‫סביבה בריאה בערבה‬
                         ‫מכון הערבה / קיבוץ קטורה‬
                            ‫ד.נ. אילות ٠٤٨٨٨‬
                        ‫‪yaelolek@hotmail.com‬‬
                              ‫8647424-450‬


              ‫י'ח באדר, תש"ע‬

                ‫٤ במרס, ٠١٠٢‬

                                                                        ‫לכבוד‬

                                                              ‫השר גלעד ארדן‬

                                                       ‫המשרד להגנת הסביבה‬

                                                            ‫רח' כנפי נשרים ٥‬

                                                                ‫ירושלים ٤٦٤٥٩‬



                    ‫הנדון: חולות סמר – שימור מרבי של מה שנותר‬



                                                        ‫כבוד השר -- שלום רב,‬



‫כחוקרים בכירים באקדמיה בתחום האקולוגיה, מנהיגים בארגוני סביבה ונציגי הציבור‬

   ‫המקומי בערבה, הרינו לפנות אליך בקריאה דחופה לפעול למען הצלת חולות סמר,‬

                                                                     ‫כדלקמן:‬


                                                    ‫תיאור המצב המעודכן בשטח:‬



 ‫1(חולות סמר הנו גוש החולות המשמעותי היחידי אשר נותר בצד הישראלי של‬

    ‫עמק הערבה. בעבר השתרע גוש החולות על פני 11 קמ"ר כ-٠٢ ק"מ צפון‬
‫לאילת, ואילו היום עקב כרייה אגרסיבית, זיהום תעשייתי ושימושי חקלאות‬

                                              ‫נותרו 3.2 קמ"ר בלבד.‬



   ‫2(תהליך השקעת חולות סמר והיווצרות נוף חוליות הינו תהליך איטי אשר‬

   ‫התקיים במהלך ٣ מיליון השנה האחרונות, תוך בליית שכבות אבני-החול‬

  ‫הנוביות באזור תמנע והסעת הסחף מטה לכיוון מלחת יטבתה. בהמשך חל‬

‫עיצוב הדיונות בהשפעת תהליכים איאוליים )של הרוח( שהביאה להתייצבות‬

  ‫הדיונות וליצירת נוף ייחודי. בתחום החולות ובסביבתו התפתחה סביבת‬

                            ‫חיים מיוחדת במינה בעלת ערך אקולוגי רב.‬



‫3(משטח זה, חלק זעיר אושר בעבר כשמורת טבע. בשנים האחרונות, מובילה‬

      ‫המועצה האזורית חבל אילות מהלך להכרזת השטח האמצעי של גוש‬

 ‫הדיונות כשמורת טבע. שר הפנים טרם הכריז על השמורה כאמור אך ככל‬

    ‫הנראה הוסרו התנגדויות של ממ"י. על כן יש בסיס לקוות שהדבר יקרה‬

                          ‫בקרוב. להלן חלוקת ייעוד השטח נכון להיום:‬

                  ‫•6.0 קמ"ר הוכרז בעבר כחלק משמורת יטבתה;‬

  ‫•1 קמ"ר המיועד כיום לחקלאות בתהליכים לקראת הכרזת שמורת‬

                        ‫טבע, )החלק הצפוני של אזור הדיונות(;‬

 ‫•7.0 קמ"ר מיועדים לחציבה )חול לשימוש צרכי בנייה באזור אילת-‬

                                                    ‫אילות(.‬



 ‫4(כאמור, החלק הדרומי של חולות סמר, )להלן: החלק הדרומי( כ-7.0 קמ"ר,‬

   ‫מיועד לכריית חול. בעבר חלק מן השטח שימש כאתר כריית חול לבניה‬
‫באילת. חלק דרומי זה מחולק ל-5 חלקות שוות בגודלן כאשר חלקות א' ו-ב'‬

                                                ‫שימשו כאתר כרייה.‬



‫5(ממ"י הוציא מכרז על המשך הכרייה לחלקות ג' וד' והיזם שזכה במכרז נמצא‬

                             ‫בתהליך של קבלת היתר כריה על שטח זה.‬



‫6(היום, תעשיית הבניה באילת מקבלת חול לבניה ממספר מקורות וכוללת חול‬

‫ממישור רותם הסמוך לדימונה. עלות ההובלה של החול מדימונה ככל הנראה‬

  ‫הניעה את ממ"י לאתר מקור אלטרנטיבי של חול, קרוב יותר לאילת ולקדם‬

                                                            ‫כרייתו.‬



‫7( בכל מקרה, ברור שכמות החול שאפשר לכרות מכל השטח של חולות סמר‬

  ‫היא כמות קטנה יחסית שתספק את צרכי ענף הבניה באילת למספר שנים‬

                                                      ‫בודדות בלבד.‬



   ‫8(עמותת "אדם טבע ודין" עתרה לבית משפט כדי לבטל את אישור הכרייה‬

‫בחלק הדרומי וזאת לאור ערכי טבע הייחודיים הנמצאים בדיונות והתעלמות‬

 ‫התכנית מהוראות והנחיות תמ"א 53. למרבה הצער, בית המשפט דחה את‬

 ‫העתירה בשל הזמן שעבר מאז אישור התכנית ועד להגשת העתירה, ואט"ד‬

 ‫ערערה על ההחלטה תוך כדי בקשה לקבלת צו מניעה זמני עד להחלטה על‬

                                                           ‫הערעור.‬



 ‫9(הדיון בערעור נקבע לחודש נובמבר 0102. בשבוע הבא בית המשפט אמור‬

‫לקבל החלטה בדבר בקשתה לקבלת צו מניעה. אם בית המשפט לא ייתן צו‬

              ‫מניעה, יתכן שהקבלן יוכל להתחיל לכרות חול באופן מיידי.‬
‫החשיבות האקולוגית של חולות סמר‬

