1. ‫עמוד 1‬

2. ‫עמוד 2‬
‫ראבו‬ ‫עבד‬ ‫יאסר‬
‫מתראיין‬
‫דפנה‬ ‫צילומים:‬
‫גולדשטיין‬ ‫׳ון‬
‫קול ישראל‬
‫‪7177KT‬‬
‫באפשרות‬
‫מר‬
‫בוחר‬ ‫הייתי‬ ‫צריך להמר,‬ ‫אם הייתי‬ ‫רמאללה‬ ‫להשתגע מקנאה. ההבדל הבולט‬
‫בין‬ ‫בשנה, הכי‬ ‫ווקא בשבוע הכי חם‬
‫מחסומים,‬
‫השנייה.‬ ‫לירושלים למשל, הוא היעדרן של‬
‫רשתות המזון‬ ‫דווקא בשבוע‬ ‫שנה,‬ ‫במאה‬ ‫חם‬
‫בהזמנת אנשי יוזמתז׳נבה.‬ ‫הגעתי לרמאללה‬ ‫המהיר. לא תמצאו כאן סניף מקדונלד׳ם.‬
‫של‬ ‫המסויט הזה, ברמאללה שעון‬ ‫סיתות‬ ‫עיכובים,‬
‫הרשות‬ ‫בהשתתפות בכירי‬ ‫קמפיין‬‫הם באו לצלם‬ ‫מחסום‬ ‫את‬ ‫שחוצים‬ ‫חורף. ברגע‬
‫גדולים‬
‫ובפוסטרים‬ ‫קצרים‬ ‫בקליפים‬‫הפלסטינית.‬ ‫נשארת‬ ‫הסלע‬ ‫כיבת‬ ‫מחוגי‬ ‫את‬ ‫קלנדיה צריךלהזיז‬ ‫שונה.‬ ‫ובאזור זמן‬
‫אותנו, הציבור‬ ‫הפלסטיניםלשכנע‬ ‫ינסו המנהיגים‬ ‫עכשיו‬ ‫מעלות‬ ‫אחורה.‬
‫42.5‬ ‫אחת‬
‫השעון‬ ‫שעה‬
‫הישראלי, שהכדור בידינו. הקמפיין אמור לצאת‬ ‫ועליתי‬ ‫להגיע לרמאללה יצאתי מהבית‬ ‫כדי‬ ‫בחוץ״, מכריז בגאווה אבו עיסא, נהג המונית,‬ ‫הבאים‬ ‫ברוכים‬
‫לדרך היום, בתחילה באינטרנט ובימים הקרובים‬ ‫על מונית. דרך כביש 344 נכנסנולקלנדיה,‬ ‫פתאום שעון‬ ‫״כזה חם עוד לא לנו".‬
‫אז מה‬ ‫היה‬
‫ובשלטי חוצות. בתפקידים‬ ‫גם במודעותבעיתונים‬ ‫שם פגשתי באנשי יוזמת ז׳נבה ומשם הופ, ישר‬ ‫חורף? ״זה בגלל הרמדאן״, הוא מסביר, ״יש תפי־‬
‫$1‪$TS‬תפיו$1‪$TS‬‬ ‫הרשות‬ ‫אביב‬ ‫של‬
‫רג׳וב, םאיב עריקאת, יאמר עבד‬ ‫ג׳יבריל‬ ‫הראשיים:‬ ‫במשך יום‬ ‫הפלסטינית.‬ ‫הרשות‬ ‫לתל־אביב של‬ ‫$2‪$DN‬תפיו$2‪ $DN‬לות כבר בארבע בבוקר, קשה לקום ככה בחושך״.‬
‫הישראלים. המסר: ״אנחנו‬ ‫רבו ואחרים. קהלהיעד:‬ ‫שלם התרוצצתי בין בנייני ממשל שונים. נכנסתי‬ ‫מתברר שלא המצאנו שום דבר.‬
‫ינית. מכאן,‬ ‫הפ‬
‫לשלום. ומה איתכם?״ המימון, אגב, בסך‬ ‫פרטנרים‬ ‫הרשות‬ ‫ויצאתי מלשכותיהם של שלושה מבכירי‬ ‫קשה לא פחות. המזגן‬ ‫המצב‬ ‫בתוך המונית‬
‫יפים‬ ‫באמצאות‬
