Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.

Tel Aviv City

2,143 views

Published on

Planning the town

Published in: Travel, Entertainment & Humor
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

Tel Aviv City

  1. 1. ‫99/70/80‬ ‫סימוכין: תבע-הנ6192-‬ ‫אוגוסט 6991‬ ‫ינואר 9991‬ ‫9991‬ ‫יולי‬ ‫אוקטובר 1002‬ ‫דצמבר 1002‬ ‫פברואר 3002‬ ‫אפריל 3002‬ ‫ה ע י ר ת ל – א ב י ב יפו‬ ‫מבנים לשימור‬ ‫הנחיות לשיקום מבנים ואתרים לשימור תל-אביב יפו‬ ‫החלטה מס' 7, פרוטוקול 7, של ועדת בניין ערים מתאריך 12 מאי 3002‬ ‫הנחיות אלה מופנות למתכננים, למבצעים, ליזמים ולציבור הquot;משתמשquot; במבנים‬ ‫לשימור.‬ ‫ההנחיות נועדו להבהיר את האפשרויות ואת המגבלות במבנים אלה ולהצביע על‬ ‫דרך השמירה על נכסי המורשת המקומית.‬ ‫הכרת הנושא – הרקע ההיסטורי, הסיבות והמטרות מאחורי ההנחיות, תאפשר‬ ‫להרחיב את התודעה הציבורית, לקצר את ההליכים ולהקל על המאמץ המשותף של‬ ‫שמירה על ערכי המורשת העירונית.‬ ‫העיון בהנחיות אמור לתת מענה על שאלות ולהפיג ספקות העולות במהלך התכנון‬ ‫או העבודה בשטח.‬ ‫הוכן עquot;י צוות השימור: אדר' ניצה סמוק, אדר' טל איל, אדר' תמרה גרון‬
  2. 2. ‫תוכן עניינים‬ ‫סגנונות הבנייה בתל-אביב יפו…................................................................................3‬ ‫א.‬ ‫דרגות השימור ………................................................................................................…6‬ ‫ב.‬ ‫.7‬ ‫…………………………..……………..…‬ ‫מסלולי היתרים במבנים לשימור‬ ‫ג.‬ ‫אפשרויות ומגבלות בשימור:‬ ‫ד.‬ ‫מעטפת הבניין …………………………………………….…. …….. … ..9‬ ‫1(‬ ‫מערכת קירות נושאים …….……………………………… …….……….01‬ ‫2(‬ ‫שינויים פנימיים ………..………………………………………….……….11‬ ‫3(‬ ‫חומרי בנייה …….…………………………………………………..……….21‬ ‫4(‬ ‫אלמנטים טרומיים יצוקים )פריקסטים(...………......……………....31‬ ‫5(‬ ‫תקרות ……...…………………………………….……………….………….41‬ ‫6(‬ ‫גגות, פרגולות וקורות דקורטיביות ……….....………………………..61‬ ‫7(‬ ‫פתחים – דלתות, חלונות, תריסים …………………………………….81‬ ‫8(‬ ‫מרפסות .....……………………………………………………………… .02‬ ‫9(‬ ‫01( חומרי גמר – טיח ……..……..…………………………………………….12‬ ‫11( צבע …………………………………………………………………………...32‬ ‫21( חומרי חיפוי קשיחים – קרמיקה/מוזאיקה/אבן …… ..…………..42‬ ‫31( עץ .....………………………………………………………………...….……52‬ ‫41( מתכת……………………………………………………………………… ...62‬ ‫51( קומה מסחרית, קומת גלריה ושילוט ...…………………….………..82‬ ‫61( מבואות וחדרי מדרגות ……...………………………………………….03‬ ‫….. .13‬ ‫חצרות – פיתוח שטח, גינון, חניה ………...………………‬ ‫71(‬ ‫81( מתקנים טכניים, מתקני מיזוג ומבני עזר …….……………… …..33‬ ‫91( מעליות …………...…………………………………………………….43‬ ‫02( תשתיות מים, ביוב וגז…………………….............……………………...53‬ ‫12( תשתיות טלפון, חשמל וכבלים ..…………….……………………….63‬ ‫22( מיגון – ממquot;דים ……….………………………..…… ……………....73‬ ‫נספחים‬ ‫קריטריונים להערכת מבנים לשימור בתל-אביב יפו....................... 83‬ ‫1.‬ ‫הנחיות להכנת חומר לפני פגישת תיאום ........................................93‬ ‫2.‬ ‫הנחיות להגשת היתר למבנים לשימור ...........................................04‬ ‫3.‬ ‫הנחיות להכנת תיק תיעוד למבנה לשימור .....................................14‬ ‫4.‬ ‫עצים ושיחים מאפיינים לשתילה בגינות הבתים .............................44‬ ‫5.‬ ‫2‬
  3. 3. ‫סגנונות הבנייה בתל-אביב - יפו‬ ‫תל-אביב נוסדה בשנת 9091, אולם ההתיישבות הראשונה מחוץ לחומות יפו החלה‬ ‫בשנת 1581 , עם הקמת פרדס מונטיפיורי, שם קמה בשנת 2291 שכונת מונטיפיורי.‬ ‫במקום נותרו שרידי הבאר, מגדל המים ובית הכנסת המיועדים לשימור.‬ ‫למרות גילה הצעיר של העיר, רבים ושונים בה הרבדים האדריכליים. להלן פירוט‬ ‫התקופות או סגנונות הבנייה לפי סדר כרונולוגי:‬ ‫הבנייה היפואית - המאה ה- 91 עד 0391‬ ‫מייצגת את הבנייה הערבית העירונית. ייחודה בהשפעה‬ ‫מזרחית בתכנון הפנים ובשפה האדריכלית של המעטפת‬ ‫החיצונית.‬ ‫הליוואן והריוואק - בית החלל המרכזי, הם המאפיינים‬ ‫הטיפולוגיים של בנייה זו. הבתים בנויים באבן כורכר מחופה‬ ‫בטיח ובצבע סיד ומקורים בגגות כיפה או ברעפים. בתל-אביב‬ ‫מבנים אלה מצויים בעיקר בחלקיה הדרומיים, בגבול עם יפו‬ ‫עד דרך יפו- תל-אביב.‬ ‫1781 עד 0291‬ ‫הבנייה הטמפלרית -‬ ‫בנייה זו מרוכזת במושבה האמריקאית-גרמנית לאורך רחוב‬ ‫אילת ובשכונת ואלהאלה, מדרום לואדי המסילה. המושבה‬ ‫הטמפלרית הגדולה ביותר באזור המרכז, שרונה, נוסדה‬ ‫בשנת 3781 – והיא אזור הקריה דהיום.‬ ‫בניה זו נעשתה עquot;י כת דתית נוצרית ששמה לה למטרה‬ ‫לשמש דוגמא לעם היהודי כיצד ניתן ליישב את הארץ‬ ‫ולהכשירה לקראת בואו של המשיח. הטמפלרים שאפו לכנס‬ ‫את 'עם האל' בירושלים ולהקים בה את המקדש הרוחני‬ ‫ומכאן שמם )‪ .(TEMPELS‬הם גם האמינו כי שובו של העם‬ ‫היהודי לארץ הקודש והרמת הארץ מאשפתות, תקדם את‬ ‫הופעתו המחודשת של המשיח.‬ ‫השפה האדריכלית פשוטה ומשלבת מאפיינים של הבנייה‬ ‫המזרחית עם מוטיבים של הבנייה הכפרית באזור וירטנברג‬ ‫בגרמניה, ארץ מוצאם. המבנים נבנו באבן כורכר בשילוב‬ ‫אלמנטים טרומיים מבטון לחיזוק פינות הבית, סביב‬ ‫הפתחים, המזחלות וגמלוני הגג, מעקות המרפסות והגדרות.‬ ‫לבתים עיבויי טיח בפינות, במסד ובתפר בין הקומות, הם‬ ‫הובלטו בדרך כלל על-ידי צביעה בהירה או כהה יותר מקירות‬ ‫הבית. נעשה שימוש רב בעץ בחללים הפנימיים: בריצוף,‬ ‫בגרמי המדרגות, במעקות ובמסגרות החוץ. הגגות משופעים‬ ‫)לעתים קטומים בקצוות( ומחופים ברעפי מרסיי. בבתים יש‬ ‫מרתפים החצובים בכורכר לאחסון המזון ולאגירת מי‬ ‫הגשמים לימי הקיץ היבשים.‬ ‫3‬
