Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.

חולות סמר מכתב לשר גלעד ארדן

1,473 views

Published on

עשרות חוקרים בכירים באקדמיה , ארגונים להגנת הסביבה ופעילי ציבור קוראים במכתב לשר להגנת הסביבה ולשר התשתיות הלאומית להתערב בתהליכי הכרייה בחולות סמר ולהציל את דיונות החול האחרונות בערבה הדרומית מפגיעה קשה

Published in: News & Politics
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

חולות סמר מכתב לשר גלעד ארדן

  1. 1. ‫סביבה בריאה בערבה‬ ‫מכון הערבה / קיבוץ קטורה‬ ‫ד.נ. אילות ٠٤٨٨٨‬ ‫‪yaelolek@hotmail.com‬‬ ‫8647424-450‬ ‫י'ח באדר, תש"ע‬ ‫٤ במרס, ٠١٠٢‬ ‫לכבוד‬ ‫השר גלעד ארדן‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫רח' כנפי נשרים ٥‬ ‫ירושלים ٤٦٤٥٩‬ ‫הנדון: חולות סמר – שימור מרבי של מה שנותר‬ ‫כבוד השר -- שלום רב,‬ ‫כחוקרים בכירים באקדמיה בתחום האקולוגיה, מנהיגים בארגוני סביבה ונציגי הציבור‬ ‫המקומי בערבה, הרינו לפנות אליך בקריאה דחופה לפעול למען הצלת חולות סמר,‬ ‫כדלקמן:‬ ‫תיאור המצב המעודכן בשטח:‬ ‫1(חולות סמר הנו גוש החולות המשמעותי היחידי אשר נותר בצד הישראלי של‬ ‫עמק הערבה. בעבר השתרע גוש החולות על פני 11 קמ"ר כ-٠٢ ק"מ צפון‬
  2. 2. ‫לאילת, ואילו היום עקב כרייה אגרסיבית, זיהום תעשייתי ושימושי חקלאות‬ ‫נותרו 3.2 קמ"ר בלבד.‬ ‫2(תהליך השקעת חולות סמר והיווצרות נוף חוליות הינו תהליך איטי אשר‬ ‫התקיים במהלך ٣ מיליון השנה האחרונות, תוך בליית שכבות אבני-החול‬ ‫הנוביות באזור תמנע והסעת הסחף מטה לכיוון מלחת יטבתה. בהמשך חל‬ ‫עיצוב הדיונות בהשפעת תהליכים איאוליים )של הרוח( שהביאה להתייצבות‬ ‫הדיונות וליצירת נוף ייחודי. בתחום החולות ובסביבתו התפתחה סביבת‬ ‫חיים מיוחדת במינה בעלת ערך אקולוגי רב.‬ ‫3(משטח זה, חלק זעיר אושר בעבר כשמורת טבע. בשנים האחרונות, מובילה‬ ‫המועצה האזורית חבל אילות מהלך להכרזת השטח האמצעי של גוש‬ ‫הדיונות כשמורת טבע. שר הפנים טרם הכריז על השמורה כאמור אך ככל‬ ‫הנראה הוסרו התנגדויות של ממ"י. על כן יש בסיס לקוות שהדבר יקרה‬ ‫בקרוב. להלן חלוקת ייעוד השטח נכון להיום:‬ ‫•6.0 קמ"ר הוכרז בעבר כחלק משמורת יטבתה;‬ ‫•1 קמ"ר המיועד כיום לחקלאות בתהליכים לקראת הכרזת שמורת‬ ‫טבע, )החלק הצפוני של אזור הדיונות(;‬ ‫•7.0 קמ"ר מיועדים לחציבה )חול לשימוש צרכי בנייה באזור אילת-‬ ‫אילות(.‬ ‫4(כאמור, החלק הדרומי של חולות סמר, )להלן: החלק הדרומי( כ-7.0 קמ"ר,‬ ‫מיועד לכריית חול. בעבר חלק מן השטח שימש כאתר כריית חול לבניה‬
  3. 3. ‫באילת. חלק דרומי זה מחולק ל-5 חלקות שוות בגודלן כאשר חלקות א' ו-ב'‬ ‫שימשו כאתר כרייה.‬ ‫5(ממ"י הוציא מכרז על המשך הכרייה לחלקות ג' וד' והיזם שזכה במכרז נמצא‬ ‫בתהליך של קבלת היתר כריה על שטח זה.‬ ‫6(היום, תעשיית הבניה באילת מקבלת חול לבניה ממספר מקורות וכוללת חול‬ ‫ממישור רותם הסמוך לדימונה. עלות ההובלה של החול מדימונה ככל הנראה‬ ‫הניעה את ממ"י לאתר מקור אלטרנטיבי של חול, קרוב יותר לאילת ולקדם‬ ‫כרייתו.