‫מסכה וטראנס‬                                                               ‫1.‬                                          ...
‫אימפרו‬                                                        ‫6 9 1	‬‫ההצצות במראה היו צריכות להיות קצרות, והתלמיד נדרש...
‫791‬                                                ‫מסכה וטראנס	‬‫אני חושב שג‘ורג‘ הגזים מעט בתגובתו לדרך הלימוד שאנחנו ...
‫אימפרו‬                                                          ‫891‬                                                   ...
‫991‬                                                    ‫מסכה וטראנס	‬                                                   ...
‫אימפרו‬                                                      ‫0 0 2	‬‫במקביל לעבודתו של קופו עם מסכות בצרפת, עבד עימן ברו...
‫102‬                                                  ‫מסכה וטראנס	‬‫“טרטליה נסחף כל כך עד שהחל להקניט את פנטלון על ידי כ...
‫אימפרו‬                                                     ‫202‬                                                        ...
‫302‬                                              ‫מסכה וטראנס	‬‫זר שהניח עליהן את מבטו הוצא להורג. הן ריפאו מחלות, הפכו ...
‫אימפרו‬                                                        ‫4 0 2	‬‫הצבא האמריקאי שרף את מקדשי הוּודּו בהאיטי, והכוהנ...
‫502‬                                               ‫מסכה וטראנס	‬‫אנשים ‘רעים’ ואנשים ‘תמימים’ ואנשים מחזיקים מסכות של כא...
‫אימפרו‬                                                       ‫6 0 2	‬‫לא מוזר, אם כך, לגלות שמסכה מסוגלת לחולל שינוי פני...
‫702‬                                                ‫מסכה וטראנס	‬                                      ‫7691 ,‪.)BBC Pub...
‫אימפרו‬                                                       ‫802‬                                                      ...
‫902‬                                                 ‫מסכה וטראנס	‬‫כעל ‘שינה’. לרוב, במצבי טראנס אנשים מחוברים י ו ת ר ,...
‫אימפרו‬                                                             ‫0 1 2	‬                                             ...
‫112‬                                                ‫מסכה וטראנס	‬‫מקבל את סמכותו, יכול בקלות להכניס אותך למצב קיומי יוצא...
‫אימפרו‬                                                       ‫2 1 2	‬‫שמושיבים אותך, אומרים לך להביט למעלה, אל עיניהם, ו...
‫312‬                                                    ‫מסכה וטראנס	‬‫שכולם חוזרים על אותם קולות ותנועות, ובחלקו בגלל המ...
‫אימפרו‬                                                           ‫4 1 2	‬‫אם נשווה עבודת מסכות עם ‘תרבויות דיבוק’, נמצא ...
‫512‬                                                   ‫מסכה וטראנס	‬‫לא נותרה ברירה אלא לקנות לגֵ ֶדה עוד קאסאבאס וקצת ע...
‫אימפרו‬                                                            ‫6 1 2	‬‫התנועות והקולות של ה‘רוחות’. המחקר הזה עדיין ...
‫712‬                                                   ‫מסכה וטראנס	‬‫הזה עם תיאור של דיויד ג. מנדלבאום שכותב על דיבוק בכ...
‫אימפרו‬                                                        ‫812‬                                                     ...
‫912‬                                                  ‫מסכה וטראנס	‬‫כשהיא שומעת את הברכה לכניסתו של האל אודין היא ‘חייבת...
‫אימפרו‬                                                      ‫022‬                                                       ...
‫122‬                                                   ‫מסכה וטראנס	‬‫בתרבויות דיבוק, האלים מתגלגלים בבני אדם שמקבלים את ...
‫אימפרו‬                                                        ‫222‬                                                     ...
‫322‬                                                  ‫מסכה וטראנס	‬                                                     ...
‫אימפרו‬                                                      ‫4 2 2	‬‫ככל שאני מרגיע אותם יותר, כך הם נעשים עצבניים יותר,...
‫522‬                                                     ‫מסכה וטראנס	‬‫מעוות ומגרגר. ואז הגיע מישהו באיחור, לקח את אותה ...
‫אימפרו‬                                                         ‫622‬                                                    ...
‫722‬                                                 ‫מסכה וטראנס	‬‫גדולות! אל תפחדו לטעות! תסמכו עליי שאעצור אתכם!” לפעמ...
‫אימפרו‬                                                     ‫8 2 2	‬‫מחזיק את המראה קרוב לשולחן (פחות משני מטר), ובמקרים ...
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Impro07 p195-278
Upcoming SlideShare
Loading in …5
×

Impro07 p195-278

588 views

Published on

Published in: Education
0 Comments
0 Likes
Statistics
Notes
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

No Downloads
Views
Total views
588
On SlideShare
0
From Embeds
0
Number of Embeds
2
Actions
Shares
0
Downloads
2
Comments
0
Likes
0
Embeds 0
No embeds

No notes for slide

Impro07 p195-278

  1. 1. ‫מסכה וטראנס‬ ‫1.‬ ‫ג‘ורג‘ דיוויין‬‫ב–8591 העביר ג‘ורג‘ דיוויין סדנת מסכות לקבוצת הכותבים של תיאטרון‬‫חצר המלכות. הוא הגיע עם ארגז מלא מסכות ישנות ומאובקות, שהשימוש‬‫האחרון בהן נעשה כמה וכמה שנים קודם לכן בבית הספר לתיאטרון‬‫‘אולד ויק’. לא אהבתי את המראה שלהן ־ הן הזכירו לי גפיים תותבות,‬‫וגם את מה שהוא אמר לא אהבתי. מראש הרגשתי מאוים. ג‘ורג‘ דיבר‬‫איתנו בערך ארבעים דקות ואז ערך הדגמה. הוא פרש אל צדו המרוחק‬‫של החדר הארוך והאפלולי, עטה מסכה, הביט במראה, ואז הסתובב אלינו‬‫־ או יותר נכון ־ ‘היא’, ‘המסכה’ הסתובבה אלינו. ראינו ‘אל–קרפד’‬‫שצחק וצחק כאילו היינו מגוחכים ובזויים בעיניו. אני לא יודע כמה זמן‬‫נמשכה ה’סצנה’ כי היא גרמה לאבדן תחושת הזמן. לאחר מכן הסיר ג‘ורג‘‬ ‫את המסכה והציע לנו להתנסות בעבודה איתה.‬‫למחרת הוא היה מיואש. לתחושתו, השיעור היה כישלון, והכישלון‬‫היה באשמתו. הוא טען שאף אחת מן המסכות לא הייתה ‘מאוכלסת’,‬‫ובכך התכוון שבאיש מאיתנו לא נכנס ‘דיבוק’ המסכה. ניסיתי להסביר‬‫איזו השתאות עורר בנו השיעור, אבל הוא התעקש שהשיעור היה עלוב‬ ‫ושאני טועה כשאני מתלהב כל כך.‬‫ויליאם גסקיל קיבל את המסכות בהשאלה והחל להעביר שיעורי‬‫מסכות על פי הדרך שהתווה ג‘ורג‘. הוא אסף כמה בגדים ישנים וכמה‬‫אביזרים ופיתח את התיאוריה שעל השחקן להיות המום למראה בבואתו.‬ ‫]591[‬
  2. 2. ‫אימפרו‬ ‫6 9 1 ‬‫ההצצות במראה היו צריכות להיות קצרות, והתלמיד נדרש לשחק על פי‬‫הדחף המיידי שלו. הרעיונות של ג‘ורג‘ היו קשורים לתיאטרון יפני (האמן‬‫איסמו נוגוצ‘י היה מעצב הבמה שלו ב"המלך ליר”), אבל אנחנו ר א י נ ו‬‫את ‘האל–הקרפד’ וחשבנו יותר במונחים של וּודּו מאשר של תיאטרון נו‬‫יפני. גסקיל חיזר אחריי שאעביר גם אני שיעורי מסכות: “זה לא צריך‬‫להיות רק בידיים שלי,” הוא אמר, ושנינו העברנו סדנאות לקבוצות‬ ‫שביקרו בתיאטרון.‬‫נכון ששחקן יכול פשוט לחבוש מסכה ולהעמיד פנים שהוא מישהו‬‫אחר, אבל גסקיל ואני הבהרנו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים‬‫שאנחנו מנסים ליצור ולהשרות מ צ ב ש ל ט ר א נ ס . באנגלית כותבים‬‫את המילה מסכה ב–‪ M‬גדולה באופן אוטומטי, כאילו היה זה שמו של‬‫אדם, כיוון שברור כל כך שהרוח היא אישיות המאכלסת את גופו של‬‫השחקן. זה אולי נשמע מטורף, אבל זו החוויה, וכך הייתה מאז ומעולם.‬ ‫כדי להבין את המסכה יש לרדת לעמקו של הטראנס עצמו.‬‫יום אחד הזמין אותי דיוויין לארוחת צהריים, מה שלא נהג לעשות‬‫לעולם אלא אם רצה לדון במשהו. הוא היה נבוך (האמת היא שהוא‬‫היה איש ביישן), ולבסוף, כשכבר היינו כמעט אחרי הקפה והמסעדה‬‫הייתה כמעט ריקה, הוא אמר שלדעתו ביל ואני לא הבנו את טבעה של‬‫המסכה. באותה תקופה ג‘ורג‘ העביר סדנאות קומדיה בסטודיו, אז הצעתי‬‫לו החלפה: אני אעביר את סדנת הקומדיה שלו והוא יעביר את סדנת‬ ‫המסכות שלי.‬‫ג‘ורג‘ הניח לתלמידיו לעבוד בדרך קלילה למדי. ביל ואני ניסינו‬‫ליצור תגובה לחבישת המסכה ועמדנו על כך שמה שלא יהיה על‬‫הפרצוף ־ ינסה השחקן להיכנס ל‘מצב מסכה’. הגישה הזו הובילה לכך‬‫שההתייחסות למסכות הייתה כאל חפצי קודש. הייתי המום מהעובדה‬‫שג‘ורג‘ הרשה לתלמידים לדבר בתור עצמם בזמן שעטו מסכה. הם בחרו‬‫תלבושות וגם הסתובבו להם עם המסיכות שלא בניסיון להיכנס לדמות.‬
