אורה נבנצל: ספריות ציבוריות: אותה גברת בשינוי אדרת
Ora Neventzal: Public Libraries in a changing world
מתוך יום עיון :
הרבה יותר משעת סיפור:
הספרייה הציבורית בארץ ובעולם
יום עיון בספרייה הלאומית, בשיתוף המגמה ללימודי ספרנות ומידע, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
23/6/2016
אורה נבנצל: ספריות ציבוריות: אותה גברת בשינוי אדרת
Ora Neventzal: Public Libraries in a changing world
מתוך יום עיון :
הרבה יותר משעת סיפור:
הספרייה הציבורית בארץ ובעולם
יום עיון בספרייה הלאומית, בשיתוף המגמה ללימודי ספרנות ומידע, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
23/6/2016
Using GIS to analyze historical data; digital humanities: spatial and temporal patterns . samples shown are related to part of the bibliography of the Jewish National Library.
Using GIS to analyze historical data; digital humanities: spatial and temporal patterns . samples shown are related to part of the bibliography of the Jewish National Library.
4. המדיום הוא המסר?
האם הגווילים דחקו את לוחות הצפחה והחרס?
האם הנייר דחק את הגווילים?
האם הקודקס דחק את המגילה?
האם הכבלים דחקו את הטלוויזיה המשודרת? האם הדפוס החליף את הסקריפטוריום?
האם הסאמיזדאט דחק את פראוודה? האם העט הכדורי דחק את העט הנובע?
האם מעבד התמלילים דחק את מכונת הכתיבה? האם הרדיו דחק את הספר?
האם הצילום הדיגיטאלי דחק את הצילום האם הקולנוע דחק את התיאטרון?
האנלוגי? לאן נעלם הצלולויד? האם הטלוויזיה דחקה את הקולנוע?
האם ה 3 MPדחק את תעשיית המוזיקה האם הגיטרה החשמלית דחקה את הכינור?
)התקליטים, הקלטות, התקליטורים?(
האם ה 4 MPו YouTubeודומיו דוחקים את
תעשיית הקולנוע והסרטים?
דטרמיניזם טכנולוגי?
החילוף של נגרופונטה )(Negroponte’s Switch
4
5. ניבויים ותכנונים
)למי הם ניתנו(
כשמדובר בניבויים טכנולוגיים, יש נטיה
- להפריז בתחזיות שינוי בטווח הקצר,
- ולהמעיט בשינויים של הטווח הארוך.
אין משרד נטול נייר. אבל יש נייר נטול עץ.
.The paperless office isn’t
From the horseless carriage
through the paperless office
?to the bookless library
מן הכרכרה ללא סוסים, דרך המשרד נטול הנייר,
לספריה הריקה מספרים?
5
41. The sizes of the nodes
(circles, dots, whatever you
want to call them),
are based on a model of
revision activity.
So large circles indicate
controversial, vandalism, or
frequent changes.
41
47. במקום סיכום: מודלים חדשים
הספר לבדו )למשל "להיות דיגיטאלי" של נגרופונטה(
הספר נקרא על ידי קהילה )סלון(
הספר עומד לרשות הקהל והקהילה, באמצעים דיגיטאליים פרטניים
הספר עומד לרשות הקהל והקהילה,
ואפשר לחפש, ולהגיב )שגם אחרים יראו(
ההמלצות על הספר, דירוגו ודירוג מחבריו
נמצאים ברשות הקהל ונדונים בקהילה
הספר ממשיך לחיות )מהדורה 0.2 ועוד(
הספר ממשיך לחיות ולהתעדכן, הסופר נמוג
הספר נכתב על ידי הקהל. Wikibook, Wikitextbook
74
48. ?מהם נושא הדיון וכותרתו
Print vs. Digital? ?דפוס לעומת דיגיטאלי
Conservative vs. Innovative? ?שמרנות לעומת חדשנות
Book vs. Byte? ?ספר לעומת בית
Bit vs. Atom? ?ביט לעומת אטום
Rare Book Room vs. חדר ספרים שמורים לעומת
Public Reading Room? ?חדר עיון ציבורי
Circulation vs. Conversation השאלה לעומת שיחה
Library serves the reader ?הספריה בשרות הקורא או הכותב
or the author?
Library serves the content or the ?הספריה בשרות התוכן או הלאום
people?
"National" library – National as in ספריה "לאומית" במובן
Jewish, Israeli, local or global? ?יהודי, ישראלי, גלובאלי, מקומי
48
49. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה?
מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים
בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי?
הספר הוא רק מקרה פרטי אחד ומצומצם של הייצוג הדיגיטאלי. 1.
