![דברי הסבר
מבוא
הרפורמה המוצעת נועדה לעצב הסדר חדש שיהיה בו כדי להחזיר את מעמד התקנות ככלי
מרכזי וחשוב לניהול סדרי המשפטים האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים
האזרחיים תוך קיומו של הליך ראוי והוגן. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 4891 והעקרונות -
הדיוניים בהליך האזרחי נקבעו ברובן בתקנות משנת 4891 , כאשר בשנת 4891 הן עברו עדכון
ניסוחי בלבד. לאחר מכן הותקנו מעת לעת תיקונים בתקנות, לעיתים של פרקים שלמים ולעיתים
של תקנות בודדות, בלא שהתבצע תיקון קוהרנטי כולל של כל התקנות. נמצא כי לאחר שבמערכת
בתי המשפט עודכנה תוכנת מחשוב חדשה ומודרנית ושונתה כליל סביבת העבודה השיפוטית,
הגיעה העת להתקין תקנות חדשות שיתאימו לימינו אנו.
ואכן, במשפט המשווה ניתן למצוא דוגמאות רבות לרפורמות, בהיקפים שונים, שנערכו
בכללי הפרוצדורה האזרחית. מטרותיהן משותפות: להפחית את העלויות ולפשט ולקצר את
- הימשכותם של ההליכים המשפטיים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בארה"ב ] 4881 The civil Justice Reform Act of 1990- CJRA [, באנגליה ] 4888 הרפורמה של לורד וולף ) – Access to Justice - - .] ( ורפורמה נוספת לאחרונה, ב 3141 רפורמת ג'קסון[ ובהונג קונג ] 3118
תקנות סדר הדין האזרחי הן כלי העבודה המשמש את בית המשפט ואת בעלי הדין
לשמיעה ולניהול של דיונים אזרחיים. הן מתוות ומבטאות את האופן שבו יוכלו בעלי הדין,
הצדדים להליך האזרחי, לממש את הזכויות המהותיות שמקנה להם הדין, זאת תוך יצירת מסגרת
שיח משותפת לצדדים לדיון ולבית המשפט, כך שלכל צד יתאפשר ביטוי ראוי בתוך מסגרת דיונית
זו. למרבה הצער, בשנים האחרונות חלה זילות ממשית בהתייחסות להסדרים הדיוניים שבתקנות
ובכלל. דומה הדבר שההתייחסות אליהם היא כאל עניין טורדני ומטריח. בהינתן שהעומס בבתי
המשפט הוא כבד מנשוא ולהליכים האזרחיים אין מכוון ומורה דרך ראוי, נדרש לשקול את שינוי
התובנות באשר לפן הדיוני של ההליכים האזרחיים.
תכליתן של התקנות המוצעות הוא, אפוא, לסייע בידי בית המשפט לנהל את המשפט תוך
קיום הליך שיפוטי ראוי והוגן, שיאפשר הגעה לתוצאה נכונה וצודקת תוך יעילות מירבית. על מנת
לעשות כן, מבקשות התקנות להשיג מספר מטרות: ראשית, להביא לפישוט והאחדה של סדרי הדין
הקיימים; שנית, לקבוע מדדי זמן וכמויות על מנת לשרש חסמים הגורמים להתארכות דיונים
בבתי המשפט וכן כדי להתמודד עם תופעות של העדר התייחסות למועדים או שימוש מרובה
בניירת מעל ומעבר לצריך ולנדרש )לעיתים עד כדי מצב שמרוב טיעונים ותתי טיעונים על פני מאות
עמודים, קשה לבית המשפט לאתר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים(;
שלישית, להביא לגילוי הדדי ושקיפות מלאה בין בעלי הדין לפני הגשת התובענה ובמהלכה;
רביעית, לקדם נגישות לערכאות השיפוטיות, להבטיח קיומו של הליך ראוי והוגן, ובתוך כך למנוע
בזבוז זמן שיפוטי יקר, זמן המהווה משאב ציבורי מובהק, ולהשריש שיקולי יעילות וצדק מהיר.
עקרונות יסוד אלה ראוי שישמשו גם כלי פרשני, בבחינת מורה דרך לבתי המשפט ולצדדים, בכל
הנוגע ליישומם של ההסדרים הדיוניים המוצעים להלן.](https://image.slidesharecdn.com/random-141126060549-conversion-gate02/85/-1-320.jpg)
![2
התקנות המוצעות מחולקות לשני חלקים: החלק הראשון עניינו עקרונות יסוד של סדרי
הדין האזרחיים. לבד מההנחיה לקיומו של הליך ראוי והוגן, כאשר במונח זה מצויים גם שיקולי
יעילות וצדק מהיר, יש התייחסות לאחריות הניהולית של בית המשפט על המשפטים האזרחיים.
במידה מסוימת נדרשת נסיגה, גם אם מעטה, מהגישה האדברסרית הקלאסית כדי לאפשר לבית
המשפט להיות אקטיבי יותר במהלך הדיונים, וזאת לשם ניצול נכון והגשמה יתרה של זמנו של
הציבור. גם עורכי הדין אמורים לסייע לכך, בהיותם קציניו של בית המשפט, ולא רק מייצגים של
צד לסכסוך בהליך. על פי התפיסה בתקנות הקיימות, קדם המשפט אינו נחשב כהליך אדברסרי
ומוצע להרחיב את סמכויות הניהול השיפוטי של בית המשפט גם מעבר להליך קדם המשפט עצמו.
חלק זה מיועד אם כן להוות מורה דרך בכל הנוגע להתנהלות בהליכים אזרחיים באשר הם וכלי
פרשני ראשון במעלה לסוגיות דיוניות שונות.
החלק השני כולל את סדרי הדין האזרחיים הכלליים. אלה הם ההסדרים החלים על כל
ההליכים האזרחיים, זולת עניינים אשר לגביהם נקבעו סדרי דין מיוחדים. חלק זה מכיל שינויים
וחידושים רבים בהשוואה למצב הקיים, שעליהם נעמוד במפורט יותר בהמשך.
לבד מהמפורט לעיל, להלן העקרונות המרכזיים והשיקולים העומדים בבסיס הרפורמה
המוצעת:
האחדה ופישוט של ההסדרים הדיוניים בהליך האזרחי
מוצע לקבוע מסגרת מועדים אחידה ככל האפשר וצמצום של הסדרים מיוחדים
המקובלים כיום ואשר אינם נדרשים, וכן מוצע לערוך את פרקי וסעיפי התקנות לפי הסדר
- הכרונולוגי של שלבי ההליך המשפטי גופו. כיום קיימות בתקנות סדר הדין האזרחי מעל ל 011
תקנות )חלק מהן הן תקנות הממוספרות גם באותיות רבתי כיוון שהן הוכללו בשלב מאוחר יותר(.
ללא החלקים על ענייני משפחה וסדרי דין מיוחדים, קיימות מעל ל 551 תקנות סדרי דין אזרחיים -
כלליים, בעוד שבנוסח המוצע קיימות פחות מ 491 תקנות. הסדרים קיימים רבים בוטלו ואחרים -
שונו וקוצרו. פתיחתו של הליך תעשה בדרך אחת של הגשת תובענה ולא יהיו עוד הסדרים מיוחדים
כדוגמת סדר דין מקוצר ]כפי שהומלץ גם בדו"ח הוועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים,
בראשות כב' השופטת רות רונן )להלן דו"ח ועדת רונן([, המרצת פתיחה וכיוצאים באלה. באשר -
לסדר דין מהיר, ההסדר יישאר על כנו, אולם פתיחת ההליך תהיה כדוגמת פתיחתו של כל הליך
אחר.
קביעת מדדי זמן וכמויות
בעיה נפוצה נוספת בהליכים האזרחיים מתבטאת כיום בהעדר אכיפה של ההסדרים
הקיימים. מסתבר שהמנגנון המצוי ברשות בית המשפט, של פסיקת הוצאות ושל החלטות בעלות
משמעות חמורה יותר, כגון מחיקת כתב הטענות, אינו מספק ואינו משיג את מטרות ההליך הדיוני.
על רקע זה נוצר מצב, שסדרי הדין אינם מכובדים ואינם מגשימים את יעדם: זמנים אינם זמנים,
הטיעונים ארוכים ומסורבלים הרבה מעבר למידה, וכמדומה שכמות הניירת המוגשת לבית
המשפט איבדה כבר מזמן כל פרופורציה והיגיון. בנסיבות אלו, מוצע לצמצם את היקף כתבי
הטענות, לתחום את היקפם, לחייב בהגשת כתבי הטענות בפורמט אחיד, וכן מוצע לקבוע הסדר]()
More Related Content
תקנות סדא הצעת הרפורמה המלאה
- 1. דברי הסבר מבוא הרפורמה המוצעת נועדה לעצב הסדר חדש שיהיה בו כדי להחזיר את מעמד התקנות ככלי מרכזי וחשוב לניהול סדרי המשפטים האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים תוך קיומו של הליך ראוי והוגן. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 4891 והעקרונות - הדיוניים בהליך האזרחי נקבעו ברובן בתקנות משנת 4891 , כאשר בשנת 4891 הן עברו עדכון ניסוחי בלבד. לאחר מכן הותקנו מעת לעת תיקונים בתקנות, לעיתים של פרקים שלמים ולעיתים של תקנות בודדות, בלא שהתבצע תיקון קוהרנטי כולל של כל התקנות. נמצא כי לאחר שבמערכת בתי המשפט עודכנה תוכנת מחשוב חדשה ומודרנית ושונתה כליל סביבת העבודה השיפוטית, הגיעה העת להתקין תקנות חדשות שיתאימו לימינו אנו. ואכן, במשפט המשווה ניתן למצוא דוגמאות רבות לרפורמות, בהיקפים שונים, שנערכו בכללי הפרוצדורה האזרחית. מטרותיהן משותפות: להפחית את העלויות ולפשט ולקצר את - הימשכותם של ההליכים המשפטיים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בארה"ב ] 4881 The civil Justice Reform Act of 1990- CJRA [, באנגליה ] 4888 הרפורמה של לורד וולף ) – Access to Justice - - .] ( ורפורמה נוספת לאחרונה, ב 3141 רפורמת ג'קסון[ ובהונג קונג ] 3118 תקנות סדר הדין האזרחי הן כלי העבודה המשמש את בית המשפט ואת בעלי הדין לשמיעה ולניהול של דיונים אזרחיים. הן מתוות ומבטאות את האופן שבו יוכלו בעלי הדין, הצדדים להליך האזרחי, לממש את הזכויות המהותיות שמקנה להם הדין, זאת תוך יצירת מסגרת שיח משותפת לצדדים לדיון ולבית המשפט, כך שלכל צד יתאפשר ביטוי ראוי בתוך מסגרת דיונית זו. למרבה הצער, בשנים האחרונות חלה זילות ממשית בהתייחסות להסדרים הדיוניים שבתקנות ובכלל. דומה הדבר שההתייחסות אליהם היא כאל עניין טורדני ומטריח. בהינתן שהעומס בבתי המשפט הוא כבד מנשוא ולהליכים האזרחיים אין מכוון ומורה דרך ראוי, נדרש לשקול את שינוי התובנות באשר לפן הדיוני של ההליכים האזרחיים. תכליתן של התקנות המוצעות הוא, אפוא, לסייע בידי בית המשפט לנהל את המשפט תוך קיום הליך שיפוטי ראוי והוגן, שיאפשר הגעה לתוצאה נכונה וצודקת תוך יעילות מירבית. על מנת לעשות כן, מבקשות התקנות להשיג מספר מטרות: ראשית, להביא לפישוט והאחדה של סדרי הדין הקיימים; שנית, לקבוע מדדי זמן וכמויות על מנת לשרש חסמים הגורמים להתארכות דיונים בבתי המשפט וכן כדי להתמודד עם תופעות של העדר התייחסות למועדים או שימוש מרובה בניירת מעל ומעבר לצריך ולנדרש )לעיתים עד כדי מצב שמרוב טיעונים ותתי טיעונים על פני מאות עמודים, קשה לבית המשפט לאתר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים(; שלישית, להביא לגילוי הדדי ושקיפות מלאה בין בעלי הדין לפני הגשת התובענה ובמהלכה; רביעית, לקדם נגישות לערכאות השיפוטיות, להבטיח קיומו של הליך ראוי והוגן, ובתוך כך למנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר, זמן המהווה משאב ציבורי מובהק, ולהשריש שיקולי יעילות וצדק מהיר. עקרונות יסוד אלה ראוי שישמשו גם כלי פרשני, בבחינת מורה דרך לבתי המשפט ולצדדים, בכל הנוגע ליישומם של ההסדרים הדיוניים המוצעים להלן.
