Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.
‫הכנסת‬                                                                   ‫מרכז המחקר והמידע‬        ‫הקצאת מכסות לייצור ח...
‫תמצית‬                                                                           ‫א. מדיניות המכסות‬‫שילובן של אנרגיות מת...
‫בגין שינוי תכנוני. נקבע ששינוי תכנוני שלפיו מתאפשרת בניית מתקן סולארי על גג בניין נושא‬‫בחובו רווחים וגורם להשבחה של הנכס...
‫במסמך זה שני חלקים:‬                                 ‫א. מדיניות חלוקת המכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות.‬      ...
‫אנרגיית השמש מנוצלת לייצור חשמל בשתי דרכים עיקריות: טכנולוגיה פוטוולטאית וטכנולוגיה תרמו-‬‫סולארית. טכנולוגיה פוטוולטאית ...
‫ביו-גז‬            ‫רוח‬     ‫תרמו-‬   ‫פוטוולטאי‬        ‫פוטוולטאי‬           ‫מחז"מ גז‬‫וביו-מסה‬                   ‫ס...
‫2. מכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות שניתנו בשנים 4992 – 5592‬‫כאמור, חלוקת המכסות החלה עוד בטרם פורסם מסמך המדינ...
‫44‬                ‫ללא הגבלה‬               ‫סוף 0020‬         ‫ספטמבר 2020‬         ‫פוטוולטאי קטן-‬                   ...
‫72‬            ‫2‬                            ‫21‬     ‫4020–5020‬         ‫פברואר 0020‬      ‫מתקנים קטנים –‬           ...
‫בשנת 4992 גדלה כמות החשמל המיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות פי 1 ויותר. הנתונים מובאים‬                                     ...
‫6.2. התקדמות לקראת השגת יעד הממשלה לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות‬‫כאמור, בהחלטת הממשלה הוצב יעד ביניים, ולפיו עד סו...
‫מאנרגיות מחצביות. מצב זה מכונה "שוויון ברשת" (‪ .)Grid Parity‬התעריף הסופי ייקבע על-ידי רשות‬‫החשמל. הצוות הבין-משרדי מחו...
‫2.8. גביית דמי השבחה בשל הקמת מתקנים סולאריים‬‫בדצמבר 2020 אושרה תמ"א 20/ד/20 למתקנים פוטוולטאים קטנים ובינוניים על שטחים...
‫ניכרים בין דרישות התשלום. למשל, מתקן בהספק-מותקן של 241 קילוואט במועצה האזורית משגב‬‫קיבל דרישת תשלום של 222,155 ש"ח;34 מ...
‫הקמת מתקנים סולאריים גדולים מחייבת שטחי קרקע נרחבים. רבים מהשטחים המתאימים להקמת‬‫מתקנים אלה מצויים בתחומי יישובים חקלאיי...
‫מצוי בידיהם, ולכן בכמה מיזמים שקמו בשנתיים האחרונות החכירו היישובים את חלקם‬                                  ‫בפרויקט לי...
‫מקורות‬                                                                                ‫חקיקה ופסיקה‬                    ...
‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 054, מיום 10 באוגוסט 0020,‬       ‫‪‬‬‫החלטה מס 0 לעניין עדכון ההסדר...
‫מכתבים, פגישות ושיחות טלפון‬‫אגמון עודד, ראש אגף הסדרה ברשות לשירותים ציבוריים – חשמל, שיחת טלפון, 40 בפברואר‬           ...
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

הקצאת מכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות וחסמים בהקמת מתקני הייצור

1,064 views

Published on

דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא הקצאת מכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות וחסמים בהקמת מתקני הייצור

  • Login to see the comments

  • Be the first to like this

הקצאת מכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות וחסמים בהקמת מתקני הייצור

  1. 1. ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫הקצאת מכסות לייצור חשמל באמצעות‬ ‫אנרגיות מתחדשות וחסמים בהקמת‬ ‫מתקני הייצור‬ ‫מוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה‬ ‫הכנסת, מרכז המחקר והמידע‬ ‫קריית בן-גוריון, ירושלים 91959‬ ‫- 29‬ ‫549824981‬ ‫טל:‬ ‫כתיבה: ד"ר יניב רונן‬ ‫- 29‬ ‫6951981‬ ‫פקס:‬‫כ"ז בשבט תשע"ב‬ ‫אישור: שרון סופר, ראש צוות בכירה‬ ‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬‫20 בפברואר 0020‬ ‫עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת"‬
  2. 2. ‫תמצית‬ ‫א. מדיניות המכסות‬‫שילובן של אנרגיות מתחדשות במשק החשמל מבוצע בהתאם להחלטת ממשלה מספר 2455‬ ‫‪‬‬‫מינואר 1220, שקבעה בתחום זה יעד ייצור של %20 מצריכת החשמל עד שנת 2020; יעד‬‫הביניים שנקבע הוא %4 עד שנת 5020. החלטה זו משתלבת בהחלטה קודמת של הממשלה‬ ‫לצמצם את צריכת החשמל הכללית במשק בשיעור של %20 מהצריכה החזויה בשנת 2020;‬‫לשם שילוב האנרגיות המתחדשות במשק החשמל ניתן תמריץ ליזמים באמצעות תעריף הזנה.‬ ‫‪‬‬‫תעריף זה הוא התחייבות של חברת החשמל לקנות את כלל החשמל המיוצר במתקנים בתעריף‬‫קבוע, המובטח לתקופה של 20 שנה. תעריף ההזנה גבוה ממחיר החשמל לצרכן שמקורו בתחנות‬ ‫הכוח של חברת החשמל, ולכן תעריף ההזנה הוא מעין סובסידיה;‬‫בהתאם להחלטת ממשלה מיולי 0020 הוקם צוות בין-משרדי בראשות המועצה הלאומית‬ ‫‪‬‬‫לכלכלה, שמטרתו לנסח כללים לקביעת תעריף כלכלי לאנרגיות מתחדשות. התעריף הכלכלי‬‫ישקף את התועלת של האנרגיות המתחדשות למשק. שימוש בתעריף הכלכלי ייתר את הצורך‬ ‫במכסות ייצור;‬‫העלות העודפת של האנרגיות המתחדשות, אשר מסובסדת באמצעות תעריפי ההזנה, מגולמת‬ ‫‪‬‬ ‫במחירי החשמל לצרכן, כלומר מוטלת על כלל צרכני החשמל במשק;‬‫מכסות ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, בטכנולוגיות הייצור השונות, חולקו‬ ‫‪‬‬ ‫בהתאם להערכה של העלות העודפת למשק של כל טכנולוגיה;‬‫בשנת 0020 שיעור החשמל המיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות היה %05.2 מכלל צריכת‬ ‫‪‬‬‫החשמל במשק. זהו גידול של פי 5.4 לערך לעומת שנת 1220. הגידול נעשה באמצעות התקנת‬‫מערכות פוטוולטאיות קטנות ובינוניות, בעיקר על גגות. טכנולוגיות אלה הן יקרות באופן יחסי,‬‫ולכן ניתנו להן מכסות ייצור מצומצמות. המכסות למתקנים פוטוולטאים קטנים ובינוניים‬ ‫צפויות לאזול בשנה הקרובה;‬‫ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות על-פי מכסות הייצור בטכנולוגיות אחרות, דוגמת‬ ‫‪‬‬‫שדות סולאריים גדולים, מתקני ביו-גז וחוות טורבינות רוח, עדיין לא החל. לפיכך, ספק רב אם‬‫יושג יעד הביניים של ייצור %4 מצריכת החשמל של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד‬ ‫סוף שנת 5020.