  3. 3. ‫791‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫אני חושב שג‘ורג‘ הגזים מעט בתגובתו לדרך הלימוד שאנחנו בחרנו, כי‬‫אפילו בהופעות המסכות דיברו על פי רוב בקולו של השחקן, אם כי ג‘ורג‘‬‫הסביר שיידרשו שיעורי דיבור לפני שיוכלו ‘לדבר בתור המסכה’. בסופו‬‫של דבר ג‘ורג‘ הודה שהסטודנטים שלמדו קודם עם ויליאם גסקיל ואיתי‬‫היו לרוב טובים יותר, כך שלשיטה שלנו יש, כנראה, מה להציע. אני‬‫חושב שההבדל נבע מכך שאנו נהגנו לדרבן את התלמידים לעבוד, בעוד‬‫שג‘ורג‘ היה עדין יותר. הוא הסביר מצוין מתי בדיוק ‘אכלסה’ רוח את‬‫המסכה, אבל בסופו של דבר זה היה בידי התלמיד. רוב תלמידיו ‘הלכו על‬‫בטוח’ ונשארו באזורים המוכרים להם במקום להיות אחוזי דיבוק. גישתו‬‫של ג‘ורג‘ הייתה שונה מהותית מזו שלי, וכנראה גם מזו של ביל. מטרתו‬‫העיקרית של ג‘ורג‘ הייתה לפתח דמויות שהשחקנים יוכלו להשתמש‬‫בהן ג ם ל ל א מ ס כ ו ת כאשר לוהקו לתפקידים במחזות. אני ראיתי‬‫במסכות אמנות במה מרתקת. הן יצרו צורה חדשה של תיאטרון ולא היה‬‫אכפת לי אלו יצורים עלו והופיעו, כל עוד השחקנים היו אחוזי דיבוק.‬‫המסכות שהשתמשנו בהן כיסו מחצית מהפנים והשאירו את הפה והחלק‬‫התחתון של הלחיים חשופים. ג‘ורג‘ למד את הטכניקה ממישל סן דני,‬‫שלמד אותה מדודו, ז‘ק קופו (‪ .)Copeau‬חצאי מסכות כאלו נקראות לרוב‬‫‘מסכות קומיות’ אך ג‘ורג‘ קרא להן ‘מסכות אופי’. הוא ייחס חשיבות‬‫להעברת המסורת, והיה המום כשגילה שערבבתי מסכות אופי עם מסכות‬‫טראגיות. (עם מסכות טראגיות עובדים בטכניקה שונה ־ ראה עמ‘ ###).‬‫התלמידים הראו לו סצנה מעורבת כזו שהכינו איתי, והם דיווחו שהוא‬‫אמר שזה עובד, אבל הוא בכל זאת לא אוהב את זה! כשביקרתי אותו‬‫על ערש דווי, הדבר הכמעט אחרון שהוא אמר לי היה “אני עדיין חושב‬ ‫שעבודת המסכות הייתה טעות”.‬‫ג‘ורג‘ ראה בנווד של צ‘אפלין מסכה, מפני שהדמות נוצרה מתוך‬‫הבגדים והאיפור. הנה הדיווח ישירות מפיו של צ‘אפלין (מתוך‬ ‫האוטוביוגראפיה שלו):‬
  4. 4. ‫אימפרו‬ ‫891‬ ‫ ‬‫“בדרך למחסן התלבושות חשבתי ללבוש מכנסיים שייתלו עליי קצת‬‫כמו שק, נעליים גדולות, מקל הליכה וכובע דרבי. רציתי שהבגדים ייצרו‬‫סתירות. המכנסיים תלויים, המעיל הדוק, הכובע קטן והנעליים גדולות.‬‫לא החלטתי אם להיראות צעיר או זקן אבל כשחשבתי על כך שסנֶ ט‬ ‫ֶ‬‫(‪ )Sennett‬מצפה שאהיה הרבה יותר מבוגר, הדבקתי לי שפם כדי שיוסיף‬ ‫לי, כך סברתי, בגרות, מבלי להסתיר את ההבעות שלי...‬‫“... לא היה לי שום מושג לגבי הדמות. אבל ברגע שהייתי לבוש,‬‫הבגדים והאיפור נתנו לי תחושה איזה מן טיפוס הוא. התחלתי להכיר‬‫אותו, ועד שהגעתי לבמה הוא כבר הבשיל לגמרי. כשפגשתי בסנֶ ט‬ ‫ֶ‬‫נכנסתי לדמות וטופפתי לי תוך שאני מנפנף במקלי וצועד לפניו. רעיונות‬ ‫קומיים שטפו את מוחי...‬‫“... הדמות שלי הייתה שונה ומשונה לאמריקאים. אבל כשלבשתי את‬‫הבגדים האלה הוא הרגיש לי אמיתי. אדם חי. למעשה הוא הצית בי כל‬‫מיני רעיונות מטורפים. כאלה שלעולם לא הייתי חולם להעלות על דעתי‬ ‫לפני שהייתי לבוש ומאופר כנווד.”‬‫במקום אחר אמר צ‘אפלין: “הבנתי שיהיה עליי לבלות את שארית חיי‬‫בגילוי הדמות. לדידי הוא היה שלם ומושלם ברגע שבו הבטתי במראה‬‫וראיתי אותו לראשונה, ולמרות זאת גם היום אינני יודע את כל שיש‬‫לדעת עליו”. (,‪Isabel Quigley, Charlie Chaplin — Early Comedies‬‬ ‫1‬ ‫8691 ,‪.)Studio Vista‬‬
  5. 5. ‫991‬ ‫מסכה וטראנס ‬ ‫2‬ ‫רוסים‬‫בתחילה חשבתי שעבודת מסכות היא שונה בתכלית משיטתו של‬‫סטניסלבסקי לעבודת שחקן. אך אין זו האמת. הנה סטניסלבסקי מתאר‬‫ב“עבודה על דמות” עבודת מסכה. קוסטיה, סטודנט למשחק, קיבל הוראה‬‫להתאפר כדי ליצור דמות, אך הוא איננו מרוצה. הוא מורח קרם כדי‬‫להסיר את האיפור ואז, באופן בלתי צפוי... “כל הצבעים היטשטשו... היה‬‫קשה להבחין היכן אפי, או עיניי, או שפתיי. מרחתי עוד מאותו קרם על‬‫השפם והזקן, ולבסוף על כל הפאה. חלק מהשיער התגבש לגושים... ואז,‬‫כאילו הייתי אחוז טירוף, התחלתי לרעוד, הלב הלם בכוח, מרחתי גם על‬‫הגבות ופיזרתי פודרה באופן אקראי על הפנים, מרחתי מעין גוון ירקרק‬‫על גב היד, וורוד בהיר על כפות הידיים. עשיתי הכול במהירות ובביטחון,‬ ‫כי הפעם ידעתי את מי אני מציג, ואיזה מין טיפוס הוא!”‬‫ואז הוא פוסע בחדר ומרגיש “כיצד כל אבריי, צורת גופי, תווי פני,‬‫תופסים את מקומם ומקבלים צורה... הצצתי במראה ולא הכרתי את עצמי.‬‫שינוי מוחלט חל בי מאז הסתכלתי בה לאחרונה. ‘זה הוא, זה הוא!’ צעקתי...”.‬‫הוא מציג את עצמו בפני הבמאי (טרוטסוב) בתור ‘המבקר’. הוא‬‫מופתע לגלות שגופו פועל על דעת עצמו, עושה דברים שהוא עצמו לא‬ ‫התכוון כלל לעשות.‬‫“באופן בלתי צפוי משכה אותי רגלי העקומה לפנים והזיזה אותי‬ ‫ימינה. הסרתי את הכובע בהגזמה מסוגננת וקדתי קידה מנומסת...”‬‫כעת, הוא משחק סצנה עם הבמאי, ללא כל קושי בשמירת דמותו‬‫המוזרה, תוך שהוא יודע כל הזמן בדיוק מה עליו לומר. מאוחר יותר‬‫מהרהר קוסטיה בדבר: “האם אני יכול לומר בביטחון שהיצור הזה הוא לא‬‫חלק ממני? יצרתי אותו מתוך עצמי. חילקתי את עצמי, כפי הנראה, לשתי‬ ‫זהויות. אחת המשיכה לפעול כשחקן, השנייה ־ כצופה”.‬
  6. 6. ‫אימפרו‬ ‫0 0 2 ‬‫במקביל לעבודתו של קופו עם מסכות בצרפת, עבד עימן ברוסיה‬‫גם תלמידו האהוב של סטניסלבסקי ־ ואכטאנגוב. ניקולאי גורחאקוב‬‫שמר תיעוד של החזרות הללו. ואכטאנגוב יצר קרקס שבו נבחנו המסכות‬‫לתפקידי ליצנים. הם אמורים היו לעשות דברים שיגרמו לקהל “למחוא‬‫כפיים בטירוף, לרוץ לבמה ולחבק ולנשק אתכם! או לפחות להתגלגל על‬ ‫הארץ מרוב צחוק. קדימה. תתחילו!”‬‫ואכטאנגוב ירה הוראות ללא הרף אל עבר המסכות עד שהן היו‬‫אבודות ומבולבלות. מישהו ניגן מוסיקת קרקס ולא הייתה להם שום‬‫ברירה אלא להופיע. הם ניסו אקרובטיקה דמיונית והחלקה על קרח,‬‫והעמידו פנים שהם עושים ג‘אגלינג, ולבסוף הצליחו לקבל מחיאות‬‫כפיים חמות מהצופים. “אתם באמת חושבים שנגעתם ב‘שורש’ המסכות‬‫בעזרת כמה תרגילים שעשיתם מול קהל?” אמר ואכטאנגוב, “אפילו לא‬‫התחלתם לשחק כמסכות!... עליכם להתחרות זה בזה בלתפוס את הקהל‬‫בכל דרך אפשרית ־ תדברו, תרקדו, תשחקו, תשירו, תעשו אקרובטיקה,‬ ‫תעשו כל דבר. הבנתם?”‬‫הדברים הידרדרו עד שלבסוף עזב ואכטאנגוב והמסכות המשיכו בלעדיו.‬‫לפתע הפכו שניים מהם למסכות אמיתיות של טרטליה ופנטלון. טרטליה‬‫אכל עוגה, ופנטלון גווע ברעב. דיבורו של טרטליה היה מגומגם (מה שהיה‬‫מפתיע) והוא אמר שפנטלון יצטרך לעבוד בשביל העוגה, אבל הסכים‬‫באדיבותו שפנטלון יאכל את הפירורים שנותרו על כף ידו בכל פעם שבלע‬‫חתיכה. זה מאוד שימח את פנטלון והיה מצחיק מאוד לראות אותו מלחך את‬ ‫הפירורים בזמן שטרטליה מרצה באוזניו על חשיבותה של העבודה...‬‫הקטע היה די ארוך אבל היינו מוקסמים ולא שמנו לב לכך. לא ממש‬‫הקשבנו לדברים שהם אמרו אלא היינו מרותקים לרצינות התמימה‬‫שלהם, תמימות מהסוג שאפשר לראות רק אצל שני ילדים, שאחד מהם‬‫מוצץ בהנאה סוכריית טופי והשני אינו יכול להוריד את עיניו מהתהליך‬ ‫המתוק הזה, והוא מביט בקנאה בבעליו המאושר של הטופי...‬