- 2. 2 התקנות המוצעות מחולקות לשני חלקים: החלק הראשון עניינו עקרונות יסוד של סדרי הדין האזרחיים. לבד מההנחיה לקיומו של הליך ראוי והוגן, כאשר במונח זה מצויים גם שיקולי יעילות וצדק מהיר, יש התייחסות לאחריות הניהולית של בית המשפט על המשפטים האזרחיים. במידה מסוימת נדרשת נסיגה, גם אם מעטה, מהגישה האדברסרית הקלאסית כדי לאפשר לבית המשפט להיות אקטיבי יותר במהלך הדיונים, וזאת לשם ניצול נכון והגשמה יתרה של זמנו של הציבור. גם עורכי הדין אמורים לסייע לכך, בהיותם קציניו של בית המשפט, ולא רק מייצגים של צד לסכסוך בהליך. על פי התפיסה בתקנות הקיימות, קדם המשפט אינו נחשב כהליך אדברסרי ומוצע להרחיב את סמכויות הניהול השיפוטי של בית המשפט גם מעבר להליך קדם המשפט עצמו. חלק זה מיועד אם כן להוות מורה דרך בכל הנוגע להתנהלות בהליכים אזרחיים באשר הם וכלי פרשני ראשון במעלה לסוגיות דיוניות שונות. החלק השני כולל את סדרי הדין האזרחיים הכלליים. אלה הם ההסדרים החלים על כל ההליכים האזרחיים, זולת עניינים אשר לגביהם נקבעו סדרי דין מיוחדים. חלק זה מכיל שינויים וחידושים רבים בהשוואה למצב הקיים, שעליהם נעמוד במפורט יותר בהמשך. לבד מהמפורט לעיל, להלן העקרונות המרכזיים והשיקולים העומדים בבסיס הרפורמה המוצעת: האחדה ופישוט של ההסדרים הדיוניים בהליך האזרחי מוצע לקבוע מסגרת מועדים אחידה ככל האפשר וצמצום של הסדרים מיוחדים המקובלים כיום ואשר אינם נדרשים, וכן מוצע לערוך את פרקי וסעיפי התקנות לפי הסדר - הכרונולוגי של שלבי ההליך המשפטי גופו. כיום קיימות בתקנות סדר הדין האזרחי מעל ל 011 תקנות )חלק מהן הן תקנות הממוספרות גם באותיות רבתי כיוון שהן הוכללו בשלב מאוחר יותר(. ללא החלקים על ענייני משפחה וסדרי דין מיוחדים, קיימות מעל ל 551 תקנות סדרי דין אזרחיים - כלליים, בעוד שבנוסח המוצע קיימות פחות מ 491 תקנות. הסדרים קיימים רבים בוטלו ואחרים - שונו וקוצרו. פתיחתו של הליך תעשה בדרך אחת של הגשת תובענה ולא יהיו עוד הסדרים מיוחדים כדוגמת סדר דין מקוצר ]כפי שהומלץ גם בדו"ח הוועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים, בראשות כב' השופטת רות רונן )להלן דו"ח ועדת רונן([, המרצת פתיחה וכיוצאים באלה. באשר - לסדר דין מהיר, ההסדר יישאר על כנו, אולם פתיחת ההליך תהיה כדוגמת פתיחתו של כל הליך אחר. קביעת מדדי זמן וכמויות בעיה נפוצה נוספת בהליכים האזרחיים מתבטאת כיום בהעדר אכיפה של ההסדרים הקיימים. מסתבר שהמנגנון המצוי ברשות בית המשפט, של פסיקת הוצאות ושל החלטות בעלות משמעות חמורה יותר, כגון מחיקת כתב הטענות, אינו מספק ואינו משיג את מטרות ההליך הדיוני. על רקע זה נוצר מצב, שסדרי הדין אינם מכובדים ואינם מגשימים את יעדם: זמנים אינם זמנים, הטיעונים ארוכים ומסורבלים הרבה מעבר למידה, וכמדומה שכמות הניירת המוגשת לבית המשפט איבדה כבר מזמן כל פרופורציה והיגיון. בנסיבות אלו, מוצע לצמצם את היקף כתבי הטענות, לתחום את היקפם, לחייב בהגשת כתבי הטענות בפורמט אחיד, וכן מוצע לקבוע הסדר
- 3. 3 שלפיו מסמך אשר מבקשים להגישו לבית המשפט ואשר אינו עונה אחר דרישת התקנות או אחר הוראות בית המשפט במדויק, לרבות המועדים שהוקצבו להגשתו או היקפו, לא יקובל לרישום. במזכירות בתי המשפט יוצב בעל תפקיד חדש, "מזכיר משפטי", עורך דין אשר יהיה מוסמך שלא לקבל מסמך אשר אינו עונה אחר הדרישות האמורות. בכל בית משפט ייקבע גם שופט אשר ניתן יהיה לפנות אליו כדי לבדוק את נכונות אי קבלת המסמך. הנורמה האמורה עשויה לשנות באופן יסודי את דרך ההתנהלות בהליכים האזרחיים ויהיה בה כדי להעמיד מחדש את עקרונות השמירה על זמנים ועל היקפי החומר המותרים להגשה, כפי הנדרש במדויק על ידי התקנות. בכך גם יחסך זמן דיוני יקר ויתאפשר לייעל את ההליכים מבלי לפגוע בתקינותם ובאיכותם. גילוי הדדי, שקיפות מלאה ופעולות לפני הגשת התובענה כחלק מההכנה לתיק אחת הבעיות הקיימות כיום היא שהכנת התיקים לקראת הדיון בבית המשפט אינה תמיד מלאה ולא אחת נתקל השופט בקדם המשפט בעובדה שעד לאותו שלב הצדדים טרם מצאו לנכון לשוחח ביניהם אודות המחלוקת. לפיכך, מוצע לכלול הסדר מחייב, עובר לשלב הגשת כתבי הטענות, הכולל פעולות שעל בעלי הדין לנקוט בהן בטרם יוגש ההליך לבית המשפט. הצעה דומה לזו נכללה בדו"ח ועדת רונן. המטרה בהליך מקדמי זה המכונה "פעולות מקדמיות לפני הגשת כתב תביעה" ) Pre-Action Protocol ( היא קידומה של מוכנות רבה יותר בקרב בעלי הדין ומודעות של כל צד לטענות משנהו. בכגון דא עשוי התהליך המוצע לאפשר לבעלי הדין אף להגיע לפשרה במידה רבה יותר, אם הם חפצים בכך, וזאת עוד לפני קיומו של הליך משפטי. עם זאת יוטעם כי תכלית ההליך היא בהכנת המשפט באופן מיטבי וביתר מוכנות מצד הצדדים ולא לשם הפשרה בהכרח. בתקנות היום מצוי הסדר חובה של פגישת מהו"ת )פגישת מידע, היכרות ותיאום( לגבי סוגי תיקים מסוימים. נוכח קביעת מסגרת של פעולות מקדמיות לפני הגשת כתב תביעה, יהיה נכון יותר להקדים הסדר זה לשלב של טרום הגשת התביעה, אף שלבית המשפט יש מעורבות בהתנהלותו. ואכן, השלבים המקדמיים אינם מנתקים את הזיקה של המחלוקת לבית המשפט. דוגמה נוספת לעקרון הגילוי ההדדי והשקיפות כפי שמוצעת בתקנות היא חיוב התובע לצרף לכתב התביעה תצהיר לשם פירוט העובדות המבססות את כתב הטענות וכל מידע נוסף שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת נשוא התביעה ולמקד את הפלוגתיות שבמחלוקת בין הצדדים. לתצהיר יצורפו העתקם של מסמכים מהותיים המהווים חלק מעילת התביעה או הגנה וכן תצהיר המאמת את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין. העקרון של גילוי הדדי ושקיפות המלאה יועילו לציבור המתדיינים, שכן הוא יביא לחסכון בזמן ובמשאבים של ציבור המתדיינים ופרקליטיהם ושל מערכת בתי המשפט: ראשית, טענות הצדדים תהיינה ממוקדות ומבוססות יותר; שנית עיקר הראיות מצויות בפני בית המשפט כבר - במועד הגשת כתבי הטענות והדבר יסייע לבית המשפט למקד ולצמצם את השאלות השנויות במחלוקת, וכן לסייע במציאת פתרון מוסכם והוגן, תוך מתן הערכה לגבי סיכויי התביעה וההגנה; שלישית הכנת תצהירים ועבודת הכנה יעילה של הצדדים בטרם הגשת כתבי הטענות מבהירה - לצדדים ולפרקליטיהם את סיכוייהם וסיכוניהם במשפט גופו.
