‫היערכות לשינויי אקלים בישראל‬      ‫סקירת ידע קיים‬‫זיהוי פערי ידע ועדיפות להשלמתם‬         ‫דצמבר 1102‬               ‫1‬
‫לשכת המדענית הראשית‬‫דצמבר 1102‬‫המרכז להיערכות לשינוי אקלים הוקם במרץ 1102 במימון המשרד להגנת הסביבה, מובל ע"י‬‫אוניברסי...
‫תודות‬‫פרופ חיים קותיאל, ראש צוות האקלים מבקש להודות לחברי ועדת ההיגוי לנושא שינויי האקלים‬‫בישראל על ההשתתפות בשתי ישיבו...
‫ובינוי ערים. כמו כן, תודות לאנשי המשרד להגנת הסביבה גב גלית כהן, גב גלית פלצור, ואדר יונתן‬                              ...
‫רשימת קיצורים‬AR4 - 4th Assessment ReportBAU- Bussiness As UsusalCC – Climate ChangeCGE - Computable General EquilibriumD...
‫תוכן עניינים‬‫תודות ................................ ................................ ................................ .....
‫3. ההשלכות הבריאותיות של שינויי אקלים, בדגש על ישראל ................................ ............................. 86‬‫....
‫1.3.6 מעגל פנימי – ישראל ................................ ................................ .................................
‫7. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום הכלכלה ................................ ...................................... 961...
‫סיכום מנהלים‬‫במסגרת פעילות המשרד להגנת הסביבה בישראל להכנת תוכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי‬‫האקלים במטרה לגבש מדיני...
‫לשינויים אלה עשויות להיות השפעות משמעותיות על ענפי המשק השונים בדגש על משק המים, ענף‬‫הבריאות, המגוון הביולוגי ותחום הבני...
‫לרעה ובאופנים שונים על האוכלוסיות הנמצאות באזור (התפרצות מחלות, זיהום מים, פגיעה בתשתיות‬‫סניטריה וכו). כלל ההשפעות הבריא...
‫המצמצמת זחילה עירונית ופרבור, מעודדת עירוב שימושים, בניינים ירוקים ותחבורה ציבורית טובה‬                                 ...
‫של השפעת שינויי אקלים על מחלות לב, מחלות נשימתיות, סרטן וקטראקט, מחלות מדבקות‬‫שמועברות באמצעות מזון ווקטורים. לגבי תחום ...
‫סיכום דו"ח 1 במבט חטוף‬                                                                                                  ...
‫מים‬                               ‫פערי ידע מרכזיים‬      ‫השפעות משניות‬             ‫השפעות‬             ‫צפי לשינוי‬ ...
‫בריאות‬                                 ‫פערי ידע מרכזיים‬   ‫השפעות משניות‬                ‫השפעות מהותיות‬         ‫צפי...
‫מגוון ביולוגי‬                              ‫פערי ידע מרכזיים‬         ‫השפעות משניות‬             ‫השפעות מהותיות‬      ...
‫בניה ירוקה‬                                                                                                           ‫צפ...
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א

3,011 views

Published on

דו"ח מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל מרץ 2011, מאגד שבעה ציוותי היגוי המונים למעלה ממאה מדענים, עובדי ציבור, מומחים ונציגי ארגונים ירוקים.

0 Comments
1 Like
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

No Downloads
Views
Total views
3,011
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
3
Actions
Shares
0
Downloads
26
Comments
0
Likes
1
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א

  1. 1. ‫היערכות לשינויי אקלים בישראל‬ ‫סקירת ידע קיים‬‫זיהוי פערי ידע ועדיפות להשלמתם‬ ‫דצמבר 1102‬ ‫1‬
  2. 2. ‫לשכת המדענית הראשית‬‫דצמבר 1102‬‫המרכז להיערכות לשינוי אקלים הוקם במרץ 1102 במימון המשרד להגנת הסביבה, מובל ע"י‬‫אוניברסיטת חיפה יחד עם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ומוסד שמואל נאמן ומאגד שבעה ציוותי‬‫היגוי המונים למעלה ממאה מדענים, עובדי ציבור, מומחים ונציגי ארגונים ירוקים. מטרות מרכז הידע‬‫הינם לרכז את הידע המדעי הקיים בנושא ההיערכות וההסתגלות לשינויי האקלים, לזהות פערי‬‫ידע, לתאר את הסיכונים והשלכות שינויי האקלים על תחומים שונים ולהציע תכנית פעולה לאומית‬‫בתחומי בריאות הציבור, משק המים, בניה ירוקה, מגוון מינים, כלכלה וגיאו אסטרטגיה. בנוסף,‬‫מטרת מרכז הידע לאגם ידע וטכנולוגיות ישראליות אשר ישווקו וייושמו הן במדינת ישראל והן במדינות‬‫יעד אחרות. בדו"ח שהוגש מנותחים שבעה תחומים בהם צפויה השפעה בעתיד הקרוב בניהם: אקלים,‬‫בריאות הציבור, משק המים, בניה ירוקה, מגוון מינים, כלכלה וגיאו אסטרטגיה. חלקו השני של הדו"ח‬‫הנוגע להמלצות קונקרטיות למדיניות היערכות לשינויי אקלים צפוי להיות מוגש למשרד לקראת חודש‬ ‫מרץ.‬‫הממצאים העיקריים הם המשך צפוי של עליית הטמפרטורות השנתיות הממוצעות בין ‪0.3-0.5 oC‬‬‫לעשור, ירידה בכמות המשקעים הממוצעת בין %7.3-1.1 לעשור, תחזית להתגברות תופעת המדבור‬‫בחלקה הדרומי של הארץ, עליה במשך ובעוצמת גלי החום ועליה באירועי קיצון כדוגמת הצפות‬‫ושיטפונות, עליה בהסתברות לשריפות יער, אי ודאות לגבי השפעות על המגוון הביולוגי עם חשש לעליה‬‫במספר המינים הפולשים והקדמת מועדי הנדידה של ציפורים נודדות, נדרשת התאמת מבנים ותכנון‬‫עירוני רגישים לעלייה בטמפרטורה ולסיכוני שיטפונות ופיתוח תחום הבנייה הירוקה, צפויה התגברות גלי‬‫ההגירה לישראל, עליה במאבקים על מקורות מים, שינויים במפלס הים והשפעה על מתקנים אזרחיים‬‫וצבאיים בחוף ותידרש התאמת ביטוחים לנזקי טבע. לאירועים אלו השלכות מרובות על סקטורים‬ ‫שונים במשק וכן השפעות צפויות על המדינות הסובבות אותנו.‬‫הצורך בהסתגלות לשינויים הבא בד בבד עם הניסיון לעצרם קיבל משנה תוקף בועידת האקלים‬‫האחרונה בדרבן , דרום אפריקה, בה עדיין לא הגיעו להסכם עולמי בדבר הפחתת פליטות של גזי‬‫חממה. עקב כך, שינויי האקלים שכבר מתרחשים לא צפויים להאט את קצבם בקרוב אלא להיפך. עבודת‬‫מרכז הידע, יחד עם עבודת משרדי הממשלה השונים תהווה את הבסיס לתוכנית פעולה לאומית‬‫להיערכות לשינויי האקלים. בתוכנית יגובשו המלצות אופרטיביות למדיניות הממשלה בנושא היערכות‬‫והסתגלות לשינויי האקלים הצפויים. המטרה היא תוכנית אדפטיבית שתאגד גם פעולות המונעות נזקים‬ ‫וגם איתור וניצול הזדמנויות כלכליות ואחרות הנובעות מהשינויים העולמיים.‬ ‫-2-‬
  3. 3. ‫תודות‬‫פרופ חיים קותיאל, ראש צוות האקלים מבקש להודות לחברי ועדת ההיגוי לנושא שינויי האקלים‬‫בישראל על ההשתתפות בשתי ישיבות (ב-1102.5.51 באוניברסיטת חיפה וב-1102.7.11‬‫באוניברסיטת תל-אביב), על הדיונים הפוריים, המידע והמחקרים העדכניים שסופקו וסייעו לגיבוש‬‫מסמך זה: ד"ר יעקב אביעד, פרופ פנחס אלפרט, ד"ר נח וולפסון, ד"ר ברוך זיו, פרופ אברהם‬‫זנגביל, ד"ר יואב לוי, ד"ר מיכל לייכטר, ד"ר אפרת מורין, ד"ר ארנה מצנר, פרופ הדס סערוני, ד"ר‬‫עודד פוצטר, מר אבנר פורשפן, ד"ר שלומית פז, פרופ נתן פלדור, ד"ר דב צביאלי, פרופ שמעון‬ ‫קריצק.‬‫תודות גם לגב סיגל קלדרון שאירגנה את פגישות וועדת ההיגוי, סיכמה אותן וריכזה את כל עבודת‬ ‫תחום האקלים במרכז הידע.‬‫פרופ נורית קליאוט, ראש צוות המים, מבקשת להודות תודות לחברי ועדת ההיגוי לנושא "השפעת‬‫שינויי האקלים על משאבי המים" על הדיונים הפוריים, המידע ומחקרים עדכניים שסייעו בגיבוש‬ ‫מסמך זה.‬‫חברי הוועדה הם ד"ר י בר-אור, ד"ר ס נתניהו, פרופ א אדר, פרופ א איסר, פרופ ה ברוינס,‬‫ד"ר ע גבעתי, פרופ ח גבירצמן, ד"ר י גוטמן, ד"ר ג ווינברגר, מ זיידה, ד"ר י ליבשיץ, ד"ר א מורין,‬ ‫ד"ר ד מרקל, פרופ ד רוזנפלד וד"ר י שקדי.‬‫תודה מיוחדת לפרופ פ אלפרט וד"ר א רימר על מחקריהם העדכניים ולא טנא מרשות המים על‬ ‫סיועו בנושא ההתפלה.‬‫פרופ מנפרד גרין, ראש תחום הבריאות, מבקש להודות לצוות ההגוי פרופ רפאל כראל, פרופ שי לין,‬‫ד"ר יוני דובנוב, פרופ בוריס פורטנוב, פרופ חיים המרמן, ד"ר משה אפרת, פרופ יורם אפשטיין, הלל‬‫ברקוביאר, ד"ר אריק אמסטר, פרופ דניאל כהן, פרופ שרה רוזנבלום, ד"ר שלומית פז, ד"ר יצחק‬‫זיידס, ד"ר (אל"מ) סלאמן זארקא, תמר יגר, ד"ר עומרי ענבר, ד"ר אורנה מצנר, ד"ר ברוריה עדיני,‬ ‫פרופ חיים ביבי, ד"ר שירה זלבר שגיא, ד"ר שרה לוי.‬‫ד"ר מרסלו שטרנברג, ראש תחום המגוון הביולוגי וד"ר עפרי גבאי המרכזת את התחום, מבקשים‬ ‫להודות לצוותים שעסקו בהיבטים השונים של המגוון הביולוגי.‬‫צוות מים מתוקים: פרופ אביטל גזית , פרופ שריג גפני, ד"ר תמר זוהרי, ד"ר דנה מילשטיין, ד"ר‬ ‫מנחם גורן, ד"ר ירון הרשקוביץ‬ ‫צוות מערכות יבשתיות: ד"ר זוזה גרינצוייג, פרופ יורם יום-טוב ופרופ יוסף שטיינברגר‬‫צוות מערכות ימיות : ד"ר גיל רילוב, ד"ר דרור אנגל, ד"ר אלוארו ישראל, ד"ר אורית ברנע , ד"ר מנחם‬ ‫גורן‬‫פרופ"ח גדי קפלוטו, ראש תחום הבניה הירוקה, מבקש להודות לשותפים לכתיבת הדו"ח אדר‬‫ויקטוריה בלמן, אדר תמר בן-יצחק, אדר גנית קאופמן, אדר טניה קוגן מהפקולטה לארכיטקטורה‬ ‫-3-‬