‬ ‫ב. חסמים בהקמת מתקנים ושדות סולאריים‬‫הגורם העיקרי המעכב הקמת מתקנים סולאריים הוא חוסר ודאות רגולטורי, כלומר שינויים‬ ‫‪‬‬ ‫תכופים בהקצאת המכסות, המגדילים את אי-הוודאות של היזמים;‬‫לאחרונה נוספו שני גורמים המהווים חסם בתחום הקמתם של מתקנים ושדות סולאריים:‬ ‫‪‬‬‫גביית היטלי השבחה על-ידי רשויות מקומיות וגביית דמי חכירה עבור שימוש בשטחים‬ ‫חקלאיים על-ידי מינהל מקרקעי ישראל;‬‫היטלי ההשבחה מוטלים מכוח התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, בשל השבחה של נכס‬ ‫‪‬‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 0 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  3. 3. ‫בגין שינוי תכנוני. נקבע ששינוי תכנוני שלפיו מתאפשרת בניית מתקן סולארי על גג בניין נושא‬‫בחובו רווחים וגורם להשבחה של הנכס, ולכן החלו כמה רשויות מקומיות לגבות היטלי‬ ‫השבחה;‬‫מינהל מקרקעי ישראל החליטה כי דינם של שדות סולאריים בשטחים חקלאיים כדין מבנים‬ ‫‪‬‬‫המשמשים לתעסוקה. לפיכך, הקרקע המשמשת שדות אלה תחויב בדמי חכירה בהתאם לחיוב‬ ‫של קרקע לתעסוקה, ששווייה גדול מזה של קרקע חקלאית;‬‫היטלי השבחה ודמי חכירה הם שני גורמים המוסיפים על עלויות המתקנים הסולאריים, מעבר‬ ‫‪‬‬‫לעלויות ההקמה, המימון והתחזוקה. סכומים אלו – היטלי השבחה ודמי חכירה – לא חושבו‬‫בעת שנקבעו תעריפי ההזנה עבור חשמל המיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות. במידה שעלויות‬ ‫אלה יגולמו בתעריפי ההזנה, הדבר יביא להגדלת הנטל על כלל צרכני החשמל.‬‫מדיניות הממשלה לקדם ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מיושמת באמצעות מתן‬ ‫‪‬‬‫סובסידיות לחשמל זה. הטלת עלויות נוספות על מתקני אנרגיות מתחדשות, על-ידי מועצת‬‫מקרקעי ישראל ורשויות מקומיות, אינה עולה בקנה אחד עם כלי המדיניות שהממשלה בחרה‬ ‫לקידום הנושא, קרי סבסוד.‬ ‫מבוא‬‫מסמך זה נכתב לבקשת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקראת דיון ב-00 בפברואר 0020, ועניינו‬ ‫קידום התקנתם של מתקנים סולאריים ומדיניות התכנון לגבי מתקנים אלו.‬‫קידום אנרגיות מתחדשות בישראל נעשה מכוח החלטת ממשלה 2455 מינואר 1220. בהחלטה נקבע יעד,‬‫ולפיו עד שנת 2020 ייוצרו %20 מצורכי האנרגיה של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות. כיעד ביניים‬‫נקבע כי עד סוף שנת 5020 ייוצרו %4 מצורכי האנרגיה של ישראל בדרך זו. בהחלטה נקבע עוד כי תינתן‬ ‫1‬ ‫עדיפות להקמת מתקני ייצור באזורי הנגב והערבה.‬‫השיטה שנבחרה לתמרץ את השימוש באנרגיות מתחדשות מכונה "תעריפי הזנה". לפי שיטה זו, בעל‬‫מתקן להפקת חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מוכר את החשמל המיוצר במתקן לחברת החשמל‬‫בתעריף הגבוה ממחיר השוק. התעריף מובטח ל-92 שנה וחברת החשמל מחויבת לקנות מבעל המתקן‬‫את כל החשמל המיוצר. העלות העודפת של החשמל מאנרגיות מתחדשות מגולמת בתעריפי החשמל‬ ‫שמשלמים כלל הצרכנים במשק.‬‫מאז התקבלה החלטת הממשלה ננקטו כמה פעולות: נקבעו תעריפי הזנה עבור ייצור חשמל באמצעות‬‫רוב הטכנולוגיות להפקת חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות על-ידי רשות החשמל; נקבעה מדיניות‬‫מכסות על-ידי משרד האנרגיה; במועצה הארצית לתכנון ובנייה אושרה תכנית מתאר ארצית להקמת‬‫מתקנים פוטוולטאים בשטחים בגודל של עד 240 דונם. כמו כן, ניתנו הטבות והקלות מס מסוימות‬ ‫לבניית מתקני ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות.‬ ‫1‬‫מזכירות הממשלה, קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור הנגב והערבה, החלטה מס‬‫חכ/100 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) מיום 00 בינואר 1220; צורפה לפרוטוקול החלטות‬ ‫הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 10 בינואר 1220, ומספרה הוא 2455 (חכ/100).‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 4 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  4. 4. ‫במסמך זה שני חלקים:‬ ‫א. מדיניות חלוקת המכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות.‬ ‫חלוקת המכסות לאנרגיות מתחדשות;‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת מתקנים בפועל בהתאם למכסות עד היום.‬ ‫‪‬‬ ‫ב. חסמים עיקריים בהקמת מתקני ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת.‬ ‫גביית דמי השבחה בגין הקמת מתקנים לייצור אנרגיות מתחדשות על-ידי הרשויות המקומיות;‬ ‫‪‬‬‫מדיניות מינהל מקרקעי ישראל בגביית דמי שימוש בקרקעות שמוקמים עליהן מתקנים‬ ‫‪‬‬ ‫סולאריים.‬ ‫א. מדיניות חלוקת המכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות‬‫2‬ ‫מדיניות המכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות נקבעה על-ידי משרד האנרגיה והמים‬‫בפברואר 2020, בהתאם להחלטת ממשלה 2455 מינואר 1220. מדיניות משרד האנרגיה נגזרה מהיעדים‬‫שנקבעו בהחלטת הממשלה. מאחר שהיעד נקבע בהתאם לצריכת החשמל, נעשתה הערכה של כלל‬‫הצריכה הצפויה בשנת 2020. ההערכה התבססה על הצריכה בשנת 2220, ועל ההנחה שהצריכה גדלה‬‫בשיעור של %4.4 בכל שנה. הצריכה הצפויה בשנת 2020 לפי הערכה זו היא 22 טרה-ואט (אלף-מיליארד‬‫ואט) לשעה. ממספר זה הופחתו %20, בהתאם לתכנית ההתייעלות האנרגטית של משרד האנרגיה‬‫והמים. המשרד מיישם את תכנית ההתייעלות לפי החלטת ממשלה 4125, שקבעה יעד התייעלות של‬‫%20 מהצריכה הצפויה בשנת 2020.3 לפיכך, הצריכה הצפויה היא 4.51 טרה-ואט לשעה. מהערכה זו נגזר‬ ‫יעד ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות – 5.1 טרה-ואט לשעה.‬‫כדי לייצר חשמל בהיקף זה יידרשו מתקנים בהספק-מותקן של 244,0 מגוואט עד סוף שנת 5020. עד סוף‬‫שנת 2020 יידרשו מתקנים בהספק-מותקן כולל של 210,0 מגוואט. חלוקת המכסות עבור ייצור חשמל‬‫באמצעות סוגים שונים של אנרגיות מתחדשות נעשתה בהתאם ליעילות הכלכלית של כל שיטת ייצור‬ ‫ובהתאם ליכולת של משק החשמל לקלוט את החשמל.‬‫חלוקת המכסות נעשתה לפי תחשיב כלכלי של עלות החשמל המופק באמצעות האנרגיות המתחדשות‬‫לפי אופן ייצורו. סוגי האנרגיות המתחדשות הזמינים בישראל הם אנרגיית השמש, אנרגיית הרוח‬ ‫5‬ ‫ואנרגיות הביו-מסה4 והביו-גז.‬ ‫2 בשמו הקודם: "משרד התשתיות הלאומיות". שם המשרד שונה בדצמבר 0020.‬‫3 מזכירות הממשלה, צעדים להתייעלות אנרגטית – צמצום בצריכת החשמל, החלטה מס חכ/240 של ועדת שרים לענייני‬‫חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) מיום 0 בספטמבר 2220; צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של‬ ‫החלטת ממשלה ביום 20 בספטמבר 2220, ומספרה הוא 4125 (חכ/240).‬‫4 ביו-מסה משמעותה בהקשר זה ניצול אשפה ביתית לייצור חשמל בתהליכים של שרפה בחום גבוה, שמביאה לכילוי האשפה.‬‫5 ניצול גז טבעי הנפלט עקב תהליכים טבעיים של טיפול באשפה ובמי שופכין, או טיפול בחומרים אורגניים, הפקת טבעי מהם‬ ‫וייצור חשמל באמצעות גז זה. חומרים אלה יכולים להיות פרש פרות, פרש עופות, אשפה ביתית אורגנית, גזם ועוד.