  ‫01(מעבר לערכם הנופי וכאתר נפלא לטיולים לכל הגילאים, חולות סמר זוהו‬

  ‫מזמן כנכס טבע מיוחד במינו המהווה משכן למגוון מדהים של בעלי חיים‬

‫ביניהם: צבועים, זאבים, שועלים, קיפודי מדבר, ארנבות, דרבנים, ירבועים,‬

  ‫גרבילים, אלימון, סבכי מדבר, סלעית מדבר, תלום קשקשים מדברי, עכן‬

‫גדול, מטבעון מדבר, ארבע קו מבהק, ישימונית תמנע, שנונית האז, נחושית‬

                         ‫חולות, שממית ערבה, ועוד חסרי חוליות רבים.‬



‫11(לפני שנים אחדות בלבד, התגלה למדע בחולות סמר העכביש הגדול, שזכה‬

 ‫לתקשורת בינלאומית רחבה )החל מ ‪ National Geographic‬העולמי ועד ה-‬

                                  ‫‪New York Times‬ו ‪.(Herald Tribune‬‬



  ‫21(לאחרונה, צוות של החוג לביולוגיה מאוניברסיטת חיפה-אורנים בהנחיית‬

‫ראש החוג, ד"ר אורי שיינס ו-ד"ר רחל בן-שלמה, גילו ממצאים המעידים על‬

      ‫הייחודיות הגנטית הסגולית של אוכלוסיות בעלי חיים בחולות סמר.‬

‫העבודה היא חלק של מחקר ארוך טווח שנעשה באזור על ידי הקבוצה יחד‬

     ‫עם שותפים מירדן בה נבחן מגוון המינים משני צידי הגבול. במסגרת‬

    ‫המחקר כבר נתגלה מספר רב של מינים חדשים למדע מקבוצות שונות.‬



   ‫31(חלק מהמינים שהתגלו הם בסכנת הכחדה חמורה וכל פגיעה בבית הגידול‬


 ‫שלהם עשויה להביא להכחדתם. במחקר שהתפרסם בימים אלה בעיתונות‬

‫המקומית, נמצא שהאוכלוסיות של הגרבילים )גרביל ערבה וגרביל דרומי –‬

‫מין בסכנת הכחדה חמורה( ושל הישימוניות )ישימונית תמנע – מין בסכנת‬
‫הכחדה חמורה(, שונות מבחינה גנטית בחולות סמר מאוכלוסיות שכנות להן.‬

 ‫הסתבר שהגרבילים קרובים יותר לאוכלוסיות של גרבילים ממערב אפריקה‬

  ‫)מאלי ומאוריטניה( מאשר לאוכלוסיות שכנות הקרובות עד כדי 8 ק"מ! זו‬

      ‫תופעה מעניינת ברמה עולמית, שדורשת מחקר מעמיק על יסודותיה.‬



    ‫41(בנוסף, הסתבר שהאוכלוסיות בחולות סמר, למרות גודלן הקטן יחסית,‬

‫בעלות מגוון גנטי פנימי גבוה בצורה יוצאת דופן. גם תופעה זו שסותרת את‬

‫כל הידוע לנו על גנטיקה של אוכלוסיות, דורשת המשך מחקר מעמיק, וייתכן‬

                  ‫ויהיה צורך לשלב מומחים בינלאומיים בחקר התופעה.‬



  ‫51(הממצאים הללו, הנוספים, על הידוע לנו כבר מחולות סמר, מעידים על כך‬

‫שמדובר בגוש חולות מיוחד במינו, הרבה יותר ממה שחשבנו עד כה. במחקר‬

‫קודם התברר שישנם הבדלים במגוון המינים בין שני צידי הגבול, ושלא ניתן‬

‫לסמוך על כך שיחידות נוף מהצד השני של הגבול יהוו תחליף לפגיעה בצידו‬

  ‫האחד של הגבול. הממצאים המולקולרים מהווים עדות מנגנונית לממצאים‬

     ‫קודמים אלו ולצורך שלנו להגן בצורה בלתי מתפשרת על יחידות הנוף‬

  ‫המיוחדות של הערבה ובמיוחד על גוש החולות האחרון בערבה הדרומית.‬


                              ‫הפוטנציאל של כריית חול בשטח המופר בחלק הדרומי‬



    ‫61(על פי דו"ח ממ"י מ-6002, כמות החול שמצפים לכרות מכל שטח חולות‬

    ‫סמר היא סה"כ-000,005 טון. יעקוב ממרן, הממונה על מחצבות מטעם‬

     ‫ממשרד התשתיות, מעריך שצורכי הבניה באילת הם בסדר גודל של כ-‬

                                                 ‫000,051 טון בשנה.‬
‫71( באותו דו"ח של ממ"י, נאמר שחפירה לעומק )כריית חול מתחת לפני‬