  4. 4. ‫ובינוי ערים. כמו כן, תודות לאנשי המשרד להגנת הסביבה גב גלית כהן, גב גלית פלצור, ואדר יונתן‬ ‫אלעזר.‬‫פרופ ארנון סופר, ראש תחום גיאוסטרטגיה, מבקש להודות לד"ר אנטון ברקובסקי, השותף לכתיבת‬‫הדו"ח וכן לחברי ועדת ההגוי: מר אילן פלוס, מר גדי ויסמן, ד"ר מנשה דוידזון, מר רפי פלד, מר מאיר‬‫אורן, ד"ר משה טרדמן, יובל פלד, מר מייקל הרטל, ד"ר סלמן זרקא, ד"ר נעמה טסלר, פרופ אמציה‬‫פלד, ד"ר איתן ישראלי, ד"ר לאה ויטנברג, פרופ רפי סמיט, ד"ר עמית מור, ד"ר ארנון גולן ופרופ‬ ‫יהודה חיות.‬‫פרופ מרדכי שכטר, ראש תחום הכלכלה, מבקש להודות לד"ר רוסלנה-רחל פלטניק ולגב אילת‬‫דוידוביץ אשר סייעו בכתיבת הדו"ח, וכן לחברי ועדת ההגוי: ד"ר סיניה נתניהו, מר נחום יהושע, ד"ר‬ ‫משה ינאי, גב ענבל פריד, גב הלנה פייטלסון ומר עמיר מקוב.‬ ‫תודות מיוחדות לפרופ"ח אופירה אילון וגב אילת דוידוביץ על ריכוז החומר ועריכתו.‬ ‫-4-‬
  5. 5. ‫רשימת קיצורים‬AR4 - 4th Assessment ReportBAU- Bussiness As UsusalCC – Climate ChangeCGE - Computable General EquilibriumDICE - Dynamic Integrated model of Climate and the EconomyEACC - The Economics of Adaptation to Climate ChangeEEA - European Environment AgencyFAIR - Framework to Assess International Regimes for differentiation of commitmentsFDI - Foreign Direct InvestmentGDI - Gross Domestic InvestmentGDP - Gross Domestic ProductGHG - Greenhouse gasesHHWS - Heat Health Warning SystemsIAM - Integrated Assessment ModelIPCC – Intergovernmental Panel on Climate ChangeODA - Official Development AssistanceOECD - Organization for Economic Cooperation and DevelopmentPAGE - Policy Analysis of Greenhouse EffectPPP – Public-Private PartnershipsR&D – Research and DesignRICE - Regional Integrated model of Climate and the EconomyUNDP - United Nations Development ProgrammeUNFCCC - United Nations Framework Convention on Climate ChangeUSD – US DollarWITCH - World Induced Technical Change Hybrid model ‫מט"ש- מתקן טיפול בשפכים‬ ‫מע"צ- מעלות צלזיוס‬ ‫מלמ"ש- מיליון מ"ק בשנה‬ ‫מ"ק- מטר מעוקב‬ ‫קוט"ש- קילווט שעה‬ ‫שפד"ן- מתקן הטיפול בשפכי גוש דן‬ ‫תר"מ- תכנון רגיש למים‬ -5-
  6. 6. ‫תוכן עניינים‬‫תודות ................................ ................................ ................................ .......................................... 3‬‫רשימת קיצורים ................................ ................................ ................................ ............................. 5‬‫תוכן עניינים ................................ ................................ ................................ .................................. 6‬‫סיכום מנהלים ................................ ................................ ................................ ............................. 01‬‫פרק א- סקירת הידע הקיים ................................ ................................ .......................................... 52‬‫1. שינויי האקלים ................................ ................................ ................................ ......................... 52‬‫1.1 מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 52‬‫2.1 סקירת הידע הקיים בתחום האקלים ................................ ................................ ....................... 52‬‫1.2.1 כללי ................................ ................................ ................................ ......................... 52‬‫2.2.1. משטר הטמפרטורות ................................ ................................ .................................... 62‬‫3.2.1. משטר הגשמים ................................ ................................ ................................ ........... 23‬‫4.2.1 הסביבה החופית ................................ ................................ ......................................... 14‬‫5.2.1. זיהום אוויר ................................ ................................ ................................ ............... 44‬‫3.1 זיהוי פערי ידע בתחום שינויי האקלים ................................ ................................ .................... 94‬‫1.3.1. כללי ................................ ................................ ................................ ......................... 94‬‫2.3.1 משטר הטמפרטורות ................................ ................................ .................................... 94‬‫3.3.1. משטר הגשמים ................................ ................................ .......................................... 94‬‫4.3.1 הסביבה החופית ................................ ................................ ......................................... 05‬‫2. השפעת שינויי אקלים על משאבי המים בישראל ................................ .......................................... 15‬‫................................ ................................ ................................ ............... 15‬ ‫1.2 מבוא‬‫2.2 גורמים פיסיים ואקלימיים ................................ ................................ .................................... 15‬‫1.2.2. מגמות נצפות ותחזיות בנוגע לכמויות המשקעים באזורים שונים בארץ .................................. 15‬‫2.2.2. שינויים אקלימיים באגן הים התיכון ובמזרח התיכון – ירידה במשקעים .................................. 25‬‫3.2.2. כמויות ותפרושת משקעים בישראל ................................ ................................ ................ 25‬‫4.2.2 . שינויים באופי המשקעים, עונתיות, פרקי יובש, עוצמת גשם ושיטפונות: מים עיליים ומי תהום.... 25‬‫5.2.2. השפעות של שינויים בטמפרטורה, ובנפחי המילוי החוזר על האקולוגיה של הכנרת .................. 45‬‫6.2.2. ההשפעות האפשריות על ניקוז וספיקות שיא בנחלים ................................ ........................ 55‬‫7.2.2. מגמות ותחזיות לגבי טמפרטורה והתאדות מקרקע ממעיינות, נחלים ומאגרים ........................ 55‬‫3.2. גורמים אנושיים ................................ ................................ ................................ ................. 55‬‫1.3.2. טיפול בשפכים וקולחים ................................ ................................ ................................ 55‬‫2.3.2. התפלת מי ים ומים מליחים ................................ ................................ .......................... 65‬‫3.3.2. ניהול נגר עילי, בניה משמרת מים, ותכנון רגיש למים ................................ ......................... 75‬‫4.3.2. זיהום מי תהום, טיוב בארות ואיכות מי שתייה ................................ .................................. 85‬‫5.3.2. צריכת מים מאפיינים כלליים ................................ ................................ ......................... 95‬‫6.3.2. צריכה עירונית ................................ ................................ .......................................... 95‬‫7.3.2. צריכת מים בחקלאות ................................ ................................ .................................. 06‬‫8.3.2. צריכה בתעשייה ................................ ................................ ......................................... 16‬‫9.3.2. אספקת וצריכת מים, בטבע, נחלים ................................ ................................ ............... 16‬‫01.3.2. מים ואנרגיה ................................ ................................ ................................ ........... 26‬‫11.3.2. מים, גאואסטרטגיה וגאופוליטיקה ................................ ................................ ............... 26‬‫4.2. סיכום ההשפעות האקלימיות על משק המים ................................ ................................ ........... 46‬ ‫-6-‬
  7. 7. ‫3. ההשלכות הבריאותיות של שינויי אקלים, בדגש על ישראל ................................ ............................. 86‬‫................................ ................................ ................................ .............. 86‬ ‫1.3. רקע‬‫2.3. ההשפעות הבריאותיות של אקלים ................................ ................................ ........................ 96‬‫................................ ................................ .................................... 96‬ ‫.1.2.3 כללי‬‫2.2.3 השפעות פיזיולוגיות של טמפרטורות קיצוניות ................................ ................................... 96‬‫3.2.3. עונתיות של מחלות כרוניות ................................ ................................ ........................... 17‬‫.3.2.3 עונתיות של מחלות מדבקות ................................ ................................ ......................... 27‬‫5.2.3. סיבות חיצוניות לתמותה ותחלואה ................................ ................................ ................. 67‬‫6.2.3 גורמים תזונתיים ................................ ................................ ........................................ 77‬‫3.3. ההשפעות הבריאותיות של שינויי אקלים ................................ ................................ ................ 77‬‫1.3.3. השפעות בריאותיות ישירות הנובעות ממזג אוויר קיצוני ................................ ...................... 77‬‫2.3.3. שינוי סביבתי ואקולוגי ................................ ................................ .................................. 87‬‫.3.3.3 טראומה והגירה של אוכלוסיות ................................ ................................ ...................... 97‬‫4.3.3. השפעות פיזיולוגיות של שינוי אקלים ................................ ................................ .............. 97‬‫5.3.3. מחלות כרוניות ושינוי אקלים ................................ ................................ ......................... 97‬‫6.3.3. מחלות מדבקות ושינוי אקלים ................................ ................................ ........................ 08‬‫7.3.3. סיבות חיצוניות לתחלואה ולתמותה ................................ ................................ ................ 38‬‫8.3.3. גורמים תזונתיים ................................ ................................ ........................................ 48‬‫4.3. שינוי אקלים וקבוצות אוכלוסיה בסיכון ................................ ................................ .................... 58‬‫5.3 האינטראקציה בין שינוי האקלים לזיהום האוויר והשפעתה על הבריאות ........................................ 68‬‫6.3 ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על תחלואה ותמותה ................................ ......................... 78‬‫7.3 ניהול ההשפעות הבריאותיות של שינוי האקלים ................................ ........................................ 78‬‫8.3 פערי ידע בתחום השפעת שינויי האקלים על הבריאות ................................ .............................. 88‬‫4. השפעות שינויי אקלים על מגוון ביולוגי ................................ ................................ ....................... 09‬‫................................ ................................ ................................ .............. 09‬ ‫1.4 מבוא‬‫2.4. סקירת מצב הידע הקיים ................................ ................................ ..................................... 09‬‫1.2.4. השפעות במערכות אקולוגיות יבשתיות ................................ ................................ ........... 19‬‫2.2.4. השפעות שינויי אקלים על בתי גידול לחים ................................ ........................................ 79‬‫3.2.4. השפעות במערכות אקולוגיות ימיות ................................ ................................ ................ 89‬‫4.2.4. השפעות על שירותי המערכת ................................ ................................ ........................ 99‬‫................................ ................................ .................................. 101‬ ‫5.2.4. סיכום‬‫5. השפעת שינויי האקלים על תחום הבניה הירוקה ................................ ......................................... 201‬‫................................ ................................ ................................ ............. 201‬ ‫1.5 מבוא‬‫2.5 הפחתה- ‪103 ................................... ................................ ................................ MITIGATION‬‬‫1.2.5. הפחתה - תכנון מבנים ................................ ................................ .............................. 301‬‫2.2.5. הפחתה: עיצוב עירוני ................................ ................................ ................................ 901‬‫3.5. התאמה- ‪112 ................................ ................................ ................................ ADAPTATION‬‬‫1.3.5. התאמה – תכנון מבנים ................................ ................................ ............................. 211‬‫2.3.5. התאמה – עיצוב עירוני ................................ ................................ .............................. 311‬‫6. גיאואסטרטגיה ושינויי אקלים ................................ ................................ .................................. 611‬‫1.6. מבוא ................................ ................................ ................................ ............................. 611‬‫2.6 מחסור במים ................................ ................................ ................................ .................... 711‬‫1.2.6 המעגל הפנימי – ישראל ................................ ................................ .............................. 711‬‫2.2.6 השלכות של המחסור במים על מדיניות החוץ ................................ ................................... 711‬‫3.2.6 התרחישים הפוטנציאליים בנושא המים שנוגעים לביטחונה הלאומי של ישראל ........................ 811‬‫3.6 שינויים במפלס פני הים ................................ ................................ ...................................... 121‬ ‫-7-‬