  7. 7. ‫102‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫“טרטליה נסחף כל כך עד שהחל להקניט את פנטלון על ידי כך‬‫שהעביר את העוגה מתחת לאפו של פנטלון לפני כל נגיסה. לפתע פער‬‫פנטלון את פיו ונגס בערך שלושה רבעים ממה שנשאר. טרטליה פרץ‬‫בבכי בעוד פנטלון, בפה מלא, חיווה ש‘מגיע לו’ ־ הוא לא היה צריך‬ ‫להקניט אותו.”‬‫ואכטאנגוב הציץ במתרחש מהכניסה. הוא התחיל מיד סצנה נוספת‬‫עם אותן הדמויות. פנטלון היה רופא שיניים וטרטליה היה הפציינט.‬‫טרטליה נכנס לפאניקה, יצא מהדמות ואמר שהוא לא רוצה לעשות זאת.‬‫“‘ומה אומרים על כך הרופאים?’ שאל ואכטאנגוב בכובד ראש את‬ ‫פנטלון.‬‫‘ישנם בהיסטוריה של הרפואה מקרים רבים של מטופלים שסירבו‬‫לקבל טיפול,’ השיב קודריאבצב ברצינות, מבלי לשכוח שהוא פנטלון,‬‫מזכירו המלומד של המלך אלטום. ‘סירוב כזה הוא הוכחה ברורה למחלה.‬‫במקרה המסוים הזה אני מניח שנאלץ לעקור את השיניים הכואבות לא‬ ‫רק דרך הפה אלא גם דרך נקבים אחרים, כולל אוזניים ונחיריים...’”‬‫לאחר מכן העיר ואכטאנגוב כי בתחילה הם ניסו ‘להמציא’ דברים‬‫להגיד. “אני לא מזלזל בחשיבות המחשבה, ההמצאה והתכנון, אך אם‬‫עליכם לאלתר בו במקום (וזה בדיוק מה שעלינו לעשות), עליכם לפעול‬‫ולא לחשוב. פעולה היא מה שאנו זקוקים לו ־ חכמה, טיפשית או‬‫תמימה, פשוטה או מורכבת, אבל פ ע ו ל ה . ” (‪Nikolai Gorchakov, The‬‬‫‪Vakhtangov School of Stage Art, Foreign Languages Publishing‬‬ ‫‪.)House, Moscow‬‬‫ואכטאנגוב הכריח את תלמידיו לפעול ב ס פ ו נ ט א נ י ו ת . דרך זו‬‫יוצרת מצב קל של טראנס, בו השחקנים חשים שכוח אחר שולט בהם. הם‬‫‘יודעים’ מה לעשות, בעוד שבדרך כלל הם ‘בוחרים’ מה לעשות. זהו מצב‬‫שגורם רגרסיה, אבל זה לא מפריע להם כי הם פועלים ללא כל ביקורת‬ ‫עצמית.‬
  8. 8. ‫אימפרו‬ ‫202‬ ‫ ‬ ‫3.‬ ‫להרוס את המסכה‬‫מסכות נראות אקזוטיות כשנתקלים בהן בפעם הראשונה, אבל לדעתי‬‫משחק בעזרת מסכות אינו שונה מכל שיטה אחרת: זה לא יותר מוזר‬‫מהעובדה ששחקן מסמיק כשדמותו נבוכה, או מחוויר מפחד, או שמחלת‬ ‫השפעת פוסקת למשך זמן המופע ומתחדשת ברגע שיורד המסך.‬‫“מה לו ולהקובה?” שואל המלט, והתעלומה נותרת בעינה. שחקנים‬‫יכולים להיות אחוזים דיבוק בידי הדמות שהם משחקים לא פחות מאשר‬‫בידי המסכות. רבים מהשחקנים אינם מסוגלים למצוא ממש את הדמות‬‫עד שהם מתאפרים, או חובשים פאה או עוטים תלבושת. המסכה מוזרה‬‫בעינינו משום שאנחנו לא תופסים כמה חסרת היגיון התגובה שלנו‬‫לפרצופים באופן כללי, ואנחנו לא שמים לב איזה חלק גדול מחיינו אנו‬‫מבלים במצב של טראנס, כלומר שקועים בריכוז. מה שאנו קוראים לו‬‫‘מודעות נורמאלית’ הוא דבר נדיר יחסית, זה כמו האור במקרר. כשאתה‬ ‫מסתכל הוא דולק. אבל מה קורה כשלא מסתכלים?‬‫קשה להבין את כוחה של המסכה אם ראיתם אותה רק באיורים‬‫ובמוזיאונים. המסכה המונחת בארון התצוגה הייתה אמורה להתנדנד‬‫ולהיטלטל בראשה של ערמת שחת. כשהיא מוצגת ללא התלבושת שלה,‬‫ובהיעדר סרט או אפילו תמונה של המסכה בעת שימושה האמיתי, אנו‬‫מגיבים אליה כאילו הייתה חפץ אומנותי. מסכות רבות הן אכן יפהפיות‬‫או מרשימות, אבל לא זו הנקודה. המסכה היא כלי שמטרתו להוציא את‬‫הנפש מהגוף, ולהכניס במקומה רוח. מסכה יפהפייה יכולה להיות מתה‬‫לגמרי בעוד שחתיכת שק שנקרעו בה עיניים ופה יכולה להיות מלאת‬ ‫חיים.‬‫בתרבותה המקורית, לשום דבר אין עוצמה גדולה כמו למסכה.‬‫היא תפקדה כאורקל, כשופט, כבורר. חלקן היו כה מקודשות עד שכל‬
  9. 9. ‫302‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫זר שהניח עליהן את מבטו הוצא להורג. הן ריפאו מחלות, הפכו נשים‬‫לעקרות, חלק מהשבטים פחדו מעצמתן עד כדי כך שגילפו את חורי‬‫העיניים כך שהעוטה אותן יכול לראות את האדמה בלבד. חלק מהמסכות‬‫הובלו בשלשלאות כדי למנוע מהן לתקוף את הצופים. למסכה אפריקאית‬‫אחת היה מטה שנגיעה בו, כך האמינו, גורמת לצרעת. בתרבויות מסוימות‬‫התגלגלו רוחות המתים אל המסכות ־ חלקה האחורי של גולגולת נחתך,‬‫מקל הוכנס מאוזן לאוזן, ואדם רקד כשהוא מחזיק את המקל בשיניו.‬‫קשה לדמיין את עצמתה של חוויה כזו. פולחנים סביב מסכות מיועדים‬‫לחזק את השפעתן. מסכה טיבטית אחת הייתה מוצאת פעם בשנה‬‫ממקדשה ונסגרת ללילה שלם במנזר נעול. שני נזירים היו יושבים כל‬‫הלילה ומזמרים מזמורי תפילה שמטרתם למנוע מרוח המסכה להשתחרר.‬‫ברדיוס של קילומטרים סביב נעלו אנשי הכפר את דלתות ביתם ואיש לא‬‫העז להסתובב בחוץ. למחרת הולבשה המסכה על ראשו של רקדן שהיה‬‫מעלה את רוחה במרכזו של טקס גדול ומכובד. מה ההרגשה להיות הרקדן‬ ‫ההוא, כשהפנים המבעיתות האלה הופכות להיות שלו?‬‫בתרבות שלנו לא יודעים הרבה על מסכות. חלק מהסיבה היא‬‫שהכנסייה רואה במסכות עבודת אלילים ומנסה לדכא את הופעתן ככל‬‫יכולתה (בוותיקן יש מוזיאון שלם מלא במסכות שהוחרמו מה‘ילידים’),‬‫בנוסף, התרבות שלנו מגלה עוינות כלפי מצבי טראנס. אנחנו לא נותנים‬‫אמון בספונטאניות ומנסים להחליף אותה ב ה י ג י ו ן : המסכה גורשה‬‫מהתיאטרון באותה דרך שבה גורש האלתור מהמוסיקה. השייקרים‬‫(‪ )Shakers‬חדלו להשתקשק והקווייקרים אינם רועדים עוד. בעבר נצפו‬‫תנודות ורעד גם באנשים שהופנטו. מדיומים בני התקופה הוויקטוריאנית‬‫נהגו להשתולל בחדר. אפשר לראות את החינוך כפעילות של אנטי–‬ ‫2‬ ‫טראנס.‬‫הכנסייה נלחמה נגד המסכות במשך מאות שנים, אבל מה שלא ניתן‬‫היה לעשות בכוח נעשה בסופו של דבר על ידי חדירת החינוך המערבי.‬
  10. 10. ‫אימפרו‬ ‫4 0 2 ‬‫הצבא האמריקאי שרף את מקדשי הוּודּו בהאיטי, והכוהנים נשפטו‬‫לעבודת פרך. זה לא הועיל, והיום הוּודּו מדוכא בדרך סמויה יותר: טקסים‬‫מזויפים עבור תיירים. הטקסים האמיתיים נמשכים היום זמן קצר בהרבה.‬‫אני רואה במסכות דבר שחוזר ומתפרץ שוב ושוב בתרבות שלנו, רק‬‫כדי שמיד יירקו אותו שוב החוצה. אני לא מספיק להקים קבוצת מסכות‬‫באיזשהו מקום ומיד בא מישהו ומלמד את הסטודנטים את התנועות‬‫ה‘נכונות’, בדיוק כפי שהם לומדים טכניקות מזויפות של ‘קומדיה‬‫דל–ארטה’. מסכה מזויפת היא דבר שאין בו טעם, וקל לגרש אותה‬‫מהתיאטרון. המסכה מתחילה כחפץ קדוש ואז עוברת תהליך של חילון‬‫ומוצאת את עצמה בפסטיבלים ובתיאטרון, ובסופו של דבר אנו מכירים‬‫אותה רק בדמותם של החיקויים העלובים בחנויות המזכרות. המסכה מתה‬ ‫כאשר כוחה נכפף לחלוטין לרצונו של המבצע.‬ ‫4.‬ ‫פרצופים‬‫יש לנו תגובה אינסטינקטיבית לפרצופים. רגשות הוריים מופעלים על ידי‬‫פנים חלקות ומצח גבוה. אנחנו מנסים לנהוג בהיגיון וטוענים ש"אנשים‬‫לא אחראים לפרצוף שלהם,” אבל אנחנו יודעים הכול על שלגייה ואמה‬ ‫ִ‬‫החורגת, או על "השמן והרזה”, על סמך מראה פניהם בלבד. לאמיתו של‬‫דבר, אנחנו לומדים להחזיק בהבעות פנים אופייניות כאמצעי לקיבוע‬‫אישיותנו, ואנחנו מושפעים מפרצופים הרבה יותר ממה שנדמה לנו.‬‫כשהייתי ילד היו בספרים פרצופים כל כך מפחידים עד שהייתי צריך‬‫לתקוע אותם עמוק בארון מחשש שהם ידלפו איכשהו אל תוך הבית.‬‫מבוגרים מאבדים את החוויה הזו שהפרצוף ה ו א האדם, אבל אחרי השיעור‬‫הראשון במסכות סטודנטים המומים מאנשים ברחוב ־ פתאום הם רואים‬
  11. 11. ‫502‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫אנשים ‘רעים’ ואנשים ‘תמימים’ ואנשים מחזיקים מסכות של כאב או צער‬‫או גאווה וכו‘. הפרצוף שלנו ‘מתקבע’ עם השנים, כשהשרירים מתקצרים,‬‫אבל גם אצל אנשים צעירים אפשר לראות שהתקבלה ההחלטה להיראות‬‫קשוח או טיפש או מתריס (מדוע ירצה מישהו להיראות טיפש? מפני שאז‬ ‫המורים מצפים ממך לפחות).‬‫לפעמים בשיעור משחק תלמיד ייצא מפרצופו הרגיל ואז לא תזהה‬‫אותו אלא על פי בגדיו. ראיתי את השינוי הזה פעמים רבות והוא תמיד‬ ‫3‬ ‫מביא את התלמיד למצב של שמחה גדולה ואנרגיה גבוהה.‬‫שינוי מדהים יכול להתחולל אף באמצעות איפור בלבד. עיתונאי בשם‬‫ביל ריצ‘ארדסון סיפר לי שנתבקש לקחת חלק בהצגת קרקס בתפקיד אחד‬‫הליצנים. הוא היה כתב טירון באותם ימים, והעורך שלו חשב שזה יהיה‬‫חומר מעניין לכתבה. ברגע שהושלמה מלאכת האיפור הוא נעשה אחוז‬‫דיבוק ומצא את עצמו מסוגל להשתולל, לתקוע את הרגליים בתוך דליים‬‫ושטויות אחרות, כאילו בגלגול אחר היה ליצן. הוא שהה בקרקס מספר‬ ‫שבועות אבל מעולם לא הגיע לאותה תחושה בלי האיפור.‬ ‫עיתונאי אחר, ג‘ון הווארד גריפין, התחזה לאדם שחור. הוא כתב:‬‫“השינוי היה מוחלט ומהמם. הייתי מוכן לראות את עצמי מחופש,‬‫אבל זה היה משהו אחר לגמרי. הייתי אסיר בגופו של אדם זר לגמרי,‬‫מישהו לא סימפטי שלא חשתי כלפיו שום קרבה. נמחק כל זכר לג‘ון‬‫גריפין שהייתי. הבטתי במראה ולא ראיתי כל זכר לעברו הלבן של ג‘ון‬‫גריפין. לא, הבבואה זרקה אותי לאפריקה, לצריפונים ולגטו, למאבקים‬‫חסרי התוחלת למחוק את אות הקין של האדם השחור. זה בא בפתאום,‬‫כמעט בלי שום הכנה נפשית, ללא סימנים מקדימים, זה היה חד וברור‬‫ושטף את כל ישותי. הנטייה שלי הייתה להיאבק בזה. הלכתי רחוק מדי...‬‫שלמות המהפך זעזעה אותי. זה לא דמה לשום דבר שדמיינתי שיקרה.‬‫הפכתי לשני אנשים, זה הצופה וזה השקוע בפאניקה, שחש שהושחר עד‬‫לבני מעיו.” (9691 ,‪.)John Howard Griffin, Black Like Me, Panther‬‬