‫כולל מיליוןשקלים, אמריקאי ברובו.‬
‫של‬ ‫בשלושה חלקים שונים של העיר. בסוף היום‬ ‫מקפיד לקיים רק שתיים מתוך שלוש התכונות‬
‫מנכ״ל יוזמת ז׳נבה גדיבלטיאנסקי והבמאי‬ ‫לביתי בשרון, מרחק 55‬ ‫עליתי על מונית וחזרתי‬ ‫שכמותו: הוא מרעיש והוא‬ ‫מכשירים‬ ‫המאפיינות‬
‫ופוסטרים‬ ‫קצרים‬
‫$1‪$TS‬הלוקיישנים$1‪$TS‬‬
‫אסולין מנצחים הצילומים. בחירתהלו־‬
‫על‬ ‫רון‬ ‫דקותנסיעה.‬ ‫רמאללה לוהטת, אבל‬ ‫חם.‬ ‫אוויר. אוויר‬ ‫פולט‬
‫קיישנים מעייפת. לשכות בכירי הרשות מפוזרות,‬
‫כל זאת בלי שעוכבתיולו פעם אחת $2‪$DN‬הלוקיישנים$2‪$DN‬‬
‫במחסום.‬ ‫מסתובבים ברחובות. מעט‬ ‫אנשים‬ ‫הרמדאן‬ ‫למרות‬ ‫המנהיגים‬ ‫ים, ינסו‬ ‫גדו‬
‫כך נראה, באופן אקראי ברחביהעיר. לשכתו של‬ ‫לא בכניסה לרמאללה ולא ביציאה. גם לא בכניסה‬ ‫מגישים‬ ‫שמוכרים או‬ ‫עסקים פתוחים, גם כאלה‬
‫סאיב עריקאת, למשל, ממוקמת בבניין שהשלט‬ ‫לבנייניםבעיר. גם לא בכניסהללשכות. אף אחד‬ ‫ובלילה, אומרים שבלילה שמח פה.‬ ‫מזון.‬ ‫ואנשי‬ ‫ססינים‬ ‫הפ‬
‫עליו מבשר: ״הרשות לקידום מעמד האישה״,‬ ‫לא שאל מי אני, אף אחד לא ביקש תעודת זהות.‬ ‫אם בישראל מדברים על $‪I$1ST‬אמר$‪ $1ST‬רמא־‬
‫נדל״ן,‬ ‫בועת‬
‫אבל בקומה הראשונה מצאנו דווקא חנות רהיטים‬ ‫עליי חיפוש. הוד השרון־רמא־‬ ‫אף אחר לא ערך‬ ‫ללה היא פשוטנרל״ן. בניינים חדשים בכל‬ ‫שכת‬ ‫יוזמת ז׳נבה‬
‫$‪I$2ND‬אמר$‪$2ND‬‬
‫ובית דפוס.‬ ‫למכונית‬ ‫להיכנס‬ ‫עניינים, פשוט‬ ‫ללה,בלילעשות‬ ‫שכונה, בכל פינה. עגורן בכל מגרש פנוי. האבן‬
‫ג׳יבריל רג׳וב $1‪$TS‬במשרדי$1‪$TS‬‬
‫במשר־‬ ‫נמצאת‬ ‫לשכתו של‬ ‫יכולתי לקחת עימי נשק‬ ‫לדרך. לו רציתי,‬‫ולצאת‬ ‫זכוכית הייטק‬ ‫אבןירושלמית. הזכוכית‬
‫הישרא‬ ‫הציבור‬ ‫את‬
‫משמש‬ ‫הפלסטינית, שבה‬ ‫די התאחדותהכדורגל‬ ‫ולחטוף כל אחד מהבכירים שפגשתי.לו $2‪$DN‬במשרדי$2‪$DN‬‬
‫יכול‬ ‫רצה,‬ ‫ירקרקה.לפני שנה דירת שלושה חדרים במקום‬
‫ביקור‬ ‫ום בידינו.‬ ‫שהש‬