  4. 4. ‫הבנייה בנווה צדק‬ ‫6881 עד 7191.‬ ‫ובאחוזת בית -‬ ‫השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות יפו, נוסדו‬ ‫כפרברי מגורים צנועים של העיר יפו. הבנייה היא שילוב‬ ‫מוטיבים מהבנייה היפואית ומהבנייה הטמפלרית בואלהאלה‬ ‫השוכנת מדרום, מעברו השני של ואדי המסילה.‬ ‫הסגנון האקלקטי - 7191 - 0391‬ ‫–‬ ‫סגנון בניה זה התפתח בתקופת העלייה השלישית והרביעית‬ ‫עquot;י חברה מסורתית וחיי משפחה מופנמים. זהו לקט של‬ ‫סגנונות בנייה המנסה למזג את תרבות המזרח עם תרבות‬ ‫המערב תוך שילוב מוטיבים יהודיים. מבנים בסגנון‬ ‫האקלקטי מרוכזים בעיקר בתחומי quot;העיר האדומהquot;, )יבנה,‬ ‫מונטיפיורי, נחמני, אחד העם( במתחם נחלת בנימין, לאורך‬ ‫רחוב אלנבי והקטע הראשון של שד' רוטשילד.‬ ‫סגנון‬ ‫8291 - 2391‬ ‫אר-דקו מקומי -‬ ‫תקופת מעבר בין ימי הסגנון האקלקטי עד הופעת הסגנון‬ ‫הבינלאומי. הבתים נקיים מאלמנטים דקורטיביים של‬ ‫האדריכלות הקלאסית אך חתך הפתחים עדיין אנכי. הסגנון‬ ‫מאופיין בשילוב הדגשים גיאומטריים – אנכיים ואופקיים.‬ ‫הדגשים ניכרים בעיקר בבליטות טיח ובכרכובים שנצבעו‬ ‫בגוונים עזים ושונים ממשטחי הקירות להדגשת האופקיות.‬ ‫המבנים פזורים באזור quot;העיר האדומהquot;, בשכונת פלורנטין‬ ‫ובלב העיר.‬ ‫הסגנון הבינלאומי‬ ‫1391 - 6591‬ ‫המוקדם -‬ ‫תל אביב מוכרת כבירת הסגנון הבינלאומי, בה קיים המקבץ‬ ‫העשיר והגדול ביותר של מבנים שנבנו על פי עקרונות התנועה‬ ‫המודרנית, שעיקריה הם: - אדריכלות כנפח ולא כמסה-‬ ‫שמשמעו ביטול תפקודו הנושא של הקיר, באמצעות השימוש‬ ‫בשלד הבטון או הפלדה, ועquot;י כך אפשרות ליצירת חללים‬ ‫רחבי מידות וחופשיים מאלמנטים בנויים. – א-סימטריה או‬ ‫חזרתיות רגולרית במקום הסימטריה הקלאסית. – הימנעות‬ ‫מכל קישוט חסר יעוד שימושי.‬ ‫בין השנים 1391 - 6591 נבנו כ-000,4 מבנים עquot;י בני העלייה‬ ‫החמישית. מהם כ- 000,1 הוגדרו לשימור.‬ ‫ריכוז גבוה ואיכותי של מבנים אלה קיים בלב העיר, לאורך‬ ‫שדרות רוטשילד ובquot;עיר הלבנהquot; המרכזית, מסביב לכיכר‬ ‫דיזנגוף.‬ ‫4‬
  5. 5. ‫המאפיינים הבולטים של הבנייה המודרנית בתל אביב הם:‬ ‫שפה מינימליסטית נקייה מאלמנטים דקורטיביים‬ ‫1.‬ ‫חסרי תפקוד פונקציונאלי וקירות מחופים בטיח סיד‬ ‫חלק בהיר.‬ ‫קומפוזיציה חופשית של החזית ושל נפחי המבנה.‬ ‫2.‬ ‫חלוקת המסה המבנית לגושים משניים, עם גריעה או‬ ‫3.‬ ‫הוספה בנפחים השונים, בעיקר ביצירת מרפסות‬ ‫שקועות או בולטות מתוך המסה המבנית.‬ ‫כך נוצר משחק עשיר של אור וצל שהוא החלק‬ ‫הדומיננטי של האדריכלות המקומית.‬ ‫גג שטוח כמרפסת גן עם פרגולה או קורה היקפית‬ ‫4.‬ ‫להדגשת האופקיות וליצירת סיומת עליונה למבנה.‬ ‫בנייה על עמודים או בנייה צמודת קרקע עם גינה‬ ‫5.‬ ‫בחזית המתוכננת בקווים חופשיים ומשמשת פילטר‬ ‫בין הרחוב לבית.‬ ‫הדגשות אופקיות המלוות את חזיתות המבנים ברחוב,‬ ‫6.‬ ‫מתעגלות לאורך המרפסות ופינות הבתים, ומקשרות‬ ‫בין הבתים. הקו האופקי ההמשכי מעניק לעיר רכות‬ ‫ומפתח quot;דו-שיחquot; בין הנפחים השונים של המבנים‬ ‫ברחוב.‬ ‫הבנייה‬ ‫שנות החמישים.‬ ‫הציבורית -‬ ‫בנייה שנעשתה בעזרת פעילות ממסדית של מדינה צעירה‬ ‫ועצמאית שדאגה גם לבניית שכונות מגורים צנועות. מבנים‬ ‫מייצגים הם: מבנה היכל התרבות, בית הלנה רובינשטיין,‬ ‫בית סוקולוב ובית ציוני אמריקה.‬ ‫הבנייה‬ ‫הברוטליסטית - שנות החמישים והשישים.‬ ‫מבני ציבור ומשרדים שנבנו בבטון חשוף עם דגש על‬ ‫האלמנטים הקונסטרוקטיביים של המבנה. אדריכלות‬ ‫רציונאלית שדוגלת באמת של החומר, היא אינה מנסה‬ ‫ל'יפות' עquot;י חיפוי או הסתרה של השלד או של אלמנטי הבניה‬ ‫האחרים במבנה. מבנה בנין אל-על הוא אחד המבנים‬ ‫המייצגים של התקופה.‬ ‫5‬
  6. 6. ‫דרגות השימור‬ ‫רוב המבנים לשימור נמצאים בגבולות תל-אביב ההיסטורית. כ-005- מבנים מוגנים‬ ‫בתכניות עיר נקודתיות או אזוריות, כגון תכנית לב העיר, כרם התימנים והמושבה‬ ‫האמריקאית.‬ ‫בתכניות אלה, שאושרו בתחילת שנות התשעים, מוגדרים המבנים בשלוש רמות‬ ‫שימור:‬ ‫שימור ללא תוספות בנייה.‬ ‫שימור א' -‬ ‫שימור עם תוספת בנייה של עד קומה וקומה חלקית.‬ ‫שימור ב' -‬ ‫שימור ומימוש כל זכויות הבנייה החלות באזור‬ ‫שימור ג' -‬ ‫תכנית השימור החדשה כוללת כ- 621,1 מבנים נוספים שסווגו בשתי דרגות שימור:‬ ‫מבנים עם הגבלות מחמירות‬ ‫שימור אינטגרלי של מעטפת המבנה ושל חלליו‬ ‫כ-042 מבנים -‬ ‫הפנימיים אם נמצא שהם בעלי ערך היסטורי‬ ‫אדריכלי, על בסיס תיק התיעוד. איסור תוספות בנייה‬ ‫הגורעות מערכיו האדריכליים של המבנה.‬ ‫שימור אינטגרלי של מעטפת המבנה ופיר חדרי‬ ‫כ-088 מבנים נוספים -‬ ‫המדרגות תוך מימוש זכויות הבנייה החלות במגרש.‬ ‫הסווג של המבנים נעשה על-פי מסמך הקריטריונים המצquot;ב. הניקוד שניתן למבנים‬ ‫לשימור נע בין 06-02 נקודות. מבנים שעברו את סף 33 הנקודות, הוגדרו כמבנים‬ ‫עם הגבלות מחמירות, כאשר הגדרה זו מקבילה לשימור א' בתכניות האחרות.‬ ‫6‬
  7. 7. ‫מסלולים להוצאת היתרים במבנים לשימור‬ ‫להלן תאור המסלולים הקיימים לקבלת אישורים והיתרים במבנים לשימור.‬ ‫מסלולים אלה מתקיימים גם במבנים אחרים שאינם לשימור.‬ ‫התראה של מדור מבנים מסוכנים ביחס לחלקים מסוכנים במבנה.‬ ‫צו 3 -‬ ‫התראה זו מחייבת טיפול נקודתי בחלקים המסוכנים בלבד. במבנים‬ ‫לשימור עם הגבלות מחמירות תיקונים אלו יעשו בתיאום עם צוות‬ ‫השימור ובפיקוח של אדריכל שימור והמהנדס האחראי. צו זה אינו‬ ‫מהווה הרשאה לבצע עבודות טיח וצבע בכל חלקי המבנה, כי עבור‬ ‫עבודות אלה חובה, עפquot;י חוק העזר העירוני, להוציא היתר שיפוץ‬ ‫בquot;תיק כחולquot;.‬ ‫היתר שיפוץ‬ ‫בquot;תיק כחולquot; - היתר המלווה הוראות שיפוץ, שיקום ושיחזור למעטפת הבניין‬ ‫בלבד. היתר בquot;תיק הכחולquot; אינו מהווה היתר לתוספות בנייה,‬ ‫לשינויים פנימיים, לשינוי יעוד, לחיזוקים הנדסיים להחלפת תקרות‬ ‫וגגות וכד'.‬ ‫אדריכל השימור, המלווה את השיפוץ מטעם היזם, יגיש:‬ ‫1. תעוד צילומי מפורט‬ ‫2. שרטוט מפורט של חזיתות מצב קיים.‬ ‫3. שרטוט מפורט של חזיתות מצב מוצע עם הוראות במלל על גבי‬ ‫החזיתות.‬ ‫4. תיק תעוד – במבנים עם הגבלות מחמירות או שמור א'‬ ‫הquot;תיק הכחולquot; מלווה בהנחיות כתובות אלה:‬ ‫1. חוברת המפרט לקבלן של אדריכל השימור המלווה.‬ ‫2. הנחיות אדריכליות של צוות השימור.‬ ‫3. הנחיות הנדסיות ומפרטים שונים שהוכנו על ידי חברת שמquot;מ*‬ ‫עבור עיריית תquot;א יפו.‬ ‫* חברת שמquot;מ – משרד מהנדסים לשיקום מבנים- מבצעת הוצאת‬ ‫היתרים בquot;תיק כחולquot; ולווי הנדסי במבנים בעיר‬ ‫רישוי‬ ‫הוצאת היתר לפעילות עסק מלווה בדרישות שונות שאחת מהן היא‬ ‫עסקים -‬ ‫שיפוץ מעטפת המבנה. מידת מעורבות בעל העסק בשיפוץ תלויה‬ ‫בשטח העסק המבוקש.‬ ‫במידה ושטח החנות גובל לכל אורך החזית הראשית הפונה לרחוב,‬ ‫יחוייב בעל העסק בשיקום החזית הראשית וחזיתות הצד הקידמיות‬ ‫בכל הקומות. בכל המקרים האחרים, האחריות היא לשטח העסק‬ ‫בלבד ולכל החזיתות השייכות לו.‬ ‫7‬