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 5 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  5. 5. ‫אנרגיית השמש מנוצלת לייצור חשמל בשתי דרכים עיקריות: טכנולוגיה פוטוולטאית וטכנולוגיה תרמו-‬‫סולארית. טכנולוגיה פוטוולטאית מנצלת את אור השמש להפקת חשמל, על-פי רוב באמצעות פאנלים‬‫שטוחים המכילים חומרים שמתרגמים את אור השמש ("פוטו") לזרם חשמלי ("וולט"). טכנולוגיה זו‬‫אפשר ליישם גם במתקנים קטנים שבנויים על גג של בית פרטי (למשל), וגם בשדות גדולים של עשרות‬‫ומאות של דונמים. טכנולוגיה תרמו-סולארית מנצלת את חום השמש לחימום מים, והקיטור הנוצר‬‫מהם מפעיל טורבינה להפקת חשמל. טכנולוגיה תרמו-סולארית מצריכה שטחי קרקע גדולים להקמת‬ ‫שדות של קולטי שמש.‬‫אנרגיית הרוח מנוצלת לייצור חשמל על-ידי טורבינות להפקת חשמל. הרוח מסובבת את להבי‬‫הטורבינות, והתנועה הסיבובית מועברת ליחידת ייצור המפיקה חשמל. טכנולוגיה זו אפשר ליישם‬‫בטורבינות קטנות שאפשר להתקין על גגות בתים ובנייני מגורים, וגם בשדות גדולים, באמצעות עשרות‬ ‫ומאות של טורבינות גדולות.‬‫אנרגיות הביו-מסה והביו-גז מנוצלות במתקנים שמוקמים לשם כך בצמוד למטמנות אשפה, למכוני‬ ‫טיהור שפכים, למרכזי איסוף פסולת, לריכוזים של רפתות ולולים ועוד.‬ ‫5. מדיניות משרד האנרגיה והמים‬‫בפברואר 9592 פרסם משרד האנרגיה והמים מסמך מדיניות שהגדיר את המכסות לייצור באמצעות‬‫סוגים שונים של אנרגיות מתחדשות, בהתאם לטכנולוגיית הייצור.6 במסמך המדיניות של משרד‬‫האנרגיה נעשה חישוב של העלות העודפת של ייצור באמצעות כל סוג של אנרגיה מתחדשת, לפי אופן‬‫ייצור החשמל. החישוב נעשה על בסיס הנתונים של השנים 1220–2020.7 העלות העודפת של כל קילוואט‬‫לשעה (קוט"ש) המיוצר באמצעות אחד מסוגי האנרגיות המתחדשות חושבה לעומת העלות של קוט"ש‬‫המיוצר באמצעות טורבינת גז במחזור משולב (מחז"מ). עלות קוט"ש במחז"מ גז חושבה כאפס, ולכן‬‫העלות של כל אחד מסוגי האנרגיות המתחדשות היא עלות עודפת. עלות שלילית פירושה תועלת כלכלית‬ ‫בהשוואה למחז"מ גז.‬‫לכל טכנולוגיה ניתן מקדם יעילות בהתאם לניצול האנרגיה להפקת חשמל. לגבי כל טכנולוגיה נוספו‬‫העלויות החיצוניות הנובעות מזיהום אוויר ומגורמים אחרים. לכל טכנולוגיה נעשה חישוב בהתאם‬ ‫למספר השעות בשנה שבהן אפשר לנצלּה להפקת חשמל.‬ ‫להלן הנתונים:‬‫6 משרד התשתיות הלאומיות, מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל,‬ ‫50 בפברואר 2020.‬‫7 יצוין כי מאז חלו שינויים בנתונים הכלכליים: מחירי הפאנלים הסולאריים שלפיהם חושבו העלויות ירדו באופן חד, וכמו כן‬ ‫חלה ירידה במחירי הגז.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 4 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  6. 6. ‫ביו-גז‬ ‫רוח‬ ‫תרמו-‬ ‫פוטוולטאי‬ ‫פוטוולטאי‬ ‫מחז"מ גז‬‫וביו-מסה‬ ‫סולארי‬ ‫בינוני‬ ‫קטן‬ ‫%40‬ ‫%10‬ ‫%00‬ ‫%10‬ ‫%20‬ ‫%22‬ ‫מקדם יעילות‬ ‫22.2‬ ‫12.2‬ ‫420.2‬ ‫10.2‬ ‫05.2‬ ‫412.2‬ ‫אומדן עלות ייצור‬ ‫לקוט"ש (דולרים)‬ ‫22.2‬ ‫020.2‬ ‫420.2‬ ‫510.2‬ ‫005.2‬ ‫0.2‬ ‫אומדן עלות ייצור‬ ‫לקוט"ש בתוספת‬ ‫עלויות חיצוניות‬ ‫(דולרים)‬ ‫210-‬ ‫1‬ ‫220‬ ‫244‬ ‫224‬ ‫2‬ ‫עלות‬ ‫אומדן‬ ‫עודפת‬ ‫שנתית‬ ‫למגוואט מותקן‬ ‫(אלפי דולרים)‬‫מן הטבלה עולה כי הטכנולוגיה היקרה ביותר היא הטכנולוגיה הפוטוולטאית במתקני ייצור קטנים.‬‫הטכנולוגיות הזולות ביותר הן טכנולוגיות ביו-מסה וביו-גז, והחשמל המיוצר בהן זול יותר מחשמל‬‫המיוצר במחז"מ גז. נוסף על החישוב הכלכלי, בחלוקת המכסות הובאו בחשבון זמינות האנרגיה‬‫והעובדה שבעת פרסום מסמך המדיניות כבר ניתנו מכסות ייצור למתקנים פוטוולטאים קטנים‬ ‫ולמוסדות התכנון הוגשו תכניות שונות להקמת שדות סולאריים גדולים וחוות טורבינות רוח גדולות.‬ ‫חלוקת המכסות היא כלהלן:‬‫שיעור מסה"כ הספק-‬ ‫מגוואט-מותקן עד 9292‬ ‫עד‬ ‫מגוואט-מותקן‬ ‫טכנולוגיה‬ ‫מותקן‬ ‫8592‬ ‫(חוות‬ ‫רוח‬ ‫%10‬ ‫222‬ ‫240‬ ‫גדולות)‬ ‫%1.0‬ ‫200‬ ‫24‬ ‫ביו-גז וביו-מסה‬ ‫שדות סולאריים‬ ‫%4.45‬ ‫2200‬ ‫220‬ ‫8‬ ‫גדולים‬ ‫%0.00‬ ‫244‬ ‫244‬ ‫פוטוולטאי בינוני‬ ‫%0.0‬ ‫220‬ ‫220‬ ‫פוטוולטאי קטן‬ ‫הספק‬ ‫סה"כ‬ ‫%995‬ ‫9162‬ ‫9115‬ ‫מותקן‬‫אפשר לראות מן הטבלה כי עיקר העדיפות מבחינת מכסות ניתנה לשדות סולאריים גדולים ולחוות רוח‬‫גדולות, שהן הטכנולוגיות שעלותן היא הנמוכה ביותר ביחס למחז"מ גז. כמו כן, לשדות סולאריים‬‫גדולים יש עדיפות מבחינת יציבות אספקת החשמל. חוות רוח גדולות יציבות פחות מבחינה זו, אולם‬‫בשל העלות הנמוכה יחסית של החשמל המיוצר בהן משתלם לבנות במקביל להן יחידות לייצור חשמל‬ ‫כגיבוי.‬ ‫8 אפשר להקים שדות אלה בטכנולוגיה פוטוולטאית או תרמו-סולארית.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 1 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  7. 7. ‫2. מכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות שניתנו בשנים 4992 – 5592‬‫כאמור, חלוקת המכסות החלה עוד בטרם פורסם מסמך המדיניות של משרד האנרגיה והמים. חלוקת‬‫המכסות נעשתה על-ידי הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, המופקדת על הרגולציה של משק החשמל‬‫בהתאם להחלטות ממשלה. כל מכסה מוגבלת בכמות (מגוואט) ובזמן. יש מכסות שהתעריף המוגדר בהן‬‫יורד עם השנים. יצרן שקיבל מכסה – התעריף מובטח לו ל-20 שנה מיום שאושרה כניסתו לתוך/מכסת‬ ‫הייצור.‬‫להלן פירוט המכסות שניתנו בשנים 2220 – 0020. המכסות התעדכנו מעת לעת בהתאם להחלטות‬ ‫הממשלה.‬ ‫9‬‫כלל ההספק של‬ ‫הספק מותקן‬ ‫תוקף המכסה‬ ‫כניסת‬ ‫מועד‬ ‫טכנולוגיה‬‫מתקנים שהוקמו‬ ‫–‬ ‫למכסה‬ ‫המכסה לתוקף‬‫להם‬ ‫ושאושרה‬ ‫מגוואט‬ ‫מכסה – מגוואט‬ ‫2‬ ‫200‬ ‫מכרז ממשלתי –‬ ‫מרס 2220‬ ‫מכרז אשלים –‬ ‫01‬ ‫ללא מכסה‬ ‫תרמו-סולארי‬ ‫2‬ ‫24‬ ‫מכרז ממשלתי –‬ ‫מרס 2220‬ ‫מכרז אשלים –‬ ‫11‬ ‫ללא מכסה‬ ‫פוטוולטאי‬ ‫40‬ ‫40‬ ‫סוף 5020‬ ‫יולי 2220‬ ‫פוטוולטאי קטן-‬ ‫ביתי (עד 40‬ ‫21‬ ‫קילוואט)‬ ‫44‬ ‫44‬ ‫סוף 5020‬ ‫יולי 2220‬ ‫פוטוולטאי קטן-‬ ‫עסקי (עד 24‬ ‫31‬ ‫קילוואט)‬ ‫2‬ ‫24‬ ‫סוף 0020‬ ‫ספטמבר 1220‬ ‫רוח‬ ‫טורבינות‬ ‫41‬ ‫קטנות‬ ‫40‬ ‫40‬ ‫הרחבת המכסה‬ ‫דצמבר 1220‬ ‫פוטוולטאי קטן-‬ ‫יולי‬ ‫מחודש‬ ‫עסקי (עד 24‬ ‫61‬ ‫51‬ ‫2220‬ ‫קילוואט)‬ ‫410‬ ‫224‬ ‫סוף 0020‬ ‫ינואר 2020‬ ‫פוטוולטאי‬ ‫71‬ ‫בינוני‬ ‫9 המכסה תקפה עד התאריך המצוין, או עד שהיא אוזלת, המוקדם שבהם.