Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.
‫היערכות לשינויי אקלים בישראל‬      ‫סקירת ידע קיים‬‫זיהוי פערי ידע ועדיפות להשלמתם‬         ‫דצמבר 1102‬               ‫1‬
‫לשכת המדענית הראשית‬‫דצמבר 1102‬‫המרכז להיערכות לשינוי אקלים הוקם במרץ 1102 במימון המשרד להגנת הסביבה, מובל ע"י‬‫אוניברסי...
‫תודות‬‫פרופ חיים קותיאל, ראש צוות האקלים מבקש להודות לחברי ועדת ההיגוי לנושא שינויי האקלים‬‫בישראל על ההשתתפות בשתי ישיבו...
‫ובינוי ערים. כמו כן, תודות לאנשי המשרד להגנת הסביבה גב גלית כהן, גב גלית פלצור, ואדר יונתן‬                              ...
‫רשימת קיצורים‬AR4 - 4th Assessment ReportBAU- Bussiness As UsusalCC – Climate ChangeCGE - Computable General EquilibriumD...
‫תוכן עניינים‬‫תודות ................................ ................................ ................................ .....
‫3. ההשלכות הבריאותיות של שינויי אקלים, בדגש על ישראל ................................ ............................. 86‬‫....
‫1.3.6 מעגל פנימי – ישראל ................................ ................................ .................................
‫7. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום הכלכלה ................................ ...................................... 961...
‫סיכום מנהלים‬‫במסגרת פעילות המשרד להגנת הסביבה בישראל להכנת תוכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי‬‫האקלים במטרה לגבש מדיני...
‫לשינויים אלה עשויות להיות השפעות משמעותיות על ענפי המשק השונים בדגש על משק המים, ענף‬‫הבריאות, המגוון הביולוגי ותחום הבני...
‫לרעה ובאופנים שונים על האוכלוסיות הנמצאות באזור (התפרצות מחלות, זיהום מים, פגיעה בתשתיות‬‫סניטריה וכו). כלל ההשפעות הבריא...
‫המצמצמת זחילה עירונית ופרבור, מעודדת עירוב שימושים, בניינים ירוקים ותחבורה ציבורית טובה‬                                 ...
‫של השפעת שינויי אקלים על מחלות לב, מחלות נשימתיות, סרטן וקטראקט, מחלות מדבקות‬‫שמועברות באמצעות מזון ווקטורים. לגבי תחום ...
‫סיכום דו"ח 1 במבט חטוף‬                                                                                                  ...
‫מים‬                               ‫פערי ידע מרכזיים‬      ‫השפעות משניות‬             ‫השפעות‬             ‫צפי לשינוי‬ ...
‫בריאות‬                                 ‫פערי ידע מרכזיים‬   ‫השפעות משניות‬                ‫השפעות מהותיות‬         ‫צפי...
‫מגוון ביולוגי‬                              ‫פערי ידע מרכזיים‬         ‫השפעות משניות‬             ‫השפעות מהותיות‬      ...
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

1

Share

Download to read offline

היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א

Download to read offline

דו"ח מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל מרץ 2011, מאגד שבעה ציוותי היגוי המונים למעלה ממאה מדענים, עובדי ציבור, מומחים ונציגי ארגונים ירוקים.