  8. 8. ‫1.3.6 מעגל פנימי – ישראל ................................ ................................ .................................. 121‬‫2.3.6 עליית מפלס הים ומדינות המעגל הראשון ................................ ........................................ 121‬‫3.3.6 עליית מפלס הים ומדינות המעגל שני ................................ ................................ ............. 221‬‫4.3.6 עליית מפלס הים ומדינות המעגל השלישי ................................ ....................................... 221‬‫4.6 עלייה בטמפרטורות (התחממות, התייבשות גוברת והגברת אירועי קיצון) ..................................... 221‬‫1.4.6 עלייה בטמפרטורות - המעגל פנימי ................................ ................................ ................ 321‬‫2.4.6 עלייה בטמפרטורות - המעגל הראשון ................................ ................................ ............. 321‬‫3.4.6 עלייה בטמפרטורות - המעגל השני ................................ ................................ ................ 421‬‫4.4.6 עלייה בטמפרטורות - המעגל השלישי ................................ ................................ ............ 421‬‫5.6 אפקטים מצטברים של שינויי האקלים ................................ ................................ .................... 421‬‫1.5.6 שינוי אקלים, תחבורה וגיאופוליטיקה ................................ ................................ .............. 421‬‫2.5.6 שינויי אקלים ומקורות אנרגיה ................................ ................................ ....................... 421‬‫3.5.6 הגירה וקונפליקטים אפשריים כתוצאה משינוי אקלים ................................ ......................... 621‬‫4.5.6. שינוי אקלים ומזון בראייה גיאואסטרטגית ................................ ....................................... 821‬‫5.5.6. השפעות של שינוי אקלים על צה"ל ועל כלל מערכת הביטחון ................................ .............. 921‬‫6.5.6 שינוי אקלים ומדיניות החוץ הישראלית בהיבט הגיאואסטרטגי ................................ ............ 031‬‫7.5.6. שינוי אקלים וביטחון לאומי – השפעות תקציביות ................................ ............................ 031‬‫8.5.6. פגיעה בתשתיות לאומיות ................................ ................................ .......................... 031‬‫9.5.6. שינוי אקלים ותיירות ................................ ................................ .................................. 031‬‫01.5.6. האסלאם ושינויי האקלים ................................ ................................ ........................... 131‬‫11.5.6. שינויי אקלים ושריפות ................................ ................................ ............................. 131‬‫21.5.6. רעידות אדמה ושינויי אקלים ................................ ................................ ..................... 231‬‫7. היבטים כלכליים של שינויי האקלים ................................ ................................ .......................... 331‬‫1.7. מבוא ................................ ................................ ................................ ............................. 331‬‫2.7. רקע ................................ ................................ ................................ ............................. 531‬‫1.2.7. סוגי התאמה ................................ ................................ ................................ ........... 731‬‫3.7. סקירת ידע קיים ................................ ................................ ................................ .............. 931‬‫1.3.7. עלות/תועלת )‪ (Cost Benefit‬של אסטרטגיית ההתאמה ................................ .................. 931‬‫2.3.7. גישות לאומדן עלויות התאמה לשינויי אקלים ................................ .................................. 141‬‫3.3.7. מדיניות התאמה בחלוקה למדינות ................................ ................................ ............... 541‬‫4.3.7. הערכת עלויות ההתאמה לפי ענפים ................................ ................................ ............. 641‬‫5.3.7. מחקרים רלוונטיים לישראל בנושא התאמה )‪150 ............... ................................ (Adaptation‬‬‫6.3.7. שילוב אסטרטגית התאמה )‪ (Adaptation‬ואסטרטגית הפחתה )‪152 ....................... (Mitigation‬‬‫4.7. סיכום ................................ ................................ ................................ ........................... 061‬‫פרק ב- פערי ידע וקדימות להשלמתם ................................ ................................ ........................... 161‬‫1. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום האקלים ................................ ...................................... 161‬‫2. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום המים ................................ .......................................... 261‬‫3. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום הבריאות ................................ ..................................... 361‬‫4. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום המגוון הביולוגי ................................ ............................ 461‬‫5. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום האקלים ותחום הבניה הירוקה ........................................ 561‬‫6. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום הגיאוסטרטגיה ................................ ............................. 661‬ ‫-8-‬
  9. 9. ‫7. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום הכלכלה ................................ ...................................... 961‬‫ביבליאוגרפיה ................................ ................................ ................................ ........................... 071‬‫1. תחום האקלים - רשימת מקורות ................................ ................................ .............................. 071‬‫2. תחום המים- רשימת מקורות ................................ ................................ .................................. 881‬‫3. תחום הבריאות- רשימת מקורות ................................ ................................ .............................. 591‬‫4. תחום המגוון הביולוגי- רשימת מקורות ................................ ................................ ..................... 712‬‫5. התחום הגיאואסטרטגי- רשימת מקורות ................................ ................................ ................... 232‬‫6. תחום הכלכלה- רשימת מקורות ................................ ................................ ............................... 742‬ ‫-9-‬