  8. 8. ‫הבקשה לרישוי כוללת תכנית של הקומה המבוקשת לעסק עם‬ ‫הפתרונות הבאים:‬ ‫מיקום מנדפים או ארובות פנימיות במידה וניתן.‬ ‫1.‬ ‫מיקום מזגנים‬ ‫2.‬ ‫מיקום לפסולת‬ ‫3.‬ ‫מיקום חדר גז‬ ‫4.‬ ‫מיקום ושטח הגלריה במידה וקיימת‬ ‫5.‬ ‫מיקום ועיצוב ויטרינות, דלת כניסה וחלונות קומת הביניים.‬ ‫6.‬ ‫מיקום ועיצוב שילוט, מרקיזות, סוככים וכד'.‬ ‫7.‬ ‫בנוסף יש להגיש תכנית של חזיתות: מצב קיים ומצב מוצע עם‬ ‫השינויים שתואמו מראש עם צוות השימור.‬ ‫היתר חנייה - תוגש תכנית מצב קיים של קומת החצר עם תיעוד מלא בצילומים של‬ ‫הפרטים, הגדרות ושל הצמחייה הקיימת. תכנית מצב מוצע תוגש על‬ ‫פי ההנחיות )בסעיף 71( בתיאום עם צוות השימור ומחלקת התנועה.‬ ‫היתר‬ ‫לתוספת בנייה –‬ ‫1. קבלת מידע פרטני בתיק מידע‬ ‫2. הגשת תיק תעוד ואישורו עquot;י צוות השימור‬ ‫3. תיאום תכנון עם צוות השימור והגשת התוכניות להיתר עquot;פ דף‬ ‫ההנחיות להגשת היתרים המצquot;ב, לפני תיאום עם רישוי בניה.‬ ‫)אשור הquot;תיק הורודquot; לפני הדיון בו. המקומית(.‬ ‫4. תאום סופי עם צוות השימור לאחר אישור הו. המקומית ולאחר‬ ‫קבלת כל הערות מחלקת רישוי בניה, כל זאת לפני שלב הגשת‬ ‫הquot;תיק הירוקquot;.‬ ‫5. אשור התוכניות בquot;תיק הירוקquot; כולל גם את ההמלצות והנחיות‬ ‫צוות השימור לשקום המבנה.‬ ‫6. פקוח צוות השימור ,כולל יועצים חיצונים, ופיקוח עירוני על‬ ‫עבודות הבניה והשיקום.‬ ‫7. אשור הצוות לקבלת טופס 4 )חיבור חשמל( ותעודת גמר.‬ ‫שינויים‬ ‫שינויים פנימיים יתואמו מראש עם צוות השימור ויהיו בהיתר על פי‬ ‫פנימיים -‬ ‫הנדרש ועל פי ההנחיות המופיעות בגוף המסמך הנדון.‬ ‫למסמך זה מצורפים המסמכים הבאים:‬ ‫מסמך הקריטריונים.‬ ‫•‬ ‫דף הנחיות להכנה לפגישת תיאום.‬ ‫•‬ ‫דף הנחיות להגשת היתרים במבנים לשימור.‬ ‫•‬ ‫דפי הנחיה להגשת תיק תעוד.‬ ‫•‬ ‫רשימת צמחיה אופיינית לחצרות הבתים.‬ ‫•‬ ‫8‬
  9. 9. ‫אפשרויות ומגבלות בשימור‬ ‫מעטפת הבניין‬ ‫1.‬ ‫כל שינוי במעטפת החיצונית של המבנה מהווה פגיעה בערכיו האדריכליים של‬ ‫המבנה. השינויים בחזיתות עלולים להוביל לפגיעה בקומפוזיציה, לשינוי בנפחים,‬ ‫במערך ההנדסי, בחומרי הגמר ובטכנולוגיית הבנייה ולגרום לבעיות פיזיות חדשות.‬ ‫התוצאה היא לעיתים גרימת נזקים בלתי הפיכים המייקרים את אחזקת המבנה או‬ ‫מאיצים את התדרדרותו.‬ ‫איבוד האותנטיות והקטנת ערכו של המבנה היא תוצאה נלווית של השינויים הנquot;ל.‬ ‫- תחזוקה תקופתית שוטפת תמנע את הצורך בשיקום יסודי ויקר של מעטפת הבנין.‬ ‫- אחת לחמש שנים יש לבצע בדק בית שיכלול בעיקר טיפול בסדקים, איתור נזילות‬ ‫מים, איטום הגג, תיקוני טיח וצביעה.‬ ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- הזנחת המבנה והבאתו למצב של סכנה‬ ‫- אבחון בעיות הגורמות לפגיעה בערך‬ ‫ודאית או של חלקים ממנו או טיפול‬ ‫המבנה או לסכנה קונסטרוקטיבית‬ ‫נקודתי בידי גורם שאינו מקצועי וללא‬ ‫וטיפול בבעיות אלה בידי איש מקצוע.‬ ‫אישור.‬ ‫- הריסת חלקים פגועים או אגפים‬ ‫- עדיפות לטיפול במבנה הקיים על פני‬ ‫שלמים ובנייתם מחדש אף שניתן‬ ‫בנייה חדשה של חלקים שלמים או של‬ ‫לשקמם ללא הריסה ובנייה מחדש.‬ ‫המבנה כולו.‬ ‫- שינויים במעטפת הפוגעים‬ ‫- בתאום מראש ניתן להציע שינויים‬ ‫בקומפוזיציה של החזית או בנפח‬ ‫פונקציונליים בחזית אחורית בלבד.‬ ‫המקורי של המבנה כגון: ביטול פתחים‬ ‫התנאי הוא ששינויים אלה יחולו בכל‬ ‫או הוספת פתחים, שינויים בחלונות‬ ‫הקומות של החזית האחורית וישמרו‬ ‫ובתריסים עצמם, בחלוקת המשנה‬ ‫על המאפיינים של סגנון המבנה.‬ ‫שלהם או בחומר הגמר, שינוי מעקות‬ ‫המרפסות, סגירת המרפסות כולן או‬ ‫חלקן, הוצאת צנרת חדשה או שינוי של‬ ‫מערך הצנרת הקיימת.‬ ‫- שחזור מבנה לשימור או חלקים ממנו‬ ‫- במקרה חריג של החלטה להרוס‬ ‫ללא נתונים מדויקים וללא תיעוד‬ ‫חלקים ולבנותם מחדש, יש לשחזר את‬ ‫מפורט.‬ ‫המקור על פי תיעוד מפורט, שיעשה‬ ‫טרם פעולת ההריסה.‬ ‫- אם יש צורך בחיזוק – עדיפות לתמיכה - בניית קירות דיפון מבטון לעיבוי‬ ‫ולחיזוק הקיר הנושא.‬ ‫quot;יבשהquot; בברזל על פני חיזוק בבטון.‬ ‫- אם נעשות חפירות מתחת למבנה‬ ‫לשימור, יהיה הפתרון ההנדסי באישור‬ ‫ובתיאום עם הגורם העירוני הממונה.‬ ‫- השארת המבנה חשוף למי הגשמים‬ ‫- הגנת המבנה בפני הגשמים בזמן‬ ‫עבודות השיקום, עquot;פ הוראות המפקח בזמן עבודות השיפוץ/שקום.‬ ‫מטעם היזם או עquot;פ הנחיות צוות‬ ‫השימור הכל לפי המקרה.‬ ‫* כל הפעולות ייעשו אך ורק לאחר תיאום מראש עם צוות‬ ‫השימור ובכפוף להיתרים על פי הנדרש‬ ‫9‬
  10. 10. ‫מערכת הקירות הנושאים בבניה המסורתית ושלד הבנין בבניה‬ ‫2.‬ ‫המודרנית‬ ‫שמירת המעטפת החיצונית בלבד נחשבת שימור חלקי. מערכת השתי וערב של‬ ‫הקירות הנושאים בתוך המבנה מגדירה, למעשה, את החללים הטיפוסיים‬ ‫לטכנולוגיה ולתקופה בה נבנה המבנה. לכן ראוי שלא לבטל באופן גורף את מערך‬ ‫הקירות הנושאים ולא להחליפו בשיטה קונסטרוקטיבית אחרת.‬ ‫בהתאמת המבנה לפונקציות החדשות, ניתן לחזק כל קיר בנפרד ולפתוח בו פתחים‬ ‫רחבים כדי לקשר בין החללים השונים. כך ישמר התוואי ההיקפי של הקירות‬ ‫המגדיר את החלוקה המקורית הבסיסית.‬ ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- במבנה לשימור עם הגבלות מחמירות‬ ‫- הריסה ושינויים של מערכת הקירות‬ ‫שמירה על מערכת הקירות הנושאים‬ ‫הנושאים או חלקים עיקריים של‬ ‫ושימור הפתרון הקונסטרוקטיבי‬ ‫המבנה המסכנים את יציבות המבנה‬ ‫המקורי )קירות, שלד המבנה, תקרות‬ ‫ובעיקר את קירות המעטפת‬ ‫וגגות(.‬ ‫החיצונית.‬ ‫- הריסת חלוקה ראשית המשנה את‬ ‫- שמירה על החלוקה הראשית וגודלם‬ ‫הצורה והגודל של החללים הפנימיים‬ ‫של החללים הפנימיים שהם‬ ‫העיקריים ופוגעת במבנה ובמאפייניו‬ ‫מהמאפיינים העיקריים של הבית‬ ‫המסורתיים.‬ ‫המסורתי.‬ ‫- בהריסת קירות או בפתיחתם – עדיפות - שינוי במערכת הקירות הנושאים בשלד‬ ‫המבנה ובחלוקה הפנימית ללא תיאום‬ ‫לפתרון קונסטרוקטיבי quot;יבשquot; )הפיך(‬ ‫מראש.‬ ‫על בטון.‬ ‫בכל המבנים‬ ‫- שינויים במערכת הקירות הנושאים,‬ ‫בשלד המבנה ובחלוקה הפנימית, אם‬ ‫אינם גוררים שינויים במעטפת‬ ‫המבנה.‬ ‫כל הפעולות במערכת הקירות הנושאים ובשלד הבניין יעשו בכפוף להנחיות‬ ‫וחישובים שיוכנו עquot;י מהנדס קונסטרוקציה, בעל ניסיון מתאים לנושא.‬ ‫* כל הפעולות ייעשו אך ורק לאחר תיאום מראש עם צוות השימור ובכפוף‬ ‫להיתרים על פי הנדרש‬ ‫01‬