Related Audiobooks

Free with a 30 day trial from Scribd

See all

היערכות לשינויי אקלים בישראל המשרד להגנת הסביבה דוח א

  1. 1. ‫היערכות לשינויי אקלים בישראל‬ ‫סקירת ידע קיים‬‫זיהוי פערי ידע ועדיפות להשלמתם‬ ‫דצמבר 1102‬ ‫1‬
  2. 2. ‫לשכת המדענית הראשית‬‫דצמבר 1102‬‫המרכז להיערכות לשינוי אקלים הוקם במרץ 1102 במימון המשרד להגנת הסביבה, מובל ע"י‬‫אוניברסיטת חיפה יחד עם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ומוסד שמואל נאמן ומאגד שבעה ציוותי‬‫היגוי המונים למעלה ממאה מדענים, עובדי ציבור, מומחים ונציגי ארגונים ירוקים. מטרות מרכז הידע‬‫הינם לרכז את הידע המדעי הקיים בנושא ההיערכות וההסתגלות לשינויי האקלים, לזהות פערי‬‫ידע, לתאר את הסיכונים והשלכות שינויי האקלים על תחומים שונים ולהציע תכנית פעולה לאומית‬‫בתחומי בריאות הציבור, משק המים, בניה ירוקה, מגוון מינים, כלכלה וגיאו אסטרטגיה. בנוסף,‬‫מטרת מרכז הידע לאגם ידע וטכנולוגיות ישראליות אשר ישווקו וייושמו הן במדינת ישראל והן במדינות‬‫יעד אחרות. בדו"ח שהוגש מנותחים שבעה תחומים בהם צפויה השפעה בעתיד הקרוב בניהם: אקלים,‬‫בריאות הציבור, משק המים, בניה ירוקה, מגוון מינים, כלכלה וגיאו אסטרטגיה. חלקו השני של הדו"ח‬‫הנוגע להמלצות קונקרטיות למדיניות היערכות לשינויי אקלים צפוי להיות מוגש למשרד לקראת חודש‬ ‫מרץ.‬‫הממצאים העיקריים הם המשך צפוי של עליית הטמפרטורות השנתיות הממוצעות בין ‪0.3-0.5 oC‬‬‫לעשור, ירידה בכמות המשקעים הממוצעת בין %7.3-1.1 לעשור, תחזית להתגברות תופעת המדבור‬‫בחלקה הדרומי של הארץ, עליה במשך ובעוצמת גלי החום ועליה באירועי קיצון כדוגמת הצפות‬‫ושיטפונות, עליה בהסתברות לשריפות יער, אי ודאות לגבי השפעות על המגוון הביולוגי עם חשש לעליה‬‫במספר המינים הפולשים והקדמת מועדי הנדידה של ציפורים נודדות, נדרשת התאמת מבנים ותכנון‬‫עירוני רגישים לעלייה בטמפרטורה ולסיכוני שיטפונות ופיתוח תחום הבנייה הירוקה, צפויה התגברות גלי‬‫ההגירה לישראל, עליה במאבקים על מקורות מים, שינויים במפלס הים והשפעה על מתקנים אזרחיים‬‫וצבאיים בחוף ותידרש התאמת ביטוחים לנזקי טבע. לאירועים אלו השלכות מרובות על סקטורים‬ ‫שונים במשק וכן השפעות צפויות על המדינות הסובבות אותנו.‬‫הצורך בהסתגלות לשינויים הבא בד בבד עם הניסיון לעצרם קיבל משנה תוקף בועידת האקלים‬‫האחרונה בדרבן , דרום אפריקה, בה עדיין לא הגיעו להסכם עולמי בדבר הפחתת פליטות של גזי‬‫חממה. עקב כך, שינויי האקלים שכבר מתרחשים לא צפויים להאט את קצבם בקרוב אלא להיפך. עבודת‬‫מרכז הידע, יחד עם עבודת משרדי הממשלה השונים תהווה את הבסיס לתוכנית פעולה לאומית‬‫להיערכות לשינויי האקלים. בתוכנית יגובשו המלצות אופרטיביות למדיניות הממשלה בנושא היערכות‬‫והסתגלות לשינויי האקלים הצפויים. המטרה היא תוכנית אדפטיבית שתאגד גם פעולות המונעות נזקים‬ ‫וגם איתור וניצול הזדמנויות כלכליות ואחרות הנובעות מהשינויים העולמיים.‬ ‫-2-‬
  3. 3. ‫תודות‬‫פרופ חיים קותיאל, ראש צוות האקלים מבקש להודות לחברי ועדת ההיגוי לנושא שינויי האקלים‬‫בישראל על ההשתתפות בשתי ישיבות (ב-1102.5.51 באוניברסיטת חיפה וב-1102.7.11‬‫באוניברסיטת תל-אביב), על הדיונים הפוריים, המידע והמחקרים העדכניים שסופקו וסייעו לגיבוש‬‫מסמך זה: ד"ר יעקב אביעד, פרופ פנחס אלפרט, ד"ר נח וולפסון, ד"ר ברוך זיו, פרופ אברהם‬‫זנגביל, ד"ר יואב לוי, ד"ר מיכל לייכטר, ד"ר אפרת מורין, ד"ר ארנה מצנר, פרופ הדס סערוני, ד"ר‬‫עודד פוצטר, מר אבנר פורשפן, ד"ר שלומית פז, פרופ נתן פלדור, ד"ר דב צביאלי, פרופ שמעון‬ ‫קריצק.‬‫תודות גם לגב סיגל קלדרון שאירגנה את פגישות וועדת ההיגוי, סיכמה אותן וריכזה את כל עבודת‬ ‫תחום האקלים במרכז הידע.‬‫פרופ נורית קליאוט, ראש צוות המים, מבקשת להודות תודות לחברי ועדת ההיגוי לנושא "השפעת‬‫שינויי האקלים על משאבי המים" על הדיונים הפוריים, המידע ומחקרים עדכניים שסייעו בגיבוש‬ ‫מסמך זה.‬‫חברי הוועדה הם ד"ר י בר-אור, ד"ר ס נתניהו, פרופ א אדר, פרופ א איסר, פרופ ה ברוינס,‬‫ד"ר ע גבעתי, פרופ ח גבירצמן, ד"ר י גוטמן, ד"ר ג ווינברגר, מ זיידה, ד"ר י ליבשיץ, ד"ר א מורין,‬ ‫ד"ר ד מרקל, פרופ ד רוזנפלד וד"ר י שקדי.‬‫תודה מיוחדת לפרופ פ אלפרט וד"ר א רימר על מחקריהם העדכניים ולא טנא מרשות המים על‬ ‫סיועו בנושא ההתפלה.‬‫פרופ מנפרד גרין, ראש תחום הבריאות, מבקש להודות לצוות ההגוי פרופ רפאל כראל, פרופ שי לין,‬‫ד"ר יוני דובנוב, פרופ בוריס פורטנוב, פרופ חיים המרמן, ד"ר משה אפרת, פרופ יורם אפשטיין, הלל‬‫ברקוביאר, ד"ר אריק אמסטר, פרופ דניאל כהן, פרופ שרה רוזנבלום, ד"ר שלומית פז, ד"ר יצחק‬‫זיידס, ד"ר (אל"מ) סלאמן זארקא, תמר יגר, ד"ר עומרי ענבר, ד"ר אורנה מצנר, ד"ר ברוריה עדיני,‬ ‫פרופ חיים ביבי, ד"ר שירה זלבר שגיא, ד"ר שרה לוי.‬‫ד"ר מרסלו שטרנברג, ראש תחום המגוון הביולוגי וד"ר עפרי גבאי המרכזת את התחום, מבקשים‬ ‫להודות לצוותים שעסקו בהיבטים השונים של המגוון הביולוגי.‬‫צוות מים מתוקים: פרופ אביטל גזית , פרופ שריג גפני, ד"ר תמר זוהרי, ד"ר דנה מילשטיין, ד"ר‬ ‫מנחם גורן, ד"ר ירון הרשקוביץ‬ ‫צוות מערכות יבשתיות: ד"ר זוזה גרינצוייג, פרופ יורם יום-טוב ופרופ יוסף שטיינברגר‬‫צוות מערכות ימיות : ד"ר גיל רילוב, ד"ר דרור אנגל, ד"ר אלוארו ישראל, ד"ר אורית ברנע , ד"ר מנחם‬ ‫גורן‬‫פרופ"ח גדי קפלוטו, ראש תחום הבניה הירוקה, מבקש להודות לשותפים לכתיבת הדו"ח אדר‬‫ויקטוריה בלמן, אדר תמר בן-יצחק, אדר גנית קאופמן, אדר טניה קוגן מהפקולטה לארכיטקטורה‬ ‫-3-‬
  4. 4. ‫ובינוי ערים. כמו כן, תודות לאנשי המשרד להגנת הסביבה גב גלית כהן, גב גלית פלצור, ואדר יונתן‬ ‫אלעזר.‬‫פרופ ארנון סופר, ראש תחום גיאוסטרטגיה, מבקש להודות לד"ר אנטון ברקובסקי, השותף לכתיבת‬‫הדו"ח וכן לחברי ועדת ההגוי: מר אילן פלוס, מר גדי ויסמן, ד"ר מנשה דוידזון, מר רפי פלד, מר מאיר‬‫אורן, ד"ר משה טרדמן, יובל פלד, מר מייקל הרטל, ד"ר סלמן זרקא, ד"ר נעמה טסלר, פרופ אמציה‬‫פלד, ד"ר איתן ישראלי, ד"ר לאה ויטנברג, פרופ רפי סמיט, ד"ר עמית מור, ד"ר ארנון גולן ופרופ‬ ‫יהודה חיות.‬‫פרופ מרדכי שכטר, ראש תחום הכלכלה, מבקש להודות לד"ר רוסלנה-רחל פלטניק ולגב אילת‬‫דוידוביץ אשר סייעו בכתיבת הדו"ח, וכן לחברי ועדת ההגוי: ד"ר סיניה נתניהו, מר נחום יהושע, ד"ר‬ ‫משה ינאי, גב ענבל פריד, גב הלנה פייטלסון ומר עמיר מקוב.‬ ‫תודות מיוחדות לפרופ"ח אופירה אילון וגב אילת דוידוביץ על ריכוז החומר ועריכתו.‬ ‫-4-‬
  5. 5. ‫רשימת קיצורים‬AR4 - 4th Assessment ReportBAU- Bussiness As UsusalCC – Climate ChangeCGE - Computable General EquilibriumDICE - Dynamic Integrated model of Climate and the EconomyEACC - The Economics of Adaptation to Climate ChangeEEA - European Environment AgencyFAIR - Framework to Assess International Regimes for differentiation of commitmentsFDI - Foreign Direct InvestmentGDI - Gross Domestic InvestmentGDP - Gross Domestic ProductGHG - Greenhouse gasesHHWS - Heat Health Warning SystemsIAM - Integrated Assessment ModelIPCC – Intergovernmental Panel on Climate ChangeODA - Official Development AssistanceOECD - Organization for Economic Cooperation and DevelopmentPAGE - Policy Analysis of Greenhouse EffectPPP – Public-Private PartnershipsR&D – Research and DesignRICE - Regional Integrated model of Climate and the EconomyUNDP - United Nations Development ProgrammeUNFCCC - United Nations Framework Convention on Climate ChangeUSD – US DollarWITCH - World Induced Technical Change Hybrid model ‫מט"ש- מתקן טיפול בשפכים‬ ‫מע"צ- מעלות צלזיוס‬ ‫מלמ"ש- מיליון מ"ק בשנה‬ ‫מ"ק- מטר מעוקב‬ ‫קוט"ש- קילווט שעה‬ ‫שפד"ן- מתקן הטיפול בשפכי גוש דן‬ ‫תר"מ- תכנון רגיש למים‬ -5-