                      ‫השטח( ב-01 מטר יכול להוסיף מיליוני טונות חול.‬



   ‫81( הצוות המקצועי שמלווה את התכנית, ואשר פועל מכוח החלטת הוועדה‬

‫המחוזית, קבע כבר בשנת ٦٠٠٢ שעל מנהל מקרקעי ישראל לבחון את נושא‬

 ‫מימון הקידוחים לבדיקת הכרייה לעומק ולספק מידע עד לאיזה עומק ניתן‬

             ‫לכרות ומה כמות החול החזויה שניתן להפיק מכרייה לעומק.‬



    ‫91(מספר מומחים לגיאולוגיה אכן הגיעו לקונצנזוס שמתחת לחלקות א' וב'‬

  ‫שכבר נכרו ונהרסו מבחינת הטבע, קיימות עתודות חול משמעותיות אשר‬

‫עשויות לספק כ-000,000,2 טון חול לבניה או יותר. בדיקה ראשוניות לגבי‬

 ‫התאמת החול לבנייה מגלה כי, לאחר טיפול לא יקר, החול מחפירת חלקות‬

                       ‫א' ו-ב' )השטח הדרומי המופר( מתאימות לבנייה.‬



‫02(כאמור, יש תכנית של ממ"י לבדוק את פוטנציאל החול בשטח הדרומי, אולם‬

   ‫עמדתה היא כי הבדיקות תתבצענה רק לאחר שכריית החול מחלקות ג' וד'‬

                                                            ‫תסתיים.‬



                              ‫סיכום -- החשיבות של התערבות השר להגנת הסביבה‬



 ‫12( עם קביעת הגבולות החדשים בין ירדן לישראל )4991(, נותרו חולות סמר‬


  ‫כאי בודד של חולות בשטחנו בערבה. כתם חולות נוסף, הכולל כ-000,08‬

 ‫דונם )המכונה "ימת החול של גרופית"(, משתרע מצפון למלחת יטבתה, אך‬

  ‫מלבד שוליים צרים בשטח ישראל מצוי ברובו המוחלט מעבר לגבול. מכך‬

 ‫ניתן להקיש על חשיבותה הרבה של הדיונה המצומצמת והצורך בשימורה.‬
‫לאתר זה מיוחסת חשיבות רבה היות והשטח החולי בעל פוטנציאל חינוכי,‬

                                          ‫תיירותי, מדעי וערכי עצום.‬



 ‫22(למעשה, המשך הכרייה בחלקות ג' ו-ד' ואחר כך חלקה ה' יגרום לנזק בלתי‬

 ‫הפיך במעט הדיונות הנשארות בערבה כדי לפתור בעיה באופן זמני בלבד.‬

   ‫בסופו של דבר, מעט החול שיכרה מחולות סמר יגמר ושוב אילת תצטרך‬

 ‫לחפש מקור לחול לבניה. תועלת חול לבניה מחולות סמר לא שווה לעלות‬

                                ‫ההפסד של אוצר טבע ברמה בינלאומי.‬



  ‫32(חולות סמר, מהווים נוף ייחודי ונדיר בערבה כולה, כוללים שטח מצומצם‬

    ‫אשר חשוב לשמרו כערך טבעי, חינוכי ומחקרי. למרות הימצאות תכנית‬

 ‫מאושרת לחציבת חול באתר, עדיין ניתן לספק חומר גלם לבנייה באילת –‬

                                     ‫מבלי לפגוע יותר בדיונות האלה.‬



    ‫42(דומה שלכל הפחות, מן הראוי שבטרם מתחילים לכרות בחלקות ג' וד',‬

  ‫תתבצענה הבדיקות הנדרשות כדי לבחון אם חול שמוצא מחפירה לעומק‬

    ‫מתאים לבנייה. אם אכן יתברר שהחול מחפירה לעומק מתאים לבנייה‬


 ‫אנחנו מבקשים שכל יתר הדיונות יוכרזו כשמורת טבע כולל חלקות ג',ד' ו-‬

                                                                ‫ה'.‬



  ‫52(אין צורך להזכיר כי שנת ٠١٠٢ הוכרזה על ידי העצרת הכללית של האו"ם‬

‫כשנה הבינלאומית לשמירה על המגוון הביולוגי. נראה כי לאור הפגיעות של‬

 ‫המערכת האקולוגית בדיונה, וסכנת הכחדה הנשקפת לאוכלוסיות רבות --‬
‫שימור מרבי של חולות סמר מהווה מעין מבחן לרצינות של מדינת ישראל‬

        ‫לקידום היעדים הגלובאליים האקולוגיים של הקהילה הבינלאומית.‬



                  ‫62(אשר על כן, כבוד השר מתבקש לשקול לפעול כדלקמן:‬



                  ‫1(לפנות לשר הפנים בבקשה להחיש את התהליך של‬

                     ‫הכרזה על השטח במרכז של חולות סמר כחלק‬

                        ‫משמורת הטבע הקיימת של החלק הצפוני .‬

                 ‫2(לפנות למנהל ממ"י ולבקש בדיקה גיאולוגית מיידית‬

               ‫בדבר הפוטנציאל התת-קרקעי של חול בשטח הדרומי‬

                           ‫המופר )חלקות א' ו-ב'( של חולות סמר.‬

                       ‫3( כמו כן, לפנות למנהל ממ"י )ו/או המפקח על‬

                  ‫המכרות( כדי לדרוש ממנו להקפיא כל מתן אישור‬

                         ‫לכרייה עד אשר תוצאות הבדיקה יפורסמו‬

                             ‫והפוטנציאל בשטח המופר יהיה ידוע.‬

               ‫4(במידה והשערות הקהילה הגיאולוגית הן נכונות, ואכן‬

                 ‫קיימות עתודות משמעותיות של חול בחלק הדרומי‬

                ‫המופר – לפנות לשר הפנים בבקשה לכלול את החלק‬

                ‫הלא מופר של החלק הדרומי )המכונה חלקות ג' ד' ו-‬

                                          ‫ה'( בשמורה המוכרזת.‬



‫72(בעיית חומר הגלם לבנייה באילת איננה בעיה שתיפתר על ידי פעילות כרייה‬

     ‫בחולות סמר. תוך זמן קצר יחסית, חולות יצטרכו להגיע לאילת מאתרי‬

‫כרייה רחוקים יחסית. השאלה היחידה היא: האם יישאר משאב טבע ייחודי‬
‫– או שמא, כדי להוזיל במעט חומר גלם לבנייה לשנה או שנתיים, חולות‬