  12. 12. ‫אימפרו‬ ‫6 0 2 ‬‫לא מוזר, אם כך, לגלות שמסכה מסוגלת לחולל שינוי פנימי,‬‫ושההצצה הראשונה של העוטה מסכה אל בבואתו שבמראה עשויה להיות‬‫מבעיתה. מסכה גרועה תוליד שינוי קטן אבל מסכה מוצלחת תיתן לך את‬‫התחושה שאתה יודע כל מה שיש לדעת על היצור הנשקף אליך מהראי.‬‫תוכל להרגיש שבעוד רגע קט המסכה תשתלט עליך. זה הרגע הקריטי‬‫שבו המורה למסכות יעודד אותך להמשיך. ברוב המצבים החברתיים אתה‬‫אמור להעמיד אישיות קבועה. בשיעור מסכות מעודדים אותך ‘לשחרר’‬ ‫ולתת לעצמך להיות אחוז דיבוק.‬ ‫5.‬ ‫טראנס‬‫הרבה שחקנים מדווחים על מצב של אישיות ‘מפוצלת’, או על אובדן‬‫זיכרון. הם מספרים על גופם שפעל ללא שליטה, או שהיה מאוכלס על‬ ‫ידי הדמות שאותה שיחקו.‬‫פאני קמפבל: “עבורי, החלק המוזר במשחק הוא התהליך הדואלי‬‫שהמוח עובר, הפעילות הבו–זמנית של התפקודים המנטאליים, אם אפשר‬‫לקרוא להם כך, בכיוונים הפוכים לגמרי בו זמנית; לדוגמא, בסצנה‬‫האחרונה של ‘הגברת בוורלי’, כשהייתי חצי מתה מבכי של צער א מ י ת י‬‫שנוצר על ידי נסיבות ב ל ת י א מ י ת י ו ת לחלוטין, הבחנתי שדמעותיי‬‫נושרות כגשם על שמלת המשי הלבנה שלי וגורמות לה נזק; במקביל‬‫חישבתי והערכתי בצורה מדויקת לגמרי את המקום שאבי יצטרך כדי‬‫שיוכל ליפול, וזזתי יחד עם פמלייתי בתוך ערפל הסבל ששיחקתי, שהחזיק‬ ‫מעמד כל אותה עת.” (8881 ,?‪.)William Archer, Masks or Faces‬‬‫סיביל ת‘ורנדייק: “כשאת שחקנית את חדלה להיות נקבה או זכר. את‬‫יישות, ואת יישות עם כל היישויות האחרות שבתוכך.” (,‪Great Acting‬‬
  13. 13. ‫702‬ ‫מסכה וטראנס ‬ ‫7691 ,‪.)BBC Publications‬‬‫אדית אוונס: “... מסתבר שיש בי המון אנשים. אתה יודע למה אני‬‫מתכוונת? אם אני מבינה אותם אני מרגישה לגמרי כמותם כשאני משחקת‬‫אותם... את הופכת לאדם שאת משחקת, אם את חושבת על זה חזק‬‫מספיק. זה די מוזר לפעמים, אתה יודע. את היא לאיזשהו זמן, ואז פתאום‬‫את לא...” (‪ .)Great Acting‬לדעתי, בתרבות אחרת השחקניות האלה יכלו‬‫בקלות לדבר על ‘הדיבוק’ של הדמות שאחז בהן. נכון ששחקנים אחרים‬‫טוענים שהם נשארים עצמם לאורך כל התהליך, אבל מניין להם לדעת?‬‫למאלתרים שטוענים שהם נשארים עצמם כל הזמן יש לעיתים קרובות‬ ‫קפיצות בזיכרון, שאינן מעוררות כל חשד עד שחוקרים אותן ביסודיות.‬‫אותו דבר מתרחש אצל שחקני מסכות. אני זוכר את רובי מאודה–‬‫רוקסבי במסכה שהתרגזה בזמן הופעה באקספו בשנת 76. הוא, או היא,‬‫התחילו לזרוק כיסאות ונאלצתי לעלות לבמה ולעצור את הסצנה. “יהיה‬‫פסדר,” סיננה המסכה ונפנפה אותי מדרכה. מאוחר יותר זכר רובי את‬‫הכיסאות, אבל לא את זה שנכנסתי לסצנה וניסיתי לעצור אותו. לו היה‬‫בטראנס עמוק יותר, לא היה זוכר דבר. אובדן זיכרון מסוג זה אפשר‬‫למצוא בכל פעילות ספונטאנית. אימפרוביזטור כותב: “אם סצנה הולכת‬‫רע, אני זוכר אותה. אם היא הולכת טוב, אני שוכח די מהר.” אותו דבר‬ ‫עם אורגזמות.‬‫באופן נורמאלי אנחנו מודעים למצבי הטראנס שלנו רק כשאנחנו‬‫שמים לב לחורים בזמן. כשמאלתר מרגיש ששעתיים עברו בעשרים דקות,‬ ‫אנחנו זכאים לשאול איפה הוא היה בשאר השעה וארבעים החסרות.‬‫רבים סבורים שלהיות ער זה אותו הדבר כמו להיות מודע, אך הם‬‫עשויים להיות בטראנס עמוק כשהם מאמינים שהם בתודעה של יומיום.‬‫סטודנט אמר לי שהוא ‘עבד על מהפנט’ במשך שעתיים, מה שלא סביר.‬‫לאחר מכן סיפר, שלמרבה ההפתעה הוא נבחר מתוך הקבוצה לספר לקהל‬‫שהוא בעצם העמיד פנים ולא היה אכפת לו שהם צחקו עליו כי זה היה ־‬
  14. 14. ‫אימפרו‬ ‫802‬ ‫ ‬ ‫ממש במקרה ־ נכון!‬‫הכרתי פעם עוזר של מהפנט, שהיה מוצב בחלונות ראווה בתור‬ ‫פרסומת למופע.‬ ‫“ברור שהוא לא באמת הפנט אותי,” הוא אמר.‬ ‫“לא?”‬‫“לא, הוא היה דוקר אותי במחטים וזה כאב, אז בסופו של דבר אמרתי‬ ‫לו ומאז הוא לא עושה את זה יותר.”‬‫“אבל למה אתה מסכים לשבת בשבילו בחלון ראווה בלי לזוז כל‬ ‫היום?”‬ ‫“כי הוא נחמד.”‬‫אני לא יכול לדמיין אדם שפוי בדעתו יושב בחלון ראווה יום אחר יום‬‫ואחר כך עוד משתתף במופע בערב. אז כמה כבר אפשר לסמוך על מה‬ ‫שמישהו אומר לנו על מצב התודעה שלו–עצמו?‬‫אנחנו לא חושבים על עצמנו כנכנסים ויוצאים ממצב של טראנס,‬‫מפני שלימדו אותנו לא לחשוב על כך. בלתי אפשרי להיות ‘בשליטה’ כל‬‫הזמן, ואף על פי כן אנחנו משכנעים את עצמנו שזה המצב. אנשים אחרים‬‫עוזרים לנו להימנע מלהיסחף. הם יצחקו עלינו אם ניראה כאילו איננו‬ ‫שולטים בעצמנו, וגם אנחנו נצחק, כהסכמה שהתנהגותנו בלתי ראויה.‬‫ב‘תודעה הרגילה’ אני מודע לעצמי כ‘חושב מילולית’. בפעילות‬‫ספורטיבית, שאינה מותירה די זמן למילים, מצב של טראנס הוא תופעה‬‫שגרתית. אם אתה חושב: “הכדור מגיע בזווית אבל הוא גם מסתובב אז‬‫אני אצפה את הכיוון שאליו הוא יקפוץ...” ־ פספסת! אתה לא יודע‬‫שאתה במצב של טראנס, מפני שבכל פעם שאתה בודק ־ הנה אתה ־‬‫משחק פינג–פונג. אתה לא יודע שאתה במצב טראנס עמוק בדיוק כמו‬‫גולש המזחלות שלא הבחין שאיבד את האגודל עד שניסה ללחוץ ידיים.‬‫רוב האנשים מזהים ‘טראנס’ רק כאשר הם פוגשים מישהו שנראה‬‫מבולבל ־ מנותק מהמציאות שסביבו. אנחנו אפילו חושבים על היפנוזה‬
  15. 15. ‫902‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫כעל ‘שינה’. לרוב, במצבי טראנס אנשים מחוברים י ו ת ר , מגלים יכולת‬‫אבחנה דקה י ו ת ר . אני זוכר ניסוי במצב טראנס שבו אנשים נשאלו‬‫קודם כמה חפצים יש בחדר ההמתנה, כשהוכנסו למצב טראנס נשאלו שוב‬‫והתברר שהם הבחינו במספר חפצים גדול פי עשרה ממה שזכרו במודע.‬‫מורי זן ומכשפים, ידועים לרוב בכך שאי אפשר להתגנב ולהפתיע אותם‬‫(דון חואן של קסטנדה, לדוגמא). בעבודת מסכות אנשים מדווחים פעמים‬‫רבות שהתפיסה חדה הרבה יותר, ושעל אף שהם רואים בצורה שונה, הם‬ ‫רואים וחשים י ו ת ר .‬‫אני רואה את ה‘אישיות’ כמחלקת יחסי הציבור של המוח, שעודנו‬‫בלתי מוסבר. עושה רושם שהאישיות שלי מתפקדת תמיד, ברמה זו או‬‫אחרת, במונחים של ‘מה אנשים אחרים חושבים’. אם אני לבד בחדר‬‫ומישהו דופק בדלת, אני ‘חוזר לעצמי’. אני עושה זאת כדי לבדוק שתדמיתי‬‫החברתית היא ייצוגית: הרוכסן שלי סגור? האם הפנים החברתיים שלי‬‫מסודרים? אם מישהו נכנס ואני לא חש בצורך לעמוד על המשמר, אני‬‫‘נסחף בשיחה’. תודעה נורמאלית קשורה ביחסים, אמיתיים או מדומים,‬‫עם אנשים אחרים. כך אני חווה זאת, ושמתי לב לדיווחים מכל העולם על‬‫אנשים ששהו בבידוד או שהיו דחויים חברתית לחלוטין, שחוו ‘התפוררות‬ ‫של האישיות’.‬‫כשאתה דואג למה שאנשים אחרים עלולים לחשוב, האישיות נוכחת‬‫תמיד. במצבי חיים–או–מוות משהו אחר תופס פיקוד. חבר שלי נכווה‬‫ומוחו התפצל מיד לשניים, חלק אחד היה ילד שצרח מכאבים, והחלק‬‫האחר היה קר ומנותק והורה לו בדיוק מה לעשות (הוא היה לבד באותו‬‫רגע). אם נחש קוברה יצנח מפתח האוורור אל תוך כיתת הלימוד שלנו,‬‫סביר להניח שהסטודנטים ימצאו את עצמם על הפסנתר, או מחוץ לדלת,‬‫ובלי שום זיכרון איך הם הגיעו לשם. במצבים קיצוניים הגוף משתלט‬ ‫עלינו, ודוחק את האישיות הצידה כנטל מיותר.‬
  16. 16. ‫אימפרו‬ ‫0 1 2 ‬ ‫6.‬ ‫התמזגות‬‫איך אנחנו נכנסים למצבי טראנס? עדיף לשאול “איך אנחנו נשארים‬‫מחוץ למצבי טראנס?” אני מתעורר באמצע הלילה וחשוך. איך אני יודע‬‫שאני ער? אני בודק שאני בהכרה על ידי הזזת שריר. אם אני בולם את‬‫הדחף לזוז זה מכניס אותי לחרדה איומה. השליטה על השרירים מרגיעה‬‫אותי ש‘זה אני’. על ידי כיווץ השרירים, על ידי שינוי תנוחה, על ידי גירוד,‬‫אנחה, פיהוק, מצמוץ וכו‘ אנחנו מבססים את ‘התודעה הנורמאלית’.‬‫אנשים בטראנס יכולים לשבת שעות ללא תנועה. קהל השבוי על ידי‬‫הצגת תיאטרון חש צורך לזוז, לשנות תנוחה, להשתעל ־ רק כשפג הקסם.‬‫אם תשכבו ותניחו לגוף להירגע, ותעברו עליו מכף רגל ועד ראש‬‫ותשחררו כל נקודת מתח שתמצאו, תיסחפו בקלות אל תוך הדמיון. ייראה‬‫לכם שהחומר והצורה של גופכם משתנים. תחושו שהאוויר נושם אתכם,‬‫ולא אתם אותו, והנשימה חלקה ואיטית כמו הגאות. קל מאוד לאבד את‬‫עצמכם, אך אם תרגישו נוכחות של אדם עוין בחדר, תפסיקו את הטראנס‬ ‫הזה, תתפסו שליטה על השרירים, ותהפכו שוב ל‘עצמכם’.‬‫אנשים שעושים מדיטציה משתמשים בחוסר התנועה הזו כדי להיכנס‬‫לטראנס. כך גם מהפנטים. לא צריך לומר לאדם לא לזוז, הוא יודע באופן‬‫אינטואיטיבי לא לתפוס את הפיקוד על גופו על ידי חיטוט באף או טפיחה‬ ‫ברגליים.‬‫כשאתה ‘נסחף’, אינך שולט עוד בשרירים. אתה יכול לנהוג שעות‬‫או לנגן סונטה, מבלי שהאישיות שלך תגלה שמץ של נוכחות, וביצועיך‬‫לא יהיו בהכרח גרועים יותר. כאשר מהפנט נוטל את השליטה על מה‬‫שבדרך כלל מבוצע על ידי האישיות, אין כל צורך לצאת מהטראנס.‬‫מורים לעבודה עם מסכות, כוהני דתות שמאמינות בדיבוק וכן מהפנטים,‬‫משחקים כולם סטאטוס גבוה בקול ובתנועה. אדם בסטאטוס גבוה, שאתה‬