- 4. 4 עוד יצוין, כי במצב הנוכחי תביעות רבות מוגשות בשלב מוקדם ובטרם הבשילו, רק על מנת "לתפוס תור", והן מביאות לעומס מיותר על בית המשפט, ולאבדן זמן שיפוטי בשל הצורך בישיבות הכנה רבות. פרוצדורה זו תשפר את המצב הקיים גם מהיבט זה. הבטחת הנגישות לבית המשפט וקיומו של הליך ראוי והוגן כמורה דרך לבתי המשפט והצדדים התקנות המוצעות כוללות עקרונות יסוד של סדרי הדין האזרחיים. לבד מההנחיה לקיומו של הליך ראוי והוגן, כאשר במונח זה מצויים גם שיקולי יעילות וצדק מהיר, יש התייחסות לאחריות הניהולית של בית המשפט על המשפטים האזרחיים. במידה מסוימת נדרשת נסיגה, גם אם מעטה, מהגישה האדברסרית הקלאסית כדי לאפשר לבית המשפט להיות אקטיבי יותר במהלך הדיונים, וזאת לשם ניצול נכון והגשמה יתרה של זמנו של הציבור. גם עורכי הדין אמורים לסייע לכך בהתאם לדרישות התקנות, בהיותם קציניו של בית המשפט, ולא רק מייצגים של צד לסכסוך בהליך. במסגרת האפשרות של בית המשפט לנהל את ההליך, מוצע למנוע ככל האפשר מהצדדים המתדיינים לקבוע על דעתם בלבד את כמות בעלי הדין שיצורפו להליך לאחר הגשת התובענה. לכן מוצע כי הודעות לצדדים שלישיים ותובענות שכנגד כלפי מי שאינם בעלי דין בתיק, זולת חריגים בודדים, טעונות אישור של בית המשפט. בית המשפט יצטרך לבחון את הסרבול והסיבוך אל מול הצורך המהותי הכרוך בצירופם של אותם בעלי דין. בהתאם יהיה עליו ליתן הוראות באשר למתכונת שמיעת התיק. בהתחשב בהתקדמות הטכנולוגית ובעלויות העצומות הכרוכות בהמצאה ארכאית של מסמכים בכתב, הנשלחים בדואר או באמצעות שליח, מוצע לקבוע ככלל המצאה באמצעים דיגיטליים, זאת תוך התחשבות כמובן בבעלי הדין הפוטנציאליים שאין ביכולתם לעשות שימוש באמצעים אלה. תכלית ההמצאה היא בסופו של דבר להביא לידיעתו של הצד את תוכנו של המסמך המשפטי המוגש, ולכן העיקר צריך להתמקד בכך ודרכי ההמצאה מיועדים להוות חזקה לידיעה של המקבל. חלק א' עקרונות יסוד – עקרונות היסוד מעגנים כאמור את עקרון ההליך הראוי וההוגן ) Due Process (. מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, יצירת ודאות, מניעת שרירותיות והגשמת העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי לאפשר להגיע לתוצאה נכונה וצודקת. בנסיבות האמורות מתייתר הצורך לחזור בתקנות מדי פעם בפעם על עניינים הנגזרים מעקרון על זה. כך למשל, אין צורך לחזור ולקבוע את רישום הטעמים המיוחדים )"מטעמים מיוחדים שירשמו"( או את הצורך לשמוע את הצדדים הרלוונטיים כולם בטרם קבלת החלטה כלשהי. זוהי התנהלות מתבקשת להגשמת הליך ראוי והוגן הכולל בחובו את חובת ההנמקה. כך, בדומה, לא נדרש לכלול פירוט יתר של הליכים מסוימים. למשל: הזכות של צד לפנות אל משנהו
- 5. 5 בדרישה לגילוי מסמך ספציפי. זו אינה צריכה לנבוע מתקנה המורה לעשות כן. מעצם קיומה של חובת גילוי כללית ומכוח החובה לקיים הליך ראוי והוגן, נגזרת זכות הצד לכך והסמכות של בית המשפט ליתן הוראות בהתאם. השמטת הסדר המצוי כיום בתקנות אינה מלמדת אפוא, בהכרח, על הסדר שלילי. ואכן, לכל שאלה שתתעורר בנושא סדרי הדין האזרחי, שאין לה מענה מפורש בתקנות, אם הכלליות ואם המיוחדות, יהיה מורה דרך מכוון הנובע מעקרונות היסוד האמורים. כך גם באשר למניעת התנהלות של צד באופן שיש בה משום שימוש לרעה בהליך השיפוטי. חלק ב' סדרי דין כלליים - פרק א': הגדרות מוצע להגדיר מונחים רק כאשר מונח מסוים חוזר על עצמו פעמים רבות ולאורך כל התקנות או כאשר יש חשיבות מיוחדת בהגדרה. מונח שנזכר מעט פעמים בסמוך להזכרתו הראשונית, איננו טעון הגדרה ופירושו נובע מההקשר של הדברים. פרק ב': פעולות מקדמיות לפני הגשת כתב תביעה מטרתו של פרק זה מפורטת במבוא לדברי ההסבר. כאמור, מטרת הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה היא להביא לידי כך שהצדדים ייערכו היטב לקראת ההליך המשפטי וילבנו את יריעת המחלוקת עוד לפני שננקטו הליכים משפטיים, תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, בכפוף לכל דין, ובאופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לתחילת המשפט. אגב כך יוכלו לבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. הסדר הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה מתייחס לחלופת מכתבים בין הצדדים ולליבון הפלוגתות השנויות במחלוקת, תוך בחינת האפשרויות לצמצם את היקף ההתדיינות, הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעם הצד שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם. תוך כדי כך ישולב גם תהליך פגישת המהו"ת, תוך שיחסך הזמן השיפוטי המוקצה לכך היום. התהליך כולו מתוחם לפרק זמן של ארבעה חודשים, כדי למנוע אפשרות מנתבע לגרור את התובע פרקי זמן שאינם מתקבלים על הדעת. האכיפה של פרק זה נתונה בידי בית המשפט וצד שלא יקיים את הוראות פרק זה בתקנות יחויב לתקן את ההפרה וניתן יהא לפסוק נגדו הוצאות מיוחדות לאלתר, עד לתום ישיבות קדם המשפט. פרק הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה לא יחול כאשר ההליך מוגש בהסכמה, כאשר מדובר בהליך שמטיבו מתנהל במעמד צד אחד או שמטרתו תסוכל אם תיעשה פנייה מקדימה לצד שכנגד, בתביעה לפינוי מושכר )שמטבע העניין מחייבת דיון מהיר(, בתביעה בענייני משפחה, בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים ובתביעה בסדר דין מיוחד. הוא הדין בתביעה שעילתה עלולה להתיישן תוך פרק הזמן הנדרש לפעולות האמורות. עם זאת, בית המשפט רשאי
- 6. 6 להורות גם במקרים חריגים אלה לקיים את ההליך לאחר הגשת כתבי הטענות ובטרם תחילת המשפט. קיום שלב הפעולות המקדמיות מוגבל בזמן, ולאחר מכן ניתן להגיש את כתב התביעה ללא נפקא מינה מדוע לא הושלם השלב המקדמי ומי הגורם האחראי לכך. כמו כן, נשיא בית המשפט או שופט שמונה על ידו לכך התיר מטעמים מיוחדים את הגשת כתב תביעה, אף אם לא התקיימו כל התנאים הנדרשים בפרק זה. פרק ג': הגשת כתבי טענות מוצע כי כתבי הטענות יוגשו במבנה אחיד, כאשר כתב התביעה וכתב ההגנה יחולקו לשלושה חלקים: מסמך כותרת הכולל פרטים טכניים, הנדרשים בעיקר למזכירות ולביצוע המצאות; גוף כתב התביעה, אשר יכלול פירוט תמציתי של העילות והסעדים, וגוף כתב ההגנה אשר יכלול תמצית ההגנה והטענות המקדמיות; ותצהיר לפירוט העובדות המבססות את כתב הטענות. מטרת תצהיר זה היא לאמת את כתב הטענות ולגרום לקיצורו וליתר רצינות בהכנתו, אולם התצהיר כשלעצמו אינו מהווה תחליף לעדות בחקירה ראשית של מגישו. כמו כן מוצע לתחם את היקף המסמכים האמורים בכתבי הטענות, כך שכתב הטענות השלם יהיה קצר באופן משמעותי מהנהוג להגיש היום. עם זאת, כתב הטענות יכלול את כל הנחוץ והנדרש כדי שניתן יהיה לאתר וללבן את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. לתצהיר יצורפו מסמכים מסוימים כגון תצהיר גילוי מסמכים, ההתכתבות הנוגעת לפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה, מסמכים מהותיים המבססים את עילת התביעה וחוות דעת של מומחים. עוד מוצע, לבטל את הסדר משלוח שאלונים הקיים כיום. הניסיון מלמד שלרוב נעשה שימוש לא נאות בהליך השאלון ולא אחת משתמשים בו ככלי לנגח או להתיש את הצד השני. במקרים רבים השאלון הסטנדרטי המחזיק מאות שאלות מצוי במחשב ונשלף לצורך משלוח, גם אם חלק מהשאלות אינן רלוונטיות לעניין כלל ועיקר. בנוגע לתביעת נזקי גוף יצרף התובע תשובות לשאלון מובנה, הכולל את עיקר העניינים הנדרשים באמת בהליך זה. מעבר לכך יוכל בית המשפט בשלב קדם המשפט להורות לצד להשיב בתצהיר על שאלות אחדות, אשר בית המשפט שוכנע בחשיבותן. עוד מוצע כי כתב הגנה יוגש תוך 91 יום והנתבע שהגיש כתב הגנה ייחשב כמכחיש את המפורט בכתב התביעה, זולת עובדות שהוא הודה בהן במפורש. בכך יחסך הצורך המלאה להכחיש כל סעיף וסעיף בכתב התביעה. כמו כן מוצע כי הגשת כתב תשובה תהא טעונה רשות, שתינתן רק לשם הבאתם של עובדות ונימוקים חדשים שלא נזכרו בכתב התביעה, הנדרשים במענה לטענות הנתבע ושאינם נימוק תביעה חדש. פרק ד': תביעה שכנגד; פרק ה': הודעה לצד שלישי בסיס שני ההסדרים נותר כשהיה. עם זאת, וברוח הדברים שתוארו לעיל, ההסדר המוצע מבקש לצמצם צירופי סרק של מי שאינם בעלי דין באמצעות הגשת תביעה שכנגד או באמצעות
- 7. 7 צירופם כצדדים שלישיים, רביעיים וכיוצאים באלה. לפיכך, תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי, המתייחסים לאדם שאינו בעל דין בהליך, טעונים אישור מבית המשפט. חריג לגבי מגבלת משלוח הודעה לצד שלישי למי שאינו בעל דין בהליך חל, כאשר הנתבע זכאי להשתתפות או לשיפוי מהצד השלישי על יסוד התחייבות מפורשת בכתב. למשל, מכוח חוזה ביטוח. בנסיבות אלו הוא יהיה רשאי לשלוח את ההודעה לצד שלישי גם מבלי לקבל רשות. פרק ו': כתבי טענות ומסמכים הוראות שונות – בפרק זה מוסדרים מספר כללים הנוגעים לכתבי טענות. מובהר שהמטרה היא לחתור ככל האפשר לכך שיצומצמו מספר ההליכים הנובעים מאותה עילת תביעה או המופנים כלפי אותו בעל דין. התובע נדרש לרכז את כל הניתן בתובענה אחת. בקשה לפיצול סעדים תידון לכל המאוחר עד לתום הליך קדם המשפט, כדי לחייב את התובע לשקול את צעדיו בזהירות בנוגע למיצוי ההליכים. כפירה בסמכות השיפוט או טענת פורום בלתי נאות יש להעלות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה )לכל המאוחר בכתב ההגנה( ובמקרים מיוחדים עד לתחילת שמיעת הראיות. בכך מבקשת התקנה ליצור סדר, ודאות ואחידות בסוגיה, כדי למנוע הימשכות הליכי סרק. בעניין אחרון זה חשוב לציין כי אף שמדובר בסמכות שיפוט עניינית, אין הכוונה להקנות סמכות זו בתקנות אם הטענה אינה מועלת במועדה. מועד העלאת הטענה הוא עניין שבסדרי דין והפרתו אינה מחייבת מסקנה שלפיה בית המשפט קנה סמכות עניינית. עם זאת, ההפרה של ההוראה יכולה להוביל לסנקציות אחרות, כגון חיוב בהוצאות משפט. עוד מוצע כי מנהל בתי המשפט יקבע הוראות טכניות לגבי צורת כתבי טענות, מצורפיו ומבנהו, כגון גודל וסוג הגופנים, גודל העמוד ומיקום הכיתוב על פני העמוד. ככלל, בעל דין אינו רשאי להעלות בכתבי הטענות טענות שבעובדה סותרות או חלופיות, זולת אם הצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו. נקודת עוגן מרכזית וחשובה בתקנות המוצעות היא התקנה בדבר אי קבלת מסמך. העומס הרב המוטל על השופטים וטיב תפקידם אינו מאפשר להם להיות "שומרי סף" טובים לקיום הוראות טכניות. גם מכשיר ההוצאות נכשל במילוי אחר ייעוד זה. אין פלא אפוא, שכיום ממעטים לקיים הוראות, הנחיות או תקנות המתייחסות לנושאי כמויות וזמן. לפיכך, מוצע לנקוט בדרך אחרת, כדי שההוראות הנ"ל תמולאנה כראוי. מוצע למנות מזכיר משפטי, שימנע קבלת מסמך אשר אינו ממלא אחר הדרישות הקבועות בתקנות אלה או שנקבעו על ידי בית המשפט. זוהי מניעה טכנית שתחייב את מגישי המסמכים לעמוד בדיוק בהוראות התקנות או בית המשפט. כיוון שמדובר בסמכות מנהלית, ניתן יהיה לפנות תוך 41 יום לשופט כדי לבחון את צדקת אי קבלת המסמך. פרק ז': סמכות מקומית הכלל באשר לסמכות המקומית נשאר בעיקרו כמקודם: על התובע ללכת אחר הנתבע, למחוז השיפוט שבו הוא גר או מנהל את עסקו. אם התביעה היא בענייני מקרקעין, אין מוצעת סמכות ייחודית לבית המשפט במחוז המצאם, אולם זו חלופה אפשרית.