‬‫01 מזכירות הממשלה, מכרזים להקמת תחנות כוח סולאריות, החלטה מס חכ/42 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה‬‫(קבינט חברתי-כלכלי) מיום 1 במרס 2220; צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום‬‫00 במרס 2220, ומספרה הוא 2444(חכ/42). הוחלט לפעול להקמת תחנות כוח סולאריות בטכנולוגיות תרמית‬ ‫ופוטוולטאית במתחם אשלים.‬ ‫11 שם.‬‫21 הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה מס 100, מיום 0 ביוני 2220, החלטה מס 0 – הסדרת ייצור‬ ‫חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת באמצעות מתקנים קטנים בטכנולוגיה פוטוולטאית.‬ ‫31 שם.‬‫41 הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 400, מיום 0 בספטמבר 1220, החלטה מס 0 – הסדרת‬ ‫ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת באמצעות טורבינות רוח קטנות.‬ ‫51 הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 520, מיום 20 בדצמבר 1220, החלטה מס 0.‬ ‫61 החלטה שאפשרה להכניס למכסה מתקנים שהגישו אישורים לחברת החשמל בסמוך לתום המכסה.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 0 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  8. 8. ‫44‬ ‫ללא הגבלה‬ ‫סוף 0020‬ ‫ספטמבר 2020‬ ‫פוטוולטאי קטן-‬ ‫ביתי (עד 40‬ ‫81‬ ‫קילוואט)‬ ‫200‬ ‫200‬ ‫סוף 5020‬ ‫ספטמבר 2020‬ ‫פוטוולטאי קטן-‬ ‫עסקי (עד 24‬ ‫91‬ ‫קילוואט)‬ ‫02‬ ‫2‬ ‫220‬ ‫ספטמבר 0020‬ ‫פוטוולטאי גדול‬ ‫2‬ ‫220‬ ‫סוף 0020‬ ‫יולי 0020‬ ‫תרמו-סולארי‬ ‫12‬ ‫גדול‬ ‫2‬ ‫200‬ ‫סוף 0020‬ ‫פברואר 0020‬ ‫מכרזי קרקע עבור‬ ‫מתקנים‬ ‫סולאריים גדולים‬ ‫22‬ ‫ובינוניים‬ ‫32‬ ‫2‬ ‫210‬ ‫סוף 0020‬ ‫אוגוסט 0020‬ ‫ביו-גז‬ ‫2‬ ‫222‬ ‫סוף 0020‬ ‫נובמבר 0020‬ ‫רוח‬ ‫חוות‬ ‫42‬ ‫גדולות‬ ‫2‬ ‫44‬ ‫סוף 0020‬ ‫פברואר 0020‬ ‫מתקנים קטנים –‬ ‫52‬ ‫עסקיים‬‫71 הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 520, מיום 20 בדצמבר 1220, החלטה מס 0, לעניין הסדרת‬ ‫מתקני ייצור חשמל סולאריים הגדולים מ-24 קילוואט המתחברים לרשת החלוקה.‬‫81 הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 024, מיום 10 ביולי 2020, החלטה מס 0 לעניין עדכון‬‫ההסדרה התעריפית בדבר ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת באמצעות מערכת פוטוולטאית קטנה‬ ‫(עד 24 ‪.)KW‬‬ ‫91 שם.‬‫02 הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 054, מיום 10 באוגוסט 0020, החלטה מס 0 לעניין עדכון‬‫ההסדרה למתקני ייצור חשמל בעלי רשיונות ייצור המחוברים לרשת ההולכה באמצעות טכנולוגיות סולאריות שאינן‬ ‫סולר-תרמיות.‬‫12 הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 554, מיום 40 ביולי 0020, החלטה מס 0 – עדכון ההסדרה‬‫למתקני ייצור חשמל בעלי רשיונות ייצור המחוברים לרשת ההולכה באמצעות טכנולוגיות סולאריות (עדכון החלטה מס 0‬ ‫מישיבה מס 404 מיום 50 בינואר 0020).‬‫22 הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 104, מיום 0 בפברואר 0020, החלטה מס 4 לעניין הקמת‬‫מתקנים סולאריים מעל 24 קילוואט המחוברים לרשת החלוקה באמצעות מכרזי קרקע מטעם מינהל מקרקעי ישראל; וכן‬‫החלטות הרשות מישיבה 554, מיום 40 ביולי 0020, החלטה מספר 4 – עדכון ההסדרה למתקני ייצור חשמל בעלי רשיונות‬‫ייצור המחוברים לרשת ההולכה באמצעות טכנולוגיות סולאריות (עדכון החלטה מס 0 מישיבה מס 404 מיום 50 בינואר‬ ‫0020).‬‫32 הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 554, מיום 40 ביולי 0020, החלטה מס 0 לעניין קביעת‬ ‫תעריף והסדרה למתקני ייצור חשמל מביו-גז במתקני עיכול אנאירובי.‬‫42 הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 154, מיום 20 באוקטובר 0020, החלטה מס 0 לעניין קביעת‬ ‫תעריף והסדרה לחוות רוח בהספק העולה על 24 ‪.KW‬‬‫52 הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, הודעה לעיתונות: רשות החשמל קבעה הסדרת המשך המאפשרת לעוד אלפי בתי אב‬ ‫להצטרף להסדר לייצור חשמל ירוק וליהנות מתעריף מתמרץ, 40 בפברואר 0020.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 2 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  9. 9. ‫72‬ ‫2‬ ‫21‬ ‫4020–5020‬ ‫פברואר 0020‬ ‫מתקנים קטנים –‬ ‫62‬ ‫עסקיים‬ ‫92‬ ‫2‬ ‫40‬ ‫סוף 5020‬ ‫פברואר 0020‬ ‫מתקנים קטנים –‬ ‫82‬ ‫ביתיים‬ ‫546‬ ‫616,2‬ ‫סה"כ‬‫לפי הטבלה, רוב ההספק שנקבע לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד שנת 2020 הוקצה על-ידי‬‫רשות החשמל עד שנת 0020. לאחר שיוקצו כל המכסות המופיעות לעיל, ייוותרו עוד 025 מגוואט‬‫להקצאה – זאת, אם לא יהיה שינוי במדיניות המכסות או שינוי כולל במדיניות קידום האנרגיות‬ ‫המתחדשות.‬ ‫5.2. ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות – תמונת מצב‬ ‫מתקנים מחוברים‬‫עד היום חוברו לרשת החשמל מתקנים לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בהספק-מותקן כולל‬ ‫03‬ ‫של כ-020 מגוואט, לפי הפירוט שלהלן:‬ ‫מתקנים פוטוולטאים קטנים-ביתיים (עד 40 קילוואט) – כ-00 מגוואט;‬ ‫‪‬‬ ‫מתקנים פוטוולטאים קטנים-עסקיים (עד 24 קילוואט) – כ-210 מגוואט;‬ ‫‪‬‬ ‫מתקנים פוטוולטאים בינוניים (מעל 04 קילוואט) – כ-4 מגוואט.‬ ‫‪‬‬ ‫מתקנים שאושרה כניסתם לתוך מכסת הייצור‬‫נוסף על המתקנים שכבר חוברו לרשת, יש צבר של מתקנים שאושרה כניסתם לתוך מכסות הייצור‬‫שקבעה רשות החשמל, לפי ההסדרות השונות. ההספק הכולל של המתקנים הללו, הנוסף על הספק‬ ‫המתקנים שחוברו לרשת החשמל, הוא כ-895 מגוואט.‬ ‫שיעור ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מכלל צריכת החשמל במשק‬‫בשנת 5592 יוצרו כ-%58.9 מכלל צריכת החשמל בישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות, כמעט פי 0‬‫מהשיעור בשנת 2020, אך שיעור זעום יחסית לצריכה הכללית. מאז החלה ההסדרה לפי מכסות ייצור‬ ‫62 שם.‬ ‫72 24 מגוואט לשנה לכל אחת מן השנים 4020 ו-5020.‬‫82 הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, הודעה לעיתונות: רשות החשמל קבעה הסדרת המשך המאפשרת לעוד אלפי בתי אב‬ ‫להצטרף להסדר לייצור חשמל ירוק וליהנות מתעריף מתמרץ, 40 בפברואר 0020.‬ ‫92 4 מגוואט לשנה לכל אחת מן השנים 0020–5020.‬‫03 מר ישראל מובשוביץ, מנהל אגף השיווק בחברת החשמל, מכתב: ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות – מעקב ביצוע בהתאם‬ ‫ליעדי הממשלה, 0 בפברואר 0020.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 1 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  10. 