‫רג׳וב כיו״ר, בנוסף לתפקידיו בפת״ח. הסיבה‬ ‫ולהעלים‬ ‫לבגאז׳‬‫היה כל עובר ושבלהכניס אותי‬ ‫דולר. היום היא נמכרת ב־ 031‬ ‫טוב עלתה 09 אלף‬
‫לאנדרלמוסיה הזאת, מסבירים לי מארחיי, היא‬ ‫לצמיתות. גם עכשיו, שבוע אחרי שחזרתי,‬ ‫אותי‬ ‫מלון חדש‬ ‫אלף. בימים אלה הסתיימה בנייתו של‬ ‫עים‬ ‫הק‬ ‫מאחורי‬
‫הפלסטיני לראות ברמאללה את בירת‬ ‫חוסר הרצון‬ ‫קשה לי לתפוס את הקלות והטבעיות שבנסיעה‬ ‫מרשת מובנפיק. לא רחוק ממנו בית קפה‬ ‫בעיר‬
‫הרשות. ״כרגע איןלנו ברירה״, מסביר אחד מהם.‬ ‫לשם. או שהשלום הגיע אבל מישהו פשוט שכח‬ ‫נוצץ, ״נובה״ שמו, מעוצבבלבן נקי א־לה שדרות‬ ‫האופטימי‬ ‫הקמפיין‬
‫״כשנקים מדינה נבנה יופי של מוסרות שלטון‬ ‫לערכן אותנו, או שכל הסיפור שלנו איתם כל כך‬ ‫רוטשילד. מעט מאוד אנשי ביטחון פזורים בעיה‬
‫לשנותו. בירושלים״.‬ ‫מסובך, שרק אבחת חרב אקראיתיכולה‬ ‫שאפשר‬ ‫שקטושליו‬ ‫אפס סירנות,‬ ‫אפם ניידות,‬ ‫התיכון‬ ‫במזרח‬ ‫ביותר‬

3. ‫עמוד 3‬
‫שהםרטון‬ ‫חושש‬ ‫הוא לא‬ ‫אחר כך את גרי אם‬ ‫שואל‬
‫מבחינתם.‬ ‫ההפוכה‬ ‫התוצאה‬ ‫את‬ ‫של רג׳וב ישיג‬
‫הואמתנצל, ״בכל זאת מחבללשעבר‬ ‫רג׳וב״,‬
‫״זה‬
‫שהוא מחויב‬ ‫שישב 71 שנהבכלא. אבל אני יודע‬
‫לענייןהזה״.‬ ‫לצאת לדרך‬ ‫אמור‬ ‫הקמפיין‬
‫מטרת הקמפיין, אני שואל אותו. ״התפיסה‬ ‫מה‬
‫באינטרנט‬ ‫בתחילה‬ ‫היום,‬
‫לשלום‬ ‫פרטנר‬ ‫שאין‬ ‫היא‬ ‫בציבוריות הישראלית‬
‫רוצים‬ ‫הפלסטיני״, הוא משיב גדי. ״כולם‬ ‫בצד‬ ‫במודעות‬ ‫הקרובים גם‬ ‫ובימים‬
‫אנחנו‬ ‫שלום, אבל לא מאמינים שיש עם לדבר.‬
‫מי‬
‫חוצות.‬ ‫ובשלטי‬ ‫בעיתונים‬
‫מנסים לשנות את התפיסה:להסביר שיש פרטנר,‬
‫אצלנו״.‬‫ושהבעיה היא דווקא‬ ‫כולל של‬ ‫בסך‬ ‫אגב,‬ ‫המימון,‬
‫הפלסטיני?‬ ‫ומה עם קמפיין ברחוב‬
‫ברובו‬ ‫אמריקאי‬ ‫מיליון שקלים,‬
‫$1‪$TS‬פלסן$1‪$TS‬‬
‫״אנחנו עושים קמפיין של הנהגה. הנהגה פלס־‬
‫העניינים‬ ‫את‬ ‫(בטלפון) מנהל‬‫והבמאי אסולין‬ ‫בלטיאנסקי‬ ‫עם גדי‬ ‫מדבר‬ ‫גי׳בריל רג׳וב‬ ‫§£‬
‫שתי מדינותלשני עמים. אנחנו‬ ‫טינית. עם מסר של‬