- 8. 8 שינוי בהסדר האמור מבקש ליתן מענה לתביעות אינטרנט. ההסדר המוצע קובע כי תביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או התובע. עם זאת, מקום שבו הוגשה התביעה על ידי בעל העסק, היא תוגש במקום עסקו או מגוריו של הנתבע בלבד. בכך, מבקשת התקנה להקל על תובע צרכן שביצע - רכישה באינטרנט. פרק ח': בקשות ורשימת בקשות בעבר הבקשות נשמעו בעל פה ולבית המשפט הוגשה "הודעה על כוונה להגיש בקשה" - )המרצה(. החיסרון בגישה זו היה שבית המשפט חויב לזמן את הצדדים לדיון בעל פה, גם אם העניין לא הצדיק זאת. הדבר יצר עומס מיותר של דיונים והעמיס על יומנם של השופטים. שיטה זו הוחלפה באופן גורף בדרך של הגשת בקשות בכתב, הנוהגת היום. החיסרון בגישה זו הוא שהדבר מכביד ביותר על נטל הכתיבה, "צוואר הבקבוק" בעבודה השיפוטית. החלפת מסמכי הבקשה גם גורמת להתארכות זמן ההליך, מעת הגשת הבקשה ועד להכרעה בה. כיוון שיש מקרים שבהם עדיפה השמיעה בעל פה ויש מקרים שבהם עדיפה השמיעה על דרך הכתב, מוצע שלשופט תהיה אפשרות בחירה לפי שיקול דעתו והעדפותיו, ללא קביעה מפורשת של דרך אולטימטיבית אחת לשמיעת הבקשות. זאת ועוד, כדי למנוע מצב שבו עם תחילת ההליך מוגשות בקשות רבות, חלקן מיותרות, מוצע שעד לישיבת קדם המשפט לא תוגשנה בקשות, זולת בקשות לסעדים זמניים וכאלו הקשורות לרשות להגיש כתבי טענות. לפני ישיבת קדם המשפט יגיש כל צד רשימה של הבקשות שברצונו לבקש. בית המשפט יקבע את דרך השמיעה של כל בקשה אם בעל פה או אם בכתב. ההנחה על פי הניסיון היא, שחלק גדול מהבקשות ייפתר כבר באותו מעמד, כך שלהכרעה ממש תשארנה רק מקצת הבקשות, אלו שבאמת מחייבות דיון. עוד מוצע שהשופט יהיה מוסמך לקבוע גם לפני קדם המשפט את דרך הגשת הבקשות, אם רצונו בכך. אם לא נקבע כיצד תוגש בקשה, כי אז ברירת המחדל היא של הגשת בקשה בכתב. גם בקשות אלו מתוחמות בהיקפן. על מנת להבטיח שימוש מושכל בהגשת בקשות, מוצע כי מיד בתום כל דיון בבקשה יחליט בית המשפט אם לחייב ואת מי מבעלי הדין בהוצאות הבקשה, זאת במנותק מתוצאת ההליך העיקרי. עוד מוצע כי בקשות לבית המשפט בעניינים טכניים הנוגעים לניהול שוטף של ההליך, כגון בקשה לשנות מועד דיון )לשנות ולא רק לדחות, שכן בהחלט ניתן להקדימו( וכיוצאים באלה, תוגדרנה כ"פניות". על הפונה לצרף ככל הניתן את עמדת הצד השני ואין צורך לקיים דיון בעניין. פרק ט': איחוד תובענות בית המשפט רשאי להורות על איחוד תובענות התלויות ועומדות באותה ערכאה ובאותו מחוז שיפוט, אם סבר כי יש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים ולמנוע תוצאות סותרות. מנגד,
- 9. 9 לא נקבעה תקנה באשר לסמכותו של נשיא בית המשפט העליון להורות על איחוד במחוזות שיפוט - . שונים, שכן נושא זה מוסדר כבר בסעיף 09 לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד 4891 פרק י': סילוק תביעה ההסדר המוצע מבחין בין מחיקה של כתב תביעה )שהתקנות מתוות את העילות בגינן היא מתאפשרת(, בין דחייתה של תביעה )שתיעשה רק במקרים מיוחדים(, בין הפסקתה )שיוזם תובע, להבדיל מנתבע( ובין מחיקה מנהלית מחוסר מעש )שמתאפשרת מקום שבו לא נעשה מעש בתובענה במשך שישה חודשים ללא הצדקה, ובעל הדין לא השיב להתראה שנשלחה אליו במסגרתה התבקש ליתן טעם מדוע לא יימחק ההליך( ההבחנה בין קיומו של מעשה בית דין )בדחיית תובענה( ובין היעדרו )במחיקת תובענה ובהפסקתה( נותרה כשהייתה. אחת החלופות המיוחדות היא הסמכת בית המשפט למחיקת כתב תביעה בשל שימוש לרעה של התובע בהליכי משפט בנסיבות מיוחדות או אי קיום הוראות והחלטות. ראוי לציין שמחיקת כתב תביעה אינה צעד כה דרסטי וקיצוני, כפי שניתן לחשוב, שכן משמעות הדבר היא לומר לתובע שעקב פגמים בהתנהלותו עליו לחזור לתחילת התור על ידי הגשת תביעה חדשה ולשאת באגרות ובהוצאות המתחייבות מכך. אין בדבר כדי לשלול את הזכות המהותית מעיקרה. פרק י"א: תיקון כתב טענות ההוראות הקיימות היום פושטו וקוצרו. לא נמצא צורך לקבוע הסדר מיוחד לצירוף או מחיקה של בעלי דין, שכן מדובר במקרה פרטי של תיקון כתב הטענות. עם זאת, תיקון כתב טענות אינו מקנה, לפי המוצע, זכות אוטומטית לתיקון נגדי ואין עוד מקום שהצד שמנגד יוכל לתקן את כתב טענותיו ללא הגבלה, ככל העולה על רוחו. כיוון שהעובדות הכלולות בתיקון נחשבות מוכחשות, לא תמיד יש צורך לתיקון נגדי ולרוב הדבר מנוצל להכביד על ניהול ההליך. לפי המוצע נדרש לקבל רשות של בית המשפט לתיקון נגדי, בהיקף ובתנאים שבית המשפט יקבע. פרק י"ב: קדם משפט מוצע להרחיב את ההוראות הקיימות היום, תוך יצירת הדרישה שלפיה על הצדדים להגיש את רשימת עדיהם לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה ורשימת המסמכים שבכוונתם להגיש כראיה. סמכותו הרחבה של בית המשפט בהליך מקדמי חשוב זה נותרה על כנה, תוך מתן דגש לצורך בקביעת סדרי הדיון, כשרות הראיות והסדרת שלב הראיות על ידי קביעת מדדי זמן והיקפי טיעון. קדם המשפט מהווה נדבך מרכזי בהכנת המשפט לשמיעה יעילה ורציפה וכבר היום אינו נחשב הליך אדברסרי. פרק י"ג: המצאות כאמור לעיל, עיקר התכלית העומדת בבסיס המצאת המסמכים המשפטיים היא בהבאת תוכנם לידיעת הנמען. לפיכך, ההסדר המוצע קובע כי הנמען ייחשב כמי שיודע את תוכנו של מסמך אם הוא הומצא לו בהתאם לתקנות או אם הוכח כי הוא יודע את מלוא תוכנו בדרך סבירה אחרת. ההמצאה מהווה אפוא חזקת ידיעה.
- 10. 01 נוכח ההתפתחות הטכנולוגית המאפיינת את התקופה שבה אנו חיים, קובע ההסדר המוצע חובת המצאה באמצעים אלקטרוניים. מסגרת זו עשויה לסייע אף בצמצום העלות, הטרחה, חוסר היעילות והנזק הרב הנגרמים כתוצאה מהדרישה הקיימת היום להמצאת מסמכים בעותק קשיח ובמשלוח בדואר או באמצעות שליח. ראוי להדגיש כי מקום שבו מדובר בבעל דין אשר אינו מיוצג, מאפשרת המסגרת המוצעת המצאה בדרכים אחרות, הכול על מנת להקל ולפשט את הגישה לבית המשפט ולא למנוע את האפשרות לכך ממי שידו אינה משגת. חובת ההמצאה האמורה אינה חלה גם על כתב טענות המוגש ראשון בתיק ועל כתב תביעה )אם אינו המסמך הראשון( ועל כתב הגנה. באשר להמצאה מחוץ לתחום השיפוט, ההסדר המוצע מותיר את עיקרי המצב הקיים על כנו, בכפוף לקיומם של שלושה הבדלים עיקריים: ראשית, בוטל הצורך בבקשה לקבלת היתר להמצאה מחוץ לתחום )שכיום רובן ככולן מתקבלות(, אך בסמכותו של בית המשפט לקבוע את דרך ביצוע ההמצאה האמורה, לרבות את אופן הגשת כתבי הטענות, והוא אף רשאי למנוע את ההמצאה אם הוא סבור שהיא אינה ראויה. בכך מתקיימת הבקרה המתאימה למניעת פגיעה בריבונות של מדינות אחרות. שנית, מלבד עילות ההמצאה המוכרות שנותרו על מכונן, מוצע להוסיף את האפשרויות לבצע המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט גם בנסיבות אלו: אם נקבע בחיקוק או בהסכם, כי בית המשפט הישראלי מוסמך לדון בסוגיה; אם מתבקש סעד לגבי מעשה, מחדל או נזק שניתן היה לצפותו מראש, שנעשה, עומד להיעשות או צריך היה להיעשות בתחום המדינה; ואם האדם שמחוץ לתחום השיפוט הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה זו. שלישית, כאשר הנתבע בוחר לכפור בסמכות בית המשפט הישראלי, והוא או נציגו מגיעים למדינה לצורך כך, מבקש ההסדר המוצע למנוע את אפשרות ההמצאה במצב זה עד 41 יום לאחר מועד ההחלטה בעניין. בכך תוקנה תקלה ניסוחית המופיעה בתקנות הנוכחיות, המאפשרת, דה פקטו, את ההמצאה בשלב מתן ההחלטה. פרק י"ד: סעדים זמניים מטרת הסעד הזמני היא להבטיח את קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין. ההסדר הקיים שתוקן מן היסוד בשנת 3114 במסגרת תיקון מספר 9 לתקנות – – נחשב עדכני ומוצלח יחסית, ולכן אינו דורש שינוי עומק. ההסדר המוצע תיקן נקודתית את סמכותו של בית המשפט להחליט האם להגביל את סכום ההתחייבות העצמית עליה חותם מבקש הסעד הזמני, את הצורך לנהל את הדיון בבקשה למתן סעד זמני או בקשה לביטולו בהקדם האפשרי וללא דיחוי, ואת חיוניות ההחלטה השיפוטית בעניין זה מיד עם תום הדיון בבקשה. בנוסף, מוצע לבצע שינוי ניסוחי, על מנת לפשט את ההוראות הנוגעות לסעדים הזמניים עצמם. כמו כן הוסף במפורש סעד זמני שהוא "צו מניעה", שמשום מה נשמט בתקנות היום, וחודדה גם ההבחנה בין סעד זמני ובין סעד זמני ארעי. סעד זמני ניתן לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בעוד שסעד זמני ארעי ניתן במעמד צד אחד בלבד. ההכוונה היא למעט במתן סעד זמני ולתיתו רק כאשר הדבר נדרש באופן ברור. סעד זמני ארעי הוא נדיר ביותר, למקרים קיצוניים ממש. פרק ט"ו: דיון מהיר