  10. 10. ‫סיכום מנהלים‬‫במסגרת פעילות המשרד להגנת הסביבה בישראל להכנת תוכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי‬‫האקלים במטרה לגבש מדיניות והמלצות אופרטיביות לצעדים המתחייבים בעקבות שינויי האקלים,‬‫באופן שיקטין את הנזקים הצפויים מתהליך ההתחממות. לשם בניית מאגר ידע קיים שעל בסיסו תפותח‬‫הצעה לתוכנית לאומית, הוקם במרץ 1102 מרכז הידע הישראלי להיערכות לשינויי אקלים בישראל.‬‫עבודת מרכז הידע תשמש בסיס לתוכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי אקלים, בהתאם להחלטת‬‫ממשלה מס 474 שהתקבלה ביוני 9002. יעודו של מרכז הידע הוא לרכז את הידע המדעי הקיים בנושא‬‫ההיערכות (אדפטציה, ‪ )adaptation‬לשינויי האקלים, לזהות פערי ידע, לתאר את הסיכונים והשלכות‬‫שינויי האקלים על תחומים שונים ולהציע מדיניות לאומית במספר תחומים. בנוסף, מטרת מרכז הידע‬‫לאגם ידע וטכנולוגיות ישראליות אשר ישווקו וייושמו הן במדינת ישראל (משרדי הממשלה השונים) והן‬‫במדינות יעד אחרות. מדיניות ההתאמה לתופעת שינוי האקלים הפכה, לאחרונה, לסוגיית המפתח‬‫במו"מ על מדיניות האקלים, לקראת תום תוקפו של הסכם קיוטו ב-2102. הקושי ביישום מדיניות‬‫הפחתה לאומית ובינלאומית והמודעות הגוברת לתופעות שינוי האקלים גרמו, בסופו של דבר, לכך‬ ‫שנושא ההתאמה קיבל תאוצה בתחום המדע והמדיניות.‬‫במסגרת פעילות מרכז הידע הישראלי (‪ (ICCIC‬הוכן דו"ח ראשון זה אשר משקף את מצב הידע הקיים‬ ‫נכון להיום בנושא השלכות שינויי האקלים על מדינת ישראל.‬‫הסקירה המוגשת במסגרת דו"ח זה, מתבססת על מחקרים מדעיים ועבודות מקצועיות מהארץ ומהעולם‬‫וכוללת זיהוי פערי הידע המדעי הקיימים ומתן המלצות פרטניות לגבי פערי הידע המיידיים וארוכי הטווח‬‫בהם נדרשת השלמה מדעית, כולל תעדוף הנושאים על-מנת לאפשר למשרד להגנת הסביבה ולמשרדי‬ ‫הממשלה האחרים לקבוע קדימויות במחקרים הנדרשים.‬‫תחומי הידע שנסקרו מוגשים בהמשך התקציר בצורה הבאה: ראשית, במסגרת תחום הידע בנושא‬‫אקלים, מתוארים שינויי האקלים הצפויים בישראל ב- 05 השנים הקרובות בחלוקה לעשורים. בהמשך,‬‫נבחנות השלכות שינויי האקלים בחלוקה ענפית ממוקדת ב- 4 תחומים: משק המים, בריאות הציבור,‬‫המגוון הביולוגי, אופי הבניה העירונית. לבסוף, נסקר הידע המדעי בשני נושאים רב-תחומיים, ובראיה‬‫כוללת של השלכות הדדיות בין ענפים, והם התחום הגיאו-אסטרטגי וכלכלת ישראל. לצורך הכנת‬‫הדו"ח והפעילות השוטפת של המרכז הוגדרו מובילי התחומים השונים והוקמו ועדות היגוי, הכוללות‬‫מומחים מהאקדמיה ומהתעשייה בשיתוף נציגי המשרד להגנת הסביבה, שמטרתם להוות צוותי חשיבה‬ ‫רב-תחומיים, התומכים בתהליכי העבודה.‬‫אקלים: חלקה הצפוני של ישראל מאופיין באקלים ים-תיכוני וחלקה הדרומי באקלים צחיח (‪ )arid‬וביניהם‬ ‫רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה (‪ .)semi-arid‬באזור זה של מפגש בין אזורי אקלים שונים, ניכרות‬ ‫תנודות רבות במזג האוויר בעקבות השפעות של מערכות אקלימיות ממקורות בעלי מאפיינים סינופטיים‬ ‫שונים. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בשונות רבה במשטר הטמפרטורות ובתנודות במשטר הגשמים –‬ ‫על כל מרכיביו.‬‫דו"ח ה- ‪ (Intergovernmental Panel on Climate Change( IPCC‬מעריך כי שינוי האקלים הצפוי במאה‬‫הקרובה יגרום להתחממות עולמית, כתוצאה מכך, צפויה הטמפרטורה הגלובלית העולמית לעלות ב-‬‫8.1 מעלות צלזיוס (מע"צ) עד 4 מע"צ עד סוף המאה ה- 12, בתלות בתרחישי פליטת גזי החממה‬‫השונים. בישראל, נמצא כי במהלך המאה ה- 12 צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם בדגש על‬‫אגן הים התיכון. תחזיות האקלים למדינת ישראל מצביעות על התחממות בשיעור ממוצע שבין 4.0 מע"צ‬‫ל- 8.0 מע"צ לעשור תלוי באזור ובעונה. באופן כללי ניתן לומר שכמויות המשקעים צפויות לרדת ברוב‬‫האזורים, אם כי מגמה זו בלתי מובהקת ברובה. בנוסף, צפויה עלייה בשכיחותם של אירועי מזג אויר‬ ‫קיצוניים, שנות בצורת חריפות, שיטפונות ואירועי שרב.‬ ‫- 01 -‬
  11. 11. ‫לשינויים אלה עשויות להיות השפעות משמעותיות על ענפי המשק השונים בדגש על משק המים, ענף‬‫הבריאות, המגוון הביולוגי ותחום הבניה העירונית. בנוסף, צפויה השפעה גיאואסטרטגית במספר‬ ‫מעגלים וכן על התוצר הלאומי והרווחה החברתית בישראל.‬‫קיימים שני אופני פעולה מרכזיים כמענה לשינויי האקלים. אופן הפעולה הראשון הינו הפחתה‬‫)‪ (Mitigation‬של התופעה באמצעות כלי מניעה שונים, בעיקר התערבות אנושית להפחתת שימוש‬‫במקורות אנרגיה שגורמים לפליטת גזי חממה )‪ .(GHG‬אופן הפעולה השני הינו התאמה של מערכות‬‫אנושיות וטבעיות בתגובה לתופעות הנובעות משינוי האקלים, לצורך מיתון הפגיעה בהן )‪.(Adaptation‬‬‫לאור ההבנה כי צעדי ההפחתה הנוכחיים לא ימנעו את שינויי האקלים וכי עליית הטמפרטורה הממוצעת‬ ‫ב-2 מע"צ תתרחש בסבירות גבוהה, יש מקום להיערך באמצעות מגוון של צעדי התאמה.‬‫משק המים בישראל צפוי להיפגע בצורה ישירה משינויי האקלים הצפויים. צפויה הפחתה משמעותית‬‫באגן ההיקוות של הכנרת בעקבות הפחתה במשקעים. כבר עתה ניכרת ירידה בעובי המשקעים באגן‬‫ההקוות של הכנרת. כמויות המשקעים באגן מראות שונות גבוהה ונעות בין 003 אחוז בסביבה הצחיחה‬‫של האגן ועד ל-%05 באזורים היותר לחים. בעשורים האחרונים תועדה ירידה בכמויות המשקעים‬‫באזורי ההזנה של מקורות הירדן הניכרת בשפיעת המעיינות הגדולים וירידה בנפח המים המגיעים‬‫לכנרת. גם בדרום הארץ נמצאה ירידה מובהקת במשקעים. השינויים באופי המשקעים וריבוי אירועי‬‫קיצון יגבירו את השיטפונות והנגר העילי ויפחיתו את ההעשרה של המילוי החוזר. הפער בין היצע המים‬‫הטבעי לבין הביקוש למים יושלם על ידי התפלת מי ים ומים מליחים ועל ידי הגברת הטיפול בשפכים‬‫והעלאת איכותם כדי להתאימם לכל סוגי הגידולים החקלאיים. עם זאת, התפלה וטיפול בשפכים‬‫מצריכים שימוש יקר באנרגיה, פליטת מזהמים קונבנציונאליים ופליטת גזי חממה וכן, יש לכלול גם‬ ‫שיקולים של מניעת זיהום סביבתי וזיהום מקורות המים.‬‫הידע המדעי במשק המים מתמקד בהשפעות שינוי האקלים על הפחתה בהיצע המים השפירים בישראל‬‫והרעה באיכותם. בנוסף, נכללים גם תחומים אנתרופוגניים - מעשי ידי אדם, המשפיעים על היצע המים‬ ‫בישראל בשל השפעתם המשולבת עם השינויים הפיסיים-אקלימיים.‬‫ענף הבריאות מושפע במספר דרכים מהאקלים- הן באופן ישיר דרך השפעות פיזיולוגיות והן באופן‬‫עקיף דרך השפעה על מחלות כרוניות ומדבקות וכן על שיעורי תמותה ותחלואה מגורמים חיצוניים.‬‫מנגנון השפעתו של האקלים על מחלות כרוניות אינו ברור לגמרי, אך ידוע כי תנאי מזג אוויר קיצונים‬‫(חום, קור ולחות), מעלים את השכיחות של הופעת מחלות שונות, כגון מחלות קרדיו-וסקולאריות‬‫ומחלות נשימתיות. שינויי האקלים משפיעים על זמינותם, נוכחותם והתנהגותם של הווקטורים השונים‬‫מחוללי מחלות מדבקות; שינויים אלה באים לידי ביטוי בדפוס עונתי המוצג על ידי רבות ממחלות אלה.‬‫בעוד חלק מהגורמים האחראיים לעונתיות זו ידועים, חלק נרחב מהתופעה עדיין אינו מוסבר. גורמים‬‫אקלימיים נוספים, כגון רמת הקרינה האולטרה סגולה (קיים קשר בין שינויי האקלים ועליית‬‫הטמפרטורות ובין פיחות שכבת האוזון בסטרטוספרה), משפיעים על הופעת מחלות אחרות לדוגמא‬‫סרטן וקטראקט. אקלים משפיע גם על שיעורי תמותה ותחלואה כתוצאה מגורמים נוספים, כגון תאונות‬ ‫דרכים, שריפות, מצב תזונתי וכו.‬‫ענף הבריאות בישראל צפוי להיות מושפע משינוי האקלים בצורה משמעותית. על פי ארגון הבריאות‬‫העולמי ישנן שלוש תוצאות בריאותיות אפשריות לשינויי אקלים: ראשית, תוצאות ישירות - המתרחשות‬‫לרוב בעקבות מזג אוויר קיצוני. שנית, תוצאות המתרחשות בעקבות תהליכי שינוי סביבתיים ואקולוגיים‬‫הנובעים משינוי האקלים. לבסוף, תוצאות הנובעות מטראומה, זיהומים או השפעות תזונתיות‬‫ופסיכולוגיות בקרב אוכלוסיות חלשות ומהגרות בעקבות הגירה כלכלית, הנובעת משינוי האקלים.‬‫התוצאות הבריאותיות הישירות של שינויי אקלים יבואו לידי ביטוי בעיקר בעליית העוצמה והתדירות של‬‫גלי החום והקור ובהתגברות העומס הנוצר על הגוף בעקבותיהם וכן בשינויי דפוס העונתיות והפיזור‬‫הגיאוגרפי של מחלות כרוניות ומדבקות שונות. השינויים הסביבתיים והאקולוגיים שיתרחשו כתוצאה‬‫משינויי אקלים צפויים להביא לעלייה בשכיחות של תופעות טבע, כגון בצורת ושטפונות, אשר ישפיעו‬ ‫- 11 -‬