‫לא‬ ‫קבע, ודחוף.‬ ‫להגיע להסדר‬ ‫שחשוב‬ ‫טוענים‬
‫ישראלים כי $‪i$1ST‬שיה$‪ $1ST‬היש־‬
‫שכבת המנהיגים‬ ‫לקחנו מנהיגים‬
‫$‪i$2ND‬שיה$‪ $2ND‬ראליתהמקבילה לא חושבת כך, לא חושבת באותו‬
‫קול, באותו מסר. רוב המנהיגיםהישראלים בכלל‬
‫הפלסטינים זה לא כך.‬ ‫מתנגדים למשא ומתן. אצל‬
‫קול״.‬ ‫להוציא את החמאס,כולם מדברים באותו‬
‫אידלרעתך יתקבל הקמפיין בציבור הישראלי?‬
‫שכזה, עם עברו הב-‬ ‫חושב שרג׳וב‬ ‫באמת‬ ‫אתה‬
‫פרטנר?‬ ‫שיש‬ ‫אותנו‬ ‫ישכנע‬ ‫והטון התקיף,‬ ‫עייתי‬
‫״תראה, אתה יכול לא לאהוב אותם, אבל‬
‫$1‪$TS‬לה|$1‪$TS‬‬
‫המסרים שלהם אמינים. אנחנו לא מבקשים לה־‬
‫$2‪$DN‬לה|$2‪ $DN‬תייפייף. המטרה שלנו היא שהציבור הישראלי‬
‫לגופו שלדיון. הוא לא צריךלהזדהות או‬‫יתייחס‬
‫התרגלנו לקרואלחיים‬ ‫לאהוב הפלסטינים.‬
‫את‬
‫נורמליים. אני רוצהלנער את‬ ‫נורמליים חיים‬‫לא‬ ‫צוות‬ ‫בלשכה של עריקאת מתלבטים‬
‫אנשי‬
‫רוצים‬ ‫הפלסטינים לא‬
‫מעלינו״.‬
‫האדישות‬ ‫ליד‬ ‫הצילום ארוכות בשאלה האם לצלם‬
‫אותו‬
‫בירת‬ ‫את‬ ‫ברמאללה‬ ‫לראות‬ ‫שולחן העבודה או בפינת הישיבה. פינת הישיבה‬
‫לאיים‬ ‫תן גם לי‬ ‫משעממת, אבל מאחורי שולחן העבודה מודבק‬
‫הרשות. ״כרגע אין לנו ברירה״,‬
‫לצירו תמונותיהם של‬ ‫הסלע,‬ ‫טפט ענקי של כיפת‬
‫בסוף הצילומים אנחנו מגיעים ללשכתו של‬
‫יום‬ ‫״כשנקים‬ ‫מהם,‬ ‫אחד‬ ‫מסביר‬ ‫עוזריו‬‫פלסטין.‬ ‫ולפניהם דגל‬ ‫ערפאת ואבו מאזן‬
‫ובעל חוש‬ ‫יאסר עבד רבו, המתגלה כאדם נעים‬ ‫מתבקשים לסלק אתהרגל. אחרי‬ ‫של עריקאת‬
‫מוסדות‬ ‫של‬ ‫נבנה יופי‬ ‫מדינה‬
‫הצילומיםמתחילים ועבד רבו מניף אצבע‬ ‫הומור.‬ ‫מו״מ קצר מסתמנת פשרה: כיפת הסלע והדגל‬
‫אסולין הבמאי עוצר‬ ‫ומנופף בה אל מולהמצלמה.‬ ‫שלטון בירושלים״‬ ‫את‬ ‫והרסה‬ ‫שהתחבאה בפינה‬ ‫המרפסת‬ ‫נשארים,‬
‫הצילום ומבהיר: ״כשאתה מניף אצבע, אתה‬ ‫את‬ ‫הישראליות בצוות לוחשת‬
‫אחת‬ ‫בחוץ.‬ ‫הפריים‬
‫בעצם מזהיר אותי. אתהמאיים״. עבד רבו לא מת־‬