- 11. 00 כאמור לעיל, על אף שההסדר המוצע מחייב את פתיחתם של כל ההליכים באופן אחיד וזהה, קיים צורך לנהל עניינים מסוימים במסגרת דיון מהיר, וזאת נוכח אופיים וטיבם. ההסדר הקיים היום נחשב למוצלח, על כן מוצע שלא לשנותו באופן מהותי. בנוסף מוצע לכלול במסגרת פרק זה את ההוראות המיוחדות הנוגעות לתביעות לפינוי מושכר. פרק ט"ז: הדיון כחלק מניהול נכון של ההליך, המשפט צריך להישמע ברצף, אף אם לא יום אחר יום. הכוונה היא שהמשך דיוני ההוכחות, אם יידרשו, יהיו במועד סמוך לשמיעה וכך הלאה עד לסיום פרשת הראיות. ככלל, אין מקום לדחות מועדים, זולת במקרים מוצדקים מיוחדים. נושא זה הוא עניין של תרבות דיונית ומן הראוי לשנות מהמצב הקיים. לפי נתונים שהתקבלו בהנהלת בתי המשפט, כמות הבקשות לדחייה והדחיות של דיונים בכלל ושל הליכים אזרחיים בפרט, חורגים מכל פרופורציה והם באופן משמעותי מעל ומעבר למקובל במדינות ששיטת המשפט שלהן דומה לזו שלנו. כיום מרבים בתי המשפט להורות על הגשת עדויות בתצהירים. גישה זו מן הראוי לשנות, על כן נקבע שככלל עדויות תשמענה בעל פה. הגשת תצהירים לוקה בכמה מישורים: העדות - מנוסחת על ידי עורך הדין ולא על ידי העד עצמו, בכך נשמטת האפשרות להתרשמות מהחקירה הראשית והדברים אינם משקפים בהכרח את דברי העד. נוהג זה גם גורם לזילות חשיבותה של העדות והדיוק בדברים; החקירות הנגדיות מתארכות הרבה מעל ומעבר לנדרש לחקירה עניינית והוגנת; זמן הגשת התצהירים הוא ארוך וגורם להארכה שלא לצורך של זמני שמיעת התיק; ריבוי ניירת שלא לצורך; שינוי ממתכונת הגשת הראיות ועוד כהנה וכהנה. אכן יש מקרים שבהם הגשת תצהיר מתאימה יותר, למשל, לצורך הגשת מסמכים או נושאים טכניים דומים. לפיכך מוצע לשמור לבית המשפט את האפשרות להורות על הגשת עדויות בתצהירים, אולם זאת במקרים מתאימים בלבד. ההסדר המוצע כולל גם אפשרות לשמוע עדות בדרך של היוועדות חזותית, זאת כאשר אין באפשרותו של העד להגיע לבית המשפט והעדות חיונית לבירור השאלות שבמחלוקת. תנאי לשמיעת העדות בהיוועדות חזותית הוא התאמת הציוד הנדרש לכך. בהסדר זה יש כדי לסייע בהנגשת ההליך בבית המשפט ולסייע בחקר האמת. ההסדר הקיים של עדות מוקדמת, כאשר קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן לשמוע את העד בזמן ההוכחות, נשמר בעיקרו, אלא ששמיעת העדות תעשה לפי המוצע רק על ידי משפטן )עוזר משפטי או מתמחה(. בעבר לא היו במערכת המשפט די משפטנים, על כן נקבע בתקנות הנוהגות כיום שגם פקיד יכול לשמוע את העדות. עתה מצויים במערכת מספיק משפטנים כדי לבצע גם מטלה זו. במסגרת העדות המוקדמת מוצעת עילה נוספת לשמיעה, "אם הצדדים, המיוצגים כולם על ידי עורכי דין, הסכימו לכך". זוהי אפשרות חדשה לקיים בהסכמה מעין הליך של Deposition במסגרת הכלי של עדות מוקדמת ובלבד שכל הצדדים המסכימים מיוצגים כאמור על ידי עורכי דין.
- 12. 02 התקנות המוצעות מבקשות להפסיק את הנוהג שהשתרש של סיכומים בכתב. חלק לא מבוטל מפיגורי הכתיבה של פסקי דין מקורו בסיכומים בכתב. אלה מוגשים זמן רב אחרי סיום הראיות ואם אין הגבלה של עמודים, הם מחזיקים היקפים בלתי מתקבלים על הדעת וגורמים לאובדן זמן וחוסר יעילות משוועים. התפיסה שלפיה סיכומים בכתב הם רציניים ואילו סיכומים בעל פה הם אינם רציניים, אינה במקומה. סיכומים בעל פה יכולים להישמע בסמוך לסיום הראיות )גם בישיבה נפרדת ומיוחדת(, כאשר ניתן עדיין לזכור את תוכן הראיות, ומשכך מתנהל דיאלוג לעניינים שבאמת טעונים ליבון ובירור ובית המשפט יכול לכתוב את פסק הדין תוך זמן קצר בהרבה. כיוון שכך, ברירת המחדל המוצעת היא של סיכומים בעל פה, תוך שלבית המשפט מוקנית סמכות לקבוע את היקף הטיעון. עם זאת, בדומה לתצהירים, כיוון שלעיתים שמיעת סיכומים בכתב היא המתאימה יותר, מוצע להקנות לבית המשפט שיקול דעת בעניין למקרים המתאימים בלבד. פרק י"ז: עדים בפרק זה הושם דגש על יצירת מסגרת ראויה להזמנת עדים ולהבאתם לעדות. נקודת המוצא היא של יחס נאות ומכובד כלפי מי שמגיע ליתן עדות, תוך התחשבות בזמנו, בפרנסתו ובעיסוקיו. מכאן הצורך להודיע לעד על הזמנתו זמן סביר לפני קיום עדותו, מתן ההתחייבות לכיסוי הוצאותיו, וקיום חובתו להתייצב להשלמת עדותו רק כשהוזמן לעשות כן ולא באופן אוטומטי. פרק י"ח: מומחים בהסדר המוצע נשמרה זכותו של בעל דין להביא חוות דעת של מומחה לצורך הוכחת עניין שבמומחיות. את חוות דעת המומחים יש לצרף כבר לכתב הטענות )כפי ההסדר הנוהג היום בתביעות לנזקי גוף ובדיון מהיר(, על מנת שלפני בית המשפט יונחו כל המסמכים הנדרשים כבר בישיבת קדם המשפט. בנוסח המוצע בוטלה ההבחנה בין מומחה ובין מומחה רפואי. ההבחנה שנעשתה היא בין מומחה המוכר ככזה על פי כל דין )כמו מומחה רפואי( ובין מומחה שאין דין הקובע את מומחיותו, שאז די אם הוא בעל ניסיון וידע בתחום. כמו כן נוספה לסמכותו של בית המשפט היכולת למנות לא רק מומחה מטעמו אלא אף מספר מומחים או צוות של מומחים, שיקיימו היוועצות ביניהם, אם ראה שהדבר נדרש בנסיבות העניין. מינוי של מומחה מטעם בית המשפט ייעשה בהתחשב בשווי נושא התביעה, עניינה והיקף וסוג המחלוקת שבין הצדדים או שבין המומחים מטעם הצדדים. עוד מוצע לקבוע חובת הצהרה של המומחה מטעם בית המשפט בדבר העדר ניגוד עניינים. פרק י"ט: פסק דין והחלטה אחרת בהסדר המוצע הושם דגש על הצורך שבמתן פסק דין בהקדם האפשרי, קרוב ככל האפשר למועד סיום שמיעת הראיות, כמו גם על החשיבות הטמונה במתן פסק הדין ממצה וקצר. פרק כ': הערעור
- 13. 03 ההסדר המוצע נועד לייעל את אופן ההגשה, הדיון וההכרעה בהליכים ערעוריים ערעור – בזכות ובקשת רשות לערער. כיום התקנות קובעות שלושה מועדים להגשת הליכים ערעוריים: עשרים יום להגשת ערעור על החלטה אחרת של רשם שאינו בכיר; שלושים יום להגשת בקשת רשות ערעור; ארבעים וחמישה יום להגשת ערעור בזכות. השוני בין המועדים גורם לבלבול ולטעויות וגוזל משאבים רבים שלא לצורך. לפיכך, מוצע לקבוע מועד אחיד להגשת כל ההליכים הערעוריים ארבעים וחמישה יום. - בתקנות המוצעות הורחבו דרכי ההכרעה בערעור. על ערעורים בזכות הוחל ההסדר החל כיום על בקשות רשות ערעור, בשינויים המחויבים. בכלל זה מוצע לבטל את המתכונת שלפיה מוגש כתב ערעור ולאחריו מוגשים עיקרי טיעון או סיכומים בכתב, ובמקום זאת לקבוע כי כתב הטענות שיוגש בערעור יהיה ערוך מלכתחילה בדרך של סיכומים בכתב. כמו כן מוצע לאפשר לבית המשפט לדחות את הערעור אף בלא לבקש תשובה, אם מצא שהערעור חסר סיכוי או על סמך הכתובים בלבד )וזאת בלא לגרוע מסמכותו לקיים דיון במקרים שהוא רואה לעשות כן(. מוצע כי תיק המוצגים יוגש יחד עם כתב הערעור. הצעה זו אומנם תגדיל את העלויות של מגיש הערעור, אך תחסוך בזמן שיפוטי ותקל על בית המשפט. היא תאפשר לדחות ערעור מיד עם הגשתו, אם בית המשפט סבר שהערעור חסר סיכוי, בדומה לאופן שנעשה כיום לגבי בקשות רשות ערעור. מוצע לבטל את האפשרות להגיש ערעור שכנגד. השאלה אימתי ערעור שכנגד הוגש כדין מצריכה משאבים שיפוטיים לא מבוטלים, וחלק מהערעורים הללו מוגשים כצעד טקטי בלבד. נראה שמוטב כי כל בעל דין שמעוניין בכך יגיש ערעור עצמאי. פרק כ"א: הוצאות משפט הוצאות מוגדרות בפרק ההגדרות כ"שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט". תכלית הוצאות משפט היא לשפות בעל דין על הוצאותיו בהליך בהתאם לתוצאותיו, למשאבים שנדרשו ולהתנהלות הצדדים, בבחינת הכוונת התנהגות. החלטת בית המשפט בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן צריכה לבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין. בפרק זה הושם דגש על הצורך של בית המשפט להתאים את קביעתו בעניין ההוצאות לטיבו של כל הליך והליך. מוצע כי בית המשפט יהא רשאי מטעמים מיוחדים בלבד להימנע מלחייב את מי מבעלי הדין בהוצאות. ואולם, אם החליט לחייבם כאמור, יעשה כן תוך קביעת הוצאות סבירות והוגנות, והוא יתחשב, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו ובין הסכום הנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש. מוצע לקבוע ששיעור ההוצאות שייפסק כאשר ניתן פסק דין בהעדר הגנה יהיה אחיד )שיעור שכר הטרחה בהתאם לתעריף המינימאלי המומלץ שנקבע בכללי לשכת עורכי הדין(, זולת אם מטעמים מיוחדים בית המשפט הורה אחרת. עוד הושם דגש על הצורך לקיים טיעון מפורש בעניין ההוצאות והנמקה של בית המשפט באשר לסכום ההוצאות שנקבע.
- 14. 04 פרק כ"ב: הוראות כלליות בפרק זה מאוגדות מספר הוראות נוהל. העיקריות שבהן עוסקות במסגרת הזמנים והפעולות שנקבעו לעניין פסלות שופט ולעניין עריכת תצהיר. בשני אלו נשמרו עיקרי ההוראות הקיימות, תוך קיצורם ופישוטם של ההליכים הנוגעים בדבר. בסימן ג' נקבעו סמכויות שונות של גורמים שונים: מנהל בתי המשפט, סמכות כללית של בית המשפט סמכות הרשם וסמכות העוזר המשפטי. התקנות המוצעות כוללות מדדי זמן וכמויות. ברור שיהיו מקרים שמדדים אלה לא יוכלו להתקיים, לפיכך מוצע ליתן לבית המשפט סמכות להורות על סטייה מהם. סמכויות העוזר המשפטי הן נגזרת של סמכויות מזכיר משפטי. כיוון שכיום המנ"ת הוא חלק ממערכת המחשוב נט המשפט, העוזר המשפטי של השופט ממלא את הפונקציה של מזכיר משפטי.