  12. 12. ‫לרעה ובאופנים שונים על האוכלוסיות הנמצאות באזור (התפרצות מחלות, זיהום מים, פגיעה בתשתיות‬‫סניטריה וכו). כלל ההשפעות הבריאותיות הצפויות של שינויי האקלים, כפי שפורטו למעלה, עשויות‬‫לכפות הגירה ונדידה של אוכלוסיות אנשים ובעלי חיים שונים (ובניהם גם בעלי חיים המשמשים‬‫כווקטורים מעבירי מחלות) לחלקים שונים בעולם. תהליך זה עלול להביא גם הוא לשינויי בהתפלגות‬ ‫הגיאוגרפית של המחלות השונות.‬ ‫בהיבט המגוון הביולוגי, שינויי אקלים גלובליים צפויים להביא לשינויים משמעותיים ביחסי הגומלין בין‬‫מינים ובתפוצתם הגיאוגרפית, תוך השלכות על המגוון הביולוגי ועל אספקת שרותי המערכת. הדבר נכון‬‫הן לאקוסיסטמות של מים מתוקים ביבשה (כולל נחלים, מקווי מים עונתיים, מעיינות והכנרת),‬‫אקוסיסטמות ימיות (מפרץ אילת והים התיכון) והן לאקוסיסטמות יבשתיות. חשוב לציין, כי למרות‬‫שהביוטה באזורנו מותאמת לתנאים של חוסר ודאות אקלימית, הפחתה נוספת בכמות המשקעים‬ ‫ובסדירותם יכולה להביא לשינוים קריטיים במערכת האקולוגית ובתפקודה, בעיקר באזור המדברי‬ ‫הצחיח.‬‫בנושא המגוון הביולוגי ניתן לציין כי למרות שבעשור האחרון הולך וגדל מספר המחקרים העוסקים‬‫בהשפעות עתידיות של שינויי האקלים על החי והצומח ועל תפקוד המערכות אקולוגיות, מספר מועט‬‫ביותר של מחקרים נעשו בנושא זה בישראל. הסקירה מציגה את הידע הקיים בנוגע להשפעות שינוי‬‫אקלים על המגוון הביולוגי באזורים ים תיכוניים בעולם תוך דגש על מחקרים שנעשו בישראל ובחופיה.‬‫המחקרים המעטים שבדקו השפעות שינויי אקלים על עושר ומגוון מינים בישראל, מציגים תוצאות שאינן‬‫חד-משמעית ומשתנות לפי הקבוצה הנחקרת. מספר המחקרים שבדקו השפעות שינוי אקלים על‬‫מערכות מים מתוקים הוא נמוך במיוחד, כנראה משום שבמערכות אלה האיום העיקרי הוא לחץ פעילות‬‫האדם. שינוי אקלים יגביר את הלחץ על מערכות אלה, ובכך יחמיר את הדרדור במצבן. מודל לחיזוי‬‫השפעות שינויי אקלים על טווח התפוצה של מינים חוזה שבעקבות עליית הטמפרטורות ישתנו תחומי‬‫התפוצה של מינים והם יזוזו לאזורים בהם יהיה טווח טמפרטורות הדומה לזה בו הם מתקיימים כיום.‬‫אחת ההשלכות של שינוי טווח התפוצה של מינים עשויה להיות התפשטות של פרוקי-רגליים טרופיים‬ ‫והגברת ההפצה של מחלות המועברות באמצעותם. אוכלוסיות הנמצאות באזור המעבר מאקלים ים‬‫תיכוני לאקלים המדברי מאופיינות במגוון גנטי גבוה ולכן אזורים אלה הינם בעלי חשיבות לשמירת מגוון‬‫ביולוגי בעידן שינויי אקלים. הבדלים בהרכב הגנטי בין אוכלוסיות מבתי גידול בתנאים סביבתיים שונים‬‫יכולים לשמש לשימור המין תחת תנאי עקה. ניתן להניח השפעה קטנה יחסית על יצרנות ראשונית‬‫(מרעית) באזורי מרעה. במערכות ימיות, הסקירה מדגישה השפעה חזקה של מינים פולשים בים התיכון,‬‫תופעה שככל הנראה צוברת תאוצה עם התחממות מי הים. השפעה משמעותית נוספת היא הרס של‬‫טבלאות הגידוד החופיות. האיום העיקרי למערכת במפרץ אילת הוא הלבנת האלמוגים המהווים את‬ ‫הבסיס למערכת האקולוגית של השונית.‬‫תחום הבניה הירוקה נתפס לרוב כתחום בו ניתן למנף הפחתה (‪ )mitigation‬של פליטות גזי חממה,‬‫שכן, סקטור המבנים אחראי לכ-%04 מצריכת האנרגיה העולמית וכשליש מפליטות גזי החממה. אולם,‬‫שינויי האקלים הצפויים מחייבים גם שינוי תפיסתי מבחינת התאמת הערים והמבנים (הצללה, חשיפה‬‫לרוח, נוחות תרמית בבניינים, התאמה לאירועי קיצון כמו הצפות או עליית מפלס המים ועוד). סקטור זה‬‫הוא גם בעל הפוטנציאל הגדול ביותר להפחתות משמעותיות וכדאיות בצריכה ובפליטות. אורך החיים‬‫של מבנים הוא ארוך יחסית ולכן פעולות שנעשות כיום הן בעלות השפעה על כמות הפליטות לטווח הזמן‬‫הבינוני והארוך. המערך העירוני הוא בעל השפעה רבה על יצירת מיקרו-אקלים בעיר - מורפולוגית העיר‬‫ואוריינטציית הרשת האורבנית משפיעות על הצללה וחשיפת הרחובות והשטחים הפתוחים לשמש‬‫ולרוח, אך יחד עם זאת על אגירת החום. כמו כן, יש להתייחס לגורמים אלה בעת שילוב מערכות‬‫סולריות להפקת אנרגיה בבניינים (חימום מים, תאים פוטו-וולטאים, מיקרו טורבינות רוח)- למערך‬‫העירוני השפעה מכרעת על יעילות מערכות אלה. ערים יכולות להפחית את כמות הפליטות של גזי‬‫חממה תוך התמודדות עם בעיות סביבתיות נוספות כגון זיהום אוויר, פסולת ותחבורה, ופיתוח כלכלי‬‫מקומי ע"י קידום שימוש במקורות אנרגיה אלטרנטיביים מחד גיסא, וקידום עיר מתוכננת טוב יותר‬ ‫- 21 -‬
  13. 13. ‫המצמצמת זחילה עירונית ופרבור, מעודדת עירוב שימושים, בניינים ירוקים ותחבורה ציבורית טובה‬ ‫יותר, מאידך גיסא.‬‫בראיה הרב-תחומית בתחום הגיאו-אסטרטגי, קיימת התייחסות לשלוש תופעות עיקריות הנובעות‬‫משינוי אקלים, שעומדות בבסיסן של המשמעויות הגאואסטרטגיות לישראל: מחסור במים, עליית מפלס‬‫פני הים, עלייה בטמפרטורות (התחממות, התייבשות גוברת והגברת אירועי קיצון) ובנוסף עליהן,‬‫נושאים משולבים שיושפעו מאפקט מצטבר של שינויי האקלים. ההשפעה משליכה על מגוון רחב של‬‫נושאים גיאואסטרטגיים, בהתאם למספר מרחבים גיאוגרפיים: מעגל פנימי, מעגל המדינות השכנות,‬‫מעגל המדינות המוסלמיות-ערביות הסמוכות למעגל הראשון ויתר מדינות העולם. נמצא, כי לשינויי‬‫האקלים יהיו השפעות מרחיקות לכת על ישראל, אם כי קיימים פערי ידע שיש להשלימם. בין הנקודות‬‫החשובות ביותר בנושא זה ניתן למנות את שינוי מאזן הכוחות הגיאואסטרטגי, משק המים, ההגירה‬ ‫בישראל (לתוכה, סביבה, או דרכה), צריכת אנרגיה מוגברת, תחום המזון, מערכת הביטחון ועוד.‬‫בתחום הכלכלה, שינויי האקלים עלולים להשפיע בין היתר על הכלכלה העולמית בכלל ועל הכלכלה‬‫הישראלית בפרט. קיימים מספר מחקרים אשר אומדים את הנזק הכלכלי של שינויי אקלים ללא פעולות‬‫הפחתה ו/או התאמה ומצביעים על שינויים בתוצר העולמי הגולמי בהתאם לשינוי הצפוי בטמפרטורה‬‫הממוצעת. נזק זה נאמד בכ- %5.0 לשנה במחצית המאה הנוכחית וגדל לכ- %5-1 לשנה עד סוף‬ ‫המאה הנוכחית ולאחריה.‬‫עלויות התאמה, הפחתה ונזק של שינויי האקלים קשורות האחת בזולתה. ככל שצעדי התאמה נרחבים‬‫יותר, כך הנזק קטן וקטן הצורך בצעדי הפחתה. מאידך ככל שההפחתה רחבה יותר, השינויים‬ ‫האקלימיים פחות דרסטיים ועלויות התאמה קטנות.‬‫ניתן לציין כי קיימת פעילות מחקרית ענפה בניסיון להעריך כלכלית את פעולות ההתאמה ברמה‬‫העולמית. אולם מרבית המחקרים מעריכים עלויות התאמה ברמה עולמית אגרגטיבית או לפי איזורי‬‫פיתוח ולא ברמה של מדינה וענף. לרוב, מחקרים אלה באים להצביע על עלויות התאמה גבוהות‬‫במדינות מתפתחות ביחס למדינות מפותחות. על כן קשה ללמוד מספרות זו על עלויות התאמה הצפויות‬‫למדינה מפותחת קנה כמו ישראל. מחקר בנושא המתמקד על ישראל לא נמצא בספרות. מרבית‬‫המחקרים הכלכליים ברמת הענף עוסקים בתופעת עלית פני הים או בענף החקלאות ואילו עבור ענפים‬‫אחרים המידע המחקרי מצומצם. מספר מחקרים הכלכליים מבוצעים בשיטת ה- ‪ ,Top-Down‬תוך שימוש‬‫במודלים מסוג ‪ (Computable General Equilibrium) CGE‬או ‪.(Integrated Assessment Model( IAM‬‬‫מודלים אלו משמשים להערכת העלות של תוכניות הפחתה של פליטות גזי חממה, עלויות הנזק של‬‫שינויי האקלים או התאמה לשינויים אלה. מחקרים בנושא התמודדות עם השפעות שינויי אקלים על‬‫כלכלת ישראל הינם מעטים. ביניהם, ניתן להצביע על מחקרים כלכליים שבוצעו בשנים האחרונות‬‫בישראל אשר בחנו את השפעת שינויי האקלים על ישראל, תוך התמקדות בענף בודד כמו החקלאות, וכן‬ ‫מחקרים שאמדו את עלויות תמריצים כלכליים להפחתת פליטות גז"ח.‬‫באופן כללי ניתן לחלק את הפרסומים לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה, מחקרים המתעדים שינויים‬‫שנצפו במשתנים אקלימיים שונים בתקופות שונות ובאזורים שונים. מחקרים אלו מבוססים בדרך כלל על‬‫ניתוחים סטטיסטיים של מדידות. הקבוצה השנייה כוללת מחקרים מבוססי תרחישי בוחן לגבי מגמות‬‫ההשתנות של פרמטרים אקלימיים בעתיד בהתאם למודלים או על בסיס הנחות לגבי המשך מגמות‬‫השינוי שנמצאו במחקרים בקבוצה הראשונה. יש להדגיש שעל-אף מספר המחקרים הגדול מאוד‬‫שהתפרסם, הסינתזה ביניהם קשה ביותר ואף בלתי אפשרית וזאת מפאת השונות בנתונים,‬‫בשיטות ניתוח ובתקופות המחקר. בהתאם לאמור לעיל, ניתן להסיק כי פערי הידע המחקריים לגבי‬‫השפעת תופעת שינויי האקלים על כלל התחומים הינם רבים ומגוונים. במשק המים, יש להתייחס‬‫לנושאים של שונות במשקעים (כמות, פריסה, אירועי קיצון) והשפעתם על המילוי החוזר, השפעות עליית‬‫הטמפרטורות על התאדות לסוגיה ועל איכות מים, שכיחות בצורות, ניטור נגר עילי, ביטחון מים ומזון,‬‫ובמערכות העירונית: חיסכון ופחת. בענף הבריאות, הפערים המרכזיים באים לידי ביטוי בעיקר בתחומים‬ ‫- 31 -‬