  11. 11. ‫3. שינויים פנימיים‬ ‫שינויים מהותיים, בחלקיו הפנימיים של המבנה יוצרים סתירה בין החזות‬ ‫החיצונית ובין האווירה הנתפשת מעבר לסף הדלת הראשית.‬ ‫לפיכך התאמות ושינויים בתוך המבנה ייעשו ברגישות ובצורה מבוקרת.‬ ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫א. מבנה לשימור עם הגבלות מחמירות‬ ‫- הריסת חלוקה ראשית המשנה את‬ ‫- שמירה על תווי הקירות של‬ ‫הצורה והגודל של החללים הפנימיים‬ ‫החלוקה הראשית וגודלם הטיפוסי‬ ‫ופוגעת במבנה ובמאפייניו‬ ‫של החללים הפנימיים, שהם‬ ‫המסורתיים.‬ ‫מהמאפיינים העיקריים של הבית‬ ‫המסורתי.‬ ‫- החלפת מרצפות דקורטיביות‬ ‫- שחזור מרצפות דקורטיביות על פי‬ ‫במרצפות מודרניות.‬ ‫דוגמאות קיימות בשטח )החלפת‬ ‫קיים בחדש(.‬ ‫- שיחזור ציורי קיר עפquot;י תיעוד קיים. - מחיקה או ביטול של ציורי קיר או‬ ‫תקרה קיימים.‬ ‫ב. במבני ציבור או במבנים בעלי אופי‬ ‫ציבורי‬ ‫בגלל החשיפה לציבור הרחב, השיקום‬ ‫או השימור יכלול גם את תכנון הפנים‬ ‫המקורי. על פי תיק התיעוד, יוחלט על‬ ‫האלמנטים האדריכליים וחומרי הגמר‬ ‫הראויים לשמירה בחללים הפנימיים.‬ ‫ג. בכל המבנים‬ ‫- ביטול חדר מדרגות מקורי והעתקתו‬ ‫- שינויים במחיצות – ביטול קירות‬ ‫למקום חלופי.‬ ‫מחיצה דקים ושינוי מערך החללים‬ ‫- מיקום קירות מחיצה חדשים‬ ‫תוך התאמתם לפונקציה החדשה‬ ‫מאחורי פתחים קיימים בחזית,‬ ‫ותוך שמירה על שלמות הפתחים‬ ‫בניצב להם או במקביל להם.‬ ‫הקיימים במעטפת החיצונית.‬ ‫- פיצול דירות ללא היתר.‬ ‫- פיצול דירות רק לפי היתר.‬ ‫- התקנת צנרת אופקית או אלכסונית‬ ‫- התקנת צנרת חדשה חיצונית,‬ ‫או התקנת צנרת בחזית הראשית‬ ‫כתוצאה משינויים פנימיים, תותקן‬ ‫כתוצאה משינוי מיקום שירותים או‬ ‫חיצונית בתוואי המקורי בלבד,‬ ‫מטבחים.‬ ‫בפריסה אנכית וללא סטיות. או‬ ‫לחלופין תותקן בתוך המבנה בצורה‬ ‫- הנמכת גובה החלל על ידי תקרה‬ ‫מוסוית.‬ ‫אקוסטית )ראה תקרות( בחללים‬ ‫בעלי אופי ציבורי או החשופים‬ ‫לחזית הראשית.‬ ‫- הפניית שירותים, מטבחים וממquot;דים‬ ‫לחזיתות הראשיות.‬ ‫- החלפת מרצפות דקורטיביות‬ ‫במיוחד כאלה שהן נדירות ובעלות‬ ‫ערך.‬ ‫* כל הפעולות ייעשו אך ורק לאחר תיאום מראש עם צוות‬ ‫11‬ ‫השימור ובכפוף להיתרים על פי הנדרש‬
  12. 12. ‫חומרי בנייה – עץ, אבן גיר, כורכר, לבני סיליקט, לבני זיפזיף,‬ ‫4.‬ ‫לבני שמוט חלולות, בלוקים של בטון‬ ‫חומר הבנייה המקורי מעיד על טכנולוגיית הבנייה של המבנה. שינוי בלבנה מקורית,‬ ‫או בחומר המליטה והכחול הם פגיעה באותנטיות של המבנה וביציבותו המבנית.‬ ‫שינויים אלה עלולים לגרום נזק פיזי למבנה בטווח הקצר – הופעת סדקים חדשים,‬ ‫התפוררות של הקירות הסמוכים, ספיגת לחות ורטיבות באזור השינוי, שינויים‬ ‫בגוונים והופעת כתמים על קירות המבנה. לפיכך שמירה על רציפות אותנטית‬ ‫בחומר הבנייה, גם אם אינה גלויה לעין, הכרחית לשיקומו ולשימורו של המבנה.‬ ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- התערבות בחומרי בנייה חדשים ללא‬ ‫- שמירה על חומרי הבנייה המקוריים‬ ‫זיהוי חומרי הבנייה המקוריים‬ ‫ללא התערבות בחומרים זרים וללא‬ ‫ובדיקה המאשרת את ההתאמה של‬ ‫חיפוי הפוגע בחומר הבנייה המקורי.‬ ‫החומר החדש ללבנה או לאבן‬ ‫המקורית.‬ ‫- תיקונים והשלמות ייעשו בחומרי‬ ‫בנייה זהים או קרובים ככל שניתן‬ ‫למקור.‬ ‫- חיפוי בטיח, או בחומר אחר, של‬ ‫- אם הבנייה היא ללא חיפוי טיח, יש‬ ‫קירות אבן חשופים. חיפוי באבן או‬ ‫לשמור על צורת עיבוד האבן או אבן‬ ‫פסיפס או קרמיקה מעל הקיים‬ ‫כורכר או לבנים, אופן הכיחול ועובי‬ ‫במקום טיפול בחומר הבנייה המקורי.‬ ‫המישקים )פוגות(.‬ ‫- ניקוי אגרסיבי המטשטש את הפרטים‬ ‫- ניקוי אבן או לבנים ייעשה רק אם‬ ‫הדקורטיביים או פוגע בחומר הבנייה‬ ‫הכרחי כדי לעצור הידרדרות, או‬ ‫המקורי.‬ ‫להסיר כתובות קיר )גרפיטי( וכתמים‬ ‫או להסרת שכבת לכלוך מזהום אויר.‬ ‫- הניקוי ייעשה תמיד בשיטה העדינה‬ ‫ביותר האפשרית, למשל שטיפה במים‬ ‫בלחץ נמוך וניקוי במברשות רכות או‬ ‫בשיטת הquot;יוסquot;.‬ ‫* כל הפעולות ייעשו אך ורק לאחר תיאום מראש עם צוות‬ ‫השימור ובכפוף להיתרים על פי הנדרש‬ ‫21‬
  13. 13. ‫אלמנטים טרומיים יצוקים )פריקסטים(‬ ‫5.‬ ‫פריקסטים מבטון שכיחים בבנייה הטמפלרית, באחוזת בית ובבנייה בסגנון‬ ‫האקלקטי עד 1391, ובהם לבני בנייה מעוטרות, כרכובים למזחלות הגג, עמודים,‬ ‫כותרות, מעקות, מסגרות מסביב לפתחים, זיזי תמיכה למרפסות, אדני חלונות וכו'.‬ ‫אלמנטים אלה לא נצבעו והורכבו תמיד בגוון הבטון החשוף.‬ ‫בבנייה המאוחרת, בסגנון הבינלאומי משנת 1391 ועד תחילת שנות החמישים,‬ ‫השימוש ביציקות טרומיות מועט, אך הוא שכיח במיוחד בגדרות, במסגרות מסביב‬ ‫לפתחים ואפילו במקרים נדירים, בחיפוי קירות שלמים כפתרון דקורטיבי. המרקם‬ ‫והגוון משתנים לפי בחירת האדריכל.‬ ‫גם בתקופה המודרנית הפריקסט אינו נועד לכיסוי בצבע והיציקה משלבת בתוכה‬ ‫את הגוון המבוקש. כיום ייצור תעשייתי של יציקות טרומיות הוא מוגבל.‬ ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- החלפת פריקסטים מקוריים בחדשים,‬ ‫- עדיפות לשימור ולשיקום של‬ ‫אם המקוריים ניתנים לשיקום‬ ‫הפריקסטים המקוריים.‬ ‫בתיקונים מקומיים.‬ ‫- השלמת פריקסטים חסרים שאינם‬ ‫- שחזור אלמנטים טרומיים בבטון,‬ ‫זהים למקור.‬ ‫בבטון לבן או ב- ‪ G.R.C‬יעשה על פי‬ ‫טכניקות ידועות )בתבניות גומי,‬ ‫- התקנת פריקסטים חדשים במיקום‬ ‫מתכת או פיברגלס(.‬ ‫ובמרווחים שאינם זהים למקור.‬ ‫- התבנית תיעשה על פי האלמנט הטרומי‬ ‫המקורי בשטח בתהליך כפול הכולל‬ ‫תיקון וליטוש של הדוגמה הראשונה. - הבלעת פריקסטים קיימים בתוך‬ ‫קירות.‬ ‫- שחזור אלמנטים על סמך שרטוטים‬ ‫בלבד ייעשה רק אם נהרסו כל‬ ‫האלמנטים המקוריים וניתן אישור‬ ‫מראש.‬ ‫- תבוצע דוגמא לאישור בשטח.‬ ‫- צביעת פריקסטים בצבעים אקריליים‬ ‫- השארת הפריקסטים בגוון היציקה‬ ‫או בצבעי שמן או אחרים המשנים את‬ ‫המקורי. אם נדרש כיסוי בצבע,‬ ‫המרקם ופוגעים באופי המקורי.‬ ‫הצביעה תעשה בתיאום עם גורם‬ ‫מקצועי עירוני.‬ ‫* כל הפעולות ייעשו אך ורק לאחר תיאום מראש עם צוות השימור‬ ‫ובכפוף להיתרים על פי הנדרש‬ ‫31‬