  6. 6. ‫תוכן עניינים‬‫תודות ................................ ................................ ................................ .......................................... 3‬‫רשימת קיצורים ................................ ................................ ................................ ............................. 5‬‫תוכן עניינים ................................ ................................ ................................ .................................. 6‬‫סיכום מנהלים ................................ ................................ ................................ ............................. 01‬‫פרק א- סקירת הידע הקיים ................................ ................................ .......................................... 52‬‫1. שינויי האקלים ................................ ................................ ................................ ......................... 52‬‫1.1 מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 52‬‫2.1 סקירת הידע הקיים בתחום האקלים ................................ ................................ ....................... 52‬‫1.2.1 כללי ................................ ................................ ................................ ......................... 52‬‫2.2.1. משטר הטמפרטורות ................................ ................................ .................................... 62‬‫3.2.1. משטר הגשמים ................................ ................................ ................................ ........... 23‬‫4.2.1 הסביבה החופית ................................ ................................ ......................................... 14‬‫5.2.1. זיהום אוויר ................................ ................................ ................................ ............... 44‬‫3.1 זיהוי פערי ידע בתחום שינויי האקלים ................................ ................................ .................... 94‬‫1.3.1. כללי ................................ ................................ ................................ ......................... 94‬‫2.3.1 משטר הטמפרטורות ................................ ................................ .................................... 94‬‫3.3.1. משטר הגשמים ................................ ................................ .......................................... 94‬‫4.3.1 הסביבה החופית ................................ ................................ ......................................... 05‬‫2. השפעת שינויי אקלים על משאבי המים בישראל ................................ .......................................... 15‬‫................................ ................................ ................................ ............... 15‬ ‫1.2 מבוא‬‫2.2 גורמים פיסיים ואקלימיים ................................ ................................ .................................... 15‬‫1.2.2. מגמות נצפות ותחזיות בנוגע לכמויות המשקעים באזורים שונים בארץ .................................. 15‬‫2.2.2. שינויים אקלימיים באגן הים התיכון ובמזרח התיכון – ירידה במשקעים .................................. 25‬‫3.2.2. כמויות ותפרושת משקעים בישראל ................................ ................................ ................ 25‬‫4.2.2 . שינויים באופי המשקעים, עונתיות, פרקי יובש, עוצמת גשם ושיטפונות: מים עיליים ומי תהום.... 25‬‫5.2.2. השפעות של שינויים בטמפרטורה, ובנפחי המילוי החוזר על האקולוגיה של הכנרת .................. 45‬‫6.2.2. ההשפעות האפשריות על ניקוז וספיקות שיא בנחלים ................................ ........................ 55‬‫7.2.2. מגמות ותחזיות לגבי טמפרטורה והתאדות מקרקע ממעיינות, נחלים ומאגרים ........................ 55‬‫3.2. גורמים אנושיים ................................ ................................ ................................ ................. 55‬‫1.3.2. טיפול בשפכים וקולחים ................................ ................................ ................................ 55‬‫2.3.2. התפלת מי ים ומים מליחים ................................ ................................ .......................... 65‬‫3.3.2. ניהול נגר עילי, בניה משמרת מים, ותכנון רגיש למים ................................ ......................... 75‬‫4.3.2. זיהום מי תהום, טיוב בארות ואיכות מי שתייה ................................ .................................. 85‬‫5.3.2. צריכת מים מאפיינים כלליים ................................ ................................ ......................... 95‬‫6.3.2. צריכה עירונית ................................ ................................ .......................................... 95‬‫7.3.2. צריכת מים בחקלאות ................................ ................................ .................................. 06‬‫8.3.2. צריכה בתעשייה ................................ ................................ ......................................... 16‬‫9.3.2. אספקת וצריכת מים, בטבע, נחלים ................................ ................................ ............... 16‬‫01.3.2. מים ואנרגיה ................................ ................................ ................................ ........... 26‬‫11.3.2. מים, גאואסטרטגיה וגאופוליטיקה ................................ ................................ ............... 26‬‫4.2. סיכום ההשפעות האקלימיות על משק המים ................................ ................................ ........... 46‬ ‫-6-‬
  7. 7. ‫3. ההשלכות הבריאותיות של שינויי אקלים, בדגש על ישראל ................................ ............................. 86‬‫................................ ................................ ................................ .............. 86‬ ‫1.3. רקע‬‫2.3. ההשפעות הבריאותיות של אקלים ................................ ................................ ........................ 96‬‫................................ ................................ .................................... 96‬ ‫.1.2.3 כללי‬‫2.2.3 השפעות פיזיולוגיות של טמפרטורות קיצוניות ................................ ................................... 96‬‫3.2.3. עונתיות של מחלות כרוניות ................................ ................................ ........................... 17‬‫.3.2.3 עונתיות של מחלות מדבקות ................................ ................................ ......................... 27‬‫5.2.3. סיבות חיצוניות לתמותה ותחלואה ................................ ................................ ................. 67‬‫6.2.3 גורמים תזונתיים ................................ ................................ ........................................ 77‬‫3.3. ההשפעות הבריאותיות של שינויי אקלים ................................ ................................ ................ 77‬‫1.3.3. השפעות בריאותיות ישירות הנובעות ממזג אוויר קיצוני ................................ ...................... 77‬‫2.3.3. שינוי סביבתי ואקולוגי ................................ ................................ .................................. 87‬‫.3.3.3 טראומה והגירה של אוכלוסיות ................................ ................................ ...................... 97‬‫4.3.3. השפעות פיזיולוגיות של שינוי אקלים ................................ ................................ .............. 97‬‫5.3.3. מחלות כרוניות ושינוי אקלים ................................ ................................ ......................... 97‬‫6.3.3. מחלות מדבקות ושינוי אקלים ................................ ................................ ........................ 08‬‫7.3.3. סיבות חיצוניות לתחלואה ולתמותה ................................ ................................ ................ 38‬‫8.3.3. גורמים תזונתיים ................................ ................................ ........................................ 48‬‫4.3. שינוי אקלים וקבוצות אוכלוסיה בסיכון ................................ ................................ .................... 58‬‫5.3 האינטראקציה בין שינוי האקלים לזיהום האוויר והשפעתה על הבריאות ........................................ 68‬‫6.3 ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על תחלואה ותמותה ................................ ......................... 78‬‫7.3 ניהול ההשפעות הבריאותיות של שינוי האקלים ................................ ........................................ 78‬‫8.3 פערי ידע בתחום השפעת שינויי האקלים על הבריאות ................................ .............................. 88‬‫4. השפעות שינויי אקלים על מגוון ביולוגי ................................ ................................ ....................... 09‬‫................................ ................................ ................................ .............. 09‬ ‫1.4 מבוא‬‫2.4. סקירת מצב הידע הקיים ................................ ................................ ..................................... 09‬‫1.2.4. השפעות במערכות אקולוגיות יבשתיות ................................ ................................ ........... 19‬‫2.2.4. השפעות שינויי אקלים על בתי גידול לחים ................................ ........................................ 79‬‫3.2.4. השפעות במערכות אקולוגיות ימיות ................................ ................................ ................ 89‬‫4.2.4. השפעות על שירותי המערכת ................................ ................................ ........................ 99‬‫................................ ................................ .................................. 101‬ ‫5.2.4. סיכום‬‫5. השפעת שינויי האקלים על תחום הבניה הירוקה ................................ ......................................... 201‬‫................................ ................................ ................................ ............. 201‬ ‫1.5 מבוא‬‫2.5 הפחתה- ‪103 ................................... ................................ ................................ MITIGATION‬‬‫1.2.5. הפחתה - תכנון מבנים ................................ ................................ .............................. 301‬‫2.2.5. הפחתה: עיצוב עירוני ................................ ................................ ................................ 901‬‫3.5. התאמה- ‪112 ................................ ................................ ................................ ADAPTATION‬‬‫1.3.5. התאמה – תכנון מבנים ................................ ................................ ............................. 211‬‫2.3.5. התאמה – עיצוב עירוני ................................ ................................ .............................. 311‬‫6. גיאואסטרטגיה ושינויי אקלים ................................ ................................ .................................. 611‬‫1.6. מבוא ................................ ................................ ................................ ............................. 611‬‫2.6 מחסור במים ................................ ................................ ................................ .................... 711‬‫1.2.6 המעגל הפנימי – ישראל ................................ ................................ .............................. 711‬‫2.2.6 השלכות של המחסור במים על מדיניות החוץ ................................ ................................... 711‬‫3.2.6 התרחישים הפוטנציאליים בנושא המים שנוגעים לביטחונה הלאומי של ישראל ........................ 811‬‫3.6 שינויים במפלס פני הים ................................ ................................ ...................................... 121‬ ‫-7-‬
  8. 8. ‫1.3.6 מעגל פנימי – ישראל ................................ ................................ .................................. 121‬‫2.3.6 עליית מפלס הים ומדינות המעגל הראשון ................................ ........................................ 121‬‫3.3.6 עליית מפלס הים ומדינות המעגל שני ................................ ................................ ............. 221‬‫4.3.6 עליית מפלס הים ומדינות המעגל השלישי ................................ ....................................... 221‬‫4.6 עלייה בטמפרטורות (התחממות, התייבשות גוברת והגברת אירועי קיצון) ..................................... 221‬‫1.4.6 עלייה בטמפרטורות - המעגל פנימי ................................ ................................ ................ 321‬‫2.4.6 עלייה בטמפרטורות - המעגל הראשון ................................ ................................ ............. 321‬‫3.4.6 עלייה בטמפרטורות - המעגל השני ................................ ................................ ................ 421‬‫4.4.6 עלייה בטמפרטורות - המעגל השלישי ................................ ................................ ............ 421‬‫5.6 אפקטים מצטברים של שינויי האקלים ................................ ................................ .................... 421‬‫1.5.6 שינוי אקלים, תחבורה וגיאופוליטיקה ................................ ................................ .............. 421‬‫2.5.6 שינויי אקלים ומקורות אנרגיה ................................ ................................ ....................... 421‬‫3.5.6 הגירה וקונפליקטים אפשריים כתוצאה משינוי אקלים ................................ ......................... 621‬‫4.5.6. שינוי אקלים ומזון בראייה גיאואסטרטגית ................................ ....................................... 821‬‫5.5.6. השפעות של שינוי אקלים על צה"ל ועל כלל מערכת הביטחון ................................ .............. 921‬‫6.5.6 שינוי אקלים ומדיניות החוץ הישראלית בהיבט הגיאואסטרטגי ................................ ............ 031‬‫7.5.6. שינוי אקלים וביטחון לאומי – השפעות תקציביות ................................ ............................ 031‬‫8.5.6. פגיעה בתשתיות לאומיות ................................ ................................ .......................... 031‬‫9.5.6. שינוי אקלים ותיירות ................................ ................................ .................................. 031‬‫01.5.6. האסלאם ושינויי האקלים ................................ ................................ ........................... 131‬‫11.5.6. שינויי אקלים ושריפות ................................ ................................ ............................. 131‬‫21.5.6. רעידות אדמה ושינויי אקלים ................................ ................................ ..................... 231‬‫7. היבטים כלכליים של שינויי האקלים ................................ ................................ .......................... 331‬‫1.7. מבוא ................................ ................................ ................................ ............................. 331‬‫2.7. רקע ................................ ................................ ................................ ............................. 531‬‫1.2.7. סוגי התאמה ................................ ................................ ................................ ........... 731‬‫3.7. סקירת ידע קיים ................................ ................................ ................................ .............. 931‬‫1.3.7. עלות/תועלת )‪ (Cost Benefit‬של אסטרטגיית ההתאמה ................................ .................. 931‬‫2.3.7. גישות לאומדן עלויות התאמה לשינויי אקלים ................................ .................................. 