- 15. 05 תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה - 5102 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 419 ו 418 לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד - - 4891 1, אני מתקינה תקנות אלה: חלק א': עקרונות יסוד . מטרות התקנות 4 מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, יצירת ודאות דיונית, מניעת שרירותיות והגשמת העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי לאפשר להגיע לתוצאה נכונה וצודקת. הליך שיפוטי ראוי והוגן .3 הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון על פי כללי הצדק הטבעי, מכריעה תוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ךילהה וב תקסופו ינויווש ןפואב , יתדימ ליעיו ו התטלחה תא תקמנמ . תבוחו טפשמה לוהינ ןידה ילעב 1 . ( א ) תלטומ טפשמה תיב לע תוירחאה ע ל יטופישה ךילהה לוהינ , תמשגהל תורטמה הלא תונקת דוסיבש ךכ םשל ; ,שרדנש לככ ,המזוי לוטיל וילע ידכ תא חיטבהל מויק ן אוהו הטלחה לכ לבקל יאשר תונקתל םאתהב ,הלא םדקל ידכ הב שיש תא ותולהנתה לש ןגוהו יואר ךילה . ( ב ) ןידה ילעב תבוח ו םחוכ יאב וילע לטומה םויקב טפשמה תיבל עייסל איה יפל נקת ו ת הלא םיעייסמ םהש ךות תינויד תוניגהבו בל םותב גוהנל ןכו , ,תינוידה תילכתה שומימב תוברל מאה תותגולפה תדמעה י תוית .ןהב הערכהו ןרוריב ,ןדוקימ ,םידדצה ןיב תקולחמבש ךילהב הערל שומיש יטופישה 1 . ןיד לעב השעי אל וחוכ אב וא הב הערל שומיש הלועפ תאז ללכבו טפשמ יכיל ךילהב תוברל ,ןיד לעב דירטהל וא ותוהשהל ,ושבשל התאצות וא התנווכש תיתדימ יתלב הלועפ סחיב ,ןוידה יפואל ל וא ותולע ל ותובכרומ . :'ב קלח םייללכ ןיד ירדס א קרפ ' תורדגה : תורדגה 5 . הלא תונקתב – ה" "תואצו – טפשמה תואצוהו ןיד ךרוע תחרט רכש ; "הטלחה" – קספ ןיד יקלח ןיד קספ , טפשמ תיב לש תרחא הטלחה לכו ; "תונעט בתכ" – ךמסמ ןיד לעב ידי לע שגומה ל שמשמה ב ןועיט יפל ךילה תונקת הלא ; "ינורטקלא ראוד תבותכ" – ראוד תבותכ ןיב םירסמ תרבעה תרשפאמה ,םיתרש תשר ךרד םיבשחמ רשא הנגה ךרוצל םיריבס םיעצמא ליעפמ הילעב 1.098 'מע ,ד"משתה ח"ס
- 16. 06 על תיבת הדואר שבה מפני שיבוש בעבודתה העלול לפגוע במהימנות המידע שבה; "מנגנון ליישוב סכסוך" דרך לפתרון הסכסוך בהסכמה מחוץ לכותלי בית – המשפט שהיא, בין השאר, אחת מאלה: ניהול משא ומתן, פישור, גישור, הערכה מוקדמת, קבלת חוות דעת מומחה ובוררות; "מסמך" כל כתב לפי תקנות אלה, לרבות החלטת בית המשפט והזמנת עד; – "מספר זהות" – )4( לגבי יחיד אם הוא תושב ישראל, מספר זהותו במרשם האוכלוסין; – אם אינו תושב ישראל, שם המדינה שבה הוצא הדרכון ומספרו; באין אלה פרטי זיהוי מספיקים אחרים, ככל שישנם; – )3( לגבי תאגיד מספר הרישום שלו על פי דין; ואם הוא תאגיד זר, גם – - שם המדינה שבה הוא רשום; "מען" כתובת של אדם לפי סעיפים 3)א() 44 ( ו ) 44 א( לחוק מרשם – - האוכלוסין, התשכ"ה 4895 , ובהיעדר שם לרחוב או מספר לבית סימן זיהוי – - אחר, ואם מדובר בתאגיד, הכתובת הרשומה על פי הדין; כמו כן מספר טלפון, מספר פקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני; "נכס" לרבות כל חוב, בין אם הגיע מועד פירעונו ובין אם לאו, וכל זכות, בין – אם הגיע מועד מימושה ובין אם לאו; "עילת תביעה" מסכת העובדות הנחוצות כדי לזכות את התובע בקבלת – הסעד שלו הוא עותר; "תובענה" ההליך המתנהל לפי תקנות אלה, הנפתח בהגשת כתב תביעה; – - – , "תצהיר" תצהיר לפי סעיף 45 לפקודת הראיות ]נוסח חדש[, התשל"א 4804 לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: )4( בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; )3( לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; )1( לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; )1( בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג )ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים(, התשל"ז 4800 , אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על - גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
- 17. 07 - – . "תקנות האגרות" תקנות בתי המשפט )אגרות(, התשס"ז 3110 פרק ב': פעולות מקדמיות לפני הגשת כתב תביעה מטרת הפעולות המקדמיות .9 מטרת הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה היא להביא לידי כך שהצדדים ייערכו היטב לקראת ההליך המשפטי וילבנו את יריעת המחלוקת עוד לפני שננקטו הליכים משפטיים, תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה בין הצדדים, בכפוף לכל דין, ובאופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לתחילת המשפט וכן לבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. מכתב דרישה טרם הגשת כתב תביעה .0 ראה אדם כי יש בידיו מידע מספיק לביסוסה של עילת תביעה )להלן הפונה( – נגד אדם אחר, יפנה אליו במכתב דרישה שבו יודיע על כוונתו להגיש כתב תביעה נגדו ויוודא את קבלתו; מכתב הדרישה יכלול פירוט של עילת התביעה וכן מסמכים מהותיים המהווים חלק ממנה, לרבות כתב ויתור על סודיות רפואית בעילת תביעה לנזק גוף, טענות הפונה והסעדים המבוקשים. . מכתב תשובה 9 )א( הצד שכנגד ישיב למכתב הדרישה במכתב תשובה אשר יכלול, בין השאר, התייחסות מפורטת לעובדות, לטענות שהעלה הפונה במכתב הדרישה ולסעדים המבוקשים על ידו, לרבות טענות סף, ציון מפורש של העניינים השנויים במחלוקת וכן מסמכים רלבנטיים המבססים את טענותיו. )ב( נדרש צד שכנגד למידע חיוני, לרבות מסמכים מהותיים נוספים, לצורך מכתב התשובה רשאי הוא לפנות לפונה בדרישה להמצאתו; הפונה ישיב לדרישה בתוך ארבעה עשר יום מיום שהומצאה לו או יפרט מדוע אין להיענות לדרישה כאמור. )ג( מכתב התשובה יומצא לפונה בתוך ארבעה עשר יום מיום שהומצא מכתב הדרישה לצד שכנגד או מיום שקיבל לידיו מידע נוסף, לפי המאוחר, זולת אם אישר הפונה לצד שכנגד להשיב בתוך פרק זמן ארוך יותר. דיון מקדמי בין הצדדים .8 לאחר חלופת המכתבים בין הצדדים, ינהלו ביניהם הפונה והצד שכנגד דיון מקדמי , בין השאר, בעניינים הבאים: )4( הפלוגתות שנותרו שנויות במחלוקת; )3( האפשרות לפתור את נושאי המחלוקת במשא ומתן בין הצדדים או באמצעות מנגנון מתאים ליישוב הסכסוך בהסכמה; הפונה יציע את המנגנון הנראה לו מתאים וינמק זאת, ואם לא הסכים הצד שכנגד למנגנון שהציע הפונה, יציע מנגנון חלופי וינמק עמדתו או ייתן טעם מדוע אין מנגנון מתאים בנסיבות העניין; )1( החליטו הצדדים שלא ניתן למנוע הליך שיפוטי בעניין הסכסוך שביניהם, יבחנו, לכל הפחות, את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט על מנת
- 18. 08 לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי, לרבות הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעם הצד שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם. . פגישת מהו"ת 41 )א( בתקנה זו – "מגשר" כהגדרתו בסעיף 08 ג)א( לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד – - 4891 , שנכלל ברשימה שמנהל בתי המשפט יקבע; "ממונה" שופט שנשיא בית המשפט הסמיך לממונה לנושא פגישת מהו"ת – באותו מחוז וערכאה; "פגישת מהו"ת" פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את – הסכסוך בגישור. )ב( הסתיים הדיון המקדמי בין הצדדים או חלף המועד לעשיית פעולה על ידי הצד שכנגד בהתאם לפרק זה והפעולה לא בוצעה או בתום ארבעים וחמישה יום מעת קבלת מכתב הדרישה לפני הגשת תביעה, לפי המוקדם, יפנה הפונה לממונה ויצרף את מכתב הדרישה והתשובות, ככל שניתנו, לצורך קביעת פגישת מהו"ת. )ג( על אף האמור, חובת הפנייה לממונה לא תחול על סכסוך ששווי נושאו לפי התביעה הצפויה נמוך מ 11,111 שקלים חדשים. - )ד( הזמנה לפגישת מהו"ת תומצא לצדדים בתוך שבעה ימים ממועד הפנייה לממונה; דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לבית המשפט. )ה( פגישת המהו"ת תתקיים ללא עלות, לא יאוחר משלושים יום מעת הפניה לממונה. )ו( בפגישת המהו"ת יסביר המגשר לצדדים את עקרונות פגישת המהו"ת, את הליך הגישור ואת היתרונות הגלומים ביישוב הסכסוך בגישור, ויבחן עמם את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות ליישב את הסכסוך בגישור. )ז( בתוך ארבעה עשר יום מעת פגישת המהו"ת, יודיע המגשר לממונה אם הצדדים מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור. )ח( בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו"ת, מקומה או זהות המגשר, שנתגלעה לגביו מחלוקת, רשאי המגשר או אחד הצדדים להביא את העניין להכרעת הממונה. )ט( לפגישת מהו"ת יתייצבו הצדדים, ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם; בעל דין המתגורר דרך קבע מחוץ לגבולות המדינה ולא נמצא בארץ, יתייצב לפגישת המהו"ת באמצעות מיופה כוחו, כל עוד אין בכוונתו לכפור
- 19. 09 בסמכות בית המשפט או לטעון שהפורום הוא בלתי נאות; היה אחד הצדדים המדינה או תאגיד, יתייצב לפגישת מהו"ת נציג מטעמו שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך ומוסמך להחליט בדבר העברת הסכסוך לגישור. )י( לא התייצב מי מהצדדים לפגישת מהו"ת, יראו אותו כמי שלא משתף פעולה במסגרת ההליכים לפי פרק זה; מבלי לגרוע מכלליות האמור, רשאי הממונה לחייבו בהוצאות המגשר ובהוצאות הצדדים שהתייצבו לפגישה. . הגשת כתב תביעה 44 אדם יהא רשאי להגיש כתב תביעה בהתקיים אחד מאלה: )4( הושלמו הפעולות המקדמיות בהתאם להוראות פרק זה; )3( הצד שכנגד לא התייצב לפגישת המהו"ת; )1( חלפו ארבעה חודשים מיום שהצד שכנגד קיבל את מכתב הדרישה; )1( נשיא בית המשפט או שופט שמונה על ידו לכך התיר מטעמים מיוחדים את הגשת כתב תביעה, אף אם לא התקיימו כל התנאים הנדרשים בפרק זה. . אי מילוי הכללים 43 )א( בית המשפט יורה לבעל דין שהפר הוראות פרק זה למלאן, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן; הפר התובע הוראות אלה, רשאי בית המשפט, מבלי לגרוע מיתר סמכויותיו, להתלות את ההליך עד שהן ימולאו על ידו כנדרש ואף למחוק את כתב התביעה. )ב( ראה בית המשפט כי בעל דין לא מילא אחר הוראות פרק זה במלואן או בחלקן ולא הייתה סיבה מוצדקת להתנהלותו, יחייבו בהוצאות לאלתר ולא יאוחר מתום ישיבת קדם המשפט האחרונה, אף אם לאחר מכן מילא אחר ההוראות, זולת אם מצא טעמים מיוחדים להימנע מכך. )ג( בית המשפט יפסוק את שיעור ההוצאות בהתחשב, בין השאר, בחומרת התנהגותו של בעל הדין בעניין אי מילוי הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב התביעה וחוסר תום לבו, ובכלל זאת: )4( לא השיב לפנייה מקדמית של צד שכנגד במועד שנקבע לכך בתקנות אלה; )3( לא גילה לצד שכנגד די מידע שהיה עליו לגלות; )1( פעילותו בהליך הייתה מועטה ביחס למורכבות המחלוקת בין הצדדים או לא הייתה כנה; )1( נמנע מלהודות בעובדה או בכל דבר אחר שהיה עליו להודות בו; )5( לא פעל כראוי וכנדרש מבעל דין הוגן;