  17. 17. ‫112‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫מקבל את סמכותו, יכול בקלות להכניס אותך למצב קיומי יוצא דופן.‬‫סביר להניח שתסכים להצעותיו, ותראה, כמו פולוניוס, את הענן בצורת‬‫לוויתן. אם המלכה הייתה נוקשת בהפתעה על דלתך ואומרת “סליחה,‬‫אפשר בבקשה להשתמש בשירותים שלך?” סביר להניח שתמצא את‬ ‫עצמך במצב קיומי משונה ביותר.‬‫הפסיכולוג אייזנק (‪ )Eysenck‬מספר סיפור שנשמע בלתי אפשרי‬‫על מהפנט שעבד עם מטופל אחד במשך יותר משלוש מאות שעות ללא‬‫תוצאה. לבסוף צעק המהפנט המתוסכל “תישן כבר, חתיכת &%#$!”‬‫והמטופל נכנס מיד למצב היפנוטי עמוק. אני מפרש את התקרית הזו‬ ‫ככניעה של המטופל למתקפת הסטאטוס של המהפנט.‬‫ביקשתי פעם מבחורה אחת לעצום את העיניים בזמן שאני מניח‬‫מטבע מתחת לאחת משלוש כוסות. מבלי לגלות לה, שמתי מטבע מתחת‬‫לכל כוס. כשביקשתי ממנה לנחש מתחת לאיזו כוס החבאתי את המטבע,‬‫היא כמובן צדקה. אחרי שניחשה נכון בערך שש פעמים היא הייתה‬‫משוכנעת שאני שולט במחשבותיה באיזושהי דרך, ונכנסה למצב מנותק‬‫למדי. הסברתי לה מה עשיתי והיא ‘התעוררה’. הייתי קורא לזה סוג של‬‫שהות במצב היפנוטי. הפסיכולוג אלן מיטשל (‪ )Mitchell‬מתאר טכניקה‬ ‫של ‘בלבול’ שהשתמש בה הפסיכולוג האמריקאי אריקסון. הוא כותב:‬‫“אריקסון נתן מספר הוראות מבלבלות למטופל: ‘תרים את יד שמאל.‬‫עכשיו את יד ימין. תרים את שמאל. תוריד את ימין. תסובב את יד שמאל‬‫החוצה ויד ימין עוקבת’. לבסוף המטופל היה כל כך מבולבל מההוראות‬‫הסותרות והמעורפלות, שהוא היה מוכן לעשות כל דבר, אם רק נאמר לו‬‫בסמכותיות ובקול רם. ואז, בעודו מבולבל לחלוטין, אם נאמר לו ‘תישן’,‬‫נראה היה שהוא נכנס מיד למצב של שינה עמוקה.” (‪Harley Street‬‬ ‫9591 ,‪.)Hypnotist, Harrap‬‬‫שוב אנו רואים שהמטופל מובל למצב שבו הוא חש כי גופו אינו‬‫בשליטתו, והוא הופך כפוף לאדם בסטאטוס גבוה. יש מהפנטים‬
  18. 18. ‫אימפרו‬ ‫2 1 2 ‬‫שמושיבים אותך, אומרים לך להביט למעלה, אל עיניהם, ואומרים לך‬‫שהעפעפיים שלך רוצים להיעצם ־ וזה עובד, מפני שלהסתכל למעלה‬‫זה מעייף, ומפני שלהסתכל למעלה אל תוך עיניו של מישהו בסטאטוס‬‫גבוה גורם להרגשת נחיתות. שיטה אחרת היא לבקש ממך לעמוד בידיים‬‫פשוטות לצדדים ואז לומר לך שהן הופכות יותר ויותר כבדות. אם אתה‬‫חושב שהמהפנט אחראי לכבדות ולא כוח הכבידה, אזי אתה עשוי להסכים‬‫לשליטתו. מהפנטים, בניגוד למה שנטען לפעמים, לא מבקשים ממך‬‫להצמיד את כפות הידיים ואז אומרים לך שאינך יכול להפריד אותן.‬‫אבל הם מבקשים לעיתים לשלב את הידיים בצורה כזו שההפרדה נעשית‬‫בעייתית. אם אתה מאמין שהמהפנט הוא האחראי לבעייתיות הזו, אתה‬‫עלול לוותר על הניסיון להפריד אותן. אם תלחץ את האצבע שלך חזק‬‫ותמתין, תרגיש שהיא כביכול מתחילה להתנפח. אני מניח שזו אשליה‬‫שנוצרת בגלל היחלשות השרירים באצבע המחזיקה. גם זו יכולה להיות‬‫דרך ליצור מצב של טראנס, כל עוד האדם אינו מבין שתחושת ההתנפחות‬ ‫4‬ ‫הייתה נגרמת בלאו הכי, גם ללא נוכחותו של המהפנט.‬‫מרגע שהבנת שלא רואים אותך עוד כאחראי למעשיך, כבר אין‬‫צורך לשמור על ‘אישיות’. סטודנטים לאלתור המתבקשים ל ה ע מ י ד‬‫פ נ י ם שהם מהופנטים, משפרים את יכולותיהם מיד. בקרב סטודנטים‬ ‫המתבקשים להעמיד פנים שהם מ ה פ נ ט י ם לא נראה כל שיפור.‬‫רבות מן הדרכים להיכנס למצב של טראנס כוללות שיבושים בתחום‬‫המילולי. שירה או מלמול קצובים הם שיטות יעילות, כמו גם מיקוד‬‫המודעות במילים בודדות; לרוב חושבים ששיטות אלה מקורן במזרח, אך‬ ‫לאמיתו של דבר הן נפוצות בעולם כולו.‬ ‫5‬‫אחת הדרכים הדרמטיות להיכנס למצב טראנס היא באמצעות ‘ריקודי‬‫ניצחון’. היא נוסתה במחזה דרום אמריקאי ב‘תיאטרון החצר’, והולידה‬‫את התוצאה הבלתי רצויה של שחקנים שנכנסו שוב ושוב לטראנס אמיתי‬‫במקום לשחק אותו. זה עובד בחלקו בגלל האפקט הקבוצתי ־ העובדה‬
  19. 19. ‫312‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫שכולם חוזרים על אותם קולות ותנועות, ובחלקו בגלל המרצת יתר של‬ ‫מחזור הדם. זה נראה קצת כמו ריקוד אינדיאני.‬‫“עם צעד קדימה הגוף מתכופף לפנים מהמותניים בצורה כה חדה עד‬‫שנראה כאילו הוטח על ידי כוח חיצוני. באותו הזמן נושפים או שואפים‬‫במאמץ גדול ובליווי קול. הכוחניות של התנועה נותנת את ההצדקה למונח‬‫‘התייגעות’... כאשר מתרחש הדיבוק... רגלו של הרוקד נראית מסומרת‬‫לקרקע... או שהוא עשוי להיות מושלך כולו ארצה.” (,‪S. E. Simpson‬‬‫‪.)Religious Cults in the Caribbean, International Publications Service‬‬‫להתקהלויות גדולות יש תכונה של עידוד טראנס, מפני שהאנונימיות‬ ‫שנכפית על ידי הקהל פוטרת אותך מהצורך לשמור על זהותך.‬ ‫7.‬ ‫דיבוק‬‫סוג הטראנס שבו אדון כאן הוא ‘הטראנס המבוקר’, שבו הרשות להישאר‬‫בטראנס ניתנת על ידי אנשים אחרים, בין אם מדובר ביחיד ובין אם‬‫מדובר בקבוצה. טראנסים כאלה עשויים להיות נדירים, או, בתרבות‬‫שלנו, לחלוף מבלי ששמנו לב, אך עלינו להתייחס אליהם כאל חלק‬‫נורמאלי של ההתנהגות האנושית. חוקרים שבדקו כתות שעוסקות‬‫בדיבוק מדווחים שדווקא האזרחים הטובים בכת הם אלה שסביר שיחוו‬‫דיבוק. רבים מתייחסים ל‘טראנס’ כסוג של שיגעון, בדיוק כפי שהם‬‫סבורים ש‘משוגעים’ נוחים יותר להתהפנט. האמת היא שאם ‘משוגעים’‬‫היו מקבלים את מרות החברה, הם מלכתחילה לא היו מתנהגים בצורה‬‫שגרמה להם להיות מסווגים כך. מובן מאליו שאנשים ‘נורמאלים’ הם‬‫הנוחים ביותר להשפעה, שהרי היותם נוחים להשפעה הוא הדבר שהופך‬ ‫אותם לנורמאלים!‬
  20. 20. ‫אימפרו‬ ‫4 1 2 ‬‫אם נשווה עבודת מסכות עם ‘תרבויות דיבוק’, נמצא הרבה קווי דמיון.‬‫זה נכון שהאדם אחוז הדיבוק לרוב אינו אמור לזכור דבר ממה שאירע‬‫בזמן הדיבוק ־ אך זה קורה לעיתים גם בעבודת המסכות, על אף שזו‬‫לא דרישה. שני סוגים של דיבוק מתוארים לרוב: הסוג המוליד חוסר‬‫זיכרון, והסוג שבו יש צפייה צלולה במתרחש. אחוזי הדיבוק אינם נזקקים‬‫לשיעורי דיבור (מה שכן נדרש משחקני מסכות, כפי שיתואר בהמשך),‬‫אך יש תיאורים רבים של צלילים ט ר ו ם – ד י ב ו ר י י ם . ולפעמים מסכה‬ ‫שנמצאת בדיבוק עמוק תדבר מהרגע הראשון.‬‫כל מורה למסכות מכיר את המצב הבא, המתואר אצל סימפסון בהקשר‬‫של תרבות השאנגו: “אחד האנשים אמר: ‘המתופפים לא מתופפים טוב‬‫הלילה’. אחד המתופפים ענה ש‘אין טעם לתופף אם לא מקבלים תגובה’.‬‫מאוחר יותר קמה אישה וצעקה: ‘אתם בכלל לא שרים הלילה’. המנהיג‬ ‫הופיע וגינה את הקבוצה על חוסר ההתלהבות.”‬‫כמו המורים למסכות, ה‘כוהן’ בתרבויות הדיבוק הוא בסטאטוס גבוה,‬‫אך הוא מפגין ‘סלחנות’ כלפי אחוזי הדיבוק. מאיה דרן מתארת תקרית‬‫בהאיטי, שבה אדם אחוז על ידי רוח האל גֵ ֶדה הופיע בזמן הלא נכון.‬ ‫ההאונגן (שמאן) התנגד.‬‫“’הו, זה עתה הגעתי,’ אמר (גֵ ֶדה) תוך שהוא מחווה על עצמו,‬‫‘להתבונן לי מעט בסביבה. אשוטט לי ואתבונן’. (אז ביקש גֵ ֶדה תשעה‬‫קאסאבאס ־ לחם שטוח.) גֵ ֶדה עמד ואכל שניים מהם בבת אחת, כמו היה‬‫אחד הצופים, והתבונן בלואה (רוח) הגדולות אוגאון ודמבלה. אז הוסחה‬‫דעתו של הקהל בגלל מישהו שטיפס על עץ בעת שהיה אחוז דיבוק על‬‫ידי הרוח דמבלה. כשעמדה הרוח לעזוב את האיש עמד ההאונגן והתחנן‬ ‫בפני דמבלה להורידו מהעץ בטרם תעזוב את גופו (לבל יפול ויהרג).”‬‫אז מגלה גֵ ֶדה שחלק מהקאסאבאס שלו נעלמו. “לפתע נכנס גֵ ֶדה‬‫להתקף זעם על כך שגנבו לו את הקאסאבאס הנותרים. הוא תפס את‬‫ההאונגן, צווח ורקע ברגליו, ואותה שעה התעלמו כולם מדמבלה ואוגאון.‬