הדיגיטאלי הוא אינקלוסיבי, והאנלוגי הוא אקסקלוסיבי.
הדיגיטאלי מארח את האנלוגי ברוחב לב, ואילו האנלוגי שולל את
הדיגיטאלי.
כי חלקים גוברים והולכים של התוכן שנרצה לאסוף נוצרים 2.
וקיימים בצורות דיגיטאליות.
כי חלקים גוברים והולכים של התוכן צריכים להיווצר דיגיטאלית. 3.
הדפוס הוא מדיום צר מהכילם.
ההמרה מאנלוגי לדיגיטאלי היא קשה וכבדה )וגם לרוב מיותרת(. 4.
ההמרה מדיגיטאלי לאנלוגי קלה עד כדי מבוכה. ההמרה של
דיגיטאלי לאנלוגי צריכה להיות בהישג ידו של כל אחד. ואילו
בגלל שההמרה של )נכסי תרבות( אנלוגיים לביטוי דיגיטאלי היא
קשה יחסית, היא צריכה להיות שליחותו של המוסד הציבורי.
94
50. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה?
מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים
בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )2(
כי חלקים גוברים והולכים של קהל המשתמשים הוא בבחינת 5.
"ילידים דיגיטאליים" )(Digital Nativesהמורגלים בגישה
דיגיטאלית, מצפים לה ונסמכים עליה.
כי חלקים גוברים והולכים של חיי העבודה, הלמידה והמחקר נעשים 6.
וירטואליים, ולכן דורשים לאפשר גישה מהירה ונוחה מרחוק.
כי חלקים גוברים והולכים של קהל המשתמשים איננו מגיע בפועל 7.
ואיננו יכול להגיע לאתר הפיזי של הספריה )מסיבות רבות ושונות(.
אבל אותו קהל משתמשים בהחלט יגיע לספריה באופן וירטואלי.
והיא תגיע אליהם.
כי לא רק שהגודל לא בהכרח קובע, גם הסדר לא קובע, ואסור 8.
שיקבע. הספריה הדיגיטאלית מאפשרת ריבוי סידורים, ושחרור
מעריצות סדר נבחר יחיד. סידורים קבועים ויחידים הם מסימני
ההיכר )ואותות הקלון( הגדולים ביותר של הספריה האנלוגית.
05
51. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה?
מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים
בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )3(
9. המדיום הדיגיטאלי מעצב מחדש את עבודת המחקר. הפעולות
כוללות עכשיו גם ,search, navigate, social network analyze
.content analyze, harvest, mine, deep link, and crawl
ספריה שאיננה דיגיטאלית לא תאפשר סוגי מחקר שכאלה.
01. המדיום הדיגיטאלי מאפשר יצירת תכנים לא ליניאריים. חוסר
הליניאריות בפני עצמו )ההייפרטקסטואליות( הם סוג של תוכן אדיר
בחשיבותו.
11. המדיום הדיגיטאלי מאפשר העתקה והדבקה – מרכיב נכבד מאופני
השימוש במקורות מקדמת דנא.
21. מטעמי תפקידו התרבותי והיצירתי של הליך ה ,mash-upשהוא
חדש אבל חשוב מאד ליצירה תרבותית )לא פחות מחריזה, משקל,
עימוד, וכדומה(.
15
52. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה?
מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים
בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )4(
31. מטעמי הנימוקים הערכיים של "קוד פתוח", ,Creative Commons
של שיתוף ויצירתיות.
41. מטעמי הנימוקים הערכיים של מהות עבודת היצירה והמחקר,
התלויה בשיתוף ובהסתמכות על עבודתם של אחרים. "הכתפיים
הגדולות" עליהן עמד ניוטון נעשות רחבות ככל שאפשר אכן לעמוד
עליהן. מדיום הדפוס מקטין את מה שמדיום הדיגיטאציה מגדיל.
51. מטעמים של re-useויתרונותיו.
61. המדיום הדיגיטאלי מאפשר לשניים או יותר )או רבים( לעשות שימוש
באותו משאב בו-זמנית.
71. המדיום הדיגיטאלי מאפשר חיפוש יעיל ומהיר בקורפוס המלא
)הטקסטואלי ואף החזותי, הקולי וכן הלאה(. פונקציה זאת לא
אפשרית בחומרים מודפסים.
25
53. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה?
מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים
בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )5(
81. המדיום הדיגיטאלי מאפשר גיבוי בטחוני/בטיחותי בעל התכנות
כלכלית. המדיום הפיזי יוצר תנאים המאפשרים לספריית
אלכסנדריה להשרף. המדיום הדיגיטאלי מנפק הזדמנויות שימור.