- 20. 21 )9( נכונותו לתקן את ההפרה. אי תחולת הוראות הפרק .41 )א( הוראות פרק זה לא יחולו על – )4( הליך שהוגש בהסכמה; )3( הליך שהייתה הצדקה להגישו במעמד צד אחד או בקשה לסעד זמני, שמטרתו תסוכל אם תיעשה פנייה מקדימה לצד שכנגד; )1( תביעה שכנגד, תביעה לפינוי מושכר, תביעה בענייני משפחה, תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים ותובענות שעליהן חל סדר דין מיוחד; )1( מקרה שבו עילת התביעה צפויה להתיישן תוך פרק הזמן הנדרש לביצוע הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה. )ב( על אף האמור בתקנת משנה )א(, בית המשפט רשאי בכל עת להורות לצדדים לפעול לפי הוראות פרק זה, לרבות הפניית הצדדיים לקיום פגישת מהו"ת. פרק ג': הגשת כתבי טענות כתב תביעה וכתב הגנה כללי – .41 )א( כתב תביעה וכתב הגנה יכללו שלושה חלקים: )4( כותרת; )3( גוף כתב הטענות: בכתב התביעה פירוט תמציתי של עילות התביעה - והסעדים; בכתב ההגנה פירוט תמציתי של טענות מקדמיות, טענות - ההגנה וטיעונים לעניין הסעד המבוקש; )1( תצהיר, לשם פירוט העובדות המבססות את טענות בעל הדין. )ב( חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על שלושה עמודים וחלקו השלישי, התצהיר, לא יעלה על חמישה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ולא יעלה על שמונה עמודים אם הוגש לבית המשפט המחוזי. )ג( עורך דין, המייצג בעל דין, יצרף לכתב הטענות הראשון את ייפוי הכוח מטעם בעל הדין. כתב תביעה – כותרת .45 כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים הבאים בלבד ולפי הסדר המפורט להלן – )4( הערכאה השיפוטית ושם המחוז שאליהם מוגש כתב התביעה ושם בית המשפט שהתובע מעדיף שהעניין ידון בו; )3( שמו של התובע ומספר זהותו;
- 21. 20 )1( פרטי עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו; )1( שמו של הנתבע ומספר זהותו, אם ניתן לבררו; )5( פרטי מען להתקשרות של התובע ועורך דינו ושל הנתבע ועורך דינו אם – ניתן לבררם; )9( העובדה שמי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 4893 או תאגיד ודרך - התאגדותו; )0( סוג התביעה ונושאה, בהתאם לרשימה שמנהל בתי המשפט יקבע; )9( רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התביעה; )8( סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפריט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; תובע הפטור מאגרה יפנה לחיקוק הפוטר אותו מתשלום האגרה; )41( - ; בתביעה לנזק גוף כתב ויתור על סודיות רפואית, ערוך לפי טופס 4 )44( . הזמנת הנתבע לדין, ערוכה לפי טופס 3 מועד הגשת כתב הגנה .49 כתב הגנה יוגש בתוך שישים יום ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע. – . כתב הגנה כותרת 40 כתב הגנה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים הבאים בלבד ולפי הסדר המפורט להלן – )4( הערכאה השיפוטית ושם המחוז שאליהם הוגש כתב התביעה; )3( שם התובע ופרטיו כפי שהם מופיעים בכתב התביעה ושמו של הנתבע ומספר זהותו; )1( פרטי עורך דינו של הנתבע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו; )1( פרטי מען להתקשרות של הנתבע ועורכי דינו; )5( העובדה שהנתבע הוא פסול דין או קטין או תאגיד ודרך התאגדותו; )9( רשימת הטענות המקדמיות שיש בהן כדי לסלק את התביעה, כולה או מקצתה. . גוף כתב התביעה 49 בגוף כתב התביעה יפרט בעל דין את העניינים הבאים בלבד והם יופיעו לפי הסדר המפורט להלן – )4( תיאור של בעלי הדין; )3( פירוט הסעד המבוקש באופן תמציתי;
- 22. 22 )1( תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ואימתי נולדה; )1( התייחסות לטענות הגנה היורדות לשורשו של העניין כפי שהעלה אותן הנתבע במסגרת הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב תביעה; )5( פירוט העובדות המקנות סמכות לבית המשפט. . גוף כתב ההגנה 48 )א( בגוף כתב ההגנה יפרט בעל דין את העניינים הבאים בלבד והם יופיעו לפי הסדר המפורט להלן – )4( טענות מקדמיות שיש בהן כדי לסלק את התביעה, כולה או מקצתה, על הסף; טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תועלה בשלב מאוחר יותר, זולת אם התגלתה לבעל הדין במועד שלאחר הגשת כתב ההגנה ולא ניתן היה לגלותה קודם; )3( תמצית טענות ההגנה אשר יפורטו לפי סדר עילות התביעה; )1( טיעונים לעניין הסעד המבוקש. )ב( כל הטענות בכתב התביעה ייחשבו כמוכחשות, ובלבד שהנתבע הגיש כתב הגנה ולא הודה בהן מפורש. תצהיר המצורף לכתב תביעה ולכתב הגנה .31 )א( התצהיר המהווה את חלקו השלישי של כתב הטענות יהיה ערוך בידי בעל הדין או אורגן בתאגיד, ויכלול את העניינים הבאים: )4( פירוט הפעולות המקדמיות לפני הגשת כתב התביעה שבהן נקט בעל הדין; )3( פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף למיטב הידיעה, שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת נשוא התביעה ובמיקוד הפלוגתות שבמחלוקת בין הצדדים; תצהיר המצורף לכתב ההגנה יכלול גם עובדות המפורטות בכתב התביעה שהנתבע מודה באמיתותן. )ב( לתצהיר יצורפו כנספחים מסמכים אלה: )4( העתק מכתבי הפנייה והתשובה, כפי שהוחלפו בין הצדדים, ככל שהצד השני לא צירף אותם; )3( העתק של מסמכים מהותיים המבססים את עילת התביעה או ההגנה; היה מסמך כאמור שלא ברשותו, יציין המצהיר בידי מי או היכן למיטב ידיעתו הוא מצוי; )1( תצהיר גילוי מסמכים המאמת את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות
- 23. 23 הקשורות לכך; )1( חוות הדעת של כל המומחים שבכוונת בעל הדין להסתמך עליהן במהלך המשפט, כמפורט בפרק המומחים בתקנות אלה. )ג( על אף האמור בתקנת משנה )א(, רשאי בית המשפט, לבקשת נתבע ובמקרים חריגים בלבד, ליתן ארכה להגשת התצהיר בהתקיים אחד מתנאים אלה: )4( קיים סיכוי ממשי לקבלת הטענות המקדמיות שהעלה הנתבע, אשר יש בהן כדי לסלק את התביעה על הסף; )3( על הנתבע להשקיע משאבים רבים ביותר על מנת להתגונן לגופם של דברים, באופן שאינו מידתי בהתחשב בנסיבות העניין; )ד( על אף האמור בתקנת משנה )א(, בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, ובלבד שיפרט בתצהיר מטעמו מדוע העובדות שבכתב התביעה או בכתב ההגנה אינן בידיעתו. )ה( בית המשפט רשאי בכל עת להורות לבעל דין להגיש תצהיר משלים לתצהיר המצורף לכתב הטענות. שאלון בתביעה שעניינה נזק גוף .34 בתביעה שעניינה נזק גוף ימציא התובע לנתבע, יחד עם כתב התביעה, תצהיר שיכלול מענה לשאלות המפורטות בטופס 1, מבלי להעביר העתק לתיק בית המשפט; הנתבע יוכל להגיש את התצהיר או חלק ממנו במהלך שמיעת הראיות. . תשובה וכתב תשובה 33 )א( כל הטענות המהותיות שנטענו בכתב ההגנה יש לראותן כמוכחשות על ידי התובע, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש. )ב( לא יוגש כתב תשובה לכתב הגנה אלא ברשות בית המשפט; רשות כאמור לא תינתן אלא לשם הבאתם של עובדות ונימוקים חדשים שלא נזכרו בכתב התביעה, הנדרשים במענה לטענות הנתבע ושאינם נימוק תביעה חדש. )ג( נעתר בית המשפט לבקשה להגשת כתב תשובה, יגישו התובע על דרך של תצהיר תוך ארבעה עשר יום מיום שניתנה רשות בית המשפט; התובע רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר ובלבד שיפרט בתצהיר מדוע העובדות שבכתב התשובה אינן בידיעתו. )ד( כתב התשובה לא יעלה על שלושה עמודים. בקשת רשות להתגונן בחיקוק .31 )א( נקבע בחיקוק שיש לראות הליך בבית המשפט כבקשת רשות להתגונן, לא יתגונן נתבע זולת אם ניתנה הרשות. )ב( בית המשפט יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת
- 24. 24 המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן או לדחות את הבקשה על יסוד האמור בה בלבד. )ג( בשעת בירור בקשת הרשות להתגונן, רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לקיים את הדיון במחלוקת לגופה. )ד( בית המשפט רשאי להתנות רשות להתגונן בתנאים, לרבות בדבר הפקדת כספים בקופת בית המשפט, מתן ערובה וקביעת סדרי הדיון בתובענה. )ה( ניתנה רשות להתגונן, יראו את המסמך שהוגש על ידי המשיב ככתב תביעה ואת התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן ככתב הגנה. )ו( ניתנה רשות להתגונן, יהא בית המשפט רשאי ליתן כל הוראה בדבר כתבי טענות, פלוגתות והליכים נוספים שייראו סבירים או נחוצים וכן רשאי הוא להורות על קיום קדם משפט. פרק ד': כתב תביעה שכנגד . תביעה והגנה שכנגד 31 )א( עם הגשת כתב ההגנה רשאי הנתבע להגיש תביעה שכנגד, נגד מי מבעלי הדין בתובענה. )ב( תביעה שכנגד שאינה בין בעלי הדין שבכתב התביעה יכולה להיות מוגשת רק ברשות בית המשפט; בית המשפט ישקול, בין השאר, את התועלת שבניהול התביעה שכנגד במאוחד עם התביעה אל מול החשש שבירורן יחדיו יסבך או יאריך את הדיון באופן בלתי מידתי; נעתר בית המשפט לבקשה, יומצאו כל כתבי הטענות שהוגשו עד לאותו שלב לכל מי שאינם בעלי דין בתביעה המקורית. )ג( נתבע בתביעה שכנגד יגיש כתב הגנה שכנגד בתוך שלושים יום; לא עשה כן דינו כדין נתבע שלא הגיש כתב הגנה. – )ד( דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית; הוראת התקנות בדבר הגשת כתב תביעה וכתב הגנה יחולו, בשינויים המחויבים, על כתב תביעה שכנגד ועל כתב הגנה שכנגד. )ה( בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה. פרק ה': הודעה לצד שלישי . הודעה לצד שלישי 35 )א( נתבע רשאי ליתן הודעה לצד שלישי לאדם שהוא בעל דין בתובענה, במקרים שבהם הוא זכאי ממנו להשתתפות, לשיפוי או לביצוע פעולה ביחס לסעד הנתבע ממנו או כאשר מתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף בסוגיה שבינו ובין הצד השלישי, הכרוכה בנושא התובענה, ומן הראוי לבררה במשותף.