‫$1‪$TS‬מתן$1‪$TS‬‬ ‫שגם המו״מ האמיתי נראה ככה. ״מדברים מדברים,‬
‫עליכם‬ ‫לאיים‬ ‫לך, תןלי פעם אחת‬‫בלבל: ״מה אכפת‬ ‫כמו מדפסת״.‬ ‫עלובים‬
‫הישגים‬ ‫ובסוף יוצאים עם‬
‫הנייד שלו‬ ‫עלינו״. בינתיים‬
‫שאתם תאיימו‬ ‫במקום‬ ‫אסולין מבקש מעריקאת לפתוחבמילה״שלום״‬
‫עכשיו״,‬‫מצלצל.על הקו אשתו.״אני יכוללדבר‬
‫לא‬ ‫באנגלית‬‫בעברית. ״זה יהיה אפקטיבי״, הוא מסביר‬
‫הואמודיע,״אני מוקף ב־ ישראלים״.״אבל חלקם‬
‫21‬ ‫מדבר בטון מפויס ומודה מיד‬ ‫ואקשן. עריקאת‬
‫ערבים״, זורק מישהו. ועבר רבו עוקץ מיד: ״אלה‬ ‫איכזבה אותנו,‬ ‫הפלסטינית‬‫שההנהגה‬ ‫כי הוא יודע‬
‫גרועים״.‬
‫עור יותר‬ ‫אני‬ ‫ישראלים, בעשרים השנים האחרונות. ״אבל‬
‫לקחת‬ ‫הנהג‬ ‫בדרך חזרה מחליט אבו עיםא‬ ‫יודע שזה עריץ אפשרי״, הוא אומר. ״בואו נציל‬
‫במחסום,‬ ‫אותנו בדרך עוקפת. ״ישבלגן עכשיו‬ ‫ישראלים״. אנשי הצוות‬ ‫חיים פלסטינים ושל‬
‫של‬
‫אני מכיר דרך‬ ‫קילומטרים. אבל‬
‫שני‬ ‫באורך‬ ‫פקק‬ ‫אסולין, ״אני‬ ‫מושלם״, מצהיר‬ ‫מתמוגגים. ״זה היה‬
‫ישראלי,‬
‫ערבי‬ ‫משם צ׳יק צ׳ק״. הוא‬ ‫אחרת, ניסע‬ ‫לך, תביא הסכם ואני חותם במקום״.‬ ‫האמנתי‬
‫קודם״עוד‬ ‫ירושלים. כשעבד רבו אמר‬ ‫גר במזרח‬ ‫מג׳יבריל רג׳וב לעומת זאת, נאלץאסולין‬
‫שכמותו.‬ ‫גרועים״, הוא כיוון אליו ואל‬ ‫יותר‬ ‫לסחוט את המילה פרטנר בקושי רב.רג׳וב מעדיף‬
‫בפאתיה המערביים של רמאללה אנחנו עוברים‬ ‫ציין קודם שכל המתנחלים מטורפים ושהיהודים‬
‫בשכונתוילות מפוארת. ״תראה מה זה״, אומר‬ ‫צריכים להתבייש שברוך מחל יהודי. דקתיים‬
‫אבו עיסא. ״תראה איך הם חיים. לא מבין מה הם‬ ‫קודם הוא עוד התלוצץ עם אורחיו (״כמה אנשים‬
‫רוצים. שידאגו קודםלמסכנים, כמוני, שחיים‬ ‫באתם, זה ממש כיבוש פה״; ״למה כל כך הרבה‬
‫עזים. אהד כך‬ ‫אפילו‬‫אליו‬ ‫בבית שלא היית מכניס‬ ‫הצילום‬ ‫תמונות, זה לפייסבוק?״), אבל בזמן‬
‫הולך‬
‫שיתעסלו איתכם״.‬ ‫אוי‬ ‫ו?ו<רמ«.‬ ‫מאיית‬ ‫יוחד‬ ‫ריח‬ ‫וויה‬ ‫חורו?וי‬ ‫הוא‬