‬ ‫7( בכל מקרה, ברור שכמות החול שאפשר לכרות מכל השטח של חולות סמר‬ ‫היא כמות קטנה יחסית שתספק את צרכי ענף הבניה באילת למספר שנים‬ ‫בודדות בלבד.‬ ‫8(עמותת "אדם טבע ודין" עתרה לבית משפט כדי לבטל את אישור הכרייה‬ ‫בחלק הדרומי וזאת לאור ערכי טבע הייחודיים הנמצאים בדיונות והתעלמות‬ ‫התכנית מהוראות והנחיות תמ"א 53. למרבה הצער, בית המשפט דחה את‬ ‫העתירה בשל הזמן שעבר מאז אישור התכנית ועד להגשת העתירה, ואט"ד‬ ‫ערערה על ההחלטה תוך כדי בקשה לקבלת צו מניעה זמני עד להחלטה על‬ ‫הערעור.‬ ‫9(הדיון בערעור נקבע לחודש נובמבר 0102. בשבוע הבא בית המשפט אמור‬ ‫לקבל החלטה בדבר בקשתה לקבלת צו מניעה. אם בית המשפט לא ייתן צו‬ ‫מניעה, יתכן שהקבלן יוכל להתחיל לכרות חול באופן מיידי.‬
  4. 4. ‫החשיבות האקולוגית של חולות סמר‬ ‫01(מעבר לערכם הנופי וכאתר נפלא לטיולים לכל הגילאים, חולות סמר זוהו‬ ‫מזמן כנכס טבע מיוחד במינו המהווה משכן למגוון מדהים של בעלי חיים‬ ‫ביניהם: צבועים, זאבים, שועלים, קיפודי מדבר, ארנבות, דרבנים, ירבועים,‬ ‫גרבילים, אלימון, סבכי מדבר, סלעית מדבר, תלום קשקשים מדברי, עכן‬ ‫גדול, מטבעון מדבר, ארבע קו מבהק, ישימונית תמנע, שנונית האז, נחושית‬ ‫חולות, שממית ערבה, ועוד חסרי חוליות רבים.‬ ‫11(לפני שנים אחדות בלבד, התגלה למדע בחולות סמר העכביש הגדול, שזכה‬ ‫לתקשורת בינלאומית רחבה )החל מ ‪ National Geographic‬העולמי ועד ה-‬ ‫‪New York Times‬ו ‪.(Herald Tribune‬‬ ‫21(לאחרונה, צוות של החוג לביולוגיה מאוניברסיטת חיפה-אורנים בהנחיית‬ ‫ראש החוג, ד"ר אורי שיינס ו-ד"ר רחל בן-שלמה, גילו ממצאים המעידים על‬ ‫הייחודיות הגנטית הסגולית של אוכלוסיות בעלי חיים בחולות סמר.‬ ‫העבודה היא חלק של מחקר ארוך טווח שנעשה באזור על ידי הקבוצה יחד‬ ‫עם שותפים מירדן בה נבחן מגוון המינים משני צידי הגבול. במסגרת‬ ‫המחקר כבר נתגלה מספר רב של מינים חדשים למדע מקבוצות שונות.‬ ‫31(חלק מהמינים שהתגלו הם בסכנת הכחדה חמורה וכל פגיעה בבית הגידול‬ ‫שלהם עשויה להביא להכחדתם. במחקר שהתפרסם בימים אלה בעיתונות‬ ‫המקומית, נמצא שהאוכלוסיות של הגרבילים )גרביל ערבה וגרביל דרומי –‬ ‫מין בסכנת הכחדה חמורה( ושל הישימוניות )ישימונית תמנע – מין בסכנת‬
  5. 5. ‫הכחדה חמורה(, שונות מבחינה גנטית בחולות סמר מאוכלוסיות שכנות להן.‬ ‫הסתבר שהגרבילים קרובים יותר לאוכלוסיות של גרבילים ממערב אפריקה‬ ‫)מאלי ומאוריטניה( מאשר לאוכלוסיות שכנות הקרובות עד כדי 8 ק"מ! זו‬ ‫תופעה מעניינת ברמה עולמית, שדורשת מחקר מעמיק על יסודותיה.‬ ‫41(בנוסף, הסתבר שהאוכלוסיות בחולות סמר, למרות גודלן הקטן יחסית,‬ ‫בעלות מגוון גנטי פנימי גבוה בצורה יוצאת דופן. גם תופעה זו שסותרת את‬ ‫כל הידוע לנו על גנטיקה של אוכלוסיות, דורשת המשך מחקר מעמיק, וייתכן‬ ‫ויהיה צורך לשלב מומחים בינלאומיים בחקר התופעה.