- 25. 25 )ב( הודעה לצד שלישי לאדם שאינו בעל דין בתובענה תוגש ברשות בית המשפט; רשות זו אינה נדרשת אם הנתבע זכאי להשתתפות או לשיפוי מהצד השלישי על יסוד התחייבות מפורשת בכתב. . תוכן ההודעה ודינה 39 )א( הודעה לצד שלישי תכלול פירוט תמציתי של עילותיה ואת הסעדים המבוקשים ויצורפו אליה העתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה, אם לא הומצאו קודם לכן; ההודעה לצד שלישי שאינה טעונה רשות תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב ההגנה. )ב( דין צד שלישי שהומצאה לו הודעה, כדין נתבע לכל דבר, אולם הוא אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד. )ג( רצה צד שלישי לחלוק על כתב התביעה שהוגש נגד בעל הדין שנתן את ההודעה או על ההודעה כלפיו, יגיש כתב הגנה תוך שלושים יום מהיום שההודעה הומצאה לו. )ד( הוראות התקנות בדבר הגשת כתב תביעה וכתב הגנה יחולו, בשינויים המחויבים, על הודעה לצד שלישי ועל כתב הגנה של צד שלישי להודעה כלפיו. )ה( בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת ההודעה לצד שלישי וסדר ניהולה. פרק ו': כתבי טענות ומסמכים הוראות שונות – . מיצוי בהליך אחד 30 תובע ירכז בהליך אחד את כל תביעותיו כלפי נתבע או בשל אותה עילת תביעה. תביעת מלוא הסעד וכל הסעדים המבוקשים בשל עילה אחת .39 )א( תובע יכלול בכתב התביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו בשל עילת התביעה ולא יוכל להגיש תביעה בשל החלק שלא תבע. )ב( תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, זולת אם בית המשפט או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבית המשפט לא תינתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים, שנכללה ברשימת הבקשות; בית המשפט יכריע בבקשה עד תום קדם המשפט. . איחוד עילות תביעה 38 תובע רשאי לאחד בכתב תביעה אחד כמה עילות תביעה נגד נתבע אחד ואם קיימת שאלה עובדתית או משפטית משותפת, גם נגד כמה נתבעים יחד; בהתקיים שאלה עובדתית או משפטית משותפת, רשאים תובעים אחדים לאחד לכתב תביעה אחד כמה עילות תביעה, בין אם נגד נתבע אחד ובין אם נגד כמה נתבעים יחד. . בעלי דין בתובענה 11 )א( מותר לצרף בכתב תביעה אחד, כתובע או כנתבע, כל אדם לצורך בירורה התביעה, ובלבד שהתביעה מעוררת שאלה עובדתית או
- 26. 26 משפטית משותפת לכל הצדדים. )ב( תובע שיש לו ספק באשר לזהות אדם שממנו הוא זכאי לסעד, רשאי לצרף מספר נתבעים, כדי ששאלת החבות והיקפה ביחס לכל אחד מהם תתברר במהלך הדיון. הסתמכות על עובדות שונות .14 בעל דין אינו רשאי להעלות בכתבי הטענות טענות שבעובדה סותרות או חלופיות, זולת אם הצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו. טענות חוסר סמכות או פורום בלתי נאות .13 בעל דין יעלה טענת חוסר סמכות או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה; הייתה טענת חוסר סמכות עניינית נוגעת לסמכות ייחודית של ערכאה או טריבונל מחוץ למערכת בתי המשפט, תועלה טענה כאמור עד הישיבה הראשונה של שמיעת הראיות. ציון מועד ההגשה האחרון .11 הגיש בעל דין כתב טענות לבית המשפט, יפרט בשולי כותרת המסמך את המועד האחרון שעליו להגיש את כתב הטענות בהתאם לתקנות אלה או החלטת בית המשפט, ואם הוא משיב או מגיב למסמך אחר מהו המועד - שאותו מסמך הומצא אליו. . צורת כתב טענות 11 מנהל בתי המשפט יקבע הוראות טכניות בדבר צורת כתב טענות, מצורפיו ומבנהו. אי קבלת מסמך .15 )א( מסמך שמבקשים להגיש לבית המשפט יועבר למזכיר משפטי לשם אישור קבלתו; מזכיר משפטי לא יקבל מסמך אשר אינו ממלא אחר הדרישות הקבועות בתקנות אלה או שנקבעו על ידי בית המשפט, ויפרט את הטעמים לכך תוך הפניה לתקנה או להחלטה שלא מולאו; היה בעל דין לא מיוצג, יפרט המזכיר המשפטי גם את הפעולות שבהן בעל הדין נדרש לנקוט על מנת לרפא את הפגם. )ב( אם טרם חלף המועד להגשת המסמך, ניתן לתקן את הפגם תוך פרק הזמן שנותר להגשה או בתוך ארבעה עשר יום, לפי המוקדם; )ג( הרואה עצמו נפגע מאי קבלתו של מסמך רשאי, בתוך ארבעה עשר יום ממועד קבלת ההודעה, להגיש פנייה בכתב כדי שהעניין יועבר לבדיקתו של שופט בית המשפט, שנשיא בית המשפט קבע לעניין זה; השופט רשאי להחליט בפנייה על יסוד טענות הפונה בלבד ומבלי צורך לקיים דיון. )ד( מועד ההגשה של מסמך לבית המשפט, לכל עניין, יהיה המועד שבו הוגש לבית המשפט וקבלתו אושרה; אי קבלת מסמך כמוה כאי הגשה מלכתחילה. )ה( קובל מסמך, לא תעלה טענה כי לא היה מקום לקבלו מלכתחילה; ברם אין בכך כדי לרפא את הפגם או למנוע העלאת טענות לעצם קיומו. )ו( בתקנות אלה "מזכיר משפטי" עורך דין שימונה על ידי נשיא בית –
- 27. 27 המשפט בהסכמת מנהל בתי המשפט. פרק ז': סמכות מקומית . מקום השיפוט 19 )א( בית המשפט המוסמך לדון בתובענה יהא בית משפט המצוי במחוז שיפוט שעליו הוסכם בין הצדדים, ובאין הסכמה במחוז שיפוט לפי אחד מאלה: – )4( מקום מגוריו או מקום עסקו של נתבע; )3( מקום שבו מצויים המקרקעין שבעניינם מוגש כתב התביעה. )ב( כתב תביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט יוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או התובע; הוגשה התביעה על ידי בעל העסק, תוגש במקום עסקו או מקום מגוריו של הנתבע בלבד. )ג( על אף האמור בתקנות משנה )א( ו )ב(, היו לעסקו של התובע מספר - סניפים, והיה אחד מהם במחוז השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, בית המשפט המוסמך יהיה זה המצוי במחוז השיפוט האמור. )ד( בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הכוללת מספר נתבעים הוא בית משפט המוסמך לדון נגד אחד מהם על פי תקנות משנה )א( )ג(. - מקום שיפוט במקרים אחרים .10 תביעה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית המשפט בירושלים שבסמכותו העניינית לדון בה, אולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות אחרת, אם ראה שלפי נסיבות העניין יהיה הדיון בבית משפט אחר מתאים יותר לבעלי הדין. פרק ח': בקשות ורשימת בקשות . בקשות 19 )א( עד למועד שנקבע לישיבת קדם המשפט הראשונה לא תוגשנה בקשות כלשהן, זולת בקשה לסעדים זמניים, בקשה לעדות מוקדמת, בקשה לבדיקה על ידי מומחה מטעם צד, בקשה לצירוף צד להליך, בקשת רשות - להגיש הודעה לצד שלישי, כתב תשובה או כתב תביעה שכנגד; בקשות אלה, זולת בקשה לסעדים זמניים ובקשה לעדות מוקדמת, יוגשו לא יאוחר משלושים יום ממועד הגשת כתב הטענות האחרון. )ב( בעל דין יגיש רשימה, לא יאוחר מארבעה עשר יום לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט הראשונה, שבה ימנה את הבקשות שבהן הוא מבקש שבית המשפט ידון. )ג( בעל דין לא יהיה רשאי למנות ברשימה או להגיש בקשה לבית המשפט, אלא אם פנה לצד שכנגד לפחות שבעה ימים מראש והודיעו על הכוונה להגיש בקשה בעניין. )ד( ברשימת הבקשות יציין בעל הדין את סוג הבקשה ויפרט בתמצית את
- 28. 28 עניינה של כל בקשה, לרבות את הטענות שהוא מבקש לטעון במסגרתה ואת הראיות שהוא מבקש להביא בתמיכה לה, ככל שכאלה קיימות, ויבהיר מתי ובאיזו מתכונת הוא מבקש לדון בה; הפירוט לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה; בעל הדין שכנגד לא ישיב בכתב לרשימת הבקשות, אך יהיה מוכן ליתן תגובה ראשונית בעל פה לכל בקשה במהלך קדם המשפט. )ה( במועד ישיבת קדם המשפט יקבע בית המשפט את דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות; בית המשפט רשאי, בין השאר, לקבוע כי בקשות מסוימות ידונו בעל פה במועד ישיבת קדם המשפט או במועד מאוחר יותר שיקבע, או שידונו על דרך של בקשה בכתב ורשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת ביחס לסדרי הדיון בבקשה, לרבות לעניין היקף הטיעון, בכתב או בעל פה. )ו( בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, לא יהיה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר אלא ברשות בית המשפט; רשות כאמור לא תינתן, זולת אם שוכנע בית המשפט כי לא ניתן היה למנות את הבקשה ברשימת הבקשות או כי לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; אישר בית המשפט הגשת בקשה במועד מאוחר יותר, רשאי הוא לקבוע את דרך הדיון בה. )ז( בקשה שלא נקבעה דרך להגשתה על ידי בית המשפט, תוגש בכתב; משהוגשה הבקשה, רשאי בית המשפט להורות כי היא תידון בעל פה. )ח( מועד שנקבע לדיון בבקשה לא יחשב כמועד ישיבת קדם משפט לעניין תקנות אלה. הגשת בקשה בכתב והדיון בה .18 על בקשה שיש להגיש בכתב, יחולו הוראות אלה: )4( המבקש יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות שביסודה; )3( המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך ארבעה עשר יום מיום שהומצאה לו, או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות שביסוד התשובה; )1( הבקשה והתשובה לא יעלו בהיקפן על ארבעה עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שלושה עמודים; )1( בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם, ורשאי הוא לדחות את הבקשה אף ללא צורך בתשובה. . דיון בעל פה בבקשה 11 )א( קבע בית המשפט כי בקשה תידון בעל פה, ייתן הוראות לגבי היקף וסדר טענות הצדדים, חקירת עדים והגשת מסמכים במסגרת הדיון בה. )ב( ביקש בעל דין לתמוך את בקשתו בראיות יקבע בית המשפט מועד להגשתן