                                                   ‫סמר ייפגעו עוד יותר?‬



‫82(אנו נשמח להיפגש ואף לערוך סיור במקום בכל עת. ניתן לפנות לקבלת‬

 ‫מידע נוסף ולתיאום פגישה עם יעל אולק, 8647424-450 רכזת המאבק‬

                               ‫המקומי או פרופ' אלון טל, ٢٥٠-٤٥٧٥٩٧٨.‬



                        ‫בכבוד רב,‬

                             ‫1(גב' יעל אולק, רכזת ועד הפעולה להצלת חולות סמר‬
                 ‫2(ד"ר חנן גינת, חוקר ומנהל מדעי של מרכז מדע ים המלח והערבה‬
                 ‫3(ד"ר אורי שיינס, ראש החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה-אורנים‬
                                   ‫4(דוד לרר, מנהל מכון הערבה ללימודי הסביבה‬
    ‫5(פרופ' אמוץ זהבי, החוג לזואולוגיה, אונ' תל-אביב, ומייסד החברה להגנת הטבע.‬
                                      ‫6( אמנון גרינברג, מנהל מו"פ ערבה דרומית‬
    ‫7(פרופ' אלון טל, החוג לאקולוגיה, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון.‬
              ‫8(נאור ירושלמי, מנהל "חיים וסביבה" – ארגון הגג של שוחרי הסביבה‬
            ‫9(שי טחנאי – רכז שמירת טבע וסביבה מחוז דרום, החברה להגנת הטבע‬
                            ‫01(אלכס צסלסקי, המרכז ליצירה אקולוגית, קיבוץ לוטן‬
                             ‫11(ביל סלוט, מדריך טיולים, קרן קולות, ערבה דרומית‬
                    ‫21(ד"ר יעקוב גרב, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון‬
                       ‫31(ערן בנימיני, יו"ר "התנועה הירוקה" ומייסד "מגמה ירוקה".‬
              ‫41(ד"ר נדב דוידוביץ, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון‬
                 ‫51(פרופ' אביתר אראל, החוג ל"אדם במדבר", אוניברסיטת בן-גוריון‬
                                        ‫61(ים ארז, עורכת סביבתית, ערבה דרומית‬
                               ‫71(ניר פפאי, רכז שמירת טבע, החברה להגנת הטבע‬
                       ‫81(ד"ר דרור אבישר, החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל-אביב‬
                                            ‫91(ד"ר מיכאל לבני, מחנך, קיבוץ לוטן‬
                                           ‫02(צור משעל, מנכ"ל עמותת "אקולנוע"‬
                        ‫12(ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטאני, אוניברסיטת תל-אביב‬
               ‫22(פרופ' פועה )קותיאל( בר, החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת בן-גוריון‬
   ‫32(פרופ' יהודה וורנר, המחלקה לאבולוציה, סיסטמאטיקה ואקולוגיה, האוניברסיטה‬
                                                                     ‫העברית‬
    ‫42(ד"ר חזי יצחק, החוג לאנרגיה סולארית ופיזיקה סביבתית, אוניברסיטת בן-גוריון‬
                    ‫52(פרופ' עמוס בוסקילה, החוג לביולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון‬
                     ‫62(פרופ' ירון זיו, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון‬
                          ‫72(ד"ר יוסי לשם, החוג לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב‬
‫82(מארק מילסטון נוה, מזכיר קיבוץ לוטן‬
                        ‫92(ד"ר שמואל ברנר, מכון הערבה ללימודי הסביבה‬
                                 ‫03(אבי דבוש, מנהל תחום וסביבה בשתיל‬
                      ‫13(דן אלון, מנהל מרכז הצפרות, החברה להגנת הטבע‬
                   ‫23(ד"ר נועם לוין, החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטה העברית‬
‫33(ד"ר נדב ששר, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון, קמפוס אילת‬
          ‫43(פרופ', שמחה לב-ידון, החוג לביולוגיה, אוניברסית חיפה-אורנים‬
   ‫53(ד"ר רמי רשף, החוג לביולוגיה אבולציונית סביבתית, אוניברסיטת חיפה‬
              ‫63(פרופ' יורם יום-טוב, החוג לזואולוגיה,אוניברסיטת תל-אביב‬
‫73(פרופ' עידו יצחקי, החוג לביולוגיה אבולציונית סביבתית, אוניברסיטת חיפה‬
‫83(פרופ' משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולציונית סביבתית, אוניברסיטת חיפה‬
                         ‫93(תמר גינדיס, מייסדת של שומרה לסביבה טובה‬
               ‫04(פרופ' אביטל גזית, החוג לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב‬
               ‫14(ד"ר שי מרקמן, החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה-אורנים‬
                            ‫24( ד"ר דוריה פינקס נווה, חוקרת, קיבוץ לוטן‬
       ‫34(ד"ר שירלי בר-דוד, החוג לאקולוגיה מדברית, אוניברסיטת בן-גוריון‬
             ‫44(ד"ר אור קרסין, ראש התוכנית למשפט סביבתי, מכללת ספיר‬
             ‫54(פרופ' מאיר ברוזה, חוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה-אורנים‬
                                               ‫64(ד"ר תמר רון, אקולוגית‬
                     ‫74(פרופ' גדי קציר, החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה‬
 ‫84(ד"ר עליזה שטרק, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטרה העברית בירושלים‬
                              ‫94(אסף רז, רכז סביבה וקהילה דרום, שתי"ל‬
                 ‫05(פרופ' תמר דיין, החוג לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב‬
                            ‫15(ד"ר יונינה רוזנטל, לימודים כלליים, הטכניון‬
                 ‫25(ד"ר יורם הופמן, מחקר ופיתוח, "אלגטק", ערבה דרומית‬
                                 ‫35(עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין‬