  21. 21. ‫512‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫לא נותרה ברירה אלא לקנות לגֵ ֶדה עוד קאסאבאס וקצת עוגיות כדי‬ ‫להרגיעו.‬‫עתה, משפנתה הלואה ללכת עם המזון החדש שלה, פנה אליו ההאונגן‬‫ושאל בחיוך ‘אתה בטוח שמי שגנב לך את הקאסאבאס לא היה איש‬ ‫בכובע צבעוני קטן?’‬‫גֵ ֶדה הסתובב כשעיניו פעורות בתמימות. ‘כובע קטן? איזה איש בכובע‬‫קטן?’... מישהו צעק: ‘אתה בטוח שאתה לא יודע מי גנב לך את הקאסאבאס?’‬‫גדה הביט בנו מזווית עינו במבט משועשע, קרץ פעם אחת, לאט, ואז פנה‬ ‫והלך משם.” (0791 ,‪.)The Devine Horsemen, Delta Books‬‬‫גֵ ֶדה, אל המוות והמיניות, רעב עד מוות. אך שימו לב לסתירה, שהיצור‬‫העל–טבעי הזה שאנו מצפים שיהיה ‘בוגר במיוחד’ הוא מאוד ילדותי‬‫־ בדיוק כמו המסכות. גדה, בתיאור של דרן, נשמע ממש כמו מסכה.‬‫“שאלנו אותו מדוע הוא אוהב להרכיב משקפי שמש שחורים. ‘ובכן,’ הוא‬‫הסביר, ‘אני מבלה זמן כה רב באפלת העולם התחתון, שהעיניים שלי‬‫רגישות מאוד לאור השמש’. ‘מדוע,’ שאלנו, ‘אתה נוהג להסיר כל הזמן‬‫את העדשה הימנית?’ ‘ובכן, יקירתי,’ השיב, ‘זה העניין: בעיני השמאלית‬‫אני רואה את היקום כולו, ובאשר לימנית, איתה אני שם עין על המזון‬ ‫שלי, כדי שלא ייקח אותו גנב’.”‬‫אופייה של המסכה א י נ ו דומה לאופיו של העוטה אותה. סימפסון,‬‫בכתבה על תרבות השאנגו אומרת: “המרואיינים שלי הכחישו שיש קשר‬‫הדוק בין מאפייני האישיות של הרוח לאלה של חסידיה. לעיתים הרוח‬‫מופיעה ב‘ילד’ (‘סוס’) שאישיותו היא ההפך המוחלט מאישיותה של‬‫הרוח. חסיד עשוי להיות אחוז דיבוק פעם על ידי כוח אלים מאוד ופעם‬‫על ידי כוח שקט מאוד. תלוי בעבודה שיש לעשות. ... אחד המרואיינים‬ ‫אמר: ‘מה שאדם מפחד לעשות, הוא עושה כשהוא אחוז דיבוק’.”‬‫אני חושד שמספר ה‘טיפוסים’ המופיעים בעבודת מסכות מוגבל מאוד.‬‫כדי להיות בטוחים נצטרך להשוות צילומים מתרבויות שונות ולנתח את‬
  22. 22. ‫אימפרו‬ ‫6 1 2 ‬‫התנועות והקולות של ה‘רוחות’. המחקר הזה עדיין לא יצא לפועל, אבל כמו‬‫שמיתוסים מכל רחבי העולם חולקים אותם מאפיינים, כך, אני סבור, בכל‬‫מקום שיש מסכה ‘מסוג פנטלון’, יש גם פנטלונים. המאפיינים הקבועים‬‫של הדמויות מהקומדיה דל–ארטה לא נובעים מהמסורת הנוקשה, אלא‬‫משום שהמסכות הכתיבו דרכי התנהגות דומות. הנווד של צ‘אפלין התקיים‬‫מאז ומעולם. הארפו, וסטן לורל, ופאפא גואדה, ורנגה המכשפה, והחייל‬ ‫הרברבן ־ תמיד נמצאים, בכל מקום שיש בו מוח אנושי.‬‫אני מתייחס לטראנס של הדיבוק כאל סוג מסוים של הטראנס‬‫ההיפנוטי. חלק מהאנשים יתכחשו לכך, אבל את כל התופעות האופייניות‬‫לדיבוק אפשר ליצור על ידי היפנוזה. נכון שהיפנוזה רפואית נראית‬‫אחרת לגמרי, אבל הסיבה לכך היא שהמהפנט לא מארגן הופעה לפני‬‫קהל משולהב.6 מכיוון שכמעט ואין ספרות על דיבוק של מסכות, אצטט‬‫כמה דוגמאות לדיבוק של רוחות. כל מי שמלמד מסכות יתקל ברגע זה‬‫או אחר במצב של טראנס עמוק, כך שכדאי להכיר את טבען. הנה לוסיאן‬‫מתאר כוהנת אחוזת דיבוק בדלפי: “היא הלכה ברחבי המקדש בצעדים‬‫כושלים, אחוזת תזזית, כשהאל רכוב על ערפה וצווארה, הפילה את‬‫השרפרפים שעמדו בדרכה. שערה סמר על ראשה וכשהניעה את ראשה‬‫הועף הזר שהיה עליו אל הרצפה החשופה... פיה העלה קצף של שיגעון.‬‫היא נאנקה, התנשפה, מלמלה קולות מוזרים, והמערה הענקית החזירה‬‫את הד צווחותיה המפחידות. לבסוף כפה עליה אפולו דיבור ברור יותר...‬‫לפני שרוחה הוחזרה אל אור היום הרגיל, הופיע לחש תת–מודע. אפולו‬‫שטף את ראשה במים מנהר הלדה, על מנת להשכיח ממנה את הסודות‬‫הכמוסים שלמדה בזוהר ביקורו. רוח האמת השמימית נפרדה ושבה‬‫למקום ממנו באה. פמונואה צנחה על הרצפה, ורק במאמץ גדול הוחזרה‬ ‫לחיים.” (6591 ,‪.)trans.: Robert Graves, Pharsalia, Penguin‬‬‫הפחד והתחושה שהאל מטפס לך על הצוואר, או על הראש, אופייני‬‫לדיבוקים שנצפו ב ת ר ב ו י ו ת ה ע ו ל ם ה ח ד ש .7 אבל השוו את התיאור‬
  23. 23. ‫712‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫הזה עם תיאור של דיויד ג. מנדלבאום שכותב על דיבוק בכפר בדרום הודו.‬‫“זרם של רעידות והתכווצויות עובר דרך גופו של מגיד העתידות, וזרם‬‫נוסף, וראשו מתחיל להתנועע מצד לצד. תנועות הראש נעשות אלימות‬‫יותר ויותר, עד כי נראה ששום עמוד שדרה אנושי לא יכול לעמוד בלחץ‬‫שכזה. הוא יכול ליפול על הברכיים ולהכות בזעם בידיו על הארץ, אך‬‫האלוהות לא מדברת מתוכו כל עוד שערו אסוף. צמות הקוטה שלו קשורות‬‫בחוט בעל משמעות פולחנית, והקשר חייב להיפרם על ידי כוח תנועות‬‫הראש. כאשר השיער משתחרר ונופל חופשי על ראשו המיטלטל, פורצת‬‫יבבה חנוקה מפיו ־ דיבורו הראשון של האל דרך פיו של נבחרו. בהגייה‬‫קופצנית, חנוקה, משמש קולו של מגיד העתידות כשופר האלוהות.”‬ ‫(0691 ,‪.)Anthropology of Folk Religion, Charles Leslie‬‬‫ויליאם סרג‘נט השווה את טראנס הדיבוק למצב ‘הבלימה ההיקפית’‬‫של פאבלוב. כשהמוח נחשף ללחץ גדול מתרחשת בלימה היקפית:‬‫ראשית המוח מתחיל להגיב באותו אופן לגירוי קל וחזק (ההדרגתיות‬‫נעלמת). שנית, הוא מתחיל להגיב בעוצמה ג ד ו ל ה י ו ת ר לגירוי ח ל ש ,‬‫ולבסוף, תגובות מותנות מתהפכות. סרג‘נט מביא את המקרה של מאיה‬‫דרן כדוגמא ל‘בלימה היקפית’. בזמן שחקרה את תרבויות הוודו בהאיטי,‬‫נכנס בה דיבוק במספר מקרים. פעם אחת היא הגיעה לצלם טקס, אבל‬‫‘נעלמה’ כשהתחילו התופים, וחזרה למודעות רק כדי לגלות שלא רק‬‫שהטקס נגמר, אלא שהיא ניצחה עליו בעצמה. היא כותבת: “אחוז הדיבוק‬‫הוא האחרון להרוויח משהו מדיבוקו שלו. הוא עלול לסבול מנזק פיזי,‬‫ומתוצאות לפעמים כואבות, ותמיד מתישות. ברגעים שתודעתו מתפקדת,‬‫ברגעי ההתחלה או הסוף, הוא חווה פחד נורא. מעולם לא הבטתי ישירות‬‫בכזה סבל, עינוי, ופחד משתק, כמו ברגעים שהרוח באה. הייתם מתארים‬‫לעצמכם שאנשים יימנעו ככל יכולתם ממצב כזה, אך רבים רוצים בו‬‫ומבקשים אותו. חלק מהמיתולוגיה של הוודו היא שהאל ייכנס לתוכך‬‫בניגוד לרצונך.” הייתי אומר שמאיה דרן חוותה קונפליקט חזק, אבל‬
  24. 24. ‫אימפרו‬ ‫812‬ ‫ ‬‫מצד שני היא הייתה אחוזת דיבוק על ידי האלה ארזולי היפה והסקסית,‬ ‫וקיבלה פרק מדהים לספר שלה.‬‫א.מ. לואיס אומר: “אחוז הדיבוק, שהוא מרכז הסיאנס, אומר למעשה‬‫‘הביטו בי, אני רוקד’. ... טקסי וודו מהאיטי הם ללא ספק תיאטרון, שבו‬‫בעיות ועימותים הנוגעים למצבי החיים של המשתתפים מומחזים בצורה‬‫דרמטית ובכוח סמלי רב... הכול נראה ונשמע כמו פסיכודרמה מודרנית או‬‫טיפול קבוצתי. פורקן רגשות מודחקים הוא שם המשחק. דחפים ותשוקות‬‫מודחקים, של היחיד כמו גם של החברה, נוטלים את המושכות.” (.‪I. M‬‬ ‫1791 ,‪.)Lewis, Ecstatic Religion, Penguin‬‬‫הדיבוק הראשון של מאיה דרן התרחש כאשר הייתה אורחת של כבוד‬‫בטקס וודו. היא הייתה מרוכזת בשיחה עם ההאונגן ולא שמה לב לתופים‬‫ולשירה. זה הפך אותה לפגיעה י ו ת ר . אז היא נקראה לקחת חלק בטקס‬‫לרגע, ולפתע ‘שכחה’ מה עליה לעשות, אף שכבר עשתה זאת בכמה וכמה‬‫טקסים בעבר. מה שהיא עשתה ‘יצא’ נכון, והיא חזרה לשבת בכיסאה,‬‫והבחינה שהתופים והשירה חזקים ו‘חדים’ יותר. הייתי אומר שברגע הזה‬‫היא כבר הייתה במצב של טראנס קל. בהמשך היא נתפסה בשירה עד‬‫שמצאה את עצמה “נעולה בעמידה זקופה, שרה ואולי אפילו צועקת את‬ ‫השיר”. היא הרגישה ‘המומה’ ולא השתתפה בריקודים.‬‫היא מתארת תחושה חזקה של אחדות עם הקבוצה: “כל שעליי לעשות‬‫הוא לקום, לצעוד קדימה, להיות חלק מהתנועה המרהיבה הזו, לזרום‬‫איתה, ותנועתה הופכת לשלי, כפי שתנועת הים יכולה להציף את גופי.‬‫ברגע כזה אדם לא נע ל ק צ ב המוסיקה, האדם ה ו א תנועת המוסיקה,‬ ‫נוצר ונולד באמצעותה; ולכן שום דבר אינו קשה.”‬‫היא מנסה לגשת אל המשרת שלה, ומגלה שרגלה “מושרשת בקרקע”.‬‫היא חווה “קלילות בלתי נעימה בראש” וחוזרת באוזני עצמה על המילים‬‫“תחזיקי את עצמך”. היא יוצאת החוצה, מעשנת סיגריה ומרגישה שראשה‬ ‫“מתהדק: מסתדר, חוזר להיות מוצק”.‬
