2. ואי אפשר שלא להזכיר את טחנת הקמח שבנה מונטיפיורי לפרנסת התושבים , כמו גם את המרכבה בה נסע בעת ביקוריו בארץ . ירושלים – עיר ( שעל פי הכתובים ) ה שכינה רובצת עליה עוד מימיו של בית המקדש , ואולם – מאז חרב הבית לא ניגלתה השכינה לעינינו , ומקומה לא ידוע ... לעומת זאת , עם השנים , קמו לה לירושלים שכונות רבות , והן אלו שמשכו את עינינו הפעם , כל שכונה ואיפיוניה , כל שכונה ומרכיביה , בהתאם לימים שבהם הוקמה , ואנו ( מצלמתי ואני ) ננסה לקחת אתכם לסיור מהנה בסימטאות ( או אף הרחובות ) של אותן שכונות , וניראה מה עבר עליהן לאורך השנים ... זו אינה סקירה מקצועית , וגם אינה מתיימרת להראות את הכל , אלא דווקא את מה שמושך את העיין ומחמם את הלב , אז הבה נצא לדרך ... השכונה הראשונה ( מעבר למספר מיבנים פרטיים כנסייתיים בעיקר ) שנבנתה מחוץ לחומות העיר , בשנת 1860, ביוזמתו של הנדבן ( האנגלי ) סר משה מונטיפיורי הינה " משכנות שאננים ", מבני " רכבת " ארוכים שנשתמרו עד היום ומתוחזקים ע " י " קרן ירושלים " ומשמשים כמרכז לפעילות אמנותית ותרבותית של דיאלוג , סובלנות ופלורליזם .
3. בצמוד להם הוקמה ב 1893 שכונת " ימין משה " ( ע " ש אותו משה מונטיפיורי ) השכונה ננטשה בעת מלחמת השחרור , ולאחריה יושבה מחדש על ידי עולים מתורכיה ומכורדיסטן , עם איחוד ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על שינוי מהפכני בפני השכונה , ובהפיכתה לשכונת אמנים , אקדמאים וסופרים . מהלך זה לווה בהתנגדות תושבי השכונה הוותיקים , ובסופו של דבר בפינויים מהשכונה בכח , בניגוד לרצונם . כיום נחשבת השכונה לשכונת יוקרה יפה ומטופחת .
4. מקבץ של חזיתות אופייניות בשכונות נחלאות " נחלאות " הינה מושג הכולל בתוכו מספר שכונות שנוסדו בשנות ה -70 של המאה ה -19 כאשר שלוש השכונות החלוציות הן : " אבן ישראל ", " משכנות ישראל " ו " בית יעקב ". שנים ארוכות סבלו השכונות מהזנחה ועזובה , ואולם , בשנים האחרונות חלה תפנית רצינית , במקום המיבנים המטים לנפול מוקמים בתים יפהפיים בני שתיים או שלוש קומות , פה ושם מקימים גינות ציבוריות , ואפילו סוללים דרכים פנימיות עם רחבות חניה לדיירים החדשים , ואל אלו בואו נציץ הצצה חטופה .
8. בשולי השכונות הלך והתפתח עם השנים – שוק . הוא החל מרוכלים ניידים שהיגיעו עם מרכולתם אל פתחי הבתים , אך עם הזמן התמסד , גדל , והתרחב , והפך להיות שוק " מחנה יהודה " הידוע , אף כי ה " בסטות " הראשונות שלו הוקמו בשכונת " בית יעקב ".
9. ובכן – השוק הוא יפהפה , ואני מניח שרבים מכם כבר טיילו בו , אבל אני רוצה לקחתכם לאותה חצי שעה שנועלת את השוק שבוע אחר שבוע במוצאי שישי וערב חג ... כחצי שעה לפני כניסת השבת נשמעת תרועת חצוצרה המבשרת כי השבת בפתח , ויש לסיים ולסגור את החנויות . זה הרגע בו מחירי סחורות מתכלות צונחים באחת בעשרות אחוזים ( לנגד עיני הפך מחיר זר פרחים יפה מ 15 ₪ לשקל בודד בלבד !!!) בעלי החנויות ממהרים לאסוף את הסחורה , להשליך החוצה את האריזות הריקות ולהגיף את התריסים , לאט לאט מתרוקן השוק ממוכריו ומקוניו ... עכשיו מגיעים ה " גויים של שבת " ומתחילים במלאכת ניקוי וקירצוף השוק ...