  14. 14. ‫תקרות‬ ‫6.‬ ‫התקרות הן חלק בלתי נפרד מהמערך ההנדסי של המבנה והן גורם ההקשחה הראשי‬ ‫של קירות המעטפת. הריסת תקרות, שינוי או פגיעה בתקרות מסכנים את קירות‬ ‫המעטפת.‬ ‫לפיכך מומלץ שלא לאמץ פתרון של החלפת תיקרה קיימת בחדשה, אלא אם הוכח‬ ‫הנדסית שתיקון נקודתי אינו פתרון מספק לטווח ארוך. שיקום התקרות הקיימות‬ ‫שומר על גובהם המקורי של החללים, על הגובה המקורי של סף תחתון בכל‬ ‫החלונות, על המרצפות המקוריות, ציורי הקיר והתקרות או על כל אלמנט קישוטי‬ ‫בתקרות, שהם חלק בלתי נפרד מהחלל הפנימי.‬ ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- הריסת תקרות קיימות אם ההריסה‬ ‫- שיקום תקרה קיימת כדי לשמור על‬ ‫גוררת את הדברים האלה:‬ ‫יציבות המעטפת החיצונית, על הגובה‬ ‫- אי יציבות המעטפת החיצונית.‬ ‫המקורי של החללים הפנימיים, על‬ ‫- שינוי המרצפות המקוריות.‬ ‫המרצפות המקוריות, על הטיח, ציורי‬ ‫- שינוי גובה הקומה הטיפוסית )שינוי‬ ‫הקיר והתקרות וכל האלמנטים‬ ‫במפלסים(.‬ ‫הקישוטיים בתקרות הקיימות, שהם‬ ‫- הריסת אלמנטים של עיצוב הפנים‬ ‫חלק בלתי נפרד של האתר.‬ ‫המקורי.‬ ‫- בשיקום או בשחזור תקרת עץ – שיקום‬ ‫של קורות העץ הקיימות, החלפת‬ ‫קורות רקובות והשלמת החסרות‬ ‫אפשרית בתנאים האלה:‬ ‫- שמירה על המקום המקורי.‬ ‫- שמירה על חתך הקורות.‬ ‫- שמירה על אופן החיבור עם הקירות.‬ ‫- שמירה על סוג העץ.‬ ‫תקרת קורות ברזל עם קמרונות לבנים‬ ‫או אבן:‬ ‫- שינוי מפתחים וצורת הקמרונות של‬ ‫- שמירה ושיקום תקרה קיימת –של‬ ‫התקרה.‬ ‫מודול קורות הברזל וצורת‬ ‫- פירוק תקרה קיימת ללא סיבה‬ ‫הקמרונות.‬ ‫הנדסית. החלפת תקרה מקורית‬ ‫- החלפת חלקים חלודים של קורות‬ ‫בתקרה חדשה אחרת.‬ ‫ברזל בפרופילים זהים למקור.‬ ‫- ביטול קמרונות קיימים.‬ ‫- שחזור קמרונות )אם הכרחי( לפי‬ ‫המקורי בשטח בצורה, בחומר‬ ‫- הסתרת התקרה המקורית עquot;י‬ ‫ובטכנולוגיית הבניה.‬ ‫הרכבת תקרה אקוסטית.‬ ‫- שינוי מיקום תקרות הגורר שינויים‬ ‫- אם נדרש הנדסית לשחזר תקרות‬ ‫ואי התאמה בין גובה הקומה לפתחים.‬ ‫ובמידה שניתן, תמוקם התקרה‬ ‫החדשה נמוך יותר כדי להשיג גובה‬ ‫בטיחותי בספי החלונות.‬ ‫41‬
  15. 15. ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- עיבוי התקרה הקיימת על ידי הגבהת‬ ‫יציקת תקרות חדשות במקרים יוצאי-‬ ‫הריצוף לצורך העברת תשתיות, אם‬ ‫דופן. במקרה זה יש לוודא כי:‬ ‫בשל השינויים הנquot;ל גובה סף החלון‬ ‫שנוצר אינו בטיחותי וגובה הדלת לא‬ ‫- אין שינוי במפלסים המקוריים.‬ ‫תקני.‬ ‫- אין הצלבה עם פתחי חלונות ודלתות.‬ ‫- אין שינוי בסוג התקרה הגורם שינוי‬ ‫בעובי ובמשקל התקרה ובתפר שגוי בין‬ ‫התקרה לקיר המעטפת.‬ ‫- הנמכה של כל החלל על ידי תיקרה‬ ‫- הנמכה חלקית של התקרה )בהיקף‬ ‫אקוסטית המשנה את הפרופורציות‬ ‫החלל או במרכזו( להעברת צנרת או‬ ‫המקוריות ואת המאפיינים‬ ‫מסיבה אחרת תוך השארת חלק של‬ ‫המסורתיים של החלל הפנימי.‬ ‫התקרה בגובהה המקורי- זכר לגובה‬ ‫החלל ולאווירה.‬ ‫- הנמכת גובה תקרות של חללים‬ ‫- השארת חללים ראשיים, כגון כניסה‬ ‫ראשיים.‬ ‫וחדר מדרגות, בגובהם המקורי.‬ ‫* כל הפעולות ייעשו אך ורק לאחר תיאום מראש עם צוות‬ ‫השימור ובכפוף להיתרים על פי הנדרש‬ ‫51‬
  16. 16. ‫גגות, פרגולות וקורות דקורטיביות‬ ‫7.‬ ‫קירוי הגג, צורתו וחומר חיפויו, מצביעים בבירור על תקופת הבנייה המקורית בתל-‬ ‫אביב.‬ ‫בשנות העשרה ועד אמצע שנות העשרים, הגגות משופעים, מונחים על‬ ‫קונסטרוקציה של קורות עץ עם חיפוי של רעפי אבץ. כמו כן, נעשה שימוש רחב‬ ‫ברעפי מרסיי ורעפי בטון אפורים בבנייה הטמפלרית שבמושבות, בנוה צדק ובדרום‬ ‫העיר עד תחילת שנות השלושים.‬ ‫בתקופה המוקדמת, שיפועי הגג מוקפים ארגזי רוח מעוטרים עשויים עץ או כרכוב‬ ‫טרומי מבטון המשמש גם כמזחלת.‬ ‫בשנות העשרים המאוחרות ובשנות השלושים המוקדמות הגג המשופע מוסווה‬ ‫במעקה גג בנוי, ולכן נתפש לעיתים כגג שטוח.‬ ‫בסוף שנות העשרים עד תחילת שנות השלושים נעשה שימוש בפרגולות מעץ בגימור‬ ‫טבעי או צבוע במרפסות, בחצרות ועל הגגות השטוחים. הן הותקנו תמיד במקביל‬ ‫לרצפה ולא בשיפוע.‬ ‫אחרי שנת 1391 במבנים שנבנו בסגנון הבינלאומי, היו גגות שטוחים לשימוש כל‬ ‫דיירי הבית. בגג היו בדרך כלל חדר כביסה, פרגולת הצללה מבטון או קורות‬ ‫דקורטיביות מבטון בהיקף המעקה.‬ ‫גובה הקו העליון של הפרגולות והקורות לא חרג מעבר ל02.2- מ'. גובה החתך‬ ‫בקורות הפרגולה היה בין 51-21 סquot;מ ועובי הקורות הדקורטיביות מבטון לא חרג‬ ‫מ- 02 סquot;מ.‬ ‫בתקופה זו פסק לחלוטין השימוש בפרגולות מעץ.‬ ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫שינוי צורת גג מקורי לגג שאינו‬ ‫שמירה על צורת הפתרון ההנדסי‬ ‫אופייני לתקופה שנבנה הבניין ופוגע‬ ‫והקירוי של הגג המקורי.‬ ‫בערך הבית. למשל שינוי גג שטוח לגג‬ ‫משופע בבתים שנבנו משנות השלושים‬ ‫ואילך.‬ ‫ביטול פרטים אדריכליים החשובים‬ ‫לאפיון הגג. כגון סוג הרעפים, מזחלות,‬ ‫עיטורים, ארגזי רוח, כרכובים, תחרה‬ ‫דקורטיבית ועוד.‬ ‫במקרה של גג משופע האופייני לבתים‬ ‫עד תחילת שנות השלושים השינויים‬ ‫אפשריים בתנאים הבאים:‬ ‫- שמירה על זווית שיפוע הגג, על מיקום - שינוי זווית שיפוע הגג, מיקום‬ ‫המרזבים, המזחלות וצורת ארגזי‬ ‫מרזבים, המזחלות וצורת ארגזי הרוח‬ ‫הרוח המקוריים.‬ ‫המקוריים.‬ ‫- שמירה ושיקום של פרטים‬ ‫- שינוי פרטים קונסטרוקטיביים.‬ ‫קונסטרוקטיביים כגון קורות עץ.‬ ‫61‬