‬ ‫51(הממצאים הללו, הנוספים, על הידוע לנו כבר מחולות סמר, מעידים על כך‬ ‫שמדובר בגוש חולות מיוחד במינו, הרבה יותר ממה שחשבנו עד כה. במחקר‬ ‫קודם התברר שישנם הבדלים במגוון המינים בין שני צידי הגבול, ושלא ניתן‬ ‫לסמוך על כך שיחידות נוף מהצד השני של הגבול יהוו תחליף לפגיעה בצידו‬ ‫האחד של הגבול. הממצאים המולקולרים מהווים עדות מנגנונית לממצאים‬ ‫קודמים אלו ולצורך שלנו להגן בצורה בלתי מתפשרת על יחידות הנוף‬ ‫המיוחדות של הערבה ובמיוחד על גוש החולות האחרון בערבה הדרומית.‬ ‫הפוטנציאל של כריית חול בשטח המופר בחלק הדרומי‬ ‫61(על פי דו"ח ממ"י מ-6002, כמות החול שמצפים לכרות מכל שטח חולות‬ ‫סמר היא סה"כ-000,005 טון. יעקוב ממרן, הממונה על מחצבות מטעם‬ ‫ממשרד התשתיות, מעריך שצורכי הבניה באילת הם בסדר גודל של כ-‬ ‫000,051 טון בשנה.‬
  6. 6. ‫71( באותו דו"ח של ממ"י, נאמר שחפירה לעומק )כריית חול מתחת לפני‬ ‫השטח( ב-01 מטר יכול להוסיף מיליוני טונות חול.‬ ‫81( הצוות המקצועי שמלווה את התכנית, ואשר פועל מכוח החלטת הוועדה‬ ‫המחוזית, קבע כבר בשנת ٦٠٠٢ שעל מנהל מקרקעי ישראל לבחון את נושא‬ ‫מימון הקידוחים לבדיקת הכרייה לעומק ולספק מידע עד לאיזה עומק ניתן‬ ‫לכרות ומה כמות החול החזויה שניתן להפיק מכרייה לעומק.‬ ‫91(מספר מומחים לגיאולוגיה אכן הגיעו לקונצנזוס שמתחת לחלקות א' וב'‬ ‫שכבר נכרו ונהרסו מבחינת הטבע, קיימות עתודות חול משמעותיות אשר‬ ‫עשויות לספק כ-000,000,2 טון חול לבניה או יותר. בדיקה ראשוניות לגבי‬ ‫התאמת החול לבנייה מגלה כי, לאחר טיפול לא יקר, החול מחפירת חלקות‬ ‫א' ו-ב' )השטח הדרומי המופר( מתאימות לבנייה.‬ ‫02(כאמור, יש תכנית של ממ"י לבדוק את פוטנציאל החול בשטח הדרומי, אולם‬ ‫עמדתה היא כי הבדיקות תתבצענה רק לאחר שכריית החול מחלקות ג' וד'‬ ‫תסתיים.‬ ‫סיכום -- החשיבות של התערבות השר להגנת הסביבה‬ ‫12( עם קביעת הגבולות החדשים בין ירדן לישראל )4991(, נותרו חולות סמר‬ ‫כאי בודד של חולות בשטחנו בערבה. כתם חולות נוסף, הכולל כ-000,08‬ ‫דונם )המכונה "ימת החול של גרופית"(, משתרע מצפון למלחת יטבתה, אך‬ ‫מלבד שוליים צרים בשטח ישראל מצוי ברובו המוחלט מעבר לגבול. מכך‬ ‫ניתן להקיש על חשיבותה הרבה של הדיונה המצומצמת והצורך בשימורה.‬
  7. 7. ‫לאתר זה מיוחסת חשיבות רבה היות והשטח החולי בעל פוטנציאל חינוכי,‬ ‫תיירותי, מדעי וערכי עצום.‬ ‫22(למעשה, המשך הכרייה בחלקות ג' ו-ד' ואחר כך חלקה ה' יגרום לנזק בלתי‬ ‫הפיך במעט הדיונות הנשארות בערבה כדי לפתור בעיה באופן זמני בלבד.‬ ‫בסופו של דבר, מעט החול שיכרה מחולות סמר יגמר ושוב אילת תצטרך‬ ‫לחפש מקור לחול לבניה. תועלת חול לבניה מחולות סמר לא שווה לעלות‬ ‫ההפסד של אוצר טבע ברמה בינלאומי.‬ ‫32(חולות סמר, מהווים נוף ייחודי ונדיר בערבה כולה, כוללים שטח מצומצם‬ ‫אשר חשוב לשמרו כערך טבעי, חינוכי ומחקרי. למרות הימצאות תכנית‬ ‫מאושרת לחציבת חול באתר, עדיין ניתן לספק חומר גלם לבנייה באילת –‬ ‫מבלי לפגוע יותר בדיונות האלה.‬ ‫42(דומה שלכל הפחות, מן הראוי שבטרם מתחילים לכרות בחלקות ג' וד',‬ ‫תתבצענה הבדיקות הנדרשות כדי לבחון אם חול שמוצא מחפירה לעומק‬ ‫מתאים לבנייה. אם אכן יתברר שהחול מחפירה לעומק מתאים לבנייה‬ ‫אנחנו מבקשים שכל יתר הדיונות יוכרזו כשמורת טבע כולל חלקות ג',ד' ו-‬ ‫ה'.‬ ‫52(אין צורך להזכיר כי שנת ٠١٠٢ הוכרזה על ידי העצרת הכללית של האו"ם‬ ‫כשנה הבינלאומית לשמירה על המגוון הביולוגי. נראה כי לאור הפגיעות של‬ ‫המערכת האקולוגית בדיונה, וסכנת הכחדה הנשקפת לאוכלוסיות רבות --‬