10. ‫בשנת 4992 גדלה כמות החשמל המיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות פי 1 ויותר. הנתונים מובאים‬ ‫13‬ ‫בטבלה להלן:‬‫שיעור החשמל שיוצר‬ ‫צריכת‬ ‫כלל‬ ‫כלל ייצור החשמל מאנרגיות‬‫אנרגיות‬ ‫באמצעות‬ ‫החשמל‬ ‫(במיליוני‬ ‫מתחדשות‬ ‫נתון‬‫מתחדשות מכלל צריכת‬ ‫(במיליוני קוט"ש)‬ ‫קוט"ש)‬ ‫שנה‬ ‫החשמל‬ ‫%22.2‬ ‫010,24‬ ‫42.05‬ ‫4992‬ ‫%00.2‬ ‫051,25‬ ‫12.04‬ ‫9992‬ ‫%40.2‬ ‫251,04‬ ‫11.000‬ ‫9592‬ ‫%05.2‬ ‫002,44‬ ‫20.400‬ ‫5592‬‫יצוין כי אשר לשנת 0020 יש נתוני צריכת חשמל מדויקים לגבי החודשים ינואר – אוקטובר; לגבי‬‫החודשים נובמבר – דצמבר נעשתה הערכה. נתוני ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בשנה זו‬‫מתייחסים לחודשים ינואר – נובמבר; לגבי חודש דצמבר הנתונים הם חלקיים בלבד. לפיכך, אפשר‬ ‫להניח שכמות החשמל שיוצרה באמצעות אנרגיות מתחדשות היתה גבוהה מעט מזו שמופיעה בטבלה.‬ ‫2.2. מדיניות לעומת ביצוע בפועל – תמונת מצב‬‫להלן טבלה המסכמת את חלוקת המכסות ואת התקדמות הקמת המתקנים לעומת היעדים שנקבעו על-‬ ‫פי מדיניות הממשלה. יואר כי מדיניות הממשלה מכוונת להשגת היעד עד שנת 2020.‬‫ביצוע על-ידי היזמים‬ ‫רשות‬ ‫על-ידי‬ ‫ביצוע‬ ‫משרד‬ ‫מדיניות‬‫שאושרה‬ ‫(מתקנים‬ ‫החשמל‬ ‫האנרגיה‬‫כניסתם לתוך מכסות‬ ‫הייצור)‬‫מכסות ייצור שנוצלו‬ ‫מכסות ייצור שניתנו‬ ‫מגוואט-מותקן עד‬ ‫טכנולוגיה‬‫עד ראשית 2592 –‬ ‫עד שנת 6592 – מגוואט‬ ‫שנת 9292‬ ‫מגוואט‬ ‫23‬ ‫2‬ ‫222‬ ‫222‬ ‫רוח (חוות גדולות)‬ ‫2‬ ‫24‬ ‫2‬ ‫רוח (טורבינות קטנות)‬ ‫33‬ ‫2‬ ‫210‬ ‫200‬ ‫ביו-גז וביו-מסה‬ ‫סולאריים‬ ‫שדות‬ ‫2‬ ‫200‬ ‫2200‬ ‫43‬ ‫גדולים‬ ‫410‬ ‫224‬ ‫244‬ ‫פוטוולטאי בינוני‬ ‫200‬ ‫204‬ ‫220‬ ‫פוטוולטאי קטן‬ ‫546‬ ‫616,2‬ ‫916,2‬ ‫סה"כ הספק מותקן‬ ‫13 שם.‬ ‫23 יש טורבינות רוח גדולות בהספק כולל של כ-1 מגוואט שאינן חלק מהמכסה.‬ ‫33 יש מתקני ייצור בהספק כולל של כ-1 מגוואט שאינם חלק מהמכסה.‬ ‫43 אפשר להקים שדות אלה בטכנולוגיה פוטוולטאית או תרמו-סולארית.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 20 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  11. 11. ‫6.2. התקדמות לקראת השגת יעד הממשלה לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות‬‫כאמור, בהחלטת הממשלה הוצב יעד ביניים, ולפיו עד סוף שנת 8592 ייוצרו %1 מצורכי החשמל של‬‫ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות. כדי לעמוד ביעד זה, על שיעור החשמל המיוצר בדרך זו מכלל‬‫צריכת החשמל לגדול פי 6.2 בשנה, בכל שנה, עד שנת 8592. כפי הנראה, יעד זה לא יושג, מכמה סיבות:‬‫עד כה, ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות נעשה במתקנים פוטוולטאים קטנים‬ ‫‪‬‬ ‫ובינוניים. צפוי שמכסת הייצור למתקנים אלה תאזל בשנה הקרובה;‬‫הקמתם של שדות סולאריים גדולים ושל חוות רוח גדולות עדיין לא החלה. הקמה של שדה אחד‬ ‫‪‬‬ ‫או של חווה אחת אורכת כשנתיים;‬‫עדיין אין מדיניות תכנונית כוללת בנושא הקמת טורבינות רוח, כפי שקיימת בנושא מתקנים‬ ‫‪‬‬‫פוטוולטאים.53 מינהל התכנון מצוי בתהליך גיבוש מדיניות כאמור. על-פי ההערכות, מסמך‬‫מדיניות להקמת טורבינות וחוות רוח יתפרסם באפריל, ובהתאם למסמך זה תוכן תכנית מתאר‬‫ארצית לטורבינות רוח. צפוי שהכנתה של תכנית המתאר תימשך שנה לפחות;63 לפיכך, נראה‬ ‫שהקמתן של טורבינות רוח תחל לכל המוקדם באמצע שנת 4020.‬ ‫6. בחינה מחודשת של תמרוץ ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות‬‫עד כה ניתן תמריץ להקמת מתקני ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות על-ידי קביעת תעריף‬‫הזנה, המביא בחשבון את עלויות ההקמה של המתקנים. למעשה, שיטה זו מעניקה סובסידיה ליצרני‬‫האנרגיה. הסובסידיה משולמת על-ידי כלל משק החשמל, כלומר על-ידי כלל לקוחות חברת החשמל.‬‫ככלל שתיוצר כמות רבה יותר של חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, כך צפוי שיעלו תעריפי החשמל‬‫לצרכנים. משום כך ניתנה בהסדרה עדיפות לייצור באמצעות טכנולוגיות זולות יותר להקמה, כמו‬‫טכנולוגיית הרוח. טכנולוגיית התאים הפוטוולטאים המותקנים על הגגות, שהיא הזמינה ביותר להקמה,‬ ‫היא גם היקרה ביותר, ולכן המכסות עבורה ניתנות במשורה.‬‫לפי החלטת ממשלה 5254 מיולי 0020, משנת 4020 ואילך יהיה מפתח חדש לתמרוץ כניסתן של אנרגיות‬‫מתחדשות למשק החשמל. התמריץ יהיה באמצעות תעריף שיתמחר את עלות האנרגיה המתחדשת גם‬‫בהתאם לתועלת שהיא נושאת בחובה, ובהן תועלת סביבתית, גיוון מקורות אנרגיה, ביטחון אנרגטי,‬‫יצירת מקומות תעסוקה וחדשנות טכנולוגית.73 לשם קביעת התעריף החדש הוקם צוות בין-משרדי‬ ‫בראשות המועצה הלאומית לכלכלה.‬‫מטרת עבודת המטה היא לגבש מתודולוגיה לקביעת תעריף הזנה עבור האנרגיות המתחדשות שישקף‬‫את התועלת של אנרגיות אלה למשק. נוסף על כך, תיקבע שיטה לעדכון התעריף בכל שנה בהתאם‬‫לשינוי במרכיבים שלו, למשל מחירי הפאנלים הסולאריים, עלויות זיהום האוויר, שינויים בשערי‬‫המטבע. צפוי שהתעריף החדש יפחת עד שעלות החשמל מאנרגיות מתחדשות תהיה זהה לעלות החשמל‬‫53 בדצמבר 2020 אושרה תכנית מתאר ארצית (תמ"א) 20/ד/20, המתווה מדיניות תכנון להקמתם של מתקנים פוטוולטאים‬ ‫בשטחים שגודלם עד 240 דונם.‬ ‫63 גב נעה נאור, ממונה תכניות מתאר ארציות, שיחת טלפון, 50 בפברואר 0020.‬‫73 מזכירות הממשלה, מדיניות הממשלה בתחום הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, החלטה מס 5254 של הממשלה, 00‬ ‫ביולי 0020, סעיף ב. 0.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 00 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  12. 12. ‫מאנרגיות מחצביות. מצב זה מכונה "שוויון ברשת" (‪ .)Grid Parity‬התעריף הסופי ייקבע על-ידי רשות‬‫החשמל. הצוות הבין-משרדי מחולק לארבע קבוצות עבודה, וכל אחת מהן בוחנת היבט אחר של‬ ‫83‬ ‫התועלות של האנרגיות המתחדשות:‬‫תועלת ישירה למשק החשמל מבחינת חיסכון בדלקים ובהקמת תחנות כוח חדשות המונעות‬ ‫‪‬‬ ‫בדלקים מחצביים;‬ ‫תועלת סביבתית מבחינת חיסכון בפליטות מזהמי אוויר וגזי חממה;‬ ‫‪‬‬‫תרומה לביטחון האנרגטי, מאחר שהחשמל מיוצר במספר רב של מתקנים קטנים במקום‬ ‫‪‬‬‫במספר קטן של תחנות כוח גדולות. משום כך, האנרגיות המתחדשות חשופות פחות לגורמים‬ ‫בלתי צפויים כמו הפסקת זרימה של גז טבעי;‬ ‫תועלת מקרו-כלכלית – תרומה לתעסוקה, לפיתוח הפריפריה ולמחקר ופיתוח ישראלי.‬ ‫‪‬‬‫לדברי מר עודד אגמון, ראש אגף הסדרה ברשות החשמל, לאחר קביעת התעריף יוכל כל יצרן להקים‬ ‫93‬ ‫מתקן, להתחבר לרשת החשמל ולמכור את החשמל שהוא מייצר ללא תלות במכסת ייצור.