141‬‫3.3.7. מדיניות התאמה בחלוקה למדינות ................................ ................................ ............... 541‬‫4.3.7. הערכת עלויות ההתאמה לפי ענפים ................................ ................................ ............. 641‬‫5.3.7. מחקרים רלוונטיים לישראל בנושא התאמה )‪150 ............... ................................ (Adaptation‬‬‫6.3.7. שילוב אסטרטגית התאמה )‪ (Adaptation‬ואסטרטגית הפחתה )‪152 ....................... (Mitigation‬‬‫4.7. סיכום ................................ ................................ ................................ ........................... 061‬‫פרק ב- פערי ידע וקדימות להשלמתם ................................ ................................ ........................... 161‬‫1. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום האקלים ................................ ...................................... 161‬‫2. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום המים ................................ .......................................... 261‬‫3. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום הבריאות ................................ ..................................... 361‬‫4. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום המגוון הביולוגי ................................ ............................ 461‬‫5. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום האקלים ותחום הבניה הירוקה ........................................ 561‬‫6. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום הגיאוסטרטגיה ................................ ............................. 661‬ ‫-8-‬
  9. 9. ‫7. זיהוי פערי ידע ועדיפות מחקרית בתחום הכלכלה ................................ ...................................... 961‬‫ביבליאוגרפיה ................................ ................................ ................................ ........................... 071‬‫1. תחום האקלים - רשימת מקורות ................................ ................................ .............................. 071‬‫2. תחום המים- רשימת מקורות ................................ ................................ .................................. 881‬‫3. תחום הבריאות- רשימת מקורות ................................ ................................ .............................. 591‬‫4. תחום המגוון הביולוגי- רשימת מקורות ................................ ................................ ..................... 712‬‫5. התחום הגיאואסטרטגי- רשימת מקורות ................................ ................................ ................... 232‬‫6. תחום הכלכלה- רשימת מקורות ................................ ................................ ............................... 742‬ ‫-9-‬
  10. 10. ‫סיכום מנהלים‬‫במסגרת פעילות המשרד להגנת הסביבה בישראל להכנת תוכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי‬‫האקלים במטרה לגבש מדיניות והמלצות אופרטיביות לצעדים המתחייבים בעקבות שינויי האקלים,‬‫באופן שיקטין את הנזקים הצפויים מתהליך ההתחממות. לשם בניית מאגר ידע קיים שעל בסיסו תפותח‬‫הצעה לתוכנית לאומית, הוקם במרץ 1102 מרכז הידע הישראלי להיערכות לשינויי אקלים בישראל.‬‫עבודת מרכז הידע תשמש בסיס לתוכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי אקלים, בהתאם להחלטת‬‫ממשלה מס 474 שהתקבלה ביוני 9002. יעודו של מרכז הידע הוא לרכז את הידע המדעי הקיים בנושא‬‫ההיערכות (אדפטציה, ‪ )adaptation‬לשינויי האקלים, לזהות פערי ידע, לתאר את הסיכונים והשלכות‬‫שינויי האקלים על תחומים שונים ולהציע מדיניות לאומית במספר תחומים. בנוסף, מטרת מרכז הידע‬‫לאגם ידע וטכנולוגיות ישראליות אשר ישווקו וייושמו הן במדינת ישראל (משרדי הממשלה השונים) והן‬‫במדינות יעד אחרות. מדיניות ההתאמה לתופעת שינוי האקלים הפכה, לאחרונה, לסוגיית המפתח‬‫במו"מ על מדיניות האקלים, לקראת תום תוקפו של הסכם קיוטו ב-2102. הקושי ביישום מדיניות‬‫הפחתה לאומית ובינלאומית והמודעות הגוברת לתופעות שינוי האקלים גרמו, בסופו של דבר, לכך‬ ‫שנושא ההתאמה קיבל תאוצה בתחום המדע והמדיניות.‬‫במסגרת פעילות מרכז הידע הישראלי (‪ (ICCIC‬הוכן דו"ח ראשון זה אשר משקף את מצב הידע הקיים‬ ‫נכון להיום בנושא השלכות שינויי האקלים על מדינת ישראל.‬‫הסקירה המוגשת במסגרת דו"ח זה, מתבססת על מחקרים מדעיים ועבודות מקצועיות מהארץ ומהעולם‬‫וכוללת זיהוי פערי הידע המדעי הקיימים ומתן המלצות פרטניות לגבי פערי הידע המיידיים וארוכי הטווח‬‫בהם נדרשת השלמה מדעית, כולל תעדוף הנושאים על-מנת לאפשר למשרד להגנת הסביבה ולמשרדי‬ ‫הממשלה האחרים לקבוע קדימויות במחקרים הנדרשים.‬‫תחומי הידע שנסקרו מוגשים בהמשך התקציר בצורה הבאה: ראשית, במסגרת תחום הידע בנושא‬‫אקלים, מתוארים שינויי האקלים הצפויים בישראל ב- 05 השנים הקרובות בחלוקה לעשורים. בהמשך,‬‫נבחנות השלכות שינויי האקלים בחלוקה ענפית ממוקדת ב- 4 תחומים: משק המים, בריאות הציבור,‬‫המגוון הביולוגי, אופי הבניה העירונית. לבסוף, נסקר הידע המדעי בשני נושאים רב-תחומיים, ובראיה‬‫כוללת של השלכות הדדיות בין ענפים, והם התחום הגיאו-אסטרטגי וכלכלת ישראל. לצורך הכנת‬‫הדו"ח והפעילות השוטפת של המרכז הוגדרו מובילי התחומים השונים והוקמו ועדות היגוי, הכוללות‬‫מומחים מהאקדמיה ומהתעשייה בשיתוף נציגי המשרד להגנת הסביבה, שמטרתם להוות צוותי חשיבה‬ ‫רב-תחומיים, התומכים בתהליכי העבודה.‬‫אקלים: חלקה הצפוני של ישראל מאופיין באקלים ים-תיכוני וחלקה הדרומי באקלים צחיח (‪ )arid‬וביניהם‬ ‫רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה (‪ .)semi-arid‬באזור זה של מפגש בין אזורי אקלים שונים, ניכרות‬ ‫תנודות רבות במזג האוויר בעקבות השפעות של מערכות אקלימיות ממקורות בעלי מאפיינים סינופטיים‬ ‫שונים. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בשונות רבה במשטר הטמפרטורות ובתנודות במשטר הגשמים –‬ ‫על כל מרכיביו.‬‫דו"ח ה- ‪ (Intergovernmental Panel on Climate Change( IPCC‬מעריך כי שינוי האקלים הצפוי במאה‬‫הקרובה יגרום להתחממות עולמית, כתוצאה מכך, צפויה הטמפרטורה הגלובלית העולמית לעלות ב-‬‫8.1 מעלות צלזיוס (מע"צ) עד 4 מע"צ עד סוף המאה ה- 12, בתלות בתרחישי פליטת גזי החממה‬‫השונים. בישראל, נמצא כי במהלך המאה ה- 12 צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם בדגש על‬‫אגן הים התיכון. תחזיות האקלים למדינת ישראל מצביעות על התחממות בשיעור ממוצע שבין 4.0 מע"צ‬‫ל- 8.0 מע"צ לעשור תלוי באזור ובעונה. באופן כללי ניתן לומר שכמויות המשקעים צפויות לרדת ברוב‬‫האזורים, אם כי מגמה זו בלתי מובהקת ברובה. בנוסף, צפויה עלייה בשכיחותם של אירועי מזג אויר‬ ‫קיצוניים, שנות בצורת חריפות, שיטפונות ואירועי שרב.‬ ‫- 01 -‬