  17. 17. ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- שינוי חומר הקירוי המקורי.‬ ‫- שמירה, שיקום ושחזור של חומר‬ ‫הקירוי המקורי – רעפי מרסיי, רעפים‬ ‫אפורים, רעפי אבץ, רעפי נחושת ועוד.‬ ‫- שינוי אופי הגג על ידי הוספת חלקים‬ ‫- פתיחת פתחים משופעים בגג שאינם‬ ‫שאינם מתאימים כמו – חלונות‬ ‫חורגים בגובה ממישור גג הרעפים‬ ‫מוגבהים, קולטי שמש, דוודים וכד'.‬ ‫ושיפועו.‬ ‫- החלפת חיפוי גג פגום בחומרים חדשים‬ ‫- החלפת חיפוי גג פגום בחדש התואם‬ ‫השונים מהמקור בגודל, בצורה, בצבע‬ ‫את הישן בגודל, בצורה, בצבע‬ ‫ובמרקם ומשנים את מראה המבנה.‬ ‫ובמרקם.‬ ‫אם הגג הוא גג כיפה האופייני לבתי‬ ‫כנסת ולחלקים ייחודיים של בתים‬ ‫- ביטול או שינוי של כיפה או של צורת‬ ‫משנות העשרים כגון quot;ארקריםquot; או‬ ‫חיפוי או חומר החיפוי.‬ ‫אלמנטים פינתיים, השיקום יבוצע‬ ‫בתנאים הבאים:‬ ‫- שמירה על צורת הכיפה.‬ ‫- שמירה, שיקום ושחזור של חומר חיפוי‬ ‫הכיפה המקורית, צורת הנחתו, ושל‬ ‫התשתית הבנויה מתחת לחיפוי.‬ ‫- הגבהת גובה מעקה הגג הבנוי ביחס‬ ‫- אם הגג שטוח - שמירה על מערכת‬ ‫למקור.‬ ‫ניקוז המים, מרזבים וגובה מעקה‬ ‫הגג.‬ ‫- ביטול או שינוי של נקודות ניקוז‬ ‫- שינוי נקודות ניקוז הגג אפשרי‬ ‫מקוריות והעתקתן למקום חלופי ללא‬ ‫בתיאום.‬ ‫תיאום.‬ ‫- שיקום פרגולות וקורות דקורטיביות‬ ‫- שחזור פרגולות וקורות דקורטיביות‬ ‫שלא לפי המקור.‬ ‫על פי מידע מצילומים או ממקור אחר‬ ‫לפי חומר הבניה החתכים והעוביים‬ ‫המקוריים השייכים לאותה תקופת‬ ‫בנייה.‬ ‫- שיקום או שחזור פרגולות עץ, במבנים - שינוי אופן הפתרון הקונסטרוקטיבי‬ ‫של השענת הפרגולה או התקנת‬ ‫בסגנון האקלקטי בלבד. פרגולות‬ ‫פרגולה בחומר ובצורה שאינם‬ ‫בטון ובטון עם ברזל לפי המקור,‬ ‫תואמים את סגנון הבניה של המבנה.‬ ‫במבנים בסגנון הבינלאומי בלבד,‬ ‫ושמירה על אופן הפתרון‬ ‫הקונסטרוקטיבי של השענת הפרגולה.‬ ‫* כל הפעולות ייעשו אך ורק לאחר תיאום מראש עם צוות‬ ‫השימור ובכפוף להיתרים על פי הנדרש‬ ‫71‬
  18. 18. ‫פתחים – חלונות, דלתות, תריסים, חלון חדר מדרגות ודלתות‬ ‫8.‬ ‫הכניסה לדירות.‬ ‫לפתחים חשיבות מכרעת בקומפוזיציה של חזיתות המבנה. הפתחים ניכרים בשלושה‬ ‫היבטים עיקריים:‬ ‫1. גודל הפתח ומיקומו בחזית המקורית.‬ ‫2. החלוקה המשנית המסורתית של החלון, הדלת והתריס, צורת פתיחתם, צבעם‬ ‫המקורי ומיקומם בעובי הגליף.‬ ‫3. חומר הבנייה המקורי וטכנולוגיית היישום – עץ, ברזל, זכוכית, ספי מוזאיקה, אבן,‬ ‫בטון או אבץ ומסגרות טרומיות סביב הפתחים.‬ ‫שינויים בפתחים, בכל אחד מההיבטים מהווים פגיעה מהותית במעטפת המבנה‬ ‫ובאותנטיות שלו. שינוי בגודל ובמיקום מפרים את הקומפוזיציה. שינוי החלוקות‬ ‫המשניות ושינוי מיקום החלון בעובי הגליף וכו' – עלולים לשייך את המבנה לתקופת‬ ‫בנייה אחרת ולשנות את היטלי האור והצל המינוריים. שינוי בחומר הבנייה מצביע על‬ ‫תקופה אדריכלית אחרת, משנה את השפה האדריכלית ויוצר בלבול וניכור אצל‬ ‫המתבונן.‬ ‫לכן שמירה על קיר המעטפת היא גם הקפדה על פרטי הפתחים: צורתם ואופן שיקומם.‬ ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- שינוי הגודל, הצורה והמיקום של‬ ‫- שימור הגודל, הצורה ומיקום של‬ ‫הפתח המקורי ללא היתר.‬ ‫הפתחים המקוריים.‬ ‫- שחזור פתחים מקוריים ששונו או נאטמו. - פתיחת פתחים חדשים ללא היתר.‬ ‫- פתיחת פתחים חדשים בחזיתות אחוריות - סגירת פתחים מקוריים בכל החזיתות‬ ‫ללא תיאום מראש.‬ ‫במקרים יוצאי דופן ובכל הקומות.‬ ‫- עדיפות לשימור ולשיקום דלתות, חלונות - החלפת דלתות, חלונות ותריסים‬ ‫מקוריים בחדשים שאינם תואמים‬ ‫ותריסים מקוריים מעץ או מברזל כולל‬ ‫למקור.‬ ‫משקופים, מסגרות ופרזול.‬ ‫- התקנת חלונות עץ מעץ שאינו זהה‬ ‫- התקנת חלונות, דלתות ותריסים לפי‬ ‫למקור או אינו עמיד.‬ ‫הפרטים המקוריים בעץ זהה למקור או‬ ‫לחילופין מעץ קליר אדום, מהגוני או‬ ‫אלון.‬ ‫- צביעת החלונות בגוון ובחומר השונים‬ ‫- צביעת החלון בצבע מסוג וגוון הזהים‬ ‫מהמקור.‬ ‫למקור.‬ ‫- חלון, תריס ודלת יותקנו לדוגמה לצד‬ ‫הפריטים המקוריים לאישור לפני‬ ‫הביצוע.‬ ‫- שמירה על מיקום החלון בעומק הקיר, על - שינוי החלוקה המשנית, שינוי המיקום‬ ‫בעובי הגליף ושל צורת פתיחת החלון‬ ‫צורת הפתיחה והחלוקה המשנית בתוך‬ ‫או הדלת.‬ ‫הפתח.‬ ‫- החלפת חלונות עץ בחלונות ברזל או‬ ‫- החלפת חלקים פגועים והשלמת חסרים‬ ‫אלומיניום או החלפת חלונות ברזל‬ ‫בהעתקים זהים למקור בחומר, בגודל‬ ‫בחלונות עץ או אלומיניום, בחזית‬ ‫ובצורה.‬ ‫הראשית ובחזיתות הצד.‬ ‫- החלפת פרט מקורי מעץ או ברזל‬ ‫- שמירה ושיקום של פרטי פרזול, פרוק‬ ‫בפרט מחומר אחר.‬ ‫)לפי הצורך( בזמן טיפול בפרטי עץ או‬ ‫ברזל והחזרתם למקומם המקורי.‬ ‫- החלפת זכוכית שקופה בזכוכית‬ ‫- זכוכית – שמירה על צורת הזכוכית‬ ‫אטומה, או זכוכית צבעונית מקורית‬ ‫המקורית )עיבוד, שקיפות וצבע(, ועquot;פ‬ ‫בזכוכית שקופה וכו'.‬ ‫הקיים בשוק המסחרי.‬ ‫81‬
  19. 19. ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- החלפת חלקים פגועים בהעתקים‬ ‫- אפשרות להתקנת זכוכית בידודית בתנאי‬ ‫שאינם זהים למקור או החלפת פרט‬ ‫שיישמרו עובי הסרגלים המקוריים‬ ‫מקורי בפרט שאינו תואם את סגנון‬ ‫בחלוקות המשניות )או על פי מפרט(.‬ ‫המבנה.‬ ‫- החלפת ספי אבץ או ספים טרומיים‬ ‫- התקנת סף הפתח על פי הפרט והחומר‬ ‫מבטון בספי אבן או אחר.‬ ‫המקורי.‬ ‫- החלפה או שיקום של ספים טרומיים‬ ‫מבטון )אופייני לשנות העשרה והעשרים(.‬ ‫- החלפת ספי אבץ ישנים בספי אבץ חדשים‬ ‫)אופייני לשנות העשרים והשלושים(.‬ ‫- שיקום או שחזור של ספי מוזאיקה‬ ‫קיימים )אופייני לשנות הארבעים‬ ‫והחמישים(.‬ ‫- התקנת סף אבן בעובי של 2 סquot;מ‬ ‫- החלפת ספי מוזאיקה בספי אבן בתנאי‬ ‫במקום סף מוזאיקה.‬ ‫שיהיו בעובי של 5-4 סquot;מ עם אף מים‬ ‫תחתון, על פי המידות המקוריות של סף‬ ‫המוזאיקה וביחידה אחת.‬ ‫- תריסי גלילה –‬ ‫מבנים לשימור א' וב' או עם הגבלות‬ ‫מחמירות או במתחמים בעלי חשיפה‬ ‫גבוהה ובכל האזור המיועד להכרזה עquot;י‬ ‫אונסquot;קו.‬ ‫- ביטול תריסי גלילה.‬ ‫- החלפת השלבים הקיימים בתריסי‬ ‫הגלילה בשלבים חדשים מעץ בגוון טבעי - החלפת תריסי הגלילה בתריס‬ ‫אלומיניום לפתיחה.‬ ‫וכדוגמת המקור.‬ ‫- החלפת שלבי העץ של תריס הגלילה‬ ‫- שיקום או החלפת מסילות התריס‬ ‫ברפפות אלומיניום או פלסטיק.‬ ‫במסילות חדשות מברזל עם אפשרות‬ ‫לפתיחה אלכסונית.‬ ‫בכל המבנים האחרים‬ ‫- החלפת שלבי הגלילה הקיימות ברפפות - ביטול תריסי גלילה.‬ ‫חדשות מאלומיניום ובגוון אחיד.‬ ‫- החלפת שלבי הגלילה בתריס‬ ‫מסילות האלומיניום החדשות יושקעו‬ ‫אלומיניום לפתיחה.‬ ‫בחלקן בעומק הקיר לשם חשיפה‬ ‫מינימלית. במקרה הנדון: סף הפתח‬ ‫- התקנת רפפות חדשות בגוון שאינו‬ ‫יהיה מאלומיניום במקום אבץ כדי‬ ‫אחיד בכל הפתחים.‬ ‫למנוע שיתוך.‬ ‫* כל הפעולות ייעשו אך ורק לאחר תיאום מראש עם צוות‬ ‫השימור ובכפוף להיתרים על פי הנדרש‬ ‫91‬