  8. 8. ‫שימור מרבי של חולות סמר מהווה מעין מבחן לרצינות של מדינת ישראל‬ ‫לקידום היעדים הגלובאליים האקולוגיים של הקהילה הבינלאומית.‬ ‫62(אשר על כן, כבוד השר מתבקש לשקול לפעול כדלקמן:‬ ‫1(לפנות לשר הפנים בבקשה להחיש את התהליך של‬ ‫הכרזה על השטח במרכז של חולות סמר כחלק‬ ‫משמורת הטבע הקיימת של החלק הצפוני .‬ ‫2(לפנות למנהל ממ"י ולבקש בדיקה גיאולוגית מיידית‬ ‫בדבר הפוטנציאל התת-קרקעי של חול בשטח הדרומי‬ ‫המופר )חלקות א' ו-ב'( של חולות סמר.‬ ‫3( כמו כן, לפנות למנהל ממ"י )ו/או המפקח על‬ ‫המכרות( כדי לדרוש ממנו להקפיא כל מתן אישור‬ ‫לכרייה עד אשר תוצאות הבדיקה יפורסמו‬ ‫והפוטנציאל בשטח המופר יהיה ידוע.‬ ‫4(במידה והשערות הקהילה הגיאולוגית הן נכונות, ואכן‬ ‫קיימות עתודות משמעותיות של חול בחלק הדרומי‬ ‫המופר – לפנות לשר הפנים בבקשה לכלול את החלק‬ ‫הלא מופר של החלק הדרומי )המכונה חלקות ג' ד' ו-‬ ‫ה'( בשמורה המוכרזת.‬ ‫72(בעיית חומר הגלם לבנייה באילת איננה בעיה שתיפתר על ידי פעילות כרייה‬ ‫בחולות סמר. תוך זמן קצר יחסית, חולות יצטרכו להגיע לאילת מאתרי‬ ‫כרייה רחוקים יחסית. השאלה היחידה היא: האם יישאר משאב טבע ייחודי‬
  9. 9. ‫– או שמא, כדי להוזיל במעט חומר גלם לבנייה לשנה או שנתיים, חולות‬ ‫סמר ייפגעו עוד יותר?‬ ‫82(אנו נשמח להיפגש ואף לערוך סיור במקום בכל עת. ניתן לפנות לקבלת‬ ‫מידע נוסף ולתיאום פגישה עם יעל אולק, 8647424-450 רכזת המאבק‬ ‫המקומי או פרופ' אלון טל, ٢٥٠-٤٥٧٥٩٧٨.‬ ‫בכבוד רב,‬ ‫1(גב' יעל אולק, רכזת ועד הפעולה להצלת חולות סמר‬ ‫2(ד"ר חנן גינת, חוקר ומנהל מדעי של מרכז מדע ים המלח והערבה‬ ‫3(ד"ר אורי שיינס, ראש החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה-אורנים‬ ‫4(דוד לרר, מנהל מכון הערבה ללימודי הסביבה‬ ‫5(פרופ' אמוץ זהבי, החוג לזואולוגיה, אונ' תל-אביב, ומייסד החברה להגנת הטבע.‬ ‫6( אמנון גרינברג, מנהל מו"פ ערבה דרומית‬ ‫7(פרופ' אלון טל, החוג לאקולוגיה, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון.‬ ‫8(נאור ירושלמי, מנהל "חיים וסביבה" – ארגון הגג של שוחרי הסביבה‬ ‫9(שי טחנאי – רכז שמירת טבע וסביבה מחוז דרום, החברה להגנת הטבע‬ ‫01(אלכס צסלסקי, המרכז ליצירה אקולוגית, קיבוץ לוטן‬ ‫11(ביל סלוט, מדריך טיולים, קרן קולות, ערבה דרומית‬ ‫21(ד"ר יעקוב גרב, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫31(ערן בנימיני, יו"ר "התנועה הירוקה" ומייסד "מגמה ירוקה".