צמחי לענת המדבר בהר הנגב פורחים בסוף הקיץ. נמצא שונות במידת הפריחה ועלו השאלות מה מאפשר את הפריחה בסוף עונת היובש בתנאים המדבריים, ומהם הגורמים המאפשרים פריחה רבה. הנושא נבדק בשלוחת המחקר ליד שדה בוקר במסגרת עבודה סמינריונית בשנת 1976 בהדרכת ד"ר אבינועם דנין. נערכה חשיפה של שורשים ונמדדו רטיבות ותכונות הקרקע הצמודה אליהם. מידע נוסף של גשם ונגר והרכב מפורט של הצומח שנמדדו בשלוחה תרמו להבנת התופעה. נמצא שהפריחה רבה ככל שכמות הנגר העל קרקעי גדולה וככל שהצמח ממוקם בסמוך לנתיבי זרימה במדרון. מערך האבנים ומיקום סלעים סדוקים יוצר מלכודות מים בתת הקרקע שמהם השורשים קולטים את המים. הלענה שולטת באזור יובשני יחסית בתחתית מדרון, אולם פורחת בקירבת צמחים ערבתיים וים תיכוניים מתחת למשטחי הסלע של תצורת שבטה במעלה המדרון. לצפייה באתר ולהורדת הקובץ ראה בקישור הבא: Look in the site: http://nirforestecosoil.com/