‬ ‫ב. חסמים‬‫החסם העיקרי בתחום האנרגיות המתחדשות הוא אי-הוודאות הרגולטורי, הנובע משינויים תכופים‬‫בהקצאת המכסות ובתעריפי ההזנה. שינויים אלה מונעים תכנון לטווח ארוך ומקשים את פעולתם של‬‫חברות ויזמים הפועלים בתחום ומעוניינים להיות מעורבים בו. לחסם זה נוספו בשנה האחרונה שני‬‫חסמים מרכזיים להקמתם של מתקנים סולאריים: היטל השבחה, שלא נגבה בעבר על-ידי הרשויות‬ ‫המקומיות, וקביעת דמי חכירה גבוהים עבור מתקנים סולאריים גדולים על שטחים חקלאיים.‬ ‫8. היטל השבחה‬ ‫5.8. רקע‬‫היטל השבחה נגבה מכוח התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה. השבחה מוגדרת "עליית שוויים של‬‫מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג". מטרת ההיטל היא כיסוי ההוצאות של‬‫הוועדה המקומית לתכנון או של הרשות המקומית בגין הכנת תכניות מתאר, הוצאות פיתוח, רכישת‬ ‫מקרקעין לצורכי ציבור, שימור אתר והפקעה.‬ ‫04‬ ‫ההיטל מחושב על-ידי שמאי מקרקעין ומהווה מחצית מההשבחה המחושבת.‬‫83 מר נתנאל עודד, מזכיר הוועדה לקביעת התועלת הכלכלית משילוב אנרגיות מתחדשות ברשת החשמל, שיחת טלפון, 10‬ ‫בפברואר 0020.‬ ‫93 מר עודד אגמון, ראש אגף הסדרה ברשות החשמל, שיחת טלפון, 40 בפברואר 0020.‬ ‫04 חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה–4110 [תיקון אחרון: 00/42/20], תוספת שלישית.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 00 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  13. 13. ‫2.8. גביית דמי השבחה בשל הקמת מתקנים סולאריים‬‫בדצמבר 2020 אושרה תמ"א 20/ד/20 למתקנים פוטוולטאים קטנים ובינוניים על שטחים שגודלם עד‬‫240 דונם. לפי הוראות התכנית, אפשר להקים מתקן סולארי על כל גג בניין שנבנה כדין לאחר קבלת‬ ‫14‬ ‫היתר בנייה, וללא צורך בתכנית נפרדת.‬‫לאחר אישור התכנית החלו רשויות מקומיות מסוימות לדרוש היטל השבחה מבעלי גגות סולאריים. בעל‬‫גג סולארי באשקלון עתר לוועדת ערר מחוזית לפיצויים והיטל השבחה - מחוז דרום בדרישה לבטל את‬‫חובת תשלום היטל ההשבחה. ועדת הערר דחתה את העתירה ואישרה את חובת היטל ההשבחה על‬ ‫מתקן סולארי על גג שנבנה מכוח תמ"א 20/ד/20.‬ ‫24‬ ‫החלטת ועדת הערר‬‫ועדת הערר קבעה שאפשר לגבות היטל השבחה מכוח תמ"א 20/ד/20, משום שהיא כוללת הוראות‬‫מפורטות ואפשר להוציא מכוחה היתר בנייה. בכך נשענה הוועדה על פסיקת ועדת הערר במחוז חיפה,‬‫שהתירה לעיריית קריית-אתא לגבות היטל השבחה מחוות הגז עבור הטמנת צוברי הגז. הוועדה קבעה‬‫שתמ"א 20/ד/20 יצרה מצב חדש שלפיו אפשר להקים על בניין מתקן סולארי שהחשמל המיוצר בו מיועד‬ ‫למכירה לרשת החשמל באופן מסחרי. מצב זה לא היה קיים לפני כניסת התמ"א לתוקף.‬‫ועדת הערר קבעה שהנושא יועבר לשמאי מייעץ, שיקבע את גובה ההיטל. השמאי יכול לקבוע גם כי לא‬ ‫היתה השבחה במקרקעין שעליהם הוקמה המערכת הסולארית.‬‫ועדת הערר הסכימה שיש לעודד אנרגיות מתחדשות, ושהתעריף הניתן לחשמל סולארי נקבע מבלי‬‫להביא בחשבון את קיומו של היטל השבחה, אולם לטענתה אין אפשרות להעניק פטור מהיטל השבחה‬‫על בסיס שיקולים אלה. הוועדה הביאה כדוגמה את תמ"א 24 לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה,‬ ‫שבעניינה חוקק חוק הפוטר מהיטל השבחה מבנים שעברו חיזוק לפי התמ"א.‬‫משמעות ההחלטה היא כי רשות מקומית יכולה לגבות היטל השבחה על בניין משום שהוקמה עליו‬‫מערכת סולארית. לפי חוק התכנון והבנייה, היטל ההשבחה הוא בסכום של מחצית מערך ההשבחה.‬ ‫כאמור, ערך זה ייקבע עבור כל בניין ובניין לפי שומה פרטנית.‬‫בחודשים האחרונים נדונה בוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה ושל ועדת הכלכלה הצעת‬‫חוק התכנון והבנייה, התש"ע–2020, שמוצעים בה שינויים באופן חישוב היטל ההשבחה. בהצעת החוק‬‫מוצעים פטורים שונים, לרבות לפרויקטים של התחדשות עירונית, למוסדות ציבוריים ולתכניות לחיזוק‬ ‫מבנים מפני רעידות אדמה ובניית מרחב מוגן. עם זאת, לא מוצע פטור בגין מתקנים סולאריים.‬ ‫6.8. גביית היטלי השבחה ברשויות מקומיות‬‫בעקבות פסיקת ועדת הערר של מחוז דרום החלו רשויות מקומיות שונות לגבות היטלי השבחה מבעלי‬‫גגות שנבנו עליהם מתקנים סולאריים. סכום היטל ההשבחה משתנה ממקום למקום ומוועדה מקומית‬‫אחת לאחרת. כל היטל נגבה בהתאם לשומה מפורטת של שמאי מקרקעין. נוסף על כך, בחצי השנה‬‫האחרונה חלה ירידה בתעריפים המשולמים לייצור חשמל במערכות סולאריות. לפיכך, ייתכנו הבדלים‬ ‫14 חוק התכנון והבנייה, תמ"א 20/ד/20, תכנית מתאר ארצית למתקנים פוטוולטאים, הוראות התכנית.‬‫24 ועדת עררים מחוזית לפיצויים והיטל השבחה, מחוז דרום, עררים מס אק – 00/10012; אק – 00/02012: דוד שחר בע"מ‬ ‫ואח נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשקלון, 40 בנובמבר 0020.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 40 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  14. 14. ‫ניכרים בין דרישות התשלום. למשל, מתקן בהספק-מותקן של 241 קילוואט במועצה האזורית משגב‬‫קיבל דרישת תשלום של 222,155 ש"ח;34 מתקן בגודל זהה בירוחם קיבל דרישת תשלום של 222,422‬ ‫44‬ ‫ש"ח.‬‫היטלי ההשבחה מחושבים לפי ההפרש בין שווי הנכס לפני השינוי התכנוני לשוויו לאחר השינוי התכנוני.‬‫שווי הנכס לאחר השינוי התכנוני מבוסס על הערך הנוכחי הנקי54 של המתקן, כלומר היוון לפי הרווח‬‫הצפוי מהמתקן הסולארי בתקופת הפעלה של 20 שנה, בניכוי הוצאות ההקמה והוצאות רלוונטיות‬‫אחרות. בשומה גם יש התחשבות בשווי הנכס לפני בניית המתקן הסולארי. כלומר, אם לנכס היה שווי‬ ‫כלשהו לפני בניית המתקן, הוא מנוכה מההשבחה המחושבת.‬ ‫8.8. ההשלכות של גביית היטל ההשבחה ממתקנים סולאריים‬‫תעריף ההזנה עבור חשמל ממתקנים סולאריים נקבע לפי עלויות בניית המתקן, לפי עלויות תפעול‬‫המתקן למשך 20 שנה ולפי עלויות מימון.64 בקביעת תעריפי ההזנה לא חושב המרכיב של היטל השבחה.‬ ‫לפיכך, גביית היטל ההשבחה חורגת מן המודל הכלכלי שלפיו נקבע התעריף.‬‫כאמור, היטל השבחה נגבה עבור עלייה בערך הנכס שמקורה בהרחבת הזכויות הקשורות בנכס או בכל‬‫סיבה אחרת. בדרך כלל ההשבחה קשורה בפעילות כלכלית-מסחרית או במתן זכויות בנייה נוספות על‬‫נכס קיים. ואולם, התקבולים עבור מכירת החשמל ממתקנים סולאריים אינם תוצאה של מכירת שירות‬‫או מוצר חדשים אלא תוצאה של סובסידיה מובטחת. המקור הכספי לסובסידיה הוא משק החשמל,‬‫שממומן מחשבונות החשמל של כלל הצרכנים. אם יוטמעו עלויות היטל ההשבחה בתעריף ההזנה, הדבר‬ ‫יתבטא בעלייה נוספת של מחירי החשמל לצרכנים.‬‫גביית היטל ההשבחה מטילה עול כלכלי כבד על בעל הנכס. הקמת מתקן סולארי מצריכה השקעה‬‫כספית ניכרת, שמקורה על-פי רוב באשראי בנקאי. החזר ההשקעה מתקבל בדרך כלל לאחר 4–0 שנים.