                                              ‫העתקים: ד"ר יוסי ענבר,‬
                                       ‫עו"ד אלונה קארו-שפר,‬
                                              ‫מר אריק בר שדה‬

חולות סמר מכתב לשר גלעד ארדן

  • 1.
    ‫סביבה בריאה בערבה‬ ‫מכון הערבה / קיבוץ קטורה‬ ‫ד.נ. אילות ٠٤٨٨٨‬ ‫‪yaelolek@hotmail.com‬‬ ‫8647424-450‬ ‫י'ח באדר, תש"ע‬ ‫٤ במרס, ٠١٠٢‬ ‫לכבוד‬ ‫השר גלעד ארדן‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫רח' כנפי נשרים ٥‬ ‫ירושלים ٤٦٤٥٩‬ ‫הנדון: חולות סמר – שימור מרבי של מה שנותר‬ ‫כבוד השר -- שלום רב,‬ ‫כחוקרים בכירים באקדמיה בתחום האקולוגיה, מנהיגים בארגוני סביבה ונציגי הציבור‬ ‫המקומי בערבה, הרינו לפנות אליך בקריאה דחופה לפעול למען הצלת חולות סמר,‬ ‫כדלקמן:‬ ‫תיאור המצב המעודכן בשטח:‬ ‫1(חולות סמר הנו גוש החולות המשמעותי היחידי אשר נותר בצד הישראלי של‬ ‫עמק הערבה. בעבר השתרע גוש החולות על פני 11 קמ"ר כ-٠٢ ק"מ צפון‬
  • 2.
    ‫לאילת, ואילו היוםעקב כרייה אגרסיבית, זיהום תעשייתי ושימושי חקלאות‬ ‫נותרו 3.2 קמ"ר בלבד.‬ ‫2(תהליך השקעת חולות סמר והיווצרות נוף חוליות הינו תהליך איטי אשר‬ ‫התקיים במהלך ٣ מיליון השנה האחרונות, תוך בליית שכבות אבני-החול‬ ‫הנוביות באזור תמנע והסעת הסחף מטה לכיוון מלחת יטבתה. בהמשך חל‬ ‫עיצוב הדיונות בהשפעת תהליכים איאוליים )של הרוח( שהביאה להתייצבות‬ ‫הדיונות וליצירת נוף ייחודי. בתחום החולות ובסביבתו התפתחה סביבת‬ ‫חיים מיוחדת במינה בעלת ערך אקולוגי רב.‬ ‫3(משטח זה, חלק זעיר אושר בעבר כשמורת טבע. בשנים האחרונות, מובילה‬ ‫המועצה האזורית חבל אילות מהלך להכרזת השטח האמצעי של גוש‬ ‫הדיונות כשמורת טבע. שר הפנים טרם הכריז על השמורה כאמור אך ככל‬ ‫הנראה הוסרו התנגדויות של ממ"י. על כן יש בסיס לקוות שהדבר יקרה‬ ‫בקרוב. להלן חלוקת ייעוד השטח נכון להיום:‬ ‫•6.0 קמ"ר הוכרז בעבר כחלק משמורת יטבתה;‬ ‫•1 קמ"ר המיועד כיום לחקלאות בתהליכים לקראת הכרזת שמורת‬ ‫טבע, )החלק הצפוני של אזור הדיונות(;‬ ‫•7.0 קמ"ר מיועדים לחציבה )חול לשימוש צרכי בנייה באזור אילת-‬ ‫אילות(.‬ ‫4(כאמור, החלק הדרומי של חולות סמר, )להלן: החלק הדרומי( כ-7.0 קמ"ר,‬ ‫מיועד לכריית חול. בעבר חלק מן השטח שימש כאתר כריית חול לבניה‬
  • 3.
    ‫באילת. חלק דרומיזה מחולק ל-5 חלקות שוות בגודלן כאשר חלקות א' ו-ב'‬ ‫שימשו כאתר כרייה.‬ ‫5(ממ"י הוציא מכרז על המשך הכרייה לחלקות ג' וד' והיזם שזכה במכרז נמצא‬ ‫בתהליך של קבלת היתר כריה על שטח זה.‬ ‫6(היום, תעשיית הבניה באילת מקבלת חול לבניה ממספר מקורות וכוללת חול‬ ‫ממישור רותם הסמוך לדימונה. עלות ההובלה של החול מדימונה ככל הנראה‬ ‫הניעה את ממ"י לאתר מקור אלטרנטיבי של חול, קרוב יותר לאילת ולקדם‬ ‫כרייתו.‬ ‫7( בכל מקרה, ברור שכמות החול שאפשר לכרות מכל השטח של חולות סמר‬ ‫היא כמות קטנה יחסית שתספק את צרכי ענף הבניה באילת למספר שנים‬ ‫בודדות בלבד.‬ ‫8(עמותת "אדם טבע ודין" עתרה לבית משפט כדי לבטל את אישור הכרייה‬ ‫בחלק הדרומי וזאת לאור ערכי טבע הייחודיים הנמצאים בדיונות והתעלמות‬ ‫התכנית מהוראות והנחיות תמ"א 53. למרבה הצער, בית המשפט דחה את‬ ‫העתירה בשל הזמן שעבר מאז אישור התכנית ועד להגשת העתירה, ואט"ד‬ ‫ערערה על ההחלטה תוך כדי בקשה לקבלת צו מניעה זמני עד להחלטה על‬ ‫הערעור.‬ ‫9(הדיון בערעור נקבע לחודש נובמבר 0102. בשבוע הבא בית המשפט אמור‬ ‫לקבל החלטה בדבר בקשתה לקבלת צו מניעה. אם בית המשפט לא ייתן צו‬ ‫מניעה, יתכן שהקבלן יוכל להתחיל לכרות חול באופן מיידי.‬
  • 4.
