כלא , מכון לנתיחת גופות , מרפאות לנרקומנים , מבני תעשייה , כבישים מהירים , שטחי בור , משחטות , משחטות רכב . והכול מותר . דרום העיר למטרדים ולפסולת
26. דרום העיר למזהמים : הידעתם שיותר מ - 70% מתחנות הדלק שפועלות בתל אביב ממוקמות בדרום העיר ?
27. דרום תל אביב , תצלום אווירי , 1984 תל אביב – יפו , שחזור של מפת השימושים של העיר , סתיו 2009 דרום העיר כיום : מימוש חזונו של הורוביץ מ - 1954 הצעת צורת העיר בעתיד , תכנית הורוביץ , 1954
31. 1. תפישה כוללת של דרום העיר תוך שמירה על פסיפס התרבויות והמרקמים השכונתיים והכרה בערכם
32. מתן קדימות לצירים ההיסטוריים ושמירה על רצף מירבי של השטחים הירוקים 2. הפיכת הדרכים מצירי תנועה לרחובות ולשדרות
33. שיקום ופיתוח ארבע הדרכים ההיסטוריות דרך יפו תל אביב – הגבול ההיסטורי בין אחוזת בית וארץ הפרדסים , ואחד הרחובות ההיסטוריים היפים בעיר דרך סלמה - עם הקשר ליפו ולשכונות העבריות ההיסטוריות שפירא ופלורנטין , דרך סלמה היא בעלת פוטנציאל להפוך לחוד החנית של כל התחדשות אמיתית בדרום תל אביב . לא דרוש הרבה מעבר לסילוק מטרדים ( מגרש חומרי בניין ומחסנים ), מעט מעורבות ציבורית - מבנה תרבות חדש ופיתוח המדרכות והעיצוב העירוני . דרך קבוץ גלויות ( דרך לוד ) - אופייה של דרך קיבוץ גלויות תיקבע במידה רבה על ידי הבינוי שלצדה . עדיף לייצב לאורך קבוץ גלויות חזית ברורה של מבני לופטים בני 5 וחצי קומות , בדומה לאלה שכבר אושרו באזור זה בתוכנית האב של שכונת שפירא , שממילא ממשיכים את מבני קריית המלאכה . דרך בן צבי ( דרך ירושלים ) - דרך יצחק בן צבי עשוייה להפוך לציר ירוק המשלב בתוכו אתרים בעלי עניין , בתי באר ובתי מידות יפואים , בריכות השקייה ומפעלי מים ישנים מהתקופה החקלאית של האזור . 2. הפיכת הדרכים מצירי תנועה לרחובות ולשדרות היסטורי מסחרי מגורים ומסחר מסחר ופנאי היסטורי וירוק
34. שימור : בתי פרדס בדרום תל אביב שימור בתי פרדס ומפעלי מים 3. טיפוח האקולוגיה והמורשת המקומית
35. השלמת מפת השימור העירונית יש להשלים את סקר השימור שנעשה בדרום , לערוך סקר נוסף ביפו בשיתוף עם אדריכלים דוברי ערבית , ולהשלים את עבודות המחקר והתיעוד של בתי הבאר ושל המבנים שנבנו בסגנון הבינלאומי בשכונות נווה שאנן , שפירא , צ ' לנוב ופלורנטין . על כל הממצאים יש להגן בתוכנית סטוטורית , כמקובל במקרים כאלה בתל אביב . את המבנים לשימור יש לשלב בתכנון הנופי של השטחים הפתוחים . 3. טיפוח האקולוגיה והמורשת המקומית
36. החלפת השחור בירוק ושמירה על רצפים ירוקים . שילוב שטחים פתוחים עם בתי באר ומבני ציבור . הקמת מוסדות תרבות וחינוך בדרום העיר . 3. טיפוח האקולוגיה והמורשת המקומית
37. יצירת דופן עירונית על ידי מגורים ושימושים מעורבים 4. תכנון ופיתוח אזורי התפר יצירת דופן עירונית על ידי מגורים ושימושים מעורבים
38.
39. 300 % 300 % 300 % 300 % 300 % 300 % 300 % = = פרצלציה וחלוקה של זכויות הבנייה כדי לעודד לאנשים 4. תכנון ופיתוח אזורי התפר
41. טיפול במטרדים נקודתיים ואזוריים אזור הדרום משופע במטרדים שונים , שחלקם מרוכזים באתר אחד ויוצרים גלי הדף של נזקים – רעש , זיהום אוויר , בעיות חברתיות . על כל תוכנית בדרום תל אביב לקחת בחשבון עובדה זאת , להגדיר את המוקדים ולפעול לנטרולם . לעתים מדובר במטרדים גדולים כדוגמת התחנה המרכזית החדשה , בית המעצר , המכון הפתולוגי , חירייה ; ולעתים במטרדים קטנים יותר כמגה - סטרוקטורות תעשייתיות ( בית פנורמה ), תחנות דלק ( כ - 70% מסך כל התחנות בתל אביב ), מגרשים לגרירת מכוניות , מגרשי גרוטאות ופסולת בניין , מגרשים לממכר חומרי בניין . בקטגוריה זאת יש לכלול גם טיפול מנהלי ותב " עי במטרדים שנוצרים עקב פעילות עבריינית שלעת עתה מתאפשרת כתוצאה מהתרת שימושים מעורבים – בתי בושת ובתי הימורים . מטרדים נקודתיים לטיפול , מחזור , או הסרה : התחנה המרכזית החדשה בית המעצר " אבו כביר " המכון הפתולוגי תחנות דלק מגרשי גרוטאות מגה סטרוקטורות ( בית פנורמה ) אזבסט 5. פיתוח תעסוקה לאורך ציר אילון ולא בשכונות
42. שימושים : מצב קיים שימושים : מצב מוצע 5. פיתוח תעסוקה לאורך ציר אילון ולא בשכונות
46. צירים ירוקים כגורם מקשר בין שכונות המגורים , המרחב הציבורי , ומוקדי תרבות . עיר פתוחה לים . האתגר ב חיבור השכונות הדרומיות לים הם גור מים מבתרים : ריכוזי תעסוקה , וצירי תחבורה סוענים . עירוב שימושים : הגדרת המרחב באמצעות 3 דרגות , המגדירים את רמת העירוב המותרת . שימור , ושימור מרקמים מודגש כאלמנט חשוב בדרום העיר עם התייחסות ספציפית לדרך יפו ול צירים ההיסטוריים . הגבלת בניה לגובה למגורים בעיקר לצפון העיר ולמרכזה . תחבורה בת קיימא , ומרחב ציבורי מפותח לעיר כולה : עיקר התחבורה לעיר תהיה ציבורית . עקרונות לדרום תל אביב על פי חזון העיר פרויקטי מנוף כלי חשוב להתחדשות בדרום מוקדי תרבות ומוסדות להשכלה גבוהה כאפשרויות למינוף הדרום .