  11. 11. ‫לשינויים אלה עשויות להיות השפעות משמעותיות על ענפי המשק השונים בדגש על משק המים, ענף‬‫הבריאות, המגוון הביולוגי ותחום הבניה העירונית. בנוסף, צפויה השפעה גיאואסטרטגית במספר‬ ‫מעגלים וכן על התוצר הלאומי והרווחה החברתית בישראל.‬‫קיימים שני אופני פעולה מרכזיים כמענה לשינויי האקלים. אופן הפעולה הראשון הינו הפחתה‬‫)‪ (Mitigation‬של התופעה באמצעות כלי מניעה שונים, בעיקר התערבות אנושית להפחתת שימוש‬‫במקורות אנרגיה שגורמים לפליטת גזי חממה )‪ .(GHG‬אופן הפעולה השני הינו התאמה של מערכות‬‫אנושיות וטבעיות בתגובה לתופעות הנובעות משינוי האקלים, לצורך מיתון הפגיעה בהן )‪.(Adaptation‬‬‫לאור ההבנה כי צעדי ההפחתה הנוכחיים לא ימנעו את שינויי האקלים וכי עליית הטמפרטורה הממוצעת‬ ‫ב-2 מע"צ תתרחש בסבירות גבוהה, יש מקום להיערך באמצעות מגוון של צעדי התאמה.‬‫משק המים בישראל צפוי להיפגע בצורה ישירה משינויי האקלים הצפויים. צפויה הפחתה משמעותית‬‫באגן ההיקוות של הכנרת בעקבות הפחתה במשקעים. כבר עתה ניכרת ירידה בעובי המשקעים באגן‬‫ההקוות של הכנרת. כמויות המשקעים באגן מראות שונות גבוהה ונעות בין 003 אחוז בסביבה הצחיחה‬‫של האגן ועד ל-%05 באזורים היותר לחים. בעשורים האחרונים תועדה ירידה בכמויות המשקעים‬‫באזורי ההזנה של מקורות הירדן הניכרת בשפיעת המעיינות הגדולים וירידה בנפח המים המגיעים‬‫לכנרת. גם בדרום הארץ נמצאה ירידה מובהקת במשקעים. השינויים באופי המשקעים וריבוי אירועי‬‫קיצון יגבירו את השיטפונות והנגר העילי ויפחיתו את ההעשרה של המילוי החוזר. הפער בין היצע המים‬‫הטבעי לבין הביקוש למים יושלם על ידי התפלת מי ים ומים מליחים ועל ידי הגברת הטיפול בשפכים‬‫והעלאת איכותם כדי להתאימם לכל סוגי הגידולים החקלאיים. עם זאת, התפלה וטיפול בשפכים‬‫מצריכים שימוש יקר באנרגיה, פליטת מזהמים קונבנציונאליים ופליטת גזי חממה וכן, יש לכלול גם‬ ‫שיקולים של מניעת זיהום סביבתי וזיהום מקורות המים.‬‫הידע המדעי במשק המים מתמקד בהשפעות שינוי האקלים על הפחתה בהיצע המים השפירים בישראל‬‫והרעה באיכותם. בנוסף, נכללים גם תחומים אנתרופוגניים - מעשי ידי אדם, המשפיעים על היצע המים‬ ‫בישראל בשל השפעתם המשולבת עם השינויים הפיסיים-אקלימיים.‬‫ענף הבריאות מושפע במספר דרכים מהאקלים- הן באופן ישיר דרך השפעות פיזיולוגיות והן באופן‬‫עקיף דרך השפעה על מחלות כרוניות ומדבקות וכן על שיעורי תמותה ותחלואה מגורמים חיצוניים.‬‫מנגנון השפעתו של האקלים על מחלות כרוניות אינו ברור לגמרי, אך ידוע כי תנאי מזג אוויר קיצונים‬‫(חום, קור ולחות), מעלים את השכיחות של הופעת מחלות שונות, כגון מחלות קרדיו-וסקולאריות‬‫ומחלות נשימתיות. שינויי האקלים משפיעים על זמינותם, נוכחותם והתנהגותם של הווקטורים השונים‬‫מחוללי מחלות מדבקות; שינויים אלה באים לידי ביטוי בדפוס עונתי המוצג על ידי רבות ממחלות אלה.‬‫בעוד חלק מהגורמים האחראיים לעונתיות זו ידועים, חלק נרחב מהתופעה עדיין אינו מוסבר. גורמים‬‫אקלימיים נוספים, כגון רמת הקרינה האולטרה סגולה (קיים קשר בין שינויי האקלים ועליית‬‫הטמפרטורות ובין פיחות שכבת האוזון בסטרטוספרה), משפיעים על הופעת מחלות אחרות לדוגמא‬‫סרטן וקטראקט. אקלים משפיע גם על שיעורי תמותה ותחלואה כתוצאה מגורמים נוספים, כגון תאונות‬ ‫דרכים, שריפות, מצב תזונתי וכו.‬‫ענף הבריאות בישראל צפוי להיות מושפע משינוי האקלים בצורה משמעותית. על פי ארגון הבריאות‬‫העולמי ישנן שלוש תוצאות בריאותיות אפשריות לשינויי אקלים: ראשית, תוצאות ישירות - המתרחשות‬‫לרוב בעקבות מזג אוויר קיצוני. שנית, תוצאות המתרחשות בעקבות תהליכי שינוי סביבתיים ואקולוגיים‬‫הנובעים משינוי האקלים. לבסוף, תוצאות הנובעות מטראומה, זיהומים או השפעות תזונתיות‬‫ופסיכולוגיות בקרב אוכלוסיות חלשות ומהגרות בעקבות הגירה כלכלית, הנובעת משינוי האקלים.‬‫התוצאות הבריאותיות הישירות של שינויי אקלים יבואו לידי ביטוי בעיקר בעליית העוצמה והתדירות של‬‫גלי החום והקור ובהתגברות העומס הנוצר על הגוף בעקבותיהם וכן בשינויי דפוס העונתיות והפיזור‬‫הגיאוגרפי של מחלות כרוניות ומדבקות שונות. השינויים הסביבתיים והאקולוגיים שיתרחשו כתוצאה‬‫משינויי אקלים צפויים להביא לעלייה בשכיחות של תופעות טבע, כגון בצורת ושטפונות, אשר ישפיעו‬ ‫- 11 -‬
  12. 12. ‫לרעה ובאופנים שונים על האוכלוסיות הנמצאות באזור (התפרצות מחלות, זיהום מים, פגיעה בתשתיות‬‫סניטריה וכו). כלל ההשפעות הבריאותיות הצפויות של שינויי האקלים, כפי שפורטו למעלה, עשויות‬‫לכפות הגירה ונדידה של אוכלוסיות אנשים ובעלי חיים שונים (ובניהם גם בעלי חיים המשמשים‬‫כווקטורים מעבירי מחלות) לחלקים שונים בעולם. תהליך זה עלול להביא גם הוא לשינויי בהתפלגות‬ ‫הגיאוגרפית של המחלות השונות.‬ ‫בהיבט המגוון הביולוגי, שינויי אקלים גלובליים צפויים להביא לשינויים משמעותיים ביחסי הגומלין בין‬‫מינים ובתפוצתם הגיאוגרפית, תוך השלכות על המגוון הביולוגי ועל אספקת שרותי המערכת. הדבר נכון‬‫הן לאקוסיסטמות של מים מתוקים ביבשה (כולל נחלים, מקווי מים עונתיים, מעיינות והכנרת),‬‫אקוסיסטמות ימיות (מפרץ אילת והים התיכון) והן לאקוסיסטמות יבשתיות. חשוב לציין, כי למרות‬‫שהביוטה באזורנו מותאמת לתנאים של חוסר ודאות אקלימית, הפחתה נוספת בכמות המשקעים‬ ‫ובסדירותם יכולה להביא לשינוים קריטיים במערכת האקולוגית ובתפקודה, בעיקר באזור המדברי‬ ‫הצחיח.‬‫בנושא המגוון הביולוגי ניתן לציין כי למרות שבעשור האחרון הולך וגדל מספר המחקרים העוסקים‬‫בהשפעות עתידיות של שינויי האקלים על החי והצומח ועל תפקוד המערכות אקולוגיות, מספר מועט‬‫ביותר של מחקרים נעשו בנושא זה בישראל. הסקירה מציגה את הידע הקיים בנוגע להשפעות שינוי‬‫אקלים על המגוון הביולוגי באזורים ים תיכוניים בעולם תוך דגש על מחקרים שנעשו בישראל ובחופיה.‬‫המחקרים המעטים שבדקו השפעות שינויי אקלים על עושר ומגוון מינים בישראל, מציגים תוצאות שאינן‬‫חד-משמעית ומשתנות לפי הקבוצה הנחקרת. מספר המחקרים שבדקו השפעות שינוי אקלים על‬‫מערכות מים מתוקים הוא נמוך במיוחד, כנראה משום שבמערכות אלה האיום העיקרי הוא לחץ פעילות‬‫האדם. שינוי אקלים יגביר את הלחץ על מערכות אלה, ובכך יחמיר את הדרדור במצבן. מודל לחיזוי‬‫השפעות שינויי אקלים על טווח התפוצה של מינים חוזה שבעקבות עליית הטמפרטורות ישתנו תחומי‬‫התפוצה של מינים והם יזוזו לאזורים בהם יהיה טווח טמפרטורות הדומה לזה בו הם מתקיימים כיום.‬‫אחת ההשלכות של שינוי טווח התפוצה של מינים עשויה להיות התפשטות של פרוקי-רגליים טרופיים‬ ‫והגברת ההפצה של מחלות המועברות באמצעותם. אוכלוסיות הנמצאות באזור המעבר מאקלים ים‬‫תיכוני לאקלים המדברי מאופיינות במגוון גנטי גבוה ולכן אזורים אלה הינם בעלי חשיבות לשמירת מגוון‬‫ביולוגי בעידן שינויי אקלים. הבדלים בהרכב הגנטי בין אוכלוסיות מבתי גידול בתנאים סביבתיים שונים‬‫יכולים לשמש לשימור המין תחת תנאי עקה. ניתן להניח השפעה קטנה יחסית על יצרנות ראשונית‬‫(מרעית) באזורי מרעה. במערכות ימיות, הסקירה מדגישה השפעה חזקה של מינים פולשים בים התיכון,‬‫תופעה שככל הנראה צוברת תאוצה עם התחממות מי הים. השפעה משמעותית נוספת היא הרס של‬‫טבלאות הגידוד החופיות. האיום העיקרי למערכת במפרץ אילת הוא הלבנת האלמוגים המהווים את‬ ‫הבסיס למערכת האקולוגית של השונית.‬‫תחום הבניה הירוקה נתפס לרוב כתחום בו ניתן למנף הפחתה (‪ )mitigation‬של פליטות גזי חממה,‬‫שכן, סקטור המבנים אחראי לכ-%04 מצריכת האנרגיה העולמית וכשליש מפליטות גזי החממה. אולם,‬‫שינויי האקלים הצפויים מחייבים גם שינוי תפיסתי מבחינת התאמת הערים והמבנים (הצללה, חשיפה‬‫לרוח, נוחות תרמית בבניינים, התאמה לאירועי קיצון כמו הצפות או עליית מפלס המים ועוד). סקטור זה‬‫הוא גם בעל הפוטנציאל הגדול ביותר להפחתות משמעותיות וכדאיות בצריכה ובפליטות. אורך החיים‬‫של מבנים הוא ארוך יחסית ולכן פעולות שנעשות כיום הן בעלות השפעה על כמות הפליטות לטווח הזמן‬‫הבינוני והארוך. המערך העירוני הוא בעל השפעה רבה על יצירת מיקרו-אקלים בעיר - מורפולוגית העיר‬‫ואוריינטציית הרשת האורבנית משפיעות על הצללה וחשיפת הרחובות והשטחים הפתוחים לשמש‬‫ולרוח, אך יחד עם זאת על אגירת החום. כמו כן, יש להתייחס לגורמים אלה בעת שילוב מערכות‬‫סולריות להפקת אנרגיה בבניינים (חימום מים, תאים פוטו-וולטאים, מיקרו טורבינות רוח)- למערך‬‫העירוני השפעה מכרעת על יעילות מערכות אלה. ערים יכולות להפחית את כמות הפליטות של גזי‬‫חממה תוך התמודדות עם בעיות סביבתיות נוספות כגון זיהום אוויר, פסולת ותחבורה, ופיתוח כלכלי‬‫מקומי ע"י קידום שימוש במקורות אנרגיה אלטרנטיביים מחד גיסא, וקידום עיר מתוכננת טוב יותר‬ ‫- 21 -‬