‬ ‫41(ד"ר נדב דוידוביץ, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫51(פרופ' אביתר אראל, החוג ל"אדם במדבר", אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫61(ים ארז, עורכת סביבתית, ערבה דרומית‬ ‫71(ניר פפאי, רכז שמירת טבע, החברה להגנת הטבע‬ ‫81(ד"ר דרור אבישר, החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל-אביב‬ ‫91(ד"ר מיכאל לבני, מחנך, קיבוץ לוטן‬ ‫02(צור משעל, מנכ"ל עמותת "אקולנוע"‬ ‫12(ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטאני, אוניברסיטת תל-אביב‬ ‫22(פרופ' פועה )קותיאל( בר, החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫32(פרופ' יהודה וורנר, המחלקה לאבולוציה, סיסטמאטיקה ואקולוגיה, האוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫42(ד"ר חזי יצחק, החוג לאנרגיה סולארית ופיזיקה סביבתית, אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫52(פרופ' עמוס בוסקילה, החוג לביולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫62(פרופ' ירון זיו, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫72(ד"ר יוסי לשם, החוג לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב‬
  10. 10. ‫82(מארק מילסטון נוה, מזכיר קיבוץ לוטן‬ ‫92(ד"ר שמואל ברנר, מכון הערבה ללימודי הסביבה‬ ‫03(אבי דבוש, מנהל תחום וסביבה בשתיל‬ ‫13(דן אלון, מנהל מרכז הצפרות, החברה להגנת הטבע‬ ‫23(ד"ר נועם לוין, החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטה העברית‬ ‫33(ד"ר נדב ששר, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון, קמפוס אילת‬ ‫43(פרופ', שמחה לב-ידון, החוג לביולוגיה, אוניברסית חיפה-אורנים‬ ‫53(ד"ר רמי רשף, החוג לביולוגיה אבולציונית סביבתית, אוניברסיטת חיפה‬ ‫63(פרופ' יורם יום-טוב, החוג לזואולוגיה,אוניברסיטת תל-אביב‬ ‫73(פרופ' עידו יצחקי, החוג לביולוגיה אבולציונית סביבתית, אוניברסיטת חיפה‬ ‫83(פרופ' משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולציונית סביבתית, אוניברסיטת חיפה‬ ‫93(תמר גינדיס, מייסדת של שומרה לסביבה טובה‬ ‫04(פרופ' אביטל גזית, החוג לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב‬ ‫14(ד"ר שי מרקמן, החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה-אורנים‬ ‫24( ד"ר דוריה פינקס נווה, חוקרת, קיבוץ לוטן‬ ‫34(ד"ר שירלי בר-דוד, החוג לאקולוגיה מדברית, אוניברסיטת בן-גוריון‬ ‫44(ד"ר אור קרסין, ראש התוכנית למשפט סביבתי, מכללת ספיר‬ ‫54(פרופ' מאיר ברוזה, חוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה-אורנים‬ ‫64(ד"ר תמר רון, אקולוגית‬ ‫74(פרופ' גדי קציר, החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה‬ ‫84(ד"ר עליזה שטרק, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטרה העברית בירושלים‬ ‫94(אסף רז, רכז סביבה וקהילה דרום, שתי"ל‬ ‫05(פרופ' תמר דיין, החוג לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב‬ ‫15(ד"ר יונינה רוזנטל, לימודים כלליים, הטכניון‬ ‫25(ד"ר יורם הופמן, מחקר ופיתוח, "אלגטק", ערבה דרומית‬ ‫35(עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין‬ ‫העתקים: ד"ר יוסי ענבר,‬ ‫עו"ד אלונה קארו-שפר,‬ ‫מר אריק בר שדה‬

×