  20. 20. ‫9. מרפסות‬ ‫במשך שנים נקראה תל אביב quot;עיר של מרפסותquot;, ואכן בלטה המרפסת מאוד בנוף‬ ‫האורבני. המרפסת סמלה את הפתיחות של חיי החברה בתל אביב ואת הצורך‬ ‫בקשר בלתי אמצעי בין הדירה לרחוב. בשנות העשרים פנו מרפסות חדרי המגורים‬ ‫לאחור לכיוון החצר הפרטית. חיי החברה היו מופנמים, והמשפחות נהגו להתכנס‬ ‫בצנעה במרפסות האחוריות.‬ ‫לעומת זאת, בשנות השלושים הופנו חדרי המגורים והמרפסות השייכות להם אל‬ ‫הרחוב. המרפסת שימשה כחדר פתוח וכמקום המאוורר בבית ושמשה את חיי‬ ‫החברה התוססים, שהיו מוחצנים וקשורים באופן בלתי אמצעי עם הרחוב. נוסף על‬ ‫ייעודה החברתי היה למרפסת משקל עיצובי נכבד בחזית הבית.‬ ‫באמצעותה באים לביטוי משחקי הנפחים השונים ומשחקי האור והצל.‬ ‫קיימים שלושה אבי טיפוס עיקריים במרפסות בתל אביב:‬ ‫1. מרפסת זיזית.‬ ‫2. מרפסת שקועה במסת המבנה.‬ ‫3. מרפסת חצי שקועה וחצי זיזית.‬ ‫סגירת המרפסות היא שינוי מהותי של חזיתות המבנה ופגיעה בערכיו האדריכליים‬ ‫– שינוי הנפחים המקוריים, הקומפוזיציה, היטלי האור והצל וכו'. לכן ההנחיה‬ ‫במבנים לשימור היא לפתיחת המרפסות הסגורות, בחזיתות הראשיות והצד‬ ‫הקדמיות, והשארתן פתוחות.‬ ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- עדיפות לשיקום המרפסות המקוריות - הריסת מרפסות וביטולן.‬ ‫במבנה ובכלל אלה: זיזים, גגונים,‬ ‫מרצפות, אף מים, אדניות וכד'.‬ ‫- השלמת חלקים חסרים שאינם זהים‬ ‫- החלפת חלקים פגועים והשלמת‬ ‫למקור.‬ ‫חסרים בהעתקים זהים למקור‬ ‫בחומר, בגודל ובצורה על פי תיעוד.‬ ‫- שחזור מרפסת באמצעות בניית‬ ‫- שחזור מרפסת או חלק שלה שאינו‬ ‫מרפסת שאינה אופיינית לסגנון‬ ‫קיים בשטח יעשה על פי תיעוד‬ ‫המבנה.‬ ‫היסטורי אדריכלי או על פי אנלוגיות‬ ‫בנייה של סגנון המבנה.‬ ‫- סגירת מרפסות בחזיתות הפונות‬ ‫- סגירת מרפסות בחזיתות הצד‬ ‫לרחוב ובחזיתות צד קדמיות. **‬ ‫האחוריות ובחזיתות אחוריות, יעשה‬ ‫בצורה אחידה בכל הקומות, בזכוכית‬ ‫שקופה ללא גוון, בפרופיל בלגי, או‬ ‫דמוי בלגי, או בעץ ובהיתר.‬ ‫- שינוי פרטים מקוריים – מעקות, זיזים‬ ‫- בהחלפת המרצפות במרפסות יבוטל‬ ‫וכו' בפרטים שאינם תואמים את סגנון‬ ‫החול. המרצפות החדשות יודבקו על‬ ‫המבנה.‬ ‫גבי בטון משופע )מדה( או טיט.‬ ‫האיטום ייעשה לפי המפרט ההנדסי.‬ ‫- ביטול מעקה דקורטיבי מפורזל או‬ ‫- שמירה, שיקום או שחזור של מעקה‬ ‫הזזתו ממקומו המקורי עקב סגירת‬ ‫המרפסת המקורי לאחר תיעוד.‬ ‫מרפסות בחלונות זכוכית.‬ ‫** כאמור עquot;פ תוכנית לב תל-אביב סעיף 21.ב, עquot;פ תוכנית 0272 סעיף 3.1.9, עquot;פ‬ ‫תוכנית 0152 – כרם התימנים סעיף 31.ב ועquot;פ התוכנית המופקדת 0562 ב1.‬ ‫* כל הפעולות ייעשו אך ורק לאחר תיאום מראש עם צוות‬ ‫השימור ובכפוף להיתרים על פי הנדרש‬ ‫02‬
  21. 21. ‫חומרי גמר – טיח‬ ‫01.‬ ‫קירות הבתים חופו בטיח סיד חלק שסויד לאחר מכן. נפוץ היה גם השימוש בטיח‬ ‫שטוף )וואשפוץ(, בטיח מגורד )הקרצפוץ( ובטיח דמוי אבן )השטיינפוץ(. סוגי טיח‬ ‫אלה מופיעים בתל אביב בלמעלה מ51- צורות שונות ואף שלא תוחזקו במשך‬ ‫למעלה מחמישים שנים, נשמרו המבנים הודות לעמידותם בפני פגעי הזמן.‬ ‫העמודים בקומת הקרקע חופו במגוון טקסטורות עשויות טיח בטון איכותי שמנע‬ ‫את חדירת הרטיבות, מנע פגיעות פיזיות בעמודים והבליט אותם משאר חלקי‬ ‫הבניין.‬ ‫חומר החיפוי המקורי מגדיר את קירות המעטפת בטקסטורה ובגוון והוא חלק בלתי‬ ‫נפרד מאיכויות המבנה. הרכב החומר או יישומו נעשו בהתאמה לקירות הבנויים,‬ ‫ולכן הם מהווים מקשה אחת. שינוי בתרכובת הטיח גורר שינויים שאינם רצויים‬ ‫במערכת הבנויה.‬ ‫הצבע הוא השכבה האחרונה של הטיח החלק. גוונים שונים היו נהוגים בתקופות‬ ‫הבנייה השונות והם חלק מהסגנון האדריכלי. גוונים עזים – ירוק, תכלת, ורוד,‬ ‫בורדו, אוקר היו אופייניים בשנות העשרים וגוונים מתונים– לבן, קרם בהיר, צבעי‬ ‫חול, ירוק בהיר, אפור תכלת – בשנות השלושים.‬ ‫הצבעים היו על בסיס סיד ונשטפו במרוצת השנים בגשמים. בשנות העשרים נהגו‬ ‫לחדש את צביעת המבנה כמעט אחת לשנה. צבע הסיד תאם לתרכובת הטיח החלק‬ ‫ואפשר quot;נשימהquot; אידיאלית של מערכת הקירות החיצונית.‬ ‫לאור כל אלה, חשוב לשמור על שחזור מדויק של מרכיבי התערובת וצורת יישומם.‬ ‫בשנות השבעים החלו להשתמש בתערובות צמנטיות ביישום הטיח החלק. תערובת‬ ‫זו קלה ליישום על קירות המבנה וזמני הביצוע שלה מהירים. כמו כן פשטה האמונה‬ ‫שיש לאטום את הקירות בפני הרטיבות החיצונית והצמנט שירת מטרה זו. במרוצת‬ ‫השנים הסתבר שתערובות אלה אינן מועילות ואף מזיקות, הן קשיחות יותר ולפיכך‬ ‫נסדקות ברשת נימית, דרכה חודרת כל הרטיבות. לעיתים הן קשיחות יותר מחומר‬ ‫הבניה ולפיכך מפוררות גם את תשתית הקירות. המלחים הרבים שמוציא הצמנט‬ ‫במהלך הזמן גורמים לתפרחות ומפוררים בהמשך כל מערכת צבע המיושמת על טיח‬ ‫זה.‬ ‫האטימה, שהיתה מבוקשת בעבר, מזיקה לקירות הזקוקים לנשימה מתמדת כדי‬ ‫להוציא מלחים ולחות מקירות המעטפת מהפנים כלפי חוץ. נשימה זו היא אשר‬ ‫מבטיחה את שלמות הקירות והיא מובטחת רק על ידי יישום טיח על בסיס סיד.‬ ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- יישום טיח צמנט במקום הטיח‬ ‫- שחזור טיח קיים בטיח חדש על פי‬ ‫המקורי על בסיס סיד.‬ ‫התרכובת וצורת היישום המקוריים.‬ ‫- השלמות ותיקונים בטיח צמנט בין‬ ‫- החלפת טיח על בסיס סיד אויר‬ ‫משטחים קיימים של טיח סיד‬ ‫בתערובת על בסיס סיד הידראולי‬ ‫הגורמים לסדיקה בין הקיים לחדש‬ ‫בתנאי שמשתמשים בתערובת בעלת‬ ‫והצטברות של לחות באזור הצמנט.‬ ‫קשיחות בינונית, ורק אם חומר‬ ‫הבנייה קשיח דיו.‬ ‫- שחזור טיח דקורטיבי צמנטי לפי הגוון - במבנה עם הגבלות מחמירות –‬ ‫השלמות ותיקונים בטיח ללא בדיקת‬ ‫והתרכובת )וואשפוץ, קרצפוץ,‬ ‫מעבדה של הרכב הטיח המקורי‬ ‫שטיינפוץ(.‬ ‫והחוזק המכני שלו.‬ ‫- יישום טיח צמנט או סיד הידראולי על‬ ‫- שיקום משטחי טיח על ידי הזרקת‬ ‫גבי קירות אבן כורכר.‬ ‫תערובות חרושתיות להצלת הטיח‬ ‫ייעשה בליווי בשטח של מומחה‬ ‫לשימור ובפקוח הצוות.‬ ‫12‬