  25. 25. ‫912‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫כשהיא שומעת את הברכה לכניסתו של האל אודין היא ‘חייבת’‬‫להיכנס פנימה כדי לא להעליב אותו. לו אכן רצתה להימלט, יכלה, כמובן,‬‫‘להיות חולה’. היא נוגעת בידו של אחוז דיבוק וחשה לרגע הלם כמו‬‫‘חשמל’, ואנשים סביבה מציינים בפניה שהיא כנראה עומדת להיתפס על‬‫ידי דיבוק. היא מוטרדת מ‘הפגיעות המתמדת’ שלה. אנשים סביבה נכנסים‬‫לטראנס. היא מחליטה להמשיך: “לברוח יהיה מעשה פחדני. אני יכולה‬‫להתנגד אבל אסור לי לברוח. ואוכל להתנגד בצורה היעילה ביותר, אני‬‫חושבת לעצמי, אם אניח בצד את הפחדים והעצבנות ־ אם במקום לחשוש‬ ‫מפגיעה, אנהג בהתרסה כלפי כל מה שמנסה להכניע אותי לשליטתו.”‬‫ברמה מסוימת ברור שהיא רוצה להיכנס לטראנס, אבל היא מאמינה‬‫שזה נכפה עליה ב נ י ג ו ד ל ר צ ו נ ה . הרוחות יהיו האחראיות המלאות‬‫לנטישת אישיותה. היא חוותה את כל סימני האזהרה ועכשיו היא מצטרפת‬‫לשירה ולריקוד ולא מפחדת כלל. היא מרגישה עייפות גדולה אבל לא‬‫עוצרת עד שלפתע זה הופך להיות ק ל י ו ת ר , אף שהיא לא מזהה את‬‫הרגע המדויק שבו “הקצב, שנראה בלתי אפשרי לעמוד בו, הוריד הילוך,‬ ‫להילוך איטי”.‬‫ברור שתחושת הזמן שלה מעוותת, ושהיא כבר נמצאת במצב תודעה‬‫מוזר מאוד. רגלה ‘משתרשת’ אל האדמה שוב, התופים ה‘איטיים’ למעשה‬‫מחישים את הקצב והמתופפים מנסים לדחוף אותה אל תוך מצב הטראנס.‬‫הכול נראה לה יפה והיא פונה לשכן ואומרת לו “תראה כמה זה יפה,” ואז‬ ‫מוצאת את עצמה מבודדת במרכז המעגל.‬‫“אני מבינה, בהבזק של פחד שעובר דרכי, שאני לא עצמי יותר. ובכל‬‫זאת זו א נ י ע צ מ י , כי ברגע של הפחד המבזיק הזה, השתיים הופכות‬‫שוב לאחת, מאוחדות באמצעות הקצה של רגל שמאל. האפלה הלבנה‬‫מתחילה להתבהר; אני מתפתלת ומצליחה לשחרר את הרגל שלי, אבל‬‫עוצמת המשיכה זורקת אותי למרחק שנראה גדול מאוד, ואני נוחתת על‬‫ידיים וגופים חזקים שעוזרים לי לעמוד. אבל יש להם קולות ־ קולות‬
  26. 26. ‫אימפרו‬ ‫022‬ ‫ ‬‫עקשניים שרים ־ וקולם חונק אותי. במאמץ של כל שריריי אני מתנתקת‬‫שוב, ושוב עוברת מרחק עצום... הגולגולת שלי היא תוף. כל מכה תוקעת‬‫את רגלי כמו יתד אל תוך האדמה. השירה בתוך אוזניי, בתוך ראשי,‬‫הצליל הזה יטביע אותי! ‘למה הם לא מפסיקים! למה הם לא מפסיקים!’‬‫אני לא מצליחה לשחרר את הרגל. אני נעולה, תקועה בתוך באר של‬‫צליל. אין כלום בשום מקום חוץ מזה. אין דרך להימלט. האפלה הלבנה‬‫מתחילה לעלות במעלה רגלי כמו גאות מהירה ־ עולה, עולה. זהו כוח‬‫עצום שאיני יכולה לשאת או להכיל, שבוודאי יפרוץ דרך עורי. ‘רחמים,’‬‫אני זועקת בתוכי. אני שומעת זעקה מהדהדת בקולות, צווחנית כמו לא‬‫מהעולם הזה: ‘ארזולי!’ האפלה הבוהקת מציפה את גופי, מגיעה לראשי,‬ ‫מטביעה אותי. אני נשאבת מטה ומתפוצצת בבת אחת. זהו זה.”‬‫זה נשמע יותר כמו הכוהנת בדלפי מאשר כמו היפנוזה, אבל זה‬‫יותר מאשר טכניקה מרהיבה של כניסה לטראנס. אלפרד מטרּו מציין כי‬‫“אנשים הרגילים למצבי טראנס עוברים במהירות דרך כל הסימפטומים‬‫של הפחד, ואז, לפתע, הנה הם: בטראנס מלא. ואין זה משנה אם נתייחס‬‫לכך בביטול, כאל מעשה פרימיטיבי, כאשר הטקס במלוא עוזו ונדרשת‬‫כניסה מיידית מצד האלים”. (,‪Alfred Métraux, Voodoo in Haiti‬‬‫2791 ,‪ .)trans.: H. Charteris, André Deutsch‬הוא מציין גם שעצמת‬‫המתקפה תלויה באופיו של האל שמתגלגל באדם. בעיני, ה‘בלימה‬ ‫ההיקפית’ של סרג‘נט היא רק ע ו ד דרך להיכנס לטראנס.‬‫באשר לפחד שהיא מתעקשת עליו כל כך, קיימים הרבה דיווחים על‬‫כניסת דיבוק ‘רגועה’, כך שאני לא חושב שהפחד הוא חלק בלתי נפרד‬‫מהתהליך, או יותר נכון, המיתולוגיה היא שמקיימת ובונה את הפחד.‬‫מעניין שמאיה דרן אמרה במקום אחר, עוד לפני ביקורה הראשון בהאיטי:‬‫“אבדן זיכרון כולל, על אף שהוא הרבה פחות מזעזע מהפרעות מנטאליות‬‫אחרות, תמיד נראה לי המפחיד ביותר.” (,‪An Anagram of Ideas on Art‬‬ ‫6491 ,‪.)Form and Film‬‬
  27. 27. ‫122‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫בתרבויות דיבוק, האלים מתגלגלים בבני אדם שמקבלים את צורת‬ ‫גופם ותנועותיהם, קולם והבעות הפנים שלהם.‬‫אוסטרייך אומר: “בכל התיאורים מופיע שינוי בתווי הפנים.” (הוא‬‫אף מזכיר נערה בת אחת עשרה שהחלה מדברת ב‘קול בס עמוק’).‬‫הרוחות שמגיעות כמעט תמיד מוכרות היטב לקהילה, והכוהן יהיה מצויד‬‫בתלבושות ובאביזרים המתאימים. בנוסף יתכנו אלתורים מתאימים בעלי‬ ‫אופי תיאטרלי מאוד. הנה תיאור של ג‘יין בלו לטקס דיבוק אינדונזי:‬‫“הקהל שנאסף היה דרוך וקשוב, האווירה כולה היא של משחק שבו‬‫כולם עומדים להשתתף. כולם הצטרפו לשירה שמלווה את הופעתם של‬‫הנכנסים לטראנס. אנשים זרקו עקיצות לכיוון המופיעים, דרבנו אותם‬‫ושילחו בהם משפטי הקנטה שידעו שירתיחו אותם. הקהל בפירוש‬‫נהנה מאוד. כשהגיע הרגע לסיים את המופע קפצה קבוצה שלמה של‬‫אנשים על אותו אחד שהיה במצב הטראנס, והוא נאבק באכזריות תוך‬‫כדי פרכוסים, שגברו מחמת המתקפה. בתוך ההתרגשות העצומה כולם‬‫התנפלו על כולם חזיתית, משתוללים ורוטטים. ואז התפנו כולם לטפל‬‫באחוז הדיבוק ולהחזירו לתודעה רגילה. כולם היו מרוכזים אז בדאגה‬‫ובעזרה לאותו אדם לחזור לעצמו, בדיוק כפי שהיו מרוכזים כמה דקות‬‫קודם לכן בהקנטתו ובהלהבת אותו ‘יצור’ שהוא הפך להיות.” (‪Trance in‬‬ ‫0691 ,‪.)Bali, Columbia Univ. Press, New York‬‬‫אותם האנשים אחוזי הטראנס בטקסי הוודו עשויים להיות אחוזי‬‫דיבוק בידי כמה וכמה אלים בזה אחר זה, ואל אחד עשוי לשרות בגופם‬‫של כמה וכמה אנשים בעת ובעונה אחת ־ בהאיטי הייתה פעם הפגנה‬‫שבה כמה מאות בני אדם, כולם אחוזי דיבוק על ידי האל פאפא גדה, צעדו‬‫אל ארמון הנשיאות. מדווח שאחוזי הטראנס בטקסי הוודו אינם זוכרים‬‫דבר מזמן דיבוקם, אך ג‘יין בלו, בכתבה על טראנס באינדונזיה, מתארת‬‫שני סוגי דיבוק: אחד שבו “נוכח כוח שונה מה‘אני’ ויוצר שתי ישויות בו‬‫זמנית, ואחר, שבו נוצר שינוי זמני אך מוחלט באישיותו של האדם, ובו‬
  28. 28. ‫אימפרו‬ ‫222‬ ‫ ‬ ‫‘הופך’ האדם למישהו או משהו אחר לגמרי.” (‪.)Trance in Bali‬‬‫להלן דוגמא לאלי וודו המאלתרים יחדיו, כמתואר אצל מטרּו:‬‫“אלתורים ססגוניים אלה אהובים מאוד על הקהל, הצווח מצחוק, מצטרף‬‫בעצמו לדיאלוג, ומפגין בקול רם את ההנאה או חוסר הסיפוק. לדוגמא:‬‫מישהו מופיע בחצר אחוז דיבוק על ידי האל זאקא בתלבושת של איכר.‬‫בתנועות ליצניות הוא מתאר את בן הכפר המפוחד, המגיע לעיר הגדולה‬‫וחושש מפני שודדים. עתה מצטרף, ואפשר כמעט לומר ‘עולה לבמה’,‬‫אחוז דיבוק נוסף, שבגופו שורה גדה–ניבו, השומר על המתים, ממשפחת‬‫האל גדה. זאקא, מפוחד מנוכחות עמיתו העגמומי, מנסה לנהוג עמו‬‫בנימוס ולהזמין אותו לאכול וללגום רום. גדה, המשחק דמות של בן עיר,‬‫מחליף עמו מחוות נימוס קנטרניות. הוא שואל אותו: ‘מה יש לך בתיק?’‬‫הוא בודק ובוחן את תוכנו. זאקא נזעק ‘תפסיק, תפסיק!’ גדה מחזיר לו את‬‫התיק רק כדי לגנוב אותו שוב בחשאי בזמן שהוא בודק את אחד החולים.‬‫זאקא, ברוב ייאושו, פונה לקלפים וצדפים על מנת לגלות בעזרת כישוף‬‫ונבואה מי גנב את תיקו. הקהל מזמר ‘שחק, זאקא, שחק’.” (וכן הלאה.)‬ ‫(‪.)Voodoo in Haiti‬‬‫כל מורה למסכות יזהה מיד את הסצנות הללו, המתרחשות בעת‬‫‘דיבוק’, כאופייניות למסכות. היינו מצפים שהאלים יוצגו כ‘עליונים’,‬‫ואולם בכל תרבויות ה‘טראנס’ אנו מוצאים מיתולוגיות המציגות את‬‫האלים כבעלי צורות התנהגות ילדותיות. כפי שאומר מלוויל: “האלים‬ ‫הם כמו ילדים ויש להורות להם מה לעשות”.‬
  29. 29. ‫322‬ ‫מסכה וטראנס ‬ ‫8.‬ ‫ללמד עבודה עם מסכות‬‫לשיעור היכרות עם מסכות אני נוהג להציב שולחן ועליו אביזרים שונים.‬‫הסיבה שהם ניצבים על שולחן היא שהצורך להתכופף עלול להרתיע‬‫מסכה חדשה. אני נמנע מלהעמיד את המסכות בפני ‘קשיים’. מטריה‬‫עלולה לגרום למסכה להתחיל לחשוב איך לפתוח אותה. שעון מעורר‬‫עלול לגרום למסכה לנסות לכוון אותו. אני מסיר מהשולחן כל מה‬‫שדורש רמה שכלית של יותר מגיל שנתיים וחצי. האביזרים על שולחן‬‫הם כאלה שיעוררו עניין בילדים קטנים. אני בוחר דברים שמעודדים את‬‫חוש המישוש: צעיף, גזר, פעמונים, נייר כסף, צנצנת, בלון, פיסת פרווה,‬‫בובה, חיית צעצוע, מקל, צינור גומי, פרחים, ממתקים. ספרי ילדים גם‬‫הם אפשרות, כל עוד הם קטנים ורצוי בשפה זרה (אשתי, אינגריד, עוטפת‬‫מתנות קטנות עבור המסכות בשיעורים שהיא מלמדת. כל עטיפה קטנה‬ ‫מכילה ממתק או צעצוע קטן. אלה דברים שהמסכות אוהבות).‬‫אני ממקם כמה רהיטים על הבמה, ומסך בצד אחד. מאחורי המסך‬‫יש כובעים, מעילים, פיג‘אמות, אוברולים, ושמלות אחדות. אם הבגדים‬‫קצת לא באופנה ־ מוטב כך, אבל בגדים אמיתיים עדיפים על תלבושות‬‫של תיאטרון. סדינים צבעוניים הם מצוינים. פעם היו לי כל מיני ‘נעליים’‬‫גדולות עשויות מלבד, שחלק מהמסכות אהבו. נדמה לי שהן נועדו‬ ‫ללבישה בתוך מגפי גומי בימים קרים.‬‫ברגע שהסטודנטים מוכנים, אני משנה את הסטאטוס שלי ומשחק‬‫‘גבוה’. אני לא מקפץ ומנפנף בידיים כפי שהייתי עושה בשיעור קומדיה.‬‫אני הופך להיות רגוע יותר, רציני ו‘מבוגר’. השינוי אצלי מעורר שינוי‬‫תחושה אצל הסטודנטים ואני מנצל זאת כדי להבטיח להם שהמסכות אינן‬‫מסוכנות ושכל מה שיקרה ־ בכוחי להתמודד איתו, והדבר היחיד שחשוב‬‫שיזכרו הוא שעליהם להסיר את המסכה ברגע שהוריתי להם לעשות כן.‬