  14. 14. ‫של השפעת שינויי אקלים על מחלות לב, מחלות נשימתיות, סרטן וקטראקט, מחלות מדבקות‬‫שמועברות באמצעות מזון ווקטורים. לגבי תחום המגוון הביולוגי, קיים קושי אמיתי להעריך את‬‫ההשפעות של שינויי אקלים על מערכות אקולוגיות לאור המחסור בידע המבוסס על מחקר אמפירי.‬‫בתחום הכלכלי הרב-תחומי מצביעה הסקירה על פערי הידע בנושאי הערכה אמפירית של עלויות‬‫ההתאמה בישראל, מחקרים כלכליים-ענפיים, מחקרים כמותיים מבוססי מודלים של אסטרטגיית‬‫התאמה, וחקירת נושא אי-הודאות בתופעת שינוי האקלים והשפעתו על הערכות העלות ובחירת‬ ‫המדיניות, כולל סקטור הביטוח.‬‫בנוסף, קיימים תחומים נוספים, אשר טרם טופלו במסגרת מרכז הידע ולהם פוטנציאל פגיעות משינויי‬‫האקלים מחד גיסא, והשפעות על המשק הישראלי, מאידך גיסא, כגון משק האנרגיה והחשמל,‬ ‫החקלאות, התיירות, התחבורה ועוד, שאי טיפול בהם יקשה על קבלת תמונה מלאה וכוללת.‬‫לסיכום, מסמך זה כולל סקירה מקיפה בתחומי הידע המרכזיים בנושא שינויי אקלים, ומיועד להוות‬‫בסיס נתונים ראשוני לצורך המשך הפעילות המחקרית-מדעית בנושא, בסיועם של צוותי ההיגוי‬‫הייעודיים שהוקמו. המשך הפעילות נדרש לצורך הגדרת מדיניות הפעולה של מדינת ישראל בכל‬‫תחום וההיערכות לביצועה בעיתוי הנדרש, תוך הקניית האמצעים הניהוליים והתקציביים ע"י מקבלי‬ ‫ההחלטות.‬ ‫- 41 -‬
  15. 15. ‫סיכום דו"ח 1 במבט חטוף‬ ‫אקלים‬ ‫פערי ידע מרכזיים‬ ‫השפעות מהותיות‬ ‫צפי לשינוי‬ ‫‪ ‬משטר הגשם‬ ‫ירידה לא מובהקת של כ-%7.3-1.1 לעשור‬ ‫כמות גשם שנתית‬ ‫בממוצע‬ ‫הקשר בין הטמפרטורה לגשם‬ ‫ירידה לא מובהקת של 1-5.2 ימים לעשור‬ ‫מספר ימי גשם‬ ‫התקצרות לא מובהקת‬ ‫אורך פרקי גשם‬ ‫תרחישים לגבי מרכיבים שונים של משטר הגשם‬‫- השפעת עליית הטמפרטורה על משטר הגשם‬ ‫התארכות פרקי היובש בעונה הגשומה,‬ ‫פרקי יובש‬ ‫- ‪ Downscaling‬לגבי מספר פרקי הגשם‬ ‫מובהקת במרבית התחנות‬ ‫- ‪ Downscaling‬לגבי יבול פרקי הגשם‬ ‫התקצרות עונת הגשם בשיעור של 3-4 ימים‬ ‫אורך עונת הגשם‬ ‫לעשור. ניכרת יותר באביב, מובהקת רק‬ ‫במספר תחנות.‬ ‫עליה לא מובהקת‬ ‫אי וודאות‬ ‫עליה מובהקת בשיעור שבין ‪ 0.3°C‬ל-‪0.5°C‬‬ ‫טמפרטורה שנתית‬ ‫לעשור.‬ ‫ממוצעת‬ ‫עליה ממוצעת בשיעור ‪ 0.4°C‬לעשור‬ ‫טמפרטורה‬ ‫ממוצעת בקיץ‬ ‫עליה ממוצעת בשיעור ‪ 0.3°C‬לעשור‬ ‫טמפרטורה‬ ‫ממוצעת בחורף‬ ‫עליה ממוצעת בשיעור ‪ 0.1°C‬לעשור‬ ‫שנתית‬ ‫משרעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫עליה מובהקת ברוב התחנות בשעור שבין‬ ‫טמפרטורת‬ ‫‪ 0.3°C‬ל-‪ 0.6°C‬לעשור.‬ ‫יומית‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצעת בקיץ‬ ‫עליה מובהקת בשיעור שבין ‪ 0.5°C‬ל-‪1.0°C‬‬ ‫טמפרטורת מינימום‬ ‫לעשור.‬ ‫יומית ממוצעת בקיץ‬ ‫עליה מובהקת בשיעור שבין ‪ 0.1°C‬ל-‪0.5°C‬‬ ‫טמפרטורת‬ ‫לעשור.‬ ‫יומית‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצעת בחורף‬ ‫עליה מובהקת בשיעור שבין ‪ 0.1°C‬ל-‪0.6°C‬‬ ‫טמפרטורת מינימום‬ ‫לעשור.‬ ‫ממוצעת‬ ‫יומית‬ ‫בחורף‬ ‫עליה מובהקת בהרים בשיעור שבין ‪ 0.2°C‬ל-‬ ‫יומית‬ ‫משרעת‬ ‫‪ 0.3°C‬לעשור.‬ ‫ממוצעת‬ ‫ירידה מובהקת במישורים בשיעור שבין‬ ‫‪ 0.2°C‬ל-‪ 0.6°C‬לעשור.‬ ‫עליה בשכיחות ובעוצמה‬ ‫גלי חום (‪)> 33°C‬‬ ‫ירידה בשכיחות בשיעור של %01-%1‬ ‫גלי קור ואירועי קרה‬ ‫לעשור.‬ ‫(‪)< 5°C‬‬ ‫עליה‬ ‫אי וודאות‬ ‫העליה הגדולה ביותר בקיץ בשיעור ממוצע‬ ‫עומס חום‬ ‫שבין ‪ 0.6°C‬ל-‪ 0.7°C‬לעשור (משמעותה‬ ‫עלייה במדרגת עומס חום שלמה בשלושים‬ ‫שנה).‬ ‫- 51 -‬
  16. 16. ‫מים‬ ‫פערי ידע מרכזיים‬ ‫השפעות משניות‬ ‫השפעות‬ ‫צפי לשינוי‬ ‫תחום‬ ‫מהותיות‬ ‫‪ ‬מודלים:‬ ‫ירידה בספיקת‬ ‫בכמות‬ ‫ירידה‬ ‫משקעים‬‫‪ Downscaling‬של אזורים בעלי חשיבות‬ ‫-‬ ‫הירדן; ובנפח‬ ‫המשקעים‬ ‫למשק המים.‬ ‫המים בכנרת;‬ ‫באזורים‬‫מודלים הקושרים נפח גאות, כמות גשם,‬ ‫-‬ ‫מחסור במים.‬ ‫ההרריים בצפון‬ ‫פרישתן והשפעתם על נפח נגר יחסית לגאות.‬ ‫הארץ.‬ ‫‪ ‬היערכות:‬ ‫של‬ ‫קריסה‬ ‫אקלים ארידי‬ ‫בכמות‬ ‫ירידה‬‫לאלו תרחישים יש להיערך לאור השונות‬ ‫אקוסיסטמות‬ ‫יותר‬ ‫יותר,‬ ‫המשקעים‬ ‫בממצאי המודלים.‬ ‫בנגב‬ ‫התאדות, יותר‬ ‫בדרום הארץ.‬ ‫‪ ‬התאדות:‬ ‫דיות, מחסור‬ ‫חיזוי ותרחישי התאדות מהקרקע‬ ‫במים.‬ ‫‪ ‬אירועי קיצון של משקעים והשפעתם על‬ ‫חשש‬ ‫קרקע, חלחול והמילוי החוזר‬ ‫להפחתה‬ ‫‪ ‬ניטור נגר עירוני‬ ‫במילוי החוזר‬ ‫‪ ‬אגירה‬ ‫באקוויפרים –‬‫בחינה של כדאיות אגירה-עילית לעומת‬ ‫-‬ ‫מחסור במים.‬ ‫החדרה למי התהום.‬ ‫עליה‬ ‫באופי‬ ‫שינויים‬‫מודלים לחיזוי מילוי חוזר באקוויפרים בעשורים‬ ‫-‬ ‫בשיטפונות,‬ ‫המשקעים, פרקי‬ ‫הקרובים (כולל השפעות תכסית).‬ ‫בנגר‬ ‫גידול‬ ‫יובש ושיטפונות‬ ‫‪ ‬בצורת‬ ‫עילי ושיטפונות‬ ‫יצירת אינדקס בצורת לישראל‬ ‫בנחלים, נזק‬ ‫‪ ‬השפעות אנתרופוגניות‬ ‫לרכוש‬‫פיתוח שיטות לצורך הבחנה בין השפעות של‬ ‫לאקוסיסטמות,‬‫שינוי אקלים גלובלי על משק המים לבין השפעות‬ ‫פעילות‬ ‫אנתרופוגניות מקומיות‬ ‫וחיי‬ ‫כלכלית‬ ‫‪ ‬זיהום מי תהום‬ ‫אדם.‬‫קביעת הגבול שבו מים שפירים חדלים להיות‬ ‫שינויים אקולוגיים‬ ‫גידול‬ ‫עליה‬ ‫טמפרטורה‬ ‫שפירים לכל אחד ממקורות המים הטבעיים.‬ ‫צורך‬ ‫בכנרת;‬ ‫בהתאדות בכל‬ ‫בטמפרטורות‬ ‫‪ ‬צריכת מים עירונית‬ ‫בהגדלת‬ ‫המים‬ ‫גופי‬ ‫והתאדות‬‫מדדים להצלחה וכישלון של מבצעי‬ ‫-‬ ‫ההשקיה.‬ ‫כולל מאגרים;‬ ‫הסברה לחיסכון.‬ ‫עליה בתדירות‬ ‫בחינה של מדדי פחת ושיפורים.‬ ‫-‬ ‫הבצורות‬ ‫בדרום.‬ ‫‪ ‬חקלאות, סביבה, בטחון‬ ‫- הגדרת ביטחון מזון (כולל מלאי חירום).‬ ‫קרקע‬ ‫צריכת‬ ‫זיהום קרקע‬ ‫שפכים וקולחים‬ ‫שפכים‬ ‫למאגרים; מיקום‬ ‫תהום;‬ ‫ומי‬ ‫– גידול בכמות,‬ ‫מט"שים‬ ‫תוספת מלחים‬ ‫שיפור באיכות,‬ ‫ומאגרים;‬ ‫למי התהום;‬ ‫במים‬ ‫שימוש‬ ‫חוקיים‬ ‫קשיים‬ ‫חשש מבעיות‬ ‫אפורים.‬ ‫ותכנוניים;‬ ‫תברואתיות.‬ ‫הפחתה בצריכת‬ ‫שפירים‬ ‫המים‬ ‫בחקלאות.‬ ‫המים‬ ‫טיב‬ ‫הגדלת היצע‬ ‫התפלת מי ים‬ ‫התפלה‬ ‫בחקלאות;‬ ‫ללא‬ ‫המים‬ ‫ומים מליחים –‬ ‫זיהום‬ ‫הפחתת‬ ‫גאו‬ ‫תלות‬ ‫הגדלת היצע.‬ ‫ומי‬ ‫קרקעות‬ ‫אסטרטגית,‬ ‫תהום במלחים;‬ ‫הגדלת פליטת‬ ‫סילוק תמלחות.‬ ‫חממה;‬ ‫גזי‬ ‫עלות גבוהה‬ ‫לצרכנים.‬ ‫שילוב מי נגר‬ ‫מים‬ ‫אובדן‬ ‫נגר עילי – גידול‬ ‫נגר עילי‬ ‫בגנים ופארקים,‬ ‫שאינם‬ ‫עילי‬ ‫בנגר‬ ‫שימור מי נגר‬ ‫מחלחלים‬ ‫במיוחד באזורים‬ ‫בנחלים.‬ ‫לאוגר, מניעת‬ ‫מעוירים, הצפות‬ ‫נזקי הצפות.‬ ‫בשטחים‬ ‫חקלאיים.‬ ‫- 61 -‬