  13. 13. ‫המצמצמת זחילה עירונית ופרבור, מעודדת עירוב שימושים, בניינים ירוקים ותחבורה ציבורית טובה‬ ‫יותר, מאידך גיסא.‬‫בראיה הרב-תחומית בתחום הגיאו-אסטרטגי, קיימת התייחסות לשלוש תופעות עיקריות הנובעות‬‫משינוי אקלים, שעומדות בבסיסן של המשמעויות הגאואסטרטגיות לישראל: מחסור במים, עליית מפלס‬‫פני הים, עלייה בטמפרטורות (התחממות, התייבשות גוברת והגברת אירועי קיצון) ובנוסף עליהן,‬‫נושאים משולבים שיושפעו מאפקט מצטבר של שינויי האקלים. ההשפעה משליכה על מגוון רחב של‬‫נושאים גיאואסטרטגיים, בהתאם למספר מרחבים גיאוגרפיים: מעגל פנימי, מעגל המדינות השכנות,‬‫מעגל המדינות המוסלמיות-ערביות הסמוכות למעגל הראשון ויתר מדינות העולם. נמצא, כי לשינויי‬‫האקלים יהיו השפעות מרחיקות לכת על ישראל, אם כי קיימים פערי ידע שיש להשלימם. בין הנקודות‬‫החשובות ביותר בנושא זה ניתן למנות את שינוי מאזן הכוחות הגיאואסטרטגי, משק המים, ההגירה‬ ‫בישראל (לתוכה, סביבה, או דרכה), צריכת אנרגיה מוגברת, תחום המזון, מערכת הביטחון ועוד.‬‫בתחום הכלכלה, שינויי האקלים עלולים להשפיע בין היתר על הכלכלה העולמית בכלל ועל הכלכלה‬‫הישראלית בפרט. קיימים מספר מחקרים אשר אומדים את הנזק הכלכלי של שינויי אקלים ללא פעולות‬‫הפחתה ו/או התאמה ומצביעים על שינויים בתוצר העולמי הגולמי בהתאם לשינוי הצפוי בטמפרטורה‬‫הממוצעת. נזק זה נאמד בכ- %5.0 לשנה במחצית המאה הנוכחית וגדל לכ- %5-1 לשנה עד סוף‬ ‫המאה הנוכחית ולאחריה.‬‫עלויות התאמה, הפחתה ונזק של שינויי האקלים קשורות האחת בזולתה. ככל שצעדי התאמה נרחבים‬‫יותר, כך הנזק קטן וקטן הצורך בצעדי הפחתה. מאידך ככל שההפחתה רחבה יותר, השינויים‬ ‫האקלימיים פחות דרסטיים ועלויות התאמה קטנות.‬‫ניתן לציין כי קיימת פעילות מחקרית ענפה בניסיון להעריך כלכלית את פעולות ההתאמה ברמה‬‫העולמית. אולם מרבית המחקרים מעריכים עלויות התאמה ברמה עולמית אגרגטיבית או לפי איזורי‬‫פיתוח ולא ברמה של מדינה וענף. לרוב, מחקרים אלה באים להצביע על עלויות התאמה גבוהות‬‫במדינות מתפתחות ביחס למדינות מפותחות. על כן קשה ללמוד מספרות זו על עלויות התאמה הצפויות‬‫למדינה מפותחת קנה כמו ישראל. מחקר בנושא המתמקד על ישראל לא נמצא בספרות. מרבית‬‫המחקרים הכלכליים ברמת הענף עוסקים בתופעת עלית פני הים או בענף החקלאות ואילו עבור ענפים‬‫אחרים המידע המחקרי מצומצם. מספר מחקרים הכלכליים מבוצעים בשיטת ה- ‪ ,Top-Down‬תוך שימוש‬‫במודלים מסוג ‪ (Computable General Equilibrium) CGE‬או ‪.(Integrated Assessment Model( IAM‬‬‫מודלים אלו משמשים להערכת העלות של תוכניות הפחתה של פליטות גזי חממה, עלויות הנזק של‬‫שינויי האקלים או התאמה לשינויים אלה. מחקרים בנושא התמודדות עם השפעות שינויי אקלים על‬‫כלכלת ישראל הינם מעטים. ביניהם, ניתן להצביע על מחקרים כלכליים שבוצעו בשנים האחרונות‬‫בישראל אשר בחנו את השפעת שינויי האקלים על ישראל, תוך התמקדות בענף בודד כמו החקלאות, וכן‬ ‫מחקרים שאמדו את עלויות תמריצים כלכליים להפחתת פליטות גז"ח.‬‫באופן כללי ניתן לחלק את הפרסומים לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה, מחקרים המתעדים שינויים‬‫שנצפו במשתנים אקלימיים שונים בתקופות שונות ובאזורים שונים. מחקרים אלו מבוססים בדרך כלל על‬‫ניתוחים סטטיסטיים של מדידות. הקבוצה השנייה כוללת מחקרים מבוססי תרחישי בוחן לגבי מגמות‬‫ההשתנות של פרמטרים אקלימיים בעתיד בהתאם למודלים או על בסיס הנחות לגבי המשך מגמות‬‫השינוי שנמצאו במחקרים בקבוצה הראשונה. יש להדגיש שעל-אף מספר המחקרים הגדול מאוד‬‫שהתפרסם, הסינתזה ביניהם קשה ביותר ואף בלתי אפשרית וזאת מפאת השונות בנתונים,‬‫בשיטות ניתוח ובתקופות המחקר. בהתאם לאמור לעיל, ניתן להסיק כי פערי הידע המחקריים לגבי‬‫השפעת תופעת שינויי האקלים על כלל התחומים הינם רבים ומגוונים. במשק המים, יש להתייחס‬‫לנושאים של שונות במשקעים (כמות, פריסה, אירועי קיצון) והשפעתם על המילוי החוזר, השפעות עליית‬‫הטמפרטורות על התאדות לסוגיה ועל איכות מים, שכיחות בצורות, ניטור נגר עילי, ביטחון מים ומזון,‬‫ובמערכות העירונית: חיסכון ופחת. בענף הבריאות, הפערים המרכזיים באים לידי ביטוי בעיקר בתחומים‬ ‫- 31 -‬
  14. 14. ‫של השפעת שינויי אקלים על מחלות לב, מחלות נשימתיות, סרטן וקטראקט, מחלות מדבקות‬‫שמועברות באמצעות מזון ווקטורים. לגבי תחום המגוון הביולוגי, קיים קושי אמיתי להעריך את‬‫ההשפעות של שינויי אקלים על מערכות אקולוגיות לאור המחסור בידע המבוסס על מחקר אמפירי.‬‫בתחום הכלכלי הרב-תחומי מצביעה הסקירה על פערי הידע בנושאי הערכה אמפירית של עלויות‬‫ההתאמה בישראל, מחקרים כלכליים-ענפיים, מחקרים כמותיים מבוססי מודלים של אסטרטגיית‬‫התאמה, וחקירת נושא אי-הודאות בתופעת שינוי האקלים והשפעתו על הערכות העלות ובחירת‬ ‫המדיניות, כולל סקטור הביטוח.‬‫בנוסף, קיימים תחומים נוספים, אשר טרם טופלו במסגרת מרכז הידע ולהם פוטנציאל פגיעות משינויי‬‫האקלים מחד גיסא, והשפעות על המשק הישראלי, מאידך גיסא, כגון משק האנרגיה והחשמל,‬ ‫החקלאות, התיירות, התחבורה ועוד, שאי טיפול בהם יקשה על קבלת תמונה מלאה וכוללת.‬‫לסיכום, מסמך זה כולל סקירה מקיפה בתחומי הידע המרכזיים בנושא שינויי אקלים, ומיועד להוות‬‫בסיס נתונים ראשוני לצורך המשך הפעילות המחקרית-מדעית בנושא, בסיועם של צוותי ההיגוי‬‫הייעודיים שהוקמו. המשך הפעילות נדרש לצורך הגדרת מדיניות הפעולה של מדינת ישראל בכל‬‫תחום וההיערכות לביצועה בעיתוי הנדרש, תוך הקניית האמצעים הניהוליים והתקציביים ע"י מקבלי‬ ‫ההחלטות.‬ ‫- 41 -‬
  15. 15. ‫סיכום דו"ח 1 במבט חטוף‬ ‫אקלים‬ ‫פערי ידע מרכזיים‬ ‫השפעות מהותיות‬ ‫צפי לשינוי‬ ‫‪ ‬משטר הגשם‬ ‫ירידה לא מובהקת של כ-%7.3-1.1 לעשור‬ ‫כמות גשם שנתית‬ ‫בממוצע‬ ‫הקשר בין הטמפרטורה לגשם‬ ‫ירידה לא מובהקת של 1-5.2 ימים לעשור‬ ‫מספר ימי גשם‬ ‫התקצרות לא מובהקת‬ ‫אורך פרקי גשם‬ ‫תרחישים לגבי מרכיבים שונים של משטר הגשם‬‫- השפעת עליית הטמפרטורה על משטר הגשם‬ ‫התארכות פרקי היובש בעונה הגשומה,‬ ‫פרקי יובש‬ ‫- ‪ Downscaling‬לגבי מספר פרקי הגשם‬ ‫מובהקת במרבית התחנות‬ ‫- ‪ Downscaling‬לגבי יבול פרקי הגשם‬ ‫התקצרות עונת הגשם בשיעור של 3-4 ימים‬ ‫אורך עונת הגשם‬ ‫לעשור. ניכרת יותר באביב, מובהקת רק‬ ‫במספר תחנות.‬ ‫עליה לא מובהקת‬ ‫אי וודאות‬ ‫עליה מובהקת בשיעור שבין ‪ 0.3°C‬ל-‪0.5°C‬‬ ‫טמפרטורה שנתית‬ ‫לעשור.‬ ‫ממוצעת‬ ‫עליה ממוצעת בשיעור ‪ 0.4°C‬לעשור‬ ‫טמפרטורה‬ ‫ממוצעת בקיץ‬ ‫עליה ממוצעת בשיעור ‪ 0.3°C‬לעשור‬ ‫טמפרטורה‬ ‫ממוצעת בחורף‬ ‫עליה ממוצעת בשיעור ‪ 0.1°C‬לעשור‬ ‫שנתית‬ ‫משרעת‬ ‫ממוצעת‬ ‫עליה מובהקת ברוב התחנות בשעור שבין‬ ‫טמפרטורת‬ ‫‪ 0.3°C‬ל-‪ 0.6°C‬לעשור.‬ ‫יומית‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצעת בקיץ‬ ‫עליה מובהקת בשיעור שבין ‪ 0.5°C‬ל-‪1.0°C‬‬ ‫טמפרטורת מינימום‬ ‫לעשור.‬ ‫יומית ממוצעת בקיץ‬ ‫עליה מובהקת בשיעור שבין ‪ 0.1°C‬ל-‪0.5°C‬‬ ‫טמפרטורת‬ ‫לעשור.‬ ‫יומית‬ ‫מקסימום‬ ‫ממוצעת בחורף‬ ‫עליה מובהקת בשיעור שבין ‪ 0.1°C‬ל-‪0.6°C‬‬ ‫טמפרטורת מינימום‬ ‫לעשור.‬ ‫ממוצעת‬ ‫יומית‬ ‫בחורף‬ ‫עליה מובהקת בהרים בשיעור שבין ‪ 0.2°C‬ל-‬ ‫יומית‬ ‫משרעת‬ ‫‪ 0.3°C‬לעשור.‬ ‫ממוצעת‬ ‫ירידה מובהקת במישורים בשיעור שבין‬ ‫‪ 0.2°C‬ל-‪ 0.6°C‬לעשור.‬ ‫עליה בשכיחות ובעוצמה‬ ‫גלי חום (‪)> 33°C‬‬ ‫ירידה בשכיחות בשיעור של %01-%1‬ ‫גלי קור ואירועי קרה‬ ‫לעשור.‬ ‫(‪)< 5°C‬‬ ‫עליה‬ ‫אי וודאות‬ ‫העליה הגדולה ביותר בקיץ בשיעור ממוצע‬ ‫עומס חום‬ ‫שבין ‪ 0.6°C‬ל-‪ 0.7°C‬לעשור (משמעותה‬ ‫עלייה במדרגת עומס חום שלמה בשלושים‬ ‫שנה).‬ ‫- 51 -‬
  16. 16. ‫מים‬ ‫פערי ידע מרכזיים‬ ‫השפעות משניות‬ ‫השפעות‬ ‫צפי לשינוי‬ ‫תחום‬ ‫מהותיות‬ ‫‪ ‬מודלים:‬ ‫ירידה בספיקת‬ ‫בכמות‬ ‫ירידה‬ ‫משקעים‬‫‪ Downscaling‬של אזורים בעלי חשיבות‬ ‫-‬ ‫הירדן; ובנפח‬ ‫המשקעים‬ ‫למשק המים.‬ ‫המים בכנרת;‬ ‫באזורים‬‫מודלים הקושרים נפח גאות, כמות גשם,‬ ‫-‬ ‫מחסור במים.‬ ‫ההרריים בצפון‬ ‫פרישתן והשפעתם על נפח נגר יחסית לגאות.‬ ‫הארץ.‬ ‫‪ ‬היערכות:‬ ‫של‬ ‫קריסה‬ ‫אקלים ארידי‬ ‫בכמות‬ ‫ירידה‬‫לאלו תרחישים יש להיערך לאור השונות‬ ‫אקוסיסטמות‬ ‫יותר‬ ‫יותר,‬ ‫המשקעים‬ ‫בממצאי המודלים.‬ ‫בנגב‬ ‫התאדות, יותר‬ ‫בדרום הארץ.‬ ‫‪ ‬התאדות:‬ ‫דיות, מחסור‬ ‫חיזוי ותרחישי התאדות מהקרקע‬ ‫במים.‬ ‫‪ ‬אירועי קיצון של משקעים והשפעתם על‬ ‫חשש‬ ‫קרקע, חלחול והמילוי החוזר‬ ‫להפחתה‬ ‫‪ ‬ניטור נגר עירוני‬ ‫במילוי החוזר‬ ‫‪ ‬אגירה‬ ‫באקוויפרים –‬‫בחינה של כדאיות אגירה-עילית לעומת‬ ‫-‬ ‫מחסור במים.‬ ‫החדרה למי התהום.‬ ‫עליה‬ ‫באופי‬ ‫שינויים‬‫מודלים לחיזוי מילוי חוזר באקוויפרים בעשורים‬ ‫-‬ ‫בשיטפונות,‬ ‫המשקעים, פרקי‬ ‫הקרובים (כולל השפעות תכסית).‬ ‫בנגר‬ ‫גידול‬ ‫יובש ושיטפונות‬ ‫‪ ‬בצורת‬ ‫עילי ושיטפונות‬ ‫יצירת אינדקס בצורת לישראל‬ ‫בנחלים, נזק‬ ‫‪ ‬השפעות אנתרופוגניות‬ ‫לרכוש‬‫פיתוח שיטות לצורך הבחנה בין השפעות של‬ ‫לאקוסיסטמות,‬‫שינוי אקלים גלובלי על משק המים לבין השפעות‬ ‫פעילות‬ ‫אנתרופוגניות מקומיות‬ ‫וחיי‬ ‫כלכלית‬ ‫‪ ‬זיהום מי תהום‬ ‫אדם.‬‫קביעת הגבול שבו מים שפירים חדלים להיות‬ ‫שינויים אקולוגיים‬ ‫גידול‬ ‫עליה‬ ‫טמפרטורה‬ ‫שפירים לכל אחד ממקורות המים הטבעיים.‬ ‫צורך‬ ‫בכנרת;‬ ‫בהתאדות בכל‬ ‫בטמפרטורות‬ ‫‪ ‬צריכת מים עירונית‬ ‫בהגדלת‬ ‫המים‬ ‫גופי‬ ‫והתאדות‬‫מדדים להצלחה וכישלון של מבצעי‬ ‫-‬ ‫ההשקיה.‬ ‫כולל מאגרים;‬ ‫הסברה לחיסכון.‬ ‫עליה בתדירות‬ ‫בחינה של מדדי פחת ושיפורים.‬ ‫-‬ ‫הבצורות‬ ‫בדרום.‬ ‫‪ ‬חקלאות, סביבה, בטחון‬ ‫- הגדרת ביטחון מזון (כולל מלאי חירום).‬ ‫קרקע‬ ‫צריכת‬ ‫זיהום קרקע‬ ‫שפכים וקולחים‬ ‫שפכים‬ ‫למאגרים; מיקום‬ ‫תהום;‬ ‫ומי‬ ‫– גידול בכמות,‬ ‫מט"שים‬ ‫תוספת מלחים‬ ‫שיפור באיכות,‬ ‫ומאגרים;‬ ‫למי התהום;‬ ‫במים‬ ‫שימוש‬ ‫חוקיים‬ ‫קשיים‬ ‫חשש מבעיות‬ ‫אפורים.‬ ‫ותכנוניים;‬ ‫תברואתיות.‬ ‫הפחתה בצריכת‬ ‫שפירים‬ ‫המים‬ ‫בחקלאות.‬ ‫המים‬ ‫טיב‬ ‫הגדלת היצע‬ ‫התפלת מי ים‬ ‫התפלה‬ ‫בחקלאות;‬ ‫ללא‬ ‫המים‬ ‫ומים מליחים –‬ ‫זיהום‬ ‫הפחתת‬ ‫גאו‬ ‫תלות‬ ‫הגדלת היצע.‬ ‫ומי‬ ‫קרקעות‬ ‫אסטרטגית,‬ ‫תהום במלחים;‬ ‫הגדלת פליטת‬ ‫סילוק תמלחות.‬ ‫חממה;‬ ‫גזי‬ ‫עלות גבוהה‬ ‫לצרכנים.‬ ‫שילוב מי נגר‬ ‫מים‬ ‫אובדן‬ ‫נגר עילי – גידול‬ ‫נגר עילי‬ ‫בגנים ופארקים,‬ ‫שאינם‬ ‫עילי‬ ‫בנגר‬ ‫שימור מי נגר‬ ‫מחלחלים‬ ‫במיוחד באזורים‬ ‫בנחלים.‬ ‫לאוגר, מניעת‬ ‫מעוירים, הצפות‬ ‫נזקי הצפות.‬ ‫בשטחים‬ ‫חקלאיים.‬ ‫- 61 -‬