  30. 30. ‫אימפרו‬ ‫4 2 2 ‬‫ככל שאני מרגיע אותם יותר, כך הם נעשים עצבניים יותר, ועד שהם‬‫מגיעים לקחת למסכה, רובם רועדים. הסוד הוא ליצור את התמהיל‬ ‫המדויק בין סקרנות וחרדה.‬‫כמו כן, עליי לבסס אצלם את הידיעה שהם לא ייתפסו כאחראים למה‬ ‫שיקרה כשיהיו בתוך המסכה. זאת אני עושה באמצעות סיפורים.‬‫הייתה לנו מסכה שהיה לה אף גדול ועקום וגבות זועמות. היה לה‬‫צבע אדום עמוק ודחוס, והיא אהבה לקחת מקלות ולהכות אנשים. זה היה‬‫בסדר כל עוד המורה ידע זאת, וידע להגיד בחריפות “הסר את המסכה!”‬‫ברגע הקריטי. מישהי שאלה אותה ממני פעם ־ פולין מלוויל, שהחליפה‬‫אותי בשיעור במכללת מורלי. למחרת היא החזירה את המסכות ואמרה‬‫שמישהו חטף מכה רצינית ביד. נאלצתי להסביר לה שזו אשמתי, מפני‬‫שלא הזהרתי אותה (וידעתי להצביע בדיוק על המסכה שמכה אנשים).‬‫פעם ראיתי שלוש מסכות אף–כפוף דומות. הן היו מסכות קבוקי, והן היו‬‫על ההאנאמיצ‘י (הפלטפורמה שעוברת בתוך הקהל), וכן, היו להן מקלות‬ ‫והן איימו על האנשים.‬‫מסכה אחרת כונתה מר פארקס. היא נהגה לצחוק, לבהות בחלל,‬‫לשבת על קצה קצהו של הכיסא וליפול לצדדים. שי גורמן יצר את‬‫הדמות. לקחתי אותה פעם לסדנא שהעברתי בהמפשייר. הסטודנטים‬‫נכנסו אל הבמה דרך הווילון ולפתע שמעתי את צחוקו של מר פארקס.‬‫הוא נכנס בדיוק באותה הליכה ששי גורמן אימץ לעצמו, הביט כאילו יש‬‫משהו מעניין במיוחד בתקרה, והתעקש לשבת על קצה קצהו של הכיסא‬‫כאילו ממש רצה ליפול ממנו. מזל שהוא לא נפל, כי מי שעטה אותה לא‬‫היה אתלטי במיוחד. זה חסר היגיון לחלוטין שהמסכה העבירה לו את‬ ‫האינפורמציה הזאת.‬‫ברגע שהסטודנטים מתחילים להבין בעצמם כיצד המסכות כופות‬‫התנהגויות מסוימות, אז הם באמת מתחילים לחוש בנוכחות של ‘רוחות’.‬‫אני זוכר מסכה שזה עתה יצרתי. סטודנט חבש אותה והפך ליצור גיבן,‬
  31. 31. ‫522‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫מעוות ומגרגר. ואז הגיע מישהו באיחור, לקח את אותה מסכה, והופיע‬‫בדיוק אותו היצור. אני אומר לתלמידים לקחת איזו מסכה שירצו כל עוד‬‫היא נוחה להם. סביר להניח שהם יתמרנו וינסו לחפש לעצמם מסכה שבה‬‫יוכלו להצטיין, אבל אין לכך כל חשיבות, מפני שהיא תיראה להם אחרת‬‫לגמרי כשיביטו במראה. ברגע שסטודנט מצא לעצמו מסכה נוחה, כזו‬‫שלא מכאיבה לו בעין, אני מסדר את שערו כך שיסתיר את הגומי ואת‬‫קו המצח של המסכה. ואז אני אומר לו: “תירגע, אל תחשוב על כלום.‬‫ברגע שאראה לך את המראה, ש נ ה א ת פ י ך כ ך ש י ת א י ם ל מ ס כ ה‬‫ו ה ח ז ק א ו ת ו כ ך ש ה מ ס כ ה ו ה פ ה י צ ר ו פ ר צ ו ף א ח ד . אתה‬‫תדע הכול על היצור שבמראה, כך שאין לך מה לחשוב על זה. תהפוך‬‫לדבר שאתה רואה במראה, תפנה ממנה ולך לשולחן. יש שם משהו שהיא‬‫רוצה. תן לה למצוא את זה. תתעלם מכל ההוראות שלי אם זה מה שהיא‬‫רוצה, אבל אם אני אומר לך ‘תוריד את המסכה’ אתה חייב להוריד אותה”.‬‫אני מציג בפניו את המראה בעדינות, מחליק אותה למעלה אל החלל‬‫ביני ובין השחקן. ההלם שבלראות את הבבואה צריך להיות חזק ככל‬‫האפשר. אחרי שתי שניות אני מתחיל לזוז הצידה, ומזיז את המראה כך‬‫שהשחקן יצעד צעד באופן אוטומטי, וברגע שאוציא את המראה ממול‬‫פניו ימצא את עצמו מול שולחן האביזרים. אם אני מבחין בהתנגדות‬‫עולה מהשחקן אני אומר “אתה משתנה עכשיו” או “תתאים את הפנים‬‫למסכה”. אני משתמש במראה בגודל ראש מפני שכל האינפורמציה‬‫שהשחקן זקוק לה באה מהפנים. אם המראה גדולה יותר, הם יראו את כל‬‫גופם ועלולים להתחיל לעשות מחוות גופניות. אני לא רוצה ש י ח ש ב ו‬ ‫8‬ ‫שהם יצור אחר, אני רוצה ש י ח ו ו את עצמם כיצור אחר.‬‫חלק מהסטודנטים ירגישו דחף לגעת במסכה ברגע שהם רואים את‬‫ההשתקפות. זהו אמצעי הגנה: הם רוצים להרגיע את עצמם שזו ‘רק‬‫מסכה’. אם סטודנטים נראים מפוחדים באמת, אני אומר להם להחזיק‬‫אצבעות או משהו כזה. ברגע שהם מקבלים על עצמם דבר כזה כאמצעי‬
  32. 32. ‫אימפרו‬ ‫622‬ ‫ ‬‫בטיחות מתקבל על הדעת, זה סימן שהם כבר נכנסו ל‘עולם המכושף’.‬‫ברגע שיסכימו להפסיק להחזיק אצבעות, השפעת המסכה תהיה חזקה‬‫אף יותר. בתרבויות דיבוק אתה יכול לשמור על עצמך באמצעות אחיזה‬‫במוטות או “קשירת קשר בתחתונים”. חלק מהסטודנטים קופאים במקום,‬‫מסירים את המסכה, ואומרים ברעד גלוי לעין ש“לא קרה כלום”. אחרים‬‫ממציאים מראש דברים לעשות ואז מתחילים לקפץ להם כמו מתאגרפים‬‫או לעשות פוזות של ארלקינואים (‪ )Harlequins‬וכדומה. “תרוקנו את‬ ‫הראש ממילים,” אני אומר.‬‫כשסטודנט מנסה מסכה מסוימת פעם שנייה, אני אומר משהו‬‫כמו “כשתסתכל במראה תן למסכה להשמיע קול, ותמשיך להשמיע‬‫אותו לאורך כל הסצנה”. זו טכניקת מדיטציה שטובה מאוד בהשבתת‬‫המילוליות (כמו נזירים טיבטיים המזמרים “אווווומממ”). לעיתים קרובות‬‫אני אומר דברים כמו “כן, זה מצוין,” או “מי זה?” או “מדהים!” עוד לפני‬‫שהסטודנטים הביטו במראה, וזה מאשש את תחושתם שהם שונים כעת‬‫ושהמסכה מסתירה אותם. המסכות מתחילות להתנשם, לחרחר וליילל,‬‫מה שמפחיד עד אימה את מי שצופה בהן, ו‘מצית את האווירה’. בתרבויות‬‫וודו התופים רועמים שעות כדי לקרוא לאלים לחצות את הים מאפריקה.‬‫ברגע שהדיבוק אחז באחד, אחרים ייכנסו לדיבוק כמעט מיד. בשיעור‬‫מסכות למתחילים יש בדרך כלל עשרים דקות ‘מתות’ לפני שהמסכה‬‫הראשונה מופיעה ־ אם יש לך מזל. השיטה שלי היא ‘לשתול’ בכיתה‬‫מסכה מפותחת לגמרי. נוכחותה של מסכה ‘אחוזת דיבוק’ מאפשרת‬ ‫לסטודנטים ‘לשחרר’, ומבהילה ומרגיעה אותם בו זמנית.‬‫מדווחים על תופעה דומה בתרבויות דיבוק: קל יותר להפנט מישהו‬ ‫שראה את זה נעשה זמן קצר קודם לכן למישהו אחר.‬‫אני מעודד את הסטודנטים להשליך את עצמם פנימה ולהפסיק‬‫להעביר ביקורת. אני אומר להם דברים כמו: “תעשו טעויות! המסכות‬‫האלה יותר קיצוניות ועוצמתיות מפנים רגילות. אל תפחדו! תעשו טעויות‬
  33. 33. ‫722‬ ‫מסכה וטראנס ‬‫גדולות! אל תפחדו לטעות! תסמכו עליי שאעצור אתכם!” לפעמים אני‬‫אומר: “מה שראיתם במראה היה נ כ ו ן ! אבל אתם מראים לי רק דוגמית‬‫מזה. נסו שוב את המסכה. לא תגיעו לשום מקום אם לא תהיו אמיצים”.‬‫לפעמים אני רואה שמישהו השתנה רק לרגע אחד, כשהביט במראה, אבל‬‫אז הוא מחזיק את עצמו ומבטל את השינוי לגמרי. אני עוצר אותו, אומר‬ ‫לו להסיר את המסכה, ואז מתחיל מיד את התהליך מהתחלה.‬‫בחורה עוטה את המסכה ומשתנה. היא כאילו מאירה את החדר, אבל‬ ‫אז מיד מסירה אותה.‬‫“תהיי עדינה עם המסכה,” אני אומר. כשאנשים מרגישים שהמסכה‬‫גרמה להם לבגוד בעצמם, הם נוטים להשליך אותה לארץ. ראיתי פעם‬‫מסכה מושלכת ממרכז הבמה לקצה האולם. במקרה הנוכחי אזהרתי‬‫חיזקה את התחושה שדברים בלתי צפויים ואף אלימים עשויים להתרחש.‬ ‫“אני לא מסוגלת לעשות את זה,” היא אומרת.‬ ‫“אבל זה היה נפלא.”‬ ‫“זה הרגיש לא בסדר.”‬ ‫“את מתכוונת שלא אהבת את מה שהפכת להיות.”‬ ‫“כן.”‬ ‫“זה אומר שאת כן מסוגלת. שהחוויה הייתה א מ י ת י ת . ”‬‫אני מרגיע אותה ונוסך בה ביטחון, ונותן לה להתבונן ולהיווכח שלא‬ ‫נגרם נזק לאיש.‬‫הבעיה היא לא לגרום לסטודנטים להרגיש את ‘הנוכחות’ של אישיות‬‫אחרת ־ כמעט כולם חוטפים הלם למראה בבואתם ־ הבעיה היא למנוע‬‫מהם לעשות את השינוי ‘בעצמם’. אין סיבה שתלמיד יתחיל ‘לחשוב’‬‫כשברור שהוא כבר ‘יודע’ באופן אינטואיטיבי בדיוק איזה מין יצור הוא.‬‫החזקת הפה בצורה מסוימת והשמעת קול תורמים לחסימת המילוליות,‬‫ו‘למצוא אביזר’ עוזר להפריד את המסכה מהמראה. למרבה הצער, אפילו‬‫הליכה עלולה להכניס את השחקן חזרה לתודעה הרגילה. זו הסיבה שאני‬
  34. 34. ‫אימפרו‬ ‫8 2 2 ‬‫מחזיק את המראה קרוב לשולחן (פחות משני מטר), ובמקרים קיצוניים‬ ‫אני מתחיל כשהמראה ממש ליד השולחן, או על כיסא.‬‫מסכה חדשה היא כמו תינוק שלא יודע שום דבר על העולם. הכול‬‫נראה לה מדהים, ויש לה גישה מועטה בלבד לכישורים של מי שעוטה‬‫אותה. לעיתים קרובות המסכה תצטרך ללמוד לשבת, להתכופף, או ̊

×