91. המדיום הדיגיטאלי מאפשר יצירת תכנים דיאלוגיים.
. .Books are works in progress
Books are conversations, and libraries should be
conversation loci
02. הפונקציה הארכיונית של ספריה צריכה לכלול גם אירכוב של מרקמי
השימושים.
12. על הספריה לספק מצע ליצירה והצטברות של הון חברתי והון
תרבותי, לא רק של משאבי תוכן.
35
54. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה?
מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים
בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )6(
22. המדיום הדיגיטאלי מאפשר עיבוד כמותי, כולל ניתוחי תוכן
וקישוריות, בין השאר של עקבות השימוש – Obtrusive and
.unobtrusive measures
32. המדיום הדיגיטאלי מאפשר איסוף נתונים, מחקר גיבוש
ואכיפת מדיניות על התנהגויות קוראים.
42. הספריה הדיגיטאלית מאפשרת מימוש וכרייה של יתרונות הגמשת
הסינכרוניות.
52. שינויים בתרבות העבודה/היצירה/הקריאה:
חכמת ההמונים
הזנב הארוך
שיתוף בידע
"שיתוף המוני", )(mass collaboration
עבודה קבוצתית
45
55. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה?
מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים
בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )7(
62. המדיום הדיגיטאלי הוא אולי ההזדמנות האחרונה להתגברות על
היצף המידע.
72. המדיום הדיגיטאלי מעלה בעיות לא פשוטות של מודל עסקי
ופתרונות משפטיים לעיגון זכויות יוצרים. אבל שימוש נכון )ונרחב(
בו מהווה כנראה הזדמנות יחידה להתמודדות עם האתגרים האלה.
שאלות המודל העסקי וזכויות היוצרים נמצאות עמנו )גם אם נשאר
בספריה מבוססת נייר לגמרי( ולא ייעלמו גם אם ננסה להתעלם
מהם.
82. המדיום המודפס איננו מספק ערובה לדיוק והתמדה )כמובטח, או
כמו שיש המשלים את עצמם(. .Fixity is fictionהמדיום
הדיגיטאלי, לעומתו, מנפיק כלים )או מנסה לפחות( להיות מודע
להם ולאפשר מעקב אחריהם.
55
56. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה?
מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים
בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )8(
92. מטעמי העובדות המיוצגות על ידי חוקי מור וגילדר, המבססות את
חוקי מטקף ) .(Moore, Gilder, Metcalfe
03. המסר הדיגיטאלי ואפשרויותיו רק החלו להיווצר בדורנו. הספריה
צריכה לקבל את האתגר ולהיות בראש החץ היצירתי של הדיגיטאלי,
במקום בקרב אלה הנסים ממנו בפחד, או מעכבים אותו במלחמת
חפירות נסוגה.
65
57. ספרים ומקורות נוספים
Negroponte's Being Digital
Lessig’s Code (and Code 2.0)
Benkler’s Wealth of Networks
Borgman’s Scholarship in the Digital Age
57
58. ספרים ומקורות נוספים
Tapscott’s Wikinomics
Kurzweil's The Singularity is Near
Weinberger's Everything is Miscellaneous
Surowiecki's Wisdom of Crowds
58
59. ספרים ומקורות נוספים
Nature's Wikipedia study
http://www.nature.com/nature/journal/v438/n7070/full/438900a.html
Darnton’s “Library in the New Age”
http://www.nybooks.com/articles/21514
Q&A sites, quality of responses,
public libraries v. Google and Yahoo answers
http://sheizaf.rafaeli.net/HarperRabanKonstanRafaeliCHI2008AnswerQuality.pdf
Ray Kurzweil: The Future of Libraries and the End of
Books.
http://www.kurzweilai.net/meme/frame.html?main=/articles/art0261.html
59
60. בעיות פתוחות
בעיות משפטיות. משטר זכויות היוצרים יצטרך לעבור שינוי. נוהגי
האכיפה יצטרכו עדכון, והליכי החינוך צריכים עיון מחדש ורענון .
בעיות עסקיות. איך מגדירים את מקורות המימון והשרידות
sustainability
בעיות נגישות ופער דיגיטאלי Digital Gap
בעיות אוריינות
בעיות מנשק ) (Interfaceקריאה ממסך עדיין לא נוחה. מסכים צריכים
להשתפר. הנייר הדיגיטאלי יצטרך להתבסס.
בעיות דיוק בהמרה: סריקה, OCR
בעיות תאימות וסטנדרטים )אמצעי זכרון, עימוד(.
06