    ‫החשיבות האקולוגית שלחולות סמר‬ ‫01(מעבר לערכם הנופי וכאתר נפלא לטיולים לכל הגילאים, חולות סמר זוהו‬ ‫מזמן כנכס טבע מיוחד במינו המהווה משכן למגוון מדהים של בעלי חיים‬ ‫ביניהם: צבועים, זאבים, שועלים, קיפודי מדבר, ארנבות, דרבנים, ירבועים,‬ ‫גרבילים, אלימון, סבכי מדבר, סלעית מדבר, תלום קשקשים מדברי, עכן‬ ‫גדול, מטבעון מדבר, ארבע קו מבהק, ישימונית תמנע, שנונית האז, נחושית‬ ‫חולות, שממית ערבה, ועוד חסרי חוליות רבים.‬ ‫11(לפני שנים אחדות בלבד, התגלה למדע בחולות סמר העכביש הגדול, שזכה‬ ‫לתקשורת בינלאומית רחבה )החל מ ‪ National Geographic‬העולמי ועד ה-‬ ‫‪New York Times‬ו ‪.(Herald Tribune‬‬ ‫21(לאחרונה, צוות של החוג לביולוגיה מאוניברסיטת חיפה-אורנים בהנחיית‬ ‫ראש החוג, ד"ר אורי שיינס ו-ד"ר רחל בן-שלמה, גילו ממצאים המעידים על‬ ‫הייחודיות הגנטית הסגולית של אוכלוסיות בעלי חיים בחולות סמר.‬ ‫העבודה היא חלק של מחקר ארוך טווח שנעשה באזור על ידי הקבוצה יחד‬ ‫עם שותפים מירדן בה נבחן מגוון המינים משני צידי הגבול. במסגרת‬ ‫המחקר כבר נתגלה מספר רב של מינים חדשים למדע מקבוצות שונות.‬ ‫31(חלק מהמינים שהתגלו הם בסכנת הכחדה חמורה וכל פגיעה בבית הגידול‬ ‫שלהם עשויה להביא להכחדתם. במחקר שהתפרסם בימים אלה בעיתונות‬ ‫המקומית, נמצא שהאוכלוסיות של הגרבילים )גרביל ערבה וגרביל דרומי –‬ ‫מין בסכנת הכחדה חמורה( ושל הישימוניות )ישימונית תמנע – מין בסכנת‬
  • 5.
    ‫הכחדה חמורה(, שונותמבחינה גנטית בחולות סמר מאוכלוסיות שכנות להן.‬ ‫הסתבר שהגרבילים קרובים יותר לאוכלוסיות של גרבילים ממערב אפריקה‬ ‫)מאלי ומאוריטניה( מאשר לאוכלוסיות שכנות הקרובות עד כדי 8 ק"מ! זו‬ ‫תופעה מעניינת ברמה עולמית, שדורשת מחקר מעמיק על יסודותיה.‬ ‫41(בנוסף, הסתבר שהאוכלוסיות בחולות סמר, למרות גודלן הקטן יחסית,‬ ‫בעלות מגוון גנטי פנימי גבוה בצורה יוצאת דופן. גם תופעה זו שסותרת את‬ ‫כל הידוע לנו על גנטיקה של אוכלוסיות, דורשת המשך מחקר מעמיק, וייתכן‬ ‫ויהיה צורך לשלב מומחים בינלאומיים בחקר התופעה.‬ ‫51(הממצאים הללו, הנוספים, על הידוע לנו כבר מחולות סמר, מעידים על כך‬ ‫שמדובר בגוש חולות מיוחד במינו, הרבה יותר ממה שחשבנו עד כה. במחקר‬ ‫קודם התברר שישנם הבדלים במגוון המינים בין שני צידי הגבול, ושלא ניתן‬ ‫לסמוך על כך שיחידות נוף מהצד השני של הגבול יהוו תחליף לפגיעה בצידו‬ ‫האחד של הגבול. הממצאים המולקולרים מהווים עדות מנגנונית לממצאים‬ ‫קודמים אלו ולצורך שלנו להגן בצורה בלתי מתפשרת על יחידות הנוף‬ ‫המיוחדות של הערבה ובמיוחד על גוש החולות האחרון בערבה הדרומית.‬ ‫הפוטנציאל של כריית חול בשטח המופר בחלק הדרומי‬ ‫61(על פי דו"ח ממ"י מ-6002, כמות החול שמצפים לכרות מכל שטח חולות‬ ‫סמר היא סה"כ-000,005 טון. יעקוב ממרן, הממונה על מחצבות מטעם‬ ‫ממשרד התשתיות, מעריך שצורכי הבניה באילת הם בסדר גודל של כ-‬ ‫000,051 טון בשנה.‬
  • 6.
    ‫71( באותו דו"חשל ממ"י, נאמר שחפירה לעומק )כריית חול מתחת לפני‬ ‫השטח( ב-01 מטר יכול להוסיף מיליוני טונות חול.‬ ‫81( הצוות המקצועי שמלווה את התכנית, ואשר פועל מכוח החלטת הוועדה‬ ‫המחוזית, קבע כבר בשנת ٦٠٠٢ שעל מנהל מקרקעי ישראל לבחון את נושא‬ ‫מימון הקידוחים לבדיקת הכרייה לעומק ולספק מידע עד לאיזה עומק ניתן‬ ‫לכרות ומה כמות החול החזויה שניתן להפיק מכרייה לעומק.‬ ‫91(מספר מומחים לגיאולוגיה אכן הגיעו לקונצנזוס שמתחת לחלקות א' וב'‬ ‫שכבר נכרו ונהרסו מבחינת הטבע, קיימות עתודות חול משמעותיות אשר‬ ‫עשויות לספק כ-000,000,2 טון חול לבניה או יותר. בדיקה ראשוניות לגבי‬ ‫התאמת החול לבנייה מגלה כי, לאחר טיפול לא יקר, החול מחפירת חלקות‬ ‫א' ו-ב' )השטח הדרומי המופר( מתאימות לבנייה.‬ ‫02(כאמור, יש תכנית של ממ"י לבדוק את פוטנציאל החול בשטח הדרומי, אולם‬ ‫עמדתה היא כי הבדיקות תתבצענה רק לאחר שכריית החול מחלקות ג' וד'‬ ‫תסתיים.‬ ‫סיכום -- החשיבות של התערבות השר להגנת הסביבה‬ ‫12( עם קביעת הגבולות החדשים בין ירדן לישראל )4991(, נותרו חולות סמר‬ ‫כאי בודד של חולות בשטחנו בערבה. כתם חולות נוסף, הכולל כ-000,08‬ ‫דונם )המכונה "ימת החול של גרופית"(, משתרע מצפון למלחת יטבתה, אך‬ ‫מלבד שוליים צרים בשטח ישראל מצוי ברובו המוחלט מעבר לגבול. מכך‬ ‫ניתן להקיש על חשיבותה הרבה של הדיונה המצומצמת והצורך בשימורה.‬