10. כעשר דקות לפני כניסת השבת נישמעת צפירה אימתנית , וזה הרגע בו כל הדוכנים והחנויות חייבים להיות סגורים , אי משם מופיעים שליחיו של הקדוש ברוך הוא , לבושי מחלצות , כיאה לנציגי הרשות העליונה , וחולפים בסערה בסימטאות השוק לוודא שאיש אינו מפר את הצו האלוקי ופולש לתחומי שבת המלכה , ואוי לו למי שנתפס בקלקלתו ( כפי שקרה לבסטונר , שלנגד עינינו ההמומות חטף מקלחת של צוננים , והוזהר שאם איחור דומה יקרה פעם נוספת , הלכה פרנסתו ), וכך - תחת עינם הפקוחה של מלאכי השבת שוקע השוק לריקנות חגיגית , ומצפה לשוב אל המולת המכירות של יום א ' הקרוב ...
11.
12. פחות או יותר במקביל לבניית ה " נחלאות ", בסוף שנות ה 70 של המאה ה 19, הקימו הטמפלרים את " המושבה הגרמנית " של ירושלים , הפעם ניבנו הבתים כבתי אבן מוצקים , שוב אין זו " שכונת פחים " עלובה , אלא שכונה שצביונה נשמר עד עצם היום הזה , הבתים עומדים על תילם , והשכונה היא שכונה יפה ומכובדת .
13. אנחנו מדלגים אל המאה הבאה , שנות ה 20 של המאה ה 20. האימפריה העות ' מנית מסיימת את תפקידה , כאשר ב 9 לדצמבר 1917 צועד גנרל אלנבי אל תוך ירושלים ומניח את אבן הפינה לתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל , אופקים חדשים ניפתחים בירושלים , וקבוצה של אפנדים ערבים ( נוצרים בעיקר ) בעלי ממון , מקימה את שכונת " טלביה " ( כאשר לא לגמרי ברור – כיום – מהו מקור השם ). היזמים בנו הן וילות פרטיות למגוריהם , והן בתים למכירה והשכרה . כל הבתים ניבנו מאבן ירושלמית כאשר באותם ימים הונח היסוד לתקנות הבנייה בירושלים המחייבות את בניית הקירות החיצוניים מאבן מסותתת , ואכן – בתים יפהפיים אלו , כולל חדשים שנוספו ברבות הימים הפכו את השכונה למבוקשת ביותר , וכיום היא מאכלסת את שמנה וסולתה של אוכלוסיית העיר בעלת היכולת , כמו גם את בית הנשיא , בית ראש הממשלה , ותיאטרון ירושלים . מן הדין לציין שעם פרוץ מלחמת השחרור התפנו כל התושבים הערבים מבתיהם , ורכושם הועבר ל " אפוטרופוס על ניכסי ניפקדים "... ואל היופי הזה אנו צועדים עתה , כאשר התחלנו את סיורנו בכיכר סלאמה , אל מול וילת קונסטנטין סלאמה , המשמשת כיום את שגרירות בלגיה בירושלים .
14. בית הארון אל ראשיד בית משפ ' ראובן מס , משפחה זו גרה בשכונה עוד לפני מלחמת השחרור
18. ולבסוף - את פאתיה הדרומיים של שכ ' טלביה תוחמים שני ענקים : מצד אחד של הכביש – " בית החולים למצורעים " המתפורר ( שתוכנן והוקם בידי קונרד שיק הידוע בשנת 1887) . ומנגד – תיאטרון ירושלים ע " ש שרובר .
19. אנו מסיימים את סיורנו בשכונות ירושלים , לא ראינו את כולן , גם לא ראינו את הכל , כי אל ירושלים יש לחזור ולבא , ולאט לאט לגלות את צפונותיה כולן . FIN