  17. 17. ‫בריאות‬ ‫פערי ידע מרכזיים‬ ‫השפעות משניות‬ ‫השפעות מהותיות‬ ‫צפי לשינוי‬ ‫‪ ‬ישנה אי וודאות בנוגע לעוצמת ההשפעה של‬ ‫‪ ‬עליה בעומס‬ ‫‪ ‬שינוי דפוס התחלואה‬ ‫עליית‬ ‫שינויי האקלים על ההיארעות הסתבכות קרדיו-‬ ‫על גוף האדם‬ ‫במחלות כרוניות-‬ ‫טמפרטורה‬ ‫וסקולרית כתוצאה מאירועי מזג אוויר קיצוני‬ ‫כתוצאה‬ ‫עליית שיעור תחלואה‬ ‫ממוצעת‬ ‫וממחלות מסוימות שעוברות מוקטורים לבני‬ ‫מהצורך‬ ‫ותמותה ממחלות לב‬ ‫אדם.‬ ‫לשמור על‬ ‫‪ ‬התארכות עונת‬ ‫‪ ‬מחלות ה-‪ ,vector born‬הן מחלות מולטי-‬ ‫טמפרטורת‬ ‫הפעילות והרחבת‬‫פקטוריאליות, קשה לדעת מהי התרומה היחסית‬ ‫גוף קבועה‬ ‫הפיזור הגיאוגרפי של‬ ‫של כל פרמטר, ובכלל זה משתנים אקלימיים,‬ ‫וקטורים המעבירים‬ ‫לתוצאת המחלה הסופית.‬ ‫מחלות זיהומיות-‬ ‫התגברות התחלואה‬ ‫במחלות זיהומיות-‬ ‫רלוונטי במיוחד‬ ‫לישראל‬‫‪ ‬למקד את המחקר על מערכות התראה של גילוי‬ ‫עליה בעומס‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬עליה במספר מקרי‬ ‫עליית העוצמה‬ ‫מוקדם ואמצעי תקשורת אשר מכוונים בעיקר‬ ‫על גוף האדם‬ ‫מכות החום/ההיפו-‬ ‫של‬ ‫והתדירות‬ ‫עבור קבוצות ספציפיות שנמצאות בסיכון מוגבר‬ ‫כתוצאה‬ ‫תרמיה.‬ ‫טמפרטורות‬ ‫לתחלואה לבבית שקשורה לשינויי אקלים‬ ‫מהצורך‬ ‫קיצון‬ ‫לשמור על‬ ‫טמפרטורת‬ ‫גוף קבועה‬ ‫‪ ‬ידוע כי התחממות החורף תגרום להארכת זמן‬ ‫עליה בעומס‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬התארכות עונת‬ ‫התארכות פרקי‬ ‫פעילות הוקטורים. לא ידוע כיצד תשפיע על‬ ‫על גוף האדם‬ ‫הפעילות של וקטורים‬ ‫של‬ ‫הזמן‬ ‫הנגיפים עצמם. רלוונטי במיוחד לישראל‬ ‫כתוצאה‬ ‫המעבירים מחלות‬ ‫טמפרטורות‬ ‫‪ ‬קיימים פערי ידע בנוגע להשפעה של שימוש‬ ‫מהצורך‬ ‫זיהומיות- התגברות‬ ‫קיצון‬‫מחודש או מוגבר בחומרי הדברה וקטלי עשבים;‬ ‫לשמור על‬ ‫התחלואה במחלות‬ ‫יש להעריך את היקף העלייה בשימוש בחומרי‬ ‫טמפרטורת‬ ‫זיהומיות-‬ ‫הדברה‬ ‫גוף קבועה‬ ‫במיוחד‬ ‫רלוונטי‬ ‫לישראל‬ ‫‪ ‬ישנם פערי ידע ביחס לשינויים בטמפרטורה,‬ ‫החמרה‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬התרבות בתי הגידול‬ ‫התגברות‬ ‫משקעים ובמשתני מזג אוויר אחרים שעשויים‬ ‫במחלות‬ ‫של יתושים ווקטורים‬ ‫הלחות‬ ‫להשפיע על הטווח הגיאוגרפי וההיארעות של‬ ‫כרוניות‬ ‫אחרים המעבירים‬ ‫תמותה ותחלואה ממחלות נשימתיות‬ ‫מחלות זיהומיות-‬‫‪ ‬יש לבנות את מערכת הניטור עבור וירוס הנילוס‬ ‫התגברות התחלואה‬ ‫המערבי ומחלות אחרות המועברות על ידי‬ ‫במחלות זיהומיות‬ ‫וקטורים בצורה טובה יותר על ידי שיפור‬ ‫במיוחד‬ ‫רלוונטי‬ ‫לישראל‬ ‫הרגישות, כך שתהיה בעלת יכולות טובות יותר‬ ‫לגלות את מחזוריות המחלות בשלב מוקדם.‬ ‫‪ ‬מחקר יעיל דורש פיתוח של מאגר נתונים ארוכי‬ ‫עלית תחלואה ותמותה‬ ‫‪‬‬ ‫החמרה בזיהום‬ ‫טווח על ההיארעות וההימצאות של מחלות‬ ‫ממחלות נשימה‬ ‫האוויר‬ ‫בדרכי הנשימה, בנוסף למשתנים סביבתיים‬ ‫כרוניות‬ ‫וחברתיים שקשורים אליהם‬ ‫‪ ‬יש להשתמש בשיטות סטטיסטיות מתאימות,‬ ‫כדוגמת רגרסיה רבת-רמות וניתוח נתיבים‬ ‫‪ )Path) analysis‬עבור הערכת הקשרים בין‬ ‫המשתנים ובין תוצאות בריאותיות נשימתיות על‬‫מנת לחקור מתווכחים אפשריים של אותם קשרים‬ ‫הגירה כפויה‬ ‫‪‬‬ ‫התפרצות מחלות,‬ ‫‪‬‬ ‫עליית השכיחות‬ ‫של אוכלוסיות‬ ‫זיהום מים, פגיעה‬ ‫של‬ ‫ופיזור‬ ‫בתשתיות סנטריה‬ ‫תופעות/אסונות‬ ‫גיאוגרפי של‬ ‫(בצורת,‬ ‫טבע‬ ‫מחלות שונות‬ ‫שיטפונות)‬ ‫איתן‬ ‫- 71 -‬
  18. 18. ‫מגוון ביולוגי‬ ‫פערי ידע מרכזיים‬ ‫השפעות משניות‬ ‫השפעות מהותיות‬ ‫צפי לשינוי‬ ‫‪ ‬תחזיות לגבי שינוי דגמי תפוצה של מינים‬ ‫שינוי הרכב חברות החי‬ ‫‪ ‬תחזיות לגבי שינויים בתצורת הצומח ובהרכב‬ ‫והצומח‬ ‫תחומי‬ ‫שינוי‬ ‫המינים והמגוון של הצמחיה באזורים שונים‬ ‫של‬ ‫התפוצה‬ ‫מינים לאזורים‬ ‫בהם יהיה טווח‬ ‫הערכה של איומים על מינים נדירים‬ ‫‪‬‬ ‫הכחדה של מינים בקצה‬ ‫טמפרטורות‬ ‫הערכה של פוטנציאל שימור ‪ ex situ‬תחת שינוי‬ ‫‪‬‬ ‫גבול התפוצה‬ ‫הדומה לזה בו‬ ‫אקלים‬ ‫מתקיימים‬ ‫הם‬ ‫הערכה של פוטנציאל שימור ‪in situ‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיום‬‫זיהוי מינים פולשים שפגיעתם משמעותית במיוחד‬ ‫‪‬‬ ‫הגברת כניסה של מינים‬ ‫במערכות אקולוגיות טבעיות בישראל זיהוי דרכים‬ ‫פולשים‬ ‫לצמצום כניסה של מינים פולשים‬ ‫פיתוח שיטות לדיכוי מינים פולשים‬ ‫‪‬‬ ‫זיהוי מזיקים העשויים להתפשט בעקבות שינוי‬ ‫‪‬‬ ‫אקלימי‬ ‫השפעות שינוי אקלימי על התנהגות פתוגנים‬ ‫‪‬‬ ‫שינוי טווח התפוצה של‬‫ופרזיטים בצמחים ובבעלי-חיים ודרכים לטפל בהם‬ ‫גורמים מעבירי מחלות‬ ‫השפעות שינוי אקלימי על תפוצת אלרגנים‬ ‫‪‬‬ ‫(חרקים ואלרגנים)‬ ‫‪ ‬השפעת שינוי אקלים על פנולוגיה של צמחים‬ ‫מועדי‬ ‫הקדמת‬ ‫שינוי באינטראקציות בין-‬ ‫תזמון‬ ‫שינוי‬ ‫ובע"ח‬ ‫של‬ ‫הנדידה‬ ‫מיניות‬ ‫החיים‬ ‫מחזורי‬ ‫‪ ‬תחזיות לגבי השפעות על האבקה והפצת זרעים‬ ‫ציפורים נודדות‬ ‫של צמחים ובעלי‬ ‫חיים‬ ‫‪ ‬עמידות של מיני מפתח בחורש הים תיכוני לשנויי‬ ‫ירידה משמעותית בייצור‬ ‫התייבשות רחבת‬ ‫האקלים הצפויים (אורן ירושלים, אלון מצוי, אלון‬ ‫הראשוני של המערכת‬ ‫היקף של צומח‬ ‫תבור)‬ ‫וירידה במגוון הצמחים‬ ‫מעוצה‬ ‫‪ ‬הערכת ערכי סף של משתני האקלים השונים‬ ‫ובעלי החיים‬ ‫(טמפרטורה, משקעים, התאיידות), העשויים‬ ‫לערער יציבות של בתי גידול שונים‬‫‪ ‬השפעות שינוי אקלימי על תדירות ועצמת שריפות‬ ‫תדירות גבוהה של שריפות‬ ‫הסיכון‬ ‫הגדלת‬ ‫יער וחורש‬ ‫תשנה באופן מהותי את‬ ‫לשריפות‬ ‫‪ ‬השפעות שריפות חוזרות על המגוון הביולוגי‬ ‫החורש הים-תיכוני‬ ‫במערכות יער וחורש‬ ‫‪ ‬השפעה על תנאים פיסיים ועל תפקוד אקולוגי‬ ‫דרדור נוסף במצבם של‬ ‫הגדלת הלחץ על‬ ‫‪ ‬הסדרת נחלים בדרך שתשמר את התפקוד‬ ‫בתי גידול רגישים אלה ואף‬ ‫בתי גידול של‬ ‫האקולוגי שלהם‬ ‫אבדן שלהם‬ ‫מים מתוקים‬ ‫‪ ‬שימוש בקולחים לשיקום נחלים‬ ‫‪ ‬פיתוח כלים לשיקום מערכות אקולוגיות פגועות‬ ‫אבדן המינים המאכלסים‬ ‫הרס של טבלאות‬ ‫בתי גידול אלה‬ ‫בחופי‬ ‫הגידוד‬ ‫הים התיכון‬ ‫‪ ‬הבנת המבנה של מערכות אקולוגיות ימיות כדי‬ ‫נוסף‬ ‫גידול‬‫לחזות שינויים כתגובה לשינויים באקלים או כתוצאה‬ ‫במספר המינים‬ ‫מפלישות מינים אקזוטיים‬ ‫מים-‬ ‫שמוצאם‬ ‫‪ ‬הבנת השפעות של שינויים אקולוגיים-אקלימיים-‬ ‫סוף במי הים‬ ‫הידרוגראפיים על ריבוי, התרבות, שיפעה וזמינות‬ ‫התיכון‬ ‫לדיג של אורגניזמים ימיים.‬ ‫‪ ‬פיתוח כלים לשיקום מערכות אקולוגיות פגועות‬ ‫הרס המערכת האקולוגית‬ ‫הלבנת‬ ‫של השונית‬ ‫האלמוגים‬ ‫במפרץ אילת‬ ‫‪ ‬הערכה של שירותי המערכת האקולוגית‬ ‫בשלב ראשוני לא‬ ‫ביכולת‬ ‫שינוי‬ ‫שמספקות המערכות הטבעיות בישראל‬ ‫ירידה‬ ‫צפויה‬ ‫המערכות‬ ‫‪ ‬השפעות תסריטים שונים של שינוי אקלים על‬ ‫משמעותית‬ ‫הטבעיות לספק‬ ‫תיפקוד האקוסיסטמה‬ ‫בכמות המרעית‬ ‫"שירותי‬ ‫את‬ ‫הזמינה באזורים‬ ‫המערכת"‬ ‫לחים‬ ‫- 81 -‬
  • eitankochman

    Feb. 23, 2014

דו"ח מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל מרץ 2011, מאגד שבעה ציוותי היגוי המונים למעלה ממאה מדענים, עובדי ציבור, מומחים ונציגי ארגונים ירוקים.

Views

Total views

3,289

On Slideshare

0

From embeds

0

Number of embeds

3

Actions

Downloads

27

Shares

0

Comments

0

Likes

1

×