‬‫גביית היטל השבחה מחייבת את בעל הנכס לשלם במזומן ובאופן מיידי מחצית מהרווחים הצפויים לו‬‫על פני 20 שנה. מאחר שהיטל ההשבחה הוא %24 מהערך הנקי הנוכחי של המיזם, מדובר בירידה‬‫בכדאיות הכלכלית, אשר עלולה לגרום לחוסר כדאיות כלכלית (בעיקר בהתחשב בעלות האשראי שהיזם‬ ‫נוטל).‬‫מנגד, גביית ההיטל ממתקנים סולאריים מביאה לגידול בהכנסות של הרשויות המקומיות לצורכי‬‫פיתוח. הכנסות אלה משרתות את התפיסה העומדת בבסיס היטל זה – שיתוף כלל הציבור ברווח שנוצר‬ ‫לפרט כתוצאה מפעילות תכנונית.‬ ‫1. גביית דמי חכירה עבור מתקנים סולאריים המוקמים על קרקעות חקלאיות‬ ‫34 ברלינר, דמבינסקי, שמאות מקרקעין, שומת השבחה, 24 באוגוסט 0020.‬ ‫44 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירוחם, דרישה לתשלום היטל השבחה, 2 בפברואר 0020.‬‫54 ערך נוכחי נקי: הערך הנוכחי של זרם תשלומים עתידי המהוון על-ידי שער ריבית מסוים. לדוגמה, ערך נוכחי של תשלום‬ ‫בסך 220 ש"ח בשנה הבאה, בשער היוון של %4, הוא 0.41 ש"ח – (%450)/220.‬‫64 ראו למשל הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, מסמך לשימוע – הסדרה למתקני יצור חשמל באמצעות מתקנים‬ ‫פוטוולטאים בגדלים שבין 04 קילוואט ל-4 מגוואט, 00 בפברואר 1220.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 50 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  15. 15. ‫הקמת מתקנים סולאריים גדולים מחייבת שטחי קרקע נרחבים. רבים מהשטחים המתאימים להקמת‬‫מתקנים אלה מצויים בתחומי יישובים חקלאיים. רוב רובן של האדמות החקלאיות הן בבעלות המדינה,‬‫ומנוהלות על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. המינהל גובה דמי חכירה עבור הקרקע, ואלה מחושבים לנוכח‬‫ייעוד הקרקע כקרקע חקלאית. עד לאחרונה היתה שאלה בדבר דמי החכירה שישולמו עבור קרקע‬ ‫חקלאית שעליה מוקם מתקן סולארי.‬‫לדמי החכירה יש השפעה על כדאיות בניית המתקן משום שהם מוסיפים על הוצאות הבנייה, התפעול‬‫והמימון. בדומה להיטל השבחה, גם נושא דמי החכירה לא הובא בחשבון בעת קביעת תעריפי ההזנה.‬‫יצוין כי מינהל מקרקעי ישראל לא היה צד בקביעת תעריפי ההזנה בפרט או בתכנון מדיניות האנרגיות‬ ‫74‬ ‫המתחדשות בכלל.‬‫מועצת מקרקעי ישראל אישרה ב-24 בינואר 0020 הצעת החלטה להסדיר את סכום דמי החכירה. להצעת‬‫ההחלטה נדרש אישור שר הבינוי והשיכון בטרם תיכנס לתוקף. בהתאם להחלטה, שטח המוקצה למתקן‬‫סולארי ייחשב כמו שטח המוקצה לתעסוקה.84 דמי החכירה של שטח לתעסוקה הם דמי חכירה מהוונים‬ ‫לכל התקופה, בהתאם לייעוד הקרקע. דמי החכירה נקבעים לפי שומה פרטנית.‬‫ההחלטה של המינהל נובעת מראייה קרקעית, ולא משיקולים של משק האנרגיה. לפי ראייה זו, הקרקע‬‫היא משאב ציבורי, והענקת הזכות להשתמש בה לבניית מתקנים סולאריים (כמו לכל שימוש אחר שאינו‬‫חקלאי) צריכה להיעשות בהתאם לשוויו האמיתי של הנכס ובאופן שישרת את כלל הציבור. דמי החכירה‬‫נקבעו לנוכח התפיסה שדין מתקן סולארי כדין כל מפעל תעשייתי המוקם על קרקע חקלאית. מינהל‬‫מקרקעי ישראל אינו מוסמך לתת הנחות בקרקעות שנעשה בהן שימוש להפעלת מתקנים סולאריים אלא‬ ‫94‬ ‫לפי החלטת ממשלה.‬ ‫05‬ ‫עקרונות החלטת מועצת מקרקעי ישראל:‬‫דמי החכירה יהיו דמי חכירה מהוונים, בשיעור %01 מערך הקרקע. השומה לכל מתקן תיקבע‬ ‫‪‬‬ ‫בהתאם להערכת השמאי הממשלתי;‬‫תקופת החכירה תהיה זהה לתקופת רשיון הייצור שקיבל המתקן הסולארי מרשות החשמל (על-‬ ‫‪‬‬ ‫פי רוב, 20 שנה);‬ ‫תתאפשר הקצאה של עד 240 דונם ליישוב;‬ ‫‪‬‬‫לא יינתנו הנחות אזור. הנחות אלה ניתנות לשטחי תעסוקה ביישובים חקלאיים באזורי קו‬ ‫‪‬‬ ‫העימות ובאזורי עדיפות לאומית;‬‫לא תותר חכירת משנה. במיזמים לתעסוקה ביישובים חקלאיים היישוב מחויב בבעלות של‬ ‫‪‬‬‫לפחות %10 מהמיזם. הוראה זו מחייבת את היישובים לגייס הון עצמי, שפעמים רבות אינו‬ ‫74 מר בני דרייפוס, עוזר שר הבינוי והשיכון, שיחת טלפון, 10 בפברואר 0020.‬‫84 בהגדרה "תעסוקה" נכללים שימושים שונים, כגון תעשי יה, מלאכה, אחסנה, מסחר, משרדים, תיירות ונופש, תחנות דלק‬ ‫או שימוש כלכלי אחר שאינו משק חקלאי או מגורים.‬ ‫94 מר בני דרייפוס, עוזר שר הבינוי והשיכון, שיחת טלפון, 10 בפברואר 0020.‬‫05 לפי: מינהל מקרקעי ישראל, הודעה לעיתונות: מועצת מקרקעי ישראל אישרה את הצעת מינהל מקרקעי ישראל להסדרת‬‫מיזמים סולאריים תוך קביעת הוראות מעבר למיזמים בשלבים מתקדמים, 24 בינואר 0020; רשות מקרקעי ישראל,‬‫הצעת החלטה: הקצאת קרקע למתקנים סולאריים, הצעה מס 444, 50 בינואר 0020, באתר האינטרנט של הרשות:‬‫1=‪ ,http://www.mmi.gov.il/HodaotmmiInt/showLinkedFile.asp?key=1103&mispar=8&CodeMaarecet‬תאריך‬ ‫כניסה: 40 בפברואר 0020.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 40 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  16. 16. ‫מצוי בידיהם, ולכן בכמה מיזמים שקמו בשנתיים האחרונות החכירו היישובים את חלקם‬ ‫בפרויקט ליזם. ההחלטה החדשה אוסרת הסדר זה.‬ ‫הוראות מעבר‬‫להחלטה נקבעו הוראות מעבר מקלות לגבי מיזמים המצויים בשלבים שונים של הליכי תכנון. הוראות‬‫המעבר יהיו בתוקף עד 0 בספטמבר 0020, ויחולו על יזמים שהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה החליטה‬‫להפקיד את תכניתם (או להפקידה בתנאים). ההוראות ניתנו משום החשש שהקמתם של מיזמים אלה‬ ‫תיתקל בקשיים לפי ההחלטה החדשה. עיקרי הוראות המעבר:‬ ‫תותר חכירת משנה;‬ ‫‪‬‬‫יזמים שהגישו בקשה מלאה למינהל מקרקעי ישראל להקצאת קרקע, ויש להם תכנית מאושרת,‬ ‫‪‬‬ ‫יהיו זכאים להנחות אזור;‬‫הקצאת קרקע: אם יישוב עומד בראש קבוצה של יישובים שאיחדו כמה שטחים למיזם אחד,‬ ‫‪‬‬‫תתאפשר הקצאה של עד 224 דונם, אך לא יותר משני-שלישים משטח המיזם. בחבל אילות‬ ‫תתאפשר במקרה זה הקצאה של עד 222 דונם.‬ ‫5.1. משמעות הגבייה של דמי חכירה ממתקנים סולאריים בשטחים חקלאיים‬‫ההחלטה מייקרת מאוד את הקרקע ביישובים חקלאיים שמותקנים עליה מתקנים סולאריים. ההחלטה‬‫מטילה עול כספי נוסף על המיזמים הסולאריים. כמו היטל השבחה, גם דמי חכירה על הקרקע לא הובאו‬‫בחשבון בקביעת תעריף ההזנה למתקנים הסולאריים. איסור חכירת משנה וחיוב היישובים החקלאיים‬‫להיות בעלים של %10 לפחות ממיזם סולארי אינם מאפשרים ליישובים עניים ליזום הקמת מתקנים‬‫סולאריים על קרקעות השייכות להם. צפוי שקביעת הוראות המעבר עד 0 בספטמבר 0020 תפתח‬‫"מירוץ" של יזמים ויישובים לוועדות התכנון, במטרה לאשר להפקדה תכניות להקמת מתקנים‬ ‫סולאריים גדולים, כדי שיוכלו ליהנות מההקלות הכלולות בהוראות אלה.‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 10 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  17. 17. ‫מקורות‬ ‫חקיקה ופסיקה‬ ‫חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה–4110 [תיקון אחרון: 00/42/20];‬ ‫‪‬‬‫חוק התכנון והבנייה, תמ"א 20/ד/20, תכנית מתאר ארצית למתקנים פוטוולטאים, הוראות‬ ‫‪‬‬ ‫התכנית.‬ ‫מסמכים ממשלתיים‬‫מזכירות הממשלה, החלטה מס 5254 של הממשלה, מדיניות הממשלה בתחום הפקת אנרגיה‬ ‫‪‬‬ ‫ממקורות מתחדשים, 00 ביולי 0020;‬‫מזכירות הממשלה, קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור‬ ‫‪‬‬‫הנגב והערבה, החלטה מספר חכ/100 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-‬‫כלכלי) מיום 00 בינואר 1220, אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של‬ ‫החלטת ממשלה ביום 10 בינואר 1220, ומספרה הוא 2455 (חכ/100);‬‫מזכירות הממשלה, צעדים להתייעלות אנרגטית – צמצום בצריכת החשמל, החלטה מספר‬ ‫‪‬‬‫חכ/240 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) מיום 0 בספטמבר‬‫2220 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 20‬ ‫בספטמבר 2220, ומספרה הוא 4125 (חכ/240);‬‫מזכירות הממשלה, מכרזים להקמת תחנות כוח סולאריות, החלטה מספר חכ/42 של ועדת‬ ‫‪‬‬‫שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) מיום 1 במרס 2220, אשר צורפה‬‫לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 00 במרס 2220, ומספרה‬ ‫הוא 2444 (חכ/42);‬‫משרד התשתיות הלאומיות, מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות‬ ‫‪‬‬ ‫במערך ייצור החשמל בישראל, 50 בפברואר 2020;‬‫מינהל מקרקעי ישראל, הודעה לעיתונות: מועצת מקרקעי ישראל אישרה את הצעת מינהל‬ ‫‪‬‬‫מקרקעי ישראל להסדרת מיזמים סולאריים תוך קביעת הוראות מעבר למיזמים בשלבים‬ ‫מתקדמים, 24 בינואר 0020;‬‫מינהל מקרקעי ישראל, הצעת החלטה: הקצאת קרקע למתקנים סולאריים, הצעה מס 444,‬ ‫‪‬‬ ‫מיום 50 בינואר 0020;‬‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, הודעה לעיתונות: רשות החשמל קבעה הסדרת המשך‬ ‫‪‬‬‫המאפשרת לעוד אלפי בתי אב להצטרף להסדר לייצור חשמל ירוק וליהנות מתעריף מתמרץ, 40‬ ‫בפברואר 0020;‬‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 154, מיום 20 באוקטובר 0020,‬ ‫‪‬‬ ‫החלטה מספר 0, לעניין קביעת תעריף והסדרה לחוות רוח בהספק העולה על 24 ‪;KW‬‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 00 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  18. 18. ‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 054, מיום 10 באוגוסט 0020,‬ ‫‪‬‬‫החלטה מס 0 לעניין עדכון ההסדרה למתקני ייצור חשמל בעלי רשיונות ייצור המחוברים לרשת‬ ‫ההולכה באמצעות טכנולוגיות סולאריות שאינן סולר-תרמיות;‬‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 554, מיום 40 ביולי 0020,‬ ‫‪‬‬‫החלטה מס 0 לעניין קביעת תעריף והסדרה למתקני ייצור חשמל מביו-גז במתקני עיכול‬ ‫אנאירובי;‬‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 554, מיום 40 ביולי 0020,‬ ‫‪‬‬‫החלטה מס 4 – עדכון ההסדרה למתקני ייצור חשמל בעלי רשיונות ייצור המחוברים לרשת‬‫ההולכה באמצעות טכנולוגיות סולאריות (עדכון החלטה מס 0 מישיבה מס 404 מיום 50‬ ‫בינואר 0020);‬‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 104, מיום 0 בפברואר 0020,‬ ‫‪‬‬‫החלטה מס 4 לעניין הקמת מתקנים סולאריים מעל 24 קילוואט המחוברים לרשת החלוקה‬ ‫באמצעות מכרזי קרקע מטעם מינהל מקרקעי ישראל;‬‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 024, מיום 10 ביולי 2020,‬ ‫‪‬‬‫החלטה מס 0 לעניין עדכון ההסדרה התעריפית בדבר ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית‬ ‫והעברת עודפים לרשת באמצעות מערכת פוטוולטאית קטנה (עד 24 ‪;)KW‬‬‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה מספר 0 מישיבה 520, מיום 20‬ ‫‪‬‬‫בדצמבר 1220, החלטה מס 0, לעניין הסדרה למתקני ייצור חשמל סולאריים הגדולים מ- 24‬ ‫קילוואט המתחברים לרשת החלוקה;‬‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 520, מיום 20 בדצמבר 1220,‬ ‫‪‬‬ ‫החלטה מס 0;‬‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה 400, מיום 0 בספטמבר 1220,‬ ‫‪‬‬‫החלטה מס 0 – הסדרת ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת באמצעות‬ ‫טורבינות רוח קטנות;‬‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, מסמך לשימוע – הסדרה למתקני יצור חשמל באמצעות‬ ‫‪‬‬ ‫מתקנים פוטוולטאים בגדלים שבין 04 קילוואט ל-4 מגוואט, 00 בפברואר 1220;‬‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטות הרשות מישיבה מס 100 , תאריך 0 ביוני 2220,‬ ‫‪‬‬‫החלטה מס 0 – הסדרה של ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת,‬ ‫באמצעות מתקנים קטנים בטכנולוגיה פוטוולטאית;‬‫ועדת עררים מחוזית לפיצויים והיטל השבחה, מחוז דרום, עררים מס אק – 00/10012; אק –‬ ‫‪‬‬‫00/02012, דוד שחר בע"מ ואח נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשקלון, 40 בנובמבר‬ ‫0020;‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 20 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
  19. 19. ‫מכתבים, פגישות ושיחות טלפון‬‫אגמון עודד, ראש אגף הסדרה ברשות לשירותים ציבוריים – חשמל, שיחת טלפון, 40 בפברואר‬ ‫‪‬‬ ‫0020.‬‫אהרון דורון, מנהל תחום מידע וניתוח כלכלי במינהל החשמל במשרד האנרגיה והמים, פגישה,‬ ‫‪‬‬ ‫04 בינואר 0020;‬ ‫דרייפוס בני, עוזר שר הבינוי והשיכון, שיחת טלפון, 10 בפברואר 0020;‬ ‫‪‬‬‫מובשוביץ ישראל, מנהל אגף השיווק בחברת החשמל, מכתב: ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות‬ ‫‪‬‬ ‫– מעקב ביצוע בהתאם ליעדי הממשלה, 0 בפברואר 0020.‬ ‫נאור נעה, ממונה תכניות מתאר ארציות, שיחת טלפון, 50 בפברואר 0020.‬ ‫‪‬‬‫עודד נתנאל, מזכיר הוועדה לקביעת התועלת הכלכלית משילוב אנרגיות מתחדשות ברשת‬ ‫‪‬‬ ‫החשמל, שיחת טלפון, 10 בפברואר 0020;‬ ‫פרנס איתן, עו"ד, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, פגישה, 04 בינואר 0020.‬ ‫‪‬‬ ‫אתרי אינטרנט‬ ‫אתר מינהל מקרקעי ישראל, ‪ ,http://www.mmi.gov.il‬תאריך כניסה: 40 בפברואר 0020.‬ ‫‪‬‬ ‫מסמכים שונים‬ ‫ברלינר, דמבינסקי, שמאות מקרקעין, שומת השבחה, 24 באוגוסט 0020;‬ ‫‪‬‬ ‫הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירוחם, דרישה לתשלום היטל השבחה, 2 בפברואר 0020.‬ ‫‪‬‬ ‫הכנסת‬‫עמוד 10 מתוך 10‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬

×