  17. 17. ‫בריאות‬ ‫פערי ידע מרכזיים‬ ‫השפעות משניות‬ ‫השפעות מהותיות‬ ‫צפי לשינוי‬ ‫‪ ‬ישנה אי וודאות בנוגע לעוצמת ההשפעה של‬ ‫‪ ‬עליה בעומס‬ ‫‪ ‬שינוי דפוס התחלואה‬ ‫עליית‬ ‫שינויי האקלים על ההיארעות הסתבכות קרדיו-‬ ‫על גוף האדם‬ ‫במחלות כרוניות-‬ ‫טמפרטורה‬ ‫וסקולרית כתוצאה מאירועי מזג אוויר קיצוני‬ ‫כתוצאה‬ ‫עליית שיעור תחלואה‬ ‫ממוצעת‬ ‫וממחלות מסוימות שעוברות מוקטורים לבני‬ ‫מהצורך‬ ‫ותמותה ממחלות לב‬ ‫אדם.‬ ‫לשמור על‬ ‫‪ ‬התארכות עונת‬ ‫‪ ‬מחלות ה-‪ ,vector born‬הן מחלות מולטי-‬ ‫טמפרטורת‬ ‫הפעילות והרחבת‬‫פקטוריאליות, קשה לדעת מהי התרומה היחסית‬ ‫גוף קבועה‬ ‫הפיזור הגיאוגרפי של‬ ‫של כל פרמטר, ובכלל זה משתנים אקלימיים,‬ ‫וקטורים המעבירים‬ ‫לתוצאת המחלה הסופית.‬ ‫מחלות זיהומיות-‬ ‫התגברות התחלואה‬ ‫במחלות זיהומיות-‬ ‫רלוונטי במיוחד‬ ‫לישראל‬‫‪ ‬למקד את המחקר על מערכות התראה של גילוי‬ ‫עליה בעומס‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬עליה במספר מקרי‬ ‫עליית העוצמה‬ ‫מוקדם ואמצעי תקשורת אשר מכוונים בעיקר‬ ‫על גוף האדם‬ ‫מכות החום/ההיפו-‬ ‫של‬ ‫והתדירות‬ ‫עבור קבוצות ספציפיות שנמצאות בסיכון מוגבר‬ ‫כתוצאה‬ ‫תרמיה.‬ ‫טמפרטורות‬ ‫לתחלואה לבבית שקשורה לשינויי אקלים‬ ‫מהצורך‬ ‫קיצון‬ ‫לשמור על‬ ‫טמפרטורת‬ ‫גוף קבועה‬ ‫‪ ‬ידוע כי התחממות החורף תגרום להארכת זמן‬ ‫עליה בעומס‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬התארכות עונת‬ ‫התארכות פרקי‬ ‫פעילות הוקטורים. לא ידוע כיצד תשפיע על‬ ‫על גוף האדם‬ ‫הפעילות של וקטורים‬ ‫של‬ ‫הזמן‬ ‫הנגיפים עצמם. רלוונטי במיוחד לישראל‬ ‫כתוצאה‬ ‫המעבירים מחלות‬ ‫טמפרטורות‬ ‫‪ ‬קיימים פערי ידע בנוגע להשפעה של שימוש‬ ‫מהצורך‬ ‫זיהומיות- התגברות‬ ‫קיצון‬‫מחודש או מוגבר בחומרי הדברה וקטלי עשבים;‬ ‫לשמור על‬ ‫התחלואה במחלות‬ ‫יש להעריך את היקף העלייה בשימוש בחומרי‬ ‫טמפרטורת‬ ‫זיהומיות-‬ ‫הדברה‬ ‫גוף קבועה‬ ‫במיוחד‬ ‫רלוונטי‬ ‫לישראל‬ ‫‪ ‬ישנם פערי ידע ביחס לשינויים בטמפרטורה,‬ ‫החמרה‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬התרבות בתי הגידול‬ ‫התגברות‬ ‫משקעים ובמשתני מזג אוויר אחרים שעשויים‬ ‫במחלות‬ ‫של יתושים ווקטורים‬ ‫הלחות‬ ‫להשפיע על הטווח הגיאוגרפי וההיארעות של‬ ‫כרוניות‬ ‫אחרים המעבירים‬ ‫תמותה ותחלואה ממחלות נשימתיות‬ ‫מחלות זיהומיות-‬‫‪ ‬יש לבנות את מערכת הניטור עבור וירוס הנילוס‬ ‫התגברות התחלואה‬ ‫המערבי ומחלות אחרות המועברות על ידי‬ ‫במחלות זיהומיות‬ ‫וקטורים בצורה טובה יותר על ידי שיפור‬ ‫במיוחד‬ ‫רלוונטי‬ ‫לישראל‬ ‫הרגישות, כך שתהיה בעלת יכולות טובות יותר‬ ‫לגלות את מחזוריות המחלות בשלב מוקדם.‬ ‫‪ ‬מחקר יעיל דורש פיתוח של מאגר נתונים ארוכי‬ ‫עלית תחלואה ותמותה‬ ‫‪‬‬ ‫החמרה בזיהום‬ ‫טווח על ההיארעות וההימצאות של מחלות‬ ‫ממחלות נשימה‬ ‫האוויר‬ ‫בדרכי הנשימה, בנוסף למשתנים סביבתיים‬ ‫כרוניות‬ ‫וחברתיים שקשורים אליהם‬ ‫‪ ‬יש להשתמש בשיטות סטטיסטיות מתאימות,‬ ‫כדוגמת רגרסיה רבת-רמות וניתוח נתיבים‬ ‫‪ )Path) analysis‬עבור הערכת הקשרים בין‬ ‫המשתנים ובין תוצאות בריאותיות נשימתיות על‬‫מנת לחקור מתווכחים אפשריים של אותם קשרים‬ ‫הגירה כפויה‬ ‫‪‬‬ ‫התפרצות מחלות,‬ ‫‪‬‬ ‫עליית השכיחות‬ ‫של אוכלוסיות‬ ‫זיהום מים, פגיעה‬ ‫של‬ ‫ופיזור‬ ‫בתשתיות סנטריה‬ ‫תופעות/אסונות‬ ‫גיאוגרפי של‬ ‫(בצורת,‬ ‫טבע‬ ‫מחלות שונות‬ ‫שיטפונות)‬ ‫איתן‬ ‫- 71 -‬
  18. 18. ‫מגוון ביולוגי‬ ‫פערי ידע מרכזיים‬ ‫השפעות משניות‬ ‫השפעות מהותיות‬ ‫צפי לשינוי‬ ‫‪ ‬תחזיות לגבי שינוי דגמי תפוצה של מינים‬ ‫שינוי הרכב חברות החי‬ ‫‪ ‬תחזיות לגבי שינויים בתצורת הצומח ובהרכב‬ ‫והצומח‬ ‫תחומי‬ ‫שינוי‬ ‫המינים והמגוון של הצמחיה באזורים שונים‬ ‫של‬ ‫התפוצה‬ ‫מינים לאזורים‬ ‫בהם יהיה טווח‬ ‫הערכה של איומים על מינים נדירים‬ ‫‪‬‬ ‫הכחדה של מינים בקצה‬ ‫טמפרטורות‬ ‫הערכה של פוטנציאל שימור ‪ ex situ‬תחת שינוי‬ ‫‪‬‬ ‫גבול התפוצה‬ ‫הדומה לזה בו‬ ‫אקלים‬ ‫מתקיימים‬ ‫הם‬ ‫הערכה של פוטנציאל שימור ‪in situ‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיום‬‫זיהוי מינים פולשים שפגיעתם משמעותית במיוחד‬ ‫‪‬‬ ‫הגברת כניסה של מינים‬ ‫במערכות אקולוגיות טבעיות בישראל זיהוי דרכים‬ ‫פולשים‬ ‫לצמצום כניסה של מינים פולשים‬ ‫פיתוח שיטות לדיכוי מינים פולשים‬ ‫‪‬‬ ‫זיהוי מזיקים העשויים להתפשט בעקבות שינוי‬ ‫‪‬‬ ‫אקלימי‬ ‫השפעות שינוי אקלימי על התנהגות פתוגנים‬ ‫‪‬‬ ‫שינוי טווח התפוצה של‬‫ופרזיטים בצמחים ובבעלי-חיים ודרכים לטפל בהם‬ ‫גורמים מעבירי מחלות‬ ‫השפעות שינוי אקלימי על תפוצת אלרגנים‬ ‫‪‬‬ ‫(חרקים ואלרגנים)‬ ‫‪ ‬השפעת שינוי אקלים על פנולוגיה של צמחים‬ ‫מועדי‬ ‫הקדמת‬ ‫שינוי באינטראקציות בין-‬ ‫תזמון‬ ‫שינוי‬ ‫ובע"ח‬ ‫של‬ ‫הנדידה‬ ‫מיניות‬ ‫החיים‬ ‫מחזורי‬ ‫‪ ‬תחזיות לגבי השפעות על האבקה והפצת זרעים‬ ‫ציפורים נודדות‬ ‫של צמחים ובעלי‬ ‫חיים‬ ‫‪ ‬עמידות של מיני מפתח בחורש הים תיכוני לשנויי‬ ‫ירידה משמעותית בייצור‬ ‫התייבשות רחבת‬ ‫האקלים הצפויים (אורן ירושלים, אלון מצוי, אלון‬ ‫הראשוני של המערכת‬ ‫היקף של צומח‬ ‫תבור)‬ ‫וירידה במגוון הצמחים‬ ‫מעוצה‬ ‫‪ ‬הערכת ערכי סף של משתני האקלים השונים‬ ‫ובעלי החיים‬ ‫(טמפרטורה, משקעים, התאיידות), העשויים‬ ‫לערער יציבות של בתי גידול שונים‬‫‪ ‬השפעות שינוי אקלימי על תדירות ועצמת שריפות‬ ‫תדירות גבוהה של שריפות‬ ‫הסיכון‬ ‫הגדלת‬ ‫יער וחורש‬ ‫תשנה באופן מהותי את‬ ‫לשריפות‬ ‫‪ ‬השפעות שריפות חוזרות על המגוון הביולוגי‬ ‫החורש הים-תיכוני‬ ‫במערכות יער וחורש‬ ‫‪ ‬השפעה על תנאים פיסיים ועל תפקוד אקולוגי‬ ‫דרדור נוסף במצבם של‬ ‫הגדלת הלחץ על‬ ‫‪ ‬הסדרת נחלים בדרך שתשמר את התפקוד‬ ‫בתי גידול רגישים אלה ואף‬ ‫בתי גידול של‬ ‫האקולוגי שלהם‬ ‫אבדן שלהם‬ ‫מים מתוקים‬ ‫‪ ‬שימוש בקולחים לשיקום נחלים‬ ‫‪ ‬פיתוח כלים לשיקום מערכות אקולוגיות פגועות‬ ‫אבדן המינים המאכלסים‬ ‫הרס של טבלאות‬ ‫בתי גידול אלה‬ ‫בחופי‬ ‫הגידוד‬ ‫הים התיכון‬ ‫‪ ‬הבנת המבנה של מערכות אקולוגיות ימיות כדי‬ ‫נוסף‬ ‫גידול‬‫לחזות שינויים כתגובה לשינויים באקלים או כתוצאה‬ ‫במספר המינים‬ ‫מפלישות מינים אקזוטיים‬ ‫מים-‬ ‫שמוצאם‬ ‫‪ ‬הבנת השפעות של שינויים אקולוגיים-אקלימיים-‬ ‫סוף במי הים‬ ‫הידרוגראפיים על ריבוי, התרבות, שיפעה וזמינות‬ ‫התיכון‬ ‫לדיג של אורגניזמים ימיים.‬ ‫‪ ‬פיתוח כלים לשיקום מערכות אקולוגיות פגועות‬ ‫הרס המערכת האקולוגית‬ ‫הלבנת‬ ‫של השונית‬ ‫האלמוגים‬ ‫במפרץ אילת‬ ‫‪ ‬הערכה של שירותי המערכת האקולוגית‬ ‫בשלב ראשוני לא‬ ‫ביכולת‬ ‫שינוי‬ ‫שמספקות המערכות הטבעיות בישראל‬ ‫ירידה‬ ‫צפויה‬ ‫המערכות‬ ‫‪ ‬השפעות תסריטים שונים של שינוי אקלים על‬ ‫משמעותית‬ ‫הטבעיות לספק‬ ‫תיפקוד האקוסיסטמה‬ ‫בכמות המרעית‬ ‫"שירותי‬ ‫את‬ ‫הזמינה באזורים‬ ‫המערכת"‬ ‫לחים‬ ‫- 81 -‬
  19. 19. ‫בניה ירוקה‬ ‫צפי לשינוי‬ ‫(בהתאם‬ ‫פערי ידע מרכזיים‬ ‫השפעות משניות‬ ‫השפעות מהותיות‬ ‫להערכות של‬ ‫תחום אקלים)‬ ‫אמצעים לקידום תכנון ביו-אקלימי ובנייה‬ ‫‪‬‬ ‫הגברת צריכת‬ ‫נוחות תרמית בבניינים‬ ‫ירוקה להשגת תנאי נוחות בתנאים של‬ ‫אנרגיה‬ ‫עליה‬ ‫טמפרטורות עולות‬ ‫עליית צריכת אנרגיה‬ ‫בטמפרטורה‬ ‫שיפוץ אנרגטי של בניינים‬ ‫‪‬‬ ‫לקירור ושינוי הרכב צריכת‬‫פיתוח הנחיות תכנון לסוגי בניין נוספים מעבר‬ ‫‪‬‬ ‫אנרגיה בבניין‬ ‫לקיימים כיום‬ ‫טכנולוגיות חדישות לחיסכון באנרגיה‬ ‫‪‬‬ ‫עלייה בכמות הפליטות‬ ‫בחינת השפעתן על צריכת האנרגיה בבניין‬ ‫‪‬‬ ‫וזיהום אוויר‬ ‫ועל אקלים הרחוב והעיר‬ ‫פיתוח מודלים לאקלים אורבני בקנה מידה‬ ‫‪‬‬ ‫ברמת‬ ‫תרמית‬ ‫נוחות‬ ‫בנייני‬ ‫השטחים הפתוחים והעיר‬ ‫חקירת נוחות תרמית בתנאים משתנים –‬ ‫‪‬‬ ‫עבודה בתנאי חוץ בטמפרטורות עולות‬ ‫פני העיר בתנאים של עליית מפלס המים‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה במבנים‬ ‫עליית מפלס המים‬ ‫חללים ימיים כחללים אורבניים‬ ‫‪‬‬ ‫ובחללים עירוניים‬ ‫גמישות תכנונים של מבנים, מבנים צפים‬ ‫‪‬‬ ‫וכו‬ ‫פגיעה במקורות‬ ‫מדבור‬ ‫מים ואיכותם‬ ‫תכנון עירוני למצבי קיצון‬ ‫‪‬‬ ‫הצפות ושיטפונות‬ ‫אירועי קיצון‬‫הגנה חופית מפני שיטפונות, מערכת ניקוז‬ ‫‪‬‬ ‫עירונית, הגנת אוכלוסייה לאורך קו החוף‬ ‫תכנון אדריכלי למצב׀р

×