  22. 22. ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- החלפת טיח בחיפוי קשיח של אבן או‬ ‫- שחזור טיח חלק על בסיס סיד אווירי‬ ‫קרמיקה או באחר.‬ ‫ייעשה באמצעות תערובות חרושתיות‬ ‫בלבד.‬ ‫- החלפת טיח חלק בטיח שפריץ או‬ ‫- תיקונים והשלמות ייעשו בתערובת‬ ‫יישום טיח חלק בתערובת צמנטית.‬ ‫המקורית ויישום שכבת גמר דקה‬ ‫)שליכטה( על כל משטחי הטיח הקיים.‬ ‫- יישום טיח דקורטיבי הנהוג בתקופה, - יישום טיח חלק או שפריץ או אחר על‬ ‫או במקום טיח דקורטיבי צמנטי‬ ‫אם הדבר אפשרי עיצובית.‬ ‫)וואשפוץ, קרצפוץ, שטיינפוץ(.‬ ‫- צביעה בשכבת צבע על טיח דקורטיבי‬ ‫- ניקוי טיח דקורטיבי קיים בשיטה‬ ‫צמנטי.‬ ‫המתאימה העדינה ביותר.‬ ‫- יישום טיח חד שכבתי.‬ ‫- שחזור עיטורי טיח בשיטות טרומיות‬ ‫- שחזור עיטורי טיח לפי השיטה‬ ‫במקום יישום ישיר על הקירות.‬ ‫המקורית. )קרניזים יבוצעו במשיכה(‬ ‫- יישום טיח חלק ללא סרגלי הכוונה‬ ‫ויישור )שיטת המאייקים(.‬ ‫- צביעת הטיח החלק על בסיס סיד בסוג‬ ‫- צביעת טיח חלק על בסיס סיד בצבע‬ ‫צבע שאינו מתאים למערכת הטיח כגון‬ ‫על בסיס סיד בגוון המקורי של‬ ‫צבע אקרילי או צבע גמיש.‬ ‫המבנה. אם הגוון אינו ברור, אפשרית‬ ‫צביעה בגוון המאפיין את תקופת‬ ‫בנייה, ראה פרק 11 בהמשך.‬ ‫*כל הפעולות ייעשו אך ורק לאחר תיאום מראש עם צוות‬ ‫השימור ובכפוף להיתרים על פי הנדרש‬ ‫22‬
  23. 23. ‫צבע‬ ‫11.‬ ‫הצבע הוא שכבת ההגנה של מעטפת המבנה. בנוסף לייעודו הקישוטי, הצבע מגן על‬ ‫שכבות הטיח מפני שחיקה והתבלות מהירה. עמידותו לאורך זמן תלויה בהתאמתו‬ ‫הנכונה להרכב שכבות הטיח.‬ ‫על טיח על בסיס סיד אווירי או הידראולי יש לצבוע בצבע על בסיס סיד בלבד, כדי‬ ‫לאפשר אוורור מרבי של כל המערכת הבנויה – טיח פנים-קיר- טיח חוץ-צבע.‬ ‫מערכות צבע אקריליות גמישות וכד', יוצרות חיץ המאט או מונע את הוצאת הלחות‬ ‫והמלחים מהקירות והטיח; סופן שהן מתקלפות בתוך זמן קצר או מתכסות‬ ‫בתפרחות ובכתמים.‬ ‫צבע על בסיס סיד נשטף עם הזמן בגשמים, ולכן יש לחדשו אחת לכמה שנים. עלותו‬ ‫נמוכה, שיטת יישומו פשוטה וניתן לשלבו בקלות בתחזוקה השוטפת של המבנה.‬ ‫כל סגנון בנייה מתאפיין במערכת גוונים שונה. בסגנון האקלקטי שכיחים הגוונים‬ ‫העזים – ירוק, תכלת, ורוד, בורדו ואוקר. בסגנון האר-דקו נעשה, בדquot;כ, שימוש בשני‬ ‫גוונים בניגוד חזק כדי להבליט את פס החלונות משאר חלקי המבנה. בסגנון‬ ‫הבינלאומי המקומי של עד 7391 שכיח גוון הלבן quot;השבורquot;, צבעי החול, ירוק בהיר,‬ ‫אפור ותכלת ובסגנון הבינלאומי המקומי שמסוף שנות השלושים ושנות הארבעים,‬ ‫שכיחים צבעי החול המתונים והלבן.‬ ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- צביעת טיח חלק על בסיס סיד בצבע על - צביעת הטיח החלק על בסיס סיד‬ ‫במערכת צבע שאינה מתאימה לטיח,‬ ‫בסיס סיד בגוון המקורי של המבנה. אם‬ ‫כגון צבע אקרילי, מינרלי או גמיש.‬ ‫הגוון המקורי אינו ידוע, אפשרית צביעה‬ ‫על פי סולם גוונים המאפיין את סגנון‬ ‫הבנייה של המבנה.‬ ‫- יישום שכבות הצבע יעשה שלושה‬ ‫שבועות לאחר השלמת שכבת הטיח‬ ‫האחרונה לקבלת מראה אחיד וללא‬ ‫כתמים.‬ ‫- יישום שכבת צבע על טיח דקורטיבי‬ ‫- יישום שכבת צבע ראשונה לבנה‬ ‫צמנטי או על פריקסט שנועד להישאר‬ ‫לטשטוש גוון הטיח ולקבלת גוון צבע‬ ‫חשוף.‬ ‫רצוי.‬ ‫- צביעת נגרות תעשה בצבע שמן )סופרלק - צביעת נגרות חוץ בצבע שמן דוגמת‬ ‫פוליאור או שווה ערך המתאימה‬ ‫או שווה ערך( בהתאמה למערכת‬ ‫לנגרות פנים בלבד.‬ ‫הגוונים המקורית של המבנה.‬ ‫- שמירה על מספר הגוונים )הפוליכרומיה( - האחדה של כמה גוונים שונים במבנה‬ ‫לגוון אחד.‬ ‫בהם נצבע המבנה.‬ ‫- כיסוי בצבע חלקים העשויים אבץ או‬ ‫- צביעת המסגרות תעשה על פרופילים‬ ‫נחושת כגון – מזחלות, מרזבים, אדנים‬ ‫מגלוונים במערכות צבע המתאימות‬ ‫וכד'.‬ ‫למתכת המרייט, מטלרסט או שווה‬ ‫ערך.‬ ‫* כל הפעולות ייעשו אך ורק לאחר תיאום מראש עם צוות‬ ‫השימור ובכפוף להיתרים על פי הנדרש‬ ‫32‬
  24. 24. ‫חומרי חיפוי קשיחים – קרמיקה, מוזאיקה, אבן‬ ‫21.‬ ‫בבנייה התל אביבית מצויים חומרי החיפוי הקשיחים בעיקר בקומת המסד, בקומה‬ ‫המסחרית או בקומת העמודים ועל קירות חדר המדרגות. החיפוי הקשיח נועד להגן‬ ‫על קירות המבנה מבליה מואצת ובנוסף, במרקמו ובצבעיו הוא אלמנט קישוטי‬ ‫משמעותי בקומפוזיציה החזיתית ובמשחקי הגוונים של המבנה.‬ ‫חיפוי קשיח בקרמיקה או בפורצלן )הגיע ביבוא באותה תקופה(, באבן ובשיש היה‬ ‫שכיח בכניסות לבתים ובקומות המסחריות. אבן ושיש זהים למקור ניתן עדיין‬ ‫למצוא בשוק המסחרי להשלמות, לתיקונים ולשחזור. לעומת זאת קרמיקה מקורית‬ ‫היא יקרת מציאות ויצאה לחלוטין מהמחזור התעשייתי. לפיכך יש להגן על החיפוי‬ ‫מכל נזק אפשרי ולפי הצורך לפנות למשחזר מקומי של קרמיקה או פורצלן.‬ ‫אינו אפשרי‬ ‫אפשרי‬ ‫- שמירה על החיפוי המקורי של המבנה. - שינוי חומר הגמר של המעטפת המשנה‬ ‫את עיצוב הבניין ואת מראהו.‬ ‫אם שונה או התבלה חומר החיפוי,‬ ‫יעשה תיקון נקודתי. אם לא ניתן,‬ ‫יעשה השחזור כדוגמת המקור וצורת‬ ‫הנחתו לאחר בדיקת דוגמאות‬ ‫והתאמתן למקור.‬ ‫- אם חומר החיפוי שונה, לא ניתן לדעת - פירוק אריחי קרמיקה, משטחי טרצו‬ ‫או אבן והחלפתם בחדשים בעלי אופי‬ ‫מה היה המקור ואין תיעוד, יש לשחזר‬ ‫שונה, או יישום טיח חדש במשטחים‬ ‫בחומרים שהיו אופייניים לתקופה בה‬ ‫שהיו מחופים בחומר קשיח.‬ ‫נבנה הבניין.‬ ‫- פירוק חיפוי שאינו אותנטי.‬ ‫- תיקון מקומי במלט אם האבן פגומה.‬ ‫- החלפת אבן פגועה באבן זהה בסוגה‬ ‫ובצורת עיבודה.‬ ‫- כיחול )פוגות(:‬ ‫- כיחול )פוגות( על האבנים בחומר‬ ‫1. שימוש בחומר וגוון הכיחול‬ ‫ובשיטה השונים מהמקור.‬ ‫המקורי.‬ ‫2. יישום הכיחול יהיה בין האבנים‬ ‫ובשיטה המקורית.‬ ‫- ניקוי חיפויים ייעשה תמיד בשיטה‬ ‫העדינה ביותר האפשרית, למשל‬ ‫שטיפה במים בלחץ נמוך או ניקוי ידני‬ ‫במברשות רכות.‬ ‫* כל הפעולות ייעשו אך ורק לאחר תיאום מראש עם צוות‬ ‫השימור ובכפוף להיתרים על פי הנדרש‬ ‫42‬

×