  • 7.
    ‫לאתר זה מיוחסתחשיבות רבה היות והשטח החולי בעל פוטנציאל חינוכי,‬ ‫תיירותי, מדעי וערכי עצום.‬ ‫22(למעשה, המשך הכרייה בחלקות ג' ו-ד' ואחר כך חלקה ה' יגרום לנזק בלתי‬ ‫הפיך במעט הדיונות הנשארות בערבה כדי לפתור בעיה באופן זמני בלבד.‬ ‫בסופו של דבר, מעט החול שיכרה מחולות סמר יגמר ושוב אילת תצטרך‬ ‫לחפש מקור לחול לבניה. תועלת חול לבניה מחולות סמר לא שווה לעלות‬ ‫ההפסד של אוצר טבע ברמה בינלאומי.‬ ‫32(חולות סמר, מהווים נוף ייחודי ונדיר בערבה כולה, כוללים שטח מצומצם‬ ‫אשר חשוב לשמרו כערך טבעי, חינוכי ומחקרי. למרות הימצאות תכנית‬ ‫מאושרת לחציבת חול באתר, עדיין ניתן לספק חומר גלם לבנייה באילת –‬ ‫מבלי לפגוע יותר בדיונות האלה.‬ ‫42(דומה שלכל הפחות, מן הראוי שבטרם מתחילים לכרות בחלקות ג' וד',‬ ‫תתבצענה הבדיקות הנדרשות כדי לבחון אם חול שמוצא מחפירה לעומק‬ ‫מתאים לבנייה. אם אכן יתברר שהחול מחפירה לעומק מתאים לבנייה‬ ‫אנחנו מבקשים שכל יתר הדיונות יוכרזו כשמורת טבע כולל חלקות ג',ד' ו-‬ ‫ה'.‬ ‫52(אין צורך להזכיר כי שנת ٠١٠٢ הוכרזה על ידי העצרת הכללית של האו"ם‬ ‫כשנה הבינלאומית לשמירה על המגוון הביולוגי. נראה כי לאור הפגיעות של‬ ‫המערכת האקולוגית בדיונה, וסכנת הכחדה הנשקפת לאוכלוסיות רבות --‬
  • 8.
    ‫שימור מרבי שלחולות סמר מהווה מעין מבחן לרצינות של מדינת ישראל‬ ‫לקידום היעדים הגלובאליים האקולוגיים של הקהילה הבינלאומית.‬ ‫62(אשר על כן, כבוד השר מתבקש לשקול לפעול כדלקמן:‬ ‫1(לפנות לשר הפנים בבקשה להחיש את התהליך של‬ ‫הכרזה על השטח במרכז של חולות סמר כחלק‬ ‫משמורת הטבע הקיימת של החלק הצפוני .‬ ‫2(לפנות למנהל ממ"י ולבקש בדיקה גיאולוגית מיידית‬ ‫בדבר הפוטנציאל התת-קרקעי של חול בשטח הדרומי‬ ‫המופר )חלקות א' ו-ב'( של חולות סמר.‬ ‫3( כמו כן, לפנות למנהל ממ"י )ו/או המפקח על‬ ‫המכרות( כדי לדרוש ממנו להקפיא כל מתן אישור‬ ‫לכרייה עד אשר תוצאות הבדיקה יפורסמו‬ ‫והפוטנציאל בשטח המופר יהיה ידוע.‬ ‫4(במידה והשערות הקהילה הגיאולוגית הן נכונות, ואכן‬ ‫קיימות עתודות משמעותיות של חול בחלק הדרומי‬ ‫המופר – לפנות לשר הפנים בבקשה לכלול את החלק‬ ‫הלא מופר של החלק הדרומי )המכונה חלקות ג' ד' ו-‬ ‫ה'( בשמורה המוכרזת.‬ ‫72(בעיית חומר הגלם לבנייה באילת איננה בעיה שתיפתר על ידי פעילות כרייה‬ ‫בחולות סמר. תוך זמן קצר יחסית, חולות יצטרכו להגיע לאילת מאתרי‬ ‫כרייה רחוקים יחסית. השאלה היחידה היא: האם יישאר משאב טבע ייחודי‬
  • 9.
    ‫– או שמא,כדי להוזיל במעט חומר גלם לבנייה לשנה או שנתיים, חולות‬ ‫סמר ייפגעו עוד יותר?‬ ‫82(אנו נשמח להיפגש ואף לערוך סיור במקום בכל עת. ניתן לפנות לקבלת‬ ‫מידע נוסף ולתיאום פגישה עם יעל אולק, 8647424-450 רכזת המאבק‬ ‫המקומי או פרופ' אלון טל, ٢٥٠-٤٥٧٥٩٧٨.‬ ‫בכבוד רב,‬ ‫1(גב' יעל אולק, רכזת ועד הפעולה להצלת חולות סמר‬ ‫2(ד"ר חנן גינת, חוקר ומנהל מדעי של מרכז מדע ים המלח והערבה‬ ‫3(ד"ר אורי שיינס, ראש החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה-אורנים‬ ‫4(דוד לרר, מנהל מכון הערבה ללימודי הסביבה‬ ‫5(פרופ' אמוץ זהבי, החוג לזואולוגיה, אונ' תל-אביב, ומייסד החברה להגנת הטבע.‬ ‫6( אמנון גרינברג, מנהל מו"פ ערבה דרומית‬ ‫7(פרופ' אלון טל, החוג לאקולוגיה, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון.‬ ‫8(נאור ירושלמי, מנהל "חיים וסביבה" – ארגון הגג של שוחרי הסביבה‬ ‫9(שי טחנאי – רכז שמירת טבע וסביבה מחוז דרום, החברה להגנת הטבע‬ ‫01(אלכס צסלסקי, המרכז ליצירה אקולוגית, קיבוץ לוטן‬ ‫11(ביל סלוט, מדריך טיולים, קרן קולות, ערבה דרומית‬ ‫21(ד"ר יעקוב גרב, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫31(ערן בנימיני, יו"ר "התנועה הירוקה" ומייסד "מגמה ירוקה".‬ ‫41(ד"ר נדב דוידוביץ, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫51(פרופ' אביתר אראל, החוג ל"אדם במדבר", אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫61(ים ארז, עורכת סביבתית, ערבה דרומית‬ ‫71(ניר פפאי, רכז שמירת טבע, החברה להגנת הטבע‬ ‫81(ד"ר דרור אבישר, החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל-אביב‬ ‫91(ד"ר מיכאל לבני, מחנך, קיבוץ לוטן‬ ‫02(צור משעל, מנכ"ל עמותת "אקולנוע"‬ ‫12(ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטאני, אוניברסיטת תל-אביב‬ ‫22(פרופ' פועה )קותיאל( בר, החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫32(פרופ' יהודה וורנר, המחלקה לאבולוציה, סיסטמאטיקה ואקולוגיה, האוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫42(ד"ר חזי יצחק, החוג לאנרגיה סולארית ופיזיקה סביבתית, אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫52(פרופ' עמוס בוסקילה, החוג לביולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫62(פרופ' ירון זיו, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫72(ד"ר יוסי לשם, החוג לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב‬
  • 10.
    ‫82(מארק מילסטון נוה,מזכיר קיבוץ לוטן‬ ‫92(ד"ר שמואל ברנר, מכון הערבה ללימודי הסביבה‬ ‫03(אבי דבוש, מנהל תחום וסביבה בשתיל‬ ‫13(דן אלון, מנהל מרכז הצפרות, החברה להגנת הטבע‬ ‫23(ד"ר נועם לוין, החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטה העברית‬ ‫33(ד"ר נדב ששר, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון, קמפוס אילת‬ ‫43(פרופ', שמחה לב-ידון, החוג לביולוגיה, אוניברסית חיפה-אורנים‬ ‫53(ד"ר רמי רשף, החוג לביולוגיה אבולציונית סביבתית, אוניברסיטת חיפה‬ ‫63(פרופ' יורם יום-טוב, החוג לזואולוגיה,אוניברסיטת תל-אביב‬ ‫73(פרופ' עידו יצחקי, החוג לביולוגיה אבולציונית סביבתית, אוניברסיטת חיפה‬ ‫83(פרופ' משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולציונית סביבתית, אוניברסיטת חיפה‬ ‫93(תמר גינדיס, מייסדת של שומרה לסביבה טובה‬ ‫04(פרופ' אביטל גזית, החוג לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב‬ ‫14(ד"ר שי מרקמן, החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה-אורנים‬ ‫24( ד"ר דוריה פינקס נווה, חוקרת, קיבוץ לוטן‬ ‫34(ד"ר שירלי בר-דוד, החוג לאקולוגיה מדברית, אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫44(ד"ר אור קרסין, ראש התוכנית למשפט סביבתי, מכללת ספיר‬ ‫54(פרופ' מאיר ברוזה, חוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה-אורנים‬ ‫64(ד"ר תמר רון, אקולוגית‬ ‫74(פרופ' גדי קציר, החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה‬ ‫84(ד"ר עליזה שטרק, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטרה העברית בירושלים‬ ‫94(אסף רז, רכז סביבה וקהילה דרום, שתי"ל‬ ‫05(פרופ' תמר דיין, החוג לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב‬ ‫15(ד"ר יונינה רוזנטל, לימודים כלליים, הטכניון‬ ‫25(ד"ר יורם הופמן, מחקר ופיתוח, "אלגטק", ערבה דרומית‬ ‫35(עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין‬ ‫העתקים: ד"ר יוסי ענבר,‬ ‫עו"ד אלונה קארו-שפר,‬ ‫מר אריק בר שדה‬